ברירה

Hebrew

Root
ב־ר־ר (b-r-r)

Noun

ברירה / בְּרֵרָה • (brerá) f (plural indefinite ברירות / בְּרֵרוֹת, singular construct ברירת / בְּרֵרַת־) [pattern: קְטֵלָה]

1. a choice

Declension

Declension of ברירה / בְּרֵרָה

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	ברירה / בְּרֵרָה	first	ברירתי / בְּרֵרָתִי		ברירתנו / בְּרֵרָתֵנוּ
	definite	הברירה / הַבְּרֵרָה	second	ברירתך / בְּרֵרָתְךָ	ברירתך / בְּרֵרָתֵךְ	ברירתכם / בְּרֵרַתְכֶם	ברירתכן / בְּרֵרַתְכֶן
	construct	ברירת־ / בְּרֵרַת־	third	ברירתו / בְּרֵרָתוֹ	ברירתה / בְּרֵרָתָהּ	ברירתם / בְּרֵרָתָם	ברירתן / בְּרֵרָתָן
plural	indefinite	ברירות / בְּרֵרוֹת	first	ברירותיי / בְּרֵרוֹתַי		ברירותינו / בְּרֵרוֹתֵינוּ
	definite	הברירות / הַבְּרֵרוֹת	second	ברירותיך / בְּרֵרוֹתֶיךָ	ברירותייך / בְּרֵרוֹתַיִךְ	ברירותיכם / בְּרֵרוֹתֵיכֶם	ברירותיכן / בְּרֵרוֹתֵיכֶן
	construct	ברירות־ / בְּרֵרוֹת־	third	ברירותיו / בְּרֵרוֹתָיו	ברירותיה / בְּרֵרוֹתֶיהָ	ברירותם / בְּרֵרוֹתָם	ברירותן / בְּרֵרוֹתָן

Derived terms

• לית ברירה / לֵית בְּרֵרָה (leyt bererá)

Yiddish

Etymology

From Hebrew ברירה.

Noun

ברירה • (breyre) f, plural ברירות (breyres)

1. choice, option, alternative

Derived terms

• ברירהדיק (breyredik)