היחידה הארצית לחקירות הונאה
היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) היא יחידה בתוך להב 433 העוסקת במאבק בשחיתות ציבורית, הונאות כלכליות רחבות היקף, ופרשיות מיוחדות שבחרו ראש אגף החקירות והמודיעין או פרקליט המדינה, וכן היועץ המשפטי לממשלה, להעביר לטיפולה. היחידה שוכנת בלוד, ושלוחותיה ממוקמות בחיפה ובבאר שבע.
פרטים | |
---|---|
מדינה | ישראל |
שיוך | משטרת ישראל |
בסיס האם | לוד |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1974–הווה (כ־50 שנה) |
נתוני היחידה | |
ייעוד | מאבק בשחיתות ציבורית, הונאות כלכליות רחבות היקף, ופרשיות מיוחדות שבחרו ראש אגף החקירות והמודיעין או פרקליט המדינה, וכן היועץ המשפטי לממשלה, להעביר לטיפולה. |
פיקוד | |
יחידת אם | להב 433 |
דרגת המפקד | תת ניצב |
מפקד נוכחי | אלי מקמל |
יאח"ה נוסדה ב־1974 בהשראת יחידות מיוחדות של ה־FBI. היקפן של עבירות צווארון לבן התרחב בעקבות מלחמת יום הכיפורים, ומטרתה הרשמית של היחידה הייתה להיאבק בעבירות כלכליות[1] שעברו אזרחים.[2] חוקר השחיתות דורון נבות הגדיר את יאח"ה גוף החקירה החשוב ביותר במשטרת ישראל בפרט וברשויות השלטון במדינה בכלל, אך טען שהיא סובלת ממחסור באמצעים, במשאבים ובתקציב.[3] לדבריו הקמתה לא לוותה בדיונים מעמיקים. היא לא נתפסה כאירוע חשוב בעיניו של שר המשטרה באותם ימים, שלמה הלל, וזה לא שיער כי עד מהרה היא תחל לחקור פוליטיקאים.[2]
מבנה
עריכה- מפלג חקירות כלכליות
- מפלג חקירות א'
- מפלג חקירות ב'
- מפלג חקירות ג׳
- מפלג מודיעין ובילוש
- שלוחת יאח"ה צפון
- שלוחת יאח"ה דרום
ראשי יאח"ה
עריכה- תת־ניצב בנימין זיגל (1974–1985)
- תנ"צ יורם גונן (1985–1988)
- תנ"צ זכריה בנאי (1988–1991)
- תנ"צ יוסי לוי (1991–1993)
- תנ"צ זאב אבן־חן (1993–199X)
- תנ"צ ירחמיאל הלפרין (199X–1998)
- תנ"צ מירי גולן (1998–2006)
- תנ"צ שלומי איילון (2006–2010)
- תנ"צ זיוה אגמי־כהן (2010–2013)
- תנ"צ אפרים ברכה (2013–2015)
- תנ"צ ערן קמין (ממלא מקום, 2015–2016)
- תנ"צ כורש ברנור (2016–2018)
- תנ"צ יואב תלם (2018–2021)
- תנ"צ אלי מקמל (2021–)
הערות שוליים
עריכה- ^ דורות נבות, שחיתות פוליטית בישראל, מהדורה שנייה, 2015, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, עמ' 83
- ^ 1 2 דורון נבות, עופר שיף ואביבה חלמיש (ע), "שחיתות ציבורית והמאבק בה", ישראל 67–ֽ77: המשכיות ומפנה (עיונים בתקומת ישראל, סדרת נושא 11), באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2017, עמ' 63
- ^ נבות, עמ' 493.