1913 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1913.

ארכאולוגיה

תחילת חפירות בתל בלאטה, היא שכם העתיקה על ידי ארנסט זלין וקבוצת ארכאולוגים גרמנים.

גאוגרפיה

פעילות של משלחת קנדית לחקר ארקטיקה. הפעילות נמשכה עד לשנת 1916.

גאולוגיה

אלברט אברהם מייקלסון, פיזיקאי אמריקאי יהודי, מודד את הגאות והשפל של הגוף המוצק של כדור הארץ (Earth tide).

כימיה

נילס בוהר

נילס בוהר משתמש במושגים ממכניקת הקוונטים כדי לתאר את מבנה האטום. במודל האטום של בוהר אלקטרונים יכולים להימצא רק במסלולים ׁׁׂ(אורביטלים) מוגדרים סביב הגרעין.
גילוי היסוד פרוטקטיניום על ידי קזימיר פג'נס (Kasimir Fajans) וא.ו. גרינג (Oswald Helmuth Göhring).
הנרי מוזלי מפתח את "נוסחת מוזלי" - הקושרת את אורך הגל של קרינת X הנפלטת מיסוד עם מספרו האטומי ובכך מספקת משמעות פיזיקלית למספר זה.
ג'יי ג'יי תומסון בונה ספקטרומטר מסה.

טכנולוגיה

רוכסן נסגר

ייצור סרט צילום צבעוני מסחרי לקולנוע על ידי קינמהקולור (Kinemacolor).
המצאת המצנח על ידי סטפן בניץ' (Štefan Banič).
ייצור פלדת אל-חלד על ידי הארי ברירלי (Brearley) באנגליה.
בניית שפופרת רנטגן על ידי ויליאם קולידג' (William Coolidge).
פתיחת מנהרת לוטשברג (Lötschberg Tunnel). מנהרה באורך של כ-14.6 ק"מ מתחת להרי האלפים.
המהנדס הצרפתי רנה לורין (René Lorin) מקבל פטנט על מנוע מגח סילון אך לא הצליח לבנות אותו עקב חוסר בחומרים מתאימים.
29 באפריל – המהנדס השוודי-אמריקאי גדעון סאנדבק רושם פטנט על רוכסן.
1 בדצמבר – פתיחת הרכבת התחתית של בואנוס איירס.

תעופה

8 בפברואר – הפלה ראשונה של מטוס מהקרקע במהלך מלחמת הבלקן הראשונה. הטייס הצליח לנחות בשלום.
13 במאי – טיסה ראשונה של מטוס "רוסקי וויטיאז" בעל 4 מנועים.
9 בספטמבר – טייס צרפתי מוריס פרבוס הגיע למהירות של 204 קמ"ש.
9 בספטמבר – תאונה אווירית בה מעורב צפלין. 16 מ-22 אנשים שהיו על הסיפון נהרגו.
17 באוקטובר – תאונה אווירית בה מעורב צפלין. כל 28 האנשים שהיו עליו נהרגו.
1 בדצמבר – טיסה ראשונה של המטוס איליה מורומץ - המטוס הגדול בעולם.

מתמטיקה

אמיל בורל

פרסום הכרך השלישי של פרינקיפיה מתמטיקה על ידי אלפרד נורת' וייטהד וברטראנד ראסל.
אמיל בורל מנסח את משפט הקוף המקליד.

פיזיקה

ספקטרום קרני-x הראשון שנרשם על ידי ויליאם הנרי בראג וויליאם לורנס בראג ב-1913

ויליאם הנרי בראג ובנו, ויליאם לורנס בראג, חוקרים את המבנה הגבישי של החומר באמצעות עקיפה של קרני רנטגן.
נילס בוהר, פיזיקאי דני, מציג את מודל האטום של בוהר.
רוברט מיליקן, פיזיקאי אמריקני, מודד את היחידה הבסיסית של מטען אלמנטרי.
יוהנס שטארק מפרסם מחקר בתחום השפעת שדה חשמלי על ספקטרום המימן.
כנס סולווה השני מתכנס בבריסל בראשות הנדריק לורנץ. הנושא, מבנה החומר.

רפואה

ניקולאי אניצ'קוב (Nikolay Anichkov) מתאר את הקשר בין כולסטרול לבין טרשת עורקים.
ג'ון ב. ווטסון פרסם את ספרו בנושא ביהביוריזם.

פרסים

אלפרד ורנר

פרס נובל:
- פרס נובל לפיזיקה -האיקה קמרלינג אונס, על מחקרו על תכונות החומר בטמפרטורות נמוכות, שהביא בין השאר לייצור הליום נוזלי.
- פרס נובל לכימיה - אלפרד ורנר, על עבודתו על קשרי האטומים במולקולות.
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - שארל רישה (Charles Richet), על גילוי האנפילקסיס.

נולדו

פאול ארדש

סטנפורד מור

6 בפברואר – מרי ליקי, ארכאולוגית ואנתרופולוגית בריטית, הראשונה למצוא את הגולגולת המאובנת של פרוקונסול אפריקני, אחד מאבות האדם המודרני
26 במרץ – פאול ארדש, מתמטיקאי (נפטר ב-1996).
20 באפריל – וילי הניג, ביולוג גרמני, תרם רבות לפיתוח הקלדיסטיקה, שיטה מערכתית למיון עולם הטבע בביולוגיה האבולוציונית (נפטר ב-1976).
20 במאי – ויליאם היולט, מייסד חברת היולט פקארד (HP) יחד עם דייב פקארד (נפטר ב-2001).
26 ביוני – מוריס וינסנט וילקס, מדען מחשבים בריטי, תרם להתפתחות המחשבים (נפטר ב-2010).
12 ביולי – ויליס לם, פיזיקאי אמריקאי זוכה פרס נובל לפיזיקה על קביעתו הניסויית שהמומנט המגנטי של האלקטרון גדול מהערך התאורטי הצפוי (נפטר ב-2008).
10 באוגוסט – וולפגנג פאול, פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיקה על פיתוח טכניקת מלכודת היונים, כלי מחקרי פורץ דרך (נפטר ב-1993).
20 באוגוסט – רוג'ר וולקוט ספרי, נוירופסיכולוג ונוירוביולוג אמריקאי חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה (נפטר ב-1994).
31 באוגוסט – ברנרד לובל, פיזיקאי ואסטרונום בריטי מחלוצי חקר הקרינה הקוסמית (נפטר ב-2012).
2 בספטמבר – ישראל גלפנד, מתמטיקאי, ממייסדי בתי הספר הסובייטים למתמטיקה. חתן פרס וולף (נפטר ב-2009).
4 בספטמבר – סטנפורד מור, ביוכימאי אמריקאי, זוכה פרס נובל לכימיה על תרומתו להבנת הקשר בין המבנה הכימי לפעילות הקטליטית של מולקולת הריבונוקלאז (נפטר ב-1982).

נפטרו

רודולף דיזל

22 בפברואר – פרדינן דה-סוסיר, בלשן שווייצרי, הניח את היסודות להתפתחויות רבות בבלשנות במאה העשרים (נולד ב-1857).
19 באפריל – הוגו וינקלר, ארכאולוג, היסטוריון, פילולוג, ואשורולוג גרמני, נודע בזכות גילוי העיר חתושש (נולד ב-1913).
29 בספטמבר – רודולף דיזל, מהנדס גרמני (נולד ב-1858)
23 באוקטובר – אדווין קלבס, פתולוג וחוקר חיידקים גרמני (נולד ב-1834).
7 בנובמבר – אלפרד ראסל וולאס, ביולוג וחוקר טבע בריטי, הגה במקביל לדרווין את תורת האבולוציה (נולד ב-1823).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא 1913 במדע בוויקישיתוף