2000 בישראל
2000 בישראל (ה'תש"ס - ה'תשס"א) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 52 שנה מיום היוסדה. האירוע הבולט בה היה פרוץ האינתיפאדה השנייה.
| ««« 1999 1998 1997 |
 |
2000
בישראל |
»»» 2001 2002 2003 |
| כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-2000 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 2000 | |||
הנהגה
עריכה- נשיא המדינה – עזר ויצמן עד 13 ביולי, מאז אברהם בורג עד 1 באוגוסט, מאז משה קצב
- ראש ממשלת ישראל העשרים ושמונה – אהוד ברק
- יושב ראש הכנסת הכנסת החמש עשרה עד 13 ביולי – אברהם בורג, מאז עד 1 באוגוסט – אריאל שרוןמאז אברהם בורג
- נשיא בית המשפט העליון – אהרן ברק
- ראש המטה הכללי – שאול מופז
- מפכ"ל המשטרה – יהודה וילק עד 31 בדצמבר, מאז שלמה אהרונישקי
פוליטיקה ויחסי חוץ
עריכהבחירות 2000 לנשיאות ישראל
עריכההנשיא המכהן עזר ויצמן, התפטר כשנתיים לאחר שנבחר לתקופת כהונה שנייה, זאת בעקבות ידיעות לפיהן קיבל ויצמן סכומי כסף גדולים מאיש העסקים אדוארד סרוסי מבלי שדיווח על כך במהלך כהונתו כחבר הכנסת וכשר. לאחר סיבוב ראשון שלא הוכרע בין שני המתמודדים: משה קצב, מהליכוד ושמעון פרס מישראל אחת, נקבע לקיים סיבוב שני ב-31 ביולי בו זכה משה קצב ברוב קולות של 63 לעומת 57. יום לאחר בחירתו, ב-1 באוגוסט 2000, כ"ט בתמוז ה'תש"ס הצהיר קצב אמונים במליאת הכנסת.
אירועים אחרים
עריכה
- 3-10 בינואר - ועידת שפרדסטאון: שיחות מרתוניות בין ישראל לסוריה בחסות אמריקאית בעיירה שפרדסטאון שבמערב וירג'יניה. ראש ממשלת ישראל, אהוד ברק, עמד בראש המשלחת הישראלית, ושר החוץ הסורי, פארוק א-שרע, עמד בראש המשלחת הסורית. ועידת השלום הגיעה לבסוף למבוי סתום, ובהמשך נכשלו ניסיונות שונים לחדש את המשא ומתן.
- 21 במרץ – האפיפיור יוחנן פאולוס השני מגיע לביקור בישראל, האפיפיור השני שמבקר בישראל. במהלך שהותו מבקר האפיפיור ביד ושם ובכותל המערבי.
- 11-25 ביולי - ועידת קמפ דייוויד: משא ומתן מרתוני בין ישראל לרשות הפלסטינית בקמפ דייוויד בחסות נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון.
- 3 בספטמבר – אריה דרעי נכנס לכלא "מעשיהו" לאחר שערעורו נדחה (עונשו קוצר מ-4 ל-3 שנים)
- 10 בדצמבר – ראש הממשלה אהוד ברק מודיע על התפטרותו מראשות ממשלה ועל כך שבחירות מיוחדות לראשות הממשלה ייערכו עד סוף הקדנציה של הכנסת.
צבא, ביטחון, פלילים ומשפט
עריכההנסיגה מרצועת הביטחון
עריכהבשנים הראשונות לאחר מלחמת לבנון הייתה הרצועה שקטה יחסית אולם עם השנים התגברה ההתנגדות הלבנונית, בהנהגת ארגון חזבאללה, לשהות הישראלית ברצועה. חזבאללה עשה מאמצים רבים לתקוף מוצבים. מחיר הדמים ההולך וגובר ששילם צה"ל על השהות ברצועה הוביל ללחץ ציבורי גובר לפינויה. לפני היבחרו לראשות ממשלת ישראל ב-1999 הבטיח אהוד ברק שתוך שנה יוציא את כוחות צה"ל מלבנון, וזכה לכך לתמיכה מרוב האוכלוסייה בישראל. מאמצי המשא ומתן בין ישראל לסוריה הובילו את ברק למהלך של נסיגה חד-צדדית אל הגבול. מכיוון שממשלת לבנון סירבה לדון בקביעת הגבול, תואם המהלך עם האו"ם. עם התקרבות הנסיגה הצפויה החל תהליך התפוררות של צד"ל והוחלט על זירוז הנסיגה.
בבוקר 24 במאי 2000, כ-18 שנה לאחר כיבוש השטח במלחמת לבנון הראשונה ואלפי הרוגים בצד הישראלי והלבנוני, יצא אחרון חיילי צה"ל מרצועת הביטחון, תוך כדי הפצצה של חיל האוויר על מוצבים שננטשו על ידי צה"ל. רבים מחיילי צד"ל נמלטו בבהילות לישראל בהשאירם מאחוריהם את רכושם, ולעיתים את משפחותיהם, והחלו תהליך קליטה בישראל. לעומתם חזרו רבבות תושבים שנמלטו מהאזור צפונה בתקופת קיום הרצועה. בניגוד לרצונה של ישראל, צבא לבנון לא התפרס באזור, וכוחות חזבאללה הם אלו שהשתלטו עליו.
אחרים
עריכה- 27 במרץ – טייס חיל האוויר סרן יונתן בגין, בנו של השר זאב בנימין בגין, נהרג בהתרסקות מטוס F-16 בסמוך לעתלית.
- 27 בספטמבר – נפתחת האינתיפאדה השנייה כאשר דוד בירי נרצח ברצועת עזה.
- 1-9 באוקטובר - אירועי אוקטובר 2000: במקביל לפרוץ האינתיפאדה השנייה פורץ גל של מאורעות והפגנות אלימות של ערביי ישראל בתחומי הקו הירוק. במהלך האירועים נהרגו 13 ערבים אזרחי ישראל, פלסטיני אחד שאינו אזרח ישראלי ויהודי ישראלי.
- 7 באוקטובר – ארגון החזבאללה אורב לחיילי צה"ל בסמוך להר דב, הורג שלושה מהם: בני אברהם, עדי אביטן ועומר סוועאד, וחוטף את גופותיהם ללבנון.
- 12 באוקטובר – הלינץ' ברמאללה - המון פלסטיני עורך לינץ' בשני חיילי מילואים ישראלים - יוסי אברהמי וואדים נורז'יץ שנכנסו בטעות לעיר רמאללה אשר בשליטת הרשות הפלסטינית מאז הסכם אוסלו. האירוע הכה בהלם את הציבור בישראל, בעיקר משום שמידת האכזריות של האספסוף תועדה על ידי כתבים זרים אשר נכחו באירוע ושודרה לאחר מכן ברשתות הטלוויזיה בישראל ובעולם. זהו אחד האירועים של תחילת האינתיפאדה השנייה שגרמו להסלמה קשה בעוינות בין שני הצדדים.
- 2 בנובמבר – 2 אנשים (ביניהם בתו של ח"כ יצחק לוי) נרצחו בפיגוע מכונית תופת בירושלים שבוצע על ידי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני
- 20 בנובמבר – הפיגוע באוטובוס הילדים בכפר דרום
- 31 בדצמבר – צה"ל הורג את ראש הפת"ח בטולכרם, תאבת תאבת, בסיכול ממוקד
חברה ותרבות
עריכהטלוויזיה
עריכה- 28 בינואר – YES, החברה היחידה בישראל המספקת שירותי תוכן בטלוויזיה באמצעות לוויינים, מתחילה לשדר.
- 10 בפברואר – ערוץ הופ!, הערוץ הטלוויזיה הישראלי לילדים בגילאי שנתיים ומעלה, מתחיל לשדר
ספורט
עריכה- 24 באוגוסט – שחקן הכדורסל, דורון ג'מצ'י, פרש ממשחק כדורסל פעיל לאחר 23 שנות משחק.
חינוך, מדע ובריאות
עריכה- 4 בדצמבר – נחקק בישראל חוק זכויות התלמיד, הראשון מסוגו בעולם
נולדו
עריכהנפטרו
עריכה(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2000)
.jpg)
- 13 בינואר – שושנה דואר, שחקנית ישראלית (נולדה ב-1908)
- 21 בינואר – מיכל ניב, שדרנית רדיו (נולדה ב-1966)
- 23 בינואר – הרב אברהם שלמה בידרמן, האדמו"ר מלעלוב
- 19 בפברואר – חנן הברון, אדריכל ישראלי וחבר מייסד בקיבוץ רעים (נולד ב-1931)
- 23 בפברואר – עפרה חזה, זמרת ישראלית (נולדה ב-1957)
- 28 בפברואר – קריאל גרדוש, הידוע יותר בשם העט דוש, קריקטוריסט ישראלי (נולד ב-1921)
- 1 במרץ – אברהם אילוני, אלוף-משנה בצה"ל, ממייסדיה של יחידה 8200 (נולד ב-1921)
- 10 במרץ – רפאל בש, מזכ"ל מפא"י וחבר הכנסת הראשונה (נולד ב-1913)
- 25 במרץ – לילי שרון, אשתו של אריאל שרון
- 16 באפריל – משה פלד, אלוף בצה"ל, מפקד גייסות השריון (נולד ב-1925)
- 18 באפריל – יצחק ברנבלום, ביוכימאי ישראלי (נולד ב-1903)
- 21 ביולי – הרב יוסף קאפח, מפוסקיהן החשובים של קהילות יהודי תימן
- 12 באוגוסט – אליהו בן-אלישר, דיפלומט ופוליטיקאי ישראלי (נולד ב-1932)
- 27 באוגוסט – ליה דוליצקיה, שחקנית וזמרת ישראלית (נולדה ב-1919)
- 15 בספטמבר – אהרן רבינוביץ, משורר ישראלי (נולד ב-1911)
- 22 בספטמבר – יהודה עמיחי, משורר ישראלי (נולד ב-1924)
- 3 בנובמבר – חיים אורן, תת-אלוף בצה"ל, מפקדה הראשון של חטיבת הנח"ל (נולד ב-1943)
- 12 בנובמבר – לאה רבין, רעייתו של יצחק רבין (נולדה ב-1928)
- 23 בדצמבר – מינה בן צבי, ממקימי חיל הנשים של צה"ל (ח"ן) והמפקדת הראשונה שלו (נולדה ב-1909)
- 27 בדצמבר – תרצה יובל אלחנתי, עורכת האוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל (נולדה ב-1943)
לקריאה נוספת
עריכה- נסים משעל, ישראל 60 (2000, עמ' 346 - 351), ידיעות ספרים, 2008
קישורים חיצוניים
עריכה
- 2000, באתר הכנסת