(Translated by https://www.hiragana.jp/)
רמות אלון – ויקיפדיה

רמות אלון

שכונה בירושלים

רמות אלון (ידועה גם בקיצור: רמות) היא שכונה הממוקמת בצפון-מערב ירושלים והיא אחת מהשכונות הגדולות בישראל.[1] רמות אלון שוכנת על שתי שלוחות הר,[2] צידה הדרומי והתחתון סמוך למחלף גולדה מאיר והיא משתרעת עד שיפולי גבעת נבי סמואל בצפון, שם מגיעה לרום של כ־885 מטרים מעל גובה פני הים.[3]

רמות אלון
צפון-מערב השכונה, מעל נחל שמואל
צפון-מערב השכונה, מעל נחל שמואל
מידע
עיר ירושליםירושלים ירושלים
תאריך ייסוד 1972
על שם יגאל אלון
שטח 7.997
אוכלוסייה 56,086 (2022)
קואורדינטות 31°48′43″N 35°12′00″E / 31.81194444°N 35.2°E / 31.81194444; 35.2
(למפת ירושלים רגילה)
 
רמות אלון
רמות אלון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קניון רמות ושדרות גולדה מאיר
בניין אופייני בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר
צילום נופו של ההר הדרום מזרחי של רמות, עליו ממוקמת רמות ב'. ברקע נראה עמק הארזים
דרום-מערב השכונה, מעל נחל שמואל

השכונה נוסדה בשנת 1974,[3] כאחת מחמש שכונות הטבעת שהוקמו על מנת לעבות את היישוב היהודי בשטחים שצורפו לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

היסטוריה

עריכה

מקור השם

עריכה

בתנ"ך מסופר כי עם מות שמואל הנביא הוא הובא לקבורה בעירו "הרמה": ”וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ לוֹ וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה”. בהתאם לכך, במשך הדורות זוהתה העיר המקראית הרמה שבנחלת שבט בנימין עם החורבה שסביב אתר נבי סמואל[4] הסמוך לשכונה מצפון. כמו כן נזכרת "הרמה" בסמיכות לעיר המקראית גבעון, המזוהה עם הכפר אלג'יב, הסמוך מצפון לאתר נבי סמואל: ”גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת”.[5] בהתאם לכך, נקראה תחילה השכונה על שם העיר המקראית, הגם שיש המזהים אותה עם הכפר א-ראם (בעבר: א־ראמה), הסמוך לשכונת נווה יעקב.[6] שמה המלא של השכונה, "רמות אלון", נקבע בהמשך לזכרו של יגאל אלון,[7] אולם השם "רמות" עודנו שגור יותר בקרב תושבי ירושלים.

הקמת השכונה

עריכה

לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967 סופחו לשטחה המוניציפלי של ירושלים שטחי ענק של כפרים ושטחים פתוחים מיהודה ושומרון לישראל, למעשה פי שלושה משטח העיר המערבית לפני מלחמת ששת הימים. בתום המלחמה הוחל במדיניות ממשלתית לפיה יש להקיף את מרכז העיר בשכונות מגורים גדולות, שבהן יתגוררו אלפי יהודים, תוך ניצול כל שטח פנוי לבניית דירות רבות בזריזות מרבית. מדיניות הבינוי שמה דגש על שכונות לוויין שיעבּו את ירושלים המוכנות כיום שכונות הטבעת.[א]

בתחילה, על אף שסופח האזור לירושלים, נקבע בתוכנית אב משנת 1968 שהאזור יישאר כפרי וירוק, היוזמה להקמת השכונה נולדה בראשית שנות השבעים, בממשלתה השנייה של גולדה מאיר, כתגובה לתוכנית רוג'רס של מזכיר המדינה האמריקאי באותה תקופה.[8][9] הפקעת האדמות להקמת השכונה התרחשה בחודש אוגוסט 1970.[9]

הקמת השכונה נתקלה בהתנגדויות בזמן התכנון, כשבתחילה ייעד משרד השיכון בנייה של כ־10,000 יחידות דיור על שטחה, ואילו עיריית ירושלים ביקשה להעניק לאזור אופי פרברי.[10]

גם אופי הבנייה לווה בביקורת, בייחוד בשל הבחירה לאפשר "חופש אדריכלי" באזורים מסוימים של השכונה, כשהדוגמה הבולטת לכך היא בנייני הכוורות ברמות פולין.[11][12] בין המתנגדים להקמת שכונת הענק, היה ראש העיר דאז, טדי קולק, שחשש שהבנייה בשכונות החדשות תהיה על חשבון הפיתוח והשגשוג של מרכז העיר ההיסטורי.[ב]

התפתחות השכונה 1970-2000

עריכה

עם הקמת השכונה, נבנו אזוריה הראשונים ברמות א', סביב רחובות סולם יעקב, הרוא"ה, רחוב רמות, מעוז ועוד, דרומה להם קמו פרויקטים נוספים סביב רחובות פרנקפורטר, סילבר ומורגנטאו עד לכביש רמות מדרום, ובמקביל הוקמה רמות פולין מצפון לשכונה.

בשנת 1980 נבנו מעברו הדרומי-מזרחי של כביש רמות מבני מגורים על ידי חברת אשדר, כשהמבנים הראשונים בה הם בנייני המגורים ברחובות אהרן אשכולי, צונדק וראובן מס.

משנת 1981 ואילך רמות ב' התרחבה צפונה, עד לשלב בו החלק הצפוני הפך לפלח נפרד וכונה רמות ג'. חלק זה התרחב עוד לכיוון צפון השכונה לאורך הרחובות שלום סיון, אידלסון ורקנאטי.

בשנת 1985 הורחבה רמות פולין לכיוון צפון, לפרויקט מגורים בעיצוב ייחודי שהתחלק ל'רמת אונגוואר', 'תפארת רמות' ו'נוף רמות'. במקביל התרחבה שכונת רמות ב' לכיוון דרום והוקמו בה מבנים דו קומתיים, הנחשבים ליקרים יותר יחסית לשכונה.

בשנת 1986 חברת אשדר שהקימה את בנייני המגורים באהרן אשכולי, הקימה פרויקט נוסף בחלקו העליון של רחוב מירסקי, ובכך חנכה למעשה את חלקה הרביעי של השכונה - רמות ד'. בהמשך התרחבה השכונה עוד צפונה, לאורך הרחובות מינץ ורובין.

בשנת 1996 קם פרויקט נוסף בצפון מזרח השכונה, לאורך רחוב זריצקי, ובשנת 1997 יצא לדרך פרויקט נוסף בצפון השכונה סמוך ליציאה ממנה, ברחוב אור שרגא.

בין השנים 1995 עד שנת 2000 הוקמו מבני מגורים בשיטת 'בנה ביתך' בצפון מערב השכונה, הנקראים רמות 06. מבנים אלו נבנו בבנייה שאינה רוויה, ומחירם גבוה יחסית לשכונה.

משנת 2000 ואילך

עריכה

אחר כשני עשורים בהם כמעט ולא נבנו בשכונה מבני מגורים נוספים, בשנת 2018 יצא לדרך פרויקט 'הקאנטרי' לאורך רחוב יעקב אלעזר (רמות הירוקה) ולכיוון שכונת רמת שלמה, והוקמו בה מספר פרויקטים במקביל, שחלקם טרם הסתיימו[2].

משנת 2020 ואילך הושלמו מספר פרויקטים נוספים בשכונה, בהם פרויקט רמות 360 הקיים במרכז השכונה מעל מבנה קניון רמות, וכן 'מצפה רמות' ו-'שכטר ברמות' במזרח רמות א' ועוד.

בשנת 2023 אושר בנייה של 1700 יחידות דיור[13] ואושר פינוי בינוי שכולל עוד 1000 דירות ברמות פולין[14]

גאוגרפיה

עריכה

ארכאולוגיה

עריכה

הדרך העתיקה שעלתה מהשפלה לירושלים, והייתה למעשה הדרך הראשית לעיר, עוברת בתוך רמות אלון. הנתיב חוצה את נחל שורק,[ג] עובר ליד "חירבת קיקיה",[ד] עולה בוואדי מזר לאל-בורג' (שפירושו "המגדל")[ה] ומשם ממשיך ל־א־נבי סמואל ולכפר בידו.

אבן מיל רומית נמצאה ליד רמות פולין (ייתכן כי נעשה בה שימוש משני). באזור בריכת המים (ראס אל-באד) נמצאו בתוך מערה שרידי מתקנים לעיבוד חקלאי הכוללים גתות (מתקן דריכת ענבים ליין) חצובות בסלע ובית בד (מתקן להפקת שמן זית). הממצאים במקום מיוחסים לתקופות שונות, אחת הקדומות ביניהן היא תקופת בית חשמונאי (התקופה ההלניסטית השנייה). נמצאו גם מטבעות מתקופה זו. כמו כן נמצאו מבנים המיוחסים לתקופה הביזנטית, כולל מנזר ובו רצפת פסיפס המכילה כתובת הקדשה. הממצאים מובילים למסקנה כי יישוב קטן התקיים באזור לאורך התקופות.

בפאתי השכונה מצויים גם שרידיה של מצודה רומית. מצודה זו פיקחה על הדרך שהובילה מקיסריה לירושלים. בשנת 1875 נחפרה המצודה לראשונה. מצודה נוספת מצויה בתחומי השכונה עצמה. מצודה זו היא מן התקופה הצלבנית. יער רמות, הסמוך לשכונה, מכיל גם הוא ממצאים ארכאולוגיים רבים. בשנת 2019 נפתח ביער רמות גן ארכאולוגי בשם 'פארק ארץ התנ"ך', שבו נמצאו שרידי גתות עתיקות. בגן ניטעו כל שבעת המינים והונגשה הגישה אליו.[15]

מיקום גאוגרפי וטופוגרפי

עריכה

מיקומה של רמות הוא על ציר תחבורה משמעותי המחבר בין צפון ירושלים לתל אביב (כביש 436) ועושה אותה לחוליה מקשרת בין ירושלים והיישובים היושבים על הציר או בסביבתו.

בשל גודלה של השכונה היא מחולקת לתתי שכונות: באזור הדרום מזרחי, נמצאת רמות א' בדרום מערב השכונה נמצאות רמות ב' ורמות ארזים, בצפון מזרח השכונה יושבות רמות ד', נוף רמות ורמות פולין ובחלקה הצפון־מערבי, ממוקמות רוב רמות ג', חלק קטן מרמות ב' ורמות 06 – כשבתווך נמצאות שדרות גולדה מאיר. בחלקה הדרומי של השכונה ממוקם מצפה נפתוח, הר שפסגתו בגובה של 714 מטר מעל פני הים, שטח פתוח המשמש כריאה הירוקה של השכונה.[16]

מהשכונה תצפית דרומה על ירושלים עד גוש עציון, צפונה על אזור רמאללה, מזרחה על הרי בנימין עד עבר הירדן, ומערבה על השפלה עד גוש דן.

אוכלוסייה

עריכה

דמוגרפיה

עריכה

רמות היא השכונה הגדולה בישראל ואחת השכונות המאוכלסות בישראל, בסדר גודל של עיר בינונית בישראל, עם כ־55 אלף תושבים.[17] בתחילה, הייתה מורכבת האוכלוסייה מציבור חילוני, ביניהם עולים רבים.[3] במשך השנים קלטה השכונה אוכלוסייה חרדית רבה, כשאחוז התושבים החרדים בה הלך וגדל עד שהגיע לכ־75% מתושבי השכונה.[3][18] כ־84% מתושבי השכונה הם ילידי ישראל.[19]

בעקבות השינויים הדמוגרפיים, רמות היא שכונה מעורבת ומחולקת לתתי שכונות בעלות צביון שונה כל אחת, רוב תושבי השכונה הם חרדים ומיעוט הוא מהציבור הכללי. בשנים הראשונות להקמתה, הייתה רמות מאוכלסת ברובה בציבור חילוני (מה שאף הוביל למאבק על כביש רמות). עם השנים ובהתאם לשינויים דמוגרפיים שקרו בשכונות נוספות בירושלים, חלקים מהשכונה, כמו רמות א' ורמות ג', אשר היו מאוכלסים בציבור חילוני (רבים מהם מחבר המדינות), הפכו לבעלי רוב חרדי. חלקים אחרים בשכונה כמו השכונות רמות ד', שכונות אונגוואר, נוף רמות ורמות פולין אוכלסו מלכתחילה בציבור חרדי. כיום, מוקד האוכלוסייה החילונית והדתית לאומית נמצא ברמות ב' ובאזורים מרמות א' ורמות ג'. בתחילת המאה ה־21, התרחבה השכונה דרומה ונבנו בה מספר פרויקטים בפאתי רמות א', חלקם לציבור הכללי וחלקם לציבור החרדי.[20] מבחינת אוכלוסיית הילדים: 87% לומדים בחינוך החרדי, כ־3% אחוז בחינוך הממלכתי, וכ־10% בחינוך הממלכתי דתי.[דרוש מקור]

יחסים בין המגזרים

עריכה

הנטייה ברמות, בדומה לתפיסה בשאר העיר ירושלים, היא חלוקה בין המגזר החרדי לבין המגזר הכללי, שמורכב מציבור חילוני ודתי לאומי. כשניר ברקת היה ראש העיר ירושלים, פוצל המנהל הקהילתי ברמות לשני מנהלים שונים – אחד לציבור הכללי ואחד לציבור החרדי.[21] עיקר המאבקים הציבוריים הקשורים בשכונה הם בנושאים של הקצאת מבנים למוסדות חינוך. קניון רמות בלב השכונה משרת במידה רבה את האוכלוסייה המגוונת. אחת מהבריכות הציבוריות הקיימות בשכונה פועלת בשבת.[22][23]

חינוך

עריכה

בשנת 2017, 87% מתלמידי בתי הספר בשכונה השתייכו לזרם החינוך החרדי וכן 88% מהתלמידים בגילאי הגן.[19] בשנים האחרונות נכנסה אוכלוסייה חדשה מהציבור הכללי לשכונה ובהתאם לכך שיעורם עלה.[דרושה הבהרה]

בתקשורת ובתרבות הישראלית

עריכה

בתרבות ובאמנות

עריכה

פרשיות על רקע לאומני

עריכה

פרשיות פליליות

עריכה
 
זירת פיגוע הדריסה בשכונת רמות

פיגועים בתחבורה הציבורית

עריכה

בשנת 2022-2023 התרחשו 3 פיגועים בתחבורה הציבורית שבעקבותם נהרגו 3 אנשים ונפצעו 9 אנשים

קישורים חיצוניים

עריכה

ביאורים

עריכה
  1. ^ חמש שכונות הטבעת בירושלים הן: נווה יעקב, גילה, תלפיות מזרח, פסגת זאב ורמות ואלון.
  2. ^ מה שאכן קרה.
  3. ^ ליד כביש 9 כיום.
  4. ^ באזור רחוב צונדק בשכונה.
  5. ^ באזור רמות 06.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מספר התושבים, השטח והמקומות ששווה להכיר – מדד השכונה: והפעם, רמות, באתר כל העיר, ‏10 בדצמבר 2021
  2. ^ 1 2 נכון לשנת 2023
  3. ^ 1 2 3 4 דף השכונה באתר עיריית ירושלים.
  4. ^ יואל אליצור, ‏קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר "דעת"
  5. ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ה.
  6. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן-צבי, תשע"ב, 217, 219.
  7. ^ שכונת רמות, באתר עיריית ירושלים
  8. ^ משה עמירב, היעד הטריטוריאלי: התיישבות בשליטה במזרח ירושלים, סינדרום ירושלים: כך קרסה המדיניות לאיחוד ירושלים 1967–2007, ירושלים: כרמל, 2007. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
  9. ^ 1 2 ניר חסון, כך נוצרה ירושלים החדשה, אורשלמים: ישראלים ופלסטינים בירושלים 1967–2007, ספרי עליית הגג, 2017.
  10. ^ אלי שילר (ע), אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ירושלים הבנויה: קווי יסוד בהתפתחותה של ירושלים, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1986, עמ' 41. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
  11. ^ מיכאל יעקובסון, חומש ומחומש: החרדים מאלתרים על הדירות המוזרות של רמות פולין, באתר Xnet‏, 21 ביוני 2020.
  12. ^ אלי שילר (ע), אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ירושלים הבנויה: קווי יסוד בהתפתחותה של ירושלים, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1986, עמ' 55–56. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
  13. ^ גיא נרדי, אושרה תוספת של 1,700 דירות לשכונת רמות בירושלים, באתר כלכליסט, 30 באפריל 2023
  14. ^ מתיחת פנים: פינוי בינוי וכ-1,000 יח"ד בשכונת רמות פולין
  15. ^ כתבה באתר מנהל קהילתי רמות
  16. ^ ניר חסון, הוועדה המחוזית תדון בבנייה בגבעה הירוקה האחרונה בבירה, באתר הארץ, 2 ביוני 2019
  17. ^ מספר התושבים, השטח והמקומות ששווה להכיר – מדד השכונה: והפעם, רמות, באתר כל העיר, 10 באוגוסט 2021.
  18. ^ עומר יניב, מאיה חושן, יאיר אסף־שפירא, אינדיקטורים לחברה החרדית בירושלים, 2020, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2021.
  19. ^ 1 2 רמות אלון - נתונים סטטיסטיים, באתר עיריית ירושלים
  20. ^ משטרת ישראל, י-ם: פרויקט מגורים לשוטרים יצא לדרך, באתר השירותים והמידע הממשלתי, ‏21 בינואר 2018
  21. ^ מאיה הורודניצ'אנו, "מסתדרים אחד עם השני": ברמות לא רוצים מלחמת דת, באתר nrg‏, 26 בספטמבר 2011.
  22. ^ נמצא הפתרון: בריכת רמות תשרת את כלל האוכלוסיה, באתר "סרוגים", 19 במאי 2021.
  23. ^ הקאנטרי שלנו, באתר מטיShape
  24. ^ בית יעקב רמות פולין
  25. ^ בית יעקב אוהל רחל
  26. ^ נחנך מבנה בית הספר 'תבונות יעקב' בשכונת רמות
  27. ^ בית ספר בית יעקב החדש, ירושלים
  28. ^ בית יעקב בני תורה
  29. ^ בית ספר נועם בנים רמות
  30. ^ דע בני אהובי באתר יוטיוב
  31. ^ פרגולה באתר יוטיוב
  32. ^ "פרגולה": שיר חדש לאביתר בנאי, באתר ‏מאקו‏, 22 באוגוסט 2016
  33. ^ עומרי אפרים ויאיר אלטמן, התרעה חמה על פיגוע בירושלים: מסוקים באוויר, באתר כלכליסט, 24 באוקטובר 2011.
  34. ^ 1 2 פיגוע בצומת רמות בירושלים: בן 40 נדקר על ידי מחבל, באתר המחדש, ‏19 ביולי 2022
  35. ^ הפיגוע בשכונת רמות, באתר ynet
  36. ^ שכונת רמות בירושלים: אדם לוקה בנפשו דקר שוטר ופצע אותו קשה, באתר ערוץ 7, 10 במרץ 2023
  37. ^ אורב לילדות בגנים, מציע ממתקים - ותוקף: הפדופיל המורשע נתפס
  38. ^ יורי ילון, רוכב על אופנוע ומניח מטען: כך ביצע מחבל דעאש את הפיגוע המשולב בירושלים, באתר ישראל היום, 27 בדצמבר 2022
  39. ^ הפיגוע בשכונת רמות, באתר ynet