היוזמה שנקטה הנהגת ההסתדרות להועיד נציגי הפועלים וההנהלות כדי לברר הלכה למעשה דרכי שיתוף הפועלים בהנהלת מפעלי המשק ההסתדרותי – ראוּיה לכל ברכה. כי יעלה כאשר יעלה שער המניה הרגילה של המשק המסועף הזה, אם לא ייעשה מאמץ להעלות את שער מניית־היסוד החברתית שלו – ייחודו של המשק הזה אינו ייחוד ולא נהסס לומר, כי בטווח ארוך גם עתידו עלול לא להיות עתיד.
כי משק הפועלים בארץ לא היה מעולם רק סך־הכל של נכסים ומפעלים חוֹמריים שהנהלה מוכשרת, מודרכת על־ידי רוח חלוצית, גיבשה אותם למדרגת ענק כלכלי. הוא היה ונשאר קודם־כל נכס חברתית עצום ואחר מעמודי־התווך של ההסתדרות – גם במערכה המקצועית שלה. אבל לא רק של ההסתדרות. הוא צייד את המדינה בכלי־פיתוח רב־תנופה והניח לכלכלה הישראלית מסד ציבורי איתן, אבן־פינה למשק־עם הנתון לשירוּת הכלל ולמרותו.
ואולם אם יש דבר המעיב על כיבושיו הגדולים של משק הפועלים, זוהי העובדה שעד היום לא הצליח להנחיל לעובד בתוכו הרגשה שביסודה תהא אחרת מזו שיש לעובד במפעל פרטי, כשם שלא עלה בידו לעורר בעובד עניין בלתי אמצעי ודאגה לגורל המשק הזה ולהתפתחותו.
איננו היחידים המתלבטים בשאלה זו. גם בכלכלה הפרטית בעולם –מטעמים משקיים טהורים – הולכת וגוברת ההכה, כי שיתופו של הפועל באחריות לתכנון הייצור ולפיתוחו הוא תמריץ עצום להתקדמות, אם לא תנאי מוקדם שלה. ואולם החשיבות החברתית הנוספת לכך במשקנו עושה את עניין שיתוף הפועלים מפתח לא רק להתפתחותו הכלכלית של המפעל אלא גם לצביונו הציבורי של המשק כולו ולשמירתו מפני עיווּתים חברתיים.
הקריאה לשיתוף זה איננה חדשה עמנו וימיה, כמדומה, כימי המשק הזה עצמו. ואם אנו תולים הפעם תקווה בבירורי הכינוס שנערך בחיפה ובמסקנותיו אנו תולים אותה במעשיות ההצעות. מזכיר ההסתדרות קלע היטב למטרה כאשר תרגם הפעם את התביעה הכוללת והמופשטת־מעט של השיתוף בהנהלותיהם, המרכזיות והמקומיות, לאלתר. אין זו תפיסה של מועט. זוהי תפיסה של אחריות. ייתכן כי דווקא דרך זאת, המצטמצמת, לכאורה, במספר מוגבל של ניסיונות, היא הקולעת ביותר להתקדמות בתחום זה, המורכב כל כך מבחינה אנושית ואדמיניסטרטיבית כאחת. רק ניסיון מעשי, מתוכנן בקפדנות, מבוקר ומפוקח בעקיבות ומבוצע בהחלטיות ובכנוּת, עשוי במרוצת הימים להראות לנו את הדרך היאה ביותר להפעלת עקרון השיתוף השיתוף על מרחבי משק העובדים כולו.
אין ספק: זהו אתגר חשוב, אם לא מכריע, למשק הזה. הוא מחייב הסברה רחבה בין הפועלים, נכונות פתוחת־לב יותר מצד המנהלים ועמידה בלתי־מתפשרת של הנהגת ההסתדרות. אך בשניים ייבחן משק זה בתקופה הקרובה: בריתוק ובניתוק. ביכולתו לרתק עצמו מחדש ובעוז אל העקרונות החברתיים שהונחו ביסודו, וביכולתו לנתק עצמו מן השגרה האדמיניסטרטיבית הרואה, גם בתום משק זה, פועלים ומנהלים כשני מחנות ולא כצוות שבידו הופקד גורל המשק.
תכניתו של א. בקר, שהובאה בשבוע שעבר לפני הכינוס בחיפה, מתכוונת להשיב על שני אלה. ואין לנו אלא לקוות, כי סגולת הראייה־למרחוק שציינה את מנהלי המשק ההסתדרותי בפיתוחו, תעמוד להם גם כדי לעשות את שיתוף הפועלים עוּבדה כּנה, שרירה וקיימת.
28 ביולי 1963
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.