טקס תה יפני
טקס התה היפני, המכונה "צ'ה דוֹ" (קאנג'י:
![](https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/5/5c/Chado.svg/150px-Chado.svg.png)
אירועי שתיית תה ביפן מסווגים לשני סוגים, התכנסויות לא רשמיות (ביפנית- chakai
בטקס התה היפני מעניקים תשומת לב מיוחדת לאסתטיקה ולטעם התה, ולעולם לא מבוצע כלאחר יד. זהו טקס אמנותי לכל דבר וכל תנועה בו מחושבת ביותר, כשישנן מספר שיטות נבדלות זו מזו לביצוע הטקס.
טקס התה נחשב לאחד משלוש אמנויות האירוח הקלאסיות, ביחד עם איקבנה והדלקת קטורת (Kōdō). ביחד הן מכונות צ'אדו,
היסטוריה
עריכההתיעוד הראשון לשתיית תה ביפן מגיעה מהכרוניקה ניהוֹן קוֹקי (אנ') שנכתבה בשנת 840. שם מתואר הנזיר הבודהיסטי אֵייצ'וּ (קאנג'י:
ככל הנראה התה אותו הנזיר הביא איתו מסין היה לבנת תה דחוס המכונה ביפנית דאנצ'ה, בדומה לתה הדחוס מיונאן המכונה פו אר, מכיוון שזו הייתה צור צורה בה התה היה נפוץ בסין בתקופתו.[3][4] באותה תקופה בסין התה נשתה בעיקר למטרות רפואיות, והיה מעורבב עם צמחי מרפא נוספים.
המנהג של שתיית תה התפתח ועבר מן התחום הרפואי אל עבר שתייה למען ההנאה וכך גם התפשט לכל סין. במאה התשיעית לספירה המחבר הסיני לו יו כתב את ה"קלאסיקה של התה", חיבור על תה שהתמקד בשלבי הגידול, הטיפוח וההכנה של התה. חייו של לו יו הושפעו רבות מהבודהיזם ובמיוחד מהזן. רעיונותיו היוו את ההשראה לטקס התה היפני.
הדרך בה הכינו את התה לקראת סוף המאה ה-12 נקראה "tencha" (
אבקת התה הירוק שימשה לראשונה בפולחנים דתיים בתוך מנזרים בודהיסטיים. עד המאה ה-13, כאשר קאמאקורה שוגיונייט שלט ביפן, התה, וכל הפינוקים המקושרים אליו הפכו לסוג של סמל סטטוס בין הסמוראים ומכך נוצרה ביניהם סוג של מסורת של טעימות תה (ja:
התקופה המרכזית הבאה בהיסטוריה היפנית הייתה תקופתו של מורומאקי, בעת עלייתה של תרבות הקיטאימה Kitayama Culture (ja:
השימוש בתה יפני התפתח ושינה צורות, הוא התחיל לקבל את האסתטיקה שלו, ובמיוחד האחת של ואבי-סאבי. "וואבי" מייצג את החוויות הפנימיות, או הרוחניות בחיים של בני האדם. במקור משמעותו הייתה עידון שקט או טעם מאופק המאופיין בצניעות, איפוק, פשטות, טבעיות, חוסר שלמות ואי סימטריה ומדגיש את האובייקטים והחללים האדריכליים הפשוטים וחוגג את היופי הרך והעדין שהזמן והטיפול מעניקים לחומרים. "סאבי" מצד שני מייצג את הצד החיצוני והחומרי של החיים, במקור פירושו בלוי, שחוק ורקוב. במיוחד בקרב האצולה להבין את הריקות נחשב לאמצעי הטוב ביותר להתעוררות רוחנית, כאשר חיבוק חוסר המושלמות נחשב לתזכורת בריאה להוקיר את העצמיות הלא מצוחצחת כאן ועכשיו, בדיוק כפי שאנחנו - הצעד הראשון ל"סאטורי" או הארה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- דניאל צורי, טקס התה באתר Japan Geo
טקס התה היפני: שלווה גדולה לקוח מתוך אתר מסע
- הצצה לטקס התה היפני מגזין-כתבה מתוך אתר דליקטסן
- טקסי תה בעולם כתבה מתוך אתר ויסוצקי
- טקס תה יפני, דף שער בספרייה הלאומית
- טקס תה יפני, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Kaisen Iguchi; Sōkō Sue; Fukutarō Nagashima, eds. (2002). "Eichū". Genshoku Chadō Daijiten (ביפנית) (19 ed.). Tankōsha (ja:
淡 交社). OCLC 62712752. - ^ Kaisen Iguchi; Sōkō Sue; Fukutarō Nagashima, eds. (2002). "Eisai". Genshoku Chadō Daijiten (ביפנית) (19 ed.). Tankōsha (ja:
淡 交社). OCLC 62712752. - ^ Yuki. "The Origin of Japanese Tea Ceremony". Matcha Tea. אורכב מ-המקור ב-2018-06-11. נבדק ב-14 בנובמבר 2015.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Han Wei (1993). "Tang Dynasty Tea Utensils and Tea Culture" (PDF). Chanoyu Quarterly. Kyoto: Urasenke Foundation of Kyoto (74): 38–58. OCLC 4044546. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2012-07-06. נבדק ב-2012-07-05.
- ^ Hiroichi Tsutsui (
筒井 紘一 ), "Tea-drinking Customs in Japan", paper presented at the 4th International Tea Culture Festival, Korean Tea Culture Association (Seoul, 1996)