אפרים זלמן מרגליות
הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו ה'תקכ"א, 27 בנובמבר 1760 – כ"ד באב ה'תקפ"ח, 4 באוגוסט 1828) היה רב מחכמי ה"קלויז" בברודי, מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו[1].
| לידה |
27 בנובמבר 1760 י"ט בכסלו ה'תקכ"א |
|---|---|
| פטירה |
4 באוגוסט 1828 (בגיל 67) כ"ד באב ה'תקפ"ח |
| תקופת הפעילות |
? – 24 באוגוסט 1828  |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה |
| חיבוריו | "מטה אפרים", "טיב גיטין", "למעלות היוחסין", "שו"ת בית אפרים", עוללות אפרים, שערי אפרים, זרע אפרים |
| אב | מנחם מאניש |
| אם | דבורה |
  | |
נודע גם בעשירותו המופלגת ממסחר ביהלומים. בעקבות ספרו הגנאלוגי "למעלות היוחסין" מוכר ייחוסה של משפחת מרגליות לרש"י ובעקבותיו לדוד המלך.
קורות חייו
עריכהנולד לרב מנחם מאניש מרגליות, בן למשפחה מיוחסת מצאצאיו של הרב אלכסנדר סנדר שור. למד אצל דודו הרב אלכסנדר סנדר מרגליות וכן בישיבתו של הרב יצחק אייזיק מקוריץ. בצעירותו כיהן תקופה קצרה ברבנות אוהנוב (היבניב). לאחר שהתעשר בעסקי היהלומים, התמסר ללימוד התורה אך סירב לקבל על עצמו משרה רבנית. עושרו נתן בידיו כוח ותוקף להילחם בעירו נגד גבירים שהשתמטו מתשלום מיסי קהילה שלא כדין.
מבין חיבוריו נפוצו בייחוד ספרו על דיני קריאת התורה "שערי אפרים" ויצירתו "מטה אפרים" העוסקת בהלכות הימים הנוראים. ספרים אלה הפכו לספרי יסוד בתחומם ויצאו במהדורות רבות, שלכמה מהן צורפו הערות ונספחים מאת חכמים שונים.
היה אחד מאלה שהסמיכו להוראה את הרב חיים הלברשטאם.
אחיו היה הרב חיים מרדכי מרגליות מחבר הספר שערי תשובה על השולחן ערוך. הסכים על הספר ליקוטי מוהר"ן. אחד מחתניו היה רבי יעקב יהושע הורוביץ, נכדו של רבי פנחס הורוביץ בעל ה"הפלאה".
עוגן בעצי משפחה רבניים
עריכהבספרו מעלות היוחסין, חקר ומצא קשרי משפחה לשושלות רבנים חשובים שחיו כעשרה דורות לפניו כמו הרב משה איסרליש (הרמ"א), וכן לבעלי התוספות מתחילת ימי הביניים, ובראשם רבנו תם נכדו של רש"י. לפי מסורת שהייתה למשפחתו של רבנו תם, הם מיוחסים עד דוד המלך, והספר מביא את השושלת המשוערת לפי מסורת זו של בית דוד. בספרו גם מצא קשרים עם שושלות רבניות שחיו קרוב לימיו, כמו קשרים עם צאצאי הרב נפתלי כ"ץ מחבר הספר 'סמיכת חכמים' (חי כמאה שנה קודם לרב מרגליות), שאף הוא היה בעל מסורת על היותו משושלת בית דוד.
משפחת מרגליות הייתה משפחת רבנים ידועה, ומשפחות רבניות נטו לחפש קשרי נישואין ביניהן לבין עצמן, בייחוד אם נודע שיש להן "יחוס" לבית דוד. כך נוצרה קבוצה של "שושלות רבניות" המיוחסות לבית דוד, רבים מהם דרך קשרי נישואין עם צאצאי הרב מרגליות או קרובי משפחתו. משפחות אדמורים ורבנים מדפיסים ומציגים גם כיום ספרי יוחסין, ובהם רשימות עד הקשר למשפחת מרגליות, ומשם לפי העץ שבספר מעלות היוחסין, עד דוד המלך. בין משפחות אלו נמנים משפחת רוקח (שושלת אדמורי בלז), משפחת קוק בעקבות משפחת יפה, משפחת ברנדוויין (שושלות אדמורי סטרטין ופֶלשטין), בידרמן (שושלת אדמורי ללוב) ועוד.
חיבוריו
עריכה- שו"ת בית אפרים חלק אורח חיים, באתר היברובוקס
- שו"ת בית אפרים חלק אבן העזר, באתר היברובוקס
- שו"ת בית אפרים חלק חושן משפט, באתר היברובוקס
- שו"ת בית אפרים חלק יורה דעה, באתר היברובוקס
- שו"ת בית אפרים החדשות, באתר היברובוקס
- מטה אפרים, באתר היברובוקס (מנהגי חודש אלול והימים הנוראים)
- ראש אפרים, באתר היברובוקס (חיבור על הלכות טריפות)
- יד רמ"א, באתר היברובוקס
- טיב גיטין, באתר היברובוקס (ביאור שמות הגיטין של ה"בית שמואל")
- יד אפרים - ביאור על המגן אברהם ועל הטורי זהב והשפתי כהן.
- עוללות אפרים, באתר היברובוקס
- שערי אפרים, באתר היברובוקס - על הלכות קריאת התורה.
- זרע אפרים, באתר היברובוקס - שני פירושים על פסיקתא רבתי.
- מעלות היוחסין, באתר היברובוקס - ספר הדן בגנאלוגיה וכולל את מגילת היחוס של משפחתו, עד בית דוד.
- מקנה וקניין מתרץ את השגות רבי יעקב לורברבוים על סבו רבי אלכסנדר סנדר שור בהלכות מכירת חמץ.
- קונטרס שפה נאמנה, באתר היברובוקס - תשובה בעניין ״אם מותר לסדר התפלה בלשון אשכנז ולהתפלל בו בצבור״.
חיבוריו ההלכתיים מפורסמים ומצוטטים על ידי הפוסקים שבאו אחריו.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אפרים זלמן מרגליות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
אפרים זלמן בן מנחם מניש מרגליות (1760-1828), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ד"ר יהושע הורוביץ, האנציקלופדיה העברית, ירושלים, תל אביב: חברה להוצאת אנצקלופדיות בע"מ, תשל"ג
| תקופת חייו של הרב אפרים זלמן מרגליות על ציר הזמן |
|---|
 |