אלעד שמחיוף
אלעד שמחיוף (נולד ב־27 במאי 1985) הוא עיתונאי ישראלי המשמש כשליח חברת החדשות לאירופה. זוכה פרס בני ברית לעיתונות (2024)[1].
לידה |
27 במאי 1985 (בן 39) רמת השרון, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
מעסיק | חברת החדשות |
מספר צאצאים | 3 |
קישורים חיצוניים | |
פייסבוק | eladchannel2news |
טוויטר | Elad_Si |
ביוגרפיה
עריכהשמחיוף נולד, גדל והתחנך ברמת השרון. בן לאב ממוצא בוכרי ואם ממוצא רומני. הוא צאצא של מלאבוי שמחיוף, שהיה מוכר בקרב בני קהילת יהודי בוכרה ומכובד על ידם מאד. בנעוריו שיחק בקבוצת הכדורסל של רמת השרון. בצבא שירת בגלי צה"ל.[2]
לאחר שירותו הצבאי, במהלך מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 הצטרף לחברת החדשות של ערוץ 2. הוא שימש כאחראי על הכתוביות הרצות בתחתית המסך, עורך מבזקי הבוקר, עורך כלכלי ועורך משנה במהדורת החדשות המרכזית. בשנת 2007 מונה כמגיש מבזקי חדשות.[3] בנוסף הגיש את פינת הנדל"ן ב"תוכנית חיסכון", והיה לכתב כלכלי בחדשות 2.[4]
בשנת 2013 מונה לשליח חברת החדשות באירופה, והחליף את קודמו ליאור פרידמן. לפיכך העתיק את מגוריו לשם והוא מתגורר בלונדון.[5]
בפברואר 2021 החל להגיש את הפודקאסט "אחד ביום", עם כתבי חברת החדשות. בעבודתו הוא מסקר את האנטישמיות באירופה, ואת השינויים לרעה שחלו בעקבות מלחמת חרבות ברזל[1].
ב-2024 זכה בפרס העיתונות מטעם ארגון "בני ברית", על "סיקור מעמיק על האנטישמיות הגואה מאז 7 באוקטובר והפודקאסט 'אחד ביום'"[1].
שמחיוף נשוי לנעמה[6][7] ואב לשתי בנות ובן[8]. הוא מתגורר בלונדון.
קישורים חיצוניים
עריכה- אלעד שמחיוף, ברשת החברתית פייסבוק
- אלעד שמחיוף, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- הכתבות של אלעד שמחיוף ב-N12
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 פרס "בני ברית" לעיתונות יוענק לכתב חדשות 12 אלעד שמחיוף, באתר מאקו, 10 באפריל 2024
- ^ איתי גודר, חמש דקות בגן עדן: זרקור על מבזקני ישראל, באתר nrg, 26 ביוני 2009
- ^ לי-אור אברבך, אלעד שמחיוף מצטרף למבזקני חדשות 2, באתר nrg, 16 ביולי 2007
- ^ אמילי גרינצווייג, חדשות 2: אלעד שמחיוף יחליף את אורן אהרוני, באתר וואלה, 12 בדצמבר 2011
- ^ חדשות 2: אלעד שמחיוף ימונה לכתב בלונדון במקום ליאור פרידמן, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2013
- ^ רן בוקר, אלעד שמחיוף מתחתן, באתר ynet, 9 באפריל 2012
- ^ יפעת הללי, אומר זאת כך יונית: אלעד שמחיוף התחתן, באתר מאקו, 23 באוגוסט 2012
- ^ ערן סויסה, סויסה כבר יודע, באתר ישראל היום, 21 בדצמבר 2017