עבור חובבי רכילות - נו, אלה שלשון הרע דווקא כן מדברת אליהם - משפחת המלוכה הבריטית היא המתנה שלא מפסיקה לתת. רק בחודשים האחרונים העולם נשא את עיניו לארמון בתקווה לגלות מה עלה בגורלה של קייט מידלטון, הנסיכה מוויילס, שנעלמה מהרדאר ורק אחרי שורה של ניסיונות הסתרה מגושמים כמו 'המקרה המוזר של התמונה המשפחתית והאצבעות הנעלמות', נחשף כי חלתה בסרטן ותיאלץ לעבור סדרה של טיפולים (בריאות שלמה, קייט). עוד קודם לכן גילינו על סרטן הערמונית של המלך צ'ארלס, שעד שזכה סוף סוף לשבת על כיסא השליט לקראת גיל 80, נראה שלא יזכה ליהנות ממנו לזמן רב. שלא לדבר על היריבות המרה בין הנסיכים וויליאם והארי שלא בדיוק שומרים על יחסי חברות קרובים כפי ששאפה אימם המנוחה, דיאנה ספנסר, ורגע, כל זה ועדיין לא הגענו למחוללת החדשות הראשית - מייגן מרקל. בקיצור, עם החבר'ה האלה אין רגע דל ואם אתם בקיאים בהיסטוריה המלכותית, מסתבר שהם עוד משעממים לעומת קרובי ורחוקי המשפחה שלהם. אם כך, לא פלא שכל כמה חודשים בממוצע עולה על המסך שלנו דרמה סמי-היסטורית חדשה, שעוסקת במישרין או בעקיפין באצולה הבריטית.
"מרי וג'ורג'" שכל שבעת פרקיה עלו לאחרונה ב-HOT ו-yes, היא המצטרפת החדשה לז'אנר. המיני-הסדרה שיצר די.סי מור הבריטי עבור הרשתות סקיי וסטארז (זאת באנגליה והשנייה בארה"ב), מביאה את סיפורה של מרי ויליירס (ג'וליאן מור הנפלאה) והיחסים המורכבים, שלא לומר חולניים, שהיו לה עם בנה השני ג'ורג' (הכוכב העולה ניקולס גליצין, "אדום, לבן וכחול מלכותי"). מרי שחיה בין המאות ה-16 וה-17, נישאה לגבר ממעמד גבוה משלה והביאה לו שני בנים, ג'ון וג'ורג', התאלמנה ממנו בגיל צעיר (לא כזה עצוב, הזבל הכה אותה), וכתוצאה מכך הייתה צפויה לאבד את מעמדה ואת חיי הנוחות שהגיעו לצידו.
מהר למדי היא מבינה שדווקא בן הזקונים ג'ורג' (גליצין), יפה התואר שנמצא על הרצף שבין סטרייט וממש לא סטרייט, יכול להיות כרטיס החזרה שלה לחיי האצולה - ולא סתם אצולה, היא מנסה לשדך אותו, שלא לומר - לסרסר בו, כדי שיהפוך ל"חבר המיוחד" של המלך ג'יימס (טוני קוראן המצוין גם כן) שנודע כמי שלא נמשך לנשים בלבד. אחרי ששלחה את ג'ורג' ללימודים בצרפת, שם קיוותה שידבק בו קצת מהקסם של החברה הגבוהה, היא מוצאת פרצה שבתקווה תאפשר לה לדחוף את בנה למיטתו של המלך ועל הדרך תהפוך אותה לדוכסית של ממש. ג'ורג', שבשונה מאימו דווקא מתחיל את הסדרה כצעיר תמים ואידיאליסט למדי, מבין מהר מאוד שהמראה הטוב שניחן בו הוא סחורה שווה במיוחד והוא משתמש בו גם במחיר של להיתפס כפחות חכם ממה שהוא. יש כאן היפוך מגדרי מעניין בסיפור שהתרגלנו לשמוע דרך נשים צעירות ויפות.
כבר מהדקות הראשונות של "מרי וג'ורג'" מתגלים שני דברים שילוו את הצופים הלאה: הראשון, מרי הייתה אמא איומה ובאופן כללי אישה לא ממש נחמדה. כאשר המיילדות מפילות מידיהן את ג'ורג' הקטן היא לא חרדה לשלומו, אלא רוצה לדעת מי מהן פישלה והפילה אותו כדי שהיא גם תהיה זו שתרים אותו (כשהן אומרות שבערך שתיהן היא מבקשת שבערך שתיהן ירימו אותו). מאוחר יותר, כשג'ורג' תולה את עצמו ביער אחרי שנאסר עליו להיות בקשר עם אחת המשרתות, מרי מורידה אותו מהחבל ומיד אחרי שהיא מוודאת שהוא חי חשוב לה להסביר לו שהיא מאוכזבת, לא כועסת. השני, אמנם מדובר בסדרה היסטורית (היא מבוססת בחופשיות על ספר עיון בשם "The King's Assassin") אבל ניכר שהיוצרים לקחו יד חופשית למדי בתיאור התקופה: הדיבור כאן יומיומי ונטול פאתוס, הסקס ממלא את המסך וקצב האירועים מסחרר למדי.
יעניין אתכן גם:
"אייל קטן": זו הייתה יכולה להיות סדרה מותחת על סטוקינג. במקום זה היא עושה משהו גדול בהרבה
"פולאאוט": כשהדמות אמרה "לא בטוח שיהיה שבוע הבא", הסדרה והמציאות יישרו קו
"ריפלי": בואו ניקח את הסיפור המחרמן והמותח הזה ונהפוך אותו לסדרה עייפה ומשעממת
"בנות לנצח": איזה מזל שנטפליקס הצילה את הסדרה האדירה הזו. עכשיו אין תירוץ לא לצפות בה
כל הסדרות השוות שעולות החודש בטלוויזיה
סדרות מומלצות בנטפליקס: המדריך הגדול
24 הסדרות שאנחנו הכי מצפים להן ב-2024
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
כן, "מרי וג'ורג'" שייכת לדור החדש יחסית של הדרמות התקופתיות, כאלה שמהלכות באלגנטיות על התפר שבין טלנובלה, תככים במסדרונות השלטון ושמלות מלמלה. אפשר להציב אותה בשורה אחת לצד סדרות כמו "ברידג'רטון", "קתרינה" ו"שושלת טיודור" שאולי לה מגיע קרדיט הראשוניות על הפיכת משפחת המלוכה לאופרת סבון מלאת חשק, אבל האמת שיותר מכל היא הזכירה לי את הסרט המעולה "המועדפת" של יורגוס לנתימוס, שעסק במלכה אן ובשתי הנשים שהתחרו על ליבה, בזכות ההומור האפל, האווירה שגורמת לצופה במכוון לאי נוחות וקווי העלילה הלהט"בקים.
יש כאלה ותרשו לי לקרוא להם בשמם - הומופובים, שכבר מבקרים את "מרי וג'ורג'" על כך שהיא מציגה מערכות יחסים חד מיניות וסצנות סקס מרובות משתתפים בין גברים (אל דאגה, מרי עצמה נמשכת גם לנשים אז גם מין לסבי יש כאן), וטוענים שהיא כופה 'אג'נדות פרוגרסיביות' על ההיסטוריה. אך האמת היא שדווקא אלה המקומות שבהם הסדרה יותר מנצמדת למציאות: שהרי, המלך ג'יימס עצמו כמעט ונמחק מההיסטוריה של בית המלוכה היות ונודע כמי שלא רק נשים נמצאו בראש מעיניו. כך שהעובדה שאנחנו חיים בעידן שמאפשר להציג את הדמויות ההיסטוריות האלה על שלל מורכבויותיהן ולא מנסה ללבן את המציאות, היא יותר תיקון היסטורי.
אבל אפשר להוריד את המשקולת המגדרית/פוליטית הזאת מהכתפיים של "מרי וג'ורג'" כי בסופו של דבר ניכר שהיוצרים שלה באו לבדר ולשעשע את הצופים ולא להעביר אותנו שיעור בהיסטוריה. כן, הסקס משחק כאן תפקיד מרכזי והליהוק של גליצין מנסה לקרוץ לקהל צעיר, אבל יש כאן בעיקר תצוגת משחק לא פחות ממופתית של ג'וליאן מור שמוכיחה שוב ושוב שלא במקרה הפכה לאחת השחקניות המוערכות והמעוטרות של דורה. היא מצליחה לקחת את דמותה של מרי, אותה אישה אגוצנטרית, מניפולטיבית וחסרת עכבות ולהפוך אותה לדמות מעוררת הזדהות ואפילו סימפטיה לרגעים. במובנים רבים היא מציגה אותה כמי שהקדימה את זמנה והבינה שבדרך לשלטון, כח ושררה - כל מה שחשוב היא השורה התחתונה ולא איך הגעת לשם. יש מי שיגידו שהשחיתות המוסרית הזאת מייצגת נאמנה גם את החיים שלנו, בישראל 2024 הרחק מאנגליה. בין אם אתם חושבים ככה ובין אם לא, "מרי וג'ורג'" יכולה לספק לכם כמה שעות של אסקפיזם מבורך.
"מרי וג'ורג'" זמינה במלואה ביס והוט.