כוכב נייטרונים – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Stars compPIA23863-NeutronStars-Types-20200624.jpg|שמאל220px|ממוזער|250pxשמאל|השוואהסוגים מקורבת בין גודלםשונים של [[חור שחור]] (בשחור), כוכבכוכבי נייטרונים (בסגול) ו[[ננס שחור]] או [[ננס לבן]] (באפוראיור)]]

צפיפותם של כוכבי נייטרונים עצומה, והיא מסדר-גודל של עשרותמאות מיליוני טון לסמ"ק.{{הערה|הצפיפות של כוכב ניטרונים תלויה באזור בכוכב. בעוד שעל פני השטח הנייטרונים מופרדים זה מזה, מהבליבת גםהכוכב הם מעין מסה אחת, ראו הסבר מפורט [https://www.astro.umd.edu/~miller/nstar.html כאן]}} הסיבה לכך היא שבין הנייטרונים בכוכב נייטרוני לא מפריד [[ואקום]], בשונה בחומרים רגילים: בחומר רגיל גרעין האטום תופס 1 חלקי 10,000 עד 1 חלקי 100,000 מנפח האטום כולו, בעוד שבליבתו של כוכב נייטרוניים הנייטרונים "צמודים" זה לזה, ולכן צפיפותו דומה לצפיפות של גרעין אטום. בשל צפיפותם הרבה, לכוכבי הנייטרונים כבידה משטחית גבוהה, ו[[מהירות מילוט|מהירות הבריחה]] מהם היא עד חצי מ[[מהירות האור]]. בגלל [[חוק שימור התנע הזוויתי]], כוכבי הנייטרונים, ש[[מומנט התמד|מומנט ההתמד]] שלהם קטן באופן ניכר כתוצאה מהקריסה, מסתובבים ב[[מהירות זוויתית|מהירויות זוויתיות]] גבוהות ביותר, עד כדי מאות סיבובים בשנייה. בשל שימור [[מומנט מגנטי|המומנט המגנטי]] שלהם, הם הופכים לרוב להיות [[פולסר]]ים (מלשון pulse - "פעימה" ב[[אנגלית]]). כוכבי נייטרונים נוהגים להימצא במצב די שכיח של קשר כבידתי עם עוד כוכב נייטרונים עד אשר הם מתנגשים ומתפוצצים באירוע הדומה לסופרנובה הנקרא [[קילונובה]]. בזמן הפיצוץ גזים חמים והרבה קרני גאמה מתפזרים ברחבי היקום. פיצוץ הקילונובה נחשב לפיצוץ השני החזק ביקום אחרי התנגשות של שני חורים שחורים אולטרה מסיבים. אחרי הפיצוץ המסה שלא התפזרה בחלל קורסת לחור שחור לרוב עם מסה בין 10 ל-20 מסות שמש.

קיומם של כוכבי נייטרונים נחזה ב-[[1933]], שנה לאחר גילוי ה[[נייטרון]] עצמו, על ידי ה[[אסטרופיזיקה|אסטרופיזיקאים]] [[ולטר באדה]] ו[[פריץ צוויקי]] על-סמך עבודותיו של הפיזיקאי ההודי [[סוברהמניאן צ'נדראסקאר]]. אולם, כוכבי הנייטרונים היו בגדר רעיון תאורטי גרידא עד לשנת [[1967]], שבה קבוצת אסטרונומים בריטיים גילתה את ה[[פולסר]] הראשון.

בחודש יוני [[2017]] שוגר [[NICER]] {{אנ|Neutron Star Interior Composition Explorer}}, [[טלסקופ]] בתחום [[קרני רנטגן|קרני הרנטגן]], והוא צפוי להיות מותקן במהלך השנה על [[תחנת החלל הבינלאומית]].{{הערה|{{הידען|פרופ' Wynn Ho [[אוניברסיטת סאות'המפטון]]|הטלסקופ בתחנת החלל שישפר את הידע שלנו אודות כוכבי ניוטרון יחל לפעול|neutron-stars-could-be-our-gps-for-deep-space-travel-0607174|6 ביולי 2017}}}}

ב-[[16 באוקטובר]] 2017 פורסם כי צוות מחקר בינלאומי הצליח לתעד לראשונה התנגשות ומיזוג של שני כוכבי נייטרונים. המיזוג, אשר אירע לפני כ-100 מיליון שנה, תועד באמצעות גלאי פרויקט [[LIGO]] המשמש לצפייה ב[[גלי כבידה]], שעל בנייתו זכו ה[[ארצות הברית|אמריקאים]] [[ריינר וייס]], [[בארי בריש]] ו[[קיפ תורן]] ב[[פרס נובל לפיזיקה]].{{הערה|{{וואלה!|מערכת וואלה! חדשות|"עידן חדש": מדענים חזו בתיעוד ראשון של התנגשות כוכבי נויטרונים|3104126|16 באוקטובר 2017}}}}{{הערה|שם=LTR-V|"[http://www.ligo.org/science/Publication-GW151226/index.php Ligo and Virgo Make First Detection of Gravitational Waves Produced by Colliding Neutron Stars]". ''LCS''}}

כוכב נייטרונים נוצר במהלך [[סופרנובה]] מסוג 2 של כוכב בעל [[מסה]] של 8 עד 20 מסות [[השמש|שמש]], או כתוצאה מסופרנובה מסוג 1, לאחר שתהליך [[היתוך גרעיני|ההיתוך הגרעיני]] מגיע ל[[יסוד כימי|יסוד]] [[ברזל]] הוא מפסיק לבצע את שרשרת ההיתוך שכן אין יותר רווח באנרגיה לאחר היתוך גרעיני ברזל, ובעצם ממשיך רק להגדיל את מסת הליבה, כאשר הליבה מגיעה למסה קריטית, לחץ ניוון האלקטרונים שמחזיק את אטומי הברזל קורס ובעצם כל הליבה מתכווצת בבת אחת לכוכב ניטרונים. עתה מוחזקת הליבה על ידי לחץ ניוון ניטרונים. עקב הכיווץ נוצר [[גל הלם]] אדיר שיוצא החוצה ומשליך מעליו את כל מעטפת הכוכב מעל הליבה של כוכב הניטרונים. מסתו של כוכב נייטרונים לאחר הקריסה היא 1.442 פעמים מסת השמש{{הערה|Antoniadis, ([[גבולJ., צ'נדרסקהר]])Freire, עדP.C.C., 3Wex, מסותN., שמש ([[גבול טולמן-אופנהיימר-וולקוף]])Tauris, כאשר קוטרו מונה קילומטרים ספורים בלבדT.M., Lynch

קליפתו החיצונית של הכוכב מורכבת מ[[ברזל]], במצבשנדחס הדומהבלחץ לברזלגבוה. מוצקלאחר ב[[כדורשכבת הארץ]],מעבר אךשכנראה בלחץעשויה עצום.מאטומים לאחרדחוסים שכבתביותר מעברעד שהם התגבשו לצורת צינורות ושכבות המכונה פסטה גרעינית, מגיעה השכבה העיקרית של הכוכב, שברובו עשוי מנייטרונים, כאשר ביניהם מצויים [[היפרון|היפרונים]] ([[באריון|באריונים]] המכילים [[קווארק מוזר]]). ההרכב המדויק של ליבת הכוכב אינו ידוע, כאשר ההשערות נעות בין ליבה העשויה נייטרונים דחוסים יותר, להיפרונים, ועד [[השערת וויטן]] הגורסת שהליבה עשויה מ[[חומר מוזר]] שיציב מבחינה תרמודינמית גם ללא כבידה (השערה אשר אינה נתמכת בתצפיות או חישובים מדויקים).

* גל וינר, [http://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/%D7%9C%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%94לראשונה-%D7%AA%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%94תועדה-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%AAהתנגשות-%D7%A9%D7%9Cשל-%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99כוכבי-%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9Dניטרונים לראשונה תועדה התנגשות של כוכבי ניטרונים], באתר [[מכון דוידסון]], אוקטובר 2017