באחד הפלאשבקים היותר משעשעים של "איש משפחה" יושב סטיבן קינג מול המו"ל, חושב קלות ואומר לו בהיסוס: "בספר ה-307 שלי זוג יהיה מותקף בידי...". כאן הוא נתקע, רואה מנורת רצפה ועונה "מפלצת מנורות". המו"ל עונה לו בייאוש, "אתה אפילו לא מנסה יותר, הא? מתי אוכל לקבל את זה?"
מפרודיה למציאות, נדמה שדיוויד קלי הוא סטיבן קינג של רשתות הסטרימינג, עם סדרות בסרט נע, שאף לא אחת מהן, להוציא אולי העונה הראשונה של "שקרים קטנים גדולים", זכירה במיוחד. רובן, אגב, ממלאות היטב את משבצת הצפייה כמסך שני, ובימינו זה הישג שאין לזלזל בו, אבל קלי נקלע לבינוניות של השפע, או אם תרצו - סייע להזניק אותה. לא ממש משנה במה תבחרו, התוצאה היא הישגים מפוקפקים ביותר ותחושה של מחזור ושובע.
לא הייתה שום סיבה לחשוב ש"בחזקת חף מפשע" (Presumed Innocent), ששישה פרקים מתוך שמונה ממנה שודרו ב-Apple TV, תהיה שונה. נהפוך הוא, על פי הביקורת של זוהר אורבך לגבי "ריפלי", גם כאן היינו אמורים להגיע לתוצאה דומה - לקחו קלאסיקה קולנועית המבוססת על מקור ספרותי, מתחו אותו לסדרה והנה לפנינו תוצאה ידועה מראש, במיוחד כשהיוצר הוא מפעל לאספקת סם טלוויזיוני באיכות בינונית מינוס.
אז זהו - שלמרבה ההפתעה והשמחה זה ממש לא המצב.
"בחזקת חף מפשע" היא עיבוד מחודש לסרט שביים אלן ג'יי פאקולה ב-1990 על פי ספרו של סקוט טורו. לנעליים הגדולות של הריסון פורד נכנס ג'ייק ג'ילנהול בתפקיד ראסטי סביץ', סגן התובע הכללי של שיקגו. כשמתברר כשאחת הפרקליטות הבכירות במשרד קרולין פולימוס (רנאטה ריינסווה) נרצחה הוא לוקח את התיק, אבל תפנית מסעירה הופכת אותו לחשוד העיקרי. מכאן, כפי שתוכלו לנחש, הוא מנהל מסע הפכפך לטיהור שמו. איך זה נגמר? חכו שבועיים נוספים כדי לגלות.
יחד עם החשד המובנה כלפי קלי יש גם את עניין ג'ילנהול. מאז "הר ברוקבק" הוא לא ממש עורר בי צורך להיות בצד שלו, וגם במקרה ההוא הסיבה הייתה בעיקר הית' לדג'ר. אמנם לפרצוף המיוסר תמידית יש ערך, במיוחד בסדרה כזאת, אבל לא הייתה סיבה לחשוב שנראה ממנו משהו חדש ומעודד.
ואכן, אנחנו לא. ג'ילנהול הוא אותו ג'ילנהול, אבל אם הוא לא מצליח לגרום לנו להיות בעדו, התסריט והצוות המסייע שלו כן. גורמים רבים - ויש להודות שקלי הוא הראשי שבהם - הופכים את ששת הפרקים הראשונים של "בחזקת חף מפשע" לסדרה קצבית ומעולה. רות' נגה הנהדרת בתפקיד אשתו של ראסטי, ברברה, ביל קמפ כתובע הראשי ריימונד הורגן, ומעל כולם פיטר סרסגארד בתפקיד היריב המנוול והאולטימטיבי, הופכים את הסדרה הזאת לצפיית חובה. לא פלא שביום שישי האחרון אפל טי-וי פלוס חידשה אותה לעונה שנייה, ואגב כך בישרה שמדובר בסדרת הדרמה הנצפית ביותר שלה אי פעם.
כל הסדרות השוות שעולות החודש בטלוויזיה
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
מה מבדל את "בחזקת חף מפשע" מסדרות קודמות? בעיקר העובדה שקלי החליט הפעם לא להגיש לצופה את מודל האייטיז/תחילת הניינטיז החביב עליו, שמאופיין בדמויות בינוניות ועלילה שטחית להפליא שנדחפת בכפית לפה של הצופים. הפעם מדובר בסדרה מהודקת ברמת פרימיום, כזאת שלא מזלזלת ולו לרגע אחד באינטליגנציה. אמנם היא עדיין פשוטה להבנה, אבל בו זמנית גם מורכבת ונבונה. ההיבטים המשפטיים מנומקים היטב וגם הדיאלוגים בין התביעה להגנה בחדרי חדרים מלאי להט ותשוקה. זהו אינו גילוי התשוקה היחיד בסדרה, אבל יותר מזה לא נגלה.
אספקט מעניין נוסף בסדרה הוא ריבוי השחורים שמככבים בה בתפקידי מפתח, ולא של פורעי חוק. אין פה את עלה התאנה של "שחור המחמד" הטוב שמוקף בחבורה לבנה. נגה, ממוצא אתיופי, נכנסת בלי בעיה לנעליה של הרעיה המקורית בוני בדליה, נאנה מנסה עם תפקיד קטן אך איכותי כבלשית רודריגז, נומה דומזווני היא השופטת השקולה ליטל, ואו-טי פגבנלי החצי-ניגרי כפרקליט הבכיר ניקו דה לה גווארדיה - כולם מייצרים סוללה יפה שלא נותנת כהוא זה תחושה של ליהוקים מאולצים.
מצד אחד, קצת חבל ש"בחזקת חף מפשע" אינה מוענקת לנו על מגש הבינג' אלא בטפטופים (כמה מוזר שמכל קבעונות הניינטיז של קלי, דווקא זה, שכלל אינו קשור אליו, הוא הרפרנס החזק ביותר לתקופה), אבל מזמן לא התגעגענו לתחושה של "יש למה לחכות" - והנה היא סוף סוף כאן.
פרק חדש של "בחזקת חף מפשע" עולה מדי יום רביעי באפל טי-וי פלוס. השבוע ישודר הפרק השביעי מתוך שמונה.