כוכב נייטרונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מה קורה אם מתקרבים לכוכב נייטרונים תגיות: שוחזרה עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ביטול גרסה 31283703 של 87.69.143.177 (שיחה) לא אנציקלופדי |
||
שורה 4:
במהלך הקריסה הכבידתית מתמזגים [[אלקטרון|אלקטרונים]] ו[[פרוטון|פרוטונים]] לנייטרונים. כוכב הנייטרונים אינו ממשיך בקריסתו, מכיוון שכנגד כוח ה[[כבידה]] פועל לחץ ניוון, כלומר לחץ הנובע מ[[עקרון האיסור של פאולי]] בין הנייטרונים שמרכיבים אותו (מכיוון שניטרונים הם [[פרמיון|פרמיונים]]). לחץ דומה פועל ב[[ננס לבן]], שם הדחייה נובעת מאותו עיקרון, אלא ששם הוא פועל בין האלקטרונים.
צפיפותם של כוכבי נייטרונים עצומה, והיא מסדר-גודל של עשרות מיליוני טון לסמ"ק, מה גם שבין הנייטרונים לא מפריד [[ואקום]], בשונה בחומרים רגילים: בחומר רגיל גרעין האטום תופס 1 חלקי 10,000 עד 1 חלקי 100,000 מנפח האטום כולו. בשל צפיפותם הרבה, לכוכבי הנייטרונים כבידה משטחית גבוהה, ו[[מהירות מילוט|מהירות הבריחה]] מהם היא עד חצי מ[[מהירות האור]]. בגלל [[חוק שימור התנע הזוויתי]], כוכבי הנייטרונים, ש[[מומנט התמד|מומנט ההתמד]] שלהם קטן באופן ניכר כתוצאה מהקריסה, מסתובבים ב[[מהירות זוויתית|מהירויות זוויתיות]] גבוהות ביותר, עד כדי מאות סיבובים בשנייה. בשל שימור [[מומנט מגנטי|המומנט המגנטי]] שלהם, הם הופכים לרוב להיות [[פולסר]]ים (מלשון pulse - "פעימה" ב[[אנגלית]]). כוכבי נייטרונים נוהגים להימצא במצב די שכיח של קשר כבידתי עם עוד כוכב נייטרונים עד אשר הם מתנגשים ומתפוצצים באירוע הדומה לסופרנובה הנקרא [[קילונובה]].
==חקר הכוכבים הנייטרונים==
|