אהרון ידלין
בן 80, נולד בתל אביב, גדל בבן שמן ורחובות והתחנך בחיפה. חבר קיבוץ חצרים מיום הקמתו בשנת 1946. נבחר לכנסת מטעם מפא"י (היום מפלגת העבודה) בשנת 1959, וכיהן כחבר כנסת במשך 20 שנה, עד 1979. במהלך תקופה זו שימש יו"ר ועדת החינוך והתרבות, סגן שר החינוך מ- 1965 עד 1972, ושר החינוך בממשלת רבין הראשונה (1977-1974). היה מזכיר מפלגת העבודה, מזכיר התק"ם, ומשנת 1992 שימש, במשך עשר שנים, יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית. מכהן היום בשורה של תפקידים, ביניהם יו"ר מוסד ביאליק, יו"ר יד טבנקין (מוסד המחקר של התנועה הקיבוצית), סגן יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, יו"ר בית יציב - מרכז לפעילות תרבותית חינוכית בבאר שבע, יו"ר ועד הנאמנים של קרן ראש הממשלה לסופרים על שם לוי אשכול, יו"ר ועדת פרס ראש הממשלה למלחינים, וחבר הנהלת תיאטרון באר שבע. אב לשלושה בנים וסב ל- 11 נכדים.
…תלמידים שאין להם כסף לצאת לטיולים שנתיים?
זה מאוד מצער, וזאת בלשון המעטה. וקודם כל, משום שטיולים להכרת הארץ מחנכים לאהבת המולדת, והם חלק בלתי נפרד מהתוכנית החינוכית שעליה מופקד בית הספר. לא יעלה על הדעת, שיציאה לטיולים תהיה כרוכה בתשלום. לכל היותר, אם יש צורך בכך, ניתן להטיל אגרה בסכום לא גבוה, שתחול רק על בעלי היכולת. בית הספר צריך לגלות רגישות למצוקה כלכלית של תלמידים, ולדאוג שלא ייגרע מהם דבר.
…תלמידים שפוחדים ללכת לבית הספר בגלל התעללות ואלימות?
אני מעריך, שמספרם לא גדול, אבל בהחלט אפשר להבחין בתופעה מדאיגה בחברה הישראלית, של התגברות גילויי אלימות בקרב בני נוער, ואפילו בקרב ילדים. זוהי תופעה מדאיגה, שמכבידה על פעילות בית הספר ועל עבודתו של המורה.
…מורים שחוששים מפני אלימות תלמידיהם?
אני מאוד מזדהה אתם, וכואב את הקשיים שהם ניצבים בפניהם. אני חושב, שעבודת המורה היום היא עבודה קשה, וצריך לעשות הכל כדי לסייע לו. לפני שנים, כשהייתי מורה, הייתה בבית הספר אווירה רגועה, הטיפול בתלמידים שהפריעו למהלך השיעור היה אחראי ויסודי, וסייע למורה להתמודד עם בעיות משמעת. היום אני שומע על גילויים קשים של היעדר משמעת, גילויי אלימות ועוד, תופעות שהמערכת אינה מתמודדת אתן ואינה נותנת להן פתרון.
… קיצוצים בתקציבי החינוך?
בארבע-חמש השנים האחרונות נערכו קיצוצים נרחבים מדי בתקציבי החינוך, שרובם אינם מוצדקים. מערכת החינוך צריכה להיות בעדיפות גבוהה מאוד כאשר מחלקים את עוגת התקציב, כי החינוך קובע את החוסן הלאומי שלנו, את הצמיחה הכלכלית, את הסולידריות החברתית ואת האיכות המוסרית של החברה. בעבר, גם בתקופות הקשות ביותר, עשו ממשלות ישראל כל מה שאפשר שלא לפגוע בחינוך. לצערי, היום זה לא כך. אני הייתי מציע לממשלה לבחור בשני מודלים: מודל בן גוריון, שהחליט בתקופה קשה למדינה הצעירה להנהיג חוק חינוך חינם מגיל חמש, ומודל יצחק רבין משנת 1974, שעל אף הבעיות הכלכליות לא פגע בחינוך, ואף העמיד לרשות משרד החינוך תקציבים נדיבים. לצערי, מתחילת שנות השמונים החל תהליך ממושך של קיצוצים, שנבלם רק בממשלת רבין השנייה, החל משנת 1992, אך שב והידרדר לאחר מכן, החמיר עוד יותר ופגע במערכת כולה.
…שכרם הנמוך של המורים?
זה מצב לא תקין, מה גם, שאני מתרשם, שבשנים האחרונות חלה ירידה ברמת שכרם היחסי של המורים לעומת מקצועות אחרים. אם מסתכלים על טבלאות השכר הממוצע במשק רואים, שבמקום הראשון נמצאים עובדי חברות החשמל והמים, שמנצלים את המונופולים שיש להם. המורים, לעומת זאת, נמצאים בתחתית הסולם, כשמתחתיהם נמצאים רק עובדי החקלאות, המלצרים והחדרנים בבתי מלון. וזה מצב בלתי נסבל בעיני, כי החינוך חשוב יותר ממים וחשמל, ועבודת המורה שוחקת יותר מעבודתו של פקיד. לכן המורה חייב לקבל גמול הולם. בשעתו הצענו להצמיד את שכר המורים לשכר המהנדסים. לצערי זה לא קרה, ושכר המורים ירד בממדים מדאיגים.
…שחיקת מעמדם של המורים בחברה הישראלית?
אני מאוד מודאג מכך. ברור לי, שזה נובע מתהליכים מאוד עמוקים, כמו מקצועות מכניסים יותר שמתחרים בהוראה, והשכר הנמוך המשולם למורים, אבל לא רק. אנשים רבים מדי סבורים, שעצם העובדה שאתה מטפל בילדים כבר מורידה מערכך. אני משער, שהסיבות האלה הן שהבריחו את רוב הגברים מההוראה, וחבל. כי אין לדעתי, דבר חשוב יותר מאשר לגדל ילדים ולטפח את הדור הצעיר. חבל שהחברה שלנו לא רואה זאת כך.
…טענות על רמתם הנמוכה של המורים בישראל?
אני לא חושב שזה נכון. כשאני הייתי צעיר חלק גדול ממערכת החינוך היה בנוי על מורים לא מוסמכים, או כאלה שסיימו שנתיים בלבד של הכשרה. היום המורים נדרשים ללמוד לפחות ארבע שנים, ולהשלים תואר ראשון, כך שלדעתי, רמת המורים רק עלתה. נכון שהיו תקופות, שהוראה היה מקצוע יוקרתי יותר, שמשך אליו גם אנשי אקדמיה, ונכון שרבים מבין הפונים ללימודי הוראה אינם נמנים עם מיטב הנוער, אבל האחריות במקרה זה היא של המערכת, שחייבת להעלות את השכר, ולמשוך לשורותיה את הטובים ביותר.
…הישגיהם הנמוכים של תלמידי ישראל במבחנים בינלאומיים?
בהתחשב בכך, ששעות הלימוד קוצצו, הצפיפות בכיתות גדלה, וספק אם משקיעים היום בטיפוח תוכניות לימודים מעודכנות ומודרניות, לא צריך להתפלא כל כך. יחד עם זה, אינני בטוח, שההשוואות הבינלאומיות נכונות. בשנות השישים למשל, היינו בראש טבלת ההישגים הבינלאומית, אבל חלק גדול מהילדים לא הגיעו כלל ללימודים בתיכון. היום, כשכל הזמן מנפנפים לנו בהישגים הנמוכים, שיעורי הנשירה אצלנו ממערכת החינוך הם מהנמוכים בעולם, ושיעור בוגרי התיכון הוא מהגבוהים במערב. אז יכול להיות, שהעובדה הזו מורידה מעט את הרמה הכללית במבחנים, אבל בעיני זה מחיר ששווה לשלם. יחד עם זה, אני סבור שצריך להמשיך ולחתור גם להישגים ולמצוינות.
…מעורבות הורים במערכת החינוך?
כשהייתי שר חינוך נמניתי עם אלה, שעודדו הקמת ועד הורים ארצי ומעורבות של הורים. אלא שלצערי לא תמיד מגלים ההורים זהירות מספקת, ולא תמיד הם מבינים נכון את תפקידם. אני הייתי מצפה מהם להיות תמיד בחזית אחת עם המורים, לשמש בני ברית שלהם, ולעזור להם לשמור על משמעת בבית הספר. בפועל, יש היום הרבה הורים, שמפקירים את המורים, ומגוננים על הילדים בכל מצב, גם כאשר התלמידים פוגעים בכבודו של המורה. וזה לא פותר בעיות, אלא יוצר אותן.
…שביתות במערכת החינוך?
בתקופה בה שימשתי שר חינוך לא הושבתה מערכת החינוך אפילו יום אחד, כי לא היה בכך צורך. היה ברור לנו, שמשרד החינוך אינו פועל נגד המורים, כי תפקידו לדאוג שהמורים יקבלו שכר הוגן, וכי שר החינוך צריך לנהל עם המורים מו"מ סבלני והוגן, שיביא לחתימת הסכמים. תמיד סברתי, שאם יש שיתוף פעולה אפשר להגיע להסכמים ללא צורך בהשבתת המערכת. יחד עם זה, כאשר שר החינוך אינו נוהג כך השביתה היא בהחלט נשק לגיטימי של המורים, ממש כמו של כל עובד אחר במשק.
…חינוך אפור, בתי ספר דמוקרטים?
אני מתנגד לכך בתוקף. החינוך צריך להיות ציבורי וממלכתי, ואסור לנו להפריט אותו. זה לא אומר, שאני מתנגד לפלורליזם של מערכות חינוך, אבל בסופו של דבר כולן צריכות להימצא באחריות המדינה ומשרד החינוך. אין לי שום בעיה עם זה שבתי ספר יטפחו מגמות, ישימו דגש על אמנות, מדעים, טבע, חברה או דמוקרטיה, ויגדילו את חופש הבחירה של התלמידים. אבל לא יעלה על הדעת, שיקומו אצלנו בתי ספר פרטיים ואליטיסטיים, שיעשו סלקציה בין תלמידים, ויצרו הפרדה בין תלמידים עשירים לתלמידים עניים. חשוב מאוד, שנשמור על אינטגרציה, שנשלב ילדים ממגזרים שונים באותו בית ספר, ונמנע מצב, שמי שיש לו מקבל חינוך טוב יותר ממי שאין לו.
…יום לימודים ארוך?
כשסיימתי את תפקידי כשר חינוך היה יום לימודים ארוך בבתי ספר בעיירות פיתוח ואזורי מצוקה, היה מפעל הזנה ממלכתי ללא תשלום, והייתה כוונה להחיל את יום הלימודים הארוך בכל הארץ, לא רק כדי לקדם את החינוך, אלא גם כדי לעודד נשים לצאת לעבודה. צר לי מאוד, שהדבר לא קרה, ושמפעל ההזנה ויום הלימודים הארוך שהיה – בוטלו. הייתי רוצה לראות יום לימודים ארוך ומפעל הזנה בכל בתי הספר בארץ, כששעות אחר הצהרים מוקדשות ללימודי העשרה, לעזרה לתלמידים חלשים, לחוגים ולפעילות מיוחדת.
…חמישה ימי לימוד?
חלילה. יום שישי הוא יום נפלא ללימודים, ואין סיבה לבטל אותו, בטח לא כל עוד כלל המשק לא עבר לחמישה ימי עבודה. מורה יכול לעבוד חמישה ימים מלאים, אבל הילדים צריכים להיות במערכת החינוך שישה ימים, ומערכת החינוך צריכה להיות האחרונה במשק שתעבור לחמישה ימים. אבל גם כשזה יקרה - חייבים שזה ייעשה בצורה מסודרת, עם פעילות חינוכית בלתי פורמלית בימי שישי, באמצעות תנועות נוער חזקות יותר, או פעילות במתנ"סים. העיקר שלא נהפוך את זה ליום חופשה, שבו ילדים מסתובבים באפס מעשה.
מורה לחיים
אהרון ידלין מתקשה להצביע על מורה מסוים, שהשפיע עליו יותר מאחרים. "למדתי בתקופה, שבה היו מורים רבים ראויים, גם בבית הספר היסודי 'גאולה' בחיפה שבו למדתי, וגם בבית הספר התיכון הריאלי בחיפה", הוא אומר. "ובכל זאת, אני זוכר לטובה את מר ליפובצקי, המורה לספרות עברית, ששילב בשיעוריו לימודי לשון, רגש ופרובלמטיקה רעיונית של משמעות החיים. זו הייתה גישה, שהיה לה כוח חינוכי עז ביותר".
ידלין אף זוכר לטובה את המורה שלו לטבע, מר זילברשיין. "הוא העניק לי את האהבה לטבע ולחי והצומח, וזה מה שהשפיע עלי להפוך לחקלאי בקיבוץ".
