כוכב נייטרונים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־10:56, 20 במרץ 2023 עריכה Greenantilope (שיחה \| תרומות) 3,052 עריכות ←‏היווצרות → העריכה הקודמת		גרסה אחרונה מ־11:13, 13 באוקטובר 2023 עריכה ביטול AutoMod (שיחה \| תרומות) בוטים 48,172 עריכות מ הסבה לתבנית (mako)
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: במהלך הקריסה הכבידתית מתמזגים [[אלקטרון\|אלקטרונים]] ו[[פרוטון\|פרוטונים]] לנייטרונים. כוכב הנייטרונים אינו ממשיך בקריסתו, מכיוון שכנגד כוח ה[[כבידה]] פועל לחץ ניוון, כלומר לחץ הנובע מ[[עקרון האיסור של פאולי]] בין הנייטרונים שמרכיבים אותו (מכיוון שניטרונים הם [[פרמיון\|פרמיונים]]). לחץ דומה פועל ב[[ננס לבן]], שם הדחייה נובעת מאותו עיקרון, אלא ששם הוא פועל בין האלקטרונים. צפיפותם של כוכבי נייטרונים עצומה, והיא מסדר-גודל של ~~עשרות~~מאות מיליוני טון לסמ"ק.{{הערה\|הצפיפות של כוכב ניטרונים תלויה באזור בכוכב. בעוד שעל פני השטח הנייטרונים מופרדים זה מזה, מהבליבת גםהכוכב הם מעין מסה אחת, ראו הסבר מפורט [https://www.astro.umd.edu/~miller/nstar.html כאן]}} הסיבה לכך היא שבין הנייטרונים בכוכב נייטרוני לא מפריד [[ואקום]], בשונה בחומרים רגילים: בחומר רגיל גרעין האטום תופס 1 חלקי 10,000 עד 1 חלקי 100,000 מנפח האטום כולו, בעוד שבליבתו של כוכב נייטרוניים הנייטרונים "צמודים" זה לזה, ולכן צפיפותו דומה לצפיפות של גרעין אטום. בשל צפיפותם הרבה, לכוכבי הנייטרונים כבידה משטחית גבוהה, ו[[מהירות מילוט\|מהירות הבריחה]] מהם היא עד חצי מ[[מהירות האור]]. בגלל [[חוק שימור התנע הזוויתי]], כוכבי הנייטרונים, ש[[מומנט התמד\|מומנט ההתמד]] שלהם קטן באופן ניכר כתוצאה מהקריסה, מסתובבים ב[[מהירות זוויתית\|מהירויות זוויתיות]] גבוהות ביותר, עד כדי מאות סיבובים בשנייה. בשל שימור [[מומנט מגנטי\|המומנט המגנטי]] שלהם, הם הופכים לרוב להיות [[פולסר]]ים (מלשון pulse - "פעימה" ב[[אנגלית]]). כוכבי נייטרונים נוהגים להימצא במצב די שכיח של קשר כבידתי עם עוד כוכב נייטרונים עד אשר הם מתנגשים ומתפוצצים באירוע הדומה לסופרנובה הנקרא [[קילונובה]]. בזמן הפיצוץ גזים חמים והרבה קרני גאמה מתפזרים ברחבי היקום. פיצוץ הקילונובה נחשב לפיצוץ השני החזק ביקום אחרי התנגשות של שני חורים שחורים אולטרה מסיבים. אחרי הפיצוץ המסה שלא התפזרה בחלל קורסת לחור שחור לרוב עם מסה בין 10 ל-20 מסות שמש. ==חקר הכוכבים הנייטרונים== שורה 18: כוכב נייטרונים נוצר במהלך [[סופרנובה]] מסוג 2 של כוכב בעל [[מסה]] של 8 עד 20 מסות [[השמש\|שמש]], או כתוצאה מסופרנובה מסוג 1, לאחר שתהליך [[היתוך גרעיני\|ההיתוך הגרעיני]] מגיע ל[[יסוד כימי\|יסוד]] [[ברזל]] הוא מפסיק לבצע את שרשרת ההיתוך שכן אין יותר רווח באנרגיה לאחר היתוך גרעיני ברזל, ובעצם ממשיך רק להגדיל את מסת הליבה, כאשר הליבה מגיעה למסה קריטית, לחץ ניוון האלקטרונים שמחזיק את אטומי הברזל קורס ובעצם כל הליבה מתכווצת בבת אחת לכוכב ניטרונים. עתה מוחזקת הליבה על ידי לחץ ניוון ניטרונים. עקב הכיווץ נוצר [[גל הלם]] אדיר שיוצא החוצה ומשליך מעליו את כל מעטפת הכוכב מעל הליבה של כוכב הניטרונים. מסתו של כוכב נייטרונים לאחר הקריסה היא 1.2 פעמים מסת השמש{{הערה\|Antoniadis, J., Freire, P.C.C., Wex, N., Tauris, T.M., Lynch R.S. et al.: A massive pulsar in a compact relativistic binary. arXiv:1304.6875v1 [astro-ph.HE] (54 pp.) (2013). Science, 26 April 2013, Vol: 340, Issue: 6131, Table 2, p. 48}} עד 3 מסות שמש ([[גבול טולמן-אופנהיימר-וולקוף]]), כאשר קוטרו מונה קילומטרים ספורים בלבד. ==מבנה== שורה 34: * {{הידען\|\|אשכול כוכבי נייטרונים\|topic/%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91-%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9F/}} * גל וינר, [http://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencenews/לראשונה-תועדה-התנגשות-של-כוכבי-ניטרונים לראשונה תועדה התנגשות של כוכבי ניטרונים], באתר [[מכון דוידסון]], אוקטובר 2017 * {{mako\|עמית ולדמן~~, [https://mobile.mako.co.il/news-science/2021_q3/Article-d3d55288f106a71027.htm?sCh=31750a2610f26110&pId=173113802~~ \|לראשונה: אסטרונומים חזו בחור שחור בולע כוכב ~~נייטרונים],~~ניוטרונים\|d3d55288f106a71027\|news-science/2021_q3\|1 ~~יולי~~ביולי 2021}} * {{בריטניקה}}