כל ממזר מלך

כל ממזר מלך הוא סרט קולנוע מסוגת דרמה משנת 1968, שנכתב ובוים על ידי אורי זוהר, בכיכובם של יהורם גאון ועודד קוטלר.

כל ממזר מלך

כרזת הסרט "כל ממזר מלך"
בימוי	אורי זוהר
הופק בידי	אורי זוהר, חיים טופול ואברהם דשא
תסריט	אורי זוהר ואלי תבור
שחקנים ראשיים	יהורם גאון עודד קוטלר פייר אנג'לי
מוזיקה	מישל קולומביה
צילום	דוד גורפינקל
מדינה	ישראל ודנמרק
הקרנת בכורה	17 ביולי 1968
משך הקרנה	100 דקות
שפת הסרט	עברית
סוגה	סרט דרמה
דף הסרט ב־IMDb

הסרט זכה להצלחה בבתי הקולנוע (מעל 740,000 צופים בישראל) ובקרב המבקרים, אבל נשכח מאז כמעט לגמרי מהתודעה.

עלילה

הסרט מתחיל בהעלאת ארון קבורתו של העיתונאי האמריקאי רוי המינגס (ויליאם ברגר) למטוס. במטוס, אשתו איילין (פייר אנג'לי) מאזינה להקלטותיו של רוי. בהקלטות אלו, מתאר ומסקר רוי את התפתחות מלחמת ששת הימים ופרשנותו למצב, כחלק מעבודתו העיתונאית. על רקע ההקלטות שלו רוי, הסרט מציג את שהותם של רוי ואיילין בישראל. אל השניים מתלווים איש מטעם משרד החוץ (אורי לוי) ויורם (יהורם גאון) המשמש כנהג פרטי. דרך יורם, רוי נחשף לסיפורו של ידידו רפי (עודד קוטלר), בעל מסעדה ופעיל שלום פציפיסט, אשר מטרתו העיקרית היא לפגוש את הנשיא גמאל עבד אל נאצר ולשוחח איתו במטרה שיוכלו למנוע מלחמה בין המצרים לישראלים. בניגוד אליו, יורם מסתיר מאחוריו קריירה צבאית בצנחנים, ובאחד הפלאשבקים בסרט רואים אותו דוחף צנחנים ממטוס. בסופו של דבר, מלחמת ששת הימים פורצת ויורם מקבל צו-קריאה. רפי לעומת זאת מחליט לקיים שיחות שלום במצרים עם מדינות ערב, במטרה לסיים את המלחמה בהקדם. המלחמה נגמרת כשבסופה ידם של הישראלים על העליונה, ויורם, אשר נלחם בשדה הקרב ואף הציל חייל פצוע, חוזר לחייו הרגילים כנהג. לעומת זאת, רפי החליט בתחילת המלחמה לחזור לישראל ולנסות להתגייס גם ואף להתנדב לעזור לקיבוץ, אך לא הצליח לממש את כל אחד מרעיונותיו. הוא מתקשר לרוי לספר לו זאת, ורוי בתגובה מספר לו שהמלחמה נגמרה ושהוא למעשה פספס אותה.

הסרט נגמר כשרוי נכנס לשדה מוקשים, שם הוא עולה בטעות על מוקש ומתפוצץ למוות.

דמותו של רפי נוצרה בהשראת סיפורו של אייבי נתן.

שחקנים

• יהורם גאון - יורם
• עודד קוטלר - רפי כהן
• פייר אנג'לי - איילין
• ויליאם ברגר - רוי המינגס
• אורי לוי - איש משרד החוץ
• אביבה פז - רקדנית במועדון
• דבורה דותן
• שייקה לוי
• גברי בנאי
• ישראל פוליאקוב
• ראובן מורגן
• מייק בראנט

ביקורת

רוב מבקרי הקולנוע שיבחו את הסרט. בעיתון העולם הזה נכתב "סוף סוף: ס ר ט", ובעיתון על המשמר כתב נתן גרוס: "לא עוד סרט ישראלי, אלא פשוט סרט", "הקהל יוצא מהקולנוע מלא התפעלות נלהב ונרגש", וכי "קרב הטנקים הנראה בסרט ראוי להיכנס לרשימה של הסצנות הבאטליסטיות הטובות ביותר של סרטי המלחמה בעולם". מבקרים אחרים כתבו כי "המבקרים יוצאים בשבחים על הבימוי, הצילום והעריכה, על המשחק ועל הדיאלוג, וכל זה בזכות העובדה שהסרט באמת מבריק". ^{[דרוש מקור]} עם זאת, בביקורת שהתפרסמה אז ב"ידיעות אחרונות" נכתב: "אנג'לי הוטרחה לבוא לכאן ממרחקים, ללא צורך סביר".

מועמדויות לפרסים

• הסרט נבחר לייצג את ישראל כמועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, אך לא נמנה בין המועמדים הסופיים.
• דוד גורפינקל קיבל את פרס הצילום עבור הסרט בפסטיבל שיקגו 1968.

קישורים חיצוניים

• "כל ממזר מלך", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "כל ממזר מלך", באתר AllMovie (באנגלית)
• "כל ממזר מלך", באתר ספר הקולנוע הישראלי
• "כל ממזר מלך", באתר אידיבי
• "כל ממזר מלך", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• "כל ממזר מלך", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• תמר אבידר, כל אחד-גיבור, מעריב, 5 ביולי 1968 - כתבה לקראת יציאת הסרט
• עזריה רפופורט, תעודת־הבגרות של אורי זוהר - ביקורת, מעריב, 11 ביולי 1968
• ליאור פרידמן, אם אין גן עדן, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2008