קו 5
קו 5 בתל אביב הוא קו אוטובוס ומונית שירות המופעל על ידי דן חברה לתחבורה ציבורית וחברת מונית רב קווית (5א). קו 5 הוא הקו הוותיק ביותר בתל אביב הפועל ברציפות מאז שנות ה-30[1], דהיינו לפני היווסדה של "דן" עצמה ב-1945. בעשור הראשון של המאה ה-21, תדירות קו 5 בשעות היום הייתה כל 5-6 דקות.
מסלול הקו
עריכהבשנות ה-30 התחיל הקו ברח' מרחביה, בשכונת פלורנטין, ועבר דרך הרחובות דרך יפו-תל אביב, אלנבי, שדרות רוטשילד ושינקין. בכיוון ההפוך הוא עבר ברחובות החשמונאים, אחד העם, שדרות רוטשילד, אלנבי, העלייה, ולווינסקי[2].
פתיחת התחנה המרכזית של תל אביב (כיום התחנה המרכזית הישנה), וחיבור שדרות רוטשילד לרחוב דיזנגוף, גרמו לשינויים בקו. בשנת 1945 כבר נסע הקו במסלול דומה למסלול הנוכחי. הוא יצא מהתחנה המרכזית, נסע כמעט לכל אורך שדרות רוטשילד ורחוב דיזנגוף, עד לפינת שדרות קרן קיימת (כיום שדרות בן-גוריון)[3]. ומאוחר יותר עד רחוב ארלוזורוב.
עם פיתוח צפון העיר בשנות ה-50, הוארך הקו בחלקו הצפוני, דרך הרחובות נורדאו ויהודה המכבי שבצפון העיר. תחנת הסיום של הקו הייתה בסמוך לבית החייל בתל אביב, ברחוב ויצמן פינת רחוב פנקס. בשנת 1993, עם פתיחת התחנה המרכזית החדשה, הועתקה תחילת הקו אליה. בשנת 2003, במסגרת מדיניות של ריכוז תחנות הקצה של הקווים במסופים, הוארך מסלול הקו עד מסוף 2000 שליד תחנת הרכבת תל אביב מרכז, כך שמסלול הקו התחיל בתחנה המרכזית החדשה, עבר דרך שדרות רוטשילד, רחוב דיזנגוף, יהודה המכבי, ויצמן, כיכר המדינה והסתיים במסוף 2000. במסגרת הרפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן בשנת 2011, שונה מסלול הקו באזור שיכון בבלי, כך שיהא יותר סימטרי, אולם במרץ 2012 הוחזר למסלולו הקודם.
לאורך הקו פועלות מוניות שירות הנושאות גם הן את הסימון "קו 5" והמציבות תחרות בפני חברת האוטובוסים. נקודת הסיום הצפונית של המוניות היא בשיכון בבלי סמוך לירקון. אם כי במהלך שנות העשרים של המאה ה-21 מספרן פחת לכמויות מאוד קטנות.
באוגוסט 2020 מסלולו הוארך מהתחנה המרכזית החדשה למסוף חדש שנמצא בקרבת משרד הרישוי בחולון דרך שכונת שפירא וקריית שלום.
ייחודו של הקו
עריכהייחודו של הקו לא רק בשנות פעילותו הרבות אלא גם בכך שהוא עובר בשניים מרחובותיה החשובים של העיר, הנושאים משמעות של חלון ראווה עירוני לתושביה - שדרות רוטשילד ורחוב דיזנגוף.
בניגוד לאוטובוסים אחרים להם היו שתי דלתות, לאוטובוסים של קו 5 היו שלוש, והכניסה אליהם הייתה מהדלת האחורית שלידה ישב בתא מיוחד כרטיסן שמכר כרטיסי נסיעה. לעומת קווי דן אחרים בהם עלו הנוסעים דרך הדלת הקדמית, והנהג אחראי הן על הנהיגה והן על מכירת הכרטיסים. השיטה שהוכיחה את עצמה כלא כלכלית הביאה להוצאת האוטובוסים עם עמדת הכרטיסן מהשירות, בתחילת שנות התשעים.
ב-7 באוגוסט 1993 לקראת המעבר לתחנה המרכזית החדשה, ניסתה חברת "דן" להמשיך במיתוגו הייחודי של קו 5 בכך שכינתה אותו "קו העיר". לאוטובוסי הקו עוצב לוגו ייחודי בגווני צהוב, כתום וסגול, אולם הוא לא הצליח ליצור דימוי ייחודי לקו. עד מהרה החלו אוטובוסים שנשאו לוגו זה לשרת גם בקווים אחרים, ולבסוף גווע המנהג לחלוטין. מאוחר יותר, בסביבות שנת 2003 החליטה "דן" לייחד את קו 5 שוב, על ידי כך שצבעה מספר עשרות מהאוטובוסים שלה בשלושת צבעי היסוד: אדום, צהוב וכחול.
הפיגוע בקו 5
עריכה
ערך מורחב – הפיגוע בקו 5
בקו 5 אירע ביום 19 באוקטובר 1994 פיגוע התאבדות אשר נודע בשם הפיגוע בקו 5. הפיגוע אירע באוטובוס הקו אשר עשה את דרכו צפונה, כ-100 מטרים צפונית לכיכר דיזנגוף. בפיגוע נרצחו 22 בני אדם ונפצעו 104, והוא היה אחד מפיגועי ההתאבדות הראשונים בישראל והגדול ביותר עד לאותה עת.
אזכורים תרבותיים
עריכהמרכזיותו של קו 5 בעיר, הובילה למספר רב של אזכורים בתחום המוזיקה העברית, הקולנוע והספרות. להלן מספר דוגמאות לאזכורו בספרים ושירים עבריים:
עד שביום קיץ בהיר אחד ארזתי את חפצי וישבתי במכונית האדומה מספר חמש. היא הביאה אותי עד קצה רחוב אלנבי וכעבור רגעים אחדים כבר ישבתי ברכבת היוצאת לחיפה
— "בארץ לובנגולו מלך זולו", מאת נחום גוטמן
כולם כולם נוסעים רחוק / מחפשים עתיד מתוק / ורק אני בבוקר קם / בקו חמש נוסע אל הים
— "עתיד מתוק", מתוך האלבום "משינה" של להקת משינה
שלום שלום, האם נסעת בקו חמש לפה היום / שלום שלום, לא מוצאים אותך יותר בשומקום
— "שלום", אביב גפן
קו חמש דרומה, האהבה שלך מוכרת תקליטים / העיר הזאת היא לא קטנה לה, רק קצת לוחצת בצדדים
— "סיגריות", שלומי שבן
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ אודות דן
- ^ Zeev Vilany, Steimatzky's Palestine Guide, 1935
- ^ זאב וילנאי, תחבורה ונסיעה בארץ ישראל, 1945