בית הכנסת אברהם אבינו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
חברון |
| מדינה | ארץ ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – המאה ה־16 |
| תאריך פתיחה רשמי |
המאה ה־16 |
| קואורדינטות | 31°31′26″N 35°06′28″E / 31.52395556°N 35.10766667°E |
|
(למפת הר חברון רגילה)   בית הכנסת אברהם אבינו | |
  | |
בית הכנסת על שם אברהם אבינו נמצא במרכזה של שכונת אברהם אבינו בחברון. בית הכנסת נוסד לראשונה במאה ה-16 ונחרב במאורעות תרפ"ט. אחרי הקמת קריית ארבע, נחשף בית הכנסת על ידי פרופסור בן ציון טבגר. בעקבות זאת, שוקם בית הכנסת וכיום הוא משמש שוב לתפילה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הכנסת נבנה במאה ה-16 לספירה על ידי קבוצת יהודים ממגורשי ספרד שהגיעו לעיר בהנהגת הרב מלכיאל אשכנזי.
שמו של בית הכנסת לקוח מאגדה המספרת על יום כיפור אחד בו היו רק תשעה יהודים בחברון והיה חסר העשירי להשלמת המניין. בהיכנס החג הגיע יהודי אלמוני ובזכותו נתקיימה בחברון תפילה במניין. במוצאי החג נעלם האיש והופיע שוב בחלומו של החזן בקהילה וסיפר לו כי הוא אברהם. בעקבות אגדה זו נקרא בית הכנסת בחברון בית הכנסת על שם אברהם[1].
ב־1835, לאחר שאיברהים פאשא ציווה לפרק את בית הכנסת שבעזה ולבנות באבניו מצודה במג'דל, נטלו בני הקהילה היהודית בחברון את דלתות העץ של בית הכנסת בעזה והציבום בבית הכנסת אברהם אבינו שבעירם.[2]
בית הכנסת הורחב בימי רבונות של רבי אליהו מני.[3]
במאורעות תרפ"ט הרסו הערבים את בית הכנסת והקימו במתחם שירותים ציבוריים, מזבלה ודיר עיזים. גם את שאר שרידי הרובע הם הרסו בפקודת מלך ירדן.
אחרי הקמת קריית ארבע, נחשף בית הכנסת על ידי פרופסור בן ציון טבגר והוא פעל לשיקומו מחדש (הוא פעל גם לשיקומו של בית העלמין היהודי של חברון שאף הוא נהרס וחולל על ידי הערבים אחרי הטבח בתרפ"ט). ניסיון להביא לפתיחת בית הכנסת מחדש בראש השנה תשל"ז (ספטמבר 1976) הוכשל בידי כוחות הביטחון, אך ב-1 באוקטובר, לאחר שערבים פגעו בפרוכת במערת המכפלה, אורגנה תפילה גדולה בבית הכנסת שפוזרה ביד קשה.[4] בשנת 1977 שיפץ הממשל הצבאי את בית הכנסת[5]. בית הכנסת שוחזר על פי תמונות ועל פי זכרונות של בני חברון שניצלו בתרפ"ט, וכיום הוא שוב משמש לתפילה. לבית הכנסת הוחזרו ספרי תורה עתיקים שנלקחו ממנו לירושלים לאחר הטבח בתרפ"ט.
בתוך בית הכנסת התקיים בית כנסת הקטן האשכנזי שנרכש מהקהילה הספרדית בידי ר' שמעון שמרלינג, ככל הנראה בתחילת שנות העשרים של המאה ה־19, עת בוא הקהילה החב"דית לעיר. מכיוון שבית הכנסת הקטן שכן בצמוד לקיר הצפוני של הרובע ובמפלס נמוך מבתי הרובע, רק חלקו העליון נהרס וחלקו התחתון, בו נמצאת גומחת ארון הקודש, שרד. בית הכנסת מכונה כיום בית מנוחה רחל.[3]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליעזר רפאל מלאכי, "בית הכנסת של אברהם אבינו", בתוך: אלחנן ריינר וחגי בן-שמאי (עורכים), מנגד תראה: אסופה ממאמרי א.ר. מלאכי בענייני ארץ-ישראל, יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשס"א 2001, עמ' 511–517
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר האינטרנט של בית הכנסת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר חברון 'עמק המלך' לר' נפתלי ב"ר יעקב כץ. קיימת אגדה דומה על אליהו הנביא ביחס לשמו של בית הכנסת אליהו הנביא, אחד מארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים.
- ^ חגי הוברמן, בין עזה לחברון, באתר היישוב היהודי בחברון, 7 בנובמבר 2023
- ^ 1 2 גרשון בר-כוכבא, הרובע היהודי העתיק בחברון בתחילת המאה העשרים: מבנה, הווי ושרידים, קתדרה 169
- ^ משה אוריאל, קובעים מציאות: כיצד שינו מתחלי חברון את מעמדה של מערת המכפלה בשנים 1980-1968., מחקרי יהודה ושומרון לא (2), עמ' 279-259 doi: 10.26351/JSRS/31-2/4
- ^ ויצמן - לביקור בחברון ובשכם, דבר, 27 ביוני 1977
| היישוב היהודי בחברון | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| שכונות | שכונת אברהם אבינו • אדמות ישי • רובע חזקיהו • בית שניאורסון • בית הדסה • בית השלום • בית רומנו • בית המכפלה • בית רחל ובית לאה • בית החירות • בית התקומה | ||||
| אישים ופעילים | נעם ארנון • הלל הורוביץ • בן ציון טבגר • מרים לוינגר • משה לוינגר • דוב ליאור • אליהו ליבמן • ברוך מרזל • אורית סטרוק • נועם פדרמן | ||||
| היסטוריה |
| ||||
| אתרים | בית העלמין היהודי העתיק בחברון • קבר ישי ורות • קבר אבנר בן נר • קבר עתניאל בן קנז • מצפה חברון • תל רומיידה • מעיין אברהם אבינו • מעיין שרה | ||||
| מבנים | מערת המכפלה • בית הכנסת אברהם אבינו • בית שפירא • מוזיאון חברון • מרכז גוטניק • ישיבת שבי חברון • | ||||
| שונות | ציר המתפללים • ציר ציון • הסכם חברון • פרשת אלאור אזריה | ||||