1ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃ 2ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃

3וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃ 4אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃ 5ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃ 6כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃ 7ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃ 8כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃

9אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃

10והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃ 11וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃ 12ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃ 13והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

14וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ 15ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃ 16ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃ 17ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃ 18אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃ 19כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ 20ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃ 21ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃ 22כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃ 23ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃

24והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃ 25והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ 26ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃ 27ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃

28למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃ 29כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃ 30אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃ 31השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

32אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃

33ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃ 34והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃ 35לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃ 36פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃ 37ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃