פיקח

Hebrew

Root
פ־ק־ח (p-q-kh)

Verb

פיקח / פִּקֵּחַ • (pikéakh) (pi'el construction)

1. to supervise
2. to inspect

Conjugation

Conjugation of פיקח / פִּקֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְפַקֵּחַ action noun: פיקוח / פִּקּוּחַ
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	פיקחתי / פִּקַּחְתִּי		פיקחנו / פִּקַּחְנוּ
	second	פיקחת / פִּקַּחְתָּ	פיקחת / פִּקַּחְתְּ	פיקחתם / פִּקַּחְתֶּם	פיקחתן / פִּקַּחְתֶּן
	third	פיקח / פִּקֵּחַ	פיקחה / פִּקְּחָה	פיקחו / פִּקְּחוּ
present		מְפַקֵּחַ	מְפַקַּחַת	מְפַקְּחִים	מְפַקְּחוֹת
future	first	אֲפַקֵּחַ		נְפַקֵּחַ
	second	תְּפַקֵּחַ	תְּפַקְּחִי	תְּפַקְּחוּ	תְּפַקַּחְנָה1
	third	יְפַקֵּחַ	תְּפַקֵּחַ	יְפַקְּחוּ	תְּפַקַּחְנָה1
imperative		פַּקֵּחַ	פַּקְּחִי	פַּקְּחוּ	פַּקַּחְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

References

• H6493 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible
• “פיקח” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language