עזרת נשים (בית המקדש)
עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).
לפי המשנה עזרת הנשים הייתה קיימת בבית המקדש השני והייתה קיימת אף במשכן שילה[1] ולפי התלמוד גם בבית המקדש הראשון[2]. בספר דברי הימים נכתב כי המלך יהושפט עמד ”...בבית ה' לפני החצר החדשה”[3]עזרה המזוהה על פי התלמוד כעזרת נשים. בבתי הכנסת בימינו קרוי כך האזור המוקצה לנשים לצורכי התפילה.
שמה
עריכהסיבת קריאתה בשם עזרת נשים אף על פי ששימשה גברים ונשים באופן שווה היא משום שבזמן שמחת בית השואבה הותקנו בה מרפסות מיוחדות לעמידת הנשים. הגמרא במסכת סוכה מתארת שבתחילה הנשים היו מבפנים והגברים מבחוץ, אולם על מנת למנוע קלות ראש שינו זאת, והתקינו את המקום לנשים בגזוזטרה.
שטחה ומבנה
עריכהשטח עזרת הנשים, 135 על 135 אמות. בצידה המערבי, בין הלשכות (להלן), נבנו 15 מדרגות עגולות, כל אחת בגובה וברוחב של חצי אמה, שהובילו אל העזרה ושימשו את הלויים כבמה לעמוד עליה בזמן ששרו ונגנו בשמחת בית השואבה. שירי המעלות שבתהילים (פרקים ק"כ - קל"ד), נקראים כך משום ששוּררו על גבי מדרגות אלו.
בימי חג הסוכות היו בונים בעזרת הנשים מרפסות[4] שבלטו מהקירות ואליהם הגיעו הנשים באמצעות מדרגות ושם היו עומדות הנשים שבאו להשתתף בשמחת בית השואבה. כמו כן היו מתקינים בימי חג הסוכות שתי מנורות ענק[5] ע"פ התלמוד הבבלי גובהם 50 אמה ע" פ התלמוד הירושלמי גובהם 100 אמה גובה. להאיר לעם החוגג בלילה, אותן היו מדליקים פרחי כהונה לפני התחלת החגיגות.
השימוש בה
עריכההשימוש בעזרת הנשים, לבד מהשימוש השוטף לכהנים ולעם הבא לבית ה', כלל את חגיגות שמחת בית השואבה, ואת כינוס העם בעת מצוות הקהל, שאז הייתה נבנית בה בימת עץ מיוחדת עליה היה המלך הקורא בתורה באוזני העם.
קדושתה
עריכהעזרת הנשים מקודשת יותר משטח החיל שסבב אותה, בכך שטבול יום, דהיינו טמא שכבר טבל, אך עדיין נמצא בתוך יום טבילתו אסור להיכנס לשם. דין זה אינו מן התורה אלא גזירה שגזר יהושפט מלך יהודה על העם, ולכן אף אם נכנס טבול יום לשטחה אינו מתחייב בהבאת קרבן חטאת.
לשכותיה
עריכה
בכל אחת מפינות עזרת הנשים הייתה לשכה לא מקורה באורך וברוחב 40 אמה.
דעת רוב הפרשנים היא, שהלשכות היו בתוך תחום עזרת הנשים. אך לדעת הרא"ש[6], הלשכות היו למעשה צמודות אליה מבחוץ.
- לשכת העצים או דיר העצים – הייתה בפינה הצפון מזרחית, שם היו הכהנים בוררים את העצים המיועדים להסקת האש שעל גבי המזבח מעצים מתולעים. על פי אחת המסורות, מתחת לרצפת לשכה זו נגנז ארון הברית.
- לשכת הנזירים – הייתה בפינה הדרום מזרחית, מיועדת לבישול שלמי נזיר שהקריבו הנזירים בתום תקופת נזירותם. שם גם היו מגלחים את שערם שגדל פרא ומשליכים אותו אל האש שבוערת תחת הקדרה הגדולה שבה מתבשל קרבנם.
- לשכת השמנים (או לשכת בית שמניה) – בקרן הדרומית מערבית, בה היו מאוכסנים השמן והיין ששימשו לצורכי המקדש, כהדלקת המנורה, בלילת המנחות וניסוך הנסכים.
- לשכת המצורעים – בפינה הצפון מערבית, במקוואות שנבנו בתוכה טבלו המצורעים שבאו להקריב את הקרבנות שנצטוו להקריב ביום טהרתם מהצרעת. שם גם היו מבשלין את חלקם בקרבן לאחר שהוקרב. כמו כן שימשו המקוואות שבלשכה זו לטבילת כל שאר העם קודם כניסתם לעזרת ישראל.
שתי לשכות נוספות שהכניסה אליהן הייתה מעזרת נשים הן לשכות כלי שיר, ששימשו כמחסן כלי הנגינה של הלויים. הלשכות עצמן לא היו בעזרת נשים אלא מתחת לרצפת עזרת ישראל הגבוהה יותר, אך הפתחים שדרכם נכנסו ללשכות אלו היו בעזרת נשים, משני צדי המדרגות העולות לשער ניקנור. מידותיהם של הלשכות אינן ידועות.
עזרת נשים על פי יוסף בן מתתיהו
עריכהעל פי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בספרו 'מלחמות היהודים' (ספר ה', פרק ה'), לעזרת הנשים היו שלושה שערים, אחד מכל כיוון. בספרו "נגד אפיון" מתוארות שלוש חצרות המקדש - הר הבית (המתוארת כעזרת הנכרים), עזרת הנשים, ועזרת ישראל, כך:
כי ארבע חצרות (עזרות) במקדש מסביב, ובכל חצר וחצר נמצאה משמרת מיוחדה לה לבדה על פי החק הקבוע. לכל אדם היה מותר להיכנס אל החצר החיצונה (עזרת הנכרים) גם לנכרים, ורק על הנשים הנידות נאסר לדרוך בקרבה. אל החצר השנייה (עזרת-נשים) באו כל היהודים הגברים והנשים, הטהורים מכל טומאת הגוף. ואל החצר השלישית (עזרת ישראל) באו רק הזכרים מקרב היהודים, אשר היו טהורים והתקדשו.
הערות שוליים
עריכה- ^ תנא דבי אליהו רבא, פרק יא פסקה ו
- ^ בבלי פסחים צב, א; על פי דברי הימים ב', כ', ה'
- ^ דברי הימים ב כ ה
- ^ הגזוזטראות הקיפו את עזרת הנשים משלושה כיוונים - מזרח, צפון ודרום, אך לא ממערב כדי שלא יפנו את גבן להיכל, וכן מפני שלא ניתן היה במבט משם לצפות על להקת הלויים המשוררים באירועי שמחת בית השואבה שלשמם נבנו אותן גזוזטראות לנשים.
- ^ כיוון שהמנורות היו גבוהות ורחבות, לא ניתן להעמיד בעזרת נשים יותר משתי מנורות כאלו (ולא ארבעה כפי שיש שמציירים - דבר שאין לו מקור כלל).
- ^ בפירושו למסכת מידות, ב, ה
| חלקי בית המקדש השני | ||||
|---|---|---|---|---|
|
 צפון
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
י
| ||||
| מקרא | ||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | ||||
| שערי המקדש | ||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים | ||||