(Translated by https://www.hiragana.jp/)
RISAT-2 – ויקיפדיה

RISAT-2 (ראשי תיבות של Radar Imaging Satellite 2) הוא לוויין חישה מרחוק שפותח על ידי הארגון ההודי לחקר החלל. זהו לוויין מכ"מי, המייצר הדמאות של כדור הארץ ביום, בלילה וכמעט בכל תנאי מזג אוויר. הלוויין שוגר לחלל באמצעות PSLV, משגר לוויינים מפיתוח הודי, והוא לוויין המכ"ם הראשון של הודו.

RISAT-2
איור של הלוויין בתצורה פעילה
איור של הלוויין בתצורה פעילה
איור של הלוויין בתצורה פעילה
מידע כללי
מפעיל הארגון ההודי לחקר החלל וחיל האוויר ההודי
יצרן ISRO וחברת אלתא
תאריך שיגור 20 באפריל 2009
משגר PSLV
אתר שיגור כן השיגור השני של מרכז החלל סאטיש דאוון עריכת הנתון בוויקינתונים
משימה
סוג משימה לוויין חישה מכ"מי
לוויין של כדור הארץ
מסלול LEO
נטייה 41 מעלות
אפואפסיד 550 ק"מ
פריאפסיד 550 ק"מ
זמן הקפה 90 דקות
משך המשימה הכולל 20 באפריל 2009 – הווה (15 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
משקל בשיגור כ-300 ק"ג
משקל מטע"ד 100 ק"ג
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 34807
מאגר המידע הלאומי 2009-019A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ב-22 במאי 2019 שיגרה הודו לוויין מכ"ם נוסף בשם RISAT-2B שמשקלו היה כ-615 ק"ג. לוויין זה הוא הראשון משלוש לווייני מכ"ם חדשים מסדרת RISAT-2 המבוססת על טכנולוגיית מכ"ם הטכסאר הישראלי (להבדיל מסדרת RISAT-1 שמהווה סדרת לווייני מכ"ם נפרדת בפיתוח הודי), הכוללים את RISAT-2B (ששוגר במאי 2019), RISAT-2BR1 (ששוגר בדצמבר 2019), ו-RISAT-2BR2 שמיועד לשיגור בפברואר 2020.

עקרון הפעולה של לוויין תצפית מכ"מי

עריכה

הלוויין RISAT-2 עושה שימוש בטכנולוגיית מכ"ם מִפְתָּח סינתטי (SAR). המכ"ם משתמש בתנועת הלוויין (במהירות של קרוב לשמונה קילומטרים בשנייה) על מנת לייצר אנטנה סינתטית מההדים שחוזרים לאורך מסלול הטיסה. המכ"ם משתמש באינטרפרומטריית רדיו על מנת לשרטט תמונה ברזולוציה גבוהה של פני השטח, ללא תלות במזג האוויר.

שיתוף פעולה עם ישראל

עריכה

מקורות רבים בהודו ומחוץ לה ייחסו את מוצא הלוויין לישראל. ראש הארגון ההודי לחקר החלל מנדהבאן נאיר פרסם הכחשה רשמית וציין כי הלוויין הוא הודי. יום לפני שיגור הלוויין פרסם הארגון ההודי לחקר החלל איורים של הלוויין מהם עולה כי מטעד המכ"ם של הלוויין זהה למקטע המכ"ם של הלוויין הישראלי טכסאר. לאחר השיגור פורסמה הודעה לתקשורת שמקורה בארגון ההודי לחקר החלל ובו מצוין בפירוש כי הלוויין פותח בשיתוף פעולה עם התעשייה האווירית לישראל[1].

הערות שוליים

עריכה