(Translated by https://www.hiragana.jp/)
אדום – ויקיפדיה

אדום הוא אחד מצבעי היסודמערכת ההוספה). האור האדום הוא קרינה אלקטרומגנטית בתדירויות הגל הנמוכות ביותר שעין האדם מסוגלת לקלוט. אורך הגל של אור אדום הוא בין 620 ל-740 ננומטר (תדירות בין 400 ל-480 טרה-הרץ). אורכי גל ארוכים יותר נקראים "תת-אדום" (או "אינפרה-אדום") והם אינם בתחום הספקטרום הנראה לעין האנושית. גוון אדום אשר נוטה לעבר הכתום וחסר כל מרכיב כחול נקרא "שני". אדום אשר חסר כל מרכיב צהוב ונוטה לעבר הסגול נקרא "ארגמן". אדום עם גוון סגלגל נקרא "אדום יין", "בורגונדי" או "בורדו".

אדום
שלשת הקסא #FF0000
ייצוג RGB R=255, G=0, B=0
ייצוג HSV H=0, S=100, V=100
ייצוג CMYK C=0%, M=100%, Y=100%, K=0%
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דם מחומצן הוא אדום עקב נוכחות ההמוגלובין והחמצן. אור אדום הוא הראשון שנבלע על ידי מי ים, לכן דגים וחסרי חוליות ימיים שנראים אדומים, נראים למעשה שחורים בסביבה הטבעית שלהם כשמביטים בהם ממרחק של יותר מכמה מטרים[1].

אטימולוגיה

עריכה

המילה "אָדֹם", כמו גם המילים הנרדפות לה, "תּוֹלָע" ו"שָׁנִי", מצויות כבר במקרא. הפירוש המקורי שלהן תיאר גם את הצבע האדום וגם את הצבע החום. לפי מודל השפה הפרוטו-שמית, המילה "אָדֹם" דומה מאוד למילה, שתיארה את הצבע האדום ואת הצבע החום באם השפות השמיות[2]. (לפי המודל, בפרוטו-שמית היו שמות רק לארבעה צבעים: לאדום-חום, לירוק-צהוב, ללבן ולשחור). ככל הנראה, יש קשר בין מוצא המילה "אָדֹם" לבין מוצא המילים "דם" ו"אדמה".

שימושים, סמליות וביטויים

עריכה

הצבע האדום בטבע

עריכה
 
שקיות דם בעלי חיים (מרכיב במטבח התאילנדי) בשוק בסמוט פרקן
 
מושיות אדומות
האדום המזוהה עם רעילות/מרירות הוא צבע אזהרה לטורפים פוטנציאליים
  • אדום הוא צבעו הטיפוסי של הדם עקב הברזל שבהמוגלובין.
  • הפסיכואבולוציה של האדם התפתחה לקלוט אדום כצבע בולט מאוד לעין. בשונה מרוב מיני היונקים, קופי העולם הישן (הקופים צרי האף) ובהם האדם, מסוגלים להבחין בין ירוק לאדום משום שיש להם 3 סוגי מדוכים ברשתית העין (אדום, ירוק וכחול) לעומת 2 בלבד אצל יונקים אחרים כמו הקופים רחבי האף של אמריקה הדרומית והקיפופים. יש המייחסים התפתחות זו לצורך במציאת פירות בגווני אדום על רקע חופת עלים ירוקה[3] או לצורך בהבחנה בין עלים צעירים אכילים בגוון אדמדם לעומת עלים בוגרים ירוקים ודלי ערך תזונתי. הסבר אלטרנטיבי לראיית הצבע מתמקד לא בחיפוש מזון אלא יכולת הבחנה חברתית כמניע האבולוציוני להבחנת צבעים משוכללת להתמקדות באדום דווקא. ניתן למסור ולהפיק אינפורמציה על מצב רוחו ומצב בריאותו של אדם או בעל חיים מצבע עורו אם עור קירח משיער גלוי לעין. גון העור נקבע לא מעט על ידי לחץ הדם הקובע כמה המוגלובין יהיה בנימי העור ומצב החמצון של הדם. הדם בהיר יותר ככל שיותר המוגלובין קשור לחמצן. נתוח ספקטרום של האור המוחזר מעור חשוף מעלה כי כמות הדם משנה את הגוון מצהוב (חוסר דם) לכחול ואילו מצב החמצון של ההמוגלובין משנה את הספקטרום בציר שבין ירוק (דם עני בחמצן) לאדום. בעלי חיים שלהם רק שני סוגים של תאים רגישים לצבע יוכלו להבחין רק במימד אחד של שינוי גוון ודרושה התוספת החדשה יחסית מבחינה אבולוציונית, ההבחנה בין ירוק לאדום, כדי לקבל אינפורמציה מלאה. שיא הרגישות של המדוכים ברשתית העין האחראים להפרדה בין אדום לירוק הוא באורכי גל בו נמצא ההבדל המקסימלי בין ההחזרה מדם מחומצן לדם עני בחמצן. קופים שלהם ראיית צבעים מלאה נוטים להשאיר אזורים קרחים על גופם ובפרט בפנים, באחוריים וליד אברי המין ואילו הקופים עיוורי הצבעים נוטים לכסות את כל גופם בשיער[4]. הצבע האדום, באופן אוניברסלי, מתקשר לכעס, לקנאה ולעוצמה[5]. במחקר בו הוצגו צורות פשוטות בצבעים שונים הנחקרים מייחסים לאדום יותר כח, סטטוס חברתי ותוקפנות[6] .
  • התהדרות פרחים בצבעים מרהיבים אינה קשורה לאסתטיקה. צבעם מכוון לתדירויות אור שאינן נקלטות בעין האנושית, אך מובילות חרקים לאיבוקם. בני אדם בייתו פרחים והכליאו אותם כדי ליצור מגוון צבעים.[דרושה הבהרה]
  • הפרח האדום הידוע והפופולרי ביותר שפורח בישראל הוא הכלנית המצויה, שאף נבחר לפרח הלאומי של ישראל. פסטיבל "דרום אדום" הוא פסטיבל שנתי בישראל המוקדש לפריחת מרבדי הכלניות בנגב הצפוני ועוטף עזה.
  • בישראל יש יחסית מעט מיני פרחים בצבע אדום, בנוסף לכלנית בולטים המינים הבאים של פרחים אדומים: צבעוני ההרים וצבעוני השרון, נורית אסיה, פרג אגסני, דמומית קטנת-פרי ודמומית ארצישראלית, אדמונית החורש ודם-מכבים אדום.
  • ישנם בעלי חיים המשתמשים בצבע האדום על מנת להזהיר שהם רעילים ובכך להרתיע טורפים.
  • חיפושית מושית השבע בולטת בצבעה האדום-כתום-ארגמן שאף העניק לה את שמה המדעי.
  • אדום-החזה הוא מין של ציפור הנפוצה בישראל.
  • באסטרונומיה, ענק אדום הוא כוכב בסוף ימיו; וננס אדום הוא סוג של כוכב.
  • ישנם אנשים הלוקים מעיוורון צבעים לאדום (protanopia) - נובע מחוסר מוחלט בקולטני הצבע האדום ברשתית. הלוקים בפגם זה רואים אדום כשחור. כאחוז אחד מכלל הזכרים לוקה בעיוורון לאדום.

הצבע האדום בתרבות

עריכה
 
נשים אדומות שיער לבושות בשמלות אדומות
 
המלכה האדומה - בובת ראווה לבושה באדום מכף רגל ועד ראש וסביבה תפאורה אדומה, מיצג מהתיאטדון הדני המלכותי (אנ') בקופנהגן
 
לוחם שוורים מנופף בבד אדום במהלך מלחמת שוורים במטרה להרגיז את השור. מכאן צמח הביטוי לנופף בסדין אדום לפני שור.

הצבע האדום בספורט

עריכה

ניתוח סטטיסטי של תוצאות משחקי כדורגל באנגליה משנת 1947 ועד 2008 מראה כי לקבוצה בתלבושת אדומה יתרון על יריבותיה הלבושות בכל צבע אחר. לא רק שקבוצות "אדומות" זכו ביותר אליפויות ממה שניתן היה לצפות באופן אקראי אלא שבכל הליגות המיקום של לובשי האדום גבוה באופן מובהק משל יריבותיהן[7]. התופעה קשורה, כנראה, להשפעה הרגשית של הצבע על היריבים ועל השופטים.

הצבע האדום כסמל השמאל והסוציאליזם

עריכה
 
הדגל האדום
 
דגל הרייך הגרמני השלישי שרובו אדום

הצבע האדום בצבא

עריכה

בצה"ל

עריכה
 
סמל חטיבת הצנחנים: נחש מכונף על רקע אדום
  • בצה"ל, צבע אדום מסמל קרביות ויוקרה:
  • הדגל האדום מסמל מצבי סכנה - כגון מצב בו מותרת פתיחה באש או שטחי אש. בחיל הים מסמל הדגל האדום מצב בו יש "משמעת אש" - במסגרתה אין להדליק אש, כגון בשעת תדלוק כלי שיט.

בהלכה

עריכה

רבי יוסף קארו בחיבורו בית יוסף ורבי משה איסרליש בהגהותיו לשולחן ערוך, בסימן העוסק באיסור הליכה בחוקות הגויים[8], כתבו שבמקום שנהגו הגויים ללבוש בגדים אדומים אסור ללבשם.

מקור דבריהם הוא מהמהרי"ק שכתב[9] שאם הבגד מבטא אמונה אלילית או פריצות, חל האיסור "ובחקותיהם לא תלכו"[10], שלא לנהוג כמנהגם. ומאחר והצבע האדום מבטא יותר מכל הצבעים את הפריצות והגאווה, לכן יש איסור ללבוש בגדים אדומים, כמנהג הגויים.

לדעת רוב פוסקי ההלכה גם היום חל האיסור ללבוש בגדים אדומים. אכן האיסור הוא רק בבגד שכולו או רובו הבולט אדום, אבל בגד שרק מיעוטו אדום או שצבעו לא ממש אדום, כגון ורוד או בורדו, מותר לדעת כל הפוסקים ללובשו. ישנם כמה פוסקים שמקילים בזמננו (למשל הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה[11] פסק שבימינו אין איסור ללבוש בגדים אדומים, משום שלדעתו רק כאשר נהגו הגויים ללכת עם בגדים אדומים, חל האיסור לנהוג כמנהגם. אבל, מאחר שהיום אין מנהג מובהק של גויים ללכת בבגדים אדומים, ממילא אין בזה איסור) ללבוש בגדים אדומים.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לפי טבלת נתונים ספקטרלית מקדם הבליעה של מים באדום הוא בערך 0.003 לס"מ כלומר במרחק מטר תהיה הבליעה 10 בחזקת מינוס 0.3 או כחצי (הדג עדיין יראה אדום למי ששוחה קרוב אליו) . רק עשירית מעצמת האור האדום תעבור 3 מטרים בתוך המים וממרחק 10 מטרים יונחת האור האדום פי 1000. מקדם הבליעה לאור כחול נמוך בערך פי 40 ולכן יראה למרחק רב בהרבה
  2. ^ Anthropology of Color: Interdisciplinary Multilevel Modeling edited by Robert E. MacLaury, Galina V. Paramei, Don Dedrick p 257
  3. ^ B C Regan et al; Fruits, foliage and the evolution of primate colour vision; Philos Trans R Soc Lond B Biol Sci. 2001 March 29; 356(1407): 229–283.
  4. ^ Mark A. Changizi et al; Bare skin, blood and the evolution of primate colour vision ; Biology letters Volume 2, Number 2 / June 22, 2006, Pages 217-221
  5. ^ Ralph B. Hupka et al; The Colors of Anger, Envy, Fear, and Jealousy ; Journal of Cross-Cultural Psychology, Vol. 28, No. 2, 156-171 (1997)
  6. ^ Anthony C. Little et al; Attribution to red suggests special role in dominance signalling; Volume 5, Numbers 1-4/March 2007 161-188, Journal of Evolutionary Psychology
  7. ^ Martin J. Attrill et al; Red shirt colour is associated with long-term team success in English football; Journal of Sports Sciences, Volume 26, Issue 6 April 2008, pages 577 - 582
  8. ^ יורה דעה סימן קע"ח סעיף א
  9. ^ שורש פ"ח
  10. ^ ויקרא יח, ג
  11. ^ ראה דרכי תשובה יורה דעה סימן קע"ח ס"ק ט"ז