הצגת המקור של הדף "ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 296"

{{ארכיון הכה את המומחה}}
== מהו מין החרק שבתמונה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מצאתי את החרק הזה על פרי בעץ שבחצר ביתי, מישהו יודע מה זה?

[[קובץ:תמונת חרק על פרי.jpg|350px]]

תודה
:לי זה נראה כמו [[גמל שלמה]]. אני טועה? [[מיוחד:תרומות/2.52.79.130|2.52.79.130]] 01:41, 20 במאי 2020 (IDT)
:: זה לא נראה כמו גמל שלמה. לשואל, יש קבוצות בפייסבוק שעוסקות בזיהוי חרקים אולי תקבל שם מענה מהיר יותר. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 01:43, 20 במאי 2020 (IDT)
:::אם אני מבחין נכון שהכנפיים שקופות, זה  סוג של ארינמל, כנראה [[עינפז ירוק]].--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 05:45, 20 במאי 2020 (IDT)
:::: נראה אציל הנענע. [[משתמש:פעיל למען זכויות אדם|פעיל למען זכויות אדם]] - [[שיחת משתמש:פעיל למען זכויות אדם|שיחה]] 22:50, 23 במאי 2020 (IDT)

== ליים בישראל ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

למה בסופרים במרכז אירופה יש [[ליים]] בכל סופר כל ימות השנה ובישראל לא?

איפה בכל זאת ניתן להשיג ליים? האם בחנות של מזון אורגני? או אולי יש בתל אביב חנויות של פירות אקזוטיים? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 21:01, 19 במאי 2020 (IDT)
: הרבה משתלות מוכרות שתילים של עצי ליים. זה כנראה יותר פשוט מלמצוא ליים במחיר נורמלי בארץ... [[משתמש:Nomnomgol|Nomnomgol]] - [[שיחת משתמש:Nomnomgol|שיחה]] 15:42, 29 ביוני 2020 (IDT)
:כנראה שהסיבה היא מיעוט ביקוש. אין בעיה מיוחדת בגידול ליים בישראל. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:59, 29 ביוני 2020 (IDT)

== האם אדם שמן יכול למות מרעב? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אם יש מספיק מים, האם אדם שמן יכול למות מהרעבה? [[מיוחד:תרומות/213.55.220.149|213.55.220.149]] 00:41, 20 במאי 2020 (IDT)
: אין לי מומחיות בנושא, אבל התשובה היא כן. יש חומרים שלא מגיעים מפירוק שומן ושרירים חשובים כמו הלב יכולים להיחלש. [https://www.sciencefocus.com/the-human-body/who-would-die-first-of-starvation-a-fat-or-a-thin-person/ מקור]. [[משתמש:Politheory1983|Politheory1983]] - [[שיחת משתמש:Politheory1983|שיחה]] 00:50, 20 במאי 2020 (IDT)
:: זה נכון. שומן לא מספיק. חומצות השומן כמעט לא עוברות את [[מחסום דם-מוח|מחסום הדם-מוח]] ולכן אם המוח לא מקבל סוכרים מתחיל תהליך של פירוק חלבונים ל[[גופי קטון]] כדי לספק אנרגייה למוח (תהליך שעלול לגרום לנזקים לשרירים). בנוסף הגוף זקוק לאבות מזון נוספים כגון ויטמינים ועוד מבחוץ. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]]
::: למעשה, כל יצור חי ימות מרעב אם לא יאכל כלל. [[מיוחד:תרומות/2.52.79.130|2.52.79.130]] 01:44, 20 במאי 2020 (IDT)
::::כמובן. זה אולי ייקח לו קצת יותר זמן (כחמישה עד שישה שבועות, במקום [https://www.bumper.co.il/%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%93%D7%95-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F-%D7%9B%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%94-%D7%99/ רק ארבעה שבועות] - בהנחה שהוא שותה כנדרש). מן הסתם, אחרי שבועיים וחצי ללא שום אוכל הוא לא ייחשב שמן. הרעב נחקר באופן רציני, לצערנו, ב[[מחקר הרעב בגטו ורשה]]. ולצערנו גם אנשים שמנים מתו מרעב. דני [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 15:30, 5 ביולי 2020 (IDT)
:::::זה לא מדויק. הגוף יכול לייצר גופי קטו גם משומנים, אחרת באמת שהאדם היה מת מהר מאוד מרעב. לגבי השאלה עצמה - כן, גם אדם שמן מאוד ימות מרעב אם ירעב מספיק זמן. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:15, 5 ביולי 2020 (IDT)
::::::כן. והגוף שלנו מתריע על רעב כי משעמם לו? הוא רוצה לומר שאנחנו צריכים אוכל. והרי בלי אוכל נמות. את התשובה היא כן בוודאות. - [[מיוחד:תרומות/Eitanbb|אני כאן, חבר'ה]] (למה לא?) - ([[ויקיפדיה:נחל|צריך עזרה]], [[משתמש:Eitanbb|Eitanbb]] ו[[שיחת משתמש:Eitanbb|שיחה]]) 03:36, 22 ביולי 2020 (IDT)
== מה השיעים חובשים על הראש? ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
היי, לאחרונה הסתקרנתי בשאלה מה המוסלמים השיעים חובשים על הראש. אני מניח שזה איזה שהוא לבוש דתי, וסלחו לי אם זה לא לבוש שיעי אני ממש לא בקי בעולם המוסלמי. לדוגמה, אפשר לראות את "הכובע" הזה על ראשם של [[עלי חמינאי]] ו[[חסן נסראללה]] יימח שמם וזכרם. [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] 01:46, 20 במאי 2020 (IDT)
:[[טורבן]]. ~~
::מישהו יודע גם איזו "כיפה" [[האפיפיור]] חובש? [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] 22:02, 20 במאי 2020 (IDT)
:::[[:en:Zucchetto|Zucchetto]]. הוא חובש גם כובעים נוספים: [[:en:Pope's hat|Pope's hat]]. טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 23:26, 20 במאי 2020 (IDT)

== מה בעצם ההבדל בין נאציזם לפאשיזם? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני מבין שבאיטליה קראו לזה פאשיזם ובגרמניה קראו לזה נאציזם. ההבדל הוא רק בשפה או שהוא עקרוני? [[מיוחד:תרומות/2.52.79.130|2.52.79.130]] 01:48, 20 במאי 2020 (IDT)
:[[פשיזם#בין_פשיזם_לנאציזם]]. [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] • [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] •  04:50, 20 במאי 2020 (IDT)
:הבסיס של הנאציזם הוא פשיסטי. אני חושב שההבדל הוא בגזענות. זה מוסבר בערכים הרלוונטיים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 05:02, 20 במאי 2020 (IDT)
::נאציזם זה מקרה פרטי של פשיזם. פשיזם זה קדושת המדינה. באידאולוגיה הנאצית יש הרבה סעיפים נוספים מלבד קדושת המדינה. כמו כן, יש גם אידאולוגיות פשיסטיות נוספות מלבד נאציזם, הנפוצה שבהן היא הקומוניזם. הנאצים והקומוניסטים אוהבים להציג את עצמם כהפכים אלה של אלה, אך למעשה יש הרבה דמיון בין התנהלות המשטרים שלהם, בדיוק בגלל הסעיף הזה - קדושת המדינה - שכרוך בהכרח ברמיסת זכויות אדם.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 23:35, 21 במאי 2020 (IDT)
:::קודם כל חשוב להבין שקומוניזם הוא לא פאשיזם, ולא כל צורת משטר אלימה וטוטאליטרית היא פאשיזם. למעשה הקומוניזם והפאשיזם הם הפכים גמורים - בעוד הקומוניזם דגל בהתפשטות, יצירת "דיקטטורה כלל עולמית של הפוליטריון", באי קיומן של מדינות לאום, "פועלי כל העולם התאחדו" וכו', הפאשיסטים מעולם לא דיברו על "אינטרנציונל פאשיסטי", ובכל אומה שבה קמו מפלגות פאשיסטיות הן היו שונות זו מזו, כשכל אחת מהן קשורה לסיפורי העם והתרבות המקומית שלה.
:::כפי שנכתב כאן, "פאשיזם" (מגיע מה-"פאשו", [[פסקס]], צרור) היה צורת משטר ש"לא מוגדרת עד הסוף", ולפיכך למעשה כל המשטרים במחצית הראשונה של המאה ה-20 שדגלו בעליונות המדינה על האזרח, "קדושת המדינה/העם" וכו', נחשבים כיום כמשטרים פאשיסטים גם אם לא תפשו את עצמם כך. לעומת זאת, בעוד הנאציזם הוא דוגמה מובהקת למשטר כזה, הוא גם כלל אלמנטים נוספים שלא נכללו ב"פאשיזם הכללי" (אם היה כזה אי-פעם): אנטישמיות קיצונית, לאומנות קיצונית וראיית אומות העולם כמחולקות ל"גזעים" הניתנים לדירוג ללא ביסוס וללא הקשר מציאותי כלשהו.
:::ואם כבר, מה שמוזר, בעיניי לפחות, הוא שלאומנים של "עמים נחותים" במזרח אירופה (בעיקר באוקראינה) עד היום משתמשים באלמנטים נאצים בתעמולה שלהם ממניעים אנטישמיים, מה שמראה שהם בורים, אבל גם מראה שהנאצים היו בעיקר אנטישמיים לפני שהיו פאשיסטים "רגילים". [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 11:41, 27 במאי 2020 (IDT)

== למה הדינזואורים הלכו על שתיים, אבל הלטות היום הולכות על ארבע? ==

שמתי לב שהיו הרבה דינוזאורים שהלכו על שתיים. עם זאת כל הלטאות היום מעדיפות להיצמד לקעקע. מדוע? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 22:54, 20 במאי 2020 (IDT)
:הלטאות של ההווה אינן צאצאי הדינוזאורים, ובפרט לא אלה שהלכו על שתיים. צאצאי הדינוזאורים הקיימים היום דווקא שמרו על צורת ההליכה על שתי הרגלים האחוריות - העופות. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 08:23, 21 במאי 2020 (IDT)
::חשוב לציין פה שהדינוזאורים פיתחו מבנה עצמות ואגן שאפשרו לרגליהם לנטות מטה. זוחלים מעולם לא פיתחו משהו דומה ולכן רגליהם יוצאות לצדדים ובטנם צמודה לקרקע. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 20:49, 21 במאי 2020 (IDT)
::: במה כה שונים הזוחלים המודרניים מהדינוזוארים? וגם נשמע לי מפתיע מעט בתקופתם היה יתרון לאלו הלכו על שתיים, והיום הוא נעלם. מה נשתנה? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:29, 22 במאי 2020 (IDT)
::::אם אני זוכר נכון, ההבדל היה קיים הרבה לפני הכחדת הדינוזאורים. משפחה ספציפית של דינוזאורים פיתחה שינוי מבני מרחיק לכת בעצמות האגן, שינוי שאפשר את המעבר להליכה על שתי רגליים. יש לזה גם חסרונות. בממוצע, רצים על ארבע מהירים יותר מרצים על שתיים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:41, 22 במאי 2020 (IDT)
::::אופס, אני רואה ששאלת בעצם מה היתרונות להליכה על שתיים. ישנו יתרון גובה. ישנו יתרון של התמחות הגפיים הקדמיות שמשוחררות מהאילוץ להתאים להליכה, למשל להתאמה לטיפוס על עצים (השינוי בסופו של דבר אפשר התפתחות כנפיים, אבל אבולוציה לא רואה קדימה, כלומר, התפתחות הכנפיים לא הייתה יכולה להיות מחולל השינוי). <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:46, 22 במאי 2020 (IDT)

==האם יש כאן ערך על "גביניות"?==
הייתי שמח לקרוא על היכן הומצא מאכל זה, מה שמותיו הקולינאריים באנגלית ושפות אחרות ועל גרסאות טבעוניות אפשריות. תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:[[דניש]]? לפי ויקימילון, [[wikt:גבינית]]. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:25, 24 במאי 2020 (IDT)

== [[יעקב אביטן]] ==

היכן הוא ישב באולם מליאת הכנסת בעת הדיון בכנסת על כינון הממשלה ה־35 והצבעת האמון בה? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 15:33, 21 במאי 2020 (IDT)
:הוא לא חבר כנסת, לכן הוא לא צריך לשבת במליאת הכנסת. לאחר הכניסה לתפקיד השר, הוא יושב בשולחן הממשלה. {{לא חתם||אלמ}}
::כלומר האם רק בעת שיושב ראש הכנסת קרא בשמו להצהיר את הצהרת האמונים – הוא נכנס לאולם המליאה? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 18:24, 1 ביוני 2020 (IDT)

== חרמות על מדינות ==

האם מלבד ישראל יש בעולם עוד מדינות מוחרמות?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 22:13, 21 במאי 2020 (IDT)
:[[ארצות הברית]] מחרימה את [[קובה]] כבר עשרות שנים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:37, 21 במאי 2020 (IDT)
::חרם טוטלי כמו שארצות האסלאם מחרימות את ישראל? אי הכרה, חרם על מוצרים, חרם על תחרויות ספורט, איסור טיסות, איסור של האזרחים להיכנס וכיו"ב?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 23:39, 21 במאי 2020 (IDT)
:::סליחה, אבל יש לך בעיה בהגדרות ובמושגים, והכל מתערבב. ראשית, ישראל איננה "מדינה מוחרמת" בהגדרה. יש מדינות שנמנעות מקשרים כלשהם עם ישראל מסיבות שונות, ממש כפי שישראל נמנעת מקשרים עם מדינות מסוימות מסיבותיה-היא. מעבר לכך, יש רמות שונות של קשרים. שנית, לא ברור מה הכוונה ב"ארצות האסלאם". זה מושג מעורפל. אם כוונתך למדינות שדת אזרחיה היא אסלאם, אין חרם מסיבות של דת, אלא מסיבות גיאו-פוליטיות ופנימיות. לישראל יש קשרים עם מדינות שמזוהות משום מה כ"מוסלמיות". האמת היא שיש רק שתי מדינות מוסלמיות שהדת בהן מזוהה עם השלטון המדיני, במובן הזה שחוקי האסלאם (השריעה) הם חוקי המדינה: סעודיה הסונית, ואיראן השיעית. מדינות אחרות, כגון אינדונזיה עם רוב סוני, ואזרבייג'אן עם רוב שיעי, מפרידות בין דת למדינה. גם בסודן (הצפונית) המזוהה אצלינו כמוסלמית, יש בעצם משטר צבאי לא דתי. אזרח אינדונזי למשל, לא יהיה מרוצה אם תגדיר את המדינה שלו "אסלאמית". אינדונזיה היא המדינה עם האוכלוסייה המוסלמית-סונית הגדולה בעולם, ומסיבות גיאו-פוליטיות, היא לא מכירה בישראל במישור הדיפלומטי, אבל יש קשרי מסחר, למשל. דהיינו, לא קיים מה שאתה מכנה "חרם טוטאלי" גורף. פשוט אין דבר כזה.

:::באשר לכניסת אזרחים, ישראל אוסרת בחוק כניסת אזרחיה למדינות שהיא מגדירה "מדינת אויב", ולהיפך. אשרות כניסה ואישור טיסה במרחב האווירי הריבוני אלה נושאים הנתונים להסכמים דו-צדדיים. מדי פעם יש בעיות עם אשרות כניסה לאירועי ספורט בינלאומיים, אבל גם אז הנושא הוא מדיני וגיאו-פוליטי, ולא מסיבות הקשורות לדת אלא לבעיית ההכרה המדינית. גם במקרים כאלה יש מעורבות של צד שלישי, כגון התאחדות ספורט בינלאומית כלשהי. כי מה לעשות, יש מדינות שלא מכירות בישראל כישות מדינית, אך לעומת ישראל, הרפובליקה של צפון קפריסין, למשל, היא מדינה לא מוכרת, מלבד על ידי שתי מדינות: טורקיה שהקימה אותה כמדינת חסות, ואזרבייג'אן. לכן, המדינה הזו מוחרמת בעולם ולא יכולה לקיים קשרים ישירים כלשהם עם מדינות אחרות. זה לחלוטין לא המצב של ישראל. החרם המשמעותי ביותר על ישראל היה בתקופת "חרם הנפט" שהתחיל אחרי מלחמת יום הכיפורים, ונשבר בהדרגה מתחילת שנות ה-90 ולא מתקיים כיום דה-פקטו. דרום אפריקה של משטר האפרטהייד הוחרמה רשמית בהחלטות בינלאומיות, וכך גם לוב אחרי פרשת לוקרבי. על ישראל מעולם לא הוטל חרם בינלאומי רשמי.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 11:15, 22 במאי 2020 (IDT)

== מדי צבא בחתונות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בחתונתם של שני הנסיכים הבריטיים, האחים לובשים מדי צבא. למה? בנוסף לכך, המדים שלבשו בחתונתו של ווילאים שונים מאלו שלבשו בחתונתו של הארי. מה הסיבה לכך?

ידוע לי שבארץ בעבר היו חיילים שלבשו מדים בטקס החתונה (אולי זה מורשת מימי המנדט?). האם יש מקומות בעולם בהם עדיין מקובל ללבוש מדים בטקס החתונה - לרמי המעלה או לפשוטי העם?
:עפ"י [[:en:Wedding of Prince William and Catherine Middleton|הערך באנגלית על החתונה]], ויליאם מחזיק בדרגות בכמה חיילות ובחר את החליפה האדומה לאחר שהועלה בדרגה ב{{ה|המשמר האירי}} כמה חודשים לפני החתונה. זאת מסורת ארוכת שנים לאנשי צבא להתחתן במדים בעיקר בארה"ב ובריטניה. ההעדפה אם להתחתן בחליפה או במדים היא כנראה העדפה אישית אבל המדים משדרים יוקרה וכבוד, במיוחד אם הדרגה גבוהה. כל החתונות המלכותיות האחרונות היו במדים, כולל צ'ארלס, פיליפ ועוד הרבה אחורה. מעניין למה אצלנו זה לא תפס. טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 11:03, 22 במאי 2020 (IDT)
:: תודה! מלבד החתן, מה הסיפור של שאר בני המשפחה? בחתונה של וילאם נראה שגם אביו וסבו במדים אדומים, אבל לא כך אצל הארי. ומה שמתשמע מדבריך, זה שהארי בחר את המדים השחורים וביקש מאחיו להגיע כך - וכן להיפך?

== התרגלות הגוף לטמפ' מים שונות ==
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
נגיד נכנסים לברכה. קר. אנחנו אומרים - לא נורא, עוד כמה דקות נתרגל. אותו דבר גם במקלחת.
השאלה היא כזו: מה זה אומר בעצם שהגוף מתרגל? האם פוטנציאל הפעולה משתנה? האם זה העיבוד המוחי? או אולי משהו אחר... {{לא חתם||אלמ}}
: נכון, זו תוצאה של עיבוד הקלט. אחרת, המוח יכניס מערכות שונות בגוף, בהתאם לגירויים, למצבים של עירות ודריכות תמידיות, מצב שאינו נכון ואינו בריא, לא תפקודית ולא אנרגטית. [[פוטנציאל פעולה|פוטנציאל הפעולה]] עצמו לא משתנה, משום שהוא תוצאה של תגובה בין הקלט (הגירוי) לבין ה[[קולטן|קולטנים]] הרלוונטיים. מרכזי העיבוד מגיבים, לרוב, למעברים בין תנאים פיזיקליים, רגשיים ואחרים, ולא לתנאים מתמשכים (בתחומי סף עליון וסף תחתון, כמובן). [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 12:19, 23 במאי 2020 (IDT)

== שאלה (מה המכשיר הזה) ==

מגישי החדשות או פרשני אירועי ספורט צופים תוך כדי השידור בטלוויזיה קטנה שאפשר לקחת ביד. איך הדבר הזה נקרא? [[מיוחד:תרומות/46.117.17.236|46.117.17.236]] 06:31, 22 במאי 2020 (IDT)
:[[צג]] טלוויזיה קטן. מה שאנחנו נוהגים לכנות "מוניטור".--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 11:17, 22 במאי 2020 (IDT)
::אני זוכר שבראיון לפני הרבה שנים [[ירון לונדון]] הסביר על הצג שלו (שהונח באלכסון מתחת למרכז הזכוכית של השולחן של [[לונדון את קירשנבאום]] ז"ל כך שצופי הטלוויזיה לא רואים אותו אך המגיש כן), והראה שמה שהוא רואה בוא זה את השידור המקביל של הערוץ המתחרה, כך שאם תהיה אצלם קפיצה לשידור ("breaking news") הוא מייד יוכל לדווח על כך ולהשאיר את הצופים אצלו. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 11:12, 27 במאי 2020 (IDT)

==האם התחטבות משמעותית וארוכת טווח תגרום למוות תאי שומן ([[אפופטוזיס]] ו\או [[נקרוזיס]])?==
שלום,

ברור לי שאדם עם מטבוליזם שומן תקין לא יגיע למצב של כמעט 0% תאי שומן כמו אנשים עם המחלה בשם:

{{אנ|Marfanoid–progeroid–lipodystrophy syndrome|Marfanoid–progeroid–lipodystrophy syndrome}}

אבל עדיין חשוב לי לשאול האם בכל זאת יש מצב מינורי כל שהוא, או יחסי כל שהוא, שבו התחטבות משמעותית (ירידה משמעותית באחוזי שומן) וגם ארוכת טווח של נניח שנה לפחות, תגרום למוות תאי שומן ([[אפופטוזיס]] ו\או [[נקרוזיס]])?

מטרת השאלה להבין האם התחטבות משמעותית וארוכת טווח תגרום לשינוי אנטומי בגוף (פחות תאי שומן באופן מינורי או יחסי אך קבוע) ולא רק לשינוי כמותי בשומן כנוזל רקמתי.

תודה מראש לעוזרים. {{לא חתם||אלמ}}
:לא. תאי השומן מאבדים נפח אבל נשארים לכל החיים.{{ש}}שמעתי פעם על פרוצדורה פלסטית להרג תאי שומן על מנת לסייע בחיטוב לכל החיים. אני לא זוכר אם היה מדובר ברעיון בלבד או משהו שהבשיל לפרוצדורה מעשית. אראה אם אני מצליח למצוא על זה משהו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:42, 22 במאי 2020 (IDT)
::בחיפוש שטחי מאד, מצאתי ארבע טכניקות לא פולשניות להרג מכוון של תאי שומן. הטכניקות הן הקפאה מקומית, חימום מקומי בלייזר, חימום מקומי במיקרוגל והרג בשימוש בחומצה דאוקסיכולית. כל הטיפולים מסייעים באופן חלקי בלבד, ולעתים כלל לא. הסיכונים נחשבים קטנים. בממוצע מצליחים לקטול כ 20% מתאי השומן באזור שעובר טיפול. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:57, 22 במאי 2020 (IDT)
:::אילן, הערה לגבי "לכל החיים"; זה כמובן לכל החיים במידה ולא יאובדו מסיבה כל שהיא כגון סיבה טבעית (לא סביר) או סיבה מלאכותית כמו [[שאיבת שומן]] או טיפולים אחרים שהזכרת (לא סביר בגלל העלות אבל יותר סביר מסיבה טבעית אני מניח). {{לא חתם||אלמ}}
::::כמובן. סיבות טבעיות גם הן נפוצות, כמו דלקות וחבלות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:00, 23 במאי 2020 (IDT)
:::::אילן, מעולם לא נתקלתי בדיווח על [[אפופטוזיס]] תאי שומן בשל דלקת או חבלה; אני לא יודע אם זה אפשרי; נקרוזיס אפשרי בפציעות ותאונות קשות מאד (אז הוא סביר להניח יקרה לצד נקרוזיס של תאי גוף מסוגים אחרים); אני חושב שבאופן כללי זה לא מאד נפוץ. {{לא חתם||אלמ}}
::::::למיטב ידיעתי זה לא נכון, ונקרוזיס עקב '''כל ''' פציעה נפוץ מאד. המנגנון ברור: מתוך תאים קרועים משתחררים ליזוזומים, הפוגעים בתאים שקרובים לפציעה. תהליך כזה יתקיים גם כשמדובר בתאי שומן. אין להם עד כמה שאני יודע הגנה מיוחדת בפני ליזוזומים. אפופטוזיס זה סיפור אחר - למיטב ידיעתי לא קיים אפופטוזיס עקב פציעה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   10:58, 24 במאי 2020 (IDT)
:::::::אילן, גם אם טכנית אתה צודק לגבי '''כל''' פציעה, התכוונתי להגיד ששינוי אנטומי משמעותי (כזה שנראה בעין בלתי מזוינת) ככלל לא יתרחש אלא אם מדובר בתאונות קשות מאד שיגרמו להמון נקרוזיס ואז כאמור גם רקמות אחרות יפגעו; כלומר הדגשתי את ההיבט הכמותי שהוא כמובן יחסי בהתאם לנתוני גופו של כל אדם. {{לא חתם||אלמ}}
::::::::אוקי, לא הבנתי שההיבט הכמותי משחק פה תפקיד.{{ש}}אני סקרן לגבי "עשה זאת בעצמך" של אחת הטכניקות האלה. מכשיר חימום מבוקר לא אמור להיות בעייתי בבנייה עצמית. צריך כמובן לדעת לאיזו טמפרטורה לכוון אותו, כמה זמן יש ליישם אותו על כל אזור, והאם משתמשים במשחה מוליכת חום. ניתן להתחיל עם ניסוי "בקטנה" על אזור קטן. ניסיתי לחפש חומר על זה ומצאתי כמה דברים אבל הם לא מספיק ברורים לי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:37, 24 במאי 2020 (IDT)
:::::::::לציבור הקוראים; יש לי הרבה כבוד לאילן שמעוני אותו רכשתי במשך שנים בהן אני משתמש דף זה, אך אני קורא לכם לא לנסות את מה שהציע בבית; אני מניח שקשה למצוא פלסטיקאי טוב אבל חימום תאי גוף עד כדי נקרוזיס זה משהו שלפי דעתי אמור להתבצע על ידי רופא מקצועי, מוסמך בתחום הטיפול-חימום הספציפי, אמפתי וראוי לאמון. בברכה. {{לא חתם||אלמ}}
::::::::::כמובן. אני אלמד על זה הרבה לפני שאשקול לעבור לשלב מעשי, ובכל מקרה יש לי מספיק ידע באלקטרוניקה לגרום ללייזר לפעום בקצב נשלט מלוח ארדואינו. אם בכלל אגש לזה זה יהיה עוד שנה לפחות שאהפוך בזה. אני חושב שלרוב האנשים אין את היכולת המעשית לבנות דבר כזה. על כל פנים '''האזהרה שלך במקום''', והייתי צריך לחשוב על זה בעצמי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:00, 25 במאי 2020 (IDT)

== הכתר ההונגרי ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
למה הצלב שעל הכתר ההונגרי עקום? האם זה המצב המקורי שלו או שבאיזשהו שלב הוא התעקם? (ואם זה כך, למה לא מתקנים אותו?) [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 10:33, 22 במאי 2020 (IDT) [[קובץ:Корона св. Стефана.jpg|ממוזער|הכתר ההונגרי]]
:מהערך באנגלית:<div class="mw-content-ltr">The cross is attached to the crown in a rough manner, rising from the midriff of Christ in the central enamel plaque at the top of the crown. This addition might have been made during the 16th century. The cross was knocked crooked during the 17th century when the crown was damaged, possibly by the top of the iron chest housing the insignia being hastily closed without the crown having been placed in it properly. The cross has since been left in this slanted position, and is now typically depicted as such.</div>[[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 11:09, 22 במאי 2020 (IDT)

== האם לרשות המסים אין גישה מהירה לנתונים יסודיים של חשבונות הבנק של תושבי המדינה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

לפי הבנתי בכתוב [https://www.themarker.com/law/1.2789428 כאן] לרשות המסים אין בכל רגע נתון מידע לחשבונות הבנק של הנישומים - על סמך זה שעליה לבקש מהמוסדות הפיננסיים גישה, וזה רק במקרים מסוימים.
כיצד אם כן יכולה הרשות לאמת את הפרטים שממלאים הנישומים בדוח"ות שנתיים ובהצהרת הון. נכון שיש ברשותה נתונים על החזקת נכסים וכלי רכב, אבל חשבונות הבנק - הכנסות והוצאות של נישומים היא האינדיקציה הטובה ביותר. האם אין בכך פגיעה משמעותית ביכולת של רשות המסים לאמת את הנתונים המדווחים לה?
:אמנם הכתבה ששיתפת היא משנת 2015 וזו אולי לא תשובה אבל בשנת 2020 אני אישית לא הייתי סומך על שום כתבה שטוענת שלרשות המסים אין גישה מיידית כזו; עם כמה שהם מיושנים (לדוגמה, אזרח ישראלי, בין אם תושב ובין אם לא, לא יכול לפתוח ולסגור עסק בישראל באופן מקוון בלי לערב [[יועץ מס]] או [[רואה חשבון]] בעלויות מטורפות לשתי הפעולות).
:
:אני בטוח שלפקידים בכירים העובדים בתוך משרדי רשות המסים יש גם את היכולת הטכנית וגם את הסמכות לעשות כן (סמכות - בטח לאחר צו בית משפט); גם אם תאורטית אין להם את היכולת הטכנית הזו, סבורני שיש להם יכולת טכנית נהדרת ליצור קשר מיידי עם בכירי בנקים ובכך להשיג את המידע ואף לשתף מסך ולעבד מידע יחדיו.
:
:כמו שאתה בטח יודע, גם [[חשבון בנק]] הוא [[נכס]] (כמו שבית, כלי רכב ודומיין וובי הם נכס) ובחשד להעלמת מס ב[[דו"ח שנתי]] או [[הצהרת הון]] אכן אמור להיבדק נכס זה; כנרמז, אם אין לבכירי רשות המסים גישה מיידית לחשבונות בנק בשנת 2020 זה מאד עצוב שהרי עם כמה שממשלת ישראל שמה פס על אזרחיה כמעט בכל תחום אפשרי, כלל נפוץ הוא שממשלות צריכות מס בכדי להטיב עם אזרחיהן. {{לא חתם||אלמ}}
::זו תשובה שיש בה השערות משונות, אשמח לתשובה המבוססת על עובדות. 
::לגבי הדוח השנתי והצהרת הון: רשות המסים דורשת מהנישום עצמו להביא אישור מהבנק על היתרה בחשבונותיו בסוף השנה. ומה קורה כאשר לנישום חשבונות בשני בנקים והוא מציג יתרות רק בחשבון אחד? לא ברור לי האם יש לרשות המסים אפשרות לוודא זאת מול הבנקים. מובן שיתרות לסוף שנה מציגות חלק מהתמונה, ולא ברור האם יש לרשות המסים דרך לקבל ישירות מהבנק מידע על כל התנועות בחשבון הבנק של נישום. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 07:07, 23 במאי 2020 (IDT)

== זיהוי מקום התמונה על כריכת ==
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ספרו של [[הרמן ווק]], 'התקוה', באחת ממהדורותיו באנגלית (לא זו שעל כריכת המהדורה המוצגת בערך האנגלי של ספר זה, {{אנ|The Hope}}). בתמונה רואים מספר אנשים (חיילים ?), כשאחד מהם מראה בידו לכיוון מסוים. מאוד יתכן שמדובר באחד מאתרי הקרבות ב[[מלחמת העצמאות]], ואף קשורה בפריצת [[דרך בורמה (ישראל)|'דרך בורמה']]. ניתן לראות את התמונה האמורה [https://www.google.co.il/search?tbs=sbi:AMhZZivXUUmLsfAY9czCPhcKyLK5ZRp1PhYpTQ2cj1WLY4hFWd5hW9w4rzz3O13-LW_1UDnI3LUJknhtmpFad-vdVsM6_1_1dIijRARYVHSyC8VRHA6vmSJwbRfvPDxNJ7c2Tvep8h1Rt8JFaUG-SdkaGguh0AhDi3SoTEtsZ80NabtKtFkfAmwjOQIby0B7Qcdksf24YzsCXQTlfQtF2rn1UtSO8r6M6Rh4_1U2PRE924Vm30jR8hFF4uFfpMVnfjS4nTQvHyukDnKILGkXl7rEg2EfRQtrpoHOz-q2wL0fEzK-Xu22FQi0YhTawoShtN028Oz-Onxt6dB2fbhuHK3Kt7UHQhDQoQZH6w&hl=en-IL בדף הבא]. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 12:27, 23 במאי 2020 (IDT)
:[https://www.hodder.co.uk/wp-content/uploads/2019/04/hbg-title-9781444776614-3.jpg?fit=439%2C675 תמונה יותר ברורה]. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 16:29, 23 במאי 2020 (IDT)
::תודה על הקישור לתמונה נוספת, למרות שהקשה על כל תמונה בדף התוצאות אליו קישרתי מגדיל אותה. אבל התמונה נותרה לא מזוהה. מישהו ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:50, 24 במאי 2020 (IDT)
:זיהוי התמונה: מדובר ב[[הקסטל|קסטל]], ליד [[מבשרת ציון]], שנכבש ב[[תש"ח]] לאחר קרב קשה. הכביש המתפתל במרכז התמונה הוא הכביש לירושלים ([[כביש 1]] של היום). בתמונה נראים לוחמי [[ההגנה|ארגון 'ההגנה']] לאחר הקרב. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 23:36, 24 במאי 2020 (IDT)
::בקסטל נערכו קרבות קשים, אבל רק לאחר כיבושו. הוא נכבש ללא קרב משמעותי פעמיים. בפעם הראשונה (3 באפריל 48) היה ריק, ובפעם השנייה (9 באפריל) היה כמעט ריק, כי כמעט כל לוחמי האיזור היו בהלווייה של מפקדם עבד אל קאדר אל חוסייני, שנהרג שם. נוכחותם בהלווייה מנעה גם תגבורת ערבית לדיר יאסין, מה שאיפשר כיבוש אלים ומיוחצ"ן מאוד של הכפר. {{לא חתם||אלמ}}
::{{א|בנצי}} ו{{בעלי ידע|היסטוריה}} שתי שאלות:
::1) משיחות עם לוחמי תש"ח הבנתי שהיה הבדל גדול (וחשוב לאנשים מהתקופה ההיא) בין אנשי הגנה לבין אנשי הפלמ"ח. מתוך שהקסטל נכבש על ידי לוחמי פלמ"ח ולא "סתם" אנשי הגנה, אני מניח שכדאי לדייק כאן (או שאני טועה?).
::2) אי אפשר שלא להבחין בנוף הצחיח, כמעט מדברי, באופק. אני זוכר (במאה ה-21 כמובן) את האזור הזה ירוק ומטופח. מעניין מאוד האם כך נראה הפרוזדור לירושלים בשנת 1948? [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 11:04, 27 במאי 2020 (IDT)
:::הפלמ"ח היה יחידה קטנה יותר, מקצועית יותר ולכן מובחרת יותר מהחי"ש הרגיל. בקסטל לחמו גם אנשי פלמ"ח וגם חי"ש. כאמור קרבות הכיבוש (שניהל הפלמ"ח) לא היו משמעותיים (מבחינת לחימה), רק לאחר הכיבוש נערך קרב קשה. {{לא חתם||אלמ}}
::::טוב זה כבר כמובן לא נכון היסטורית. היו מספר קרבות על הקסטל, והם היו קשים ועקובים מדם. רק הקרב האחרון (בו הלכו המגינים להלוויה של אל קאדר אל חוסייני) התנהל ללא מאבק. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 14:47, 28 במאי 2020 (IDT)
:::::הכיבוש המקורי היה ללא קרב. הכיבוש לאחר השחרור הערבי שלאחר מות חוסייני היה בקרב לא קשה במיוחד. אבל ביניהם היו, אכן, קרבות קשים על החזקת המקום. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:42, 28 במאי 2020 (IDT)

== מה הסיכוי להתקבל לפוסט דוק ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בחישוב הכי גס ופשוט: מתוך אלו שסיימו ד"ר, כמה אחוז מתקבלים למשרת בתר דוקטורט? [[מיוחד:תרומות/213.55.221.154|213.55.221.154]] 17:00, 23 במאי 2020 (IDT)
:אני מניח שאתה מתכוון לאחוז ממסיימי הדוקטורט שמעוניינים/יכולים להמשיך לפוסט-דוק, זה לא כולם. אם תפרט באיזה תחום זה יעזור כי יש הבדלים גדולים בין התחומים. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 22:16, 23 במאי 2020 (IDT)
:לפחות בפיזיקה, ואני מניח שהדבר נכון גם בתחומים קרובים, לא נראה לי שיש כל קושי לקבל משרת פוסטדוק. הבעיה נעוצה במקום אחר: פוסטדוק עושים כדי לקבל משרה אקדמית, ולכן יש חשיבות עצומה לעשות פוסטדוק במקום ספציפי שיאפשר לך את התנאים כדי לעשות פוסטדוק מוצלח באופן חריג. אתה צריך לשאוף למעבדה שנמצאת בטופ של הטופ של תת-התחום שלך. על המשרות הספציפיות הללו יש תחרות קשה יותר, אבל זה מאוד משתנה בין תתי-התחומים. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 22:37, 23 במאי 2020 (IDT)
::[[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]], מהניסיון שלי בפיזיקה,  כמות המועמדים עולה בהרבה על כמות המקומות הפנויים. מי שמפרסם משרה לרוב מקבל כמה עשרות פניות אם הוא ממקום פחות נחשק וכמה מאות אם מדובר במכוני מחקר בכירים. המצב נראה הפוך: אין מחסור בדוקטורים לפיזיקה. הקושי היחיד הוא של מכוני המחקר: לדעת לברור את האחד שיתקבל.
:: לפי האתר [https://smartsciencecareer.com/become-a-professor/ הזה] כ-30% מבוגרי תואר ד"ר נשארים לפוסט דוק בתחומי מדע והנדסה. וכ-10% מאנשים שעשו פוסט דוק נשארים באקדמיה, למרות שכ-80% רוצים וגם יכולים (על סמך זה שכבר עשו ד"ר) להישאר במחקר. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:03, 25 במאי 2020 (IDT)
:::לעורב: יכול להיות שאני טועה, אבל ההתרשמות שלי היא שאין בעיה לקבל משרה של פוסטדוק למי שלא בורר בכלל. ממה שאני רואה סביבי הרבה אנשים שמסיימים דוקטורט ועדיין לא מוצאים עבודה ממשיכים אצל המנחה שלהם, או מנחה אחר במחלקה, לעשות פוסט דוקטורט עד שימצאו משהו קבוע. אני מכיר גם לא מעט מקרים (כולל אני) של אנשים שעשו פוסט בחו"ל וחזרו לארץ ללא משרה, ובינתיים מצאו ללא קושי מישהו שיחזיק אותם בפוסט דוקטורט עד שהמצב שלהם יתברר. הנתונים שהבאת (לא יודע האם הם אמינים, אבל הם מאוד מתאימים לרושם שאני מקבל) אינם כוללים את הנתון החשוב לשאלה שנשאלה: מהו אחוז הדוקטורים '''שרוצים''' להמשיך לפוסט דוקטורט ולא מצליחים. יתרה מכך, מכיוון שרוב גדול של הפוסט דוקטורנטים לא באים לבזבז את הזמן שלהם אלא שואפים למשרה אקדמית, אם הם לא ימצאו פוסט יוקרתי הם לא יעשו פוסט בכלל. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 16:26, 25 במאי 2020 (IDT)
::::מתוך הכרת התחום דרך בני משפחה וחברים, אני מאשר את דברי משה פרידמן. ועוד משהו, איזה דוקטור היה מוכן לעשות פוסט דוק בכרך סיני ולא מצא מקום? בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 16:45, 25 במאי 2020 (IDT)
:::::[[משתמש:אריה ענבר|ליש]], איך להגיד את זה?.. אני. הגשתי מועמדות לפוסט דוק ב[[אוניברסיטת צינגהואה]] וקיבלתי תשובה שלילית. הפרופסור שם קיבל דוקטורנט אחר ואין לו תקציב להעסיק שניים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:56, 25 במאי 2020 (IDT)
::::::טוב, נשמע שמדובר באוניברסיטה מהטופ-שבטופ. בכל מקרה, אני משתתף בצערך. זו תקופה מאוד לא נעימה, וגם אני בסירה הזאת. מאחל לך שתמצא את המקום שלך בקרו. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 17:16, 25 במאי 2020 (IDT)

==האם יש התמחות ברפואה במדינות שונות בתחום "היגיינה רפואית"?==
הכוונה לרופא שמעבר ללימודי הרפואה שלו והסמכתו כרופא התמחה בנושא חיטוי משטחים ממגוון רחב של מיקרובים (חיידקים, פטריות, נגיפים, פרוטיסטים ואף מיקרו-אנימאלים כגון קרדיות) ופיקוח על צוותי חיטוי וכו'.
:ברור לי שיש רופאים עם מגוון הסמכות בתחומי היגיינה\סניטציה וסמכויות פיקוח נרחבות אך ברצוני לדעת אם יש משהו רשמי כהתמחות רשמית ברפואה (כסוג של מנהל רפואי) המוכרת על ידי משרד בריאות אחד לפחות בפלנטה הזו. {{לא חתם||אלמ}}
:תודה. {{לא חתם||אלמ}}
::יש התמחות ב[[בריאות הציבור]], לרבות מניעת מחלות, לרבות היגיינה, לרבות חיטוי. {{לא חתם||אלמ}}

== ידית של דלת ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מתי פותחה הדלת הקלאסית שאנחנו מכירים, שמופעלת על ידי ידית? [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 10:12, 24 במאי 2020 (IDT)
:1878, [https://www.theoptionalfacts.com/blog/2019/5/28/osbourn-dorsey-inventor דף על הפטנט]. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:35, 24 במאי 2020 (IDT)

== פערי מחירים בחברות שנסחרות ביותר מבורסה אחת ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שלום למומחים. לאחרונה התחלתי להתעניין בשוקי ההון ואני מבקש להבין סיטואציה שנתקלתי בה היום. נניח שחברה נסחרת בבורסה בתל אביב וגם בבורסה בניו יורק. ביום ראשון מחיר המניה מזנק בתל אביב ונשאר ללא שינוי בניו יורק (שהרי הבורסה בניו יורק סגורה ביום ראשון). האם יהיה נכון לומר שבמקרה כזה המשקיעים בניו יורק יעוטו על ההזדמנות לקנות את המניה בזול כשהמסחר יפתח ולצפות במידה רבה של וודאות שמחיר המניה יעלה כמו שקרה בבורסה בתל אביב? זה נשמע קל ופשוט מדי אז אני תוהה אם אני מפספס כאן משהו.[[משתמש:יודה אווזי|יודה אווזי]] - [[שיחת משתמש:יודה אווזי|שיחה]] 18:59, 24 במאי 2020 (IDT)
: ע"ע [[ארביטראז']]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:34, 24 במאי 2020 (IDT)
::עם דגש על המשפט:"באופן מעשי, בשווקים המודרניים פעולות איתור הארביטראז'ים מתבצעת על ידי מחשבים ותוכנות, והפערים נסגרים במהירות גבוהה מאד". [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 03:07, 25 במאי 2020 (IDT)
:::היה לי ממש מוזר לקרוא שם שסוחרים דואגים למקם פיזית את המחשבים שלהם בסמוך לבורסות, כדי לקצר את הזמנים. שמעתי שהמסחר האלגוריתמי הוא מהיר, אבל לא חשבתי שהמהירות עד כדי כך קריטית. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 12:30, 25 במאי 2020 (IDT)
::::החברות הללו השקיעו לא מעט גם בשיפור מערכות המחשוב שלהן כדי להשיג מהירויות תגובה טובות יותר. לדוגמה: לא מעט צווארי בקבוק בליבת [[לינוקס (ליבה)|לינוקס]] נפתחו על ידי מפתחים של חברות כאלו או בעקבות דיווחי באגים של צוותי המחשוב שלהם. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:39, 25 במאי 2020 (IDT)
:::: מתחרים על מילי-שניות. [https://www.goodreads.com/book/show/24724602-flash-boys]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:16, 25 במאי 2020 (IDT)

== מדינות עם שם דומה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
למה יש מדינות רבות עם השם "גינה" על צורותיו השונות? [[גינאה המשוונית]], [[גינאה הצרפתית]], [[גאנה]], [[גינאה]], [[גוויאנה הצרפתית]], [[גינאה החדשה הגרמנית]], [[פפואה גינאה החדשה]], [[גיאנה ההולנדית]] ועוד. [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] 09:52, 25 במאי 2020 (IDT)
:ראשית כל, יש [[גינאה]] (בטבור של אפריקה ואולי ב[[מפרץ גינאה|מרכז העולם]], וחדשה באסיה/אוקיאניה) ויש [[גיאנה]] (בצפון דרום אמריקה). לשני השמות מקור שונה. יכול להיות שיש קשר בין גינאה לגאנה, אבל זו רק אחת מההשערות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:05, 25 במאי 2020 (IDT)
::מסתבר שהיתה פעם את [[אימפריית גאנה]], ומכאן השם של [[גאנה]] המודרנית, שזה מעניין בפני עצמו. לגבי שאר השמות, אם ישנן ארצות שכנות שאחת נקראת "הצרפתית" והשניה נקראת "ההולנדית", סביר שמדובר בשם מקומי שכל מדינה אמפריאליסטית בעברה קראה לה על שמה. לגבי שאר המדינות, מאחר וכל אחת מהן באזור אחר של העולם, נראה כי הדמיון ביניהן מקרי בהחלט. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 10:55, 27 במאי 2020 (IDT)

== טיפול בהכשת נחש ==

כשמגיע לבית חולים אדם שהוכש ע"י נחש והוא לא יודע לתאר איך הנחש נראה (סביר להניח שזה מה שקורה ברוב המקרים), איזה נוגדן הרופא נותן לו? איזה רופא בכלל מטפל בזה?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 15:05, 26 במאי 2020 (IDT)

:בישראל, יש בסך הכל תשעה מינים של נחשים ארסיים. הידיעה היכן התרחשה ההכשה יכולה למקד בקלות את המטפלים. ההכשות בארץ הם לרוב של צפע מצוי. כדאי לעיין [[:קטגוריה:ארץ ישראל: נחשים ארסיים|כאן]] ולראות עד כמה הנחשים שונים זה מזה.
::לא שאלתי על ישראל.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 09:21, 27 במאי 2020 (IDT)

::: הסתכלת במידע בערך [[הכשת נחש#טיפול]]? מעבר לכך, בדומה למה שקורה בישראל, גם באיזורים רבים אחרים בעולם מספר הנחשים הארסיים הוא קטן, כך שאיזורי המחייה הם אמצעי סינון ראשוני. תיאור - לא חייב להיות לפרטי פרטים, [[ממבה ירוקה מזרחית]] ניתנת להבחנה די בקלות מ[[ממבה שחורה]]. האם הוא ארוך או קצר? מהיר או איטי? איזה סוג זחילה? מעבר לכך, גם הסימפטומים שונים בהכשות שונות. לעיצים אותו נסיוב יכול לשמש כטיפול עבור הכשות של מינים שונים. בהודו למשל, ישנם 4 נחשים ארסיים, ו[[ נסיוב נגד ארס]] שמתאים להכשות של ארבעתם.
:::אפשר לקרוא עוד [https://www.quora.com/When-people-get-bitten-by-snakes-how-do-hospitals-know-what-antivenom-to-give-them כאן].
::::תודה :) ולשאלתי השנייה?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 14:43, 27 במאי 2020 (IDT)

== ניתן להעמיד אדם לדין אם הוא ביצע עבירה בחו"ל? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

היום פורסם [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5737103,00.html בחדשות] על אדם שנעצר במסגרת חשד להתעללות בקטינים בכת לב טהור '''בקנדה'''. מה שלא מובן לי בכל הסיפור הזה איך מעמידים אותו לדין בישראל על עבירות שנעשו בקנדה? או שהוא מבוקש לקנדה והמדינה דנה בהסגרתו שזה דבר שונה לחלוטין (בכתבה מדובר על כתב אישום שזה דבר שונה). האם זה אומר שאפשר לתבוע ישראלי שביצע עבירה נגד ישראלי במדינה אחרת? (אני שואל באופן כללי ולא למקרה הפרטי שלי שנפלתי להונאה של ישראלית בחו"ל וממש הייתי רוצה לתבוע אותה בזמנו בישראל) [[משתמש:ThePupil|ThePupil]] - [[שיחת משתמש:ThePupil|שיחה]] 15:55, 26 במאי 2020 (IDT)
:יש עבירות שאפשר לתבוע אנשים על ביצוען, גם אם בוצעו מחוץ לגבולות ישראל ואפילו לפני שישראל קמה ודוגמה מובהקת היא משפטו של [[אייכמן]]. דוגמה מפורסמת נוספת היא משפטו של [[מרדכי ואנונו]], שנשפט על עבירות, שביצע בחו"ל. לא כל עבירה, אך עבירות מסוימות, כן - תלוי בלשון החוק. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 20:22, 26 במאי 2020 (IDT)
::בעיקרון דיני העונשין של ישראל חלים על עבירות שנעשו, במלואן או בחלקן, בתוך ישראל (במובן הרחב, כולל במי החופין ועל כלי שיט וכלי טיס ישראליים). עם זאת יש תחולה במקרים שונים גם על עבירות שנעברו כולן בחו"ל (לפירוט ראה {{סחפ|חוק העונשין|פרק ג'}}). במקרה המתואר כנראה שהתחולה היא מכוח סעיף 15 לחוק שקובע שעבירה שהיא פשע או עוון שנעברה על ידי אדם שהוא אזרח או תושב ישראל בעת העבירה או לאחריה חלים עליה דיני העונשין של ישראל (בסייגים מסוימים). שים לב שהמדובר בדין הפלילי. לגבי תביעות אזרחיות הכללים הם שונים לחלוטין. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 23:34, 26 במאי 2020 (IDT)
:::תודה, החכמתי. לפי מה שכתוב שם נראה שזה לפי "עבירה לפי סימן י׳ לפרק ח׳ שנעברה בקטין או בקשר לקטין" מוחרגת לשפיטה בישראל (יחד עם ריבוי נשים, מתן שוחד לעובד ציבור זר, הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה, גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות, סחר בבני אדם). אגב, האם אני מבין נכון שאדם שנישא לשתי נשים (זרות / ישראליות?) מרצונן במדינה זרה שבה זה חוקי, עשוי לעמוד לדין על כך בישראל? כי זה סותר לכאורה פסק אחר שראיתי בעבר (לגבי עולי תימן או עיראק שהגיעו לארץ עם שתי נשים. או שישנה החרגה נוספת להחרגה?) [[משתמש:ThePupil|ThePupil]] - [[שיחת משתמש:ThePupil|שיחה]] 20:15, 28 במאי 2020 (IDT)
::::אתה צודק לגבי ריבוי נישואין. ישראלי נשוי שיתחתן בחו"ל עם אישה נוספת עובר עבירה ויוכל לתת את הדין עליה בישראל גם אם הנישואים השניים היו במדינה המתירה ביגמיה. יש בכך הרבה הגיון, שכן אחרת אדם היה יכול לנסוע למדינה כזאת רק לשם הנישואים, ולחזור כשהוא נשוי בשנית. מי שעולה כשהוא נשוי (כדין) לשתי נשים אינו נתפס על ידי החריג שכן הוא עוסק רק במי שהיה אזרח ישראלי בעת העבירה. אשר לסיפור הקנדי, הוא אינו נכנס לגדרי החריגים שכן סימן י' לפרק ח' עוסק בעבירות זנות ותועבה, כך שלא סביר שזה קשור למקרה שלנו. מצד שני, סביר להניח שבקנדה (או בפרובינציה שבה נעברה לכאורה העבירה) יש איסור על התעללות בילדים כך שלא מתקיים ממילא הסייג של היעדר פליליות כפולה. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 08:38, 29 במאי 2020 (IDT)

==מישהו הצליח להבין משהו?==
התבנית להלן היא [https://ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%94&action=edit תבנית "הערה" של אתר אקו-ויקי] ואני מבין שהיא מיוחדת משום שהיא נטולת Lua/Scribunto (אין בה פקודת {{קוד|#invoke}}):

<pre dir="ltr">
<includeonly>{{כ}}{{#if:{{{שם|}}}|{{#tag:ref|{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|<div style="direction: ltr;">}}{{{1|}}}{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|</div>}}|name={{{שם|}}}}}|{{#tag:ref|{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|<div style="direction: ltr;">}}{{#ifeq:{{{1|}}}||<div style="border: 2px solid red;">הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא:
:<nowiki>{{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}</nowiki>

'''<span style="color: red;">שימו לב</span>''': אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (<nowiki>=</nowiki>), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
:<nowiki>{{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}</nowiki>
שימו לב לתוספת <nowiki>"1="</nowiki>.</div>|{{{1}}}}}{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|</div>}}}}}}</includeonly><noinclude>
תבנית זו מהווה תחליף עברי לתגי ref.
</pre>

אני לא מומחה לתחביר MediaWiki ואין לי מושג מה הולך בקוד הזה;{{ש}}
גם אם אני מוחק את הממבו ג'מבו בעברית ומנסה לסדר קצת אני עדיין נשאר עם קוד שזיהיתי כדחוס, מסורבל ולא אינטואיטיבי שגם אין לי רקע להבין במלואו (גם אולי טעיתי ב"עריכה" הזאת):

<pre dir="ltr">
<includeonly>
    {{כ}}
    {{#if:{{{שם|}}}
    |
        {{#tag:ref|{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|<div style="direction: ltr;">}}{{{1|}}}
        {{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|</div>}}|name={{{שם|}}}}}|{{#tag:ref|{{#שווה:{{{שמאל|}}}|כן|<div style="direction: ltr;">}}
        {{#ifeq:{{{1|}}}
        |
        |
</includeonly>
</pre>

מישהו הצליח להבין משהו? {{לא חתם||אלמ}}

:התברר לי למה התבנית הזאת מאד לא ברורה - היא הועתקה מויקיפדיה העברית (כמו שחששתי לפניכן). {{לא חתם||אלמ}}

== פחי מיחזור בבית - אנא עצה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בתור משפחה שמעוניינת להשקיע קצת בכדור הארץ, הוספנו למטבח עוד שני פחי מיחזור גדולים (60 ליטר), אחד לאריזות קרטון והשני ליתר האריזות (פלסטיק, קופסאות שימורים וכדומה). הבעיה היא תפיסת המקום, והכיעור ששני הפחים (בנוסף לפח הרגיל) מוסיפים למטבח. ישנם פחים משולבים (שניים באחד) אך הם יחסית קטנים ולא מספיקים לחצי יום, והפחים הגדולים המוצעים למכירה הם פחי חוץ. איך '''אתם''' מתנהלים עם המיחזור בבית? האם האהבה העזה לכדוה״א צריכה לסמא את עינינו מהכיעור? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 23:50, 26 במאי 2020 (IDT)
: יש לנו סל מחזור לנייר ולאריזות בארון מתחת לכיור המטבח אותו אנחנו ממינים לפחי המחזור הכחול והכתום שבחדר הזבל בערך פעם ביומיים. בקבוקי זכוכית וצנצנות למיחזור שומרים במזווה ומפנים למחזור בערך פעם בשבוע. יש לנו פח נירוסטה לשאר האשפה שנמצא במטבח כציוד מטבח נאה. במקרים לא רבים שיש קרטונים גדולים או ממש גרוטאות מפנים ביום פינוי הגרוטאות ועד אז באחד החדרים. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 00:45, 27 במאי 2020 (IDT)
:הזבל לא עובר ממילא מיון וממחזרים מה שניתן? כך שזה יותר עניין של מודעות ורווח למפעלים פרטיים שמציבים את מתקני האיסוף? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:23, 30 במאי 2020 (IDT)

==אוף-טופיק: שיגור דראגון היום בלילה!==
נראה לי שיש פה קהל שיתענין:{{ש}}יהיה שידור לייב של השיגור ה'''מאד''' משמעותי היום ב 23:30

זה שיגור ראשון מזה עשור של בני אדם מארה"ב, שיגור ראשון עם בני אדם של [[חללית]] [[דרגון (חללית)|דראגון]] (של [[ספייס איקס|ספייסX]])
כמובן שאני לחוץ שלא יתפוצצו....

יש ערוץ ישיר של נאסא ויש ערוץ של נאסא ביוטיוב, שניהם יהיו לייב:

https://www.nasa.gov/nasalive

https://www.youtube.com/watch?v=21X5lGlDOfg
<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:42, 27 במאי 2020 (IDT)
:מרגש מאוד, השאפתנות של [[אילון מאסק]] בשיאה ואני לחוץ בדיוק כמוך שלא יתפוצץ...ולצערי הסיכויים לא ממש לטובתו. טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 19:31, 27 במאי 2020 (IDT)
::מקסים! מחזיקים אצבעות מלקסנד לחזרה שלנו לחלל!{{חיוך}}{{חיוך}}{{חיוך}}{{חיוך}}{{חיוך}}{{חיוך}}{{חיוך}}{{חיוך}}{{חיוך}} [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 21:25, 27 במאי 2020 (IDT)
::52 דקות להמראה. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 22:44, 27 במאי 2020 (IDT)
::בעקבות בעיות מזג אוויר, החליטו לדחות את ההמראה לשבת, מעט מוקדם יותר מהשעה הזאת (30 במאי בשעה 2 בצהריים שעון מזרחי). ממשיכים להחזיק אצבעות! [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 23:22, 27 במאי 2020 (IDT)

== האם קיימים מעגלים חשמליים בטבע? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם והיכן ניתן למצוא בטבע את תופעת המעגל החשמלי? [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 20:52, 27 במאי 2020 (IDT)
:הכוונה לברקים?
::הכוונה לזרם חשמלי ישיר או חילופי שמקיים הזורם במעגל סגור. [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 21:23, 27 במאי 2020 (IDT)
::דגי חשמל למיניהם? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:04, 27 במאי 2020 (IDT)
:::תופעות רבות בטבע ניתנות למידול על ידי מודל של מעגל חשמלי. בכלל זה ניתן למצוא מעגלים עצביים בגוף, ברקים כאמור, (כאשר הענן והאדמה יחד מהווים סוללה והאוויר משמש כמוליך), ודגי חשמל כאמור (הסוללה בגוף הדג והקרבן משמש כמוליך). [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]]
:::ישנם דגים שמצויידים במערכת חישה מעניינת - סוללה פנימית מקיימת שדה מגנטי קבוע, והם חשים בהפרעות בו. כך הם נשארים קבורים בחול, בלתי נראים, ומזנקים כשמגיע טרף. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:44, 29 במאי 2020 (IDT)
::::יש גם דוגמאות שאינן מן החי? אורגניזם זה דבר די מורכב. בטבע יותר צפוי למצוא דוגמאות פשוטות, וגם כאלו שאינן ייחודיות לפלנטה הזו. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 18:10, 31 במאי 2020 (IDT)
:::::נדמה לי שבים בין כל שני גושי מתכת סמוכים, כשהמתכות שונות, יש חילוף יונים מנוגדי מטען, שזה סוג של זרם חשמל. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:02, 31 במאי 2020 (IDT)
::::::אבל בסופו של דבר הזרמים הללו ידעכו די מהר. יש בטבע דוגמאות שונות להצטברות של מטענים שמתפרקים בשלב מסוים (לדוגמה: [[ברק]]ים). מעגל חשמלי אינו דבר מובן מאליו: זרם זורם ממתח גבוה לנמוך. כדי שמעגל חשמלי ימשיך לזרום, נדרש גם מקור מתח שייקח את הזרם עם המתח הנמוך ויעלה אותו חזרה למתח גבוה. וזה דורש השקעה (מתמשכת) של אנרגיה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:41, 31 במאי 2020 (IDT)
:::::::נזכרתי. זה לא יגמר עד שעל פיסת מתכת תתכסה בציפוי, או תתכלה. תבדוק עם גוש אבץ וגוש נחושת - לא ישאר מהם כלום, וזה יקח הרבה זמן. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:38, 31 במאי 2020 (IDT)

== רצח בישראל 2019 ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

לפי הנתונים הרשמיים, כמה נרצחו בישראל ב2019, וכמה מהם היו נשים? [[מיוחד:תרומות/213.55.221.154|213.55.221.154]] 20:01, 28 במאי 2020 (IDT)
:לא מצאתי ל 2019, אבל אם זה יעזור - מצאתי ל 2015 עד 2018, ב[https://www.maariv.co.il/journalists/Article-728373 כתבה במעריב]: "ב־2015 נרצחו 111 בני אדם, מהם 28 נשים. ב־2016 נרצחו 104, מהם 26 נשים. ב־2017 נרצחו 121, מהם 21 נשים, ב־2018 נרצחו 116, מהם 20 נשים."{{ש}}אני לא סגור עד כמה זה אמין. מחד מדובר בכתבה שזועמת על ניפוח מספרי רצח הנשים, מאידך כל הדוגמאות לגבי מקרים ספציפיים שהובאו בכתבה נכונות. על כל פנים נראה שבאופן עקבי מספר הנרצחים גדול פי 4 עד 5 ממספר הנרצחות. זה תואם לנתונים הכלליים שמביא [[סטיבן פינקר]] ב[[המלאכים הטובים של טבענו]]. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   06:25, 29 במאי 2020 (IDT)

== איפה יש מדריך כתיבת קוד מתמטי לחישובים מורכבים? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

איפה יש מדריך לכתיבת קוד ל[[וולפרם אלפא]]? למשל, איך לחשב שם [[טור (מתמטיקה)|טור]].
:[https://reference.wolfram.com/language/ גוגל הוא חברו הטוב של המומחה] <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:19, 29 במאי 2020 (IDT)

== האם קורונה מדבקת במים? ==
{{/מצב|חדש}}

יצאה הוראה שפותחים בריכות מכיוון שהקורונה לא מדבקת בבריכה (כנראה בגלל הכלור) מה עם מעיינות טבעיים? יש הרבה פארקים עם בריכות מים מתוקים כגון עיינות צוקים, תל אפק וכו... האם אפשר להידבק בבריכות כאלו?
:מסתבר שאפשר להדבק במעיינות טבעיים. הסיבה שהבריכות לא מדבקות, כפי שכתבת, היא הכלור שבמים. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 20:57, 31 במאי 2020 (IDT)
::ברכות כלור לא חסינות לקורונה. הרבה פעמים בבריכות ציבוריות אתה תמצא לפחות בן אדם (בין אם תינוק, ילד או מבוגר) אחד שהטיל את מימיו שם והרבה פעמים רמת הכלור בבריכה לא מאוזנת (אם אתה מריח כלור עוד לפני שנכנסת לבריכה, רמת הכלור לא מאוזנת). &rlm;[[משתמש:Fxp300|Hyuna]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Fxp300|שיחה]] • חציל-צילון • 13:03, 9 ביוני 2020 (IDT)

== כיצד מפיקים ערך בויקיפדיה. מי יכול לעזור לי להפיק ערך בויקיפדיה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
אני מבקש להפיק ערך הנושא את שמי. מבקש לדעת האם אוכל להשתמש בסיוע של מומחה היודע לערוך את הערך?
:האם אתה אדם בעל חשיבות אנציקלופדית? ואם כן, באיזה תחום? בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 14:59, 31 במאי 2020 (IDT)
מדובר ביחיאל חיליק רוזמן
:מצאתי ספר אחד שלו שפורסם בהוצאת ספרים (כנראה לא הוצאה עצמית). קריטריון החשיבות המקובל דורש ספר נוסף שלא בהוצאה עצמית. יתכן שיש כזה, אבל לא מצאתי אותו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:33, 31 במאי 2020 (IDT)
::אילן, זו טעות רווחת: אין קריטריון חשיבות מוסכם לסופרים. יש קריטריון לשוני ב[[וק:לשון#סופרים ומשוררים]], שקובע שרק מי שהוציא שני ספרים שלא בהוצאה עצמית יכול '''להיקרא''' סופר. [[משתמש:שמזן|שמזן]] ([[שיחת משתמש:שמזן|שיחה]]) • [[ויקיפדיה:איך להקים אסם/ערכיו של משתמש:Bravo123|ערכי בראבו]] • 10:57, 1 ביוני 2020 (IDT)
:::תודה, {{א|שמזן}}. אז כל מקרה לגופו? אני יודע שהיו הרבה ויכוחים לאורך השנים. לא נקבעו אפילו קווים מנחים? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:08, 1 ביוני 2020 (IDT)

== מלכים חיות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מי מלך החיות?
מי מלך הים?
מי מלך היער?
מי מלך הג'ונגל?
:ע"פ {{בבלי|חגיגה|יג|ב}}: "מלך שבחיות [[אריה|ארי]], מלך שבבהמות [[בקר הבית|שור]], מלך שבעופות [[נשר]], ו[[אדם]] מתגאה עליהן". ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]] וב[[משתמש:דג ירוק/שיחות פתוחות|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 00:08, יום שלישי בשבת, י' בסיוון ה'תש"ף (IDT).
::האריה נחשב למלך החיות, בהסכמה רב-תרבותית. גם סימבה קיבל מכך את מלכותו, ומשכך קיבל גם את התואר "מלך הג'ונגל". קופיקו ניסה לגנוב את התואר "מלך הג'ונגל" לעצמו, אבל כבר מלכתחילה היה נראה כי זה חסר סיכוי. גם "מלך היער" טבעי שיוענק לאריה, והוא כך גם מופיע רבות בספרות, אך דווקא מוכרת בהקשר זה [[פטריית מלך היער]]. "מלך הים" הוא תואר פחות מצוי, אך יוענק לרוב ללווייתן או גם לכריש (כריש לבן, או בשמו הנכון: עמלץ לבן). העם המלאי בחר בכל זאת להעניק את התואר ללטימריה, ובשרו הטעים של לוקוס לבן זיכה אף אותו בתואר זה. אנדרסן, בסיפורו המפורסם בת הים הקטנה, עושה אף הוא שימוש בתואר "מלך הים", אך מעניק זאת לאביה של בת הים (אריאל, אצל דיסני). [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] • [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] •  14:55, 2 ביוני 2020 (IDT)

== האם חוקרי שב"כ עומדים לדין אם הרגו נחקר? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אם במהלך יום עינויים שגרתי, הנחקר מת המתעללות - האם החוקר שאחרי על מותו יועמד לדין? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.79|213.55.224.79]] 11:40, 1 ביוני 2020 (IDT)
:בהחלט. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 12:31, 1 ביוני 2020 (IDT)
::עקרונית, אין היתר בישראל חוק שנותן סמכות לענות נחקר. אבל, אם הנחקר הוא [[פצצה מתקתקת]], עומד לחוקרים סעיף 34יא ל[[חוק העונשין]]-"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא היתה לו דרך אחרת אלא לעשותו.". כך שהשאלה המשפטית היא האם מה שגרם למותו של הנחקר היה דרוש באופן מיידי מהסיבה הזו. {{לא חתם||אלמ}}.

== איך החיות מייצרות חלבון? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

איך זה שאנחנו זקוקים לחלבונים ואוכלים חיות אחרות, והחיות האחרות הללו לא צריכות לאכול חיות בשביל שיהיו להם שרירים? מאיפה התרנגולת, החזיר ופרה מקבלים את החלבונים שלהם? האם הם מסנטזים אותם מחומצות אמינו שהם מוצאים בחומרים צמחיים? למה אנחנו לא יכולים גם? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.79|213.55.224.79]] 13:32, 1 ביוני 2020 (IDT)
:חלבונים מיוצרים ב[[ריבוזום]] הנמצא בכמויות גדולות בכל תא: כמיליון. בתאי כבד - חמישה מליון.{{ש}}היכולת החסרה בבני אדם היא היכולת לסנתז תשע [[חומצות אמינו]] חיוניות. חומצות אמינו אלה מיוצרות ב[[כלורופלסט]]ים וע"י חיידקי מעיים שלא קיימים בגוף האדם. חומצות אמינו אלו חובה לצרוך במזון. חלבון המכיל את כל התשע נקרא לעתים "חלבון מושלם", כגון ה[[אלבומין]] בביצה. בתזונה צמחוניח או טבעונית יש להקפיד על אכילת מגוון של קטניות המספקות את כל הדרוש. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:04, 1 ביוני 2020 (IDT)
אז איך תרנגולת שורת ללא אותו חלבון מושלם? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.79|213.55.224.79]] 00:29, 2 ביוני 2020 (IDT)
: גם תרנגולת צריכה לצרוך חלבונים מבחוץ (מהצומח או מהחי), החלבונים שהיא אוכלת מתפרקים לחומצות אמינו המשמשות כאבני בניין לחלבונים שמסונתזים בריבוזומים שלה (ביחד עם חמצות אמינו לא חיוניות, המיוצרות על ידיה). [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 00:38, 2 ביוני 2020 (IDT)
:בסופו של דבר ההבדל טמון בקיומם של אנזימים שמאפשרי בניית אותן חומצות אמינו. לטורפים אין את אנזימים אלה מפני שתזונתם ממילא מספקת אותם. הרביבורים חייבים יכולת לייצר אותן, ולתפקיד זה משמשים אותם חיידקים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   09:57, 2 ביוני 2020 (IDT)
::כלומר: כשחומר מסוים שיצור ייצר במקור בעצמו מתקבל מהסביבה, אין מניעה אבולוציונית שמוטציות שונות יגרמו לאובדן היכולת לייצר את החומר. יש [[צמחים טפילים]] שמקבלים את הסוכר שלהם מצמחים אחרים ללא צורך ב[[פוטוסינתזה]]. אנחנו, ורבים מקרובינו, לא יודעים לייצר [[ויטמין C]] לעומת בעלי חיים אחרים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:05, 4 ביוני 2020 (IDT)

== חושחש ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

איפה בישראל (איזור תל אביב) ניתן למצוא חושחש? אין אותו בשוק הרגיל. [[מיוחד:תרומות/213.55.224.79|213.55.224.79]] 16:51, 1 ביוני 2020 (IDT)
:לחושחש אין ערך מסחרי כי אינו טעים למאכל, לכן אינו מוצג למכירה. במקומות מסוימים (רחובות, קריית עקרון) נשתלו עצים לאורך המדרכות ופירותיהם נושרים ונזרקים לאשפה. בברכה [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 19:45, 1 ביוני 2020 (IDT)
:כמו כן ניתן למצוא אותו בגבולות פרדסים כגדר חיה. ריבת חושחש זה טעים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:56, 1 ביוני 2020 (IDT)
::לחושחש יש ערך מסחרי כ[[הרכבה (בוטניקה)|כנה]] לגידול הדרים. בעבר הוא היה השולט בכיפה כיום כבר יש כנות חלופיות אבל אני מאמין שעדיין ניתן למצוא אותו במשתלות הגדולות, לפחות בחלקן. [[משתמש:יהודי מהשומרון|יהודי מהשומרון]] - [[שיחת משתמש:יהודי מהשומרון|שיחה]] 09:11, 3 ביוני 2020 (IDT)

== שאלת MediaWiki ==

האם ניתן לתרגם תבנית זו לעברית ואם לא, למה לא?

<pre dir="ltr">
<includeonly>{{#if:{{{refname|}}}
| {{#tag:ref|{{{content|}}}|name={{{refname}}}}}
| {{#tag:ref|{{{content|}}}}}
}}</includeonly>
</pre>

בנעימים, {{לא חתם||אלמ}}

:התבנית הזו עברה בהצלחה בדיקות קוד (טסטים) שהכנתי:

<pre dir="ltr">
<includeonly>{{#תנאי:{{{שם|}}}
    | {{#תגית:ref|{{{תוכן|}}}|name={{{שם}}}}}
    | {{#תגית:ref|{{{תוכן|}}}}}
}}</includeonly>
</pre>

:אשמח להערות בונות אם ישנן.
:
:בנעימים. {{לא חתם||אלמ}}

::ייתכן שכבר בשחרור 1.35 או 1.36 ניתן יהיה לכתוב "תג" במקום "תגית" (בעקבות תרומה של [[משתמש:Amire80]]).
::
::בנעימים, {{לא חתם||אלמ}}

== תנועת הנוער הרומנית "דרוד" ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
[[קובץ:Logo of Dror-Habonim, Mișcarea Tineretului Sionist-Socialist, 1945.svg|שמאל|ממוזער|200px|סמל התנועה ב-1945, ב[[רומניה]]]]
קראתי בערך [[מנפרד וינקלר]] שהוא הצטרף לתנועת נוער ציונית בשם "דרוד".  אני מבקש לדעת איך הוגים את השם (ואיך נכתב ברומנית), לפחות עד שיהיה לנו ערך על התנועה.  מתייג את [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] ואת [[משתמש:Ewan2|איוואן]]. [[משתמש:Ijon|Ijon]] - [[שיחת משתמש:Ijon|שיחה]] 19:33, 1 ביוני 2020 (IDT)
:זו כנראה תקלדה ומדובר בתנועת [[הבונים דרור]] (Mișcarea Tineretului Sionist-Socialist - תנועת הנוער הציוני-סוציאליסטי), שהייתה פעילה ברומניה בין מלחמות העולם. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 19:36, 1 ביוני 2020 (IDT)
::תודה רבה! [[משתמש:Ijon|Ijon]] - [[שיחת משתמש:Ijon|שיחה]] 00:28, 2 ביוני 2020 (IDT)

== האם דוקטור שעובר ללמד בתיכון צריך להשלים תעודת הוראה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מי שמסיים תואר דוקטור הוא בדרך כלל עם ניסיון של 4-5 שנים בהוראה לסוגיה. האם הוא בכל זאת צריך תעודת הוראה אם רוצה ללמד בתיכון?
:כן. יש מסלול שנקרא הסבת אקדמאים להוראה, שזה מסלול מקוצר. עם קבלת תעודת ההוראה הוא רשאי לבצע התמחות (סטאז), ורק עם השלמת ההתמחות יוכל להגיש בקשה לקבלת רישיון הוראה.
: זכור שהוראת סטודנטים שונה מאשר תלמידי תיכון, לדוקטור אין היכרות עם תוכנית הלימודים, אין הכשרה להתמודד עם בעיות משמעת, לקויות למידה וכו'.
:::זה נכון רק בתאוריה. בפועל אם יש לך תואר, אפילו תואר ראשון, יאמצו אותך בשתי ידיים. תיכון בעיר במרכז השתדל מאד לשכנע אותי ללמד מתמטיקה ופיזיקה 5 יח'. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:51, 2 ביוני 2020 (IDT)
::::אכן, כמו שאילן אמר, יש מחסור גדול במורים, במיוחד במדעים מדוייקים. אבל בלי רישיון הוראה, המשכורת תהיה הרבה יותר נמוכה. וגם לא נראה לי שאפשר להיות חלק מארגון/הסתדרות המורים. ואי אפשר לצבור במייל  השתלמות  ועוד...
:::::המשכורת לא הייתה נמוכה, אבל הובהר לי שבשביל לצבור זכויות אהיה חייב לעשות תעודת הוראה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   01:00, 3 ביוני 2020 (IDT)

== האם אמריקה שוקעת? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מיליוני חולים, מאות אלפי מתים במספר חודשים. הפגנות אלימות, פרעות, ביזה והפעלת צבא נגד מפגינים. האם ארה"ב בדרך לשקוע? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.79|213.55.224.79]] 11:37, 3 ביוני 2020 (IDT)
:אני לא יודע אם יש לנו ערך על כך אבל הניסיון לחזות את העתיד בדרך כלל נכשל. כלומר, יהיו בוודאי תחזיות שיקלעו אבל אין שיטתיות בדבר. דוגמה בולטת היא מומחי ה[[סובייטולוגיה]] שלא ידעו לחזות את קריסת [[ברית המועצות]], ומנגד מומחים רבים שצפו את קריסת [[האיחוד האירופי]] בתוך זמן קצר לאחר המשבר הכלכלי של 2008. אולי זה יקרה בעתיד. 

:לשאלה הספציפית, אמנם יש בעיות בארה"ב, והרבה בעיות יסוד צפות לפני השטח, אבל בוודאי לא אבדה תקווה והיו בעיות גם בעבר. יש לה כלים לצאת מצרותיה. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 15:09, 3 ביוני 2020 (IDT)
::אני מסכים עם החלק הראשון של דברי דב ט אך לא עם החלק השני; לדעתי בחלקו השני הוא הכליל ללא בסיס שהרי "יש לה כלים לצאת מצרותיה" תלוי בכל צרה לגופה - ייתכן ולא תוכל לצאת מצרה מסוימת או מכלול צרות ותתפרק. {{לא חתם||אלמ}}
:::ייתכן, זה שיש כלים לא אומר בהכרח שישתמשו בהם, רק שהם לא אבודים. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 22:55, 4 ביוני 2020 (IDT)
:בלי להכניס את [[ארנולד טוינבי|טוינבי]] למרק, ניתן לומר שכל אימפריה התאפיינה בתקופת פריחה ותקופת שקיעה. אם מאמצים דגם זה יתכן שארה"ב הגיעה לשלב השקיעה. אבל אזהרה - האמפריה הרומית חוותה תקופות של עליות וירידות רבות לפני שהגיעה לשקיעה ממנה לא קמה. הכרזה שאנחנו חוזים בשקיעת האימפריה האמריקאית היא השערה בלבד. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:01, 3 ביוני 2020 (IDT)
::פיזית, כן. מאז 1992, [[גובה פני הים]] עולה בממוצע בכ-3 מ"מ לשנה, כך שכל ה[[יבשת|יבשות]], כולל [[יבשת-על|יבשת]] [[אמריקה]], הולכות ושקעות אט אט במים. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  16:48, 24 ביוני 2020 (IDT)

== כבלי רשת ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

החלפתי ראוטר בדירה ומשום מה עכשיו בממד אין wifi, אני לא רוצה להשתמש במגבר. יש לי כבלי רשת שמגיעים עד לחדר הבעייתי, אבל אני רוצה לגלוש שם גם בטבלט.
אז אני רוצה לחבר את הכבלי רשת מהראוטר למכשיר אחר שיתן לי גלישה אלחוטית (wifi), מישהו יודע מה אני צריך?
:[https://www.google.com/search?q=שרשור+ראוטרים&oq=שרשור+ר&aqs=chrome.1.69i57j0l7.6735j0j8&sourceid=chrome&ie=UTF-8 יש כאן כמה הסברים], [[אמ;לק]]. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 18:57, 3 ביוני 2020 (IDT)
:: תודה, לא ידעתי אפילו מה לחפש..

== האם כל התרופות שמשמשות כקו ראשון לטיפול בלחץ דם גבוה גורמות תיאבון מוגבר? ==

האם כל התרופות שמשמשות כקו ראשון לטיפול בלחץ דם גבוה (hypertension) גורמות תיאבון מוגבר (increased appetite)?

למשל, פרופרנולול היא תרופה נפוצה ביותר לטיפול בלחץ דם גבוה ובבעיות נוספות (שייתכן שאין להן קשר ללחץ דם גבוה) והיא לפי עדויות שונות שקראתי מגבירה תיאבון.

כמו כן, אמלודיפין היא תרופה נפוצה מאד לטיפול בלחץ דם גבוה ולפי חומר שקראתי יש לה תופעת לוואי נדירה של הגברת תיאבון.

אני מבין את ההיגיון בטיעון שתרופות המורידות לחץ דם יגרמו למטבוליזם כללי מעט נמוך יותר אם כי לא משמעותי, אבל אני לא מבין האם כולן או רובן גורמות לתיאבון מוגבר ואם כן אז למה?

תודה. {{לא חתם||אלמ}}

== כוויות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מה הדרך הטובה ביותר לטפל בכוויות (מנוזל רותח) [[שיחת משתמש:אכן|מה, באמת?]] 22:19, 4 ביוני 2020 (IDT)
:אלוורה. [[משתמש:מגזין יהלום|&#32;מגזין יהלום]] - [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 12:28, 5 ביוני 2020 (IDT)
:[[משתמש:מגזין יהלום|&#32;מגזין יהלום]], אם אינך יודע בוודאות את התשובות, אנא הימנע מלענות לשאלות. תודה! [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 14:07, 6 ביוני 2020 (IDT)
::תשובה שגויה ולא אחראית! <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:23, 5 ביוני 2020 (IDT)
:ישנן משחות לטיפול בכוויות. הן מונעות זיהום מחד, ומקלות על הכאב מאידך. יש לכסות עם המשחה את כל שטח הכווייה. כמו כל מקרה רפואי שבספק - יש לפנות מייד ליעוץ רפואי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:23, 5 ביוני 2020 (IDT)
 אזהרה: המידע בויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
::[[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] הוא יודע שיש משחות, אבל אתה לא אמרת איזה משחות. [[משתמש:מגזין יהלום|&#32;מגזין יהלום]] - [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 16:26, 5 ביוני 2020 (IDT)
::: "נוזל רותח" -  אין דין כוויה ממים רותחים כדין כוויה משמן רותח, ואין דין שפיכת כוס קפה חם חם כדין מקלחת ב- 60 מעלות או התהפכות סיר מלא מים רותחים. היקף הכוויה משנה מאוד את הטיפול. כאן: [https://www.maccabi4u.co.il/32220-he/Maccabi.aspx], התוצאה הראשונה של חיפוש המילה "כוויה" במנוע החיפוש החדש "גוגל", יש מגוון הוראות. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 16:16, 6 ביוני 2020 (IDT)
:::: הפתרון הטוב ביותר לכוויה בשטח קטן (כפי שלרוב קורה) הוא 20 דקות של זרם מים. מנסיון הכוויה עוברת כלא הייתה [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 22:40, 6 ביוני 2020 (IDT)

== שאלה ביסודות התכנות: האם ניתן לצמצם עיבוד קוד לשלושה אופנים בלבד? ==

שאלה ביסודות התכנות: האם ניתן לצמצם עיבוד קוד לשלושת האופנים להלן בלבד:

* "פיענוח" (interpretation): המחשב מעבד את קלט הקוד (כקוד מקור שאיננו בשפת מכונה) שורה אחר שורה ומחזיר פלט שורה אחר שורה בהתאם
* "קימפול" (compilation): המחשב מעבד את קלט הקוד (כקוד מכונה ש"תורגם" מקוד מקור) בשלמותו ומחזיר פלט בהתאם
* "דינמי" (dynamic): המחשב מעבד חלקים מקוד נתון ב"פיענוח" וחלקים אחרים שלו ב"קימפול"; אני מניח שאם קיים מצב כזה זה יתאים בעיקר לשפות מאד "קרובות לליבה" כמו C (בהם, אם אינני טועה, אפשר לשלב קוד מכונה ישירות בתוך קוד C).

תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:זה פשטני מדי, אבל בתור התחלה, ר’ [[מפרש (תוכנה)]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:09, 5 ביוני 2020 (IDT)
::שלום לך ותודה על ההפניה; קראתי את הערך בו אהבתי את ההדגשה של תרגום כל קוד בסופו של דבר לקוד מכונה התואם לחומרה אך לא אהבתי את ההדגשה של קוד ביניים ומכונות וירטואליות שלדעתי איננו קשור לרדוקציה אפשרית כי הוא ממילא מכומס בפיענוח\קימפול\דינמיקה.
::
::בתגובה לגוף דבריך; לא הבנתי מה התכוונת שהינו פשטני - הרדוקציה שהצגתי לעיל (שאולי שגויה) או [[מפרש (תוכנה)|הערך עצמו]]; כמו כן, אני בספק הערך עונה על השאלה ששאלתי כי איננו מציג רדוקציה מובנית כמו זו לעיל; חשוב לי ללמוד על האם ישנה רדוקציה מקובלת בקרב מהנדסי תוכנה ו\או מדעני מחשב. {{לא חתם||אלמ}}
:::בד"כ החלוקה היא לשפות של קומפילר ושל מפרש. אם כי, יש עוד צורות, כמו bytecode. ציינת זאת, כהמרת קוד לביצוע, כן ניתן להתייחס לזה פשוט כמפרש. כשפה, יש קמפול לשפה הנמוכה, והרצה בעזרת מכונה וירטואלית כמפרש. במקרה של שפת סקריפט, אפשר גם לקמפל את כל הקוד פעם אחת ואז להריץ - זה מה שמנוע V8 עושה. אני חושב שגם פייתון, אך לשפת bytecode. זה הופך הרצה חוזרת למהירה יותר, כמו קריאות מרובות ולולאות. כמובן, שהשיטה לממש את הקומפילר והמפרש מאוד דומה ונשען על אותו יסוד תאורטי. יש עוד צורה שראיתי, WASM נראה שמשתמש בייצוג ביניים של הקוד (או שלזה התכוונת ב"קוד ביניים"). לא ממש הבנתי מה הסברת עם הגישה ה"דינאמית" (בחירת המושג בעייתית, כי כבר יש משמעות אחרת למושג בהקשר של שפות תכנות). אם זה statement מורכב (שיש בו קינון של עוד statements), הוא יתייחס אליו ככזה. לא בהכרח ירידת שורה מגדירה סוף של הצהרה (גם לא בשפות מפורשות, נניח בהגדרה של פונקציה בפייתון). איך זה קשור דווקא ל C? זה נשמע שהתייחסת פה למצב של מפרש. בשפות מקומפלות זה בכלל משנה למתכנת? זה עובר לשפת מכונה ומפה זה רץ על מערכת ההפעלה ועל המעבד באופן native. כבר אין משמעות להרבה דברים שהיו כשזה היה קוד (בטח לא לאיך הקוד פורש בזמן הקומפילציה, כי זה לא משפיע על הריצה של התוכנית כי הכל כבר פוענח. אין דחייה של חישובים מסויימים של הקומפילר למועד מאוחר יותר) - כמו שמות, שנעלמים, רק במצב של debug המידע הזה נשמר וב section אחר בפורמט של ה executable, שלא משפיע על התוכנית, אלא רק מאפשר מעקב. בשפות מפורשות זה נשמר בזיכרון בזמן אמת ואפשר אפילו לקבל קלט של מחרוזת או קטע קוד, לקמפלו ולהריצו כחלק מהתוכנית ולהשפיע על הריצה, גם בהשפעה על משתנים חיים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 05:48, 6 ביוני 2020 (IDT)
::::הי לך גל ותודה על הפירוט הרב; אני מאד מעריך. לגבי "דינאמי" אכן, לא הגדרתי טוב למה התכוונתי - ניסתי לערוך מעט כדי להגדיר טוב יותר למה התכוונתי ולמה קשרתי את זה עם שפת C (אשר מעולם לא כתבתי אפילו משפט בה); אולי תרצה להגיב על זה נקודתית. {{לא חתם||אלמ}}
:::::תוכל להיות יותר ספציפי? לא הבנתי על מה אתה מעוניין בפירוט. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:35, 6 ביוני 2020 (IDT)
::::::על הגדרתי ל"דינאמי"; האם לדעתך זו הגדרה נכונה? {{לא חתם||אלמ}}
:::::::אני לא חושב שיש הגדרה שכזו או מצב שכזה. האם למדת תורת הקומפילציה? לגבי שילוב בלוק אסמבלי ב C. אני יודע שמשלבים קוד באסמבלי ולא בשפת מכונה כך שזו לא סתם הטמעה בתוך הקוד. זה אפשרי ונעשה. שילוב של שפות נעשה הרבה פעמים. יש מקרים בהם זה עובד בצורה טבעית כמו פה. זה נקרא language interoperability. איך זה קשור לקמפול לעומת מפרש? בשפות שקורובות לחומרה (לא לליבה) אין שימוש בסקריפט. אני חושב שגם בליבה (קרנל) זה כך. קיימת אפשרות להשתמש בסקריפטים, אך קריאות מערכת הן ברמה נמוכה. יש פקודות שמאפשרות שימוש בקריאות מערכת (הפעלה מה shell של יישומי CLI שפשוט עושים שימוש בקריאות האלה). ניתן לראות בלינוקס, ב bash, דרך man דוקומנטציה של קריאות מערכת, אך הן מיועדות ל C. ניתן, למטרות חיסכון לבצע קמפול של חלק מהקוד. דוגמא שיש לי, במקרה של יצירת אוטומט ל regex בפייתון, ניתן לקמפל את הביטוי ואז להשתמש באובייקט הזה. בכל מקרה זה קורה, אך יש אופציה לעשות שימוש חוזר באותו אוטומט שכבר נוצר. גם המתודה עצמה מכונה "compile". אבל זה קורה בפייתון, שפה שבעצמה מקמפלת הכל ל bytecode לפני ההרצה. היא שפה דינאמית ושפת סקריפט, לכן היא מנהלת הרבה דברים ברקע אודות מחלקות, אובייקטים, משתנים, ברמה שמאפשרת שינוי שלהם בזמן ריצה ושינוי של הקוד במהלך ריצה, כמו הזרקת קוד. גם שפות מקומפלות (אני יודע על CPP ו Java) מחזיקות כזה מידע, אך לא מדובר באותה רמת גמישות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 03:00, 7 ביוני 2020 (IDT)
::::::::הי, לא למדתי את תורת הקומפיילציה כי תמיד כתבתי קודי מקור מפוענחים (כגון סקריפטים) ללא צורך משמעותי בחיסכון רב במשאבים; הבנתי מה שאתה אומר לגבי אסמבלי ויכול להיות שהתבלבלתי ומה שקראתי בעבר הוא שאפשר לשלב קוד מכונה באסמבלי (בדומה לכך שאפשר לשלב אסמבלי ב-C). {{לא חתם||אלמ}}
:::::::::לא יודע לגבי זה, אבל לשלב שפת מכונה זו בעיה, גם בתוך קוד של אסמבלי. תורת הקומפילציה לא קשורה לניהול משאבים. זה יותר קשור לסיבוכיות. פשוט שאלת שאלות לגבי איך קומפילרים עובדים, וכל התשובות לזה נמצאות שם. גם לא ברור לי איך הגעת לתהות לגבי מצב היברידי של עיבוד קוד. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 03:40, 7 ביוני 2020 (IDT)
::::::::::הי; בחביבות, אני לא מסכים עם הקביעה שאיננה קשורה שהרי במבט פרקטי תוכנה שצריך לפענח תרוץ באופן כללי לאט יותר וזה הופך לעניין רציני אם תבנה מערכת מאד מורכבת כגון משחק תלת מימדי או רובוט מהלך במקום איזו אפליקציה קלילה שכתובה כולה ב HTML-CSS-JavaScript וניליים. לדעתי לא אמור לשנות איך הגעתי לתהות כך :) אבל אם זה משנה אז למיטב זכרוני בעבר כשרציתי להרחיב ידע כללי על ההבדל בין קוד מכונה לקוד אסמבלי פניתי, כמדומני, לאתר Computer Science StackExchange ושם או ששאלתי אם קיימים מקרים בהם קוד מכונה משולב באסמבלי או קוד אסמבלי משולב ב-C זה אפשרי ונעניתי בחיוב או שקראתי שלפחות אחד מהמצבים אפשרי כחלק מתשובה לשאלה אחרת על אסמבלי; בכל מקרה, לצערי עדיין לא ברור לי אם יש רדוקציה תאורטית לדרכים בהן מחשב יכול לעבד קוד (בין אם קוד זה הינו קוד מכונה התואם ל"חומרתו" ובין אם קוד זה מתורגם לקוד מכונה התואם לחומרתו). {{לא חתם||אלמ}}
:::::::::::לגבי מעבר בין שפות - זה נכון, אך לא ניתן להתגבר על הבעיות הללו, כי מדובר בהמרה בין פרדיגמות, שזה עניין לוגי, שהמחשב לא מסוגל להמיר לצורה המיטבית. הבנה של זה לא תורמת לשיפור יעילות, אך בחירת השפה המתאימה לפיתוח מוצר היא גם עניין בפני עצמו. לא אמרתי שזה לא אפשרי - אני פשוט לא מכיר וזה מאוד בעייתי לשלב קוד מכונה. לא פירטתי מקודם, אך בקוד כזה הכל עובד עם כתובות, ואפילו עצם ההטמעה עלול לשגע את המערכת, כי מספיק להוסיף הוראה בין 2 הוראות קיימות כדי לשבש הכל, כי התגיות מומרות לכתובות offset ב code segment. לא ממש הבנתי למה הכוונה ב"רדוקציה תאורטית לדרכים בהן מחשב יכול לעבד קוד". [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 12:41, 7 ביוני 2020 (IDT)
::::::::::::מעבר לכך: אמנם קוד [[אסמבלי]] שקול ל[[שפת מכונה]], אבל במעבדים מודרניים יש הבדל בין ההוראות שהם מקבלים בשפת מכונה לבין מה שהם עושים בפועל. מעבדי אינטל מודרניים, לדוגמה, כוללים שכבת תרגום שלמה של [[מיקרו קוד]]. לדוגמה, בתחילת 2018 החלו להיחשף [[w:Category:Speculative execution security vulnerabilities|חורי אבטחה]] שמנצלים את העובדה שמעבדים מריצים בפועל קוד שהם לא בהכרח אמורים להריץ ({{אנג|Speculative execution}}. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:13, 7 ביוני 2020 (IDT)
::::::::::::
::::::::::::לגבי "רדוקציה תאורטית לדרכים בהן מחשב יכול לעבד קוד"; אני מבין שישנו "פיענוח" לינארי מהמקטע הפנימי הראשון עד האחרון באופן הדרגתי (מקטע פנימי בהגדרה זו יכול להיות שורה בודדה של קוד המבצע פעולה מהותית אחת ויכול להיות גם מבנה מידע מורכב כגון מערך או פונקציה) ואני מבין שיש גם "קומפיילציה" במסגרתה כל המקטעים הפנימיים מעובדים כמקטע אחד באופן לא לינארי, מה שמאפשר למשל, בקוד מקור, לקרוא לפונקציה טרם הגדרתה; אבל אני מבין שייתכנו גם מצבי ביניים (לא ירדתי לעובי הקורה) ואני מנסה להבין האם את כל מצבי הביניים הללו ניתן "לצמצם" למושג אחד כגון "דינאמי" או מושג אחר, שעליו אשמח לקרוא (אם בכלל קיים מושג כזה). {{לא חתם||אלמ}}
:::::::::::::הסיבה שאפשר לקרוא לפונקציה לפני שהוגדרה היא כי יש כמה שלבים לקומפילציה. הזיהוי של השמות ותפקידים בקוד נעשה ב lexer, שהוא השלב הראשון. השלב הבא, הוא הסינטקסטי (תחבירי) ולבסוף הסמנטי, שפה נעשית ההמרה לקוד בר-ביצוע. יש גם תהליך של אופטימיזציה. ממליץ לך פשוט ללמוד את תורת הקומפילציה וכהקדמה, אם אינך מכיר, את תורת האוטומטים. לא ממש הבנתי על אילו מצבי ביניים אתה מדבר. יש הבדל רציני בין מערך לבין פונקציה מבחינת הקומפילר. למערך אין שום משמעות מיוחדת בזמן הקומפילציה, הוא מסווג כ identifier. פונקציה זקוקה לעיבוד, כי היא קוד. אולי התכוונת להגדרה explicit של ערכי מערך. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:53, 7 ביוני 2020 (IDT)
::::::::::::::אני מניח שהאלמוני רומז למונח [[שפת תכנות דינמית|שפות דינמיות]]. יש כל מיני שפות תכנות (או ליתר דיוק: מימושים של שפות תכנות) שמעבירות את הקוד הידור חלקי לכל מיני ייצוגי ביניים ולא ישירות לשפת מכונה. אבל זה נכון גם, למשל, למימוש הסטנדרטי של [[ג'אווה (שפת תכנות)|ג'אווה]] שנחשבת בדרך כלל לשפה מהודרת. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:10, 7 ביוני 2020 (IDT)
:::::::::::::::התייחסתי למצב של קמפול קוד במהלך ריצה, הזרקת קוד ושינוי קוד במהלך הריצה. "היא שפה דינאמית ושפת סקריפט...". [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:37, 7 ביוני 2020 (IDT)
::::::::::::::::אהלן גל; המונח "מצבי ביניים" הוא אילתור לשוני שלי לנסות לתאר את התגובות השונות והסותרות שנתקלתי בהן בשאלה ששאלתי לפני זמן רב "האם JavaScript היא מפוענחת או מקומפלת"; אני אישית הבנתי שהיא ככלל מקומפלת (ודבריך על ניתוח lexer-syntax-semantic לדעתי מחזקים זאת) אבל למיטב זכרוני נתקלתי גם בתגובה "גם וגם" ולכן הנחתי שיש איזה שהוא "מצב ביניים" או "מצב אחר" (של עיבוד קוד) שאינני מכיר. בברכה. {{לא חתם||אלמ}}
:::::::::::::::::ראשית כל: לא מדובר על שפה, אלא על מימוש שלה. יכול להיות מימוש של שפה עם מפרש פשוט ויכול להיות מימוש לאותה שפה עם מהדר מלא. אבל באופן כללי כמעט כל המימושים של ג'אווהסקריפט הם כמו שצוין למעלה בערך [[שפת תכנות דינמית]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:18, 8 ביוני 2020 (IDT)
::::::::::::::::::לרוב, שפות סקריפט הן מפורשות, אך כיום, כדי לייעל אותן נוקטים בשיטות שמקמפלות אותן לפני ההרצה הראשונית. ציינתי זאת עבור JS - מנוע V8 של גוגל היה הראשון לעשות זאת עבור JS. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:37, 8 ביוני 2020 (IDT)
::::::::::::::::::אולי אתה מדבר על [[:en:Just-in-time compilation]]. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:49, 8 ביוני 2020 (IDT)

== תורת הנסתר של הנצרות ==


<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם לנצרות תורת נסתר כמו הסופיות באיסלאם והקבלה ביהדות?
:לא. [[משתמש:מגזין יהלום|&#32;מגזין יהלום]] - [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שיחה]] 12:27, 5 ביוני 2020 (IDT)
::[[משתמש:מגזין יהלום|&#32;מגזין יהלום]], אם אינך יודע בוודאות את התשובות, אנא הימנע מלענות לשאלות. תודה! [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 14:07, 6 ביוני 2020 (IDT)
:כן, ברור. ולא מעט. יש ערך אנגלי הדן במיסטיקה נוצרית {{אנג|Christian mysticism}}. יש תורות נסתר נוצרות המבוססות באופן מובהק על יהדות וקבלה (לדגומה [[קבלה נוצרית]], [[מרטיניזם]]{{אנג|Martinism}}) ויש אגודות כמעט ללא השפעות קבליות (אפשר למצוא פה וש כמה רעיונות דומים), כמו [[מסדר צלב הוורד]] ו[[הרמטיציזם]]. במהלך אלף השנים האחרונות נולדו מאות מיסטיקנים נוצריים, בין היתר [[מרגריט מריב אלקוק]] {{אנג|Margaret Mary Alacoque}}, [[ניקולא פלאמל]], [[אוסוולד קרול]]{{אנג|Oswald Croll}}, [[אליסטר קראולי]], [[גריגורי רספוטין]], [[אייזק ניוטון]] ועוד ועוד. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:54, 5 ביוני 2020 (IDT)
::לא הייתי כ"כ קורא להרמטיקה ולכל מה שהתפתח ממנה (במיוחד ל[[ת'למה]] של קראולי) "מיסטיקה נוצרית". התנועות המיסטיות האלו שאבו בעיקר ממקורות זרים לנצרות, בעיקר ממסורות גנוסטיות, יווניות ומצריות. יש להם גם גרסא משלהם לתורת הקבלה: "[[:en:Hermetic Qabalah|קבלה הרמטית]]" שצמחה במקביל ל"[[קבלה נוצרית|קבלה הנוצרית]]". אפשר להגיד שחלק מהתנועות שצמחו מהההרמטיקה אפילו שללו את הנצרות. [[משתמש:TheStriker|TheStriker]] - [[שיחת משתמש:TheStriker|שיחה]] 18:26, 7 ביוני 2020 (IDT)

:::בוודאי שיש תורת נסתר בנצרות.  (ממליץ לך לעיין בספריו של [[דן בראון]]. הוא מדבר על זה בין השאר). בברכה, דני {{לא חתם|Danny-w}}
::::דן בראון כותב ספרים מסוגת [[ספרות בדיונית]]. במקרה שלו רצוי להתייחס ברצינות לחלק השני של שם הסוגה, למרות טענות סותרות של המחבר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:27, 15 ביוני 2020 (IDT)

== האם הקורונה הגבירה את קצב התמותה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

השאלה לא כזאת טריוואלית: אם לוקחים בחשבון שמרבית החולים הקשים היו בקבוצות סיכון גם למחלות אחרות ובהתחשב בגדול האוכלוסייה, אפשר להניח שחלק גדול מאנשים שנפטרו מנגיף הקורונה היו נפטרים במהלך 2020 כך או אחרת (אני יודע, נשמע מזעזע. אבל ברפואה יש סטטיסטיקות קשות). אז השאלה היא האם אותה תופסת של עוד נגיף קטלני באמת העלתה את שיעור התמותה בצורה מובהקת? כלומר אם נגיד (אנו סתם זורק) מתוך אוכלוסיה של 1000 בני אדם בני 65 עד 100 מתים "באופן רגיל" 80 איש בשנה, האם בעקבות הקורונה ימתו 150 או אלי 81? האם החישוב כבר נעשה? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.65|213.55.224.65]] 13:32, 5 ביוני 2020 (IDT)
:בודאי. [https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(20)30854-0/fulltext יש אפילו נסיונות להעריך כמה "עודף" תמותה יהיה לאורך שנה שלמה] <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:13, 5 ביוני 2020 (IDT)
::ברמה יותר פופולרית - מאמר בניו יורק טיימס מן ה-20 האפריל השווה את התמותה הכוללת בשנת 2020 במדינות וערים שונות, שבוע אחר שבוע, לתמותה הכוללת באותן מדינות וערים בשנת 2019. במקומות רבים, התמותה ב-2020 הייתה גדולה, ובהרבה, ממה שמתקבל כשמוסיפים את התמותה מקורונה, כפי שדווחה באופן שוטף, לתמותה של 2019. המשמעות היא שעשרות אלפי אנשים נפטרו מקורונה שלא אובחנה. מאמרים וכתבות נוספים התפרסמו מאוחר יותר, ובוודאי ימשיכו להתפרסם. החיפושים המומלצים בגוגל הם covid missing deaths, ולחילופין - covid excess mortality.   --[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 09:23, 6 ביוני 2020 (IDT)
::: קראתי בידיעות שתמותה בקרב זקנים ירדה לעומת השנה שעברה. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  14:21, 7 ביוני 2020 (IDT)

== האם היו מקרים בהם עורכים בויקיפדיה שמו הערת שוליים בתוך הערת שוליים והדבר גרר ביקורת מצד עורכים אחרים? ==

המקרה היחיד בו זה נראה לי סביר זה לתת "חיזוק" להערה קיימת אך לא בגוף הערך; כלומר לחזק את מהימנות מקור אחד עצמו על ידי מקור אחר; אבל יכול להיות שמבחינה טכנית זה סתם מתסבך את העריכה והופך אותה פחות נגישה ואף אסור לפי הכללים של ויקיפדיות שונות כדי לשמור על פשטות עריכה מקסימלית.

האם היו מקרים בהם עורכים בויקיפדיה שמו הערת שוליים בתוך הערת שוליים והדבר גרר ביקורת מצד עורכים אחרים? {{לא חתם||אלמ}}
: לא נכון להציב הערת שוליים בתוך הערת שוליים. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 15:36, 5 ביוני 2020 (IDT)
::יש בערך [[תאגיד השידור הישראלי]] הערה בתוך הערה. למעשה הבהרה, שמופיעה בהערות, שיש לה ציטוט מקור. בהקשר לשאלת הכותב, הרבה פעמים מצטטים מקור שעצמו יש לו הפניות למקורות אחרים כציטוטים, אך לא הערת שוליים עם 2 ציטוטים של אחד על השני. יש כמה מקומות שראיתי הערת שוליים אחת שמכילה 2 ציטוטים, אך לא ציטוט אחד שאמור להצדיק מקור ציטוט אחר. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 05:23, 6 ביוני 2020 (IDT)
:::ההערה בערך הנ"ל גוררת ביקורת מצדי. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 19:51, 6 ביוני 2020 (IDT)
::::זה הופיע כמלל. מישהו החליט להעביר את זה להערה כדי לצמצם את הפתיח, שארוך ממילא. איך זה היה אמור להופיע לדעתך? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:25, 6 ביוני 2020 (IDT)
:::::לעיתים רחוקות מאוד יצרתי (או ראיתי) הערת שוליים בתוך הערת שוליים. אני לא רואה בעיה בכך כאשר הדבר נחוץ. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 21:59, 6 ביוני 2020 (IDT)
:::::: תשובה לשאלה שבכותרת: כן. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  14:22, 7 ביוני 2020 (IDT)

== מה ההבדל בין מחלף למפרידן? ==
{{לא חתם|Eitanbb}}
{{/מצב|חדש}}
:שטח המפרידן תופס 30% ממחלף; ראה [https://www.olenik.co.il/?p=476 כאן].
:[[קובץ:Tziporit 2.jpg|ממוזער|300px|ימין]]
{{-}}
:[[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 00:59, 6 ביוני 2020 (IDT)

== יפן ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה מקור המילה יפן? ביפנית זה נשמע שונה. {{לא חתם||אלמ}}
:רשום בערך [[יפן]] כי בעבר היו נוהגים לומר "ניפון", מכאן אפשר לגזור את המילה יפן (Japan). &rlm;[[משתמש:Fxp300|Hyuna]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Fxp300|שיחה]] • חציל-צילון • 22:05, 5 ביוני 2020 (IDT)

== למה צריך תואר שלם בשביל מדעי המחשב? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

ברור שלדעת לתכנת זה לא קורס בודד של חצי שנה. לתכנת ברמת המקצוע צריך לדעת לנהל הקצאות זכרון דינמיות, צריך לדעת בדיוק מה ההבדל בין לכתוב קוד ב-C++ או ב-Java. לדעת מתי לבחור להשתמש ב-C ומתי ב-Python. להבין מה קומפילציה ואיך ניגשים לGPU. זה לא עניין של חצי שנה. אבל תואר שלם בזה? תכלס, מחשב זה סוג של מכונה. אז תואר אקדמאי שכל כולו הוא לדעת להפעיל מכונה. [[מיוחד:תרומות/213.55.224.65|213.55.224.65]] 13:51, 6 ביוני 2020 (IDT)
:תיכנות זה חלק לא גדול מהתואר. ראה [[מדעי המחשב|בערך]]. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:30, 6 ביוני 2020 (IDT)
::אהבתי מאד את הציטוט של [[דייקסטרה]]. לא הכרתי אותו: 

{{ציטוט|תוכן=מדְעי המחשב אינם עוסקים ב[[מחשב]] יותר ממה ש[[אסטרונומיה]] עוסקת ב[[טלסקופ]].|מקור=[[אדסחר דייקסטרה]]|מרכאות=כן}} 
<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:33, 6 ביוני 2020 (IDT)
:דווקא נתת כמה נקודות טובות. נניח בעניין של הקצאות וכתיבת קוד טוב. לומדים איך מערכת הפעלה עובדת - יש לזה משמעות בנושא של ניהול זיכרון. נכנסים יותר לאיך הדברים עובדים ולא איך משתמשים בהם. זה באמת מבדיל בין מתכנת שטחי שאינו כותב קוד טוב ויעיל למתכנת בעל רקע נרחב. יש גם הרבה רקע תיאורטי, אלגוריתמי שמועיל בהרבה סיטואציות. יש היום הרבה נושאים בעלי רקע מתמטי נרחב שצוברים תאוצה בתעשייה, כמו BIG DATA, שימוש בבינה מלאכותית, המלצות ורשתות חברתיות. לכל מלווה שימוש בגרפים, בבינה מלאכותית ובסטטיסטיקה, דבר שדורש רקע מתמטי. הבנתי שיש גם שימושים לחדוא במקומות מסויימים, אך לא יודע באילו מקרים. בטוח ש[[מש:אילן שמעוני]] מבין יותר בזה. כדי לעבוד ב fullstack או לבנות תוכנות ניהול מידע ארגוני פשוטות בתכנות ב Windows Forms, לא נדרש הרבה רקע, אבל אפילו כדי לתכנת משחקי מחשב נדרש המון ידע במגוון תחומים (גם אומנותיים (האמת, גם ב front end זה נדרש), גם חישוביים, גם ידע בפיזיקה ליצירת מציאות מדומה). למעשה, זה אחד הנושאים היותר מורכבים. ובד"כ מתכנתים בו ברמה נמוכה כדי לקבל יעילות, כי ממילא העיבוד כבד ודורש גם ויזואליזציה ומשלב תעבורת רשת. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:45, 6 ביוני 2020 (IDT)
::כמה דברים מהנסיון שלי:
* פיתוח אלגוריתמים למשהו שבכלל לא קיים עדיין. אלגוריתמים שכוללים עיבוד סיגנלים. מדובר בפיתוח תהליך שעדיים לא קיים, שלמעט הרעיון הבסיסי ("כנראה שאפשר לעשות דבר כזה") אין שום דרך ידועה עדיין לעשות אותו.
* ניהול בקרים לאפליקציה שעדיין לא קיימת ולא נעשתה מעולם, בצמוד לאנשי חומרה ופיתוח תוך ניסוי וטעייה, ניסוי ושיפור.
* בניית אפליקציות Real Time שטרם קיימות, תוך אילוצים קשים על זמן ריצה. 
* נסיון (שנכשל) לפתח מערכת הפעלה סופר-מוקשחת וסופר-יציבה, שיכולות הבסיס שלה יושבות על מעבד dedicated. זה משהו שחבל לי מאד שלא הושלם, לדעתי הכיוון היה נכון, אבל המשקיעים אבדו את הסבלנות.
זה ככה, מהשרוול. היו עוד דברים - כל הידע בתכנות שבעולם לא מסייע בכאלה. צריך ידע תאורטי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:47, 6 ביוני 2020 (IDT)
:תכלס, למה כדי ללמוד תכנות לומדים דברים שלא יעשו את התלמיד מתכנת טוב יותר? זה לא בזבוז זמן? [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 22:04, 6 ביוני 2020 (IDT)
::כמו מה? Design Patterns נניח מלמדים, שזה כלי לתכנת טוב יותר. בעיקר צריך הגיון ויכולת לפתור בעיות. אני חושב שצריך לעבוד יותר על תכנות מקבילי ומבוזר, שלא זוכה למספיק התייחסות. תכנות קוונטי לא נוגעים כלל, כי זה כיום תיאורתי ודורש רקע פיזיקלי. חבל. P2P ובלוקצ'יין (גם DApps) וארכיטקטורות מבוזרות כמו DB מבוזר. אך לא אוהבים להתמקד בטרנדים באקדמיה. אם כי בכל הקשור למתודולוגיות פיתוח, דווקא ראיתי שכן. על פיתוח אג'ילי דיברו הרבה, אבל לא על כלים בתעשייה, כמו אוטומציה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:37, 6 ביוני 2020 (IDT)
:::יש לי רושם שהמראתם עוף, אנסה לרדת לקרקע המציאות. בכניסה לעולם העבודה לאחר סיום לימודים אקדמיים מגלים מהר מאוד שרק חלק קטן מאוד מחומר הלימודים משמש ישירות בעבודה. הלימודים האקדמיים נועדו לפתח כישורים ולהעניק ראייה רחבה, שתורמת בעקיפין ליכולת לעבוד, אבל אינם שימושיים באופן ישיר. דוגמאות:
:::* מורה למתמטיקה בתיכון נדרש להיות בעל תואר ראשון במתמטיקה, אך ספק אם אי פעם יגיע להשתמש במשהו ממה שלמד לאחר הסמסטר הראשון.
:::* כל עורך דין מתמחה בתחום מצומצם, אם כך, לא חבל על הזמן שעורך דין שמתמחה בדיני עבודה, למשל, השקיע בלימוד יתר ענפי המשפט?
:::כך גם מי שלמד מדעי המחשב ישתמש רק בחלק מכל מה שלמד, ואולי בחלק גדול יותר מזה שבשתי הדוגמאות הקודמות. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 22:53, 6 ביוני 2020 (IDT)
::::בהרבה דברים בעולם התכנות יש אבסטרקציה וקופסאות שחורות, נניח לתכנות רשת מספיק לדעת מה זה socket ולא צריך להבין את כל תהליך התקשורת, אם כי זה יעזור באבטחת מידע וביצירת מערכת יותר מאובטחת וחסינת פירצות. גם הרבה פירצות ברמת התוכנה נובעות מבאגים קטנים, מדליפות, מגלישה, דברים שקורים ב low-level. האם זה לא עוזר כן להבין מה קורה בפנים כדי לכתוב קוד יותר טוב? לעיתים יש בעיות שנובעות מאי הבנה מספקת של הפעולה הפנימית של חלקים במערכת ושילובן. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 23:16, 6 ביוני 2020 (IDT)
::::דוד, לא המראנו (האם זה לא "הגבהתם עוף"? לא משנה). כל הדוגמאות האלו לימוד תכנות בלבד לא היה עוזר, אבל קורסים רבים אחרים - כן. ללא תפיסות שנלמדות בקורסים שאינם תכנות המפתח מוצא את עצמו ללא יכולות וללא כלים להתמודד עם דברים שכאלה. אלו דברים "מהשטח". התואר הכללי מאד "מפתח" כולל בתוכו את כל הטווח מ"מיישם תוכנה" שמקבל משימה מוגדרת היטב ורק צריך לממש אותה בקוד, עד למפתח שצריך להמציא גלגל מסוג חדש לגמרי, ויכולות תכנות הן חלק קטן יחסית במה שיצטרך.  הערת שוליים - ברור שלא נעשה שימוש '''ישיר'''  בכל מה שנלמד. לא ניתן לדעת מראש מה יהיה שימושי ומה לא. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   06:03, 7 ביוני 2020 (IDT)
::::::אקדמיה לא נועדה לתת מקצוע. היא נועדה למחקר. ומכאן שהסילבוס הוא זה שיתן לך תשתית אקדמית ולא לעבודה. מצד שני מעסיקים רוצים את הטובים ביותר. הם אלו שהתקבלו לאקדמיה, כי יש סף כניסה גבוה, וכי יש מעבר קורסים קשה. לכן, הדבר נותן עדיפות למחפשים עבודה. ניתן ללמד מישהו עבודה/תכנות ספציפית, אך שם זה ישאר. לאיש לא יהיה מסד לשינוי. זה ויכוח ישן בתעשייה (לא רק במדמ"ח, אלא גם בין הנדסאים למהנדסים למשל). [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 09:45, 7 ביוני 2020 (IDT)
:::{{א|שמש מרפא}}, כתבת '''תכלס, למה כדי ללמוד תכנות...'''. אחרי כל הדוגמאות, למה אתה עדיין חושב שללמוד מדמ"ח זה ללמוד תכנות? זה לא. לומדים '''גם''' תכנות, אבל התואר לא נועד להכשיר מתכנתים, אלא אנשי מחקר ומפתחים של דברים שעוד לא קיימים ודורשים תאוריה ברמה גבוהה. מה שכן בוגר מדמ"ח ימצא עבודה בתכנות בקלות (יחסית), עם משכורת פתיחה גבוהה יותר ועם אופק קידום מהיר וגבוה יותר, מפני שעצם זה שהצליח לעמוד בתואר (לפחות באוניברסטאות מדובר בתור לא קל) מוכיח שיש לו יכולות טובות עד מצויינות בכל מה שנדרש ממתכנת. רוב בוגרי מדמ"ח שהכרתי לא הסתפקו במשרת תכנות, גם אם בהתחלה נאלצו להסתפק במשרת מתכנת. האופק של בוגר מדמ"ח מאפשר עבודות מעניינות הרבה יותר מאשר "להרביץ קוד". <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:09, 7 ביוני 2020 (IDT)
:::: אני חושב שאמרו כאן הכל לפניי, מדעי המחשב לא עוסק כלל בלימוד שפות תכנות. רק הערה אחת למה שנאמר, Design Patterns הם לא חלק ממדעי המחשב, אלא מהנדסת תוכנה. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  14:25, 7 ביוני 2020 (IDT)
:::::ידוע שזה חלק מהנדסת תוכנה. הוא שאל לגבי כלים תאורטיים לשיפור יכולות התכנות. מדעי המחשב בכלל עוסקים רק בתיאוריה ובמתמטיקות שונות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:41, 7 ביוני 2020 (IDT)
::::::זה לא נכון. יש את מעבדת תכנות א' ו ב', קורס תלת ממד וקורס אסמבלר. בטח שכחתי כמה. אבל אתה צודק - זה רק רבע מהתואר (בערך). <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:28, 7 ביוני 2020 (IDT)
:::::::התגובה אליי? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 18:46, 7 ביוני 2020 (IDT)
:::::::אני לא מכיר את שני הקורסים הראשונים: מעבדת תכנות וקורס תלת מימד ([[גרפיקה ממוחשבת]]?). השני נשמע לי שיש לו בסיס תיאורטי נרחב. לגבי קורס אסמבלי, אצלי זה היה חלק מארכיטקטורת מחשבים 2 (מערכות ספרתיות), כך שזה היה חלק מקורס תיאורטי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:43, 7 ביוני 2020 (IDT)
::::::::אני לא בטוח לגבי שמו של הקורס שעסק ב 3D, עיבוד, ייצוגים במבני נתונים וכך הלאה. אני כן זוכר שמרוב מטריצות בא לי להקיא. מטריצות ובכלל אלגברה לינארית גרמו לי סבל בל יתואר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:48, 8 ביוני 2020 (IDT)

== האם יש תפילות עם משורר ידוע? ==

{{/מצב|טופל}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

קל לראות שתפילות ופיוטים רבים נכתבו שפה מאוד פואטית וגבוהה. מי שכתב אותם היה לא רק אדם מלומד, אלא בעל כישרון שירה. האם ב[[סידור תפילה]] יש קטעים שאנחנו יכולים להצביע בוודאות על היוצר ההיסטורי שלהם? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.5|213.55.224.5]] 21:22, 6 ביוני 2020 (IDT)
: בוודאי. עיין לדוגמה בערך [[תפילת שחרית]] ובערכים המורחבים. הרבה קטעים מהתפילה מקורם בתנ"ך, או בספרות חז"ל הקדומה - משנה ותלמוד. לדוגמה, תפילת [[מר בריה דרבנא]] הנאמרת בסוף תפילת עמידה. פיוטים מאוחרים יותר נשתבצו במקומות שונים בתפילה, כגון [[לכה דודי]] של רבי [[שלמה אלקבץ]] ו[[ידיד נפש]] של רבי [[אלעזר אזכרי]]. ישנם פיוטים רבים, ולא כולם מקובלים, ויש שוני בין נוסחי התפילה השונים. לדוגמה [[הקליר]] כתב פיוטים רבים, והיום בעיקר נאמרים ב[[קינות]] ב[[תשעה באב]]. אפשר להמשיך ולמנות עוד ועוד. יש לציין שיש תפילות שאנחנו לא יודעים בוודאות מי כתב (לדוגמה: הפיוט [[אדון עולם]]), יש תפילות שיש לגביהם מסורות מסוימות (לדוגמה: [[עלינו לשבח]]). יש תחום מחקרי שעוסק בזה.
::מרבית הפיוטים הם כאלה. הבולטים שבהם [[רבי אלעזר הקליר]], [[רבי יהודה הלוי]], [[האבן עזרא]] (יש לציין שהוא התנגד לסגנון הפייטני המקובל של הקלירי). [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 22:00, 6 ביוני 2020 (IDT)

== דרום קוריאה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם ישנו תיעוד לתקרית בה ירו חיילים אמריקאים על היאכטה של נשיא דרום קוריאה, סינגמן רי?
:אתה נורמלי?! אלה לא היו חיילים אמריקאים, אלא כוחות קומנדו קוריאניים שאומנו על ידי ה-CIA כדי לבצע הפיכה בקוריאה, וכוחות כאלה לא מתעדים כלום, בטח לא בשנת 1953 כשלא היו עדיין מצלמות וידאו. ובכלל, כל הסיפור של הירי על הנשיא מובא באיזה ספר עלום ושנוי במחלוקת ([https://books.google.co.il/books?id=4SZeGEZiGwoC&pg=PT105&lpg=PT105&dq=Syngman+Rhee+yacht&source=bl&ots=v_qSdvMQMT&sig=ACfU3U1S6M682Gh-tN_HdfxlD7HVt816xg&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwjm2Kq9-LvqAhWG2aQKHbQSD8sQ6AEwDXoECCAQAQ#v=onepage&q=Syngman%20Rhee%20yacht&f=false]), ובאופן רשמי כל זה לא קרה מעולם. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 23:10, 7 ביולי 2020 (IDT)

== האם טענתו של הרב יהושע ענבל היא המיינסטרים ביהדות האורתודוקסית? ==

הרב [[יהושע ענבל]] טען בראיון לפעיל החברתי [[אלכס צייטלין]] כי היהדות "לא שוללת קיומם של אחרים" (פרפרזה) כאשר אלכס הביא בפניו את הקושי התאולוגי (בו הודה בראיון אחר עימו פרופסור [[יואל אליצור]]) להבין פסוקים המדברים על עבודת אלילים בקרב מלכי ישראל והעם לצד ממצאים ארכיאולוגיים המעידים על כך לכאורה אל מול פסוקי תנ"ך כגון "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני" או פסוקים המדברים על לראות את "פני יהוה".

האם טענתו של הרב יהושע ענבל (שמאד מאד הפתיע אותי) היא המיינסטרים ביהדות האורתודוקסית? תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:לא, בשום צורה. בלי קשר, אשמח לקישור לריאיון הזה, ככל שיש. [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 02:18, 7 ביוני 2020 (IDT)
::סליחה, טעות שלי, הוא לא אמר "היהדות לא שוללת קיום של אלים אחרים" אלא "התורה לא שוללת מציאות של אלים אחרים"; [https://www.youtube.com/watch?v=uZff07UhG2I זה נאמר בזמן בדקה 12:15 בראיון זה]. {{לא חתם||אלמ}}
:::אמירה מוזרה. ההתפתלות שאחריה לא מוסיפה. [[משתמש:פנטין|פנטין]] - [[שיחת משתמש:פנטין|שיחה]] 08:55, 7 ביוני 2020 (IDT)
:חד משמעית לא. אני לא יכול לחשוב על משהו מאפיין יותר של היהדות מאשר המונותיאיזם. אני גם לא ממש מבין על איזה קושי תיאולוגי מדובר. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 09:36, 7 ביוני 2020 (IDT)
::בשאלה מעורבות שתי נקודות.
::א.  בוודאי שחלקים נרחבים בעם ישראל עבדו אלילים, ונראה שבדרך כלל זה נעשה לצד עבודת ה'. ובוודאי שהתורה והנביאים שוללים את זה.
::ב. לדברי  הרב ענבל, התורה לא שוללת במפורש את קיום של אחרים, שכפופים לה' ונבראו עלי ידו, על אף שאסור לעבוד להם. זה נראה לי נקודה שהיא במידה רבה עניין של טרימינולוגיה. כלומר, אם הם ברואים שכפופים בצורה מוחלטת למי שבראם, באיזה מובן הם? במה הם שונים מהותית מבני האדם, בעלי חיים או כוחות הטבע? {{לא חתם||אלמ}}
:::לגבי א', אני לא רואה איזה קושי תיאולוגי יש בזה. בני ישראל עבדו עבודה זרה, ושפכו דמים, ועינו יתומים, ולקחו שוחד, ועשו עוד הרבה דברים לא טובים. (כמובן, גם עשו הרבה דברים טובים). אין לזה שום קשר לשאלה האם היהדות מכירה בקיומם של אחרים. מבחינת ב', אני לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון. אם הכוונה לקיומם של ברואים שאינם בני אדם ויש להם כוחות (כגון מלאכים), אכן, היהדות המסורתית מכירה בקיומם של מלאכים, ולא ניתן לומר שהיא שוללת את קיומם של כוחות כאלו ואחרים. מאידך, מושגות ביהדות שונה מהותית מכל הנ"ל, ואם כי תמיד אפשר להגיד שזה עניין של טרמינולוגיה, זו טרמינולוגיה גרועה ביותר. בוודאי אם מדברים על "יהדות", ולא רק על חמש חומשי התורה. היחס לכל אלילי כנען כהבל מוחלט הוא בסיסי ביותר, לדעתי גם בחומש, אבל בוודאי שבמקרא ובכתבים המאוחרים יותר. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 10:29, 7 ביוני 2020 (IDT)
:::::לגבי ב', אתה מדבר על מושג מוכר היטב בספרות התורנית שנקרא [[עבודה זרה בשיתוף]]. הכוונה לאמונהוקים נותן כח למשמשיו, (כמו גרמי השמים למשל) ולכן צריך לפנות אליהם. מדובר עדיין בעבודה זרה משום שלאלה (וגם למלאכים) אין שום כח עצמי. לגבי דבריו של ענבל, לא שמעתי אך כפי שהובאו כאן הם נוגדים את היהדות בצורה חד משמעית. מדובר בכפירה באחד מ[[י"ג עיקרים]]. אני מניח שדבריו לא הובנו כראוי.[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 12:12, 7 ביוני 2020 (IDT)
::::::לא, אני ממש לא מדבר על עבודה זרה בשיתוף. ע"ז בשיתוף זה מצב בו עובדים את הכוחות הללו, לא מצב שבו מכירים בקיומם. אין ספק שהיו מחכמי ישראל שהאמינו בקיומם של שדים וכדו'. מלאכים זה גם דבר שמופיע בתורה. לגבי "כוח עצמי" אני לא יודע למה אתה מתכוון, ואני לא חושב שזה רלוונטי. ע"ז בשיתוף אסורה גם כלפי מלאכים ושדים, ללא קשר לשאלה האם יש להם כוח עצמי או לא. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 12:24, 7 ביוני 2020 (IDT)
:::::::  לפי ההלכה, הבעת אמונה ביכולת של כח מסויים להרע או להיטיב כמוה כעבודה זרה. ומאוד רלוונטי אם זה כח עצמי או שזה בסה"כ כח שניתן לו בשליחות. מי שמתפלל למלאכים כאמצעי בינו ובין הא-ל לא עובד ע"ז (למרות שלפי ההלכה זה אסור) אבל מי שפונה אליהם כבעל כח, אינו שונה מכל עובדי המזלות הקדמונים שגם האמינו בא-ל עליון.[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 12:37, 7 ביוני 2020 (IDT)
::::::::אני חולק עליך, אבל אני לא חושב שויקיפדיה היא מקום מתאים לדיונים כגון אלו. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 16:34, 7 ביוני 2020 (IDT)
::::משה פרידמן, זה אמנם סוטה מהנושא אבל אין לי מושג על איזה כוחות דיברת - לפחות לא מבחינה "קראית". {{לא חתם||אלמ}}
:::::"לא ניתן לשלול" פירושו שלא ניתן לשלול. אין, למשל, במקרא שום דבר נגד קיומם של שדים (מה שזה לא יהיה). [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 12:00, 7 ביוני 2020 (IDT)
: טענה זו לא עולה בקנה אחד עם עמדת היהדות המקובלת. גם על הפסוקים שבהם משתמע שיש אלים נוספים כמו {{ציטוטון|ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים|{{תנ"ך|דברים|ד|יט}}}} כל הפרשנים מפרשים את הפסוק בצורות שונות המבטלות אפשרות שאכן קיימים אלים אחרים.
:אני מנחש שכוונת הרב ענבל לומר שלא כתוב בפירוש בתנ"ך שאין כוחות נוספים בעולם אפילו שודאי שאין. וגם כך זו טענה מוזרה. [[משתמש:נת קייק|נת קייק]] - [[שיחת משתמש:נת קייק|שיחה]] 16:39, 7 ביוני 2020 (IDT)
::אני מכיר טענה שהעבודה לאל השמש, הים, הכוכבים וכו' לא פסולה בגלל שאין ישויות רוחניות כגון מלאכים "שרו של ים" וכדומה, אלא שהן יצירי האל היחיד.[[משתמש:Uziel302|&#32;Uziel302]] - [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 23:25, 7 ביוני 2020 (IDT)
:::הבהרה: בריאיון שם נאמרה טענה מאד פשוטה: התורה אוסרת לעבוד אלהים אחרים, היא לא טוענת שאין יצורים בעלי כחות כלומר אלים, אלא להיפך, מזכירה שגם האלים הקיימים קטנים מאלהי ישראל או כפופים לו, כמו מי כמוך באלים, אלהי האלהים, וכדו'.
::::כל הפסוקים שהבאת מכוונים לאלים או אלהים מלשון חוזק, לא כח אלילי. עיין בפרשי המקרא שם. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 21:22, 7 ביולי 2020 (IDT)

== שטחי A, B, C ==

האם עד להתנתקות גם ברצועת עזה הייתה חלוקה לשטחי A, B, C ? התשובה לכך אינה ברורה מהערכים העוסקים בכך. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 11:55, 9 ביוני 2020 (IDT)
:לא ממש. בהסכם "עזה ויריחו תחילה" (אוסלו א') כל שטחי הרצועה למעט היישובים הישראליים הפכו לשטחי איי. בתוך גוש קטיף הייתה סוג של מובלעת בתוך מובלעת בשם המואסי שאוכלסה כמדומני על ידי שבט בדואי ואני לא בטוח מה היה הסטטוס שלה. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]]
::והיישובים הישראלים, האם הם נחשבו לשטח C? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 07:18, 10 ביוני 2020 (IDT)
:::בפועל כן. אני לא יודע לומר בוודאות אם השתמשו בהסכם הרשמי באותם מינוחים או לא גם לרצועה אבל בפועל הכל תיפקד שם בדיוק כמו שטחי סי. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 09:45, 10 ביוני 2020 (IDT)

== ציטוט מילה ראשונה בעמוד, בסוף העמוד שלפני כן ==
{{/מצב|טופל}}
בספרות ישנה אנו פוגשים הרבה ספרים שבכל עמוד בספר מופיעה בתחתיתו מילה הפותחת את העמוד הבא. מה שם התופעה? והאם ברור לנו מה הסיבות לכך? [[מיוחד:תרומות/37.142.4.233|37.142.4.233]] 12:01, 9 ביוני 2020 (IDT)

:קוראים לזה [[שומר הדף]], עיין/ני שם. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 13:53, 9 ביוני 2020 (IDT)
::מכיר את זה מספרי "תנ"ך מלא", תמיד חשבתי (או הסבירו לי) שזה נועד להקל על הקריאה בעת מעבר מסוף העמוד לזה שאחריו. עכשיו אני רואה שכך גם כתוב בערך באנגלית. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 18:21, 9 ביוני 2020 (IDT)
:::אבל תסתכל על הציטוט שהביאו שם. הוא מחזק את מה שתמיד חשבת. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 23:41, 9 ביוני 2020 (IDT)

== האם ארה"ב היא אימפריה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני לא מדבר ספציפית על פריסת כוחות מחוץ לארה"ב ותקיפות נגד מדינות מתפתחות. אני מדבר על המבנה הפנימי של מדינות בעלות מערות חוקים שונות (ולפעמים סותרות) וכוחות מזוינים לכל מדינה. כך שכולם כפופים בכל זאת לבירה. האם זה בפני עצמו הופך את ארה"ב לאימפריה? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.218|213.55.224.218]] 12:23, 9 ביוני 2020 (IDT)
:מבחינת ההגדרה הפורמלית, ארה"ב אינה אימפריה אלא מעצמה. עם זאת, קיימות התייחסויות רבות לארה"ב כאימפריה (למשל ה[[אמפייר סטייט בילדינג]]). מבחינת יכולת ההשפעה שלה על מדינות זרות ארה"ב תופסת את המקום שתפסו אימפריות בעבר (כך גם היה ב[[רוסיה הסובייטית]]). לא קיימים צבאות זרים תחת פיקוד ארה"ב. כיום ארה"ב מחזיקה כוחות צבא במדינות זרות רק תוך הסכמה. בעבר היו מצבים אחרים, כמו למשל השילטון ב[[יפן]] אחרי תבוסתה ב[[מלחמת העולם ה-2]]. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:30, 9 ביוני 2020 (IDT)
::הערה קטנה לדברים למעלה - Empire State הוא כינוי של מדינת ניו יורק. ראה הערך בנושא בויקיפדיה האנגלית. --[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 12:09, 10 ביוני 2020 (IDT)
:לא. זה הופך את ארצות הברית ל[[פדרציה]]. זו המשמעות של השם: „ארצות הברית״ או United States: מדינות שונות (במקור: [[13 המושבות]]) התאגדו ביחד ליצירת ישות מדינית אחת. חלק מהסמכויות נמצאות אצל השלטון המרכזי, וחלק אצל המדינות. דוגמה אחרת לפדרציה שסיפחה אליה בהדרגה חברות מסביבותיה: [[שווייץ]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:03, 9 ביוני 2020 (IDT)
:על פי ויקיפדיה, [[אימפריה]] היא ריבונות פוליטית השולטת על שטחים נרחבים בהם מתגוררות אוכלוסיות השונות מבחינה אתנית ותרבותית ממרכזה השלטוני. המיעוטים האתניים והתרבותיים בארה"ב אינם מתגוררים בשטחים נפרדים מהאוכלוסיה הכללית (למעט שמורות אינדיאנים מוגדרות) וההבדלים התרבותיים בין המיעוטים והרוב בארה"ב אינם כה רחבים, כך שקשה להגדיר אותה כאימפריה. ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]] וב[[משתמש:דג ירוק/שיחות פתוחות|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 10:01, יום שישי בשבת, כ' בסיוון ה'תש"ף (IDT).

== האם אזרח ישראלי יכול להיות תושב ארעי? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אם לאיש יש אזרחות ישראלית ותושבות בחו"ל, והוא מעוניין להתגורר בישראל לתקופה קצרה של מספר חודשים, האם הוא יכול לקבל סטטוס של [[תושב ארעי]]? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:13, 9 ביוני 2020 (IDT)
:לאיזה צורך בדיוק? תושבות היא סטאטוס פחות או יותר עובדתי (איפה מרכז חייו של אדם). כשמדברים על תושב ארעי או תושב קבע הכוונה בדרך כלל לזכות לשבת במדינה. לתושב ארעי יש זכות מוגבלת בזמן לשבת בה ואילו תושב קבע רשאי לשבת בה ללא הגבלה (למרות שבמצבים מסויימים ניתן לאבד את הזכות). אזרח בישראל רשאי מלכתחילה לשבת בה מכוח אזרחותו כך שההבחנה בין תושב ארעי לתושב קבע אינה רלוונטית לגביו. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 22:43, 9 ביוני 2020 (IDT)

== ויקיפדיה בשפה [[סבואנו]] ==

שלום, יש לשפה כ-21 מיליון דוברים, ולוויקיפדיה בשפה הזו יש 5.3 מיליון ערכים, [Https://meta.wikimedia.org/wiki/List_of_Wikipedias/Table מקום שני אחרי אנגלית], לפני שפות אחרות עם פי כמה וכמה דוברים. 181 עורכים פעילים, עם כמו עריכות כוללת בערך כמו אצלנו. מה אני מפספס? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 00:21, 10 ביוני 2020 (IDT)
:: זה בגלל שימוש בבוט [[Lsjbot]] שמתרגם אוטומטית מאנגלית. מסתבר שגם האיכות בהתאם. אגב לשוודית הרבה פחות דוברים וגם שם יש מספר גבוה של ערכים בגלל שימוש בבוט הנ"ל. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 00:49, 10 ביוני 2020 (IDT)
:::תודה. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 01:08, 10 ביוני 2020 (IDT)
:::זה דבר נחמד שיכול לחסוך עבודה. האם זה היה יכול להיות מועיל ליצור המון ערכים כאלו איפשהו בצד (במרחב הטיוטה או במקום דומה) ולהעביר אותם לאט לאט למרחב השם? משהו ממש נחמד היה יצירה יותר חכמה של ערך לפי פריט ויקינתונים קיים. אני בטוח שבתחומים שונים אפשר לתת התחלה לא רעה (בפרט: תבנית ואולי כמה קבוצות). זה רעיון כל כך מתבקש שאני בטוח שאני לא הראשון שחשב עליו וכל כך מסובך ואין לי מושג אם מישהו התחיל לממש. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:37, 10 ביוני 2020 (IDT)
::::הרעיון טוב בתיאוריה אבל היישום שלו מאוד מאוד בעייתי. בסבואנו כבר דיווחתי על עשרות רבות של ערכים כפולים - 2 ובמקרה אחד אפילו 4 ערכים על אותו נחל או הר או יישוב וכד', וכל זה רק כשהתעסקתי עם השטח הקטן יחסית של ישראל. הסיבה שבגללה נוצרו הכפילויות הוא שמאגרי המידע ממנו הוא שואב את הנתונים ההתחלתיים לא באמת איכותיים ואז יש המון המון רעש וטעויות, ברמה שכבר הופכת את זה ללא מועיל על גבול הממש מזיק. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 09:44, 10 ביוני 2020 (IDT)
:::::מאגרי המידע לא שופרו בעקבות הריצות של הוויקיפדיות האמורות? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:51, 10 ביוני 2020 (IDT)
::::::אני לא יודע לומר בוודאות אבל נראה כאילו שאבו מהמאגרים אבל לא שלחו פידבק משמעותי חזרה. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 11:48, 11 ביוני 2020 (IDT)

== איך זה שתינוקות בגיל יניקה אינם סובלים מצפדת? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

לפי מה שהבנתי, ב[[חלב]] אין [[ויטמין C]]. אם כך, כיצד תינוקות, שכל תזונתם מגיעה מחלב, אינם סובלים מחוסר בוויטמין C ומ[[צפדת]] (בפרט, תינוקות אנושיים או גורי קופים, מינים שאינם מסוגלים לייצר ויטמין C בגופם, וחייבים לצרוך אותו במזונם). לחילופין, אם ויטמין C קיים בחלב בכמות מספקת, מדוע ימאים לקחו איתם באניות מיץ [[לימון]] או [[תפוח]]ים בתוך חביות של מים מחוטאים ב[[כלור]], ולא (נגיד) חלב עמיד או גבינות קשות, מזון שמצד אחד מכיל את ויטמין ה-C שבחלב, ומצד אחד לא מתקלקל תקופה ארוכה?

תודה, [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  16:30, 10 ביוני 2020 (IDT)
:הרכב חלב אם שונה ועשיר הרבה יותר מחלב רגיל. הדבר נכון גם לפרות - החלב שמופק מיד אחרי לידה, שנקרא קולוסטרום, עשיר הרבה יותר. בחלב אם אנושי יש כ 5 מיליגרם ויטמין C ב 100 גרם חלב. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:05, 10 ביוני 2020 (IDT)
::בתקופה המדוברת לא הייתה אפשרות לייצר חלב עמיד ובלאו הכי אין בו ויטמין C עד כמה שידוע לי. לא ידוע לי על חיטוי חביות בכלור בתקופה הנדונה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 19:07, 10 ביוני 2020 (IDT)
:::חלב פרה מכיל מה שעגל יונק צריך ולא מה שתינוק אנושי צריך. עגל יכול לייצר ויטמין C ולכן חלב פרה לא חייב לכלול אותו. לעומת זאת, חלב אנושי חייב לכלול אותו. מעבר לכך: האם ויטמין C לא היה מתפרק גם בחלב עמיד מועשר בויטמין C אם היה כזה? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 04:39, 11 ביוני 2020 (IDT)
::::אני לא יודע. יש סיבה שבגללה לא מעשירים חלב בוויטמין C יתכן שזה בגלל בעיית מסיסות או אולי ויטמין C משנה את טעמו של החלב. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 05:26, 11 ביוני 2020 (IDT)
: (אני מניח שהתכוונת ל[[צפדינה]], לא ל[[צפדת]]) [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 20:22, 10 ביוני 2020 (IDT)
:: {{א|Ronam20}}, הנחת נכון. טעות שלי.
:: {{א|אילן שמעוני}}, אני רוצה להיות בטוח שהבנתי: בחלב אם אנושי, קולוסטרום או לא קולוסטרום, יש ויטמין C בכמות מספקת לתינוק. בחלב פרה, קולוסטרום או לא קולוסטרום, אין ויטמין C? פשוט הכנסת הקולוסטרום למשוואה קצת בלבלה אותי.
:::צודק, לא הייתי צריך להכניס אותו. חלב אם (אנושי) מכיל ויטמין C <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   01:07, 13 ביוני 2020 (IDT)
:: {{א|Gilgamesh|גילגמש}}, אני לא יודע אם ניתן להסתמך על [[אי המטמון]] בתור תיעוד אמין למה שימאים עשו בתקופה ההיא, אבל לפי מיטב זכרוני, מסופר שם, ששמרו על התפוחים מריקבון על ידי זה ששמו את התפוחים בתוך חבית של מים מוכלרים. אחד הגיבורים מתחבא בתוך החבית, וכך שומע את בעל רגל העץ מתכנן לבגוד. לגבי החלב, מה שאתה אומר זה שבחלב פרה אין ויטמין C, כך שלא משנה מה נעשה איתו, חלב עמיד, גבינה קשה, כל דבר אחר, לא נוכל להשתמש בחלב הזה כמקור לוויטמין C, נכון? [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  09:48, 11 ביוני 2020 (IDT)
:::זה ספר הרפתקאות. איזה מן מקור זה? חוץ מזה שהספר נכתב במאה ה19. לגבי ויטמין C בחלב: אפשר לעיין בטבלת הרכב הכימי של החלב. יש טבלה מסודרת מאוד באתר החקלאות האמריקאי. הינה לינק למוצר של חברה מסוימת, אבל ההרכב הכימי לא משתנה במידה משמעותית ([https://fdc.nal.usda.gov/fdc-app.html#/food-details/511942/nutrients]). אפשר לראות שיש שם כמות מזערית. כפי שאמרתי, אני לא חושב שאפשר להעשיר חלב ניגר בוויטמין C. אילו אפשר היה אני בטוח שיצרנים היו עושים את זה כדי לנפח את כיסיהם. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 10:19, 11 ביוני 2020 (IDT)
:::: אעיר עוד שוויטמין C נהרס בפסטור, כך שגם אילו היה מספיק ויטמין C בחלב פרה, הוא היה מאבד מערכו. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 15:47, 11 ביוני 2020 (IDT)

== הבדל בין שווא נע לסגול וצירי ==

{{/מצב|חדש}}
{{בעלי ידע|עברית}}, כיצד ניתן לדעת מתי יש לנקד מילה בשווא נע או בסגול וצירי? תודה. --[[משתמש:Adif123|Adif123]] - [[שיחת משתמש:Adif123|שיחה]] 20:58, 10 ביוני 2020 (IDT)
:יותר מעניין מתי משתמשים בחטף ומה ההבדלים בין הניקודים שיש להם אותו צליל (זה לא סתם, כי המציאו את זה כדי לתעד את אופן ההגייה של התנ"ך) - קמץ לעומת פתח, סגול לעומת צירי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 01:07, 11 ביוני 2020 (IDT)
::השאלה של פותח הדיון לא ניתנת לתשובה ברורה, זה כמו לשאול מתי משתמשים בז' (חזיר) ומתי בצ' (חציר).
::לדברי גל: במרבית המקרים חטף הוא הרחבה של שווא באותיות גרוניות. קשה לבטא שווא נע באותיות גרוניות ולכן באות גרונית, במקום שאמור לבוא שווא נע (או שווא בינוני, אבל שווא בינוני הוא סוגיה בפני עצמה) יבוא חטף. לגבי ההבדלים בין תנועות שנשמעות זהות, יש בזה כמה אסכולות, אבל נוח להסביר את זה כחמש תנועות מקבילות: קמץ גדול / פתח, צירה/סגול, חיריק מלא / חיריק חסר, חולם / קמץ קטן, שורוק/קֻבוץ. הראשונה שבכל זוג היא תנועה גדולה, והשנייה היא תנועה קטנה. בלי להיכנס לנוסחי ההגייה הקדומים, גם במקור ההגייה המקובלת בעברית המודרנית, יש הבדל ביניהן, והתנועה הגדולה אמורה להיות ארוכה מעט יותר ממקבילתה הקטנה. [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 01:26, 11 ביוני 2020 (IDT)
::: [[משתמש: דגש חזק|דגש חזק]], כלומר התשובה היא שצריך פשוט לדעת ואין דרך להסיק ממבנה המילה או גורם אחר? --[[משתמש:Adif123|Adif123]] - [[שיחת משתמש:Adif123|שיחה]] 12:26, 11 ביוני 2020 (IDT)
::::אפשר להסתייע ב[[משקל (בלשנות)|משקל]]. [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 12:57, 11 ביוני 2020 (IDT)
:::::"צריך פשוט לדעת" כמובן, השאלה היא למה אתה מתכוון כשאתה אומר "לדעת". ודאי שמסיקים זאת ממבנה המילה, אבל צריך להכיר את כללי הניקוד (לדעת - אין פרושו שצריך להכיר מקרה פרטי של כל מילה). השאלה כאמור כללית מדי. דרך אגב, טעות נפוצה היא לחשוב ששווא נע נשמע כמו תנועת e (כמו סגול וצרי בהגייה מודרנית), אבל בהגייה מודרנית במקרים רבים הוא יישמע חסר תנועה (למשל כָּ'''תְ'''בָה), ולעומת זאת גם שווא נח (שהיסטורית היה חסר תנועה) עשוי להישמע עם תנועה (למשל שָׁמַ'''טְ'''תָּ, מַ'''עְ'''בָּדָה).{{ש}}[[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]], למה אתה קורא "ההגייה המקובלת בעברית המודרנית" כשאתה טוען שהיה אמור להיות הבדל באורכי התנועות? יש לך סימוכין לזה? ככל הזכור לי, המונחים "תנועה גדולה" ו"תנועה קטנה" הם מונחים היוריסטיים שמיועדים להקל על השליטה בכללי הניקוד, ויש ביניהם התאמה עם מה שהמחקר הדיאכרוני רואה בתור התגלגלות של תנועות שהיו ארוכות וקצרות בהתאמה מבחינה היסטורית, אבל מקובל להסכים שעוד בעברית הטברנית כבר לא היו הבדלי אורך בין התנועות האלו. [[משתמש:Radioactive Grandpa|R.G.]] - [[שיחת משתמש:Radioactive Grandpa|שיחה]] 12:13, 12 ביוני 2020 (IDT)
::::::בשליפה אין לי סימוכין, אבל זה די ברור. {{א|Ronam20}} יוכל לעזור לכך.
::::::הדוגמאות שהבאת הן שיבוש נפוץ, אך אין בכך כדי להשליך על ההגדרה. צריך לומר מַעְ־בָּדָה (בהנחת השווא שבע'), כָּ־תְבָה (בהנעת השווא שבת'). העובדה שאנשים הוגים לא נכון לא הופכת את ההגייה לנכונה. [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 12:19, 12 ביוני 2020 (IDT)
::::::: שווא נע וחטפים מסמנים תנועות שהיו קצרות במקור (כלומר בזמן התקנת הניקוד). סימוכין לכך תוכל למצוא בכל חיבור העוסק בדקדוק השפה העברית (ראה לדוגמה [https://books.google.co.il/books?id=oJY06MoeEb4C&printsec=frontcover&dq=biblical+hebrew&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwju0rCJ_fvpAhW1aRUIHRpkBeMQ6AEITTAE#v=onepage&q&f=false כאן] בעמוד 34. אין לכך קשר למונחים "תנועה גדולה" ו"תנועה קטנה"). [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 12:50, 12 ביוני 2020 (IDT)
::::::::על כך אין מחלוקת. הסימוכין שביקשתי היו בעניין הבדלי אורך פונטיים בין תנועות "גדולות" ו"קטנות" בעברית המודרנית ואינן נוגעות לשווא הנע והחטפים (אני לא באמת מצפה לסימוכין אגב, מדובר בבלבול רווח ביותר, ומצער מאוד שהמונחים האלו הובילו לדיסאינפורמציה רחבה כ"כ בתחום הזה). [[משתמש:Radioactive Grandpa|R.G.]] - [[שיחת משתמש:Radioactive Grandpa|שיחה]] 14:00, 12 ביוני 2020 (IDT)
::::::::: אי אפשר להביא סימוכין למה שאינו קיים. ובכך אתה צודק. אין תנועות גדולות וקטנות בעברית מודרנית (וגם לא בהגייה הספרדית, שהיא המקור להגיית התנועות בעברית המודרנית). המדקדקים של ימה"ב השתמשו במונחים האלה, אבל כנראה לא הייתה להם משמעות פונטית בהגייה המסורתית פועל. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 15:01, 12 ביוני 2020 (IDT)
:::::::ה"הגדרה" שלך עלומה, והחלוקה להברות שאתה מציג היא כלי דקדוקי ולא משקפת הגייה בפועל בעברית המודרנית. הדוגמאות שהבאתי הן בכל מקרה המחשה לכך שלא ניתן לגזור כיצד יש לנקד מילה על פי אופן הגייתה בעברית בת זמננו (ואתה יכול לקרוא לה שיבוש של הגייה תקנית על פי הגדרה עלומה כלשהי, אבל לא זה מקדם את הנקודה). [[משתמש:Radioactive Grandpa|R.G.]] - [[שיחת משתמש:Radioactive Grandpa|שיחה]] 14:00, 12 ביוני 2020 (IDT)

==הבנת ההבדל בין הוצאה לפועל של תוכנה לבין הרצה של תוכנה==
מקריאה כללית קיבלתי את הרושם שלעתים המונחים "הוצאה לפועל של תוכנה" (execution) ו"הרצה של תוכנה" (running - במובן של [[זמן ריצה]]) מבולבלים, למרות שלבלבל בינהם זו טעות:

הבנתי ש-running הוא כל כולו execution אם:

* מריצים קוד מכונה תואם-חומרה ישירות
* מריצים קוד כל שהוא שעובר {{אנ|JIT|קימפול לקוד מכונה בזמן ריצה}} (ייתכן שמדובר יהיה בקימפול מקוד מכונה X לקוד מכונה Y)

אבל הבנתי ש-running הוא רק חלק מ-execution אם:

* מקפלים ומריצים (כשני שלבים נפרדים של ההוצאה לפועל)
* מפענחים, מקמפלים ומריצים (כשלושה שלבים נפרדים של ההוצאה לפועל)

האם בתמצית הבנתי נכון? בתודה, {{לא חתם||אלמ}}
:באופן כללי מדובר על שני מונחים נרדפים. אני לא אתפלא אם בהקשרים מסוימים נמצאו להם משמעיות שונות במקצת. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:44, 11 ביוני 2020 (IDT)
:לא בדקתי את זה לעומק, אבל לי זה נשמע ש running מתייחס לתהליך במערכת ההפעלה ו execution לביצוע הקוד במעבד. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:21, 11 ביוני 2020 (IDT)
::אני מודה שבכתיבת השאלה התכוונתי לרמת מערכת ההפעלה בלבד (מה קורה במעבד רחוק ממני כמרחק אנדרומדה משביל החלב). {{לא חתם||אלמ}}
:::התכוונתי ש execution זה החלק בו ההוראות נשלחות למעבד לביצוע ומבוצעות בפועל. גם, אם תשים לב, זו הטרמינולוגיה - במערכת הפעלה, מתייחסים ל[[:en:Process management (computing)|מצבי התהליך]], כאשר הוא מבוצע במעבד הוא נקרא "running", ובמעבד גם יש כמה [[מחזור הבאה-ביצוע|שלבים]] שהמעבד מבצע, כששלב הביצוע נקרא "execute". [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:49, 11 ביוני 2020 (IDT)
::::אוקיי, אז להבנתי ניתן לאמר ש process נתון יכול לכלול execution שכולו runtime ויכול לכלול execution שרק בחלקו הוא runtime; האם לדעתך זה תיאור תמציתי נכון? {{לא חתם||אלמ}}
:::::לא באופן כללי. במקומות שונים יש שימוש במושגים שונים של run ושל execute. לדוגמה, במערכת ההפעלה [[UNIX]] ותואמותיה, יש קריאת מערכת בשם [[exec]] {{אנ|exec}} להפעלת תוכנית, ואילו Running הוא אחד מהמצבים של תהליך (כשהוא עובד מול המעבד. רוב הזמן הוא מחכה לפלט). אבל, לדוגמה, בממשק על ממשק התהליכונים של ג’אווה, פעולת ההרצה נקראת [https://docs.oracle.com/javase/8/docs/api/java/lang/Thread.html#run-- run]. למילים הללו יש משמעויות שונות בהקשרים שונים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:50, 12 ביוני 2020 (IDT)
::::::אני זוכר שכמשתמשים בזה, זה לא מייצר תהליך, לדוגמא ניתן להשתמש בזה בתכנות מקבילי: ליצור תהליך חדש (בעזרת fork) ולהצמיד לו תוכנית לביצוע, שתחליף את הקוד שהתהליך עוסק בו. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 18:24, 12 ביוני 2020 (IDT)
::::::אוקיי, הבנתי. דיברת על כך שדווקא Java לא פועלת לפי החוקיות הזו. ב Java ה run שייך לממשק IRunnable, לא בהכרח למחלקת Thread. אך זה עדיין מראה משמעות שונה למושג. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 18:32, 12 ביוני 2020 (IDT)

== מינימום ומקסימום בהון העצמי, או מקסימום ומינימום בהלוואת משכנתה ==

נחשפתי אתמול למשהו שקצת הפתיע אותי, והייתי רוצה לוודא שהבנתי נכון. לפי מה שהכרתי עד היום, כשלוקחים הלוואת משכנתה לדיור, צריך שיהיה הון עצמי של לכל הפחות 25% מערך הנכס, כלומר יש אפשרות לבנק להלוות לכל היותר 75% מערך הנכס. אך אתמול ראיתי משהו הפוך: כשהכנסתי מחיר של נכס באחד הבנקים, הוצג שם איזשהו גרף בהתייחס למחיר זה, ודובר שם על סכום הלוואה מינימלי וסכום הלוואה מקסימלי, שהבנק מוכן לתת. עכשיו, סכום הלוואה מקסימלי, מוכר וידוע, אלו אותם 75% מערך הנכס, שנקבעו בעידן סטנלי פישר. אך מה זה סכום הלוואה מינימלי? מה פתאום שיהיה אחוז מינימלי שאני יכול ללוות לצורך קניית דירה? ואם כמעט כל הסכום בידי ואני מעוניין להשלים את הסכום בהלוואת משכנתה? האם קיים אחוז כזה, או שזוהי איזשהי החלטה פרטית של הבנק? ובאילו אחוזים מדובר? יום נעים, [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  10:15, 11 ביוני 2020 (IDT)
:רק הערה; אולי אותו "סכום מינימלי" מיועד להבטיח תשואה גבוהה מ[[ריבית]] בדומה ל[[עמלת פירעון מוקדם]]. {{לא חתם||אלמ}}
: אולי הבנק לא ירצה להתעסק בבדיקות ואישורים ונטילת סיכון במכירת נכס ששווה 2 מיליון ש"ח, עבור הלוואה של 50 אלף. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:11, 11 ביוני 2020 (IDT)
:: אוקיי. אבל זו איזושהי מדיניות פרטית של הבנק, ולא איסור גורף מצד בנק ישראל או איזו רגולציה אחרת. זה מה שרציתי לבדוק. אני מניח שגם מצד הלקוח שקונה את הנכס, יהיה מאד טיפשי לקחת משכנתא ולשעבד את הנכס, כאשר הוא יכול ללוות הלוואה רגילה ולא לשעבד את הנכס. כל היתרון של המשכנתא הוא רק בסכומים הגבוהים, כאשר האפשרות להלוואה רגילה לא קיימת או קיימת בריבית מאד גבוהה ולא כדאית. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  13:57, 14 ביוני 2020 (IDT)

== חולים מאומתים ולא מאומתים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בעניין קורונה, מה ההבדל בין חולה מאומת ל״סתם״ חולה? או שהמילה ״מאומת״ נועדה רק לחיזוק ולמען הסר ספק, כמו הביטוי ״עצירה בכל ארבעת הגלגלים״? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 11:36, 11 ביוני 2020 (IDT)
:מדברים על זה שישנם חולים שהווירוס מקנן בגופם ולא מודעים לכך, משום שאין להם שום תסמינים. מלבד זאת, ישנם חולים כאלה שמפגינים תסמינים, אך לא ברור שהם חולי קורונה, משום שלא עברו את הבדיקות שמאמתות את המחלה, או שקיבלו false negative בבדיקות. לכן, כשמציגים סטטיסטיקות לגבי כמות החולים, חשוב להדגיש שהכמות '''הידועה לנו''' של חולים, קטנה יותר מהכמות "האמתית" של החולים, ולכן אומרים שכמות החולים '''המאומתים''' היא X, ולא שכמות החולים היא X, מה שלא נכון. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  13:48, 11 ביוני 2020 (IDT)
::העובדה הזו תמיד נכונה גם לפני עידן הקורונה, לא? מדוע לא אומרים למשל, ״יש לי עין עצלה מאומתת״, ״אני חולה סוכרת מאומת״? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 13:59, 11 ביוני 2020 (IDT)
:::הרבה לפניכן היה מונח של „חולה מאושר״, לדוגמה: בצבא הוא זה שקיבל [[גימל]]ים. מקום אחר שבו יש בהחלט משמעות לאימות הוא הכרה במצב רפואי כרוני מול הביטוח הלאומי. אבל בדרך כלל זה מונח ששימושי עבור רופאים ולא עבורך, ולכן הוא נחסך ממך. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:40, 11 ביוני 2020 (IDT)
: שאלה עוד יותר חשובה: איך קוראים לביטוי שיש בו חזרה מחזקת אבל מיותרת, כמו "עצירה בכל ארבעת הגלגלים"? אני מציע [[פולימורון]] (מיוונית: ריבוי מטופש, כפי ש[[אוקסימורון]] היא טיפשות חדה). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:09, 11 ביוני 2020 (IDT)
::עוזי, ״מורון״ זה לא טיפש אלא ״קהה״. אוקסימירון פירושו ״חד קהה״. וכבר יש שם לזה, באנגלית Redundancy (אין מינוח בעברית, אני מניח ש״יתירות״ יהיה התרגום הנכון). דוגמאות נוספות: ״קבלו מתנה בחינם״, ״חולה מאומת״ ואפילו, נשבע לך, ״בדיקת מהירות גלישה עם מבחן ה-Speed Test של בזק״. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 18:24, 11 ביוני 2020 (IDT)
:::נתקלתי גם בפרסומת המאיצה בנו "להתחדש עם משקפיים חדשים", בצבא הכרתי את "פס הסס"ל (=סרט סימון לבן) הלבן" ואת ה"צמב"רים (=צמיגים בוערים) הבוערים", ומהעולם הדתי היידישי הכרתי את ה"לצטע מים אחרונים וואסער" ואת "גוט יום טוב". [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  10:06, 17 ביוני 2020 (IDT)
:::: מורון הוא קהה-שכל, כלומר טיפש. יתירות הוא תאור עובדתי, בלי המרכיב העוקצני של אוקסימורון. אני מוכן להתפשר על [[אליתיומורון]] (כסיל מטופש): "קבלו מתנה בחינם" הוא ביטוי אליתיומורוני. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:35, 11 ביוני 2020 (IDT)
:::::מצאתי! [[פלאונזם]], מה דעתך? אם כי ההצעה שלך קולעת לא פחות. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 18:47, 11 ביוני 2020 (IDT)
:::::: הופתעתי לטובה... אבל ב[[פלאונזם]] חסר המרכיב הביקורתי. אני מאמץ את אליתיומורון בתור פתרון המשוואה הכימית X = פלאונזם + עקימת אף. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 21:07, 11 ביוני 2020 (IDT)

== האם צמחונות בריאה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני יודע שקשה לענות על השאלה בלי אידאולוגיה, אבל שואל מתוך רצון לקבל מידע מדעי ככל האפשר. האם תפריט שאינו כולל בשר (לרבות דג) הוא בריא בהשוואה לתפריט המשלב בשר (דג, עוף, בקר) עם פחמימות (לחם, פסטה, דייסה, קוואקר)?

האספקטים הבריאותיים שאני מתעניין בהם הם (א) השמנה (ב) מחסור/עודף של ערכים תזונתיים כלשהם (ג) תחושת רעב (ד) הרגשה גופנית באופן כללי לאורך זמן (כובד, תשישות, כדו'). תודה למי שיודע לענות. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 15:02, 11 ביוני 2020 (IDT)
:האדם אוכל בשר במשך מיליוני שנים (להבדיל ממוצרי חלב, שם רק אלפי שנים), לכן הבשר הוא חלק חשוב בתזונה - אבל לא בכמויות ובתדירות שמקובל היום, אלא הרבה הרבה פחות. אם עוברים לתזונה צמחונית בלבד, חשוב לבדוק עם איש מקצוע שהגוף מקבל את כל התזונה הנחוצה מהצומח. {{לא חתם||אלמ}}
:אפשר להתקיים באופן בריא על תזונה צמחונית '''בתנאי''' שמקפידים על כללים מסוימים. יש לאכול מגוון רחב של קטניות על מנת לקבל את תשע חומצות האמינו שהגוף אינו מסוגל לסנתז, ויש לקבל תוסף B12. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:44, 11 ביוני 2020 (IDT)
::אה, שמתי לב שאתה מדבר על צמחונות, לא טבעונות. ביצים מספקות את כל מה שקשה להשיג מהצומח. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   01:05, 13 ביוני 2020 (IDT)
:::אני חולק על התשובה של ידידי המלומד. התשובה לשאלה המקורית היא לא אחידה, ויש התייחסות שונה לכל אחד מהסעיפים:
:::* השמנה - בשר, כמו למשל המבורגר או סטייק, מכיל בדרך כלל כמות גבוהה של שומן, וגורם להשמנה גבוהה יותר ביחס לתזונה צמחונית. דגים וחזה עוף דלים יותר בשומן, אבל רוב אוכלי הבשר מעדיפים דווקא המבורגר, קבב ושווארמה.
:::* חוסרים תזונתיים - על פי אגודת התזונאים האמריקאית, תזונה צמחונית או טבעונית יכולה להכיל את כל הרכיבים התזונתיים הדרושים לגוף, ואין בבשר "מרכיבי קסם" מיוחדים.
:::* תחושת רעב - כאשר אוכלים מאכלים עשירים בחלבון, זה תורם לתחושת שובע. כאן מובילה התזונה הבשרית.
:::* הרגשה גופנית באופן כללי לאורך זמן (כובד, תשישות, כדו') - המחקרים המדעיים לא מספקים תשובה חד-משמעית בנושא זה, אבל הדעה הרווחת בקרב תזונאים נותנת עדיפות בסעיף זה לתזונה צמחונית או טבעונית. יכול להיות שזה קשור לתכולת השומן הגבוהה בתזונה בשרית.
:::* התוצאה היא 3:1 לטובת הצמחונות. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 23:01, 7 ביולי 2020 (IDT)
::::תשובה יצירתית:
::::* השמנה: זה באמת תלוי מה אתה אוכל. אם תאכל תזונה עשירה בלחם ובורקס, תשמין גם מתזונה צמחונית.
::::* חוסרים תזונתיים: בתפריט צמחוני וטבעוני יש במקרים רבים יותר המלצה להיוועץ בתזונאים. בשר, חלב וביצה מכילים באופן כללי את מה שהגוף צריך ואילו מזונות צמחיים דורשים עבודת איזון מסובכת יותר.
::::[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:07, 8 ביולי 2020 (IDT)

== האם באסלאם יש קונספט של "דין באטל" ("דת לא תקפה" אני מניח), לגבי היהדות והנצרות? ==

האם באסלאם יש קונספט של "דין באטל" ("דת לא תקפה" אני מניח), לגבי היהדות והנצרות?

זהו מונח שהזכיר חוקר האסלאם מרדכי קידר בראיון לאלכס צייטלין אך לא מצאתי כל מקורות למונח זה בעברית או באנגלית וקונספט זה מתנגש עם קונספט "עם הספר" (אהל אל כיתאב); תודה. {{לא חתם||אלמ}}

==איך אפשר לשעתק דף ויקיפדי לתוך תבנית אימייל?==
יש לי דף MediaWiki שמכיל כותרות וטבלאות וברצוני לשעתק אותו (דרך ה URL שלו) כתבנית לאימיילים;{{ש}}
כלומר, ברצוני לשלוח אימיילים עם HTML שמבוסס על דף ה MediaWiki הזה ואז לערוך את ה HTML הזה בתוך ה email_client.

האם יש דרך מקובלת לכך? בתודה, {{לא חתם||אלמ}}

== דמות משפיעה שלא פוגשים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

רציתי לשאול מה המונח המקצועי לדמות שמשפיעה מאוד על הסיפור אבל לעולם לא פוגשים אותה. חשבתי כדוגמה על שיפרה (אשתו של גרי) מהפיג'מות. האם יש עוד דוגמאות או שזה מקרה ייחודי? תודה רבה.--[[מיוחד:תרומות/147.161.15.31|147.161.15.31]] 02:51, 12 ביוני 2020 (IDT)
:זה נראה כמו מקרה פרטי של [[מקגאפין]]. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 09:30, 12 ביוני 2020 (IDT)
:אולי ג'ון בוסלי ב[[המלאכיות של צ'רלי]]. חני וחדווה, אשתו וחמותו של אשר בן חורין. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:24, 12 ביוני 2020 (IDT)
:: מחכים לגודו היא הדוגמה הקלאסית. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  16:07, 15 ביוני 2020 (IDT)
::אלוהים בסיפורי המקרא או בחלקם (?) [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 16:20, 15 ביוני 2020 (IDT)

== האם בערבית ספרותית יש מילים עבריות? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני לא מדבר על השפעות של עברית מודרנית על הניב המקומי. אני מדבר על ערבית ספרותית קלאסית. האם ידועות מילים שהן לא סתם "באות ממקור משותף", אלא ממש מילים עבריות מושאלות? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.155|213.55.224.155]] 12:08, 12 ביוני 2020 (IDT)
:לפחות לפי הערכות בלשנים, יש מילים בודדות כאלה, לא ממש שמישות כיום, אבל מתועדות. הסיבה היא שהעברית היא התפתחות מאוחרת יחסית כשפה שמית. מעבר לזה, משום הקרבה בין שתי השפות, לא תמיד ניתן לזהות מילים כאלה באופן חד משמעי. במקורות ערביים מוכרת המילה "ממזיר" (ممزير) במשמעות של צאצא לנישואים לא לגיטימיים (ממזר). משום מה, אזור דיר-אלבלח' ברצועת עזה מוכר בשם "אל-דארום" (الداروم) כגלגול של "דרום", עם יידוע ערבי. אפשר להניח שמילים כגון "משיח" (בערבית: מסיח) או "מלאך" (בערבית: מלאכ) גם הן מילים עבריות שנדדו לערבית, אבל זה לא ודאי. יש מילים שעוברות משפה אחת לשנייה על ידי תיווך של שפה שלישית. בכל מקרה, התשובה לשאלתך היא חיובית. יש מילים כאלה, אבל מועטות מאד באופן יחסי.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 22:32, 14 ביוני 2020 (IDT)
::[[משתמש:Bynadav|נדב]], תוכל בבקשה להרחיב בעניין ההתפתחות המאוחרת. לכאורה ערבית היא שפה שמית מאוד מאוחרת, ראה למשל בויקיאנגלית: Linguists generally believe that "Old Arabic" (a collection of related dialects that constitute the precursor of Arabic) first emerged around the 1st century CE. בתקופה זו העברית הייתה כבר שפה ותיקה ביותר, עם ספרות מפוארת ומתועדת היטב. אני מתקשה לראות באיזה מובן "צעירותה" היחסית של העברית יכלה לשמש פקטור בהקשר זה. בפרט שהארמית, שאיננה מוקדמת באופן מובהק לעברית, השפיעה מאוד על השפה הערבית. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 12:01, 15 ביוני 2020 (IDT)

== איך ניגבו את הצואה בתקופת בית ראשון? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

ביוון ורומא העיתקות השתמשו בספוג על מקל שהיה עובר חיטוי בחומץ. בסין העתיקה, השתמשו במקל במבוק. מה עשו בממלכת ישראל ויהודה? האם יש תיעוד? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.155|213.55.224.155]] 14:12, 12 ביוני 2020 (IDT)
:לא יודע מה היה בבית ראשון, אבל בזמן המשנה השתמשו ב"אבנים מקורזלות" (לפי [[רש"י]] חדות, לפי פרשנות אחרת הכוונה לאבנים "רכות") או בשברי כלי חרס. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 18:31, 12 ביוני 2020 (IDT)
::מאז קוראים לזה חרא-סים! (סטגדיש)(לא שלי)<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   01:04, 13 ביוני 2020 (IDT)
:::אזכיר שבתורה נכתב {{ציטוטון|וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ וְחָפַרְתָּה בָהּ וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ|{{תנ"ך|דברים|כג|יד}}}}. זה לא עונה לשאלה, אבל קשור קשר הדוק. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 21:58, 13 ביוני 2020 (IDT)
:::אם כבר לקחת את זה לכיוון הומוריסטי - [https://www.youtube.com/watch?v=J78vsWLLwt0], ויש גם סרטון אינפורמטיבי על נייר טואלט - [https://www.youtube.com/watch?v=E7GTCvJdO-M] (זה מדבר על תקופות יותר מתקדמות). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:41, 14 ביוני 2020 (IDT)
::::אם רוצים לדעת איך נהגו בימי קדם, מומלץ לבדוק איך נוהגים עמים/שבטים החיים כמו בימי קדם. איך נוהגים בדואים בסיני, איך נוהגים בושמנים, איך נוהגים שבטים באמזונס. הניחוש שלי הוא שהם משתמשים במה שיש, עשבים, עלים או שכלל לא מנגבים. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 07:11, 14 ביוני 2020 (IDT)
{{שבירה}}
כנראה ניגבו עם מה שיש (אבנים קטנות, עשבים).  וכנראה הריחו בהתאם. אני מזכיר שהם לא התקלחו כל יום, לא היה להם דיאודורנט, לא בהכרח החליפו בגדים בתדירות גבוהה, לא צחצחו שיניים - וייתכן שהיגיינת השיניים שלהם הייתה  נוראית. נכון אתה רואה את האנשים בתוכנית הטלויזיה "הישרדות"? אז ככה, אבל לא 42 יום אלא כל החיים. בוא נאמר, שמי שעומד לחזור בזמן לתקופות העתיקות (ולא רק אצל היהודים. אצלנו עוד טבלו ושטפו ידיים), עומד די לסבול מהריח. {{חיוך}} [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 11:08, 15 ביוני 2020 (IDT)
:הטענות לפיהן אנשים בעולם העתיק לא התרחצו או הסריחו או חיו כמו ב"הישרדות" איננן נכונות. אני לא יודע באיזה אמצעים השתמשו לניגוב הישבן אבל סבון, בושם וכיוצא באלה דברים מוכרים בעולם העתיק. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 16:34, 15 ביוני 2020 (IDT)
:::::הכי הגיוני שהם ניגבו עם היד, הרבה יותר נוח מלנגב עם אבנים (מי רוצה לנגב עם אבן?) ולכן יש גם מצוות נטילת ידיים כמו שקורה היום בהודו מנגבים עם היד ונוטלים ידיים בקערת מים ליד. [[משתמש:Assafn|Assafn]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Assafn|שיחה]] 22:27, 15 ביוני 2020 (IDT)
::::::אין ספק שניגבו עם אבנים ועפר. ישנן בהלכה הקלות מיוחדות כדי להקל על אנשים בעניין זה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 14:27, 16 ביוני 2020 (IDT)

== מריחואנה - מספר שאלות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

כל השאלות הן לאור [https://www.israelhayom.co.il/article/770215 מאמרה] של [[מרים אדלסון]].
* האם ישנו מחקר שמוכיח ששימוש בסם מסויים עלול להוביל לשימוש בסם אחר (למשל, האם [[ניקוטין]] מוביל לשימוש ב[[מריחואנה]], האם מריחואנה מובילה לשימוש ב[[קוקאין]])?
* האם ישנו מחקר שמוכיח שהשימוש במריחואנה מעלה את הסיכויים לשימוש ב[[אופיואיד]]ים?
* האם ישנו מחקר שמוכיח כי שימוש במריחואנה בקרב ילדים הוביל לירידה ברמת האיי. קיו.?
([[משתמש:שי אבידן|שי]] • [[שיחת משתמש:שי אבידן|מנשמע?]]) [[תבנית:לטיפול דחוף|מה, אין?]]  11:48, 13 ביוני 2020 (IDT)
:השאלה שלך שגויה. היא שגויה כי גם בלי לבדוק אני די בטוח שיש מחקר שבוצע במקום כלשהו שמוכיח את אחת הטענות האלה. כדי להגיע לרמת ודאות גבוהה יש צורך לסקור מספר רב של מחקרים. לדבר כזה קוראים [[מטה אנליזה]] וגם אותן נתן לסכם כדי להגיע לדרגת ודאות גבוהה אפילו יותר. עם זאת, חשוב לציין שככל שמבקשים לקבל תשובה מדויקת יותר, כך יש לסקור מספר רב יותר של מטה אנליזות וזה כמובן דורש זמן כי חלק מהמחקרים נערכים לאורך שנים רבות. לכן, תלוי מה התשובה שאתה רוצה לקבל. אם מספיק לך "מוכיח במידה רבה" אז אפשר לחפש מטה אנליזות במאגרי מידע רפואיים (למשל בpubmed) אבל אם אתה רוצה רמת ודאות גבוהה מאוד כדאי לפנות ל[[ספריית קוקרן]]. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 11:54, 13 ביוני 2020 (IDT)

:האופן בו היא מציגה את זה שגוי מעיקרו. השאלה היא לא כמה ממשתמשי הסמים הקשים התחילו במריחואנה, אלא כמה ממשתמשי המריחואנה עברו לסמים קשים. אם רוב מכריע (נאמר 99%) ממשתמשי המריחואנה לא עברו לסמים קשים אז שימוש במריחואנה אינו מוביל לשימוש בסמים קשים (אחרת אחוז העוברים ממריחואנה לסמים קשים היה גבוה). באותה מידה ניתן לומר שנשימה גורמת לשימוש בסמים קשים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:19, 13 ביוני 2020 (IDT)
:קושי נוסף נעוץ בכך שהמריחואנה היום אינה המריחואנה מלפני שנים - הצמח שונה כדי לקבל אחוזים גבוהים יותר של החומר הממסטל, לכן מחקרים מלפני שנים אינם מעידים בהכרח על המצב הנוכחי. המשך שינוי הצמח מוביל בהדרגה להפיכת המריחואנה לסם יותר ויותר חזק עם כל המשמעויות הנלוות לכך. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 21:28, 13 ביוני 2020 (IDT)
::בדקתי את זה. גם בעבר היו תוצרים (סוגים של חשיש, וכמובן שמן קנאביס) שהכילו יותר חומר פעיל מסוגים קיימים. בעוד שההצהרה לגבי אחוז החומר הפעיל במריחואנה נכונה ברובה, תמיד היו תוצאים נפוצים חזקים יותר מכל מה שיש למריחואנה להציע, כולל מריחואנה של היום. שמן קנאביס מכיל 60%-70% של THC. חשיש אדום - 40-45 אחוזים. חשיש מרוקאי - 30-35 אחוזים. כל זה בלי להתייחס לעובדה שאפשר פשוט לעשן יותר על מנת להגיע למה שרוצים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   09:09, 14 ביוני 2020 (IDT)
:לפי [[קנאביס (סם)]] יש מחקר שהראה ירידה ב־IQ אצל נערים שצרכו מריחואנה, ומחקר נוסף שהראה ירידה מתונה יותר וגם אז רק אצל הצרכנים הכבדים יותר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:28, 13 ביוני 2020 (IDT)
::ובכל זאת לא ברור מתיאור המחקר אם הוא לקח בחשבון שאולי אלה עם נטייה למנת משכל נמוכה (מסיבות סוציו-אקונומיות למשל) הם אלה שצרכו קנאביס בגיל 13. מעבר לזה, המאמר של אדלסון כתוב וערוך בצורה מאוד עממית, לא מעמיקה ולא משכנעת. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 10:40, 15 ביוני 2020 (IDT)
:::לאחר מכן נערך מחקר מעמיק ורחב יותר שהפריך את תוצאות המחקר הראשון, צפריר ציין שהוא קיים אך לא הרחיב. למריחואנה השפעה מדידה-בקושי על אינטיליגנציה. משתמשים כבדים הראו תוצאה מובהקת, אבל לא ברור ולא הוכח קשר של סיבה ותוצאה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:38, 15 ביוני 2020 (IDT)
:::אני חושב שהסיכום הוא שמבין הסמים, פרט לקפה מריחואנה היא הסם שהשפעותיו השליליות הן הקטנות ביותר. '''זה לא אומר שאין השפעות שליליות (ציינתי חלק מהן בערך)''' אבל לעניות דעתי המדיניות הקיימת מטופשת ומזיקה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:40, 15 ביוני 2020 (IDT)
::::מעבר לזה, פיסקה שלמה ולא רלוונטית הוקדשה לנזק אצל ילדים ונוער. שכחה אדלסון לציין שגם שיעור תאונות הדרכים אצל נהגים ילדים בני 13 הוא גבוה במיוחד, ואת המסקנה שלה מכך. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 16:16, 15 ביוני 2020 (IDT)
:::::לנערים בני 13 אסור לנהוג ברכב ממונע. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:28, 17 ביוני 2020 (IDT)
::::::בדיוק לזה גיל התכוון.... <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   10:20, 17 ביוני 2020 (IDT)

== מהו ההבדל העיקרי בין המהפכה הצרפתית לשאר המהפכות שמזכיר מחבר הספר ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מהו ההבדל העיקרי בין המהפכה הצרפתית לשאר המהפכות שמזכיר מחבר הספר ולטר גראב
:שיעורי בית? לפחות תקרא את השאלה. [[מיוחד:תרומות/87.71.127.63|87.71.127.63]] 17:49, 15 ביוני 2020 (IDT)

== האם מוכרים בישראל פיצה אמתית? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני מדבר על פיצה איטלקית אמתית: בצק פשוט (קמח, מים, שמן זית, שמרים), מרודד חלק, עם דופן עבה ורך, ולא על לחמניה בעובי 3 ס"מ ששוחה בשמן קנולה. עם מוצרלה ובזיליקום, ולא עם שטויות כמו תערובת תירס וטונה מקופסות שימורים... ולא אחת שמוכרים במשולשים בקיוסק, אלא אחת שמגישים שלמה במסעדה. האם יש דבר כזה בישראל? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 20:48, 16 ביוני 2020 (IDT)
:אתה מתכוון, אני חושב, לפיצה נפוליטנית. אם לזה אתה מתכוון, אז חיפוש מילים אלה יגלה שלל מקומות שמכינים אותה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:47, 16 ביוני 2020 (IDT)
::מהי [[פיצה]] אמתית? ה[[עגבניות]] הגיעו לאירופה במאה ה־16. עם השנים נוצר באזורים שונים בדרום איטליה מאכל בשם „פיצה״ שהיה מאפה של בצק עם רוטב עגבניות מעליו. זוהי הפיצה האמתית. הטענה הנפוליטנית היא שבשנת 1889 נאפתה לראשונה פיצה עם גבינה לכבוד מלכת איטליה, אבל אין עדויות ברורות לכך שהמוצרלה נוספה כחלק סטנדרטי לפיצה באותו שלב. יכול להיות שהגבינה הפכה לחלק מהפיצה דווקא בארצות הברית. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:26, 17 ביוני 2020 (IDT)
:::והחל משנות ה-60 בערך (ואולי עוד לפניכן במאה ה-20) נפוצה פיצה טבעונית שהפכה במיוחד פופולארית מאז שנת 2010). בברכה. {{לא חתם||אלמ}}
:יש כמה מקומות שמגישים פיצה כמו שתיארת בישיבה, למשל פיצה פיליפ ברחוב קרליבך בתל-אביב, או כל סניף של רשת המסעדות ג'ויה. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 10:22, 22 ביוני 2020 (IDT)

== האם קיימת תבנית כלשהיא לרוח? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם קיימת תבנית כיוונית כל שהיא לרוח, או שזה רנדומלי? אני מתכוון לשאול אם בבוקר הרוח היא מכיוון מסויים, בצהריים מכיוון אחר, ובלילה מכיוון שלישי, או שהכל רנדומלי ולא צפוי מראש (אני לא מדבר על תחזיות למזג האוויר, אלא לדפוסים בסיסיים של כיווני זרימת רוח. תודה [[משתמש:ThePupil|ThePupil]] - [[שיחת משתמש:ThePupil|שיחה]] 06:29, 17 ביוני 2020 (IDT)
:אתה מוזמן לקרוא את הערך [[רוח]], ובפרט את הפרקים [[רוח#כוון הרוח ועוצמתה|כוון הרוח ועוצמתה]], [[רוח#רוח ים|רוח ים]] ו[[רוח#משטר רוחות גלובלי|משטר רוחות גלובלי]], שבערך. אינני מומחה גדול, אך לפי מה שכתוב בערך קיימות ארבע מגמות:
:# זרימת אוויר במעגלים, עם כיוון השעון בחצי הכדור הצפוני, ונגד כיוון השעון בחצי הכדור הדרומי, וזאת למרחקים קצרים
:# זרימת אוויר אנכית לקו הגבול שבין אזור לחץ גבוה לאזור לחץ נמוך, וזאת למרחקים יותר ארוכים
:# זרימת אוויר מהים ליבשה ביום, ומהיבשה לים בלילה
:# לולאות אוויר ו[[זרם סילון|זרמי סילון]] בין הקטבים לקו המשווה
:[[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  10:44, 17 ביוני 2020 (IDT)
::תודה אביתר. קראתי את הערך רוח לפני כתיבת השאלה ולא הצלחתי להבין תשובה לשאלתי. [[משתמש:ThePupil|ThePupil]] - [[שיחת משתמש:ThePupil|שיחה]] 16:02, 17 ביוני 2020 (IDT)
:::ואחרי מה שכתבתי זה יותר מובן? [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  16:20, 21 ביוני 2020 (IDT)

== מהו המונח ל invoice בעברית (בהנחה שאיננו "קבלה") ואם יש גם אותו וגם את "קבלה" אז למה צריך "חשבונית מס"? ==

למיטב הבנתי רשויות המס בישראל דורשות מבעל עסק חוקי הרשום אצלם להוציא קבלה בלבד (כ"קבלה על תשלום") אם הוא [[עוסק פטור]] וקבלה + "חשבונית מס" (או פשוט "חשבונית") אם הוא [[עוסק מורשה]].

עם זאת, במדינות בהן אנגלית היא שפה עיקרית מקובל המונח invoice בכדי לתאר מסמך שלעתים נשלח ללקוח בטרם הלקוח שילם על עבודה ומטרתו ''להעיד על שהוזמנה ובוצעה עבודה ונדרש עליה תשלום'' ולכן רק לאחר שהתקבל תשלום שולחים קבלה על תשלום הנקראת receipt ואולי גם חשבונית מס או איזה שהוא tax document אחר.

בתמצית, במדינות דוברות אנגלית ייתכן שיש 3 מסמכים ובישראל יש רק 2 כאשר בעלי עסקים הרשומים בישראל שולחים מסמך המעיד על קבלת תשלום גם אם טרם קיבלו תשלום בפועל שזה קצת איך לאמר, מוזר.

מהו המונח ל invoice בעברית (בהנחה שאיננו "קבלה") ואם יש גם אותו וגם את "קבלה" אז למה צריך "חשבונית מס"? {{לא חתם||אלמ}}
:[[חשבון עסקה]] היא מסמך לא מחייב מצד שלטונות המס. הוא בשימוש מי שמנהל ספריו בשיטה חד צדדית ומחויב ברישום בספרים והוצאת חשבונית מס רק בעת התשלום בפועל. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 14:58, 17 ביוני 2020 (IDT)
::אני חושב שלא ברורה לי כוונתך ב"מנהל ספריו בשיטה חד צדדית" (הרי מצד אחד כל עוד הכנסתו של אדם לא נבדקה על ידי רשויות המס ספריו בהקשר זה הם חד צדדיים ומצד שני רוב העסקים הרשומים כן נבדקים אפילו אם פעם ב). {{לא חתם||אלמ}}
:::בניהול ספרי חשבונות יש [[הנהלת חשבונות חד-צדית|שיטה חד צדדית]] ו[[הנהלת חשבונות כפולה|שיטה דו צדדית]]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 22:05, 17 ביוני 2020 (IDT)

== עוגת גבינה מלוחה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם יש שם לדבר כזה: כמו עוגת גבינה רגילה, רק בלי סוכר כלל. במקום זה מוסיפים קצת מלח, אולי בצל ותבלינים. איך הייתם קוראים לדבר כזה? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 15:59, 17 ביוני 2020 (IDT)
:פשטידה? [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 20:21, 17 ביוני 2020 (IDT)
:מאיפה המתכון הזה מגיע? מה זה ״רגילה״? יש כמה וכמה סוגי עוגת גבינה (שמרים, אפויה, לא אפויה,...) [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 15:20, 18 ביוני 2020 (IDT)

== חישוב קלוריות -> מסת גוף ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

נניח מישהו איבד 500 קלוריות. כמה גרם מסת גוף הוא איבד? אני יודע שזה לא קשר לינארי פשוט, אבל הערכת סדר גודל: כמה גרם זה בערך? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 16:31, 17 ביוני 2020 (IDT)
:מה זאת אומרת איבד 500 קלוריות? אם באופן חד פעמי הוא צרך 500 קלוריות פחות מבדרך כלל אז מדובר באיבוד משקל זניח של כמה עשרות גרמים (פחות ממאה). אם הוא יתמיד, הוא יכול לצפות להורדה של בערך 1-2 ק"ג לחודש. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:25, 17 ביוני 2020 (IDT)

== האם יש פילוסופים שהציעו שייתכן שמתישהו כל מציאות קיימת תפסיקנה להתקיים לנצח? ==

האם יש פילוסופים שהציעו שייתכן שמתישהו כל מציאות קיימת (המרחב הפיזיקלי שלנו כולל מציאויות מרחביות אפשריות אחרות, "פיזיות" או "מטאפיזיות") תפסיקנה להתקיים לנצח (ולכן לא תהיה יותר מציאות "איפה שהוא" כי פשוט לא יהיה כלום)?

אם כן, האם טענה זו הייתה נתונה לביקורת בולטת ואם כן מה היא הביקורת הבולטת? {{לא חתם||אלמ}}
: זו טענה פיזיקלית, לא פילוסופית. ראה [[מות החום של היקום]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:22, 17 ביוני 2020 (IDT)
::במות החום המציאות ממשיכה להתקיים, רק לא מתרחשים בה תהליכים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:27, 17 ביוני 2020 (IDT)
:::[[משתמש:עוזי ו.]] אני בספק שאתה צודק שזו טענה פיזיקלית גרידא; אני מכיר את מושג [[מות החום של היקום]] אבל למיטב הבנתי הוא נוגע רק ליקום הספציפי שלנו שמתרחב בתוך מרחב (ספק אין סופי) שייתכן שלפחות עוד יקום אחד מתרחב בו או התרחב בו בעבר.
:::
:::אבל, ייתכן ויש מרחבים אחרים מעבר למרחב שלנו שהם "ערוץ" אחר לגמרי של מציאות (אולי מסוימים יגידו שאלו אלוהים, גן עדן וגיהנום אך אני אישית מטיל ספק בכך) ואני שואל האם יש מצב שמרחב יחיד קיים, או, שניים או יותר מרחבים קיימים לגמרי יפסיק\ו להתקיים כך שבגלל אי קיום לא תהיה כל אנרגיה (גם לא אנרגיית חומר) או נפש כל שהיא - איפה שהוא; "סוף כל המציאויות" או "היעלמות הנצח" (כאשר נצח בהקשר זה יכול להיות המרחב עצמו, אלוהים, או שניהם); האם יש פילוסופים שהציעו את זה ואם כן מה הייתה הביקורת? {{לא חתם||אלמ}}
::::על מנת שהטרנסצנדנטי יפסיק להתקיים, נדרש שהוא יתקיים בזמן כלשהו. התכונה "קיום" חלה רק על הקונטינגנטי ולא על הטרנסצנדנטי. היתכנות לאי־קיום של הקונטינגנטי היא עניין טריוויאלי. מציאות או אי־מציאות של הטרנסצנדנטי היא עניין לדיון פורה הפרוש לאורכה ולרוחבה של הפילוסופיה האנושית. פילוסופים עוסקים בטבע היש, תזות טריוויאליות או עמומות נהוג להותיר לסופרי מדע בדיוני. [[משתמש:AlmaTsuy|עלמה/יאיר]] • [[שיחת משתמש:AlmaTsuy|שיחה]] 06:28, 18 ביוני 2020 (IDT)
:::::לגבי טענה 1 - תאורטית זה נכון עבור כל דבר.
:::::
::::: לא זיהיתי ראיות לטענה "התכונה "קיום" חלה רק על הקונטינגנטי ולא על הטרנסצנדנטי" בטח כשלוא סופק ניתוח מושגי (קרי הגדרה מספיק מדויקת) למה הכוונה בשני המונחים הבומבסטיים האלה (אני מכיר הגדרות סבירות להן אך בדיון נקודתי כמובן נהוג לבצע ניתוח מושגי מצד כל דן); לגבי המשפט "פילוסופים עוסקים בטבע היש, תזות טריוויאליות או עמומות נהוג להותיר לסופרי מדע בדיוני" מעבר לכך שלדעתי הוא מצריך ראיה חזקה בשל נחרצותו, אני חושב שהוא לא תורם לשיח הנוכחי. {{לא חתם||אלמ}}
::::::לא רק שהאלמוני מדייק, הקביעה ש"פילוסופים עוסקים בטבע היש, תזות טריוויאליות או עמומות נהוג להותיר לסופרי מדע בדיוני" היא בבירור שגויה.<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:38, 18 ביוני 2020 (IDT)
::: אני לא מבין את האמירה ש"המציאות ממשיכה להתקיים" אם לא קורה בה ולא יכול לקרות בה כלום. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:17, 18 ביוני 2020 (IDT)
::::האם עץ שנופל ביער וכ"ו. הדוֹגמה המדעית היא שקיימת מציאות אובייקטיבית, וקיומה לא תלוי לא במציאותו של צופה - וגם לא בשאלה אם מתרחש בה משהו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:36, 18 ביוני 2020 (IDT)
:::::ומהצד השני במכניקת הקוונטים נראה שיש השפעה לצופה, אך לא בהכרח שמדובר בעניין של תפיסה או תודעה שמשפיעים (יש גם טענות כאלה, מחשבה משפיעה על המציאות, בהיבט הקוונטי. לא בטוח כמה הן מקובלות). יכול להיות שזה קשור לתופעה שקשורה בעצם הצפייה שמשפיעה על פוטונים וגורמת לזה ('''אני לא פיזיקאי'''). איך מיישבים את הבעיה הזו? ראיתי שגם בהגדרות שפיתחו בהתחלה היו בעיות עם הצופה וקשר לנפש (כתוב על כך בקצרה בערך [[פרשנות קופנהגן]]). יש טענה שאומרת שהיקום וחוקי הפיזיקה התקיימו לפני המפץ הגדול (אם כי לא היה זמן), והטענה מסבירה את איך חוקי הפיזיקה גרמו להיווצרות היקום ולמה זה בהכרח קרה והיקום לא במצב שאין בו כלום. זה דווקא מתאר פה את המצב ההפוך, אבל גם טוען שגם לפני המפץ הגדול לא בדיוק היה מצב שבו אין מציאות. לא זוכר איפה קראתי את זה, זה היה באיזו כתבה באינטרנט - ברור שהסבירו יותר לעומק. כנראה שהטענה הזו לא מסתמכת על האפשרות לריבוי יקומים, כי זה נותן הסבר אחר להיווצרות של יקומים. לגבי אם לא קורה במציאות כלום - מפרשים את זה תמיד בתאוריה לגבי סופו של היקום כסופו של הזמן, אבל גם במקרה כזה, שאין אנרגיה ותנועה, עדיין יש מרחב וחומר, אז המציאות עדיין קיימת. אם מסתכלים על יקום בתפיסה של ריבוי יקומים, אז הממברנה שהיא היקום עדיין קיימת. היא תפסיק להתקיים אם הממברנה תפסיק להתקיים. לא יודע אם זה בכלל אפשרי. בכל מקרה, גם אם יש יקום בודד, עדיין חוקי הפיזיקה ממשיכים להתקיים וגם הגדלים הפיזיקליים שמגדירים את קיומו. שאלה מעניינת, האם ברב-יקום יש זמן ואפשרות למסע בזמן והאם הוא יגיע לקצו מתישהו? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 03:42, 19 ביוני 2020 (IDT)

תשובה לשאלה המקורית: האם היו פילוסופים שהציעו? בטח. היו הרבה פילוסופים שהציעו מגוון רעיונות. לחלק מהם יש גם איזשהו קשר למציאות. דתות שונות כוללות את הרעיון של [[בריאת העולם]]. ואז עולה השאלה: מה היה לפני זה? אחת התשובות הספקולטיביות אך מקוריות לשאלה הזו היא „לא היה זמן״. הזמן עצמו נברא עם בריאת העולם. נדמה לי שזה טיעון שהיה מקובל, בין השאר, על לא מעט תאולוגים נוצריים בימי הביניים. מכאן, משיקולי סימטריה, אפשר לשער שאם זמן יכול להתחיל, הוא יכול גם להיפסק (למה? ככה) ואני בטוח שהיו כמה פילוסופים ששיערו את זה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:27, 19 ביוני 2020 (IDT)
::צר לי אולי לבאס בהגידך שזו לא תשובה לשאלתי המקורית כי שאלתי על רעיון ספציפי שלמיטב הבנתי אף אחד לא התייחס אליו כעת; ההפרדה בין זמן למרחב ואנרגיה לדעתי לא רלוונטית לשאלה שלי כי אני שאלתי על מצב שבו הכל מפסיק להתקיים בכל המקומות שבהם קיים משהו (ואולי גם במרחבים נפרדים, נניח מטא-פיזיים, אם קיימים). {{לא חתם||אלמ}}
:::האם קריסת היקום מהשפעת הכבידה נחשב מבחינתך? זו הייתה אחת התאוריות לגבי סוף היקום. לאחר מכן, ע"פ התאוריה, נוצר מפץ גדול ויקום חדש. לא זוכר מה קורה למרחב ע"פ התאוריה. מאז גילו גורמים נוספים שמשפיעים ושינו את התאוריה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:45, 21 ביוני 2020 (IDT)

== ארבע קושיות על כדורגלנים ושירות בצה"ל ==

קראתי את ערכיהם של הכדורגלנים [[עומר אצילי]] ו[[דור מיכה]] ולא מצאתי בהם שום התייחסות לשירותם בצה"ל, ובגיל המקובל לשירות זה המשיכה להתפתח קריירת הכדורגל שלהם. שאלותי:
# האם השחקנים הנ"ל שירתו בצה"ל, ורק בגלל רשלנותנו המידע לא הגיע חערך?
# אם לא שירתו, האם יש הסדר כולל, מעין "בעיטתו אומנותו", למתן פטור משירות צבאי לכדורגלנים מצטיינים?
# אם יש כזה הסדר, מדוע אין הסדר דומה לדוגמניות מצטיינות?
# אם אין כזה הסדר, מדוע כל אלה שמקפידים לציין "לא שירתה בצה"ל" בערכי זמרות ודוגמניות לא עושים זאת בערכי כדורגלנים? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 22:17, 17 ביוני 2020 (IDT)
: הנושא לא מוכר לי. שיטוט בגוגל הביא אותי לכתבה [https://www.one.co.il/article/221164.html הזו] [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4566174,00.html והזו], [https://sports.walla.co.il/item/1858448 ולזו] עבור דור מיכה. נראה לי שזה אומר שהם היו [[ספורטאי מצטיין]]. יש קריטריונים די מפורטים [https://www.gov.il/he/departments/policies/outstanding_athletes_criteria כאן] [https://www.mitgaisim.idf.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93%D7%99/%D7%9E%D7%A6%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A6%D7%94%D7%9C/#/ וכאן]. דוגמנות אינה נראית אופציה, אבל דברים אחרים שעלו לכותרות לאחרונה כן. {{לא חתם|2a01:6500:a043:8342:f1a1:c7a4:80ca:7038}}
::תודה. אם כך, זה מחדל שלנו שעניין שירותם בצה"ל כלל לא מוזכר בערכיהם. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:44, 18 ביוני 2020 (IDT)
:::ומה בכלל רלוונטי לציין אם פלוני/ת שירתו בצה״ל או לא? ימחקו הנתונים האלה לאלתר! [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 15:21, 18 ביוני 2020 (IDT)
::::כאשר פלוני הקדיש שנים אחדות מחייו לשירות בצה"ל, זהו פרט ביוגרפי שראוי לציינו. משקלו גדל ככל שהשירות ארוך יותר. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 17:32, 18 ביוני 2020 (IDT)
:::::ואם חו״ח לא שירת בצה״ל, האם זה גם פרט שראוי לציינו? מעבר לכך, האם לכל אדם שיש לו ערך בויקיפדיה כתוב המידע הזה? השאלה רטורית והתשובה היא לא (רנדומלית נפלתי על [[נעמי לשם]]). [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 16:16, 19 ביוני 2020 (IDT)
::::::אם לא שירת בצה"ל אין צורך לציין זאת, כשם שלא נציין שלא למד נגינה בפסנתר ולא ביקר באנטארטיקה. אנחנו מציינים מה אדם עשה, ולא מציינים מה לא עשה. 
::::::אחד מעקרונות היסוד של ויקיפדיה הוא: אנחנו כותבים רק מה שאנחנו יודעים (לא כל מה שאנחנו יודעים) ולא כותבים מה שאיננו יודעים. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 07:00, 20 ביוני 2020 (IDT)
:::::::קצת סותר את מה ששאלת במקור: דוד שי 1: ״האם רק בגלל רשלנות המידע לא הגיע לערך״? דוד שי 2: ״אנחנו כותבים רק מה שאנחנו יודעים״. מצד אחד חשוב לך שעניין השירות הצבאי שלהם יהיה כתוב, מצד שני חשוב שאם לא יודעים אין צורך לכתוב. (או אולי היית ציני בשאלה 1 שלך)?
:::::::מעבר לזה, אני מסכים איתך שמיותר לכתוב ״לא שירתה בצה״ל״, ולכן הבה נמחק את המקומות בהם כתוב ״לא שירתה בצה״ל״. מה דעתך? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 12:20, 21 ביוני 2020 (IDT)

{{שבירה}}מסכים כמובן עם דוד שי. המקרה יוצא הדופן הוא, כאשר '''אי השירות''' בצה"ל הוא חלק משמעותי מפרסומו של האדם והביוגרפיה שלו. (דוגמת [[מייקל לואיס (דוגמן)|מייקל לואיס]]). ויקיפדיה אמורה לשתף את הידע הרלוונטי הקיים. בברכה, דני. [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 19:05, 5 ביולי 2020 (IDT)
::דוד שי כותב ״אם לא שירת בצה"ל אין צורך לציין זאת״, ועם זה גם אני מסכים. לכן הצעתי: ״מיותר לכתוב ״לא שירתה בצה״ל״, ולכן הבה נמחק את המקומות בהם כתוב ״לא שירתה בצה״ל״״. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 09:56, 7 ביולי 2020 (IDT)

== [[מלחמת סיני]] ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם כוחות בריטיים או צרפתיים נלחמו בפועל נגד מצריים?
:כן: [[מבצע מוסקטר#הקרב על התעלה]]: הבריטים והצרפתים כבשו את הערים שבפתח התעלה והחלו להתקדם לאורך התעלה, אבל נאלצו לעצור בעקבות לחץ בינלאומי (הסכמה נדירה של שתי מעצמות העל החדשות). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:50, 17 ביוני 2020 (IDT)

== Autonomous system (AS) eavesdropping ==

שאלה לגבי הכתוב [[:en:Tor_(anonymity_network)#Autonomous_system_(AS)_eavesdropping|פה]]: כתוב "אם AS קיים בשני הצדדים...". הניסוח נראה לי מוזר. תקנו אותי אם אני טועה, אבל אין דבר כזה שמחשב עם כתובת IP לא נמצא ב AS כלשהו. למה בדיוק הכוונה בשיטה? האם הכוונה שמתחילים ומסיימים באותו AS או שהשיטה המתוארת עובדת אחרת? לא הצלחתי למצוא מידע על השיטה. ובאופן כללי, האם בתוך AS ניתן לנטר מסלול של פאקטה? או שבכל מקרה ידרש איזשהו שיתוף פעולה מצד הנתבים כדי לעשות זאת? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 04:15, 18 ביוני 2020 (IDT)

== האם המשטרה יכולה לעשות שימוש במצלמות כדי לאכוף עבירות קלות כמו השלכת מסטיק? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם מותר למשטרה להשתמש במצלמות שברשותה או ברשות העיריות כדי לאכוף עבירות קלות במיוחד. נניח אדם משליך מסטיק ברחוב ומצלמה מזהה זאת, מותר למשטרה לשלוח שיטור משולב כדי לקנוס אותו? 

אם כן, איפה הגבול עובר? במה זה שונה מ-[[1984 (ספר)|1984]]?
:בעיקרון המשטרה אמורה לעסוק בעבירות חמורות ועבירות קלות - כל עבירה לגופה ואם יש ראיות, להשתמש בהן. מעבר לזה, המציאות כופה על המשטרה סדר עדיפויות, לכן היא תשתמש בכוח האדם העומד לרשותה בצורה תבונית.
:מה כל זה קשור לספר 1984? כנראה לא הבנת את מה שקראת בספר, כי הוא לא עוסק בהבדלה בין עבירות קלות לעבירות קשות. אגב, עבירה קלה בחברה מסוימת עשויה להיחשב קשה בחברה אחרת. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 10:30, 18 ביוני 2020 (IDT)
::נראה לי שהוא התכוון באופן כללי לאכיפה ע"י מעקב אחר אזרחים, בלי קשר לחומרת העבירה, אם כי יש במשטרים אפלים נטייה להיטפל גם לעבירות מינוריות, או כאלה שקשורות לחופש הפעולה והמחשבה של האזרח. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 11:16, 18 ביוני 2020 (IDT)
:::ליש דייק. ב 1984 המטרה של המצלמות אינה שיטור, אלא כפיית תודעה כוזבת. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:47, 18 ביוני 2020 (IDT)
::::אוסיף עוד נקודה: על פי מדיניות [[אפס סובלנות]] שיוחסה ל[[רודי ג'וליאני]], ראש עירית [[ניו יורק]], חוסר טיפול ב"ניפוץ חלונות" ובעבירות "קלות" אחרות, יכול להביא לדרדור לעבירות קשות. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  12:11, 18 ביוני 2020 (IDT)
:::::קראתי בריפרוף מאמר שהסתכם בכך שהטענה של ג'וליאני הוכחה אמפירית. לצערי אני לא זוכר את שמו. אם זה מאד מעניין מישהו אני ממליץ לו לחטט בגוגל סקולר אחרי מאמרים עם שמו של ג'וליאני. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:20, 18 ביוני 2020 (IDT)
::::::לפי [[w:Broken windows theory]], הטענה שנוה במחלוקת. כאנקדוטה, מקור השם הוא בעוד ניסוי לא אקדמי של [[פיליפ זימברדו]], אותו חוקר ידוע שכהרגלו רץ לספר לעיתונאים במקום לנסות לעבור ביקורת עמיתים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:55, 18 ביוני 2020 (IDT)
:::::::נכון, אבל מצד שני הרעיונות שלו לניסויים מעניינים. אני חושב שעדיף איתו מאשר בלעדיו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:49, 19 ביוני 2020 (IDT)
::::::::אני לא בטוח. היו לו רעיונות והוא לא נתן לעובדות לבלבל אותו. למרות זאת הוא קיבל הילה של מדען מכובד. בגלל הקורונה נאלצים עכשיו לעשות כל מיני קיצורי דרך בתהליך המדעי. זה לא ממש רצוי, אבל סובלים את זה. אבל בטח שזו לא צריכה להיות הנורמה. אבל האם אנחנו צריכים לקבל החלטות על סמך ניסויים עם n=2 (החלונות השבורים) או n=14 (ניסוי הכלא) עם בקרה מאוד גרועה? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:34, 19 ביוני 2020 (IDT)
:יש חברה שיש לה מידע על המון עברות מהירות של נהגים, והיא משום מה לא טורחת להעביר אותו למשטרה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:58, 18 ביוני 2020 (IDT)
::הכוונה לוייז? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:49, 19 ביוני 2020 (IDT)
:::הרבה לפניה: [[דרך ארץ (חברה)|דרך ארץ]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:52, 19 ביוני 2020 (IDT)
::::{{א|אילן שמעוני}}, לכאורה התשובה לשאלתך פשוטה. אם [[Waze]] או [[דרך ארץ (חברה)|דרך ארץ]] היו מדווחות על עברות מהירות של נהגים, המון נהגים היו פשוט מצביעים בגלגלים ולא היו משתמשים ב-Waze או ב[[כביש 6]], אלא אם כן הם היו ממש מוכרחים. חברות פרטיות לא אוהבות להפסיד כסף, ורק אם הן מוכרחות או שיש נגדן סנקציות מספיקות (ובד"כ גם וגם), הן חושפות מידע שעלול להבריח את הלקוחות. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  16:27, 24 ביוני 2020 (IDT)
=== האם מותר למשטרה להשתמש במצלמות כדי לקנוס אזרחים על בגלל עבירות קלות?  ===

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
<small>איחדתי עם הדיון הקודם לצורכי בהירות, [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:39, 20 ביוני 2020 (IDT)</small>
אני מנסח את עצמי מחדש כי לא הבינו אותי בפעם הקודמת. 

האם מותר למשטרה להשתמש במצלמות כדי לקנוס אזרחים על בגלל עבירות קלות? 

נניח אדם משליך מסטיק ברחוב ומצלמה מזהה זאת, מותר למשטרה לשלוח [[שיטור משולב]] כדי לקנוס אותו?
:אולי תסביר לאיזה מצלמות אתה מתכוון.
::מצלמות של המשטרה ושל העיריות בשטחים ציבוריים. נניח גינה ציבורית או רחוב כלשהו שמצולמים כדרך קבע על ידי המשטרה או העירייה.

== כבישים בארץ שעוברים בתוואי של דרכים עתיקות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

ידוע לי על כמה כבישים שעוברים על תוואי של דרכים עתיקות בלבנט. נניח, [[כביש 60]], שחופף ברובו (או לפחות חפף, לפני כל המעקפים) את [[דרך ההר]], או כביש 35 הירדני, שחופף ברובו את [[דרך המלך]]. הייתי רוצה לשמוע על עוד כבישים "מודרניים" שחופפים תוואי של דרכים עתיקות. מלבד זאת, האם ידוע מהו הכביש "המודרני" שחופף למסלולה של הדרך העתיקה ביותר? [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  12:24, 18 ביוני 2020 (IDT)
:[[דרך הים]] עברה בתוואי כללי שממזרח לביצות החוף. כלומר: בערך בין [[כביש 4]] ל[[כביש 6]] של היום. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:57, 18 ביוני 2020 (IDT)
::ב[[רמות השבים]], כמה עשרות מטרים מערבה ל[[כביש 4]] נמצאת [https://www.openstreetmap.org/way/25303043 דרך הסולטן] (דרך? רחוב? לא זוכר בדיוק). לפי השלט ששם, היא עוברת בנתיב שבה עברה הדרך בימי הטורקים מיפו לדמשק. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:52, 11 ביולי 2020 (IDT)
:תוואי כביש 412 עובר על דרך ישנה שעקפה את [[חולות ראשון לציון]]. [[משתמש:Assafn|Assafn]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Assafn|שיחה]] 12:11, 19 ביוני 2020 (IDT)
: כביש [[:ואדי מילק]] הוא תוואי שהתפצל מ[[:דרך הים]]. --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 20:03, 20 ביוני 2020 (IDT)

==  ג'ינג'ים ==
למה ג'ינג'ים מקריחים בגיל צעיר?. ולמה כולם מקריחים?. [[מיוחד:תרומות/79.181.98.184|79.181.98.184]] 20:40, 18 ביוני 2020 (IDT)
: האם התופעה שאתה מתאר בכלל מוכרת במציאות? קריסטופר היווג'ו ( Kristofer Hivju) הוא לא ילד כבר די מזמן והוא ג'ינג'י לחלוטין. [[צ'אק נוריס]] הוא די ג'ינג'י וגם הוא עם שיער מלא. מאיפה הטענה מגיעה? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 21:11, 18 ביוני 2020 (IDT)
::רוב הג'ינג'ים שאני רואה קרחים. ואולי אלה מדביקים שיער. מאיפה לך לדעת. [[מיוחד:תרומות/79.181.98.184|79.181.98.184]] 21:14, 18 ביוני 2020 (IDT)
:::לא חושב שהטענה הזאת לגבי ג'ינג'ים נכונה (יש לך איזשהו מקור לטענה הזו? אילו אנשים ראית? מוכרים?), אבל באופן כללי, הגן שקשור לג'ינג'ים מקושר לעוד כמה תופעות, שניתן לראות אצל ג'ינג'ים, כמו נמשים, רגישות לאור שמש. והקרחה היא עניין גנטי. קיים קשר גנטי להקרחה לקבוצות אתניות שונות. יש כמובן עוד גורמים שמשפיעים על הקרחה שאינם גנטיים, ולכן ניתן למנוע הקרחה שנובעת מהסיבות האלו. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 02:56, 19 ביוני 2020 (IDT)

==רפורמות מוצעות לעברית מודרנית==
האם יש פה ערך על רפורמות מוצעות לעברית מודרנית?

ידוע לי שבתקופת היישוב היו שניסו ליצור עברית משולבת בעברית או מעין "שפה שמית" או משהו כזה. ברור לי שייתכנו כל מיני רפורמות לעברית כמו להפוך את העברית לחסרת מגדר (שפה ג'נדרלס) וברור לי שיש טעם גם לקיים שיח על הוספת אותיות ל[[אלפבית עברי]].

אשמח לקרוא ערך שמנסה לתת תמצית של רפורמות שונות שזכו לסיקור או לפרסום משמעותי (לאו דווקא "אקדמי"). בתודה. {{לא חתם||אלמ}}
:ראה בבקשה את הערך [[עברית ישראלית]] וערכים נוספים המקושרים בתבנית שמופיעה בתחתית הערך. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 10:15, 19 ביוני 2020 (IDT)

== הסכנה בצפייה בליקוי חמה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
לקראת הליקוי החלקי שעומד לקרות בראשון ראיתי מספר אזהרות שלא להסתכל על השמש ישירות, והבנתי שזה תקף גם שלא בליקוי. מהי בדיוק הסכנה? מה עלול לקרות? איך אוכל לאלתר משהו שדרכו אוכל להסתכל בליקוי (הבנתי שמשקפי שמש לא מועילים כנגד אותה 'סכנה')? [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 12:24, 19 ביוני 2020 (IDT)
:מומלץ לא לאלתר ולא להשתמש במשקפי שמש. אפשר לרכוש משקפי ליקוי חמה או להסתכל דרך זכוכית רתכים (מספר 14 אאל"ט). טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 12:39, 19 ביוני 2020 (IDT)
: זו לא 'סכנה' במרכאות, אלא סכנה אמיתית לנזק בלתי הפיך לתאי ה[[קשתית]], שיהיה מיידי וחמור בצפייה דרך משקפת. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:08, 19 ביוני 2020 (IDT)
:הסכנה בליקוי היא גדולה יותר מהסתכלות ישירה בשמש, מכיוון שלרוב אנחנו לא בוהים בשמש, אלא מורידים את העיניים מהר. בליקוי יש משהו מעניין, אז אנחנו ממשיכים להסתכל לאורך זמן. הקשתית שמקבלת משמעותית יותר קרינה מסף הרגישות שלה מאבדת תאים ובכך למעשה הרגישות שלה נפגעת. הנזק הוא לזמן  ארוך(אם אני לא טועה הוא הפיך, אבל לקוח זמן שיקום ארוך). בקיצור, אם העיניים שלך יקרות לך, עדיף להוציא מספר שקלים על משקפיים מיוחדים לליקוי חמה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:28, 19 ביוני 2020 (IDT)
::אני אדייק את השאלה שלי: מה בדיוק הנזק שקורה לעין, וממה הוא נגרם? [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 16:14, 19 ביוני 2020 (IDT)
1. ברשתית העין אין עצבים רגישים לחום. הרשתית עשויה להיצלות ולא תהיה תחושת כאב.{{ש}}2.מסנן לאור נראה לא בהכרח מסנן ארכי גל אחרים. ספציפית - אינפרה אדום - קרינת חום שצגרום לכוויה ברשתית, ואולטראסגול - קרינה מיננת שגורמת נזק לתאים ומעלה מאד את הסיכוי לסרטן. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:29, 19 ביוני 2020 (IDT)
::: אילן, קרינת אולטרה-סגול אינה מייננת, אבל גורמת לנזקים (בהקשר של סרטן, מדובר ביצירת דימרים של תימידין). [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 16:32, 19 ביוני 2020 (IDT)
:::: דווקא כן. ה[[על-סגול]] הוא [[קרינה מייננת]]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:51, 19 ביוני 2020 (IDT)
:::::מיננת בחלק העליון של אולטרה סגול C. אבל בתחום של אורכי הגל הארוכים יותר היא לא נחשבת לקרינה מייננת (ועדיין גורמת לנזקים בלי יינון). [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 17:05, 19 ביוני 2020 (IDT)
::::::אם כבר החלטת לדייק, אז גם זה לא נכון. אנרגייה היינון של צזיום נמצאת בתחום UVA. ככל שאורך הגל מתקצר עוד ועוד יסודות ניתנים ליינון. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:27, 20 ביוני 2020 (IDT)
::::::: טוב, אולי. אבל לא כ"כ רלוונטי לעניין האפקט הביולוגי (ולרוב לא מתייחסים אל UVA כקרינה מייננת, מפני שהיא לא מייננת בדרך כלל). [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 21:28, 20 ביוני 2020 (IDT)
::::::::לא אולי - בטוח. אבל מכיון שצזיום (כמעט) ולא קיים בגוף ואין לו אף תפקיד ביוכימי, אנרגיית היינון שלו באמת לא רלוונטית. אם יש לך כוח לעבור על כל היסודות החופשיים שנמצאים בגוף וכל המולקולות החיוניות, ולכל אלה לברר את אנרגיית היינון, תתקבל תשובה ודאית. הנתונים קיימים, אבל זה הרבה מאד עבודה. מדובר על עשרות אלפי מולקולות שונות. יותר בטוח להניח ש-UVB מיינן מולקולות בגוף, זו הנחה סבירה מאד.  <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:33, 21 ביוני 2020 (IDT)
:([[משתמש:עוזי ו.|כתב]][[משתמש:Corvus|תם]] "קשתית", התכוונתם אולי ל[[רשתית]]?) [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 18:26, 19 ביוני 2020 (IDT)
:: חשיפה ממושכת לקרינת UV יכולה להביא לפגיעה בכל חלקי העין - בקרנית ובעדשה (גם בקשתית). הרשתית ממוקמת מאחור ולכן פחות חשופה לפגיעה ישירה של קרינת UV, אבל זה לא אומר שהיא לא פגיעה (ויש מחקרים שמראים פגיעות בה, לפחות במנגנונים עקיפים). [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 21:28, 20 ביוני 2020 (IDT)
::: נ"ב אני מניח שקודמיי אכן התכוונו לרשתית (לפי התיאור שלהם. ובכלל בדרך כלל כשמתארים את סכנת ההבטה בליקוי החמה מתייחסים לרטינופתיה, הפגיעה ברשתית). [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 21:37, 20 ביוני 2020 (IDT) 
אביזר נפוץ שמספק הגנה נאותה לצפייה בליקוי שמש הוא משקפי רתכים, אגב. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:36, 19 ביוני 2020 (IDT)

== תגליות מדעיות לא שימושיות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם קיימות תגליות מדעיות שלמשך של יותר ממאה שנים לא נמצא להם שום שימוש פרקטי? כלומר משהו שהתגלה לפני 1920 ועדיין לא קיימת שום טכנולוגיה שמשתמשת במידע שהתגלה? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 16:02, 19 ביוני 2020 (IDT)
: גאוס הוכיח בסביבות 1800 שכל מספר טבעי שאינו נותן שארית 7 בחלוקה לשמונה ניתן להצגה כסכום של שלושה ריבועים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:53, 19 ביוני 2020 (IDT)
::והנה הפכת את התגלית הזו לשימושית: השתמשת בה כדי לתת תשובה לשאלה ב"הכה את המומחה". [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:56, 20 ביוני 2020 (IDT)

:נדמה לי שגילוי של כל מיני גופים שמימיים לא משמש שום טכנולוגיה (לפחות לעת עתה), אבל הם שימושיים לכל מיני מחקרי המשך באסטרונומיה ואסטרופיזיקה. --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 20:07, 20 ביוני 2020 (IDT)
::אולי לגילוי שהארץ כדורית לא היה שימוש במשך יותר ממאה שנה. השימוש הפשוט של הגילוי הזה, הקפת כדור הארץ, נעשה יותר מאלף שנה לאחר התגלית. אני לא ממש בטוח, בגלל שההבנה של כדוריות הארץ כנראה סייעה ביצירת מפות, אבל ייתכן שגם לזה לקח יותר ממאה שנה. {{לא חתם||אלמ}}
:::גם לתגלית [[:מאדים]], עוד מימי קדם, לא היה שימוש עד [[:תוכנית מארינר]]. --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 19:59, 22 ביוני 2020 (IDT)
::::גילו בעולם העתיק והכירו הרבה כוכבים (אוריון, הפליאדות, קבוצות הכוכבים בזודיאק שעדיין משתמשים בשמות שנתנו להם), גם כמה מכוכבי הלכת היותר קרובים לשמש. למה זה לא היה שימושי? השמיים שימשו לניווט, לנדידה, לחקלאות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 02:36, 23 ביוני 2020 (IDT)
:::::השימוש לניווט היה ב[[:קבוצת כוכבים|קבוצות כוכבים]] ולא באמת בכוכבים ספציפיים. היוצא דופן הוא [[:כוכב הצפון]], רק שהשימוש בו היה כמצפן בלבד ולא בתכונותיו כ[[:כוכב]]. --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 08:50, 23 ביוני 2020 (IDT)
::::::עדיין לא חושב שגילוי של כוכב ספציפי, כמו במקרה הזה הוא ממש הכוונה פה. מתגלים מידי יום כוכבים ופלנטות מחוץ למערכת השמש. אין לזה שום שימוש כיום. ההכיוון במקרה הזה יהיה יותר התחום שנוצר עבור גילוי כוכבים והמשמעות והשימוש של גילוי כוכבים  באופן כללי עבור בני אדם, במקרה הזה הנושא הוא אסטרונומיה והגופים שמימיים. בעת העתיקה הייתה גם משמעות דתית לכוכבים, [[אסטרולוגיה]] אז נחשבה לדבר מקובל, ונלמדה גם באקדמיה כחלק מלימודי רפואה. גם [[כוכבי הלכת באסטרולוגיה|כוכבי הלכת]] היוו חלק מהנושא ולא רק קבוצות הכוכבים. גם מתגלים הרבה מינים פה בכדה"א, לא תמיד יש לזה שימוש עבור בני האדם. מחקר וגנטיקה אולי, קשרים לאבות קדמונים והתפתחות סוגים של מינים והשפעת הסביבה. לפעמים [[ביומימטיקה]], חקר של שימושים פוטנציאלים להישגים של הטבע. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:48, 23 ביוני 2020 (IDT)
:ה[[קיטור]] למשל היה מוכר מימי קדם ולא ממש בשימוש. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 00:10, 24 ביוני 2020 (IDT)

== שיטת שיווק בשם Four-Walls Marketing - מי מכיר? מי יודע? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שיטה זו, המוכרת גם כ"Neighborhood Marketing" היא אסטרטגיית שיווק (לרוב של עסקים קטנים) הפונה אל הצרכנים בעלי ההשפעה המיידית והקרובה על הצלחת המוצר/שירות, נמצאים ברדיוס מצומצם מאד מהעסק (במושגים אמריקאיים: עד 15 מייל), ואליהם - רק אליהם - יופנה הפרסום. כל זאת באמצעים ומקורות שנמצאים בהישג יד. הדוגמה המקובלת לשיווק כזה: מכירה למאושפזים בבתי חולים. האם מוכר מושג בעברית? תרגום מילולי? משהו אחר? ראו למשל [https://smallbusiness.chron.com/fourwalls-marketing-plan-33256.html Four-Walls Marketing Plan] --[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 18:34, 19 ביוני 2020 (IDT)
:ההתרשמות שלי: טכניקת שיווק: מציאת שם קליט כדי לפרסם את המוצר (ספרים והדרכות). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:20, 19 ביוני 2020 (IDT)

== האם יש מפחלץ בני אדם בישראל? ==

אני לא רוצה למות, אבל יום יבוא ואמות. האם יש מפחלצי בני אדם בארץ? ואם לא בארץ מישהו יודע מה הבירוקרטיה של להטיס את הגופה לפחלוץ במדינה זרה? החשש שלי שאפול לחברה קדישה שתרצה להאכיל את התולעים עם הגופה שלי, או ממשרד הבריאות שיקצור את אבריי, ולא אוכל לשמר את הגופה שלי לעולמי עד. {{לא חתם|77.127.87.184}}
:פחלוץ בני אדם אינו חוקי במרבית אם לא בכלל מדינות העולם. כמו כן אני בספק אם תמצא אדם אחד שיסכים לעשות את זה ([https://www.youtube.com/watch?v=L6S5amkCoyc מקור]). &rlm;[[משתמש:Fxp300|HiyoriX]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Fxp300|שיחה]] • חציל-צילון • 19:14, 19 ביוני 2020 (IDT)
:: אין חוק שאוסר על פחלוץ גופות אדם בישראל, כפי שאין חוק שאוסר שריפת גופות. {{לא חתם|77.127.87.184}}
::: שוב, אני בספק שבכלל תמצא מישהו שיסכים לפחלץ אדם. &rlm;[[משתמש:Fxp300|HiyoriX]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Fxp300|שיחה]] • חציל-צילון • 19:20, 19 ביוני 2020 (IDT)
:::: יש לי דיי הרבה כסף. למה שמפחלץ רגיל בעצם לא יסכים? חייב  להיות אדם אחד בעולם שיסכים לפחלץ לי את הגופה. {{לא חתם|77.127.87.184}}
:::היה מקרה של מישהו מהארץ שרצה לזרוק את גופתו לים, וזה לא היה פשוט (מבחינה חוקית). בשלב הראשון אסרו עליו להשאיר את גופתו בחוץ ל[[נשר|עוף השמיים]] ו[[תן|חיית השדה]] (מה שאומר ש[[מגדלי שתיקה]] של ה[[זורואסטרים]] לא יכולים להיות חוקיים בארץ) משיקולי זיהום הסביבה: על שלמה אבני: [https://www.themarker.com/allnews/1.4024265 כתבה בדה מרקר] ו[http://israelstory.org/he/episode/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-18-%d7%a2%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%95%d7%aa/ פרק] של [[סיפור ישראלי]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:14, 19 ביוני 2020 (IDT)
אוקיי הגעתי למסקנה שאני אשיג אפקט דומה אם אני אחליף את הדם שלי בפורמלין. להבנתי זה מה שעשו ב[[גופות... התערוכה]]. מישהו איך אני יכול להשיג פורמלין לשימוש ביתי? {{לא חתם|77.127.87.184}}
:היכן לדעתך יחזיקו את גופתך המפוחלצת/משומרת? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:06, 20 ביוני 2020 (IDT)
::שאלה יותר מעניינת: כיצד ניתן לוודא שהמפחלץ לא יסחור באיברים אחרי שימלא את הגופה בכותנה? [[משתמש:מנחם.אל|מנחם.אל]] - [[שיחת משתמש:מנחם.אל|שיחה]] 10:53, 21 ביוני 2020 (IDT)
:::אתרום חלקי לנושא המאקברי הזה. אולי אתם מתכוונים ל[[חניטה]]? ולעניין האיסור בחוק, נדמה לי שאין בחוק גם איסור על [[קניבליזם]] אבל אני לא מאמין שהשלטונות והציבור יראו זאת בעין יפה. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 11:02, 21 ביוני 2020 (IDT)
::::הכי פשוט לעשות אמבטיה בחנקן נוזלי ולסגור עניין. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:11, 22 ביוני 2020 (IDT)
אני מרגיש שיש פה הרבה זלזול לגבי הרצונות שלי. ואם הייתי רוצה שישרפו את הגופה שלי, אז הייתם מכבדים? אדם רוצה לשמור על הגופה שלו מפני השחתה. ומה שאתם עושים זה לפרסם על זה שיסחרו באברים שלי?
:זה גם עניין שלך מול יורשיך. במקרה של שרפה, נשארת צנצנת קטנה עם אפר. במקרה של גופה: מה יעשה אתה בעתיד? ועוד דורותיים–שלושה? (וכן, גם קבורה באדמה תופסת מקום יקר). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:24, 23 ביוני 2020 (IDT)
:: יש לי מספר דירות בתל אביב. אורה לשים אותי באחת מהן ולנעול אותה לעולמי עד.
:::הזכרת לי את המסורת ההזויה שיש באינדונזיה. חונטים את המתים וממשיכים לבלות עם הגופה כאילו היא בין החיים. קריפי. איזה תועלת יש בשימור הגופה בימינו? גם אז זה היה טקסי. האמינו בתחיית המתים וקשרו את זה לכך. חניטה לא תעזור כל כך להחיות אדם. יש מי שחושב על להקפיא את הגופה אחרי המוות כי אולי בעתיד ימצאו טכנולוגיה להחיות אדם. גם ההקפאה גורמת נזק לרקמות שלא ניתן כיום לתקן. יש שמועה כזאת על "דיסני". [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:55, 25 ביוני 2020 (IDT)
:::סתם ניחוש, אולי זה היה גם קשור לתיעוד של האדם - איך היה נראה, כי לא היה צילום. כנראה שאז גם תיעוד אומנותי (ציור, בתקופות האלה כנראה בחריטה, כמו אצל המצרים או פיסול, אני חושב שזה היה יותר כמונומנטים, לאלים, למלכים) לא היה זמין לכולם. הייתה גם תקופה שבה היו מצלמים תמונה עם אדם לאחר מותו, כי צילום לא היה נגיש ורצו איזו מזכרת מהמת. היום יש כבר חשיבה לכיוון של העלאת תודעה כדרך להתגבר על המוות. אני חושב שזה סוג של שכפול. זה לא ממשיך לקיים את האדם שנפטר באמת. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:03, 25 ביוני 2020 (IDT)
::::אין לי מושג בפלחוץ אבל אענה על שאלתו של [[משתמש:מנחם.אל|מנחם.אל]]. לא ניתן לקצור אבר ולשמור אותו במשך זמן רב ללא חיבורו לגוף חי. אחד החומרים שאוזלים במהירות הרבה ביותר הוא חמצן. אם אין העברת חמצן, האבר ימות תוך זמן מה. יש אברים שמסוגלים להתקיים מספר שעות ללא חיבור לכלי דם זמין, אבל זה לא פרק זמן ארוך. לכן, בשביל קצירת אברים מקצועית נדרש חדר ניתוח מסודר עם אמצעי קירור וכמובן גוף זמין שאפשר להשתיל בו את האבר כדי לחבר את האבר לאספקת דם חדשה. לכן, מפלחץ שהוא סביר להניח לא כירורג לא יצליח לשמר את האבר. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 21:15, 25 ביוני 2020 (IDT)

== מדוע בוטלה הויקיפדיה בקלינגונית? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בעבר הייתה ויקיפדיה ב[[:קלינגונית]] והוחלט לבטל אותה. מה היה הנימוק? --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 20:15, 20 ביוני 2020 (IDT)

:{{יישור טקסט|שמאל|The existence of the Klingon project was divisive and led to entrenched debates over fairness and parity with other languages, and particularly with other constructed languages. There are several dozen constructed languages that have an equally strong case for the existence of a Wikipedia, depending on the criteria used. Among the problems was the existence of interwiki links from the main page and other articles, which some Wikipedians felt detracted from the scholarly appearance of the project. Ultimately, the interwiki links from other languages to Klingon were dropped, long before the Klingon Wikipedia was locked.The project never attracted a community, in part because the fictional origin of the language means that there are no real-world speakers in existence who could form a community. Work was limited by the fact that the Klingon vocabulary is closed and incomplete, leaving no way to discuss many important topics without circumlocutions. There was ongoing discussion of the future of the project at meta, on mailing lists, and during board meetings.}}{{ש}}[https://meta.wikimedia.org/wiki/History_of_the_Klingon_Wikipedia/eu מקור]{{ש}}<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:21, 20 ביוני 2020 (IDT)
:היא הועברה ל[[ויקיה]] אם אני לא טועה. גם שונה הלוגו בעקבות הסרת ויקיפדיה קלינגונית. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 03:13, 21 ביוני 2020 (IDT)

== אבטלה וריח גוף ==

בספרו של [[ג'ורדן פיטרסון]] 12 כללים לחיים, עמ' 309 (במהדורה העברית), מספר המחבר על חברו כריס שגורלו לא שפר עליו, ובין היתר הוא כותב כך: "כריס התקלח לעיתים תכופות, אבל ריח גופו נספג במגבות ובסדינים ודבק בהם גם לאחר כביסה. זהו ריח גוף טבעי הנודף מאדם במצבים קיצוניים של היעדר הרמוניה בין גוף לנפש. מכרה שלי, עובדת סוציאלית, שבמקרה הכירה גם את כריס, סיפרה לי על הריח הזה. כולם במקום עבודתה ידעו עליו, אף כי הקפידו לשוחח עליו רק בלחש בינם לבין עצמם. הם קראו לזה "צחנת האבטלה הכרונית". האם אומנם כך? תודה לעונים. [[מיוחד:תרומות/89.139.118.212|89.139.118.212]] 17:01, 21 ביוני 2020 (IDT)
:נראה לי מוזר ולא שמעתי על כך. יכולות להיות סיבות שונות לריח גוף חריג של אדם זה או אחר. וכמובן שזה יכול להשתלב עם [[הטיית אישוש]] של העובדים הסוציאליים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:14, 21 ביוני 2020 (IDT)
::אני לא הייתי סומך על מישהו שכתב ספר עם עצות לחיים, ואחר כך התמכר לכדורים נגד דיכאון והגיע לסכנת מוות, אושפז ברוסיה, הוכנס לתרדמת... לגמרי לא אמין. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 23:24, 22 ביוני 2020 (IDT)

== תיעוד גרסאות במדיה-ויקי ==

האם שינויים באלמנטים שאינם דפים מתועדים, לדוגמא לוגו הויקי, באנרים (כמו אלה שמופיעים לעיתים בפרויקטי ויקימדיה - על סקר שנתי, תחרויות, כנסים, מימון המונים), רשימת מעקב ועוד? ושאלה לגבי ההיסטוריה של ויקיפדיה - בעבר מחיקת דפים הייתה מחיקה ממשית - האם המידע עצמו לא גובה בצורה מסויימת ע"י ויקימדיה בחוות השרתים שלהם, או שהמידע הזה באמת הלך לאיבוד? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:51, 21 ביוני 2020 (IDT)


== תקע צרפתי בשקע ישראלי ==
שלום

האם תקע צרפתי מתאים לשקע ישראלי בלי מתאם? {{לא חתם||אלמ}}
:אם אתה מתכוון לתקע הלא מוארק (יורופלאג) - כן. &rlm;[[משתמש:Fxp300|HiyoriX]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Fxp300|שיחה]] • חציל-צילון • 20:49, 21 ביוני 2020 (IDT)
::תודה!

== פרסית, כתיב וקרי? ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

זכורני ששמעתי פעם על תופעה מעניינת בפרסית, שהתרחשה מאז ההתאמה של הכתב שלה לאלפבית הערבי: ישנן מילים בפרסית שעל פי הכתיב שלהן, אמורות להיות מבוטאות בצורה מסוימת, כמו שהמילה נאמרת בערבית, אך בפועל הן מבוטאות כמו תרגום המילה הערבית לפרסית. אתן דוגמה. נניח שבעברית היו מאמצים את מערכת הכתב הלטינית, והיינו כותבים "dog", אך קוראים ומבטאים את המילה כאילו היה כתוב "kelev". האם קיים משהו כזה בפרסית? האם קיים משהו כזה בשפה אחרת?

מתייג את {{בעלי ידע|פרסית}} ואת {{בעלי ידע|בלשנות}}.

[[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  19:29, 21 ביוני 2020 (IDT)
:מהמעט שאני יודע, נראה שתופעה כזו התרחשה דווקא עם [[פרסית אמצעית]] (הרובד בשפה שקדם למפגש עם הערבית) ובפרט עם [[כתבי פהלוי]] {{אנ|Pahlavi scripts}}, ר’ גם [[w:Heterogram (linguistics)]]{{כ}}. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:06, 22 ביוני 2020 (IDT)
::[[משתמש:אביתרג|אביתר ג']], אתה בוודאי מתכוון ל[[פרסית אמצעית]], שם הכתב היה מעין סורית והנאמר היה בפרסית. לדוגמה, המילה "שֵׁם" נכתבה באותיות סוריות ŠM אבל ההגייה הייתה nām; מילית היחס להבעת הדאטיב נכתבה MN ונהגתה az. חבל שאי אפשר להראות את הכתב עצמו פה, אבל אפשר למצוא דוגמאות במרשתת בקלות. [[משתמשת:סיון ל|סיון ל]] - [[שיחת משתמשת:סיון ל|שיחה]] 15:20, 22 ביוני 2020 (IDT)
:::יש תופעה פחות קיצונית, של צורת כתיב שלא משקפת את ההגייה הנוכחית, אלא הגייה קדומה. בנוסף, המלים העבריות נכתבות באידיש בכתיב העברי, אף שלפי כללי הכתיב של האידיש הן אמורות להיכתב אחרת. וראה עוד  [https://www.academy.ac.il/SystemFiles2015/IASH_Igeret_41_Hopkins.pdf כאן]. {{לא חתם||אלמ}}
::::בהקשר היידי מעניינים דוברי יידיש סובייטים שביקשו לנתק את השפה מהמורשת העברית שלה, שזוהתה עם הדת ועם העבר, ולפיכך שינתה את צורת הכתב של מילים שמקורן עברי. כך למשל, כתב העת של התנועה נקרא "[[דער עמעס]]". [[משתמש:שמזן|שמזן]] ([[שיחת משתמש:שמזן|שיחה]]) • [[ויקיפדיה:איך להקים אסם/ערכיו של משתמש:Bravo123|ערכי בראבו]] • 17:12, 22 ביוני 2020 (IDT)
:::::תודה רבה לכולם. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  18:06, 22 ביוני 2020 (IDT)
::::::{{א|סיון ל}}, יש מאמרים שאת מכירה, המדברים על הנושא הזה? מילים שנכתבות בצורה אחת ונקראות בצורה אחרת, נשמע לי כמו דבר שמתאים לקטע "הידעת?", אבל אני צריך מקורות ודוגמאות לשם כך. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  16:06, 24 ביוני 2020 (IDT)
:::::::[[משתמש:אביתרג|אביתר ג']], בתחום של פרסית/איראנית יש כמובן הרבה מחקרים, למשל:  Skjærvø, P. O. (2007). Introduction to Pahlavi. Cambridge, Mass;  Skjærvø, P. O., “Iran iv. Iranian Languages and Scripts,” in Encyclopædia Iranica XIII/3, 2006, pp. 344-77; Nyberg, H. S. (1964).A manual of Pahlavi(Vol. 1). Otto Harrassowitz Verlag;  MacKenzie, D. N. 1971. A Concise Pahlavi Dictionary; Henning, W. B., “Mitteliranisch,” In: Handbuch der Orientalistik I, IV, 1. Leiden-Cologne, 1958. [[משתמשת:סיון ל|סיון ל]] - [[שיחת משתמשת:סיון ל|שיחה]] 09:53, 25 ביוני 2020 (IDT)

== מחזור הורמונלי גברי, קיים כזה דבר? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

קראתי בכמה מקומות על קיומו של מחזור גברי, המתבטא בתנודות מחזוריות של רמת ה[[טסטוסטרון]] בדם. אתן לדוגמה את שלוש תוצאות החיפוש הראשונות שקיבלתי כשגיגלתי [https://www.google.com/search?source=hp&ei=6JfwXtDPMMKjkwX2qoBI&q=%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8+%D7%92%D7%91%D7%A8%D7%99&oq=njzur+dc&gs_lcp=CgZwc3ktYWIQARgAMgQIABANMgYIABAWEB4yBggAEBYQHjIICAAQFhAKEB4yBggAEBYQHjIGCAAQFhAeMggIABAWEAoQHjIICAAQFhAKEB4yBggAEBYQHjIGCAAQFhAeOgUIABCxAzoGCAAQChABOgIIADoLCAAQsQMQChABECo6BAgAEAo6CAgAEAoQARAqOgYIABAKECpQ9VlYp2Vgz3BoAXAAeAGAAeoEiAG4EJIBCzAuNC4yLjEuMC4xmAEAoAEBqgEHZ3dzLXdperABAA&sclient=psy-ab "מחזור גברי"]. מדובר במקורות בעלי אמינות לא מי יודע מה. וואלה, ynet ו-mako נותנים בדרך כלל מדע פופולרי להמונים, במקרה הטוב, ורציתי לדעת מהי האמת בעניין זה. האם באמת קיימת איזושהי מחזוריות קבועה ברמת הטסטוסטרון בדם אצל גברים, והאם באמת היא מתבטאת בכך שבזמן ירידה ברמת הטסטוסטרון, הגבר עצבני, עייף וללא "מצב רוח"?

תודות ויום נעים, [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  14:57, 22 ביוני 2020 (IDT)
:[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4330791/ כנראה שלא]. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:59, 22 ביוני 2020 (IDT)
::אין דבר כזה או לפחות הדבר לא הוזכר אפילו פעם אחת בבית ספר לרפואה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 20:43, 22 ביוני 2020 (IDT)
:מסתבר שיש מחזור '''יומי'''. אצל רוב הגברים כמויות הטסטוסטרון גבוהות יותר בבוקר. אבל יש הרבה דברים שאפשר לשלוט בהם לווסת את כמות הטסטוסטרון. תרגול פיזי מאומץ למשל. לעומת זאת אם מאיזו סיבה שלא תהיה אתה רוצה '''להוריד''' את כמות ההורמון כל מה שצריך זה להכנס ללחץ. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:34, 22 ביוני 2020 (IDT)
::מחזור יומי יש לא רק בטסטוסטרון. זה לא משהו יוצא דופן. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 21:36, 22 ביוני 2020 (IDT)
:יש טענה שיש כל מיני מחזורים, זה לא מוכח מדעית ונחשב פסאודו-מדע. זה נקרא [[ביוריתמוס]]. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 04:53, 23 ביוני 2020 (IDT)
::למה לא מוכח? הורמוני סטרס הם כנראה הדוגמה הטובה ביותר. בשעת דחק הם עולים. כשהסכנה חולפת הם יורדים. אינסולין מגיב לארוחות ויש עוד דוגמאות רבות. זה פשוט לאו דווקא מחזוריות קבועה אם כי יש הורמונים שעולים לקראת הבוקר כדי להעיר את האדם ולאפשר את קיומו עד הארוחה הבאה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 10:32, 24 ביוני 2020 (IDT)
:::התכוונתי לדוגמא שנתתי. לא מחשיבים את זה כדבר רציני ומקובל בקהילה המדעית. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:47, 25 ביוני 2020 (IDT)

== יש קשר בין מזג האוויר לקורונה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם מזג האוויר משפיע על התפשטות הקורונה? בהתחלה דובר הרבה האפשרות הזו, ואפילו על אפשרות של דעיכה מוחלטת של המחלה בקיץ.  בינתיים, יש התפשטות של קורונה במדינות עם תנאי חום קיצוניים (כווית, קטאר). האם יש מסקנות ברורות יותר בנושא? {{לא חתם||אלמ}}
:ככל הנראה אין השפעה למזג האוויר עצמו, פרט לנטייה של אנשים להיות במקומות סגורים כשקר וכשחם (מיזוג). בפעם האחרונה שבדקתי, המחוזות שנפגעו הכי קשה בברזיל הם המחוזות החמים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:01, 22 ביוני 2020 (IDT)
::זמן ההישרדות של הנגיף על משטחים ובאוויר לא מושפע מהחום? ואם כן, זה לא משפיע על ההדבקה? {{לא חתם||אלמ}}
:::קראתי הרבה דיווחים סותרים על הסוגיות האלו. אני חושב שמה שקובע הוא השורה התחתונה - ובשורה התחתונה הנגיף הראה שהוא מדבק מאד ללא תלות חזקה בחום/קור. בצפון איטליה ובבלגיה הוא הדביק ביעילות במזג אוויר קר, בארה"ב באקלים ממוזג, בברזיל כשחם. אם כושר ההדבקה שלו מושפע מאקלים, זו לא השפעה חזקה דיה לרסן אותו.<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:44, 22 ביוני 2020 (IDT)
::::גם מקסיקו היא עכשיו אחת המדינות המוכות ביותר. בפברואר עלו טענות שווא (למשל של פרופ' אודי קימרון) כאילו יש לצפות להתנהגות עונתית של הנגיף, כך שיכה בחצי הכדור הצפוני בחורף שלנו ובדרומי ביוני-אוגוסט. דפוס כזה יכול להתפתח בעתיד אך לא קיים בנגיף שרק התפרץ. יש מחקרים על השפעה מסוימת על ההדבקה, אבל ככל הנראה זה לא גורם מרכזי. עלתה גם טענה שהמחלה נוטה להיות מעט חמורה פחות בקיץ (כנ"ל, זה יכול להיות גורם אחד מרבים). [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 00:04, 24 ביוני 2020 (IDT)

== מאיפה פרות ועזים מקבלות סידן? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

חלב הוא מוצר עשיר בסידן. לטורפים לרוב אין בעיה להשיג סידן ממישהו אחר שכבר השיג אותו... אבל המזון הרגיל של עזים ופרות הוא [[דשא]] לסוגיו. האם הדשא מכיל סידן? שאלה די זהה יכולה להישאל לגבי ברזל. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:59, 22 ביוני 2020 (IDT)
:השנקל שלי - קטניות ואלפלפה מכילים סידן. אני לא יודע לגבי ברזל. בנוסף, יש אוכלי עשב שאוכלים עצמות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:09, 22 ביוני 2020 (IDT)
:יש כמויות גדולות יחסית של סידן וברזל בכל הירקות הירוקים, כמו כרוב, ברוקולי, קייל, בצל ירוק ונבטים שונים. לא מצאתי ערכים תזונתיים של דשא, אבל הגיוני שגם בו יש מספיק סידן וברזל. כמו כן חשוב לזכור שמערכת העיכול של בעלי חיים שונה מזו של האדם. בעלי חיים מסוגלים לפרק את הצלולוז בתאי הצמח ולעכל טוב יותר את הצמחים, ולהפיק מהם את הדרוש לגופם. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 20:25, 22 ביוני 2020 (IDT)
::צריך להפריד בין חיות בטבע (למשל עיזי בר, או פרות מזנים לבשר שרועות בשטחים פתוחים) ובין גידול בהמות לחלב. נקבות היונקים בטבע מיצרות חלב רק בסמוך להמלטה ולשם כך משתמשות במאגרי הסידן שבגופן. לשם הנקה במשך חודשיים בשנה אין צורך במזון עשיר בסידן. לעומת זה בהמות משק הנחלבות מידי יום, מיצרות חלב כ-10 חודשים בשנה ולשם כך יש צורך במזון עשיר בסידן, אחרת יגרמו להן נזקים גופניים חמורים. בדרך כלל מספקים לבהמות תערובת מזון שמותאמת לצרכים שלהן ומכילה כמות נאותה של סידן (וכן זרחן ומינרלים נוספים). אותו הדבר נכון גם לגבי תרנגולות מטילות שזקוקות לכמות סידן גדולה כדי להטיל ביצה בכל יום, לעומת תרנגולות בטבע (או לבשר) שלא מטילות כל הזמן ולא צריכות כמות חריגה של סידן. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 20:36, 22 ביוני 2020 (IDT)
::צלולוזה זה ברור. אני שואל לגבי מינרלים. מצאתי [https://www.pda.org.uk/pda_leaflets/6-potash-magnesium-sodium/natural-mineral-content-of-grass/ כאן] את הערכים המינרליים של דשא. ברזל לא מצוין משום מה, אבל סידן, אשלגן, מגנזיום ונתרן כן. מעניין: אם אדם שאוכל דשא ומתקשה לאכל את התאית, האם את המינרלים הוא כן יצליח לספוג? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 20:38, 22 ביוני 2020 (IDT)
:::הוא לא יגיע ל(כמעט) כל המינרלים. בשביל זה צריך בלעיסה לפצח את דפנות כל התאים. העסיס שתצליח להוציא יכלול חלק זעום ממה שיש. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:30, 22 ביוני 2020 (IDT)
::::יש אנשים ששותים בכל יום [[עשב חיטה|מיץ עשב חיטה]], כנראה שזו פצצת מינרלים. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 23:20, 22 ביוני 2020 (IDT)
:::::האם הם מברכים לפני כן ברכת "בורא הבלנדר"? {{לשון}}. זה בהחלט פתרון לסוגיית הלעיסה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   02:40, 23 ביוני 2020 (IDT)

==האם חתימה דיגיטלית על קבלות וחשבוניות היא הונאה?==
בכדי למנוע הטיה, אני מבקש ממי שעובד עבור משרדי ראיית חשבון עם דיגיטליזציה של קבלות וחשבוניות לא להגיב.

מחד, לא זיהיתי צורך להשתמש בחתימה דיגיטלית כי לדעתי מספיק שהמסמך יישלח מהאימייל של משרד ראיית חשבון רשום ומוכר על ידי רשויות המס בישראל; מאידך, השירות הזה עולה כסף ולכן התעורר אצלי החשד שמא מדובר בהונאה או סוג של סחיטה.

אני מבקש לדעת האם חתימה דיגיטלית על קבלות וחשבוניות היא הונאה? בתודה, {{לא חתם||אלמ}}
: הונאה או סחיטה? טוב שאתה לא חושד שמדובר בסוג של רצח מדרגה שלישית או השלכת פסולת לחופי הכינרת. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 10:19, 23 ביוני 2020 (IDT)
::[[חתימה דיגיטלית]] נועדה למנוע הונאה, בכך שהיא מבטיחה שקבלה שקיבלת היא אכן המקורית שהוציא נותן הקבלה, ולא עברה שינוי (כידוע, קל מאוד לשנות מסמך ממוחשב שאינו חתום דיגיטלית). מי שנותן את השירות של חתימה דיגיטלית מתפרנס מכך. אם אתה סבור שהתעריף גבוה מדי, אתה מוזמן להציע אותו במחיר נוח יותר. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 10:38, 23 ביוני 2020 (IDT)
:::עד כתיבת השאלה לא שיערתי שאולי מדובר בהליך הצפנה אלא חשבתי שזה תמיד רק מעין "אימות" שאין לו קשר משמעותי ל[[תוכנה]]; הטענה שמדובר בהצפנה מסבירה הרבה, אבל לי אישית אין ראיה לכך שתמיד ישנה הצפנה או עמידה בסטנדרט כל שהוא. {{לא חתם||אלמ}}
:חסר לך פרט מרכזי. נניח שבעלי חברת "פילים לישראל" רכשו מחברת "תקע לשקע" מטושים לחדק הפיל. חברת הפילים קיבלה חשבונית מס דיגיטלית, שאותה היא צריכה להגיש בסוף השנה בשביל הכרה בהוצאה. איך רואה החשבון ורשות המסים יֵדעו שזו הקבלה המקורית והסכום לא נופח? [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 10:44, 23 ביוני 2020 (IDT)
::אם המסמך נשלח ללקוח ''פעם אחת'' ממשרד ראיית חשבון (ממערכת אוטומטית כמובן), עדיין לא ברור לי איזו בעיה באה לפתור חתימה דיגיטלית. {{לא חתם||אלמ}}
:::הלקוח צריך להעביר את הקבלה לרואת החשבון. [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 11:00, 23 ביוני 2020 (IDT)
::::הבנתי; בנוסף אני מבין מתגובתך שאם המשרד שמספק שירותי יצירת קבלה וניהול ספרים ללקוח הוא גם משרד ראיית החשבון שלו, אין הצדקה לשלם לו על קבלה דיגיטלית. {{לא חתם||אלמ}}
:::::בהחלט. העלות למפיק של חתימות דיגיטליות אינה גבוהה, והיא לא פּר קבלה - מדובר בתשלום קבוע שעבור עסק אינו תשלום מהותי. גביית כסף על כל קבלה בנפרד היא פשוט תוספת מופרכת למחיר השרותים של רואה החשבון. בנוסף - האם מהותי שהקבלות תהיינה קשות מאד לזיוף? אם לא, אין סיבה לחתום אותן כלל. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]  
::::::אילן, האם לדעתך במקרים רבים אין טעם לחתום דיגיטלית מסמכי עסקה (למשל בעסקאות של עשרות עד מאות שקלים) ואם כך, אז איפה לדעתך עובר הגבול? {{לא חתם||אלמ}}
:::::::אין לי מושג, אני יודע שאין צורך בחתימה דיגיטלית בחשבוניות למס הכנסה ומע"מ (לפחות עד לפני שנה פלוס, כשבדקתי). האם אפשר לעקוץ אותך אם הקבלה מזוייפת? ההגיון שלי הוא שאם  אין סיכון כספי אם זה זיוף, אז אין צורך בחתימה דיגיטלית. בכל מקרה תשלום לכל חתימה בנפרד או תשלום של יותר מעשרים שקל לשנה עבור שירות חתימה דיגיטלית זזה העלאת מחיר במסווה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:29, 24 ביוני 2020 (IDT)
:קל מאד לזייף את פרטי אימייל כך שכביכול נישלח מכתובת בדויה. זה לא דורש לא ידע מעמיק ולא כלי האקינג מתוחכמים. חתימה דיגיטלית היא חיה מסוד שונה לגמרי. היא מסתמכת על הצפנה אסימטרית, שהמפתחות שלה שמורים היטב בשרתים ממוגנים '''מאד'''. תוכנת הקצה (לקוח האימייל, למשל ג'ימייל או אאוטלוק (בלעחס)), מפעיל נוהל פשוט למדי שמוודא חד משמעית שהאימייל אכן נשלח ממי שטוען ששלח אותו.{{ש}}חתימה דיגיטלית היא כורח המציאות מאחר ומסמכים רבי משקל נשלחים בדואל.{{ש}}השיטה לא חסינה מפרצות, אבל הן מרוכזות בצד השולח. אם האקר השתלט על המחשב של מי ששולח הודעות ושולח משם מה שבא לו, זו פריצה לכל דבר ועניין. אבל זו פריצה שדורשת ידע, כלים ומשאבים. למחשב של אדם שמקפיד על כללי בטיחות בסיסיים - ססמאות נורמליות, עדכון מערכת ההפעלה לעתים קרובות, והמנעות הפעלת תוכנות שלא עוברות, למשל, את מבחן [[וירוסטוטאל]] יהפוך את הפריצה למשימה לא קלה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:00, 23 ביוני 2020 (IDT)
::אנקדוטה - במיקרוסופט מישהו פישל בענק ומפתח חתימה שלהם נחשף. זה היה יכול לגרום נזקים אדירים. תתארו לעצמכם שאתה באים להתקין עדכון תוכנה של מיקרוסופט, העדכון מגיע עם "מחבר מאומת: מקירוסופט" ובעצם זה סוס טרויאני או וירוס. במקרה ההוא כנראה ש(במזל) לא היו נזקים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:33, 24 ביוני 2020 (IDT)

== אקינטור ==
{{הועבר|ל=ויקיפדיה:כיכר העיר#אקינטור}}

== תוכנית הסיפוח ==

בלי קשר לדעות פוליטיות, מה בעצם תוכנית הסיפוח אמורה לשנות בשטח, אם תצא לפועל? [[משתמש:Nirvadel|Nirvadel]] - [[שיחת משתמש:Nirvadel|שיחה]] 18:30, 23 ביוני 2020 (IDT)
:אין עדיין מפה רשמית או הסכמה בקואליציה על תוכנית סיפוח רשמית, לכן לא ניתן עדיין לדעת במה מדובר בדיוק. בהנחה שזאת תוכנית אמיתית ולא ספין. {{לא חתם||אלמ}}
:[https://www.youtube.com/watch?v=4oy0_ZxlLv8], יצא היום. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:25, 23 ביוני 2020 (IDT)
: במקרה כזה יחול המשפט הישראלי בשטח. לא עוד צו אלוף, ותפיסה לוחמתית שמגבילה את הזכויות של התושבים הישראלים במקום. כמו כן מעמדם של הפלסטינים שבשטח המדובר יהיה כנראה כשל הערבים תושבי מזרח ירושלים או שיקבלו אזרחות מלאה. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 23:10, 23 ביוני 2020 (IDT)

==האם יש יסודות אובייקטיביים בבלשנות?==
קיבלתי את הרושם שסוגי הביטויים להלן זמינים בשפות רבות:

* שם עצם (noun) כגון ''ים''
* כינוי רמז ראשוני (primary demonstrative) כגון ''זה''
* כינוי רמז שניוני (secondary demonstrative) כגון ''הינו''
* תואר השם (adjective) כגון ''עמוק'' --- תיאור מצב הנוטה לסטטיות
* סמל חיבור (conjunction) כגון ''ו''
* תואר הפועל (adverb) כגון ''בסערה'' --- תיאור מצב הנוטה לשינוי
* This sea is deep and stormy
* וייתכן שעוד ביטויים כגון ביטויי גוף (אני, את\ה), ביטויי סובייקטיביות (חושב\לדעתי) ביטויי הסכמה (כן, לא) ביטויי לוגיקה (אם X אז Y) ועוד.

הייתי רוצה לדעת מהם כל הביטויים שנחלקים בין כל השפות הטבעיות שהתפתחו בקרב בני אדם בכדור הארץ, בהנחה שיש קונצנזוס על כך כיום (שאולי ישתנה בעתיד). {{לא חתם||אלמ}}

:המונח הוא "אוניברסלים לשוניים" {{אנ|Linguistic universal}}. ראה גם [[דקדוק אוניברסלי]]. [[משתמש:Radioactive Grandpa|R.G.]] - [[שיחת משתמש:Radioactive Grandpa|שיחה]] 10:14, 24 ביוני 2020 (IDT)
:מה שמנית פה הם [[חלקי הדיבר]]. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 04:56, 25 ביוני 2020 (IDT)

== האם יש מדד לדימיון שפות? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אם מישהו יודע רוסית, הוא יכול להבין בקלות בלרוסית ועם קושי קטן אוקראינית. אם מישהו דובר איטלקית, הוא יצליח להבין ספרדית. אבל אם מישהו דובר ערבית, הוא לא יבין עברית. אבל דובר אמהרית מקבל יתרון לא קטן אם הוא צריך ללמוד ארמית (ביחס לדובר גרמנית לדוגמה). האם יש לתכונה הזאת מדד מספרי או לפחות שם? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:39, 24 ביוני 2020 (IDT)
:[[משפחת שפות]]? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 04:54, 25 ביוני 2020 (IDT)
:: נחוצה [[מטריקה]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 10:33, 25 ביוני 2020 (IDT)
::[[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]], לא. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:24, 25 ביוני 2020 (IDT)
:::לא חושב שיש, אך אפשר לעשות. רק לפי איזה מדד? הכי פשוט לפי אוצר מילים: אחוז המילים הזהות - מילה תחשב זהה רק אם היא בעלת אותה משמעות. כלומר, ייתכן שקיימת מילה בעלת ייצוג פונטי זהה, אך משמעותה שונה, אך זה לא ייחשב. פה המדד כנראה יהיה באחוזים. אם זה למשהו יותר מורכב כמו התחביר, זה יותר בעיה. ניתן לייצג פורמלית דקדוק של שפה (עם CFG, כמו בשפות תכנות. כל התחום של שפות פורמליות הומצא במקור על סמך שפות טבעיות ועל ידי בלשנים), אך איך תמדוד דמיון בין תחבירים שונים? גם יכול להיות שיש כמה צורות הגיוניות לסדר מילים במשפט כך שהמשמעות תישמר. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:44, 25 ביוני 2020 (IDT)
::::כל מקרה לגופו, ואין כללים אחידים. [[משפחת שפות]] מתבססת על מבנה המשפטים, על דמיון בדקדוק. לא בהכרח על מילים זהות, ובוודאי שלא על אופן הביטוי/ההיגוי של אותן מילים.  דובר איטלקית אמנם יכול להבין חלק מהמילים הכתובות בצרפתית (יש דימיון ממשי במילים ובמבנה המשפט), אך לא יוכל כלל לבטא אותן ולא יוכל להבין אותם משמיעה. בנוגע לאנגלית וגרמנית, למשל, למרות השיוך למשפחת [[שפות גרמאניות|השפות הגרמאניות]], דובר אנגלית שאין לו היכרות מוקדמת עם גרמנית, לא יוכל להבין את השפה. במקרה של [[שפות סלאביות|השפות הסלאביות]], יש דמיון רב יותר. כל שפה לגופה, אך אדם שדובר רוסית יוכל להבין אוקראינית. (ובוודאי בלארוסית). כמו שמובן לקוראי הטקסט הזה, דוברי עברית לא מבינים ערבית משמיעה או מקריאה. אילו הייתה לנו שיטת כתיב זהה, ייתכן שהיינו מבינים יותר בקלות. ועדיין יש מרחק בין השפות. [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 09:22, 1 ביולי 2020 (IDT)
::::: [[משתמש:Danny-w|Danny-w]], די חזרת על השאלה במילים שלך. מה שאני ואתה אומרים הוא "שפות מאותה המשפחה" לאו דווקא מצביע על דימיון חד. אבל האם קיים כלי המספק ממד אובייקטבי יחסית לדימיון ושוני של שפות השייכות לאותה המשפחה? כלומר כלי שיגיד שבלרוסית ורוסית הן מאוד קרובות, אבל [[תיגרינית]] לא מאוד קרובה לעברית? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:03, 1 ביולי 2020 (IDT)
::::::לא ידוע לי על כלי כזה. אולי לאחרים פה יש תשובה אחרת. בברכה, דני [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 14:46, 1 ביולי 2020 (IDT)
:::::::אז איך מילים נדדו בין שפות אם לא ע"פ קרבה? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:23, 1 ביולי 2020 (IDT)

== קורונה ==


איך ייתכן, אחרי חצי שנה של התפשטות בעולם, שרוב המתים המדווחים הם ממדינות מפותחות? כמה באמת מתו במדינות מתפתחות? {{לא חתם||אלמ}}
:בשביל לדעת מי מת ממה צריך לערוך בדיקות. הקמת מערך בדיקות גדול זה עסק יקר. לכן, מדינות עניות בדרך כלל לא מסוגלות להקים מערך בדיקות גדול. מכאן שמספר החיוביים שמוצגים במדינות עניות הוא ככל הנראה שגוי. אפילו במדינות עשירות לא בדקו את כל האנשים הרלוונטיים אז על מדינות עניות אין מה לדבר אפילו. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 21:19, 24 ביוני 2020 (IDT)
::אי אפשר להעריך לפי מספר המתים הכללי יחסית לכמה שהיה צפוי ללא קורונה? {{לא חתם||אלמ}}
:::תגובה מאלמוני אחר: לפי דעתי יש קשר הדוק לתזונה; במדינות שכונו לא אחת "מתפתחות" כגון ויאטנאם (שלמיטב ידיעתי איש לא מת בה מקורונה) ובתאילנד הקרובה אליה (שדווח כי 58 איש מתו בה מקורונה) התזונה הנפוצה היא תזונה עשירה ביותר הכוללת את כל אבות המזון בכל ארוחה ועם תרבות אכילה של 3 ארוחות סדורות ביום לצד מעט יחסית חנויות ג'אנק פוד; פקטור התזונה כמעט ולא נחקר. כמובן שגם היגיינה, גיל וקבוצות סיכון משחקים תפקיד אך העיקרון לפיו מערכת חיסונית תלויה בתזונה הוא עיקרון חד משמעי. {{לא חתם||אלמ}}
::::# וייטנאם היא דוגמא מצוינת לבלימת התפשטות הנגיף באמצעות צעדים דרקוניים שקשה לאכוף במדינות מפותחות [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324389],[https://www.haaretz.co.il/news/world/asia/.premium-MAGAZINE-1.8762549].
::::# כשמזייפים נתוני תמותה (כמו באיראן וברוסיה) או לא מתעדים מקרי מוות בבתים (כמו באמזוניה) מקבלים הערכת-חסר של היקף התמותה.
::::# רבים בארצות הברית ובברזיל סובלים מהשמנת-יתר [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4216968] המגבירה את הסיכון לסיבוכים אצל חולי קורונה [https://www.worldobesity.org/news/statement-coronavirus-covid-19-obesity].
::::# בזהירות המתבקשת כשמדובר במחלה חדשה שהביולוגיה שלה עדיין לא מובנת כהלכה, אפשר להציע כי אנשים החשופים כרונית למחוללי מחלות עשויים להיות מועדים פחות ללקות ב[[סערת ציטוקינים]] חריפה.
::::# התפלגות הגילאים במדינות מתפתחות רבות מוטה לטובת גילאים צעירים בהשוואה להתפלגות הגילאים במדינות מפותחות, בהן יולדים פחות וחיים יותר שנים. ככל הנראה הנגיף קטלני יותר עבור קשישים, אם כי אובחנו בינתיים נזקים קשים ותמידיים גם בצעירים שהחלימו מקורונה.
::::: אני מניח שיש עוד כמה וכמה סיבות טובות. [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • ד' בתמוז ה'תש"ף • 18:44, 25 ביוני 2020 (IDT)
:במדינות לא מפותחות אין שום אפשרות לקבל נתונים שרלבנטיים למציאות. זה דורש מערכת בריאות רחבה, מתקדמת, וביצוע בדיקות רבות. אם תבדוק ב[https://www.worldometers.info/coronavirus/ אתר העולמי] לפי בדיקות למליון תושבים, תגלה שבמדינות המתפתחות מספר הבדיקות מגוחך. המסקנה הישירה היא - אין נתונים. אי אפשר לייחס לסטטיסטיקות היפות האלה שום משמעות. מן הסתם מספר המתים בהן מכפיל בכמה מונים את מספר המתים העולמי הרשמי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:33, 25 ביוני 2020 (IDT)
:: מסתובב ביוטיוב [https://www.youtube.com/watch?v=nTiKh-ugOvI סרטון] של נשיא טנזניה מטיל ספק בכל עניין הקורונה, לטענתו הם שלחו מיץ פאפיה לבדיקת קורונה, ושמו עליו תווית עם שם של בן אדם וקיבלו תוצאה חיובית (הוא עושה שם סטנדאפ שלם על כל החומרים ששלחו לבדיקה וחזרו חיוביים, ובלבד ששמו תווית של שם אדם) ורומז לקונספירציה עולמית. (מה שאולי קרה שם, זה שאנשי בית החולים מכרו את ערכות הבדיקה בשוק השחור, והמציאו תוצאות רנדומליות) והאמינות בהתאם. בטורקמניסטן נאסר בחוק (כולל סנקציות משטרתיות) להזכיר את המילה "קורונה" ולכן לא היה שם אפילו חולה קורונה אחד. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 23:43, 25 ביוני 2020 (IDT)
:::הוצאת הקורונה אל מחוץ לחוק זה צעד מעניין [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 05:00, 26 ביוני 2020 (IDT)

:בקיצור מתו כבר מיליונים בעולם מהמגפה וימותו עוד מיליונים. [[מיוחד:תרומות/5.22.135.137|5.22.135.137]] 14:53, 23 ביולי 2020 (IDT)

==ביטול המזומן בישראל מחד לצד רשות המסים הישראלית ממסכת את כל חשבונות הבנק בישראל מאידך==

נניח לרגע שהמזומן בישראל יתבטל - רק הנחה תאורטית בלי להתדיין על עצם ההנחה.

האם כבר מאותו יום שהמזומן יתבטל, קבלות וחשבוניות יהפכו מיותרות לחלוטין ויבוטלו גם הן בהנחה ולרשות המסים יש גישה מלאה לתנועות הכלכליות של כל אזרח? {{לא חתם||אלמ}}
:לא. משום ש: (א) חשבונית מופקת על ביצוע עסקה, גם לפני התשלום. (ב) העובדה שעסק שילם 1,000 ש"ח לחנות לא מוכיחה על כך שמדובר בהוצאה מוכרת – צריך לפרט את מהות ההוצאה (ג) יש צורך בפירוט מע"מ, מסי קנייה ופירוטים אחרים. [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 13:37, 25 ביוני 2020 (IDT)
::הי ותודה; לגבי סעיף א' - לפי מה שאני מבין מה שמונפק טרם תשלום, אם בכלל מונפק, הינו [[חשבון עסקה]] (invoice) ואולי למסמך זה התכוונת. לגבי סעיף ב' - מניסיוני המון קבלות לא כוללות פירוט מספיק אם בכלל על עסקה, אך כמובן שניתן יהיה להחליף זאת בפירוט על מהות תשלום כנפוץ באפליקציות בנקאיות ואני מניח שזה אפשרי גם למע"מ באם מחושב אוטומטית (עם אפשרות לעריכה ידנית) אם כי לגבי מסים אחרים אין לי דעה. {{לא חתם||אלמ}}
::לא. לדוגמה: לרפי יש חשבון במכולת השכונתית וכל 1 בחודש הוא פורע אותו. כל פעם שהוא קונה לחם, המחשב (או המוכר, באופן ידני) מוציא {{קו תחתון|חשבונית מס}}. בחשבונית כלול 1. פרטי העסק 2. סכום העסקה 3. מע"מ. את החשבונית רושם המוכר כ{{קו תחתון|עסקה}}. ב-1 לחודש מגיע רפי למכולת, משלם 4,000 ש"ח ומקבל {{קו תחתון|קבלה}} על כך ששילם 4,000 ש"ח. את ארבעת אלפי השקלים רושם המוכר כ{{קו תחתון|הכנסה}}.
::לעומת זאת, יהודה מגיע למכולת, וקונה לחם וחלב ומשלם במזומן. הוא מקבל מסמך שמהווה גם חשבונית מס וגם קבלה. המוכר רושם עסקה בסך של 7.50 ש"ח (לצורכי מע"מ) ומצהיר על הכנסה של 7.50 ש"ח (לצורכי מס הכנסה). [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 19:36, 25 ביוני 2020 (IDT)
:::אני לא יודע מספיק על מערכת המיסוי הנפוצה כדי להסיק למה לא להפוך את כל העצמאים לעוסקים פטורים ובכך לפטורם מלהוציא ''חשבונית מס'' כהצהרה למס הכנסה כך שיוציאו רק ''קבלות על תשלום'' כהצהרה למע"מ '''עד להודעה חדשה''' (שזה אולי יהיה צעד סביר בכלכלה תאורטית כפי שמתואר בכותרת). {{לא חתם||אלמ}}

== למה לא עובדת לי רשימת המעקב?  ==
{{הועבר|ל=ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#למה לא נפתחת לי רשימת המעקב? }}

== האם ידועות דרכים תזונתיות להאיץ את פעילות המערכת האנדוקנבינואידית בגוף האדם? ==

האם ידועות דרכים תזונתיות להאיץ את פעילות המערכת האנדוקנבינואידית בגוף האדם?

כלומר, האם ישנן דרכים תזונתיות לגרום ליותר ביוסינתזה טבעית של אנדוקנבינואידים (בעיקר CBDיים) בגוף האדם, ללא כל קשר לצריכת פרחים, עלים ושרף של זני [[קנאביס אינדיקה]], [[קנאביס סאטיבה|סאטיבה]] או [[קנאביס רודרליס|רודרליס]]?

בתודה, {{לא חתם||אלמ}}
:ראשית כל: ערכים: [[קנאבידיול]]. אין לנו ערך על [[המערכת האנדוקנבואידית]] {{אנ|Endocannabinoid system}}. מה הכוונה ב„האצת המערכת״? באופן כללי מערכות בגוף האגם נמצאות בשיווי משקל והוצאה משיווי משקל אינה מומלצת (זהו כלל אצבע שיש לו, כמובן, הרבה חריגים בהתאם לנסיבות מקומיות). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:36, 26 ביוני 2020 (IDT)
::הכוונה ב"האצת המערכת" היא לגרום ליותר ביוסינתזה טבעית של אנדוקניבואידים (בעיקר CBDיים) אך מבלי ליטול קנאביס (למעט אולי שמן זרעי קנאביס אשר למיטב ידיעתי שונה מאד משמן קנאביס שהופק מכל חלק אחר של הצמח). {{לא חתם||אלמ}}

== גיל הבגרות והעצמאות האנושי ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם יש איזו השערה באיזה גיל אדם פרה-היסטורי שהוא צייד-לקט הפך להיות עצמאי (=ללא תלות באחרים למחייתו)? ומה קורה בנושא הזה אצל ציידים-לקטים מודרניים? [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A039:8918:2380:7259:BDCC:FF22|2A01:6500:A039:8918:2380:7259:BDCC:FF22]] 15:25, 26 ביוני 2020 (IDT)
:אני מניח שאתה מתכוון לגיל שבו אדם מוגדר כבוגר על ידי החברה שבה הוא חי ובהתאם יש לו חובות וזכויות (אף אדם באף חברה לא יכול להתקיים "ללא תלות באחרים למחייתו"). קשה לענות על השאלה משרידים ארכאולוגיים. אצל ציידים-לקטים מודרניים יש מגוון גדול של מידת העצמאות של ילדים, החל בחברות שבהן הילדים לא עושים כלום עד גיל העשרה וכלה בחברות שמוציאות את הילדים ללקט ולעזור כבר בגיל 6-7. יש פרק מעניין (אך לא מקיף) על ילדות בחברות מסורתיות בספר של ג'ארד דיאמונד, [[העולם עד אתמול]]. סביר להניח שאצל ציידים-לקטים פרהיסטוריים היתה תמונה דומה, לפחות אלה שזהים או דומים לנו מבחינה פיזית. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 15:40, 26 ביוני 2020 (IDT)

== מיהו חבר הכנסת הוותיק ביותר בהווה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
אני יודע שמבחינה רשמית הוותיק ביותר הוא [[עמיר פרץ]], אבל אני שואל מיהו חה"כ הוותיק ביותר '''ושאינו עזב זמנית/התפטר/לא נבחר''', כלומר בעל כהונה רצופה. זה מוציא מהמשוואה את [[בנימין נתניהו]], [[משה גפני]], [[צחי הנגבי]]. אולי התשובה היא [[אחמד טיבי]]? [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] 23:16, 26 ביוני 2020 (IDT)
: ישראל כ"ץ? [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 22:59, 27 ביוני 2020 (IDT)
::ישראל כ"ץ מכהן ברציפות מ-18/11/98. יש מצב. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 17:54, 28 ביוני 2020 (IDT)

== על איזו המצאה מדובר? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ראיתי את הכתבה הבאה: {{עברי אנכי||אדם קיטורי|1868/05/08|00402}}. אני תוהה האם מדובר בהמצאה שיש לה המשכיות היום או שמדובר ברעיון שכשל במרוצת הזמן? --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 05:52, 27 ביוני 2020 (IDT)
:מנוע הקיטור הומצא במאה ה-17. לעניות הבנתי, הרעיון הוא רובוט שפועל על קיטור. מאז כבר הומצאו מנועי דלק נוזלי, גז וחשמל.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 09:34, 27 ביוני 2020 (IDT)
::אני דווקא מבין שמדובר על איזו חליפת קיטור שתאפשר לאדם לבצע משימות באופן מהיר, רק שלא כ"כ זוכר את זה קורה בפועל חוץ מבמדע בדיוני... אבל אולי לא הבנתי נכון. --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 09:57, 27 ביוני 2020 (IDT)
:::בהחלט מדע בדיוני. מנוע קיטור שמסוגל להפיק כוח די הצורך +פחם +מים כבד וגדול הרבה מעבר למה שאדם יכול לשאת. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:46, 27 ביוני 2020 (IDT)
::::מאחר שכך, אני חושב שאולי מדובר בהמצאה אחרת. הרי מה שתיארנו אפילו לא היה מסוגל לעבור את שלב הניסוי הראשוני. --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 09:39, 28 ביוני 2020 (IDT)
:::::מדובר פשוט בסיפור דמיון, או בדיה, שמישהו לקח ברצינות. כמו [[הטורקי המכני]].<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:18, 28 ביוני 2020 (IDT)
::::::התיאור הוא של מעין קטר, שקושרים אותו לעגלות, שמעוצב בצורת אדם. לא משהו מנותק מהרמה הטכנולוגית באותה תקופה. הנקודה המוזרה היא שיש לו רגלים ולא גלגלים. {{לא חתם||אלמ}}
:::::::הרבה מעבר ליכולת הטכנולוגית של אותה תקופה. ל[[בוסטון דיינמיקס]] לקח שנים של מחקר ופיתוח להגיע לרובוט דמוי אדם שלא נופל. הליכה אנושית היא עניין מוזר. למעשה מדובר בנפילה קדימה כל צעד, שנבלמת על ידי רגל שמושטת קדימה. לא פלא שקופי אדם לא מסוגלים ללכת בינקותם, להבדיל מיונקים רבים (דומני שכולם אוכלי עשב), שדקה לאחר ההמלטה כבר הולכים, וחמש דקות נוספות והם משתוללים. לדעתי אין שום סיכוי שיכלו לבנות משהו כזה דאז. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:07, 13 ביולי 2020 (IDT)

== משרד הדיגיטל הלאומי ==

אני יודע שמתן שמות למשרדי ממשלה, ובפרט למשרדי הממשלה שהוקמו בעת האחרונה, הוא משימה מאתגרת. בכל זאת, יש לי שאלה: מדוע רק משרד הדיגיטל הוא "משרד הדיגיטל '''הלאומי'''"? וכי משרד האוצר אינו "משרד האוצר הלאומי"? ומשרד הביטחון אינו "משרד הביטחון הלאומי"? האם השם "משרד הדיגיטל הלאומי" מרמז שבכל הפעלה או כיבוי של מחשב הוא ישמיע את "התקוה"? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:34, 27 ביוני 2020 (IDT)
:לדעתי זה כדי לצחוק על [[:המשרד לחיזוק וקידום קהילתי]], שהם הוקמו ביחד ואחד עוסק במדינה והשני רק בקהילה... --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 06:49, 27 ביוני 2020 (IDT)
::אולי, הדיגיטל הלאומי הוא תחום מצומצם מתוך הדיגיטל, ורק בו המשרד עוסק. {{לא חתם||אלמ}}
:::כנראה זה חלק משירותים עבור המדינה (כך שבמקור היה אמור להיות באחריות משרד האוצר), בשונה נניח מ[[מטה הסייבר הלאומי]], שפונה גם לתעשייה, לא בהכרח רק בתחום ההייטק, אלא לכל שימוש וניהול באמצעות מערכות ממוחשבות, גם בפיתוח, אבל גם בתשתיות. השם קצת דבילי, אולי היה עדיף "תשתיות אלקטרוניות", או "תשתיות תקשורת", או סתם "תקשוב", לא שם לקוי שאומץ בתחום השיווק ומתייחס בד"כ למדיה חברתית. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 14:15, 1 ביולי 2020 (IDT)

== ניקיון פי הטבעת אצל בעלי חיים ואצל לקטים ציידים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

איך פי הטבעת של [[בעלי חיים]] לא דורש ניקוי אחרי הפרשת צואה כמו אצל בני אדם, ומה קורה אצל בני אדם כמו [[לקטים ציידים]]? [[מיוחד:תרומות/80.246.139.175|80.246.139.175]] 15:56, 27 ביוני 2020 (IDT)
:ודאי שהוא דורש ניקוי. אני לא יודע לגבי בעלי חיים אחרים, אבל גם חתולים וגם כלבים מלקקים את פי הטבעת על מנת לנקות אותו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:37, 27 ביוני 2020 (IDT)
::נזכרתי במשהו - חלק מהחיות (זכורים לי סוסים, עיזים ו-וומבט) פולטים צואה יבשה וקשה ולא זקוקים לניקוי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:30, 27 ביוני 2020 (IDT)
:::ולשאר לרוב לא אכפת.. &rlm;[[משתמש:ShoobyD|ברוך [ShoobyD]]] • [[שיחת משתמש:ShoobyD|שיחה]] – 03:52, 29 ביוני 2020 (IDT)
::::קשה לי להאמין. שאריות צואה על עור דק ורגיש כמו האנוס גורמים לפריחה ודלקות, כפי שכל הורה לתינוק יודע. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:59, 29 ביוני 2020 (IDT)

== מה גודל הערך החציוני בוויקיפדיה העברית? ==

אם נסדר את כל הערכים בוויקיפדיה העברית לפי הגודל, מה יהיה גודלו של הערך שנמצא בדיוק באמצע?
[[קובץ:length_dist_he_200911.jpg|שמאל|ממוזער|450px|התפלגות אורכי הערכים בוויקיפדיה העברית בסוף אוקטובר 2009 (ב[[סולם לוגריתמי]], לפי [[בסיס 2]])]]
: ב-2009 ההתפלגות היתה כמופיע משמאל. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:46, 29 ביוני 2020 (IDT)

== תוכנת SaaS להוצאת מסמכי עסקה אשר הינה [[א-פוליטיות|א-פוליטית]] ==

שלום למומחה,

אני מחפש תוכנת [[SaaS]] להנפקת מסמכי עסקה (כגון [[חשבון עסקה]] ו[[קבלה (הנהלת חשבונות)|קבלה על תשלום]]) אשר הינה [[א-פוליטיות|א-פוליטית]], כלומר, לא תלויה ברשות המס של אף מדינה ולכן כל אדם בכל מדינה יכול להשתמש בה בלי בעיה חוקית באופן כללי.

===מאפיינים===
תוכנת SaaS כזו צריכה להיות:

* FOSS {{אנ|Free and open-source software}}
* Gratis {{אנ|Gratis versus libre}}
* מאפשרת חתימה דיגיטלית של מסמכי עסקה
* מתקשרת עם [[שרת אימייל]] כך שתאפשר שליחת מסמכי עסקה ללקוח באימייל
* מאפשרת יצירת גיבוי של כל ניהול הספרים עד נקודת זמן מסוימת (למשל, בקובץ zip)

===בקשתי מהמומחה===
האם המומחה מכיר מיזם כזה? {{לא חתם||אלמ}}
: למיטב ידיעתי תוכנת הנה"ח שמנהלת את ספרי החשבונות של העסק לרבות הנפקת מסמכי מס, זקוקה לאישור שלטונות המס ועלכן אינה יכולה להיות אוניברסלית. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 20:54, 29 ביוני 2020 (IDT)
::אני חושב שזה נכון כל עוד לא פונים במוצהר לקהל בין לאומי. {{לא חתם||אלמ}}

== ציפור חולפת: Stopping vs. staging ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

נתקלתי במאמר זה [https://www.researchgate.net/publication/229776902_Stopping_vs_staging_The_difference_between_a_hop_and_a_jump| Stopping vs. staging: The difference between a hop and a jump] . מוכר לי בעברית המונח "חולף" לתיאור מעבר של ציפור בעת נדידה, מאתרי רביה לאתרי חריפה.  האם נוסחו 2 מונחים שונים לעצירה קצרת טווח ולעצירה ארוכת טווח (קיימים פרמטרים נוספים, כמתואר במאמר)? [[משתמש:דליק כלבלב|דליק כלבלב]] - [[שיחת משתמש:דליק כלבלב|שיחה]] 21:13, 28 ביוני 2020 (IDT)

== חידוד ההבדל בין תוצר לאומי גולמי לתוצר מקומי גולמי ==

מן הכתוב בפתיח הערך [[תוצר מקומי גולמי]] (תמ"ג) אני מבין שהמונח הזה בדרך כלל מחליף את המונח [[תוצר לאומי גולמי]] (תל"ג) כי בדרך כלל "מקום" בהקשר מדידות כלכליות, פירושו [[מדינה]].

אילו עוד "מקומות" מלבד "מדינה" מודדים עם המונח תמ"ג? כלומר, מה בדרך כלל יבוא בסדר העדיפויות מיד אחרי "מדינה"? תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:[https://www.themarker.com/misc/tags/TAG-1.3682 "תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) הוא מונח כלכלי המציין מדידה של הערך הכולל ‏‏של הסחורות (מוצרים) והשירותים שיוצרו בשטח טריטוריאלי מסוים, כמו מדינה."]. כלומר - זה יכול להתייחס למחוז, או יבשת וכיוצא באלה. דוגמה לשימוש מועיל להגדרה - בדיקת תמ"ג באיזוא ה[[סאהל]], שעובר תהליך [[מידבור]] מהיר, שמביא לעוני ולרעב. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   10:20, 30 ביוני 2020 (IDT)

== סלנג מקומי בישראל ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני מחפש דוגמאות להבדלי הגייה או מילות סלנג מקומי בישראל. לדוגמה "טוש" ו"לורד" באיזורים שונים בארץ יש להם משמעות שונה (בשבילי "לורד" הוא טוש מאוד עבה). יש הבדל בין "בוחן" לבין "בחן" בין חיפה ותל אביב. אני רוצה עוד דוגמאות. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 15:19, 30 ביוני 2020 (IDT)
:גוגואים - אג'ואים. [[משתמש:המלך הכחול|<span style="color:#1E90FF;">המלך הכחול</span>]] • [[שיחת משתמש:המלך הכחול|<span style="color:#1E90FF;">יצירת קשר</span>]] • [[וק:ביכורים|<span style="color:#1E90FF;">מיזם ביכורים</span>]] 15:22, 30 ביוני 2020 (IDT)
:{{לפהת}}אג'ואים וגוגואים; אבויויו ושק קמח; לאפה ואש תנור; במבליק וליקריץ; שערות סבתא וימבמבם. ועד כאן בינתיים מירושלים. [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 15:26, 30 ביוני 2020 (IDT)
::מעניין שדווקא ירושלים היא הבולטת בעגה מקומית. האם יש משהו תל-אביבי או חפאי מובהק? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 15:39, 30 ביוני 2020 (IDT)
מוחק ומחק, מתיים ומאתיים(א פתוחה). [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 00:12, 1 ביולי 2020 (IDT)
:[https://www.haaretz.co.il/misc/1.1196172?fbclid=IwAR0I5sv9JAvPiU-76jXayz8kj8VQ2xKsTYp_kTYbDuE0Wii48zK3IzotNy8 ניב גלילי]. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 00:22, 1 ביולי 2020 (IDT)
::וגם קוקו שקר וקוקו בלוף, ומציצה מול סוכריה על מקל (מסיבות מובנות זה הולך ונעלם...). [[משתמשת:סיון ל|סיון ל]] - [[שיחת משתמשת:סיון ל|שיחה]] 08:14, 1 ביולי 2020 (IDT)
:מילת סלנג רחובותית בלבד שלצערי נכחדה כמעט לגמרי: דוּפִּיַה עבור צינור (דו-פיה). ג'ולות מול בלורות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:13, 1 ביולי 2020 (IDT)
::בילדותי הרחוקה באילת, היו קוראים לשקית הקטנה שמלאה במיץ - "יאללה". {{לא חתם||אלמ}}
:מהדק ושדכן; קרטיב וארטיק קרח; חיי שרה וחממות; עט עיפרון, עיפרון חודים, עיפרון מכני ועיפרון שפיצים; ניילונית ושמרדף; אבן נייר ומספריים, אבניירו, שה, אבן ג'וק ואבן שוק. (אולי גם חתולים במלרע וחתולות במלעיל?) [[משתמש:Nomnomgol|Nomnomgol]] - [[שיחת משתמש:Nomnomgol|שיחה]] 11:22, 5 ביולי 2020 (IDT)

== למה שוברים כוס בחתונה בירושלים? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שבירת הכוס היא נוהג שמקושר לזכר ירושלים. הוא מתכתב עם תהלים קל"ז. כל המנהג מרמז שירושלים הושמדה ומה שנשאר ממנה זה הזכרון. אבל ירושלים כיום היא חיה, יהודית, נגישה, וקלה להשגה. למה צריך לזכור את ירושלים בראש שמחתך, כשאתה למעשה נמצא במרכז ירושלים? אפשר בהחלט לשמוח בירושלים הבנויה. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 15:37, 30 ביוני 2020 (IDT)
:המנהג נועד להעלות את חורבן ירושלים הפיזי, כמו התוכני. פיזית ירושלים הקדומה היא זו שבין החומות והיא רחוקה מלהיות יהודית ונגישה, ומבחינה תוכנית רוב בני היהדות האורתודוקסית לא רואים בבניין ירושלים הנוכחי את תכלית השלמות. [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 15:57, 30 ביוני 2020 (IDT)
::אחד המנהגים הכושלים. כולם יודעים שהיוונים שוברים צלחות והיהודים שוברים כוס כדי להתחיל את החגיגה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:02, 30 ביוני 2020 (IDT)
::: כלומר, שבירת כוס היא למעשה העתקה מתרבות יוון? האם הם שוברים כלי מטבח בחתונה דווקא? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 16:13, 30 ביוני 2020 (IDT)
:::: לא. זה סתם קשר מקרי. אבל נראה לי שאצל לא מעט אנשים שבירת הכוס מקושרת עם חגיגה ולא עם אבל, בניגוד למטרתה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:22, 30 ביוני 2020 (IDT)
:::::מקור המנהג במעשה שמסופר בתלמוד (ברכות דף ל' עמוד ב'), שם אמורא שבר כוסות (באופן ספונטני) בכדי למעט את שמחת החוגגים ולהזכירם את חורבן ירושלים. התוספות שם כתבו שזהו מקור המנהג, שרווח כבר בזמנם, לשבור כוס בחתונה. האם המנהג היווני גם כן מוקדם כל כך? זה מעניין. [[משתמש:פנטין|פנטין]] - [[שיחת משתמש:פנטין|שיחה]] 19:26, 30 ביוני 2020 (IDT)

רק הערה באשר לכותרת – שוברים כוס בכל מקום,לא רק בירושלים. [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 15:58, 5 ביולי 2020 (IDT)

:::::: לא הבנת את כוונת הכותרת. כוונתה, תינח - בדוחק - ששוברים מחוץ לירושלים, אבל מה הטעם לשבור כשאתה בתוך ירושלים והיא בנויה לתלפיות לנגד עיניך [להבנת השואל, אם כי השבת לו יפה מאד]. אגב. לרוב מיד אחרי שבירת הכוס, הנוכחים פורצים בתשואות מזל טוב וצהלולים, ויש שהעירו (ספר שדי חמד) ששבירת הכוס היא לאות אבל ואין הצהלה מתאימה בדיוק באותו הרגע. [[משתמש:השוחט|השוחט]] - [[שיחת משתמש:השוחט|שיחה]] 16:27, 5 ביולי 2020 (IDT)
:פעם המנהג היה לשים אפר על ראש החתן היכן שמניחים תפילין (לזכר הנאמר: "לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר"), אך מכיון שרבו היהודים שאינם מניחים תפילין מדי יום וממילא הם לא יזכו לאיחול 'פאר תחת אפר', לכן נהגו לשבור כוס כדי לזכור את חורבן ירושלים. [[משתמש:sbl770|בני]] • [[שיחת משתמש:sbl770|שיחה]] • כ"ט בתמוז ה'תש"ף • 20:50, 20 ביולי 2020 (IDT)

== האם גוף האדם תמיד מייצר חלבונים מחומצות אמינו, או שהוא יכול לקחת חלבון "כפי שהוא" מחיה? ==

אני לא אופתע לגלות שיש מלא מולקולות זהות שיש הן בשריר פרה והן בשריר אדם. האם כשטורף אוכל בשר, הוא קודם מפרק את החלבונים לחומצות אמינו ואז מרכיב כחלק מהשריר שלו, או שהוא יכול לקחת את מולקולות החלבון בשלמותן ולהשתמש בהם לבניין (או פעילות ביו-כימית כלשהי)? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 16:12, 30 ביוני 2020 (IDT)
:אנזימי הקיבה והמעיים מפרקים חלבונים ל[[פפטיד]]ים קצרים ולבסוף לחומצות אמינו בודדות, הנספגות במחזור הדם. [[שאלתי בגוגל which ingested proteins evade proteolysis ומצאתי מקור ישן מדי|איני יודע]] איזה חלבונים מצליחים לחדור למחזור הדם ישירות מהחניכיים, אך לעניות דעתי מדובר בתקלה ולא בתכונה - אינך רוצה שחלבונים פתוגניים או סתם [[פריון (חלבון)|פריונים]] זרים ישוטטו לך במחזור הדם. ככלל, הגישה בגוף היא לפרק חלבונים ולבנות אותם מחדש, במקום לתחזק חלבונים קיימים לאין קץ. כנראה שהעלות המטבולית העודפת הכרוכה בכך נמוכה מעלות הפנסיה התקציבית לחלבונים מקשישים. יום טוב, [[משתמש:ליאור|ליאור]] [[פורטל:ביתא ישראל|<big>पॣ</big>]] • י' בתמוז ה'תש"ף • 12:53, 2 ביולי 2020 (IDT)

== מניה שוחט ==


<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אמת או שקר: מניה שוחט היתה חשודה ברצח? {{לא חתם|213.55.225.195}}
:ראה [Https://ofra-offer-oren.com/2015/01/30/מניה-שוחט-דודה-ישאלית-טובה-מהפכנית-רוס/ מניה שוחט: דודה ישראלית טובה, מהפכנית רוסיה נועזת, או רוצחת?]. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 16:26, 1 ביולי 2020 (IDT)
:מעניין אם השאלה הזו היא בעקבות [https://www.youtube.com/watch?v=Z3LD88BBvyI מערכון] של "היהודים באים" שעלה כמה לפני כמה ימים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 03:38, 2 ביולי 2020 (IDT)
::נראה שדמותה הולכת להופיע שם גם בהמשך. כדאי להבהיר את זה בערך. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:21, 2 ביולי 2020 (IDT)
:::מניה שוחט הייתה מהפכנית, אישה חזקה, משכילה, חילונית ודעתנית, בתקופה שבה הציפייה מנשים הייתה ללדת ילדים ולשתוק. היא לא שתקה - בשום רגע מחייה.  יש כאלה שקשה להם להתמודד עם זה, אז הם ממציאים סיפורים. אז זהו, שלא: מניה שוחט לא הייתה רוצחת. היא כן הייתה אישה חזקה וקשוחה, לוחמת, ואף [[פמיניזם|פמיניסטית]], בתקופה שהפמיניזם עדיין לא היה קיים (לא הוגדר). היא בהחלט הקדימה את זמנה. בברכה, דני [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 15:38, 5 ביולי 2020 (IDT)

ולעניין תוכנית המערכונים "היהודים באים", מדובר בתוכנית מערכונים.  לא בשיעור היסטוריה. אני גם די בטוח שרות וסטהיימר [https://www.facebook.com/thejewsarecoming/videos/306307410412396/ לא סידרה ככה את החיילים הבריטים (בקישור)] כשהגיעה לארץ ישראל כנערה ניצולת שואה. אבל זה מצחיק. {{חיוך}}> דני [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 19:12, 5 ביולי 2020 (IDT)
:[[משתמש:Danny-w|Danny-w]], ברור שהיהודים באים אינה מקור אמין. אבל ר’ המאמר שמקושר למעלה. מה דעתך עליו כמקור? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:26, 5 ביולי 2020 (IDT)

::תשובה: תודה על הקישור. קראתי אותו בעיון. אכן מוזכרת שם '''הטענה''' שמניה שוחט רצחה אדם, וכמה פסקאות אחר כך כתוב שהיא "שוחררה ממעצר מכיוון שהשופט החוקר לא מצא ראיות נגדה, וכעבור שנתיים ציינו בעיתון דבר כי חקירת המשטרה לא הוכיחה כלום נגדה." כלומר: אינה רוצחת. אילו היה החוק מתייחס אליה כאל רוצחת, היו מתייחסים אליה בהתאם. והחוק הרי בדק. ניתן לציין בערך את החשדות, ולהביא את הטור הנ"ל כמקור. לא ניתן לטעון שהיא הייתה רוצחת. אני חוזר על דבריי מקודם: מניה שוחט הייתה אישה חזקה, כנראה לא רק נפשית אלא גם פיזית, שהתנהגה באופן שונה מאוד מהמצופה מנשים באותה תקופת זמן (וייתכן שגם כיום). זה שלה, ואת זה אי אפשר לקחת ממנה.  לגבי הטענה שהייתה רוצחת - נשאיר את זה למערכונים שצוחקים עליה. בברכה, דני [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 22:34, 22 ביולי 2020 (IDT)

==האם ניתן לחתום קבצי תמונה ווידאו ב[[חתימה דיגיטלית]]?==

תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:הפורמטים הנפוצים לא תומכים בחתימה דיגיטלית. ישנם טריקים שונים שמאפשרים סימון ברמת אבטחה נמוכה (כמו למשל לנצל אינדקס של הפלטה בקבצי GIF ו PNG) וישנן צורות סטגנוגרפיה מתקדמות בשימוש בתוכנות יעודיות, למיטב ידיעתי אלו תוכנות יקרות. בכל מקרה - צילום מסך רגיל של התמונה או הוידאו וקידוד מחדש יעיפו את החתימה הסטגנוגרפית. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:58, 1 ביולי 2020 (IDT)
::טעות שלי, קראתי את השאלה הפוך. על כל קובץ ניתן לחתום דיגיטלית. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:00, 1 ביולי 2020 (IDT)

== למה מנוע חשמלי נחלש עם הזמן ומה זאת אומרת מנוע נשרף ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
לפי ניסיוני מנועים חשמליים נחלשים עם הזמן, למשל השואב שואב חלש יותר ולפעמים אומרים שהמנוע נשרף למשל מנוע של מזגן שמפסיק לעבוד. לפי מה שאני יודע מנוע חשמלי זה בסה"כ גוף מתכת מלופף בחוטי חשמל מוליכים. נשמע כמו מנגנון פשוט מה גורם לכך שהוא מתחיל לעבוד חלש יותר? יש דרך לתקן את זה? ומה זה נשרף? אם איזה רכיב חשמלי נשרף למשל בלוח הפיקוד קל להחליף אותו אבל אני מבין שהכוונה שהמנוע עצמו נפגע?
:מנוע חשמלי מורכב מרוטור הבנוי מסליל, וגוף משרה קבוע שיכול להיות בנוי גם מסליל או ממגנט כלשהו. מגנטים יכולים לאבד מכוחם עם הזמן. סוגי מנועים מסויימים משתמשים במברשות, אלה יכולות להינזק עם הזמן ודורשות החלפה. לעתים מסבים במנוע ניזוקים ועל ידי זה יוצרים חיכוך המאט את המנוע. במנועים זולים יותר יכולים אף לא להשתמש במסבים כלל אלא בתותבים הניזוקים מהסיבוב עם הזמן. אלה נוטים ליצור רעש ורטט עם הזמן. 
:אבל למעלה מ-50 אחוז מתקלות המנוע נגרמות מהידרדרות החומר המבודד שאורך חייו מוגבל והבלאי עליו הוא לא רק משימוש אלא גם מהסביבה. עלייה של 10 מעלות בטמפרטורה צפויה לקצר את אורך חיי הבידוד בחצי. נזק לבידוד ייצר פיחום בתוך גוף המנוע שייצר שכבה של חומר העלול להתערב בפעולת המנוע, לגרום לחיכוך פנימי וכדומה. אבל בסופו של דבר הידרדרות של הבידוד תגרום לקצר, לשרפיה של הסלילים ועל ידי כך ל"מותו" של המנוע. חלק מהדברים הללו ניתן לשפץ ולמנוע על ידי אחזקה שותפת או מחזורית. אבל, ובמיוחד במנועים זולים וקטנים המאמץ לא יהיה שווה את ההשקעה הכספית של פתיחת המנוע, ניקוי, החלפת רכיבים, התקנה מחדש, בדיקות וכדומה.
:ישנם מנועים חשמליים בני הרבה עשורים שעדיין עובדים, אבל זה לא המנועים במוצרי צריכה שחלקם אף מתוכננים להיכשל בסוף חיי המדף. גם עם לא היה את ההתיישנות המתוכננת, שיפוץ מנועים חשמליים הוא לא פשוט ולא כדאי במוצרים פשוטים וזולים. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 18:53, 1 ביולי 2020 (IDT)
:כשלים בסלילי העוגן ניתן לתקן על ידי מלפפי מנועים. קל למצוא אותם בחיפוש. המחיר מוצדק אך ורק אם מדובר בתיקון מוצר יקר למדי. אסכם את דברי Lirtdn ושלי עם אופציות התיקון: נזק לסלילים - ליפוף. נזק למיסבים - החלפת מיסבים. פחמים שחוקים - החלפת פחמים, לא תמיד אפשרי כי פחמים מיוצרים באלפי או עשרות אלפי מודלים שונים. צירים שחוקים - אין תיקון. ציר עוגן עקום או שבור - למעט מנועים יקרים מאד אין תיקון. עלות התיקון היא חריטת ציר חדש והתקנתו בלחץ במקום הציר הפגום. מגנטים - בדרך כלל קיימים במנועים חלשים, בעיקר בזרם יש כמו בצעצועים. ישנם יוצאי דופן. למעט יוצאי הדופן אין טעם להחליף. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:24, 1 ביולי 2020 (IDT)

== התפריט של ויקיפדיה  ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
למה התפריט של ויקיפדיה נמצא בצד ימין בלבד במקום בצד ימין ובצד שמאל כמו שהיה לי פעם? איך לשנות את זה? {{לא חתם|ליאון12}}
:[[משתמש:ליאון12|ליאון12]]: [[מיוחד:העדפות#mw-prefsection-rendering|העדפות ⟸ מראה]] ⟸ עיצוב ⟸ "מחוץ לזמן". [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 16:14, 1 ביולי 2020 (IDT)
זה לא עובד למרות שכבר היה לי את הרקע של המחוץ לזמן
:מוזר, בדקתי אצלי וזה עובד. מציע שתעביר פסקה זו לו[[ויקיפדיה:דלפק ייעוץ]]. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 18:22, 1 ביולי 2020 (IDT)

== למה אנשים כל כך מלאים רגשי אשם בנוגע להכחדת מינים? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

יש תופעה מוכרת לפיה אנשים ממש מלאים רגשי אשם על אך שמיני בעלי חיים נכחדו בעקבות פעילות אנושית. אבל כאשר מין בעלי חיים אחד הורג את האחר, אז זה סוג של מובן מאיליו: יש אבולוציה ודינוזאורים נכחדו, מלא יונקים נכחדו, מלא ציפורים נכחדו וכדומה. אבל כשזה מגיע למין הhomo שגרם להכחדה של ממוטים, אז זה אסון נורא. ואם פילים צפון אפריקאים וקרנפים לבנים נכחדו, אז - אנשים הם רעים והורסים את הטבע. אבל למה? האבולוציה נעצרה והכחדת מינים הפכה מתופעת טבע לבעית מוסר? האם זה סוג של ייסורי מצפון שאנחנו מין מעצב סביבה מאוד חזק? [[מיוחד:תרומות/213.55.220.34|213.55.220.34]] 12:24, 2 ביולי 2020 (IDT)
:כנראה כי אנחנו לא חלק מהטבע, אלא מעצבים אותו כרצוננו, הורסים אזורי מחייה, ומשנים את פני הפלנטה, בדרכים שאנחנו עדיין לא מבינים. לחלק מן המינים האלו יש חשיבות במערכת האקולוגית, שבסוף ישפיעו גם עלינו לרעה, כמו הדבורים. גם ההכחדה ע"י מינים היא לא מודעת והיא חלק מציד למטרת מזון, בעוד בני האדם מכחידים ביודעין ולא למטרת מזון, גם במקרה של ציד בלתי חוקי. לרוב זה תעשיות שהורסות להם את אזור המחיה ע"י זיהום שגורם להם למוות. לדוגמא, זיהום מנפט. היה כזה לפני כמה שנים בערבה. ראינו את מימדי הנזק, אך זה היה קורה גם בים, עד שגרינפיס פעלו נגד התופעה הזו. אפשר אז גם להגיד, למה צריך להקים שמורות ושימור של בעלי חיים בסכנת הכחדה ע"י גני חיות ובתי חולים לחיות בר? חוץ מזה, יש כמה סוגים של הכחדה. הדינוזאורים נכחדו בהכחדה המונית, כחלק מאסון טבע, לא בהשפעת מינים אחרים. יש מינים שנכחדו כי הם הפכו למין אחר. גם פה לא ניתן להאשים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 14:54, 2 ביולי 2020 (IDT)
::אחד מהמאפיינים של מין האדם (עוד מימי ההומו ארקטוס) הוא שבאופן קבוע יש לנו נטייה לכרות, אקולוגית, את הענף עליו אנו יושבים. {{א|Galzigler}}, זה קרה הרבה לפני שהתפתחנו להיות "לא חלק מהטבע". זה '''כן''' חלק מהטבע, הטבע ההרסני של מין האדם. אני לא חושב שיש איזשהו טעם בתחושת אשמה. יש טעם בחינוך מקיף ללמד שגם אם לא אכפת לרובנו ממינים אחרים, אנחנו על הדרך דופקים את עצמנו כמו שניצל. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:34, 2 ביולי 2020 (IDT)
:::אתה מדבר על הממותות? כי כבר אז צדו בעזרת כלים, כמו חנית. אז לא הייתה מודעות לאפשרות של הכחדה ולכן לא הייתה האשמה, כמו שמתואר פה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:07, 2 ביולי 2020 (IDT)
::: נהפוך הוא. האדם זה המין היחיד בטבע שבאמת מתעניין בשימור מינים אחרים, לרבות אלו המסוכנים לו (טיגריסים לדגומה). העדות לכך לדוגמה השיחה הזאת. לרוב המינים האחרים נטולי יכולת להשמיד זה את זה. אבל כשיש את האפשרות, אז מין אחד יכחיד את האויב הביולוגי שלו. השאלה היא מדוע אנחנו כל כך רוצים להפלות בין הכחדת מין אחד על ידי פעילות אנוש, לבין הכחדה של מין אחר על ידי אחר. למה המקרה הראשון גורם לכך כך הרבה רגש שלילי, בזמן השני גורם רק לאדישות?  [[מיוחד:תרומות/213.55.220.34|213.55.220.34]] 17:55, 2 ביולי 2020 (IDT)
::::אני חושב שמשמרים גם מינים שלא נפגעו באופן ישיר מהשפעת האדם. האדם הציל כמה זנים מהכחדה, באמצעות טיפוח הזן בגני חיות. השיחה פה התייחסה להכחדה בתקופות קדומות. את הדינוזאורים לא יכולנו להציל, כי לא היינו קיימים אז, וכנראה שלא היינו מתפתחים אם הם עדיין היו קיימים. גם לשחזר את הגנים שלהם כמו ב"פארק היורה" זה לא אפשרי, כי חומר אורגני לא שורד כ"כ הרבה זמן. הבנתי שגם מה שעשו שם עם ענבר, זה לא מדויק. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 18:05, 2 ביולי 2020 (IDT)
:::::הממותות, העצלן הענק, הסוסים באמריקות - יש עשרות אם לא מאות, רובם יונקים גדולים.{{ש}}לא צריך טכנולוגיה מעבר לנשק של תקופת האבן ושימוש באש. האבורג'ינים באוסטרליה חוללו גל הכחדה עצום לפני 40,000 שנה, ועל הדרך הפכו את כל אוסטרליה למדבר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:16, 2 ביולי 2020 (IDT)
::::נזכרתי שגם הוקמה תיבת נח מודרנית לשימור הצומח בעולם, במקרה של אסון אפוקליפטי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 18:18, 2 ביולי 2020 (IDT)
: למה אנחנו מתייחסים לרצח באופן שונה מאשר למוות מזקנה? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:33, 2 ביולי 2020 (IDT)
::::אני חושב שהתשובה לשאלה המקורית היא שאנשים כיום בתרבות המערבית מעריכים את הגיוון של הטבע שקיים בכדור הארץ ולא רוצים שהגיוון הזה יאבד. עולם בלי קרנפים לבנים, טיגריסים ופנדות יהיה עולם משעמם יותר ופחות אסתטי. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 20:19, 2 ביולי 2020 (IDT)

== שאלה כרומוזומית ==

איך קוראים למצב שבו יש כרומוזומים מוגדלים, לעומת כרומוזום רגיל (לא הפיכה לשלישיה, אלא שהכרומוזום יותר ארוך מאשר כרומוזום רגיל)? לא הצלחתי למצוא, אז פניתי לכאן. [[משתמש:Euro know|Euro know]] - [[שיחת משתמש:Euro know|שיחה]] 12:48, 2 ביולי 2020 (IDT)
: [[טרנסלוקציה רוברטסונית]] [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 15:51, 2 ביולי 2020 (IDT)

== למה אנשים מזייפים בשירה? ==

מה השיבוש הנפוץ ביותר שגורם לזמרי קריוקי להיות כה גרועים? מה התקלה?
הם פשוט לא מקצועיים ומומחים בשירה [[משתמש:ליאון12|ליאון12]] - [[שיחת משתמש:ליאון12|שיחה]] 13:57, 3 ביולי 2020 (IDT)

== שתי בטריות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בשימוש יומיומי לרוב המכשירים שיצא לי לפגוש בחיים, דרושות 2 בטריות. לרוב 2 בטריות AA או 2 בטריות AAA. השאלה היא – מדוע 2?

לא ניתן היה לייצר בטריה אחת, חזקה/גדולה פי 2? אני מניח שיש עיקרון מעשי וסיבה הגיונית שעומדת מאחורי העניין הזה, אך אני לא יודע מה היא. 

--[[מיוחד:תרומות/185.175.33.252|185.175.33.252]] 23:28, 2 ביולי 2020 (IDT)
:מחיפוש באינטרנט: [https://www.quora.com/Why-do-so-many-devices-require-two-batteries-instead-of-one-larger-battery]. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:28, 3 ביולי 2020 (IDT)
::כמובן שניתן לייצר כאלה. אמנם הראקציה האלקטרו-כימית בין אנודה, קתודה ואלקטרוליט ספציפיים יוצרת תמיד אותו מתח, אך ניתן לארוז 2 סוללות מחוברות בטור בתוך מארז יחיד. הסיבה היחידה לכך שלא קיים מוצר כזה היא שפורמט בטריות AA ו AAA מקובל מזה שנים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:32, 3 ביולי 2020 (IDT)
:::סטנדרטים קיימים בדיוק בגלל שהם מקלים על תכנון מוצרים, כי יש סוללות קיימות בכל מקום והן זמינות לצרכנים. לייצר סוללות עם תאים מרובים מדובר על ייצור סטנדרט חדש יקטין את הזמינות של הסוללות. שיקול נוסף שאני רואה הוא ששתי סוללות מאפשרות איזושהי גמישות בתצורת התקנתם מבחינת התאים המחזיקים אותם. אפשר לשים אותם אחד אחרי השני, או אחד ליד השני. בעוד סוללה עם שני תאים תוגבל לתצורה אחת בלבד. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 07:23, 3 ביולי 2020 (IDT)
::::על פניו זה הגיוני, אבל עובדה שהיו פורמטים נוספים- בטריות 4.5 וולט, 6 וולט, 9V וה"בתולה" של מכשיר הקשר. בגלל אלה נראה לי שזו תוצאה של תקן מיושן שהתקבע, כמו מקלדות QWERTY. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:47, 3 ביולי 2020 (IDT)
:::::לא. זה תוצאה שהצגובות הכימיות נותנות 1.5 וולט. תםתח סוללה של 9 וולט מה תגלה שם? מארז של 6 סוללות של של 1.5 וולט. אז בשביל מה לבזבז זמן עבודה ומשאבים בשביל לייצר את זה כמארז מסובך, כשאפשר לשים כמה בטריות בטור במכשיר? [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 21:59, 3 ביולי 2020 (IDT)
:::::ידוע, ידוע...{{ש}}השאלה המקורית היתה על מדוע אין סוללה של 2X1.5  בהמשך לירדון הציע הצעה הגיונית - שנצמדים לסוללות 1.5 בודדות בשביל גמישות, ובהמשך אמרתי שהיו פורמטים נוספים, כלומר - זה לא רק בשביל לאפשר גמישות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:46, 4 ביולי 2020 (IDT)
::::::במד מתח/זרם/התנגדות אנלוגי ישן יש [https://www.ebay.com/itm/2Pcs-15F20-22-5V-Battery-412U15VS084-MN122-for-Tube-Radio-Analog-Voltmeter-/320928427174 סוללה של 22.5 וולט] בגודל של [https://www.ebay.com/itm/Vintage-Flying-Bomb-9-Volt-Battery/303567551551?hash=item46ae093c3f:g:NO4AAOSw8zdevUh5 סוללה 9 וולט]. לא נראה לי שהיא מורכבת מ-15 תאים. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 17:41, 4 ביולי 2020 (IDT)
:::::::על פי [http://www.farnell.com/datasheets/200926.pdf המיפרט הזה] היא אכן מורכבת מ 15 תאים של 1.5. לא ידעתי שיש דברים כאלה. חפירונת העלתה שהיו פורמטים "מוזרים" נוספים של מתח מעל 12V, כולל למשל 48V{{ש}}<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:14, 5 ביולי 2020 (IDT)

== באגים בוויקיפדיה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

כשאני פותח ערך חדש זה קופץ לי למטה?
ולמה רשימת המעקב מופיעה באלכסון לתמונה שלי במקום לידה? {{לא חתם||אלמ}}
: מה הבעיה ואיפה היא מתרחשת (במחשב, בנייד, בטאבלט), ובאיזה דף. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 14:00, 3 ביולי 2020 (IDT)

== כמה אנשים נמצאים במצב של חרדה קלינית או דיכאון? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
קראתי היום ששליש מתושבי ארצות הברית נמצאים במצב של חרדה קלינית או דיכאון. ([https://www.washingtonpost.com/health/2020/05/26/americans-with-depression-anxiety-pandemic/?arc404=true מקור]) האם התבצע סקר דומה בישראל? האם יש גוף שבודק מדי פעם כמה אנשים נמצאים במצב של חרדה קלינית או דיכאון? -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 17:02, 3 ביולי 2020 (IDT)
::ממש היום עניתי על סקר כזה. נדמה לי של מכון ויצמן. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 17:27, 3 ביולי 2020 (IDT)
:::תודה על קצה החוט! במכון דוידסון (שהוא חלק ממכון וייצמן) מנסים עכשיו לאמוד את הפרמטרים האלה [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%9E%D7%92%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA]. יהיה מעניין לראות את התוצאות. תודה, -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 19:05, 3 ביולי 2020 (IDT)

== האם בשביל להוריד שומנים, חייבים ירידת סוכר? ==

האם על מנת שהגוף יצרוך את מצבורי השומן הישבני הוא צריך להיות במצב שאין מספיק סוכר בדם? כי העדיפות שפירת האנרגיה לפי הבנתי היא סוכרים פשוטים->פחמימות מורכבות->שומנים->חלבונים. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 19:54, 3 ביולי 2020 (IDT)
:ירידה ברמת השומן בגוף היא נושא מורכב, ודורש טיפול ייחודי לכל אדם שמנסה לרדת במשקל, לכן קשה לספק מענה לשאלה שלך. קודם כל, לא קיימת בכלל אפשרות שהגוף יצרוך את מצבורי השומן הישבני ולא את מצבורי השומן האחרים. כל דיאטה או תוכנית אימונים תגרום לירידה ברמת השומן בכל חלקי הגוף במידה דומה. שנית, השרשרת שתיארת היא לא מדויקת ולא יודעים עליה מספיק, לכן לא מוכרת כיום דרך פשוטה שבה אפשר להגיד לגוף "תפסיק בבקשה לצרוך פחמימות מורכבות ותתחיל לשרוף שומנים". יש אמנם מחקרים שמנסים לזהות שיטות כאלה, על סמך ניסויים בעכברים, ואכן נטען בהם שנדרשת ירידה ברמת הסוכר בדם כדי שהגוף יצרוך שומנים [https://www.diabetes.co.uk/news/2018/jan/drop-in-both-insulin-and-leptin-needed-for-fat-burning-to-occur-90969878.html]  אבל הם ראשוניים בלבד ואני לא ממליץ להסתמך עליהם.
:ההמלצה שלי לטיפול במצב שתיארת היא שילוב של דיאטת הרזייה מותאמת אישית המתוכננת על ידי תזונאית מוסמכת, יחד עם ביקורים סדירים בחדר כושר ובניית תוכנית אימונים מותאמת אישית על ידי מדריך כושר מוסמך. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 07:58, 4 ביולי 2020 (IDT)

== למה רשות שדות התעופה ורשות התעופה האזרחית לא מאוחדות? ==

הן עושות דברים מאד דומים - תקנון והנהלה של תעופה אזרחית ובעיקר שדות תעופה אזרחיים ומה שקשור בהם מהותית, אז למה לא לאחד ביניהן? אני בטוח שבעידן ה web ומחשוב הענן זה בכלל אמור להיות די קל בהשוואה למשל נניח ל-25 שנה אחורה. אשמח לתמצית בנושא.

תודה רבה מראש ! {{לא חתם||אלמ}}
: בתמצית: רת"א היא גוף רגולטורי, רש"ת גוף ביצועי. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 14:58, 4 ביולי 2020 (IDT)
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
::מכיוון שגם בחברות רבות יש גופים רגולטוריים וגופים ביצועיים ועדיין הם מחלקות שונות באותה חברה, שואלני מה הכוח העיקרי המונע איחוד? תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:::ניגוד עניינים. אם אותו הגוף אמון על התפעול וגם על הביקורת של עצמו, אי אפשר לבטוח בשום דבר שהוא עושה. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 10:02, 6 ביולי 2020 (IDT)
::::אני לא בטוח שההכללה הזו תמיד נכונה אבל אני מאמין שאתה צודק - להבנתי מדובר על גופים ציבוריים הקשורים ישירות בתחומים עם רווח כספי עצום ולכן סביר שיש מקום להפרדה כזו. {{לא חתם||אלמ}}

==שאלות בבלשנות==

===שאלה ראשונה===
האם יש רדוקציה של כל השפות הטבעיות האנושיות ל [[פונמה|פונמות]], [[מבנה שפתי]] (כגון משפט או פסקה), [[טון (בלשנות)|טונים]] ו[[חלקי הדיבור]] ואולי משהו נוסף?

===שאלה שנייה===
איך בני אדם יכולים להבדיל בכלל בין שאלה, להצעה, לפקודה? 

'''הסבר לשאלה:'''

נניח שמישהי אומרת לזוגה "תפתח את החלון" - הוא יכול להבין את זה רגשית כבקשה כהצעה או כפקודה; תלוי כמובן מה הולך בנפשו; אבל ברמה הלוגית, לפחות לפי דעתי, אין באמת דרך לקבוע מה זה אלא אם צוין במפורש "בבקשה", "בהצעה" או שזו פשוט פקודה ("עשה כך").

אבל השאלה הזאת יותר עמוקה כי גם אם מוסיפים את המילים האלה, איך הם באמת "מעבירים מסרים" כאלה ומה הם בכלל המסרים האלה (כלומר, איך לא מגיעים להיגיון מעגלי בקשרם - "בקשה היא בקשה", "הצעה היא הצעה"); ייתכן שהמוח האנושי בנוי להבחין בין אלו מבחינה ביולוגית ו\או רוחנית אבל הטענות שכן [[בלתי ניתן להפרכה|בלתי ניתנות להפרכה]] ולכן אני מתקשה להבין איך מבחינה מדעית גרידא לא מגיעים לאבסורד כשמנסים להסביר מה זה בקשה או הצעה שאולי בכלל אפשר להבין אותם רק דרך הנפש (כמתואר בערך [[החדר של מרי]]). {{לא חתם||אלמ}}
:מבדילים ביניהם לפי האינטונציה והטון, דבר שלא עובר דרך הכתב. בעיה בפני עצמה בעידן הזה, כמו הבעות ושפת גוף, אך להם מצאו פתרון כלשהו. בבקשה ובהצעה יש בחירה חופשית ובדרישה אין. בקשה והצעה נבדלים כנראה בהקשר. בהצעה יש חוות דעת אישית, בעוד בבקשה אין, רק דרישה להוצאה לפועל של פעולה. נראה לי שקווליה מתייחס לחוויה סובייקטיבית שלא ניתן לתאר במילים, אך משותפת לכולם, כמו במקרה של מרי, איך מתארים צבע, שהוא אינטרפרטציה של חלק מאורכי הגל ע"י המוח, אך אינו מייצג את האופן בו הוא מתקיים במציאות, אלא רק במוח. הבנה מעמיקה יותר של המוח אולי תחשוף יותר אור על איך מייצרים חוויה של צבע. בטוח שבפילוסופיה עסקו בשאלות כאלו בהקשר של שפה. בלשנות זה לא התחום שלי, אז אני לא יכול לענות לשאלה הראשונה, אבל אני חושב שזה כן משותף. בהקשר של תחביר, קיימת טענה לקיומו של דקדוק אוניברסלי. ובהקשר לחלקי הדיבר יש אוניברסלים לשוניים. השאר הם חלקים בהגייה, זה כבר פיזיולוגי, אז נראה לי שזה כן אוניברסלי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:55, 4 ביולי 2020 (IDT)
::יש מצב שבמקרה של הגייה זה לא כזה אוניברסלי. נזכרתי שיש שפות של קליקים באפריקה. ייתכן ששם זה שונה. אני חושב ש IPA מכסה את כל הנושא הזה, של הגייה, כולל התייחסות לנושאים כאלה, כמו אינטונציה. לצערי, אני לא מכיר את זה. חבל שלא מלמדים את זה בישראל. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:58, 4 ביולי 2020 (IDT)
:::בעברית יש הבדל שלא רבים מייחסים לו חשיבות בדבריהם: "תפתח חלון" – עתיד; "פתח חלון" – ציווי. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 17:47, 4 ביולי 2020 (IDT)
::::בעברית מודרנית אין בפועל ציווי. יש רק עתיד, שמשמש גם לציווי. „תפתח חלון״ יכול להיות גם ציווי. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:53, 4 ביולי 2020 (IDT)
::::: מעניין. יש לזה מקור? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 20:44, 4 ביולי 2020 (IDT)
::::::[[מערכת הפועל בעברית]]. אני דווקא הכרתי את זה כזמן נפרד משיעורי לשון. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:01, 4 ביולי 2020 (IDT)
::::::: זו לא עברית. כנס לחדר זו בורות. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 23:29, 4 ביולי 2020 (IDT)
::::::::לא הבנתי על מה הגבת, [[משתמש:חזרתי|חזרתי]]. איפה היה כתוב "כנס לחדר"? [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 23:39, 4 ביולי 2020 (IDT)
::::::::: הגבתי על ההפניה ל[[מערכת הפועל בעברית]], ששם יש קישור ל[[הציווי החדש]] שמכשיר את "כנס לחדר". צורם. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 23:45, 4 ביולי 2020 (IDT)
::::::::::גועל נפש. [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 23:52, 4 ביולי 2020 (IDT)
:::::::::::"היכנס", לא "כנס". ולא הבנתי איפה זה מופיע. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 01:33, 5 ביולי 2020 (IDT)
:::::::::::לא משנה. מצאתי על מה דיברת. זו השמטה של החלק של אותיות האית"ן במילה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 01:35, 5 ביולי 2020 (IDT)

אינני יודע איך גל מבדיל בין אינטונציה לטונים אך הטענה שטונים לא עוברים בכתב איננה בהכרח נכונה; ב"[[שפות טונאליות]]" יש דרכים להבחין בהם דרך מערכות הכתב (אם כי לאדם חירש אולי לא תהיה אותה משמעות [[קווליה|קוולית]] לסימונים אלה כמו לשאר האוכלוסיה). {{לא חתם||אלמ}}
:אני לא. בעברית אין הבדל. ציינתי שניתן לתעד זאת בכתב, נניח באמצעות IPA. לא מכיר איך זה מתבטא בשפות כאלה. למה זה קוואלי, אם אפשר באמצעות סימונים די ברורים להראות את זה, גם בלי קשר למערכת כתב של שפה ספציפית. אני חושב שאפשר אפילו באמצעות תווי נגינה אפשר להציג זאת. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 12:12, 7 ביולי 2020 (IDT)
::התכוונתי לקוולי במובן של שמיעה; כלומר, שאדם נטול שמיעה לגמרי מלידה, ככלל לא יוכל לחוש איך זה ''נשמע'', אלא אם יכולת השמיעה תהפוך אפשרית עבורו. {{לא חתם||אלמ}}
:::אז כן, זה די שקול ל"החדר של מרי", רק לשמיעה. אבל חלק מהחירשים מסוגלים לדבר ולקרוא שפתיים, אז הם כן מסוגלים להבין, בדרך אחרת אמנם, את הטונים. ואגב, בעניין הזה של הקשר להגייה של מילים בשפות, בהתחלה דיברת בכלל על אינטונציה של שאלה ועל זה עניתי. לזה אין ייצוג בכתיבה, מלבד אולי סימן שאלה, אך יש משמעויות נוספות בדיבור לאינטונציה, שמשפיעות על המשמעות, על הרגש, על הכוונה, שאין להם כלל ביטוי בכתב. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 15:48, 7 ביולי 2020 (IDT)
::::אני חושב שלא נכון לקשור אינטונציה עם שאלת ההבחנה כי אטימולוגית אינטונציה קשורה עם טונים; כנ"ל גם עם סימני קריאה וסימני שאלה. {{לא חתם||אלמ}}
:::::לא הבנתי למה לא. איפה הבעיה? הרי יש הבחנה באמצעות האינטונציה. אפשר להגיד שאלת "האם" ללא מילה זו בהתחלה, כך שתישמע כמשפט ולא כשאלה, אך באינטונציה שעולה כלפי סוף המשפט, וזה יובן שמדובר בשאלה. לא הבנתי מה ההבחנה שלך בין אינטונציה לטון - לפי הערך, ההבדל הוא ביחידות עליהן זה מוחל. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:55, 8 ביולי 2020 (IDT)
::::::ההבדל שעשיתי (שאולי הוא הטרודוקסי) הוא אטימולוגי גרידא - הביטוי "טון" כלול בביטוי "אינטונציה" (אינ-'''טונ'''-ציה) ולכן אני אישית נמנע להציג את הביטוי "אינטונציה" כנוגע להצגת משפט כשאלה\הצעה (במקום פקודה). {{לא חתם||אלמ}}
:::::::זה רק עניין של טרמינולוגיה? אז איך תקרא לזה? אינטרטונציה? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:22, 8 ביולי 2020 (IDT)
::::::::אני התכוונתי רק ל"אטימולוגיה"; אני לא יודע איך אקרא לזה; השאלה איך לקרוא לזה (מונח להבחנה בין "שאלה" לבין "הצעה" לבין "פקודה" הוא מונח שאני לא מכיר) היא לדעתי שאלה טובה. {{לא חתם||אלמ}}
:::::::::מצטער, לא מבין אותך. בערך [[:en:Intonation (linguistics)]] מוזכר בפירוש בפסקת הפתיחה העניין עם שאלות לעומת הצהרה. הצעה נבדלת מהצהרה בתוכן, זה כבר עניין יותר סמנטי. לפקודה יש נימה שמוכרת לכל חייל. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 18:19, 9 ביולי 2020 (IDT)

== חקירה אפידמיולוגית - קורונה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
:איך נראית חקירה זו מלבד איתור מקומות השהייה של החולה בשבועיים האחרונים? [[משתמש:Nirvadel|Nirvadel]] - [[שיחת משתמש:Nirvadel|שיחה]] 20:47, 4 ביולי 2020 (IDT)
::בערך המקביל באנגלית יש חלק מהמידע: {{אנ|Public health surveillance|Public health surveillance}}. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 18:36, 5 ביולי 2020 (IDT)

== זיהוי של איש אשכולות מפורסם  ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שלום לכולם,

אני זוכר שבזמנו קראתי על אוטודידקט ואיש אשכולות בריטי מפורסם (אם אני לא טועה היה מדען), שהסתגר בביתו למשך חמש שנים ורק קרא ספרים.

אח"כ הוא העיד שזו הייתה התקופה המשמעותית ביותר לרכישת ההשכלה שלו. 

האם מישהו יודע את שמו?

רוב תודות.
: ומי סיפר שרכש את עיקר ההשכלה שלו בזמן החופשות מ[[איטון קולג'|איטון]]? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 11:36, 5 ביולי 2020 (IDT)
::יש קשר בין השניים? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:15, 6 ביולי 2020 (IDT)
:::{{א|עוזי ו.}}, אני עדיין סקרן לדעת מה התשובה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:46, 8 ביולי 2020 (IDT)
:::: גם אני. אני זוכר את הציטוט, אבל לא מצליח לאתר את הבעלים, אפילו בעזרת הרשת כולה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 23:29, 8 ביולי 2020 (IDT)
:::::באופן מפתיע כנראה שיש קשר בין שתי השאלות שנשאלו. מי סיפר שרכש את עיקר ההשכלה שלו בזמן החופשות מאיטון? נראה לי שזה היה ג'ורג' אורוול. זאת אמירה שמתאימה מאד לסגנון שלו, ותואמת את קורות חייו. אבל כמו עוזי, לא הצלחתי למצוא לכך סימוכין במרחבי המרשתת, אז יש סיכוי טוב שהוא אמר את זה בראיון כלשהו בעיתון או בטלוויזיה, או שזאת אמירה שמופיעה באחת מהביוגרפיות שנכתבו עליו ועדיין לא זלגה לאתרי הציטוטים. וזה מקשר אותנו לשאלה הראשונה, ומזכיר לנו שאם האינטרנט הוא ים של מידע, אז יש בספריות מרחבים של אוקיינוסים שעדיין לא קוונו. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 09:14, 10 ביולי 2020 (IDT)
:עכשיו שמתי לב ל[[:קטגוריה:אוטודידקטים בריטים]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:21, 8 ביולי 2020 (IDT)
::{{LIKE}}. אחלה קטגוריה, אבל לא מצאתי שם מישהו שמתאים לתאור של האלמוני. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:44, 8 ביולי 2020 (IDT)

== עין הקורא - הוצאת ספרים וחנות ספרים בחיפה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם מישהו יודע מה היה שמו המלא של הבעלים?  שם משפחתו - ישראל.  [[משתמש:אמיר בן-עמרם|אמיר בן-עמרם]] - [[שיחת משתמש:אמיר בן-עמרם|שיחה]] 17:54, 6 ביולי 2020 (IDT)

== האם לשר בלי תיק יש משרד ואנשים? ==

האם לשר בלי תיק יש משרד שר בלי תיק ואנשים שכפופים לו (כגנון מזכירות, מנהלה, נהגים, עוזרים פרלמנטריים)? מה הערכה הכספית לעלות של שר בלי תיק לחודש? [[מיוחד:תרומות/213.55.220.105|213.55.220.105]] 19:36, 6 ביולי 2020 (IDT)
: [[שר בלי תיק#תפקידים וזכויות]]. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 20:39, 6 ביולי 2020 (IDT)
::לאור היצירתיות שהופגנה בשמות המשרדים ב[[ממשלת ישראל השלושים וחמש]], אני מתפלא שממשיך להתקיים המושג "שר בלי תיק". ברוח [[המשרד למשאבי המים]], מה הבעיה לפתוח משרד לכל אחד מהיסודות: שר המימן, שר ההליום וכו', ואחר כך להמשיך לתרכובות. שר הפחמן הדו-חמצני, למשל, חשוב לא פחות מהשר למשאבי המים. זה מעלה את השאלה: האם עולם הכימיה עשיר מספיק, כך שכל אחד מאזרחי ישראל שהוא גם תושב בה יקבל מינוי לשר של תרכובת כלשהי? אם כן, במקום לתת לילד מספר זהות עם הולדתו, שזה צעד המשדר יובש פקידותי, ניתן לילד את שם התרכובת שהוקצתה לו, וכך נהפוך למעצמת כימיה. כשם שיש לנו כעת איסור על כהן לשאת גרושה, נאסור נישואים בין תרכובות שבבואן במגע זו עם זו נגרם פיצוץ. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 18:26, 11 ביולי 2020 (IDT)

== [[כליאת שווא]] - למה העונש המקסימלי כל כך נמוך? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בדקתי עכשיו את העונש המקסימלי לפי החוק הישראלי על עבירה זו, ציפיתי שהוא יהיה לפחות 10 שנים או אולי אפילו 16 שנים, אבל משום מה הוא רק 3 שנים (ובתנאים מסוימים 5 שנים). איך זה הגיוני? אם אדם כולא מישהו למשך שנים רבות, זה לא פחות חמור מהעבירות החמורות ביותר שיש בספר החוקים, אבל כל עוד הוא לא מתעלל בו בדרך נוספת, לכאורה לפי החוק לא ניתן יהיה לגזור עליו יותר מ-3 שנות מאסר.

מישהו פה יודע איך זה הגיוני? האם במצב של כליאה ממושכת, ניתן יהיה להגיד שהכולא עבר את עבירת כליאת שווא פעמים רבות (נניח, כל פעם שהוא פגש את האדם הכלוא ולא שחרר אותו, זו עבירה נוספת?)? האם במדינות אחרות העונש המקסימלי הוא גבוה יותר, או שיש עבירה נפרדת על כליאה ממושכת?

תודה לעונים. אוריאל, [[משתמש:Orielno|Orielno]] - [[שיחת משתמש:Orielno|שיחה]] 11:32, 7 ביולי 2020 (IDT)

:עכשיו מצאתי שיש עבירת "חטיפה" (למעשה, יש שורת עבירות כאלו). הפשוטה שבהן שאינה כוללת תנאים נוספים, היא עם עונש של 10 שנות מאסר:
:"369. הכופה אדם בכוח או באיומים או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו - מאסר עשר שנים."
:אבל עדיין זה לא מסתדר לי. כי עדיין, אם מישהו לא חוטף אדם ולא גורם לו ללכת למקום כלשהו, אלא כולא את האדם במקום שאותו אדם הלך אליו באופן עצמאי, ומחזיק את אותו אדם באותו מקום במשך שנים... אז העונש המקסימלי הוא רק 3 שנים?... אוריאל, [[משתמש:Orielno|Orielno]] - [[שיחת משתמש:Orielno|שיחה]] 11:37, 7 ביולי 2020 (IDT)
:: ואם אבקש מהקוראים לבדוק אם יוצאת מהברז קולה, ומישהו מהם יקום ויבדוק, האם דיני מאסר עשר שנים, על כך שפיתיתי אדם "באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו"? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 10:11, 8 ביולי 2020 (IDT)
:::עוזי, העונשים הקבועים בחוק הם עונשים מקסימליים.
:::אגב, העונש המקסימלי על צריכה עצמית של סמים או החזקה לשימוש עצמי או גידול לשימוש עצמי היא גם כן 3 שנים.
:::העונשים המקסימליים על הטרדה מינית הם בין 2 שנים ל-4 שנים (תלוי לפי איזה סעיף).
:::חוק העונשין סעיף 35. (א) "בית המשפט שהרשיע אדם בשל עבירה, רשאי להטיל עליו כל עונש אשר אינו עולה על העונש שנקבע בדין לאותה עבירה."
:::אם אתה שואל למה בכלל מה שתיארת נחשב עבירה פלילית? אז התשובה היא שיש הרבה מאוד דברים טריוויאליים שמבחינה טכנית יכולים להיחשב עבירה פלילית עם עונש מאסר של כמה שנים (למשל, להציע למישהי לצאת איתך פעם שנייה אחרי שהיא מסרבת. אפילו אם זה בהודעה בטלפון, טכנית יכול להיחשב "הטרדה מינית", וכן לתת לחבר כאפה קטנה יכול להיחשב "תקיפה"), אבל החוק קובע שאי אפשר לתבוע על "[[זוטי דברים]]": 
:::חוק העונשין סעיף 34יז. "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך." אוריאל, [[משתמש:Orielno|Orielno]] - [[שיחת משתמש:Orielno|שיחה]] 11:43, 8 ביולי 2020 (IDT)
:::: דברי ההרגעה האלה על זוטי דברים אינם פותרים את הבעיה, אלא מכפילים אותה.
:::: המקרא אינו יוצא מדי פשוטו. מי ש"מפתה אדם באמצעי תרמית" ללכת ממקום למקום (!!) מבצע פשע חמור הנקרא בספר החוקים שלנו "חטיפה". החוק מוסר בידי פרשניו את הכוח להאשים בחטיפה, ולהעניש בעונש מאסר ארוך, גם אם הפושע קורא למישהו לחדר הסמוך כדי לקבל כוס מים קרים. אותו חוק גם מוסר בידי הפרשנים האלה את הכוח לבטל את האשמה בטענה שאלו זוטי דברים. 
:::: הם זקוקים לכוח להחיות (אלו רק "זוטי דברים") משום שנתנו להם את הכוח להמית (ביצעת "חטיפה"). אבל לשם מה הם זקוקים לשניהם? 
:::: ומי שחושב שההגדרה הרחבה הזו מיוחדת לסעיף החטיפה, מוזמן לעיין בחוקים העוסקים בשוחד או הפרת אמונים. (והנה הגענו לקרקע יציבה - באל"ב - ומותר באחת להפסיק לחשוב). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 13:28, 8 ביולי 2020 (IDT)
:::::למתמטיקאי יהיה קשה אולי לקבל את זה, אבל שום דבר הנוגע לאנושי לא ניתן להגדרה מדויקת, וכמובן שצדק, מוסר וחוק נכנסים תחת כלל זה. (כן, אני יודע שהשתמשתי בשלילה כפולה. גם זו דוגמה לאיך האנושי - שפה - לא מציית לכללי הלוגיקה הפורמליים). <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:44, 8 ביולי 2020 (IDT)
:::::החוקים מתווים מסגרת כללית. מעבר לכך יש תקדימים של בתי משפט. אם המחוקקים לא מרוצים מהתקדימים של בתי המשפט, הם יכולים לשנות את החוק. מהעובדה שהחוק לא השתנה, אפשר להסיק שהניסוח סביר. אבל אם יש לך הצעה לשינוי חקיקה, אתה מוזמן להציע. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:11, 8 ביולי 2020 (IDT)
:::::: זו טענה גנרית (+אד הומינם ליתר בטחון) שאינה מתייחסת לנושא. לשם מה זקוקה ההגדרה של '''חטיפה''' לכלול את האפשרות של פיתוי אדם באמצעי תרמית ללכת ממקום למקום? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:35, 8 ביולי 2020 (IDT)
::::::: למה אד הומינם (מעבר לעובדה שעוסקים כאן באנשים)? אתה חושב שחסר כאן עוד סייג או משהו דומה? אם כן, אני ממליץ לך לנסות לבדוק את הדיונים שקדמו לחקיקה. יש סיכוי לא רע שכבר חשבו על דברים כאלו והיו סיבות טובות לבחור בניסוח הנוכחי. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:26, 8 ביולי 2020 (IDT)
:::::::: ("למתמטיקאי יהיה קשה אולי לקבל את זה"; אבל אני רגיל...) [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:15, 8 ביולי 2020 (IDT)
:::::::{{א|עוזי ו.}}, מכיוון שיכולים להיות מקרים כאלה, אם אפתה אותך להגיע לדירה שבה אני אנעל אותך, אז זו חטיפה '''וגם''' כליאת שווא. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:33, 10 ביולי 2020 (IDT)
:::::::: גם אם תנעל אותי בדירה שלי זו תהיה חטיפה. החטיפה היא בנעילה ולא בפיתוי לזוז ממקום למקום. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 12:01, 10 ביולי 2020 (IDT)
:::::::::ואם קיימות עדויות חד משמעית להונאה אבל לא לכליאה? אני נאחז בקש כאן, אבל זה קש ממש גדול ועשוי ננו צינוריות פחמן. למשל את אל קופון הצליחו להרשיע רק בעברות מס. לא קשה לדמיין ממצב בו הפרקליטות משוכנעת שהייתה חטיפה, אבל החלק היחיד בה שניתן להוכיח מעבר לספק סביר הוא ההונאה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:13, 10 ביולי 2020 (IDT)
::::::::::עוזי, הפוך. החטיפה אינה בנעילה (זאת לכל היותר כליאת שווא) אלא בפיתוי. אדם שמציע לילד לללכת איתו למקום אחר שבו ייתן לו ממתקים חוטף אותו מהרגע שבו הילד הולך איתו גם אם לא כלא אותו בשום שלב. ההנחה היסודית של המחוקק היא שכפיית הישארות במקום שאליו הגעת באופן חופשי היא חמורה פחות מהבאת אדם למקום כנגד רצונו. האם החוק יכול היה להיות מנוסח בצורה אחרת, למשל כדי לכלול את שני המקרים באותה עבירה? ודאי. צריך לזכור שהחלק המיוחד של חוק העונשין שלנו הוא במידה רבה עדיין חקיקה מנדטורית שמבוססת על ניסוח של החוק המקובל באנגליה שנעשה בקווינסלנד לפני כ-130 שנה, והוא רחוק מלהיות מושלם. מדי פעם הכנסת מחוקקת מחדש את אחד הנושאים בו כך שיהיה בנוי בצורה מסודרת ועם עבירות מנוסחות כהלכה (הדוגמה האחרונה היא עבירות ההמתה) אך זה תהליך ממושך ביותר. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 01:39, 11 ביולי 2020 (IDT)

לגבי "פיתוי אדם" וגו' אני מניח שכוונת המחוקק להגדיר מעשה חטיפה גם אם לא נעשה בכוח. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 09:03, 10 ביולי 2020 (IDT)
:יש לי הרגשה שאתם מתקשים להבין את מהות השאלה. השאלה היא כזו: מדוע לגרום לבן אדם ללכת ממקומו (בלי למנוע ממנו לשוב אליו) יותר חמור מלמנוע מבן אדם לזוז ממקומו (גם אם הוא הביא את עצמו אליו). [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 11:30, 12 ביולי 2020 (IDT)
::המצב שתיארת הגיוני. באופן כללי חטיפה של אדם ללא רצונו למקום אחר, חמורה יותר מהחזקתו במקום שאליו הגיע מרצונו. כמובן שנסיבות המקרה ומשך הזמן ישפיעו על האישום ועל העונש. {{לא חתם||אלמ}}

== השפעות הלניסטיות על היהדות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם יש דוגמאות להשפעת תרבות יוון על הדת היהודית כפי שהיא מוכרת כיום? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 18:16, 7 ביולי 2020 (IDT)
:למיטב זכרוני (קראתי בספר ממזמן, אז אתם מוזמנים לתקן אותי) שהרבנים הראשונים העתיקו את השיטה של הפילוסופים היוונים. רב היה מטייל ומטיף ובסוף אוסף חבורה של חסידים שהיו מזדנבים אחריו ואולי גם מפיצים את דרשותיו. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 19:30, 7 ביולי 2020 (IDT)
::מי הם "הרבנים הראשונים"? אולי אתה מתכוין ל[[אדמו"ר|אדמו"רים]]. אם כן זה כ-2000 שנה לאחר התקופה ההליניסטית וקשה לקשר ביניהם. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 21:10, 7 ביולי 2020 (IDT)
:::[[תנאים]]? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:16, 8 ביולי 2020 (IDT)
:ליל הסדר מתנהל בסגנון של [[סימפוזיון יווני]]. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 20:22, 7 ביולי 2020 (IDT)
::[https://www.google.com/search?q=%22%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%99%D7%A4%D7%AA+%D7%91%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99+%D7%A9%D7%9D%22&rlz=1C1CAFA_enIL764IL764&oq=%22%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA%D7%95+%D7%A9%D7%9C+%D7%99%D7%A4%D7%AA+%D7%91%D7%90%D7%94%D7%9C%D7%99+%D7%A9%D7%9D%22&aqs=chrome..69i57.823j0j9&sourceid=chrome&ie=UTF-8] [http://aranne5.bgu.ac.il/others/CohenYotam.pdf] [https://benyehuda.org/read/17764]. [[מיוחד:תרומות/5.102.236.72|5.102.236.72]] 08:37, 9 ביולי 2020 (IDT)
:::הידעת? [[חוק ארכימדס]] מופיע ב[[משנה]] (ערכין ה, א). 08:46, 9 ביולי 2020 (IDT)
::::ודייק, חוק ארכימדס אינו נוגע רק לנפח הנדחה אלא לכח העילוי. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 12:19, 9 ביולי 2020 (IDT)

== קומה מספר 0 ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם המנהג לכנות את הקומה הראשונה בבניין "קומה מספר 0" הוא תקני מבחינה לשונית או מתמטית. לכאורה אין היגיון בזה, שהרי זאת הקומה הראשונה.
:בערך [[מספר סודר]] כתוב ש-0 הוא גם מספר סודר. מה המשמעות של זה (אם האובייקט הוא מספר 0 משמע שהוא לא קיים, אז אם כך מה המשמעות של ספירה סידורית לגביו), והאם זה רלוונטי לספירה של פריטים כמו קומות וכדומה. [[משתמש:Mevaker hamedina|&#32;מבקר המדינה]] - [[שיחת משתמש:Mevaker hamedina|שיחה]] 07:10, 10 ביולי 2020 (IDT)
::נראה לי שלא יצא לך לכתוב ב[[C (שפת תכנות)|שפת C]]{{כ}}. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:25, 10 ביולי 2020 (IDT)
:::למה דווקא ב-C? זה נכון לכל שפת תכנות, רק לא לפסאודו-קוד מתמטי. ההגיון מאחורי זה פשוט וקשור ל-offset. לגבי ספירה, נהוג להתחיל לספור מ-1, כי סופרים פריטים ואין סיבה להתחיל מכלום, וכסופרים לאחור לסיים באפס, כי מסירים פריטים, ונותרים בסוף ללא דבר. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:42, 11 ביולי 2020 (IDT)
::::מכיוון שזה מבלבל אנשים ומכיוון ששפות תכנות נכתבו עבור אנשים, שפות תכנות שונות, כגון [[פסקל (שפת תכנות)|פסקל]] החלו לספור מ־1. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:56, 11 ביולי 2020 (IDT)
:::::אוקיי, לא מכיר את השפה, די ישנה. השפות הראשונות נשענו על עקרונות מתמטיים וניסו לחקות רעיונות מתמטיים (בהתחלה חישוב פונקציונלי היה פופואלרי ואז נעלם, והיום חזר, אך ככלי עזר ולא כפרדיגמה העיקרית), והגישה הייתה שונה מאיך שבפועל המחשב עובד (הפרדיגמה האימפרטיבית). אולי בגלל זה? כיום הגישה שונה, ויותר קרובה לאופן שבו פועל המחשב, וזה יותר יעיל, אם כי למתמטיקה עדיין חשיבות רבה בעולם התוכנה (למרות שיש מי שחושבים שלא כך המצב) ובשנים האחרונות זה רק הועצם, עם כניסה של טרנדים חדשים בתחום ה Data Science. כמובן שבתחומי האבטחה והסייבר גם יש המון שימוש במתמטיקה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:47, 12 ביולי 2020 (IDT)
:אינני בלשן או מתמטיקאי, אז אענה מנסיוני כדייר בקומה 0: נוח להשתמש בספרה הזאת בשביל לציין את קומת הכניסה. כשמובילים אליך ספה צריך לעלות 0 קומות ולקומה 1 שמעליי צריך לעלות 1 קומות. מתחתיי יש שתי קומות נוספות שמסומנות כמינוס 1 ומינוס 2 (מהכניסה יורדים אליהן קומה אחת או שתיים, בהתאמה), ומעליי ארבע קומות (1 עד 4) והגיוני לסמן את קומת הכניסה כ-0. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 10:28, 10 ביולי 2020 (IDT)
::זה גם עובד וגם הגיוני. השווה את ציר הגובה של הבניין לציר ה-Y ב[[מערכת צירים קרטזית]]. --[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 11:35, 10 ביולי 2020 (IDT)
:נראה לי הגיוני גם מבחינה לשונית. נניח בלוח שנה, השנה הראשונה היא [[0 (שנה)|שנת אפס]], המאה הראשונה היא מ-0 עד 99. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:19, 11 ביולי 2020 (IDT)
::בפועל זה לא נכון, כי האפס התגלה רק במאה הרביעית. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:42, 11 ביולי 2020 (IDT)
:::ואכן כל דקדקן יודע שהאלף השלישי החל בשנת 2001 והחגיגות לתחילתו היו מוקדמות בשנה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:56, 11 ביולי 2020 (IDT)
::::כן, מוזר שלא החליטו לתקן זאת בשלב מסוים. ועל הדרך אולי להוסיף את ה-1 המיוחל ולהפוך את השנה ל-12020. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:47, 12 ביולי 2020 (IDT)
::לפי איך שאני רואה את זה יש שני צורות למספר וזה תלוי בקומת הכניסה אם קומת נכניסה היא לובי בלבד אז בדרך כלל היא תמוספר 0 או כ או ק אם יש דירות בקומת הכניסה אז בדרך כלל היא תמוספר 1 [[משתמש:Gutter|Gutter]] • [[שיחת משתמש:Gutter|שיחה]] 13:13, 12 ביולי 2020 (IDT)
:מבחינה מקצועית קומת הכניסה היא קרקע, או כניסה או אפס. הקומה שמעליה היא קומה 1, ומתחתיה מינוס 1. בשפה לא מקצועית, נפוץ להתייחס לקומת הכניסה כקומה 1. {{לא חתם||אלמ}}

== ביקורת על המונחים "מדינות מפותחות" ו"מדינות מתפתחות" ==

האם יש חוקרי מדע המדינה ו\או כלכלה שביקרו מינוח זה בטענה שהוא מטעה \ גזעני \ פוגע בשיתוף פעולה כלכלי בטווח הארוך וכדומה?

אשמח לדעת על ביקורת הנתפשת כרצינית בעולם האקדמי.

בתודה. {{לא חתם||אלמ}}

== מה משמעות אשרור תיקון לחוקת ארה"ב, שהתקבל כבר, ע"י מדינה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מיסיסיפי, למשל, אישררה את [[התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית]] (ביטול העבדות) רק ב- 1995, למעלה מ- 100 שנה לאחר שאושר. האם הסטטוס החוקי במיסיסיפי היה שונה במשהו בעניין זה? האם לאישרורו משמעות פרקטית  (לא סמלית) כלשהי? [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 11:28, 10 ביולי 2020 (IDT)
:תיקונים ל[[חוקת ארצות הברית]] דורשים, מעבר לרוב מיוחד בבתי הקונגרס, גם אישרור על ידי שלושה רבעים ממדינות הברית. אם תיקון כבר אושר על ידי מספיק מדינות, אישורו על ידי מדינות נוספות הוא סמלי בלבד. החוקה תקפה לכל מדינות הברית. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:51, 10 ביולי 2020 (IDT)
::סעיף 5 ל[[חוקת ארצות הברית]] קובע כי "כל אימת ששני שלישים בשני הבתים יראו צורך בדבר, יציע הקונגרס תיקונים לחוקה זו, או – על פי בקשת בתי המחוקקים של שני שלישים מן המדינות – יכנס ועידה להצעת תיקונים, ובשני המקרים '''יהיו (התיקונים) תקפים לכל כוונה ומטרה כחלק מחוקה זו, אחרי שיאושרו על ידי בתי המחוקקים של שלושה רבעים מן המדינות, או על ידי ועידות בשלושה רבעים מן המדינות''', בהתאם לאחד משני אופני האישור שרשאי הקונגרס להציע, בתנאי שתיקון שייעשה לפני שנת אלף שמונה מאות ושמונה לא יפגע בשום פנים בסעיפי משנה הראשון והרביעי של הפיסקה התשיעית בסעיף הראשון, ושממדינה לא תישלל, בלא הסכמתה, זכות ההצבעה השווה בסנאט". כלומר, מרגע ששלושה רבעים מן המדינות (38 מ-50 המדינות כיום) אישררו את התיקון, הוא נכנס לתוקף כחלק מהחוקה. נראה לי שאישור מאוחר יותר הוא רק סמלי. [[משתמש:שמזן|שמזן]] ([[שיחת משתמש:שמזן|שיחה]]) • [[ויקיפדיה:איך להקים אסם/ערכיו של משתמש:Bravo123|ערכי בראבו]] • 11:52, 10 ביולי 2020 (IDT)

==תקופות בחייו של ג'קי צ'אן מבחינה פילמוגרפית==
ג'קי צ'אן השתתף (אולי לפעמים כיוצר) באולי למעלה מ-175 סרטים. הסרטים מתוארים לפי תקופה (שנות ה-60 ואליך) בערך:

https://en.wikipedia.org/wiki/Jackie_Chan_filmography#1960s

מעניין אותי למה בערך המקושר רשימת הסרטים בהם השתתף בשנות ה-70 ארוכה משמעותית מאלו שבהם השתתף בשנות ה-60 ה-80 וה-90.

ועוד יותר מעניין אותי לקבל תמצית כללית על עבודתו משנות ה-60 עד שנות ה-90 בלבד; למשל, מה היו הסרטים הטובים והמצליחים ביותר שלו הן בסין והן מאוחר יותר במדינות "מערביות" בין טווחי שנים אלה? תודה. {{לא חתם||אלמ}}

== Diversity, Equity, and Inclusion (DEI) statement ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שאלה בתרבות התקינות הפוליטית האמריקאית:
מה זה אומר אם במסמכי הרשמה שצריך להגיש לתפקיד באוניברסיטה יש סעיף
: "Brief Diversity, Equity, and Inclusion (DEI) statement detailing personal experiences, professional skills, and/or willingness to engage in activities that will advance DEI in the field"
בשבילי זה אוסף מילים נטולות תוכן ממשי. אבל בתרבות אמריקאית כנראה יש לזה משמעות. מישהו יודע איך המסמך שהם דורשים אמור להיראות? יש דוגמאות גנריות ל-Diversity, Equity, and Inclusion (DEI) statement שמתקבל? אני אמור לשפוך שאני בן אוהב בני מיעוטים? לספר שאני מהמזרח התיכון ולכן לא מיוצג מספיק באקדמיה? מה הרעיון? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:43, 10 ביולי 2020 (IDT)
::בדף הבא [https://diversityequityinclusion.com/] יש הגדרה עבור כל אחד משלושת המונחים. למשל, מגוון כולל לא רק גזע, אתניות ומגדר, אלא גם גיל, לאום, דת, מוגבלות, נטייה מינית, זהות מגדרית, מעמד סוציו אקונומי, רקע חינוכי, מצב משפחתי, שפה, מראה גופני, וכן רעיונות, נקודות מבט וערכים שונים.
::מה שהם מצפים זה שתספר איך קידמת כל אחד מהערכים האלה בתחומי המחקר האקדמיים שלך. לא אמירה כללית כמו "אני אוהב דרוזים" אלא "קלטתי תלמידת תואר שני דרוזית למעבדת המחקר ודאגתי שתקבל מילגה מתאימה". או למשל, "צוות הפיתוח בתחום המחקר שאני חלק ממנו מורכב מ-12 חברי צוות, חציו גברים וחציו נשים, מגיל 22 עד 70". נראה לי שזלזול בערכים האלה יניב יחס דומה. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 17:53, 10 ביולי 2020 (IDT)
::: ואיך אדם שמעולם לא היה בעמדה של קבלת עובדים או תפקיד ניהולי אמור לענות על שאלה כזאת? הם מתעדפים אנשים פעילים פוליטית עם עמדות זהות לשלהם, שהשתתפו בהפגנות לטובת מיעוטים אני מניח. השאלה היא מה אפשר לכתוב אם אין לך ניסיון פוליטי או ניהולי? יש דוגמאות למכתבים גנריים כאלה? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:51, 10 ביולי 2020 (IDT)
::::אין לי דוגמה למכתב גנרי, אבל הדוגמה השנייה שנתתי למעלה (צוות הפיתוח) ממחישה כיצד מישהו שאינו בתפקיד ניהולי יכול בכל זאת להציג פעילות שקשורה למגוון מגדרי וגילאי. אפשר למצוא דוגמאות דומות בקלות. בכל מקרה, אשמח לעזור לך, לעבור על הטפסים שאתה ממלא, להעיר מה אפשר לתקן, להציע מה לכתוב בסעיפים שונים, וכדומה. המייל שלי מופיע בדף המשתמש. בברכה, -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 23:39, 10 ביולי 2020 (IDT)
: הנה [https://www.ams.org/journals/notices/201911/rnoti-p1778.pdf עמדתה] (הפרטית) של סגנית הנשיא של [[האיגוד האמריקאי למתמטיקה]] בנוגע לריקבון המוסרי שמאפשר דרישות מחוצפות כאלה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:56, 10 ביולי 2020 (IDT)
::תודה על הקישור. תודות לגברת הבנתי ממדובר בחיבור שעלי לכתוב והוא יוערך לפי קריטריונים מספריים מוגדרים, כפי שמצאתי [https://ofew.berkeley.edu/sites/default/files/rubric_to_assess_candidate_contributions_to_diversity_equity_and_inclusion.pdf כאן]. לדוגמה לכתוב שלדעתי התארגנות של [[קבוצת זיקה]] עם רקע גזעי זהה זה רע - יגורר ציון רע. ולדבר על גיוון בנושא לאום בלי להזכיר גזע ומין - יגרור ציון רע. אני חושב קריטריונים ברורים ביד אפשר פחות או יותר לדעת לאיזה סוג חיבור הם מתכוונים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:56, 10 ביולי 2020 (IDT)

==האם פתיחת עסק בישראל מחייבת חשבון בנק בישראל?==
נתון אדם המחזיק [[אזרחות ישראלית]] (ללא [[תושבות ישראלית]]) שאיננו מחזיק חשבון בנק בישראל.

האם פתיחת עסק בישראל מחייבת חשבון בנק בישראל?

תודה ופרגון למומחה על סיוע. {{לא חתם||אלמ}}
: בצעתי בדיקה מהירה ב"חוק רישוי עסקים" ולא מצאתי שם הוראה כזו. לעניות דעתי יהיה קשה מאוד לעסק להתנהל ללא חשבון בנק בישראל. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 17:38, 11 ביולי 2020 (IDT)
::אשמח לדעת למה אתה סבור שיהיה זה מאד קשה? הרי יש פתרונות תשלום כמו Google Pay / Paypal ואחרים שהם מאד "גלובליים". {{לא חתם||אלמ}}
:::האם לקוחות העסק יהיו רק כאלה שמשלמים במזומן או ב-Paypal ודומיו? מה עם אלה שירצו לשלם בצ'ק או בכרטיס אשראי? ואת המיסים החלים על העסק (לפחות מס הכנסה ומע"מ, אולי גם ארנונה) תשלם רק במזומן? ומה עם תשלום לספקים (אני לא בטוח שחברת החשמל מקבלת תשלום ב-Paypal)? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 21:52, 11 ביולי 2020 (IDT)
::::זה כמובן תלוי בשיקוליו של כל בעל עסק; אני אישית כמעט מעולם לא גביתי מזומן ומעולם לא גביתי שיק. לדעתי התשלומים הנוגעים לעסק הם מחוץ לשאלתי כי אני שואל רק על גבייה מלקוחות; אז הבעיה האולי יחידה שאני מזהה (בהתאם להקשר השאלה) היא חיוב [[כרטיס חיוב|כרטיסי חיוב]]. {{לא חתם||אלמ}}

==האם פתיחת עסק בישראל מחייבת תושבות ישראלית?==
נתון בעל [[אזרחות ישראלית]] שאיננו בעל [[תושבות ישראלית]] המעוניין לפתוח עסק בישראל (בין אם מרחוק דרך ייפוי כוח לעורכ\ת דין ובין אם מקרוב בהגעה לביקור זמני בישראל).

האם בעל אזרחות ישראלית במצב זה מותר על פי החוק הישראלי לפתוח עסק בישראל או שמא עליו לרכוש מעמד תושב בישראל לצורך זאת?

תודה ופרגון למומחה על סיוע. {{לא חתם||אלמ}}
:אני לא מומחה שניתן לסמוך עליו בעניין זה, אבל להבנתי אין שום איסור על אזרח ישראל שאינו תושב בה לפתוח עסק בישראל. דוגמה: [[לב לבייב]] אינו תושב ישראל, אך יש לו עסקים מסועפים בה. כמוהו יש בוודאי עוד רבים.
:כיוון שבעל העסק אינו תושב ישראל אך הוא מפיק הכנסה בה, בעל העסק יחויב במס הכנסה בישראל בלי ליהנות מנקודות זיכוי, כלומר ישלם מס גבוה יותר (וסביר שגם במקום תושבותו יצטרך להצהיר על הכנסה זו, ולמנוע [[כפל מס]]). לעניין ביטוח לאומי, יבוטח כ[[תושב חוץ]], כלומר רק בחלק קטן מענפי הביטוח. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 17:58, 11 ביולי 2020 (IDT)
::מס הכנסה רלוונטי רק אם מדובר בבעל נכסים בישראל (להוציא חשבון בנק כנכס), לא כן? {{לא חתם||אלמ}}
:::גם עסק הוא נכס (בתקווה שאינו נטל), גם כאשר אין לו נכסים פיזיים (מבנה, מכונות, מלאי וכו'). כאשר לעסק יש רווחים, ובעל העסק מושך אותם (או חלקם) כמשכורת או כדיבידנד, הוא חייב במס הכנסה על הכנסתו. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 21:48, 11 ביולי 2020 (IDT)
::::אני הבנתי שלא מדובר על כל רווח: למשל, אם מישהו הוא עצמאי שמרוויח 5,000 ש"ח בחודש והוא מוציא 2,500 ש"ח בחודש, לא יהיה לו כל תשלום למס הכנסה או שתשלום כזה יהיה מינורי מאד (למיטב זכרוני הצהרה שנתית למס הכנסה בישראל זה אחת לחמש שנים והיא רלוונטית רק לבעלי נכסי נדל"ן וכלי רכב). אשמח לדעת אם טעיתי במשהו. {{לא חתם||אלמ}}
:::::זה מחזיר אותנו לדברי הקודמים: בזכות [[נקודת זיכוי|נקודות הזיכוי]], תושב ישראל משלם מס הכנסה רק כשהכנסתו החייבת היא מעל כ-4,500 ש"ח לחודש. תושב חוץ (שאינו עובד זר) אינו זכאי לנקודות זיכוי, ולכן הוא חייב במס הכנסה כבר מהשקל הראשון ל[[הכנסה חייבת|הכנסתו החייבת]].
:::::עצמאי חייב בהגשת [[דו"ח שנתי (רשות המסים)]] לפקיד השומה מדי שנה, מעצם היותו עצמאי, בלי קשר לנכסיו. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 07:44, 12 ביולי 2020 (IDT)
::::::הבנתי. למיטב זכרוני דו"ח שנתי הוא רק למע"מ ו[[הצהרת הון]] היא רק למס הכנסה (והיא היא מבוצעת אחת ל-5 שנים) אם כי פתיח הערך [[הצהרת הון]] סותר ידיעה זו לעניין מס הכנסה ומציין את [[רשות המסים]] בכללותה כמי שבדרך כלל תדרוש הצהרת הון (ולא רק את מס הכנסה). {{לא חתם||אלמ}}
:::::::דו"ח שנתי מוגש לפקיד השומה, והוא מכיל את כל הפרטים הנחוצים לחישוב מס הכנסה על הנישום, ולפיו מחושב מס זה. הצהרת הון מוגשת לפי דרישה (לא בהכרח מדי חמש שנים) ומטרתה להציג את ההון של הנישום, כדי לוודא שהגידול בו, בהשוואה להצהרה הקודמת, תואם את המידע שמסר בדוחות השנתיים שלו. גידול לא מוסבר בהון יעלה חשד להעלמת הכנסות. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 16:52, 12 ביולי 2020 (IDT)

== האם פלסטינאים לומדים באוניברסיטת אריאל? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם יש סטודנטים פליסטינאים (ערבים המתגוררים באיו"ש בדרך קבע) באוניברסיטת אריאל? אם כן, כיצד הם מגיעים לאריאל מהשטחים? [[מיוחד:תרומות/213.55.220.205|213.55.220.205]] 00:26, 11 ביולי 2020 (IDT)
:באופן תיאורטי פלסטינים מהגדה המערבית ללא אזרחות ישראלית יכולים לבקש אשרת סטודנט ([[אשרות כניסה לישראל|אשרת א-1]] או א-2) וללמוד באוניברסיטה ישראלית, בדומה לסטודנטים ממדינות אחרות. באופן תיאורטי הם גם יכולים לקבל [[היתר כניסה לישראל]], להיכנס לירושלים דרך [[מחסום קלנדיה]] ומשם לנסוע לאריאל באוטובוס.
:באופן מעשי עומדים בפני סטודנט כזה מכשולים רבים מספור. [[מבחן התאוג'יהי]] אינו מוכר בישראל כתעודת בגרות לצרכי לימודים אקדמאים, וסטודנט כזה ייאלץ ללמוד עברית ולהיבחן במבחני בגרות, בניגוד לסטודנטים ממדינות מערביות. אחר כך הוא חייב להגיש בקשה ללימודים למינהל האזרחי [https://www.gisha.org/userfiles/file/LegalDocuments/procedures/movement_between_israel_and_the_west_bank/08.pdf], לקבל אישור מגורמי הביטחון, ובמקרה הטוב הוא יקבל היתר לימודים רק לחצי שנה, שיחודש במידת הצורך. וכמובן צריך גם שהאוניברסיטה תקבל אותו ללימודים, מה שקורה לעיתים נדירות.[https://www.quora.com/Can-Palestinians-in-the-West-Bank-attend-universities-in-Israel]
:אז באופן תיאורטי פלסטינים מהגדה המערבית יכולים ללמוד באוניברסיטה ישראלית, אבל באופן מעשי מספר הסטודנטים האלה שואף לאפס. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 19:52, 11 ביולי 2020 (IDT)
::זה לא נשמע לי כמו "מכשולים אינספור", וזה בוודאי לא קשור ספציפית לאוניברסיטת אריאל. עשרות אלפי פלסטיניים מקבלים אישורים לעבודה בישראל ובישובים ביהודה ושומרון, ועובדים בה במשך שנים ארוכות. אתה מכיר שזה קשה יותר לסטודנטים? האם אתה מכיר נתונים על כך שרק לעיתים נדירות סטודנט פלסטיני מצליח להתקבל לאוניברסיטת אריאל? נראה מהמרשתת שבפועל יש שם סטודנטים פלסטיניים מהגדה המערבית, ושאכן מספרם קטן. אבל לא ברור בכלל האם הסיבה לכך היא שיש קושי להתקבל או שאין רצון להרשם לאוניברסיטה הממוקמת בהתנחלות בלתי חוקית לתפיסתם (ולתפיסת הסביבה בה הם חיים). [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 01:23, 12 ביולי 2020 (IDT)
:::תן לי בבקשה את הכתובת של החנות שבה קנית משקפיים ורודות, גם אני רוצה. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 10:46, 12 ביולי 2020 (IDT)
::::חבל שאתה לא מגיב בצורה עניינית, אבל זו זכותך. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 11:40, 12 ביולי 2020 (IDT)
:::::אני לא חושב שהאוניברסיטאות מקשות במיוחד על קבלת פלסטינאים, אבל היתר כניסה לישראל ניתן בדרך כלל (יש מקרים חריגים) רק לנשואים עם ילדים מעל גיל מסוים (משתנה לפי המצב הבטחוני), כך שלרוב הסטודנטים קשה מאוד (עד כדי בלתי אפשרי) לקבל היתר כזה. לסטודנטים לתארים מתקדמים, שגילם מן הסתם גבוה יותר וסביר שהם בעלי משפחה, יותר קל. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 11:41, 13 ביולי 2020 (IDT)
::::::ייתכן, אבל זה דבר שצריך לבסס על עובדות (אותן אינני מכיר) ולא על השערות. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 12:17, 13 ביולי 2020 (IDT)
חלק מהתשובות כאן עונות או מנסות לענות על שאלה אחרת: האם סטודנט פלסטיני המתגורר בשטחים יכול ללמוד באוניברסיטה '''בישראל''' ואילו השאלה נשאלה על לימודים באוניברסיטה ישראלית בשטחים. אוסיף לשאלה: האם תושב שטחים יכול לנוע בשטחי C בצורה חופשית? [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 11:56, 13 ביולי 2020 (IDT)
:בשטח C יש עשרות מחסומי צה"ל קבועים וארעיים ועוד מאות דרכים חסומות (מקור: [https://www.ochaopt.org/sites/default/files/movement_and_access_in_the_west_bank.pdf]), שמטרתם מניעה תנועה חופשית של פלסטינים בשטחי C הקרובים לישובים יהודיים, בהם אריאל. כפי שכתבתי למעלה, באופן תיאורטי סטודנט מסלפית או מאיסכאכא (הסמוכות לאריאל) יכול לבקש אשרת סטודנט, להיבחן לתעודת בגרות ישראלית, לבקש היתר כניסה לישראל, להגיש בקשה ללימודים למינהל האזרחי (תראה את הטופס [https://www.gisha.org/userfiles/file/LegalDocuments/procedures/movement_between_israel_and_the_west_bank/08.pdf] ותבין לבד מה הסיכוי שהבקשה תאושר), ואז לנסוע שעה וחצי עד למחסום קלנדיה, להיכנס לירושלים, ומשם לנסוע עוד שעה וחצי לאריאל באוטובוס. יש יותר חדי קרן בעולם מסטודנטים פלסטינים באוניברסיטת אריאל. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 19:21, 13 ביולי 2020 (IDT)

==שתי מכות למומחה בנושא בירה==
ראשית תודה מראש על עזרה בנושא.

1) למה יש בירות מסוימות בצבע זהב בוהק הגובל ב"זרחני" בעיקר כשהן קרות? כלומר, האם זה בגלל צבע מאכל?

2) למה מוסיפים כשות (Hops) כמעט לכל בירה?

בנועם {{לא חתם||אלמ}}

== למה החול בים לא בוצי? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בשונה מאגמים, החול בים מרגיש אחיד ולא בוצי או טובעני. מה הסיבה לכך?
:בדרך כלל, אחוז חומרים נוספים בחול פרט לדו תחמוצת הצורן, למשל חרסית. החול בים מכיל כמעט אך ורק דו תחמוצת צורן, אינני יודע למה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:44, 12 ביולי 2020 (IDT)

== האם תרזה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם היו אנשים שהחלימו בעקבות הטיפולים של [[האם תרזה]]? להבנתי הטיפולים שלה בעיקר הפיצו מחלות. [[מיוחד:תרומות/213.55.220.205|213.55.220.205]] 01:17, 12 ביולי 2020 (IDT)
: ועל מה מבוססת ה"הבנה" הזו? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 01:47, 12 ביולי 2020 (IDT)
::מידע דומה (פחות חריף) מופיע ב[[האם תרזה#ביקורת]]. המקור לטענות לא ברור שם. לא מופיעה שם הביקורת על התנגדותה להפלות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:39, 12 ביולי 2020 (IDT)
::[[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]], מדובר בטענה מאוד מאוד מוכרת, ראה לדוגמה [[:en:Criticism of Mother Teresa#Quality of medical care|כאן]] ו[[:en:Hell's Angel (TV programme)|כאן]]. "ביתי חולים" שלה נקראו באופן פומבי "ביתי גוססים" {{אנג|Kalighat Home for the Dying}}, ככה שדי לגיטמי לשאול אם מישהו שרד איפעם טיפול רפואי שכזה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:58, 13 ביולי 2020 (IDT)

== בומברדיה ישראל ==

סליחה על העצלנות שלי, אבל: מי מנהל את [[בומברדייה]] ישראל? ר’ [[שיחה:בומברדייה]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:34, 12 ביולי 2020 (IDT)
: ערן כהן החליף את יוסי דסקל,[ https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001271717 ראו ] [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 12:02, 12 ביולי 2020 (IDT)

== [[הרכבת הקלה בירושלים]] ==

למה לא השתמשו במסילה כנתיב תחבורה ציבורית במקום רכבת? (חוץ מהסיבה הנדושה של "זיהום אוויר"...) [[משתמש:המלך הכחול|<span style="color:#1E90FF;">המלך הכחול</span>]] • [[שיחת משתמש:המלך הכחול|<span style="color:#1E90FF;">יצירת קשר</span>]] • [[וק:ביכורים|<span style="color:#1E90FF;">מיזם ביכורים</span>]] 10:51, 12 ביולי 2020 (IDT)

==מה ההבדל בין "ניהול ספרים", "הנהלת חשבונות" ו"הנפקת מסמכי עסקה"?==
מכל הלמידה האישית שלי הבנתי שאין הבדל מהותי בין המונחים והם בפועל מתארים את אותה קבוצת פרקטיקות בדיוק, אך אולי פספסתי משהו. {{לא חתם||אלמ}}
:הכתוב בערך [[הנהלת חשבונות]] (וההסתעפויות ממנו) נותן תמונה ברורה של המושגים, כדלקמן:"הנהלת חשבונות (בראשי תיבות: הנח"ש או הנה"ח) הוא תחום העוסק בתיעוד פעילותה הפיננסית של ישות חשבונאית באמצעות רישום התנועות הכספיות והלא כספיות שלה [כגון תנועות מלאי (תוספת שלי)]. בין עסקאות אלו ניתן למנות מכירות, רכישות, קבלות, הכנסות ותשלומים." - "ניהול ספרים" היא הרישומים הנדרשים על פי החוק והפרקטיקה ו"הנפקת מסמכי עסקה" מתייחסת להוצאת [[חשבונית מס]], ו[[קבלה (הנהלת חשבונות)|קבלות]], ואידך זיל גמור.   [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 16:46, 12 ביולי 2020 (IDT)

== האם אימייל שנשלח דרך שרת אימייל "תקני" כגון Gmail או Hotmail הוא תמיד חתום דיגיטלית? ==

האם אימייל שנשלח דרך שרת אימייל "תקני" כגון Gmail או Hotmail הוא תמיד חתום דיגיטלית

ואם כן, האם אדם [[הנהלת חשבונות|שמנהל ספריו]] דרך תוכנה לוקאלית (כלומר תוכנה המותקנת על מערכת ההפעלה שלו ושאיננה [[תוכנה כשירות|תוכנת SaaS]]) יוצא ידי חובה בשליחת "מסמך עסקה חתום דיגיטלית" אם ישלח את המסמך דרך שרת אימייל כזה?

ההיגיון שלי אומר שלא, כי מסמך האימייל עצמו אולי חתום דיגיטלית אך לא מסמכים המכומסים בו (כגון מסמך הקבלה) אבל אולי אני טועה ועצם השימוש בשרת אימייל כזה הופך גם מסמכים המכומסים בו ל"חתומים דיגיטלית" (אם לא, מעקף סביר אולי יהיה ניהול ספרים דרך שרת האימייל עצמו - כלומר האימייל עצמו יהווה קבלה). {{לא חתם||אלמ}}
:{{כתב מחוק|לא. אם היה חתום דיגיטלית היה קישור לבדיקת אותנטיות. יתר על כן, בתצוגת מקור אין סימן וזכר לחתימה דיגיטלית.}}
:{{כתב מחוק|אני חוזר בי. דברים השתנו מאז הפעם האחרונה שבדקתי מקור. יש חתימה דיגיטלית בג'מייל.}} 
:אני חוזר בי מזה שחזרתי בי. החתימה רק נוגעת לאותנטיות השרתים, ולא לתוכן. תוכן האימייל אינו חתום.<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:43, 12 ביולי 2020 (IDT)
::ונניח שהוא היה חתום. מה זה מבטיח? זוהי טענה שתוכן ההודעה נוצר על ידי בעלי חשבון כלשהו בשרת זה או אחר. למי יש גישה לחשבון? ומה זה אומר שטרחת לכתוב הודעה? זה לא מסובך ליצור הודעת דואר חתומה (יש את [[S/MIME]] ויש את [[PGP]]. שניהם עובדים נהדר גם ללא צורך בשרת. אז מה? לשם השוואה, יש כל מיני [[בית חרושת לתארים|מוסדות]] שישמחו לספק לך תעודות שמראות שלמדת לימודים אקדמאיים. תקבל תעודה יפה שתוכל לתלות על הקיר. אז מה? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:40, 12 ביולי 2020 (IDT)
:::צפריר, לא הצלחתי להבין את דבריך: אם אדם מוציא קבלה מתיבת אימייל ייעודית שמשמשת להוצאת קבלות בלבד והתוכן חתום דיגיטלית איפה הבעיה? קל וחומר איפה הבעיה אם אותו אדם הודיע שעשה כן בשיחת טלפון שאז גם יש חתימה דיגיטלית וגם יש טלפוניה שזה לדעתי הכי רחוק שעוסק עצמאי יכול ללכת מבחינת שליחה מאובטחת. {{לא חתם||אלמ}}
::::צפריר, אני מתנצל, הבנתי לא נכון את דברי אילן; חשבתי שהוא טען שגם תוכן האימייל נחשב "חתום" אך מקריאת דבריו שוב הבנתי שרק "האימייל עצמו" חתום ולא תוכנו.
:::::אילן, האם אתה בטוח שזה המקרה לגבי כל שרתי האימייל ללא יוצא מן הכלל?... {{לא חתם||אלמ}}
::::::לא בטוח. בדקתי רק דואר שעבר דרך שרתי ג'ימייל. ב"קוד המקור" שלו היתה חתימה דיגיטלית עבור כל שרת דרכו הועברה ההודעה, אבל כל השרתים במקרה הזה היו שרתי גוגל. המשמעות - לא ניתן באמצעות זיוף ליצור מצג שההודעה עברה דרך שרת גוגל שלא עברה דרכו. לעומת זאת תוכן המייל, ככל הנראה כולל ממי נשלח, לא היה חתום דיגיטלית. כלומר נראה שזהות השולח אינה ודאית וניתנת לזיוף, ובנוסף, בודאות לא ניתן לדעת שתוכן ההודעה לא עבר שינוי מאז שנשלחה באמצעות התקפה מסוג man in the middle.{{ש}}הדרך לבדוק נוחכות/העדרות חתימה היא פשוטה למדי. בכל לקוחות המייל שאני מכיר קיימת אפשרות view original,  view source או ניסוח דומה. נציץ בחלק מהמקור של הודעה שעברה דרך שרת ג'ימייל:
<div style="color: purple; font-weight:400; line-height: 1; font-family: serif;">
<p dir="ltr">
 ARC-Authentication-Results: i=1; mx.google.com;
       dkim=pass header.i=@google.com header.s=20161025 header.b=PH5lbfOl;
       spf=pass (google.com: domain of 3cvvpxgwkec0wxanyuh-dcxbpxxpun.lxvrujw.pjvrwp.mxxvpvjru.lxv{{@}}scoutcamp.bounces.google.com designates 209.85.220.69 as permitted sender) smtp.mailfrom=3CvVPXgwKEC0WXaNYUh-dcXbPXXPUN.LXVRUJW.PJVRWP.MXXVPVJRU.LXV{{@}}scoutcamp.bounces.google.com;
       dmarc=pass (p=REJECT sp=REJECT dis=NONE) header.from=google.com
Return-Path: <3CvVPXgwKEC0WXaNYUh-dcXbPXXPUN.LXVRUJW.PJVRWP.MXXVPVJRU.LXV{{@}}scoutcamp.bounces.google.com>
Received: from mail-sor-f69.google.com (mail-sor-f69.google.com. [209.85.220.69])
        by mx.google.com with SMTPS id f7sor4828933ilf.86.2020.02.21.07.19.38
</p>
</div>
::::::כמו שניתן לראות זהות השרתים בדרך, החל ב mx.google.com, זרועה חתימות.  <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   10:32, 14 ביולי 2020 (IDT)

== אותיות קטל בשמות הבניינים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה המקור לשימוש באותיות קטל בשמות הבניינים בעברית, ולמה דווקא הם?
:שאין בהן תופעות לשוניות מיוחדות, כגון החטפות ...גגל משפט זה לתשובה מלאה {{לא חתם||אלמ}}
: דומני שהבלשנים הגרמנים במאה ה-18 היו אלה שהתחילו להשתמש בקט"ל לייצוג השורשים בשפות השמיות. הייתרון, כמו שענה קודמי, אין בעייה לדגוש אותן והן לא נחטפות או מושמטות (אבל היה אפשר לבחור גם אותיות אחרות עמידות באותה מידה). [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 03:33, 13 ביולי 2020 (IDT)

== פנס ראש ותעלומת הלוּמֶן ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
אני מחפש פנס ראש לריצה בלילה. באתרים שונים מתייחסים לעוצמת התאורה באופן שונה. לדוגמא, [https://runpanel.co.il/%D7%A4%D7%A0%D7%A1-%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%94-%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A7%D7%95%D7%A8/ כאן] עוצמת התאורה המקסימלית היא 360 לומן, בעוד שבעלי אקספרס (הקישור שלי נחסם) מדברים על 10000 לומן, פי 30. בשני המקרים מדברים על פנסי ריצה טובים. האם מתכוונים לאותן יחידות? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 16:08, 12 ביולי 2020 (IDT)
:מתכוונים לאותן יחידות, אלא שבמקרה השני אין אמת בפרסום. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:41, 12 ביולי 2020 (IDT)
::היתכן? רוב הפנסים ב-עלי ואפילו באמזון הם בעלי עוצמת תאורה של מעל 4000... [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 18:18, 12 ביולי 2020 (IDT)
:::נשמע גבוה מדי. נורות ביתיות לא עוברות בדרך כלל את ה-2,000 לומן ואורות גבוהים של מכונית הם בדרך כלל מתחת ל-1,500 לומן (אבל באלומה צרה בהרבה משל נורה ביתית). בבברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 11:32, 13 ביולי 2020 (IDT)
::::אתה יכול לקנות פנס ראש טוב בלמטייל. אמור להיות בכל עיר סניף.   [[משתמש:מגזין יהלום|מָגָזִין יַהֲלוֹם ]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/העיטור החודשי|מֵיזַם הָעִטּוּר הַחָדְשִׁי]]  - [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|שִׂיחָה]] 11:36, 13 ביולי 2020 (IDT)

== האם יש סימון לוגי פורמלי ל"מכמס את" (או משהו שקרוב לזה?) ==

האם יש סימון לוגי פורמלי ל"מכמס את" (או משהו שקרוב לזה?){{ש}}
למשל; מערכת ABC מכמסת בתוכה את A,B,C,D,E,F,G,H,I,J,K,L,M,N,O,P,Q,R,S,T,U,V,W,X,Y,Z.

אך במקום לכתוב "מכמסת בתוכה את" פשוט הייתי כותב את אותו "סימן כימוס" תאורטי.

תודה. {{לא חתם||אלמ}}
: השאלה שלך חוזרת על המונח המסתורי "כימוס" ארבע פעמים, אבל אינה מסבירה אותו. אולי תסביר את כוונתך במלים אחרות. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 13:03, 13 ביולי 2020 (IDT)
:: מסתבר שיש כזה ערך, ראה [[כימוס]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 13:44, 13 ביולי 2020 (IDT)
:::שנילי, אני בספק שהתכוונתי להגדרה שניתנת בערך המקושר. עוזי, אני אישית מבין את המונח בהקשר כללי כמתאר מצב בו גורם אחד "כולל בתוכו" משמעות גורמים אחרים כמו ש a-z ב regex יכלול בתוכו משמעות כל האותיות האנגליות ה lowercased מ a עד z. אני מחפש ייצוג מקוצר של ההסבר המילולי הזה דרך כתיב מדעי מקובל ("פורמלי") כל שהוא. {{לא חתם||אלמ}}
::::ודאי שיש. A={1,2,3,4,5} <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   10:39, 14 ביולי 2020 (IDT)
:::::תודה; אם זה בהקשר תכנות אז הייתי קורא לזה array אבל אם זה בהקשר לוגיקה פורמלית \ מתמטיקה אז אינני יודע אם הביטוי array תקף. {{לא חתם||אלמ}}
:::::: [[קבוצה (תורת הקבוצות)|קבוצה]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:26, 13 ביולי 2020 (IDT)
:::::::מוזר שאינו מכיר זאת. תורת האוטומטים בנויה על היכרות עם תורת הקבוצות. גם אלפבית (סיגמה) מוגדר שם כך. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:50, 13 ביולי 2020 (IDT)
::::::::גל לדעתי זה לא מוזר והטענה שזה מוזר לא תורמת לשיח, מטה אותו לחינם וגורמת נזק מערכתי ותדמיתי. {{לא חתם||אלמ}}
:::::::::אני לא רואה איזה נזק זה גורם לתדמית שלך. זה נזק למוניטין של המוסד שאצלו אתה עובר את הקורס. גל צודק שזה ממש מוזר ופסול שבדרך לא מלמדים מונחים וסימונים בסיסיים של תורת הקבוצות. זה לעשות צחוק מהעבודה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   10:39, 14 ביולי 2020 (IDT)
::::::::::לא בהכרח לשלי ואני גם לא בהכרח עובר איזה שהוא קורס; לדעתי זה כלל לא מוזר כי גישתי להוראה שונה רדיקלית משל שניכים; לפי דעתי דווקא לימוד פרקטי של מה זה מערך הוא קונקרטי/בסיסי יותר ממה זה קבוצה ומה פירוש גורם X מכיל את Y ו Z ומה הסימון לכך (הסימן הנידון להלן). {{לא חתם||אלמ}}
:::::::::::בעגה המתמטיקאית המונח של קבוצה מוכר היטב (אני הכרתי אותו מלמודים בתיכון ואולי גם קודם. [[דיאגרמת ון]] והמושגים הבסיסיים של קבוצות הם משהו שילדים בבית ספר יסודי יכולים להבין בקלות). עבור תוכניתנים, Array ([[מערך (מבנה נתונים)]]) מתייחס בדרך כלל לא לקבוצה אלא לקבוצה סדורה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:16, 15 ביולי 2020 (IDT)
::::::::::::צפריר, אתה למדת זאת בתיכון אך לדעתי רבים לא; אני לא מזהה איך המונח [[דיאגרמת ון]] (שאני מכיר שנים רבות, אולי עוד מן הילדות) קשור לשאלה המקורית על "מהו המונח ל'משהו מכמס את משהו'" (שלמיטב הבנתי כולם כאן מסכימים שזה "קבוצה"); לגבי הבדל בין "קבוצה" ל"קבוצה סדורה", לדעתי זה לא בסיסי. {{לא חתם||אלמ}}
:::::::::::::„קבוצה סדורה״ אכן אינו המונח המקובל. יותר מקובל להשתמש בשמות כמו „מערך״ או „וקטור״. אבל רציתי לתת שם שמסביר את הקשר לקבוצה: אוסף איברים עם סדר. לכן יכולות להיות גם חזרות. לימוד עצמאי זה מקובל ולגיטימי. אבל מטיל עליך את החובה ללמוד מושגים חדשים שבהם אתה נתקל. קידוש של הבורות אינו לגיטימי. השתמשת כאן בשני מונחים („כימוס״, Array) בצורה שגויה לכן לא יזיק לך ללמוד קצת על מה מדברים. מעבר לכך, הפשטה היא יכולת חשובה בתכנות וחשוב לדעת לתת שמות לדברים ([[שיום]]). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:24, 16 ביולי 2020 (IDT)
:::::::::::
:::::::::::מסכים שאפשר לדעת להשתמש ב regex בלי ללמוד את הנושא, ויש כאלה. באמת שאלתי את עצמי האם אתה בעל רקע אקדמי או לא, כי לא חסר מתכנתים ללא תואר. אבל דווקא את הקורס הזה אפשר למצוא באופן מקוון בחינם, שמקיף את תורת האוטומטים, קומפילציה וחישוביות וסיבוכיות. ויש הבדל בין קבוצה למערך. לקבוצה אין סדר ואין חזרות. המקבילה המתמטית תהיה וקטור (במקרה שמדובר באותה קבוצה, או טאפל, במקרה שמערבבים כמה קבוצות), שהוא פרט ממכפלה קרטזית של קבוצות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:55, 15 ביולי 2020 (IDT)
::::::::עוזי, מצאתי בערך [[קבוצה (מתמטיקה)#סימונים והגדרות|קבוצה]] סימן (שלא מופיע כטקסט אז אינני יכול להעתיקו) שקיבל שם את האינטרפטציה {{קוד|מימין לשמאל=כן|נמצא ב - / שייך ל -}}. לא מצאתי אותו בערך האנגלי שכן מביא גרסאות טקסטואליות. {{לא חתם||אלמ}}
:::::::::<math>\in</math>? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:46, 14 ביולי 2020 (IDT)
::::::::::כן, אשמח לדעת שם סימן זה באנגלית ולקרוא עליו. {{לא חתם||אלמ}}
:::::::::::בראש הערך [[קבוצה (מתמטיקה)]] (כמו בראש ערכים רבים אחרים מהתחום) יש קישור ל[[סימון מתמטי]]. לערך הזה יש ערך מקביל באנגלית וגם בשפות אחרות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 06:45, 15 ביולי 2020 (IDT)
::::::::::::מצאתי גרסה טקסטואלית בערך List of mathematical symbols; עם הסימונים השונים:

* ∈
* ∉
* ∌
* ∋

שנראה לי שהתהפכו פה משמאל-לימין בגלל כיווניות. {{לא חתם||אלמ}}
: סימן השייכות מייצג [[יחס בינארי]] לא סימטרי, ולכן יש לו שני מופעים - מימין לשמאל ומשמאל לימין (כמו > ו-<). זה לא קשור לכיוון הכתיבה של השפה העברית. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 12:05, 15 ביולי 2020 (IDT)
::אם אני מדביק את הסימן הראשון מן הרשימה בדף שהוא Left-To-Right (כגון google.com) אני מקבל את ה"מזלג" הזה פונה לימין, אך אם אני מדביק אותו בדף Right-To-Left (כגון הדף הנוכחי) אז הוא מופיע לי פונה לשמאל ; האם אתה עדיין סבור שאין קשר? {{לא חתם||אלמ}}
::: אני לא אחראי להדבקות ולאופן שבו אתה גורם לסימן להיות מוצג על המסך. הסימן עצמו קיים בשני המופעים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:20, 15 ביולי 2020 (IDT)
::: יש סימנים שמוצגים בצורה שונה בהתאם לאותיות שמסביבם. אם אני רוצה לכתוב שלאות א’ יש ערך קטן מזה של האות ב’ (לדוגמה: בגימטריה) אני יכול לכתוב: א < ב. עם אותיות לטיניות: A < B. הסימן הוא בדיון אותו סימן, אך מוצג הפוך. מה שמבלבל הוא שהמקלדת (לפחות אצלי) הופכת בין הסימנים < ו־> כשאני עובר לעברית. כלומר: באנגלית, המקש יפיק סימן „גדול מ־״ אך בעברית: סימן „קטן מ־״ (וכן גם מקשי סוגרים למיניהם) [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:16, 15 ביולי 2020 (IDT).
::::רק הערה: אני הדבקתי את הסימן בשדות שלמיטב ידיעתי היו ריקים מתווים אחרים (בתיבת החיפוש של גוגל וכאן בשורה חדשה). {{לא חתם||אלמ}}
:::::גם סוגריים לפעמים עושות אותה בעיה. אפשר להעתיק טקסט בעברית עם סוגריים, והן יתהפכו כשיועתקו למקום אחר. אולי זה קידוד? יכול להיות שיש גם תווי בקרה שמשפיעים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 23:24, 15 ביולי 2020 (IDT)

== שאלה לגבי עריכת מחקר במדעי החברה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
אני מעוניין לבדוק קשר/לא קשר בין ביקורים בבית קפה למשתנה אחר - למשל תאריך ביקור בסופר הקרוב וחשיפה לפרסומת של הבית קפה.
אמרו לי שצריך להסתכל רק על מי שביקר הרבה פעמים בבית קפה במשך תקופה מסויימת, ולא אדם שמבקר פעם ב.. 
השאלה היא למה? למה הביקורים צריכים להיות דחופים בשביל להסיק מסקנות?
מה יקרה אם אקח אדם שפעם אחת היה בסופר ואולי במקרה נכנס לבית קפה?

אינטואיטיבית ברור שכל צריך לעשות, השאלה למה? מה ההגדרה המדעית למונח שקובע שכך צריך להיות?



{{לא חתם||אלמ}}
: שאלתך לא לגמרי ברורה, מה שאלת המחקר?  השאלה  האם מי שנוהגים לבקר בבית הקפה נוהגים לבקר גם בסופר הסמוך אינה כמו השאלה האם סמיכות של שני המוסדות  מגבירה ביקורים הדדיים בשניהם. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 13:52, 13 ביולי 2020 (IDT)

:: תודה על התשובה, השאלה היא: האם הפרסומת (לבית הקפה) בסופר הסמוך מגבירה את הביקורים בבית קפה הסמוך. אני רוצה להתמקד במיוחד באופן לקיחת הנתונים, למה חשוב שזה יהיה מספר ביקורים בסופר ולאחר מכן בקפה/ לא בקפה בזמן מוקצב ולא ביקורים בודדים בלבד?  אני מניח שיכול להיות עיניין של מקריות אם מדבור על ביקורים בודדים שלא מספיקים בקביל להגיע למסקנות. בכל מקרה מעניין אותי לקרוא מדעית על איזה הגדרה מסתמכים בשביל ההנחה שהביקורים לא צריכים להיות בודדים, אלה מספר ביקורים (בזמן קצוב) {{לא חתם||אלמ}}
:::במחילה, השאלה משקפת חוסר ידע במחקר כמותי. אנסה לתרגם אותה למושגים אקדמיים:
#השערת מחקר: פרסומת לבית קפה בתוך סופר, משפיעה על מספר הקונים בסופר שביקרו באותו בית קפה.
#שאלת מחקר: באיזו מידה משפיעה הפרסומת על החלטת הקונים בסופר לבקר בקפה? (אף פעם לא שואלים "אם" או "האם").
#משתנה בלתי תלוי: מספר קונים בסופר.
#משתנה תלוי: מספר הקונים בסופר שמבקרים בקפה.
#משתנה מסביר: פרסומת לקפה בתוך הסופר.

:::לשאלתך: אתה רוצה לעשות [[תצפית (מדע)|תצפית מדעית]] כדי לבדוק תופעה שבה משתנה חיצוני מסביר קשר בין שני משתנים, לפי השערתך. לכן, {{קו תחתון|מקרים בודדים לא יספיקו, כי צריך להוכיח שלא מדובר במקריות שיכולה להיות מושפעת מהרבה גורמים שלא ידועים לך}} (מרחק, החלטה מוקדמת, נשים/גברים, גיל, מצב סוציו-אקונומי, יום בשבוע/שעה ביום, יש/אין רכב פרטי וכו'). במחקר כמותי צריך להוכיח עקביות בין מקרים באמצעות [[הכללה (למידה)|הכללה]] שתבהיר שאכן מדובר בתופעה שבה יש קשר מובהק בין המשתנים, ואז להסביר מה גורם או משפיע על הקשר, כלומר, למה קונים בסופר מבקרים בקפה. בנוסף, אתה צריך להוכיח שהפרסומת שהיא שהשפיעה, ולא למשל, סמיכות המקומות או הסיבות האחרות שציינתי. כמו כן, יש צורך בקבוצת ביקורת, דהיינו: קונים בסופר כאשר אין פרסומת לקפה.

:::יש לא מעט מחקרים כלכליים כאלה בתחומים שקשורים לשיווק, משום שיצרנים, נותני שירותים, משווקים ורשתות שיווק מתבססים עליהם. לכן, כדאי לך לבדוק אם קיימים מחקרים קודמים בנושא, ולא להמציא את הגלגל.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 15:03, 14 ביולי 2020 (IDT)
::::עניין נוסף: יתכן שהפרסומת תביא קונים בסופר לבקר בקפה, אבל לא באותו יום, לא מיד אחרי הקנייה. אפשר לבדוק את זה?--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 15:29, 14 ביולי 2020 (IDT)

:::: תודה רבה. מאוד מעריך את העזרה. רק משתנה בלתי תלוי יכול להיות גם חלק מהתלוי? חשבתי שהמשתנה הבלתי תלוי הוא רק אלו שביקרו בבית קפה. זה ברור שזה נובע מתוך אלו שביקרו בסופר כי זאת אוכלסיית המחקר שלי איך שקוריאם לזה (אני בודק רק על אלו שהיו בסופר). {{לא חתם||אלמ}}
:::::תראה, אני לא יודע באיזו מסגרת אתה רוצה לעשות את המחקר. באופן בסיסי, בודקים קשר בין שני משתנים, שכל אחד מהם הוא מעין איבר במשוואה, ואינם נובעים זה מזה. השאלה היא מה {{קו תחתון|בדיוק}} אתה בודק, ולפי זה אתה מגדיר מה השאלה, מה האוכלוסייה הנבדקת, ו{{קו תחתון|איך}} אתה רוצה לבדוק. בקשר שאתה רוצה לבדוק בין הקונים בסופר לאלה שמבקרים בקפה, יכולים להיות אלף ואחד משתנים שיכולים להשפיע, ואתה צריך לחשוב איך אתה מבודד אותם מהמשוואה שלך. לגבי השאלה: אתה רוצה לבדוק כמה מתוך הקונים בסופר ביקרו אחר כך בבית הקפה, ומכיוון שאתה לא בודק מה משפיע על מספר הקונים בסופר, זה המשתנה הבלתי תלוי, משום שזה מספר קבוע מראש שאתה בודק. אתה מכניס את המשתנה החיצוני, שהוא הפרסומת, ואז בודק כמה מהקונים בסופר ביקרו בקפה, והמספר הזה יכול להשתנות בהתאם למשתנים שמתערבים בקשר, ולכן זה המשתנה התלוי, כי הוא {{קו תחתון|תלוי}} במשתנים מתערבים שונים. אוכלוסיית המחקר שלך היא הקונים בסופר, ואתה רוצה לבדוק כמה מהם ביקרו אחר כך בקפה, ואם לפרסומת הייתה השפעה על המגמה הזו. זו הסיבה שלא מספיק לבדוק מקרה אחד או מקרים בודדים, כי אתה צריך לבדוק לאורך זמן את השפעת הפרסומת על תנועה מהסופר לקפה. זו ממש תצפית סטטיסטית, ולשם כך צריך ידע בסטטיסטיקה ושיטות מחקר של מדעי החברה. אתה כמובן יכול לחבר שאלון (כמותי או איכותני), למצוא לקוחות שגם קנו בסופר וגם ביקרו בקפה, ולבקש מהם לענות. אבל אז אתה צריך לקבוע גם את קבוצת האוכלוסייה הנבדקת, כי על כל קבוצה יכולים להשפיע גורמים שונים. אתן לך דוגמא: רשת סופרים באנגליה מצאה שגברים בני 25 עד 40 שבאו לקנות בירה בסופשבוע, קנו גם חיתולים. אז האם השאלה היא מה הקשר בין בירה לחיתולים? לא בטוח. צריך למצוא מה המשתנה שהשפיע על הקשר בין השניים. תלוי מה אתה רוצה לבדוק ומה אתה שואל בהתאם לכך, כי משתנים שונים משפיעים על קשרים שונים, והתוצאות יכולות להשתנות. אתה יכול לבדוק נשים או גברים למשל, והתוצאות יהיו שונות, אבל אם לא תבחין בין נשים לגברים, תקבל תוצאה שלישית ושונה. בקיצור, זה לא כל כך פשוט כמו שאתה חושב. יש בעלי מקצוע שמתפרנסים יפה ממחקרי שוק כאלה, כי השאלה אם כדאי לשים בסופר פרסומת לבית קפה, היא שאלה של השקעה כספית וכדאיות.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 19:45, 14 ביולי 2020 (IDT)

== פירוק קירור מעבד של מחשב ישן ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אז ככה, הגיע אליי מחשב ישן מאוד (פנטיום 4 מתחילת שנות ה2000) ואני מעוניין "להחזיר אותו לחיים" וכצעד ראשון החלטתי לנקות כל מה שהיה בפנים כולל החלפת משחה טרמית. הבעיה היא הקירור שאין לי מושג איך בכלל מתחילים להתעסק איתו, זה קירור ישן של חברה בשם avc והוא מגיע עם שני קליפסים מברזל שפשוט לא זזים מהמקום לא משנה מה אני עושה, זה תוקע אותי ממש. אני אובד עצות... מישהו כאן מכיר ו/או התעסק פעם עם דבר כזה ויודע איך מפרקים?
הקירור נראה בדיוק ככה https://www.amazon.com/Cooling-Heatsink-bracket-Pentium-Socket/dp/B00VAMU6L0 בדיוק מה שמוכרים שם באמזון יש לי. ואין שום דבר באינטרנט שמסביר איך מתעסקים עם דבר כזה

תודה לעונים
: התעסקתי עם זה בעבר הרחוק; אאז"נ ואאל"ט את שני הקליפסים דוחפים למטה ואז הצידה (פנימה או החוצה, לא זוכר). ספר עם הצלחת. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 22:22, 13 ביולי 2020 (IDT)
:אפשרות נוספת היא פשוט לא להתעסק עם זה, ולהוסיף מאווררים למארז עצמו או להחליף למאווררים עוצמתיים/גדולים יותר. במקרים רבים זה אינו בעייתי.{{כנראה שצילום ברור של המעבד+הרדיאטור, מזויות שונות, יסייע לתת לך עיצה מבוססת יותר. העלה את התמונות לGoogle drive, שתף אותן משם, והדבק פה את כתובות השיתוף (בדוק קודם אצלך שכתובות השיתוף הן אכן של התמונות הרצויות ולא של שומדבר אחר.) <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   10:45, 14 ביולי 2020 (IDT)

== מדוע "אוני" נחשבת למילה גסה?  ==

אין זו פעם ראשונה שאני נתקל ב[https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A7%D7%95%D7%A8&type=revision&diff=28677690&oldid=28643111 השחתה כזו] של מסנן אינטרנט: החלפת המילה "אוניברסיטת" במילה "ברסיטת", כאילו במילה "אוני" יש ניבול פה או כפירה בעיקר. כידוע בברכתו לראובן אמר יעקב: {{ציטוטון|רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי}}, ולא נחשוד ביעקב שניבל פיו או כפר בעיקר ח"ו. אם כך, מדוע מסנן האינטרנט מסנן את "אוני"? הייתכן שזה בגלל פירוש רש"י למילים "ראשית אוני"? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 19:52, 13 ביולי 2020 (IDT)
:לדתיים יש רשימת החלפות בעורכי הטקסט שלהם. נתקלתי בעבר בטקסט בו הוחלפה המילה ״פעמיים״ ל-״פעמה׳ם״, כלומר, השם הקדוש ״יי״ הוחלף ב-״ה׳״. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 00:37, 14 ביולי 2020 (IDT)
::זו סתם בורות, יי זה כינוי שנמצא בסידורים. היחס אליו בדיוק כמו אל ה'.[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 16:15, 14 ביולי 2020 (IDT)
יש לעדכן את המסנן ללמוד מאותו יעקב ולשנות כל "אוניברסיטת" ל"ימינברסיטת". [[מיוחד:תרומות/5.22.128.109|5.22.128.109]] 19:56, 13 ביולי 2020 (IDT)
::זה בודק המילים של [[המכלול]]. לדעתי זה פשוט בגלל הקרבה למילה 'אונס'. כבר מזמן רציתי לבקש מהם לתקן את זה. בע"ה אעשה זאת כעת. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 08:57, 14 ביולי 2020 (IDT)

== האם יש ויטמינים בצואה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אנחנו אוכלים ויטמנים כל הזמן, והגוף לא מתמלא בהם. המסקנה היא שהם חייבים לצאת החוצה. כלומר, הצואה שלנו מלאה בוויטמינים? {{לא חתם||אלמ}}
: תוכל למצוא ויטמינים ותוצריהם בצואה ובשתן. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 00:46, 14 ביולי 2020 (IDT)
::זו לא חלק מהמטרה של [[דשן]], שמגיע בד"כ מצואה? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:16, 14 ביולי 2020 (IDT)

== קוד להפעלת מנגנון מכני ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

כאשר הקלדה או הקשה של צירוף ספרות מפעילה מנגנון מכני, לאיזו הגדרה של המילה "[[קוד]]" מתייחס הדבר?--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 14:10, 14 ביולי 2020 (IDT)
:אני חושב שבעברית נכון יותר להשתמש במילה "סיסמה". אבל אני לא בטוח. בכל מקרה ברור שבשפה המדוברת אומרים "קוד", והמשמעות היא צירוף של סימנים שמאפשר את פתיחת המנגנון. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 17:24, 14 ביולי 2020 (IDT)

== מילים קשות בעברית ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

כשאירופאים (דוברים גרמנית, איטלקית, אנגלית) מבקשים מילה שקשה להגות בעברית, איזו דוגמה כדאי לתת? מה שחשבתי זה לדוגמה "שפשוף" (אבל מסתבר שזה דווקא קל), "מעיין" (בגלל הדאבל A ) ו"החמצה" (בגלל ה' וח' וצ').

יש לכם עוד רעיונות? חשוב שאלו יהיו מילים אמתיות ולא סתם המצאות סטייל "גנן גידל דגן בגן" בשביל לשבור את הלשון. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 17:26, 14 ביולי 2020 (IDT)
:מכחיש, למדתי. [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 17:33, 14 ביולי 2020 (IDT)
:העלאה. יוצא שזה Haa'laa כלומר הָלָה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:29, 14 ביולי 2020 (IDT)
: האירופאים שונים זה מזה. לגרמנים יש צ וגם עיצור די קרוב ל-ח. אם אתה מחפש מילים עם ח': חכמולוג, חיכוכיך, חרחוריך וכו'. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 18:36, 14 ביולי 2020 (IDT)
::האם בכל השפות המשתמשות באלפבית הלטיני יש בעייה עם כפל תנועות? אני מתרשם שכן. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:08, 14 ביולי 2020 (IDT)

== הוספת 'נ' למילה יעקב ביידיש - שאלה לבלשנים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
קיימת תופעה ביידיש של הוספת 'נ' למילים משורש עברי כמו: יעקב / יענקב (יענקל), דאגה / דאנגה, וזאת לשם הקלת ההגייה. כיצד מכנים הבלשנים תופעה זו? האם יש תופעות דומות בעברית או באנגלית? תודה לעונים. [[מיוחד:תרומות/109.186.110.222|109.186.110.222]] 20:35, 14 ביולי 2020 (IDT)
: התופעה של יעקב > ינק'ל מקורה כנראה בדיאלקטים של יהודי איטליה (ואולי גם בדיאלקט הולנדי?) שבה האות העברית ע' הייתה מבוטאת כ-נ' [[עיצורים וילוניים|וילונית]] (נ' שנהגית בחלק האחורי של הפה), ומשם כנראה היא נשאלה ליידיש. [[פרימו לוי]], מתאר בספר הטבלה המחזורית את הדיאלקט של יהודי [[פיימונטה]], ובין השאר הוא מזכיר שהיהודים שם קראו לכנסייה tônevà, ומוסיף שאף שיש למילה צליל עברי הוא לא חושב שיש למילה משמעות. לפי האמור לעיל דווקא יש. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 00:50, 15 ביולי 2020 (IDT)
::תודה על תשובתך. כלומר, 'תועבה' הפך ל'תונבע'. אבל שתי הדוגמאות האחרות שהבאתי, 'דאגה' שהופך ל'דאנגה' ו'מעשה' שהופך ל'מענשה' מלמדים שאין כאן תופעה של ה'ע' בדווקא, ונראה שיש כאן תופעה רחבה יותר. [[מיוחד:תרומות/109.186.110.222|109.186.110.222]] 11:22, 15 ביולי 2020 (IDT)
::: אני לא מכיר "דאנגה". אולי מישהו אחר יוכל לענות. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 01:07, 16 ביולי 2020 (IDT)
::::בינתיים מצאתי גם 'יאנדס'/'יהנדס' ביידיש שמובנו 'יהדות', ובעיקר, מצפון ומוסר יהודי. [[מיוחד:תרומות/109.186.110.222|109.186.110.222]] 11:17, 16 ביולי 2020 (IDT)

== כמה חיות אוכל אדם בממוצע לשנה? ==

האם יש הערכה כמה חיות פר אדם נהרגות לצורך מאכל במשך שנה? אני מתכוון לכך שאדם לא אוכל חייה אחת ביום. בשר של פרה אחת מספיק לתקופה של יותר משנה-שנתיים.
: זה משתנה ממקום למקום. משרד החקלאות מפרסם את הנתונים של ישראל כל שנה לפני ראש השנה. [https://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/dovrut/publication/2019/Pages/netunei_zricha.aspx בשנה האחרונה] זה היה 19.2 קילו דגים, 15.4 קילו בשר, ו-64.9 קילו עוף (מקום ראשון בOECD, בפער!). לOECD יש [https://data.oecd.org/agroutput/meat-consumption.htm נתונים] של כל החברות בו. [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 12:14, 15 ביולי 2020 (IDT)

==עד כמה רחוק ניתן ללכת (ועדיין להישאר פרקטיים) בחתימה דיגיטלית של אימיילים?==
אני מבין שאפשר "לחתום דיגיטלית" כמעט "הכל" באימייל; למשל:

# [[שרת אימייל|שרת האימייל]] (אין לי מושג קלוש מה אומר "לחתום את שרת האימייל עצמו")
# תוכן האימייל
# מקור השליחה (אין לי מושג קלוש מה אומר "לחתום את מקור השליחה")
# [[חותם זמן]] השליחה (אין לי מושג קלוש מה אומר "לחתום חותם זמן")

האם יש עוד משהו שאפשר לחתום באימייל וכן האם תמיד ניתן יהיה לפקפק בחתימה כזאת בגלל אופציה ל [[התקפת אדם בתווך|MITM attack]]? בתודה, {{לא חתם||אלמ}}
: צרופות? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 07:21, 15 ביולי 2020 (IDT)
::מה זה צרופות בהקשר זה? {{לא חתם||אלמ}}
:::קבצים מצורפים. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 00:40, 16 ביולי 2020 (IDT)
::::קבצים מצורפים דינם כדין תוכן האימייל. אם התוכן חתום, ממילא גם הקבצים חתומים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:52, 16 ביולי 2020 (IDT)
::::: וכששומרים את הצרופה במחשב ואחר כך מעבירים אותה – היא נשארת חתומה? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 21:15, 16 ביולי 2020 (IDT)
::::::לא. תהליך החתימה על תוכן כולל חישוב שנערך על התוכן כולו, שהצרופה היא רק חלק ממנו. כשאתה מעביר, או שולח אותה שוב, ערך החישוב הקודם כבר לא יתאים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:32, 16 ביולי 2020 (IDT)
:::::::{{א|חזרתי}}, רק עכשיו עלה על דעתי שאולי אתה מחפש פתרון מעשי. יש חבילת תוכנה בשם md5deep. בניגוד לשמה היא '''לא''' משתמשת ב md5, שהוכח כלא־בטוח. נדמה לי שהיא משתמשת ב SHA-2  או SHA-3.{{ש}}<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:42, 16 ביולי 2020 (IDT)
:::::::: אני לא מחפש כלום... בסך הכול ניסיתי לענות לשואל על "האם יש עוד משהו שאפשר לחתום באימייל?" [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 23:27, 16 ביולי 2020 (IDT)
:
:לא ניתן לזייף חתימה דיגיטלית מבלי להשיג איכשהו את המפתחות (אחד מהמספרים הראשוניים מהם ייוצר המפתח). התקפת MITM חסרת תועלת, מפני שללא המפתחות אין לו אפשרות לזייף את החתימה.
:נראה לי שהרשימה שערכת מכסה את כל האפשרויות, אבל בלי נדר.{{ש}}
:אם מעניין אותך - לחתום על שרת האימייל פרושו שהחתימה מאשרת ששרת האימייל דרכו עברה ההודעה אינו ניתן לפיברוק. לא ניתן לזייף שההודעה עברה דרך שרת A בעוד שלמעשה עברה דרך שרת B. לחתום על מקור השליחה פרושו שהחתימה מאשרת שההודעה נוצרה בתוכנת האימייל של האדם החתום, ולא ניתן לזייף שההודעה נוצרה על ידי אדם אחר. חתימה של זמן השליחה פרושה שלא ניתן לפברק את זמן השליחה, כלומר לטעון באימייל שההודעה נשלחה בזמן אחר מהזמן בו היא באמת נשלחה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   08:08, 15 ביולי 2020 (IDT)

== חיות אוכלות אדם ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
לפי הערכים האלה [ [[תקיפת בני אדם על ידי בעלי חיים|1]] [[בעלי חיים אוכלי אדם|2]] ], אריות, זאבים ונמרים תוקפים בני אדם רק כאשר הם חולים/חלשים/רעבים.
:למה סתם ככה הם לא טורפים בני אדם? הרבה יותר קל לצוד איש מאיזה צבי. (בטוח יש זהירות נרכשת מאדם עם נשק חם, אבל זה משהו מאוד חדש. מה היה לפני כן?)
:שני בעלי החיים שמצוין עליהם שהם רואים באדם טרף הם ה[[טיגריס]] ו[[דוב הקוטב]]. שני אלה הם הטורפים הגדולים במשפחתם. האם האדם פשוט גדול מדי לכל השאר? [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 11:44, 15 ביולי 2020 (IDT)
::נראה לי שחיות שטורפות אנשים באופן קבוע נוטות לא לשרוד, ולכן גם לא להעביר את היכולת הזו (אם בלימוד ואם בתורשה) לחיות אחרות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:59, 15 ביולי 2020 (IDT)
::לטורפים גדולים כאריות, זאבים וכו' יחסי גומלין ממושכים (קנה מידה של מיליוני שנים) עם בני אדם, החל מ[[התקופה הפלאוליתית|שחר האנושות]]. במהלך רוב הזמן היה הרבה יותר קל ומשתלם לצוד "איזה צבי" מאשר אדם והטורפים למדו והסתגלו לזה. בני האדם נדירים יותר בנוף מפני שהם אוכלי כל ולא חיות עדר אוכלי עשב; הם ממוגנים הרבה יותר טוב ויוכלים לדאוג לעצמם. הוצע ש[[הומו ארקטוס]] היה יכול להבריח אריות מהטרף שלהם על ידי זריקת אבנים, ובוודאי שאף אריה בכושר טוב לא יסתכן מול קבוצה נחושה של [[ציידים-לקטים]] חמושה בחניתות. ב-100,000 השנים האחרונות לערך כבר יש עדויות ספוראדיות לקטל טורפים גדולים בידי בני אדם, אולי למטרות הגנה, חיסול הציידם המתחרים או פעילות פולחנית כלשהי. [https://www.nature.com/articles/s41598-020-63250-x כאן] יש דוגמה נאה שפורסמה באפריל האחרון: ציד וביתור של חתוליים גדולים במערה בדרום אפריקה לפני כ-60,000 שנה. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 23:00, 15 ביולי 2020 (IDT)
:::באופן טבעי כיום הם לא טורפים בני אדם. אם הם מתחילים מסיבה כלשהי יש סכנה שהם ימשיכו, כי הם מבינים שזה קל, ולכן ציידים מקומיים מנסים לאתר אותם ולהרוג אותם, כדי שלא ימשיכו. בגלל שממילא האדם כמעט הכחיד אותם בטבע, אלה מצבים נדירים. {{לא חתם||אלמ}}
::התשובה של צפריר משוריינת בעקרונות הברירה הטבעית. טורף בעל נטייה לטרוף בני אדם, כמו הנמר שנחרב, יכחד. בתוך תחום המין הפרטים בעלי נטייה לרתיעה מבני אדם הם בעלי סיכוי גבוה יותר לשרוד. תקופת ההתאמה לא ארוכה דיה על מנת לסנן את האפשרות לטריפת בני אדם לאפס, אבל צמצמה אותה במידה ניכרת. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:59, 16 ביולי 2020 (IDT)
::תיקון לאלמוני: אין חובה להשתמש בנשק חם. חנית די בה על מנת להפוך כל תקיפת אדם (שלא ממארב) לפציעה חמורה. ספיגת חיצים של בני אדם (אם תוך נסיון טריפה או כל מצב אחר) תלמד מהר מאד את החיה לחשוש מבני אדם. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   01:04, 16 ביולי 2020 (IDT)
::: הייתי מנחש שמעבר לאבולוציה, יש כאן גם עניין של למידה. טורפים רבים נפגשים עם האדם בהקשרים מפחידים, ליד אש, רעש, כלי רכב, כלי ציד ולומדים לפחד ולשמור מרחק. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 01:06, 16 ביולי 2020 (IDT)

== חופש חברתי ופיתוח טכנולוגי ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם יש קשר סטטיסטי מובהק בין רמת ההתפתחות הטכנולוגית של החברה לבין רמת החופש שלה? כלומר במדינות דיקטטוריות כבדות יש פיגור טכנולוגי כבד ביחס למדינות בהן יש מידת חופש גדולה יותר? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 16:09, 15 ביולי 2020 (IDT)
:מה לגבי סין? אולי זה קשור לעוני ולהשכלה, במדינות שאתה מדבר עליהן. השלטון דווקא נעזר באמצעים טכנולוגיים, כאמצעי דיכוי. אולי לדת יש גם קשר, כי היא בד"כ מתנגדת לקדמה, וחלק מהמדינות הללו נשענות על הדת כאידאולוגיה של המשטר. אפשר לראות זאת אפילו אצלנו, בפלגים הקיצוניים. דווקא במדינות דיקטטוריות יש לרוב גישה מסוימת לאינטרנט, ורבים עושים שימוש ב TOR, כדי להיחשף לעולם החיצוני ולמידע לא מצונזר. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:02, 15 ביולי 2020 (IDT)
:: מהכירות שלי עם סינים, סין של היום משמעותית פחות מפחידה ממה שזה נראה לאדם מערבי. נכון שעוקבים אחריך כל הזמן והממשלה יודעת מה צבע התחתונים שלך, אבל כל עוד אתה לא מנסה "לקפוץ מעל הפופיק", לרשויות לא באמת אכפת מהחיים הפרטיים שלך. אתה חייב לעבור מבחנים בנושאים מרתקים כמו "הכנס שלישי של המפלגה הקומוניסטית הסינית" ו"ההבדל בין [[מטריאליזם דיאלקטי]] ו[[מטריאליזם היסטורי]]", כשאתה עושה תואר בפיזיקה ועל הבלוק שלך יהיה תלוי שלט אדום יפה "העם הסיני מודה למועצת העיר על תיקון הרחוב". אבל במציאות היום-יום, החיים שלך יתנהלו בדיוק אותו דבר: אתה הולך לעבודה, מקבל משכורת, חוזר הביתה למשפחה, גולש באינטרנט דרך טלפון סיני, קונה אוכל בסופר, נפגש עם חברים. רמת החיים בערים כמו [[שאנגחאי]] ו[[בייג'ינג]] גבוהה מאוד ולאזרח סיני בערים אלו יש גישה לתרבות מגוונת מאוד (אפילו יש מועדוני [[מטאל]]) . ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:14, 16 ביולי 2020 (IDT)
::: עד השנים האחרונות היה בסין מנהג שהשליט מתחלף כל עשר שנים, כדי לא לחזור על ריכוז כל הכוח בידי [[מאו דזה דונג|מאו]] אחד. [[שי ג'ינפינג]] ביטל את הכלל הזה ומגביר את הפיקוח. אין אפשרות לבקר את השלטונות. הבעיה הבסיסית עם זה היא שחיתות. לשלטונות אין תמריצים מספיק חזקים להלחם בריכוז הכוח. דוגמה מובהקת לבעיה בריכוז הכוח והשחיתות שהוא יוצר היא [[רוסיה]]. יש לה הרבה כסף מנפט. אבל קשה לחברות לפעול שם ללא שימון של המון גופים מסחריים. בסין המצב פחות חמור, אבל יש שם מערכת ריכוזית שמעודדת מאוד חברות מסוימות שהשלטון חפץ בייקרן. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:34, 16 ביולי 2020 (IDT)
:במחשבה שנייה, יכול להיות שיש איזשהו קשר בין חופש לבין טכנולוגיה וקדמה, כי המטרה של טכנולוגיה היא בסופו של דבר להקל על החיים ולהנגיש ידע. איזה אינטרס יש למשטר טוטליטארי לקדם את זה? בעיקר כלכלי (האמת, בזה זה לא שונה משלטון דמוקרטי, ששם גם האינטרס הוא דומה). סין לרוב עוסקת ביצור מוצרי צריכה, אבל לא בחדשנות. אם כי, גם בהשוואה לעולם, רוב החדשנות עדיין מגיעה מארה"ב. ומאיפה כל הידע על התרבות הסינית? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 18:21, 16 ביולי 2020 (IDT)

== תבנית כתב עילי ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

לאן הוא נעלם. או שאף פעם לא היה? (יש בויקיטקסט עם הקוד הפשוט הזה:

<nowiki>
<sup><small><small>{{{1}}}</small></small></sup>
</nowiki>

תודה -- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ"ד בתמוז ה'תש"ף • 19:47, 15 ביולי 2020 (IDT)
:{{א|Pashute}}: זה ממש פשוט. בסרגל הכלים של תיבת העריכה – לחץ על "מתקדם". [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 00:45, 16 ביולי 2020 (IDT)
::אבל אני מבקש תבנית ולא קוד.
::וגם שואל אם לא הייתה תבנית כזו בעבר ונמחקה. -- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • ג' באב ה'תש"ף • 17:24, 24 ביולי 2020 (IDT)
::: @[[משתמש:Pashute|Pashute]]: לא הייתה תבנית {{תב|כתב עילי}} ולא הייתה תבנית {{תב|הגבהה}} (זה שם הכפתור בתיבת העריכה). אם אתה חושב שתבנית כזו נחוצה – הצע אותה ב[[ויקיפדיה:תבנית/אולם דיונים|אולם הדיונים]]. איני רואה שום צורך בתבנית – ובוודאי לא עם פעמיים {{קוד|<nowiki><small></nowiki>}}. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 00:53, 25 ביולי 2020 (IDT)
::::אין צורך לדון ביצירת תבנית כזו, או לבקש רשות ממישהו. אם נראה לך שהתבנית נחוצה, חוש חופשי ליצור אותה. בחר שם מתאים. עדיף לא להשתמש ב-small, (ולמעשה גם לא sup) אלא להעביר את הגודל הרצוי כפרמטר לתבנית, נגיד הערך באחוזים. זה ייראה משהו כזה <syntaxhighlight lang="html">
<span style="vertical-align: super; font-size: {{{גודל|40}}}%;">{{{1}}}</span>
</syntaxhighlight>לא בדוק.
::::אם אינך חש בנוח ליצור תבנית בעצמך, אפשר בהחלט לבקש את יצירתה באולם הדיונים. אם אתה עושה זאת, נסה להוסיף תיעוד, ושים את התבנית ב[[:קטגוריה:תבניות עיצוב וסגנון של טקסטים]]. עלה והצלח. [[שיחת משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] 03:29, 25 ביולי 2020 (IDT)
::::: @[[משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]]: זה מה שכתוב באולם הדיונים: "דף זה משמש לדיונים מקדימים ליצירת תבניות חדשות מכל סוג, --- כדי שהקהילה תחווה דעתה בנוגע להצעה, כך שתהיה הסכמה על הצורך בתבנית, העיצוב המוצע לה, והערכים שבהם תוכלל". סתם כתוב? אות מתה? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 15:36, 25 ביולי 2020 (IDT)
::::::אכן לכך מיועד הדף. אין להבין מכך שכל תבנית חדשה מחייבת דיון בדף. הצץ ב[https://he.wikipedia.org/w/index.php?hidepageedits=1&hidecategorization=1&hideWikibase=1&hidelog=1&namespace=10&limit=500&days=30&enhanced=1&title=מיוחד:שינויים_אחרונים&urlversion=2] - רוב התבניות החדשות נוצרות בלי דיון. [[שיחת משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] 21:51, 25 ביולי 2020 (IDT)
::::::ממה שזכור לי, אולם הדיונים נועד במקור לתבניות מידע/ניווט, שמופיעות בערכים רבים ויש להן השפעה משמעותית על התוכן והעיצוב שלהם. אפשר לדון בו גם על תבניות מסוגים אחרים, אבל זה לא חובה. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 22:29, 25 ביולי 2020 (IDT)

== הטרדת היתושים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מצוי אצלי מאד שהיתוש מתחיל לזמזם באוזניי, כשאני כמעט נרדם בדגש על "כמעט". כשאני מתחיל לחפש את היתוש כדי ללוכדו הוא נעלם עד שאני כבר בטוח שהוא לא נמצא בחדר, ושוב הוא חוזר לזמזם באוזניי כשאני כמעט ישן ומעיר אותי. מה דחוף לו? הרי הוא לא יכול כך לעקוץ אותי אלא רק להטריד, איך הוא יודע שאני נרדם ולמה הוא לא מבין שעוד לא נרדמתי לגמרי?--[[מיוחד:תרומות/213.8.112.230|213.8.112.230]] 21:40, 15 ביולי 2020 (IDT)
: יתושים מרגישים את ה[[פחמן דו-חמצני|פחמן הדו-חמצני]] שאתה פולט בנשימה. קצב הנשימה שלך משתנה כשאתה על סף הירדמות מה שכנראה מושך את היתושה. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 00:51, 16 ביולי 2020 (IDT)

== שאלה בסיסית באלקטרוניקה - ON/OFF ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני רוצה ליצור באמצעות מטריצה וטרנזיסטורים, לחצן שכשאני לוחץ עליו פעם אחת הוא ידליק לד, וכשאני לוחץ פעם שניה, הוא יכבה אותו. האם אני יכול לעשות זאת בלי שימוש במקרו בקר? אני רוצה ליצור שערי NOR או AND מטרנזיסטורים. המעגל אמור להיות מבוסס על [[פליפ פלופ]] S-R אלא שאני רוצה שמתג אחד יפעיל פעם את SET ופעם את RESET.--[[מיוחד:תרומות/213.8.112.230|213.8.112.230]] 21:50, 15 ביולי 2020 (IDT)
:אני חושב ש[http://hyperphysics.phy-astr.gsu.edu/hbase/Electronic/trangate.html זה מה שאתה מחפש]. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:55, 16 ביולי 2020 (IDT)
::תודה!--[[מיוחד:תרומות/213.8.112.230|213.8.112.230]] 10:16, 16 ביולי 2020 (IDT)

== טרם נסקרו עריכותי בערך [[הנהלת חשבונות חד-צידית]] אז אני שואל שאלה מרכזית כאן ==

הערך [[הנהלת חשבונות חד-צידית]] מכיל בסך הכל שתי פסקאות; אני מצטט את הפסקה הראשונה:

{{ציטוט|הנהלת חשבונות חד-צִדית היא שיטה לביצוע הנהלת חשבונות במסגרתה נרשמות תנועות רק מ"צד אחד" של הפעילות הפיננסית - ההכנסות וההוצאות, אשר נותנת מידע רק על רווח והפסד; מה שמ"צד שני" כגון אופן התשלום (מזומן, אשראי, המחאה בנקאית וכו) אינו נרשם.}}

האם "הצד האחד" ו"הצד השני" שמתוארים בפסקה הם באמת מה שהם (הכנסות והוצאות לעומת אופני התשלום שלהן)?

בתודה וברכה, {{לא חתם||אלמ}}
:התיאור לעיל אינו נכון. ראה דף שיחת הערך. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 07:12, 16 ביולי 2020 (IDT)

== שיטת קביעת גובה הארנונה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

למה גובה ה[[ארנונה]] למגורים נקבע לפי גודל הנכס. הרי הארנונה היא מס על השירותים שהרשות המקומית מספקת לתושבים. איך שטח הנכס קשור לשירותים האלה. ההיגיון אומר שמספר הדיירים הוא הקריטריון החשוב לעניין, ודווקא אליו לא מתייחסים בקביעת היקף הארנונה. [[משתמש:Mevaker hamedina|&#32;מבקר המדינה]] - [[שיחת משתמש:Mevaker hamedina|שיחה]] 08:05, 16 ביולי 2020 (IDT)
: מנסים להמנע מ[[מס גולגולת]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 09:37, 16 ביולי 2020 (IDT)
::קודם כל, ישנם שירותים שאינם תלויים כלל במספר הנפשות. טאטוא רחובות יתבצע באותו היקף אם גרים בכל דירה ברחוב שבע נפשות ואם גר בה אדם יחיד. שנית, אינטואיטיבית, יש מתאם לא רע בין גודל הנכס לבין מספר הנפשות שגרות בו. חריגים לכך הם מקרים שבהם מדובר באנשים אמידים מאוד, שנוטים להתגורר בנכסים גדולים יותר יחסית למספר הנפשות ואנשים עניים שאצלם המצב עשוי להיות הפוך. כלומר גודל הנכס משקף גם את מספר הנפשות תוך הטלת מס כבד יותר בממוצע על עשירים מאשר על עניים. שלישית, זה פשוט. נכנסים לנכס פעם אחת, מודדים אותו ואתה יודע איך לחשב את הארנונה לנצח. לעומת זאת, איך אתה יודע לחשב את מספר הנפשות המתגוררות בבית מסויים? בוא נסתכל לרגע על דירה. בתחילת השנה מתגורר בה יצחק לבדו. אחרי חודש וחצי הוא מתחתן עם רבקה והיא עוברת לגור איתו.לקראת סוף השנה נולדים להם תאומים. אז איך לחשב את מספר הנפשות? האם זה אחת כפי שהיה בתחילת השנה או ארבע כפי שהיה בסופה? וכמובן, אם יעקב צריך לשלם יותר לפי מספר הנפשות, למה שהוא ידווח לעיריה על כך שהמספר גדל? [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 11:23, 16 ביולי 2020 (IDT)
::: כדי להוזיל את מחיר המים. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 21:05, 16 ביולי 2020 (IDT)

== הקשר בין גובה הוצאות העסק לתמחור המוצרים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

יש טענה מקובלת שגובה [[הוצאות תקורה|הוצאות התקורה]] של עסק יש לו השפעה על תמחור המוצרים או השירותים. למשל ששכר מינימום גבוה מביא לייקור מחירים.
:האם יש בזה היגיון, או שרק גובה [[עלות המכר]] צריך להשפיע על התמחור.

:לכאורה ההיגיון אומר שהיקף הוצאות התקורה לא אמור להשפיע על המחירים, כי אם ייקור המוצרים יגדיל את ה[[רווח גולמי|רווח הגולמי]] כדאי לייקרם ללא קשר להיקף הוצאות התקורה, ואם הרווח הגולמי לא יגדל - מה התועלת בייקור. האם זה נכון. [[משתמש:Mevaker hamedina|&#32;מבקר המדינה]] - [[שיחת משתמש:Mevaker hamedina|שיחה]] 11:42, 16 ביולי 2020 (IDT)
::לא בטוח שהבנתי את השאלה. האם במונח "הוצאות תפעוליות" אתה כולל רק את ההוצאות של מכירה ושיווק והנהלה וכלליות (המבדילות בין רווח גולמי ורווח תפעולי), או שמבחינתך גם עלות המכר נכללת בהוצאות התפעוליות? יש גם נושאים של ביקוש בשוק, גם של תחרות מול עסקים אחרים, גם של אספקת סל מוצרים וגם של טווח קצר מול טוווח ארוך. קביעת מחירים לא תלויה רק בעלויות. במקרים מסוימים יצרן יכול להחליט להשאיר את מחיר המוצר בעינו גם כשעלות המכר שלו עולה. גם כי אינו רוצה לאבד נתח שוק למתחרים וגם כי התקורה שלו (פחת, שכ"ד, ארנונה, הנהלה וכלליות) לא משתנה ולכן הוא מוכן להסתפק ברווח גולמי נמוך על המוצר. בטווח הבינוני והארוך הוא צריך לבחון היטב את מצבו ומצב השוק ולהחליט האם הוא ממשיך לייצר מוצר שאולי יש בו רווח גולמי אך יש בו הפסד תפעולי. מפעל יכול להחליט ולהשאיר גם מוצר הפסדי שכזה אם הוא רוצה להמשיך לספק ללקוח חשוב שרוצה סל מוצרים שלם שבו רוב המוצרים הם רווחיים.[[משתמש:The devious diesel|אודי]] - [[שיחת משתמש:The devious diesel|שיחה]] 23:48, 16 ביולי 2020 (IDT)
:::[[משתמש:The devious diesel|אודי]] הכוונה שלי היתה להשפעה של גובה [[הוצאות תקורה|הוצאות התקורה]] על התמחור. שיניתי את ניסוח השאלה שיהיה יותר ברור.
:::לגבי מה שכתבת, אכן ברור שגובה עלות המכר הוא לא הקריטריון היחיד לקביעת המחיר, אבל הוא שיקול עיקרי בעניין. השאלה שלי האם גם לגובה הוצאות התקורה יש משמעות לגבי תמחור המוצרים והשירותים. [[משתמש:Mevaker hamedina|&#32;מבקר המדינה]] - [[שיחת משתמש:Mevaker hamedina|שיחה]] 01:08, 17 ביולי 2020 (IDT)
::::לפני עייני המנהל אמורים להיות שני התמחירים: ללא תקורות וכולל תקורות, הכל ללא שולי רווח. הוא קובע את המחיר לפי הפרמטרים שציינתי קודם ותוך ידיעה שיתכן והוא מפסיד בתמחיר כולל תקורות. מנסיוני הצנוע הפקטור המרכזי בקביעת המחיר בהתייחס לתקורות הוא מצב הפירמה.פירמה חזקה ורווחית מתחמרת את מוצריה כולל התקורות ודורשת שיהיה לה רווח תפעולי. פירמה חלשה שנלחמת על חייה מתפשרת ומוותרת על התקורות, העיקר להמשיך להתגלגל ולשמור על נתח השוק. כך-החזקים מתחזקים והחלשים נחלשים עוד יותר.[[משתמש:The devious diesel|אודי]] - [[שיחת משתמש:The devious diesel|שיחה]] 18:17, 17 ביולי 2020 (IDT)

== מה זה "להסתכם לאפס"? ==

אפשר דוגמה פשוטה שלא כמו בפתיח הארוך והכבד של הערך "[[משחק סכום אפס]]"?

אגב, האם "להסתכם לאפס" קשור למונח א-סימפטוטי? {{לא חתם||אלמ}}
: "משחק סכום אפס הוא... מצב שבו הרווח של צד אחד מאוזן על ידי הפסדו של הצד האחר, כך שסכום הרווח וההפסד של כל הצדדים הוא אפס". הכוחות הפועלים על עצם נייח מסתכמים לאפס. המספרים השלמים ממינוס 3 ועד 3 מסתכמים לאפס. מושג הסכום מתייחס בדרך כלל לקבוצה סופית; אין לזה קשר לאסימפטוטה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:23, 16 ביולי 2020 (IDT)
::אני מניח שבילבלתי את זה עם אסימפטוטה בגלל הביטוי "שואף לאפס" בערך עליה:

{{ציטוט|אסימפטוטה של פונקציה ממשית היא קו ישר המתקרב לגרף הפונקציה באופן כזה שהמרחק ביניהם '''שואף לאפס''' כאשר מתרחקים מראשית הצירים לאינסוף.}}

:[[מלחמה (משחק קלפים)]] בין שני שחקנים. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 21:12, 16 ביולי 2020 (IDT)
:
:מה שאתה מרוויח, יריבך מפסיד. למשל התערבות על כסף. למשל משחק גוגואים קלאסי - אתה הפסדת 3 גוגואים ויריבך הרוויח אותם. למשל פוקר (בלי מארח שגובה מס). התערבות על סטירה, למשל, היא לא משחק סכום 0; יריבך קיבל סטירה ואתה את הסיפוק לסטור לו - אין פה בדיוק קיזוז. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 21:39, 16 ביולי 2020 (IDT)
:גניבה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:50, 16 ביולי 2020 (IDT)
:: רק אם אתה לא נתפס... [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 23:28, 16 ביולי 2020 (IDT)

===למה דווקא אפס?===
למה לדבר בכלל על "אפס" ועל "הסתכמות לאפס" (או סכימה לאפס) ולא פשוט על '''איזון''' --- ירידה מסוימת בערך Y במשתנה X ועלייה זהה לה בערך Y במשתנה X (למשל, משתנה X הכיל ערך 5, מאוחר יותר הכיל ערך 6 ואחר כך חזר להכיל את ערך 5); אני מבין שאין פה "אפס" כמספר אלא "איזון".
: אפס מיוחד אך ורק כי הוא מייצג "כלום" או "חזרה לנקודת מוצא". המשחק יכול להסתכם ל10 וההתקדמות שלך ביום יכולה להסתכם ל100 מטר. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:01, 17 ביולי 2020 (IDT)

===הנהלת חשבונות כפולה===
בערך [[הנהלת חשבונות כפולה]] נכתב:

{{ציטוט|תנועות החובה והזכות מחולקות לכרטיסים כך שבסוף השנה כל התנועות צריכות להסתכם לאפס}}

אני מניח שזה לא "מתחלקות ל" אלא "מתוארות ב" אבל גם אם כן; כתוב "כך ש" - למה "כך ש"?{{ש}}
זה נראה לי כאילו אין קשר בין ההנחה למסקנה; כלומר, עצם העובדה שסך תנועות אלו מתוארות בכרטיסים (אם בכלל יש תנועות חובה ולא רק זכות) '''לא מכריח כשלעצמו''' שהן יסתכמו לאפס.
:„בסוף השנה״ נראה לי מיותר. המאזן צריך להישמר בכל רגע נתון. כל העברה (לדוגמה: תשלום) מיוצגת כהפחתה מ„חשבון״ אחד והוספה ל„חשבון״ אחר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:56, 17 ביולי 2020 (IDT)
::המאזן לא יכול להישמר בכל רגע, מכיוון שטראנזקציות לוקחות זמן. החשיבות של "כל שנה" כנראה נובעת הכך שיש להגיש דוח מס הכנסה פעם בשנה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:03, 17 ביולי 2020 (IDT)
:::אילן, אני חושב שזה מאד תלוי בסוג העסק: אפילו בעסקי און ליין מסוימים (לאו דווקא "ישראלים") תהיה העדפה לחיוב מיידי וגם קשה להעריך מה תהיה תרבות התשלומים בעתיד. אני חושב שצפריר התכוון שיש שאיפה למאזן שמור מקסימלית גם אם זה לא קורה בפועל. {{לא חתם||אלמ}}
::::המילים „בסוף השנה״ כבר לא כתובות שם. אני לא מבין גדול בחשבונאות, אבל לפי מה שאני מבין, הרישום הכפול הוא רישום של כל העברה (לדוגמה: תשלום) פעמיים: במקום שממנו הוא יצא ולמקום שאליו הוא הלך. לכן כשמסכמים את כל החשבונות (בכל זמן נתון), מקבלים 0, כי כל תשלום נרשם, לפי הגדרה, כחיוב בחשבון אחד וכזיכוי זהה בחשבון אחר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:30, 18 ביולי 2020 (IDT)

==משתמשים ועורכים==
מישהו יכול להגיד לי כמה משתמשים רשומים לוויקיפדיה, וכמה מהם פעילים בתכלס? אני לא מדברת על רשימה שמית, אלא על מספרים. אשמח גם לדעת היכן אני יכולה למצוא מידע כזה. תודה. [[משתמש:Tmima5|Tmima5]] - [[שיחת משתמש:Tmima5|שיחה]] 23:31, 16 ביולי 2020 (IDT)
:אם הכוונה לוויקיפדיה העברית, [[מיוחד:סטטיסטיקות]]. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 23:41, 16 ביולי 2020 (IDT)
: 3,120/661,206. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 23:41, 16 ביולי 2020 (IDT)
::רוב תודות ל [[משתמש:חזרתי|חזרתי]]. זה בדיוק הנתון שחיפשתי. [[משתמש:Tmima5|Tmima5]] - [[שיחת משתמש:Tmima5|שיחה]] 01:29, 17 ביולי 2020 (IDT)
::: [[משתמש:Tmima5|Tmima5]], את יכולה להוסיף את הקוד {{קוד|<nowiki>{{NUMBEROFACTIVEUSERS}}/{{NUMBEROFUSERS}}</nowiki>}} לדף שלך, ובכל פעם שתרענני את הדף – תקבלי מידע עדכני: {{NUMBEROFACTIVEUSERS}}/{{NUMBEROFUSERS}}. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:02, 17 ביולי 2020 (IDT)

== מודל ברטרנד מניח אינפורמציה מלאה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
אשמח גם למקור לתשובה.
תודה.
{{לא חתם||אלמ}}

== חי ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

למה יש נוהג בקרב ערסים לענות שרשרת עם כיתוב "חי"?
:אני מנחש שמדובר על שרשרת [[חמסה]]. &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 17:50, 18 ביולי 2020 (IDT)
:: אני חושב שיש לזה שימוש בגימטריה (נדמה לי 18 או 21) לא בטוח.
{{לא חתם||אלמ}}

== איך מתכוונים להתמודד בעולם עם העלייה בשימוש בתשלומי QR וכרטיסי חיוב? ==

כסף מזומן הופך בקרב רבים היום פחות ופחות נפוץ: אם נשים את משבר הקורונה בצד לרגע יש יותר גלובליות בעסקים וגם יותר תיירות מלפני נניח 15 שנים.

איך ארגוני בנקאות בינלאומיים ממליצים להתמודד עם זה? הרי לא הגיוני לחייב 2.5 אחוז מכל עסקה על ידי אזרח X במדינה Y אם נעשתה עם כרטיס, קל וחומר אם נעשתה עם סמארטפון וקוד QR.

אולי יש שיח על הקמת בנק בינלאומי? {{לא חתם||אלמ}}
:איך זה יפתור את הבעיה? גם בלי בנק בכלל, עם ביטקוין, עדיין יש עמלה על טרנזקציות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 03:33, 20 ביולי 2020 (IDT)
::בנק בינלאומי יוכל לתקנן כמה אחוזים לגבות מעסקה (משני צדיה) לפי מדרגות כסף במטבע מסוים, אני מניח. {{לא חתם||אלמ}}
:::אני לא חושב שיש אינטרס למדינות לתמוך בקיום של בנק בינלאומי. גם, אני מניח שזה ידרוש שיהיה מטבע בינלאומי ולבטל בנקים מרכזיים. יש כמה בעיות ברעיון של מטבע אחד לכל העולם (יש כתבות בנושא, רואים שגם במקרה של ביטקוין זה יצא מכלל שליטה, אבל בעיקר כי זה בועה, לא בגלל הבעיות הנלוות למטבע בינלאומי, כי לא סוחרים בביטקוין באמת, זה מדיום להעברה של כסף באופן אנונימי, ועבור חלק השקעה כדי להרוויח משינויים בשער המטבע). גם, לצורך העניין, למה לא הוקם משרד פטנטים בינלאומי בחסות האו"ם, שייקל על ממציאים לרשום פטנטים ולאכוף, במקום לסבך את זה דרך מאות משרדי פטנטים ברחבי העולם, עם ההקלה היחידה שהיא אמנה שמאפשרת הגנה זמנית. יש אינטרס כלכלי להשאיר את הדברים האלה בידיהם. במקרה של פטנטים, זה נותן בדיוק את התוצאה ההפוכה ממה שהתכוונו כשהמציאו את הפטנט, אני חושב בעת העתיקה, ויש מי שמרוויח מזה ומנצל את זה לטובתו. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 03:33, 22 ביולי 2020 (IDT)

==מה הם המסמכים העיקריים שמייצר רואה חשבון?==
ידוע לי שמנהל חשבונות מגיש את רישומיו (המכונים "מאזן בוחן" אני מניח) לרואה חשבון לקראת סוף כל [[תקופה חשבונאית]] (כגון שנה) בכדי שרואה החשבון ינתחם, יבקרם (במידת הצורך) ולבסוף יכין ויגיש דו"חות שונים לרשות המס הרלוונטית.

הבנתי, בין היתר מן הערך [[הנהלת חשבונות]] כי רואה החשבון מייצר מסמכים אלה:

* [[דו"ח רווח והפסד]]
* [[מאזן]]
* [[דו"ח מס הכנסה שנתי]]

מה הם המסמכים העיקריים שמייצר רואה חשבון?{{ש}}
האם זה רק השלושה הללו או שמא יש משהו נוסף? בתודה, {{לא חתם||אלמ}}
:ראוי לשבח נסיונך ללמוד חשבונאות באמצעות הוויקיפדיה. אם אכן זו כוונתך למה שלא תקח או תקחי קורס חשבונאות או למצער תקרא/י ספרי לימוד חשבונאות? [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 20:35, 18 ביולי 2020 (IDT)
::תודה רבה. אני מאמין גדול בחינוך פתוח ומעדיף להשקיע זמן בניסיון לתרום תקלדות\הגהות\ויקיזציה ועוד לערכים קיימים בנושא (כמו גם ליצור דוקומנטציה על חלקים לא ברורים בהם) בכדי לדאוג שהידע יהיה נגיש לכמה שיותר אנשים וכמה שיותר מהר. {{לא חתם||אלמ}}
:::אף לא אחד מהנ"ל מייצר רואה החשבון. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 07:16, 19 ביולי 2020 (IDT)
::::[[משתמש:חזרתי]], לדעתי תגובתך היא עוד עדות למצב המזעזע של הערכים בנושא. תודה לך. {{לא חתם||אלמ}}
:::::וברשותך אני גם אצטט את הקטע המדובר שממנו הבנתי כך (שלא אני כתבתי וגם לא ערכתי):

{{ציטוט|רואה החשבון ייעזר במאזן הבוחן ובספר החשבונות בכדי להכין דוח רווח והפסד ומאזן.}}

אנונימי יקר, שוב תודה על מאמציך לשפר את הערכים בתחום החשבונאות. ראוי שערכים אלה יערכו על ידי מי שמבינים בנושא. ליקוט חלקי מידע לצורך שיפור ערכים, ללא הבנה בסיסית לפחות בנושא, אינה יעילה ובעיקר אינה מבטיחה אמינות. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 07:59, 19 ביולי 2020 (IDT)
::::המשפט "ראוי שערכים אלה יערכו על ידי מי שמבינים בנושא" הוא זלזול במיזם הויקיפדי כשנאמר בצורה כה כללית; להזכירך, באינציקלופדיה חופשית מותר לכל משתמש לתרום תרומות בטווח הנכון ולמישהו כמוני שאיננו חשבונאי נכון בהחלט וגם מומלץ בהחלט לערוך ערכי חשבונאות בצורה השווה לכל המשתמשים כגון תקלדות\הגהות\ויקיזציה ועוד וגם מותר לי לשאול שאלות בהכה את המומחה על חלקים בלתי ברורים שלהם. לא רק שלא ענית לשאלה והטית דיון שפתחתי אלא גם בתגובתך האחרונה כתבת דברים לא נכונים ונוזקים. {{לא חתם||אלמ}}
:::::אני חושב ששניכם צודקים באופן חלקי. וויקיפדיה מסתמכת הרבה על כך שאין מחסומים לעריכה ושאפשר לשפר כל ערך. גם המשוב של מי שאינם מהתחום חשוב. מצד שני, שנילי צודק בכך שנדרשת הבנה סבירה בתחום לכתיבת תוכן. זה לא אומר שהערך הזה חייב להיכתב על ידי רואי חשבון מוסמכים. אם יש לך זמן לצלול לתחום ולנסות להבין על מה מדובר, בהחלט תוכל לכתוב עליו (וכמובן שערכים צריכים להתבסס על מקורות ולא על ידע אישי). אבל כל עוד אתה חוזר ושואל אחרים ולא לומד בעצמך, זה רומז שאתה לא מספיק מכיר את התחום ולא יודע אפילו איך לחפש מידע. ושוב, אני מעריך מאוד את המשוב שלך. הערך על [[הנהלת חשבונות]], לדוגמה, הוא כיום ערך טכני למרות שיש לו פוטנציאל להיות ערך מלא ונגיש יותר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:32, 19 ביולי 2020 (IDT)
::::::אוי נו, הטענה שאני "לא יודע לחפש מידע" כך בצורה כללית היא שטויות גמורות - חיפשתי ומצאתי המון מידע בחיי מחומר לימוד טוב ולא מכבודי לתת כאן דוגמאות; אם הערכים כאן בנושא הזה היו סבירים ו\או היו נערכים בצורה סבירה למרות שכתובים בהם אבסורדים כעולה מהערת [[משתמש:חזרתי]] לעיל ומציטוטים קודמים כאן, לא הייתי מצטט את אותם אבסורדים ושואל עליהם שאלות נקודתיות שמותר לי לשאול ונשאלו בגבול הטעם הטוב ושאיש לא חייב לענות על אחת מהן. {{לא חתם||אלמ}}

== האם מחלה נפשית יכולה להיות שמחה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בדרך כלל זה נראה שהפרעות נפשיות שונות גורמות לאנשים למצוקה קשה. האם יש מקרים שבהם ההפרעה היא כזאת שדווקא גורמת לאדם להיות שמח? אני לא מדבר על צוק דכאוני והיסטריית צחוק. אלא שמחה בלתי נשלטת אמתית. או שהשאלה שלי היא בסגנון "האם רגל שוברה יכולה להיות כייפית"?
:[[מאניה דיפרסיה]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 20:28, 18 ביולי 2020 (IDT)
::אני לא חושב שאנשים שנמצאים בתקופת מאניה הם שמחים. אולי משהו שמאפשר להדחיק את המצב הרע הנוכחי ולאפשר חיים במציאות דמיונית אחרת, שמחה יותר, יכולים לגרום למשהו כזה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 20:49, 18 ביולי 2020 (IDT)
::: אולי המצב ב[[תסמונת ויליאמס]] יעניין את השואל.
::היפומאניה יכולה להיות שמחה ונמרצת עם הרגשה טובה, יכולה להיות גם עצבנית וחסרת סבלנות . גם מאניה יכולה להיות שמחה (יש גם מאניה  עצבנית מאוד), אבל שמחה זאת נראית לסובבים חריגה, לא במקום,  כמו אצל מישהו ששתה אלכוהול או ספידים, מלווה במעשים בלתי שקולים של התבדחויות וצחוקים , הוצאות כספיות מוגזמות, פעלתנות ומרץ מוגזמים, לפעמים הרסנית, גורמת לנזקים רבים חומריים וחברתיים.  אחרי תקופה בא הדיכאון שהוא לעיתים קרובות עקשן, ולפעמים מסוכן לעצמו. חולי מניה דפרסיה המכירים טוב את מחלתם, מתגעגעים למצבי היפומניה , אך לא כך כך למאניה שהיא הרסנית.[[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 02:01, 19 ביולי 2020 (IDT)
:::היפומניה גם היא מצב מאד לא רצוי. כושר השיפוט לקוי מאד (רוצה לומר, מנסים להפעיל שיקול דעת, אבל מסקנות שיקול הדעת פגומות). וישנה נטייה להתפרצויות זעם ואפילו לאלימות בשל דברים של מה בכך. לא־בכדי מצבו הטבעי של אדם אינו היפומניה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   08:09, 19 ביולי 2020 (IDT)

== Common_knowledge_(logic בחיים האמיתיים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
אני מסתכל על הגדרות כמו Common knowledge למשל בויקיפדיה האנגלית.
אני מתעניין בכל מצב שהוא שהרעיון של Common knowledge יכול לקרות במציאות/להשפיע על מאורע כל שהוא.
אם זה בתחום הכלכלה, הביולוגיה, הניהול או כל תחום אפשרי. האם קיים תחום כל שהוא שמושפע מהרעיון הזה?
https://en.wikipedia.org/wiki/Common_knowledge_(logic)
{{לא חתם||אלמ}}
:כן. הינה פוסט מעניין של דר אורבך בנושא הזה: [https://dannyorbach.com/2020/07/18/%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a2-%d7%a4%d7%95%d7%97%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%91-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%92%d7%96%d7%a2%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%99%d7%a6/]. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 20:48, 18 ביולי 2020 (IDT)
:: תודה רבה, לא מצאתי קשר בין הגדרת COMMON KNOWLEDGE בתורת המשחקים למאמר. הגדרה קצרה לקומן נולג: אני יודע שX, אתה יודע שX, אני יודע שאתה יודע שX, אתה יודע שאני יודע שX וכו....{{לא חתם||אלמ}}
: זה מושג בסיסי ב[[לוגיקה אפיסטמית]]. למשל, "גילוי נאות" אינו צריך לכלול דברים שהם "מן המפורסמות" (גילוי נאות: כותב תגובה זו הוא מתמטיקאי תלת-ממדי). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 23:25, 19 ביולי 2020 (IDT)
::אתה קיים רק בזמן קצר אינפיניטיסימלית? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:09, 20 ביולי 2020 (IDT)
:: אבל יש לו איזה שהיא השפעה על הכלכלה? הביולוגיה? כל דבר? בהתאם להגדרה שנכתבה פה לCOMMON KNOWLEDGE בתורת המשחקים. {{לא חתם||אלמ}}

== [[השנים החסרות]] ==

יש כאן מומחה שיכול לתת לי מראי מקומות על תעלומת השנים החסרות? [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 22:48, 18 ביולי 2020 (IDT)
:מה התעלומה כאן? [[סדר עולם]] מתבסס על מסורות מימי התנאים. הייתה להם מסורת שגויה שבית המקדש השני היה קיים למשך 420 שנים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:56, 18 ביולי 2020 (IDT)
::ראשית, זה לא 'מתבסס' על מסורות מימי התנאים אלא נכתב ע"י התנא [[רבי יוסי בן חלפתא]]. ולגוש"ע, זו תעלומה כי זה חור שחור בהיסטוריה (ובארכיאולוגיה) היהודית, דבר שאין לו אח ורע. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 23:21, 18 ביולי 2020 (IDT)
:::כפי שצפריר ניסה להסביר לך, ההסבר הוא פשוט חישוב שגוי. אין שום חור שחור מבחינה מדעית. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 09:39, 19 ביולי 2020 (IDT)
::::זה לא רק חישוב, זה תקופה שלמה ללא שום תיעוד מימות [[עזרא]] ועד [[שמעון הצדיק]]. מכל התקופה הזו לא נשארה שום היסטוריה יהודית משום כיוון. כמו"כ אין כמעט ממצאים ארכיאולוגיים ארץ-ישראלים. זה לא משהו שאפשר לפטור במחי יד. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 14:06, 19 ביולי 2020 (IDT) 
::ראה - [http://www.hatanakh.com/sites/herzog/files/herzog/mega14_hefetz.pdf ד"ר חיים חפץ, "מלכות פרס ומדי בתקופת בית שני ולפניה - עיון מחודש"] ובספר [http://www.daat.ac.il/daat/vl/levi-mikra/levi-mikra03.pdf מקרא וארכיאולוגיה, פרקים כח-כט ונספח לד] {{לא חתם||אלמ}}
:::התחלתי לקרוא את הראשון. הוא מתייחס רק ל„היסטוריונים יווניים״ ומתעלם מאוסף גדול אחר של עדויות שמשתלבות בתארוך הזה ([[תיארוך פחמן-14]], כתובות רבות שנמצאו במקומות שונים, תיארוך לפי [[סטרטיגרפיה (ארכאולוגיה)|שכבות]] באתרים שונים, ועוד). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:38, 19 ביולי 2020 (IDT)
::::תודה לאנונימי. מחקרו של חפץ אכן בעייתי מכמה סיבות, לכן חיפשתי פתרון אחר. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 14:24, 19 ביולי 2020 (IDT)

== אגף בכיר ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מה הוא -? מה ההבדל בינו לבין סתם אגף? מדוע הוא מכונה "בכיר"? האם המילה "בכיר" נועדה ללטף לפקידים את האגו? לדוגמה, "אגף בכיר בחינות" [[משתמש:אנבה|&#91;&#91;משתמש:אנבה&#124;אנבה&#93;&#93;]] - [[שיחת משתמש:אנבה|שיחה]] 00:39, 19 ביולי 2020 (IDT)
: זו שאלה ל"רבעון הארץ-ישראלי ל[[היסטוריה]] של ה[[נומנקלטורה]] של ה[[ביורוקרטיה]]" (ואם אין צריך להיות). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:51, 19 ביולי 2020 (IDT)
: הוא אחראי על סמחח"מ. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 20:52, 19 ביולי 2020 (IDT)
::לא על מדור חרט"ט בבל"ת במטכ"ל? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:17, 20 ביולי 2020 (IDT)
::: לא, בדיוק עכשיו הבועלים עושים שם שיבוצים. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 23:21, 20 ביולי 2020 (IDT)
::::שמעתי שהוקם צוות בין-משרדי שעובד על הקמת אגף בכיר חלופי ואגף חלופי בכיר (אל תתבלבלו, אלה שני מושגים שונים בתכלית). [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 05:03, 22 ביולי 2020 (IDT)

== מישהו מבין במזגנים? ==

	
שלום. מישהו יכול להסביר לי למה כשאדליק מזגן על 17 מעלות אצטנן, אבל כשהטמפרטורה ברחוב 17 די נעים? מה הכוונה במעלות של המזגן?  {{לא חתם||אלמ}} 00:49, 19 ביולי 2020 (IDT)
:כשיש פער משמעותי בין האקלים במיזוג לאקלים בטבע, הגוף עלול להיפגע, כי גוף האדם לא התפתח להתמודדות עם שינויי מעלות מהירים וקיצוניים, אלא לשינויים הרבה יותר איטיים, כמו בטבע בשעות היום והלילה. אם הגוף נמצא באקלים של 17 מעלות, והוא עובר מיידית לאקלים של 30 מעלות בחוץ, או להיפך, הוא עלול להיפגע. טכנית יש בגוף מערכת "בקרת אקלים", שמנסה לשמור על חום כשקר, ולקרר כשחם, אבל היא לא עובדת מיידית אלא בהדרגה, לכן במעבר מהיר וקיצוני עלול להיגרם נזק. {{לא חתם||אלמ}}
::זה לא מה שנשאל וגם ההסבר שניתן איננו מדויק. לגבי השאלה, קרא בבקשה את הערך [[הסעת חום]] [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:14, 19 ביולי 2020 (IDT)

== מי הקים את חברת מחשבת הישראלית? ==

המידע הזה לא מצוין בערך [[מחשבת (חברה)]] כבר זמן רב - איש לא עדכן מי היו האנשים מאחורי החברה הנפלאה הזו שלמיטב זכרוני תרגמה משחקי קווסט דוגמת [[שוליית המכשף]] לעברית; מיזם מאד גרנדיוני דאז שגם הצליח. {{לא חתם||אלמ}}

== למה היהודים מתלוננים על אנטישמיות? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

העם העשיר ביותר בעולם, בעל נכסים, עסקים והשפעה אדירים כמעט בכל העולם מציג את עצמו כנרדף וסובל. למה בעצם? הרגל, מסורת או פאבליק ריליישנז?
:פשוט כי זו המציאות. עד היום. בעיקר במדינות נוצריות ומוסלמיות. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 09:41, 19 ביולי 2020 (IDT)
:אין דבר כזה "העם העשיר בעולם". בדיוק כמו בארה"ב, העושר הזה נמצא אצל מעטים, ורוב העם ממש לא עשיר. באופן דומה - ההשפעה. האם כל היהודים המשפיעים מושכים לאותו כיוון? איך אפשר לטעון את זה כשג'ורג' סורוס תומך בסיום ה"כיבוש", משפחת רוטשילד בכלל לא מתעניינת במה שקורה בישראל? זו חשיבה גזענית, שלוקחת פרטים בודדים ומכילה אותם על כלל היהודים. בושה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:54, 19 ביולי 2020 (IDT)
::כשהיהודים עניים אומרים שהם נטל על הכלכלה, וכשהם בעלי מעמד אומרים שהם משתלטים על העולם. ע"ע [[הפרוטוקולים של זקני ציון]] ,[[תאוריית הקשר על הבונים החופשיים והיהודים]] ועוד.[[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 14:28, 19 ביולי 2020 (IDT)
:זה הרבה יותר פשוט ויומיומי מזה. לכו אל בירות התרבות של החברה המערבית. לונדון. פריז. ברלין. ההמלצה היא שלא להסתובב שם ברחוב עם סממנים יהודיים מובהקים. אני לא חושב שיש עוד עם שממליצים לו להסתיר את זהותו כשהוא מסתובב ברחובות הערים הללו. כשהייתי בציריך (!) בשבת הייתי צריך לעבור תחקיר בטחוני אצל שומר חמוש + חבר קהילה לפני שיכולתי לצטרף לתפילת השבת. חוויה דומה הייתה לי בבורדו (צרפת). זה פשוט הזוי ובלתי נתפס שיש מציאות כזו במדינות המערב בימינו, בפרט במדינות שאין להם שום סכסוך ישיר עם העם היהודי או מדינת ישראל. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 14:58, 19 ביולי 2020 (IDT)
::גם עם גדול ובימינו  בעל כוח והשפעה כמו הסינים זכו בארצות מסוימות בתור מיעוט למעמד של שנואים, רדופים וקרבן לפרעות, למשל ב[[אינדונזיה]] . יש מדינות באירופה עד היום , כמו באזורים באיטליה, שבהם הכפריים, שלא ראו מעולם יהודי, כנראה על רקע מסורות עממיות ואגדות קשורות  לנצרות, מאמינים למשל שליהודים יש זנב , בהיותם  דומים לשדים. הפחד מלהציג בפומבי סממנים יהודים באירופה  עלה באופן ניכר אחרי העלייה בחשיבות המיעוטים המוסלמים בארצות אירופה והרדיקליזציה בקרבתם. למשל בשנות ה-1970-1980 יכולת לראות בקיוסקים לעיתונים בארצות מערביות עיתונים ישראלים לצד עיתונים טורקים, פינים,  בסקים,  הודיים, סינים או ערבים . כיום כמעט אין בעל קיוסק שיעז להחזיק עיתון עם אותיות עבריות, מחשש לתגובות תגמול מצד מוסלמים קנאים מקומיים או זרים  או אוהדים מקומיים וזרים של העניין הפלסטיני.  דרך אגב,  גם עמים אחרים בעלי  גורל שונה מזה של היהודים רואים עצמם קרבנות של זרים,  ומרגישים רדופים בסביבות זרות. גם כמיעוט וגם בתור מדינות מקופחות או שנואות  [[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 03:24, 20 ביולי 2020 (IDT)
:אתה מבלבל כך כך הרבה בשאלה שקשה למצוא מאיפה להתחיל.... היסטורית ה"עם העשיר בעולם" חי רוב הזמן בשכונות העוני. ב[[גטו|גטאות]] צפופים וב[[תחום המושב]]. מדינות אירופה חוקקו [[ההגבלות היהודיות|הגבלות מיוחדות ליהודים]] שנועדו להבדיל אותם ולדכא. ככה שגם אם לא נכנסים לאירועים ענקיים כמו [[גירוש ספרד]] וכל ה[[חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי|חוקים הנאציים]] למיניהם, לא קשה להבין שיהודים סבלו מיחס מפלה לאורך ההיסטוריה.
: לגבי היום, מוסדרות יהודים הם מוקד למתקפות. בדיוק כמו שמשה פרידמן ציין, יש אבטחה חמושה על אירועים יהודיים בגולה. נתקלתי לא פעם במאבטח בציריך וגם בפראג. וזה לא סתם. אם תעיין בערכים [[פיגוע הירי במוזיאון היהודי של בלגיה]], [[הפיגוע במרכול היהודי בפריז]], [[פיגועי הירי בקופנהגן (2015)]], [[פיגוע הירי בבית הכנסת בהאלה]], [[פיגועי הירי בדרום צרפת (2012)]] תראה שבמאה ה-21 אירופה אינה מקום בטוח ליהודים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:13, 20 ביולי 2020 (IDT)
::: לכן השאלה: אם אירופה של היום היא כל כך נוראית ליהודים, מה מונע מהם פשוט לקנות כרטיס טיסה כיוון אחד למדינת ישראל ולא לחזור לעולם למקום שבו הם כל כך נרדפים ושנואים כביכול? אבל לא רק שזה לא קורה, אלא שיהודים ישראלים רבים (שלא להגיד המונים) מוציאים דרכונים אירופאים, נוסעים בהמוניהם לאירופה ומתגוררים בה. רוב היהודים של צרפת וגרמניה של היום הם מהגרים וצאצאי מהגרים שבאו אחרי מלחמת העולם השנייה ועד עצם היום הזה. אז מה מושך אותם כל כך למקום כל כך מפחיד מבחינת אנטישמיות? מישהו יכול להסביר לי את הפרדוקס הזה? '''פותח השאלה''' [[מיוחד:תרומות/188.64.207.133|188.64.207.133]] 10:28, 21 ביולי 2020 (IDT)
:::: קודם כל, המציאות הפשוטה באירופה היא שהקהילות היהודיות המסורתיות דועכות. אירופה היא לא מקום טוב ליהודים שחיים בקהילות יהודיות ולכן הן נעלמות. רבים מהיהודים שכן חיים באירופה מעדיפים את החיים שם על פני החיים במדינת ישראל, כפי שהם תופסים אותה, או לכל הפחות הפער לא מספיק עבורם כדי לעבור. רובם לא מזדהים כיהודים בפומבי באופן רגיל. אירופה איננה "מקום כל כך מפחיד" אם אתה לא עוטה סממנים יהודיים. ספציפית גרמניה וצרפת היו מוקדי הגירה ליהדות בריה"מ וצפון אפריקה בהתאמה עקב נסיבות והזדמנויות פוליטיות, והיהודים הגיעו לשם ממדינות בהן מצב האנטישמיות לא עדיף. מבחינת הגירה מישראל לאירופה, ברוב המוחלט של המקרים מדובר על אנשים שאינם מפגינים את זהותם היהודית בפומבי ובמכלול השיקולים סגנון החיים האירופאי יותר אטרקטיבי בעיניהם ביחס לסגנון החיים בארץ. ועוד דבר חשוב: זה לא שבמדינת ישראל אין אנטישמיות, וזה לא שאין סיכון בלחיות כיהודי במדינת ישראל. בסוף אנשים בוחרים בין אלטרנטיבות '''כפי שהם תופסים אותן'''. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 11:31, 21 ביולי 2020 (IDT)

==גאבאפנטינואידים לעומת תוסף גאבא==

קיימות תרופות גאבאפנטינואידים כגון גבפנטין ופריגבלין; תרופות אלה הן אגוניסטיות לקולטן גאבא בררנית.

עם זאת, חומר המוצא שלהן גאבא זמין כתוסף תזונה בכלל מדינות העולם

מהו עיקר הבדל בין גאבאפנטינואידים לבין תוסף גאבא מבחינת תופעות לוואי? {{לא חתם||אלמ}}
:לגבי גבפנטין, למיטב ידיעתי היא לא נקשרת לקולטני גאבא בכלל. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:10, 20 ביולי 2020 (IDT)
:לגבי גאבא כחומר מוצא - גבפנטין מיוצר בתהליך תעשייתי. גם אם בתהליך משתמשים בגאבא כחומר מוצא, זה לא מוביל לכך שבהכרח בגוף מתבצעת תגובה מקבילה. אנסה לראות אם יש חומר דפניטיבי בנושא. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:15, 20 ביולי 2020 (IDT)
::אין שימוש בגאבא בייצור גבפנטין. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:28, 20 ביולי 2020 (IDT)

== האם ישראל נמצאת במצב מלחמה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם יש כרגע מדינה שבאופן רשמי נמצא במצב מלחמה עם ישראל? [[מיוחד:תרומות/213.55.221.146|213.55.221.146]] 12:20, 20 ביולי 2020 (IDT)
:כן. סוריה. ראה [[יחסי ישראל-סוריה]]. [[משתמש:Mevaker hamedina|&#32;מבקר המדינה]] - [[שיחת משתמש:Mevaker hamedina|שיחה]] 14:07, 20 ביולי 2020 (IDT)
:[[הכרזת מלחמה#הכרזות מלחמה שתקפות עד היום]]: [[לבנון]], [[סוריה]] ו[[עיראק]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:10, 20 ביולי 2020 (IDT)
:: רשמית לבנון, סוריה ועיראק. בפועל הזירה בעיראק פחות משמעותית מהזירות האחרות - אבל עדיין קיימת. [[משתמש:TheDesertboy|TheDesertboy - יום טוב]] - [[שיחת משתמש:TheDesertboy|שיחה]] 16:18, 20 ביולי 2020 (IDT)
:::ישראל אף פעם לא הייתה במצב ללא מלחמה.  <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">  Diamond Magazine</span> • [[משתמש:מגזין יהלום|'''<span style="color:#1E90FF;"> מגזין יהלום</span>''']]  • [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|'''<span style="color:#000080;">שיחה</span>''']] 16:57, 20 ביולי 2020 (IDT)
::::אם אני לא טועה, חקיקות החירום בכנסת (או אולי אני טועה בשם?) מביאות את ישראל למצב החירום. [[משתמש:Euro know|Euro know]] - [[טיוטה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/סרטי קולנוע|מדיניות סרטי הקולנוע]] - [[טיוטה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/פורנוגרפיה|מדיניות הפורנוגרפיה]] - [[שיחת משתמש:Euro know|שיחה]] 17:02, 20 ביולי 2020 (IDT)
:::::מצב המלחמה תלוי בהכרזת המדינות העוינות. מצב החירום הוא הכרזה ישראלית. אין קשר ממשי בין השניים. במאמר מוסגר, לטעמי מצב החירום אותו מכריזה הכנסת שוב ושוב הוא מגוחך. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:13, 20 ביולי 2020 (IDT)
::::::: יהלום, מצב מלחמה הוא הוא הכרזת מלחמה שעדיין בתוקף. מתוך ה5 ([[עיראק]], [[מצרים]], [[ירדן]], [[סוריה]] ו[[לבנון]]) שנלחמו איתנו באופן ישיר (ולא ה[[חמאס]], [[לוב]], [[איראן]] וכל שאר הגורמים שבאופן עקיף הם במלחמה איתנו כי לא הוכרזה מלחמה). בכללי על אף ה"מוזרות" מלחמה מלחמה (אני חס וחלילה לא מזלזל במבצע צוק איתן או עמוד ענן או כל שיט אחר שהיה) לא הייתה כבר 14 שנים. יש הבדל בין מבצע עם ארגון שהוא מפלגת שלטון (במקרה הזה גם טרור). יש הבדל בין [[מדינת אויב]] ל[[הכרזת מלחמה]] [[משתמש:TheDesertboy|TheDesertboy - יום טוב]] - [[שיחת משתמש:TheDesertboy|שיחה]] 15:57, 22 ביולי 2020 (IDT)

== האם היו קומוניסטים ששמחו כאשר הק.ג.ב. עצר אותם? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
במאמר שקראתי היום, מישהו טוען שקומוניסטים רבים היו משוכנעים באמת ובתמים שהקומוניזם הופך את העולם לטוב יותר, ואם הם נעצרו על ידי הק.ג.ב. בהאשמות שווא אז הם '''שמחו לקבל את דינם למען המהפכה.''' [https://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/19661]

האם יש מקור לטענה הזו? -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 14:41, 20 ביולי 2020 (IDT)
:  הכתבה לא ממש נסמכת על מקורות ואפילו עושה טעיות גסות. "[...] שנידונו על ידי הק.ג.ב. ": ה[[ק.ג.ב.]] היה גוף משטרתי (ללא סמכות שיפוטית) ולכן איש לא "נידון" על ידי ק.ג.ב. . ה-ק.ג.ב. הוקם ב-1954, ככה ש" למען המהפכה" הוא מופרך (הכוונה ל[[מהפכת אוקטובר]] ב-1917 סביר להניח). לא הייתי מייחס יותר מדי חשיבות לטענה עם שגיאות כה גסות. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:52, 20 ביולי 2020 (IDT)
::הקג"ב הוקם בשנות ה20. הסובייטים פשוט אהבו לחליף את שמו של הארגון, זה הכל. לפעמים העבירו אגפים ממקום למקום (דומה קצת להעברת יחידות שונות ממשרד למשרד בבמשלת ישראל). [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 06:28, 21 ביולי 2020 (IDT)
:::הניסוח במאמר קצת עילג, אבל הכוונה ברורה: הוא טוען שהיו ברוסיה אנשים רבים שהאמינו בקומוניזם עד כדי כך שאפילו אם אנשי המשטרה החשאית של השלטון טפלו עליהם האשמות שווא, אז הם עדיין קיבלו את זה בשמחה, סוג של "טוב לסבול בעד ארצנו". אני מנסה להבין האם באמת היו אנשים כאלה, או שזה קרה רק בדימיונו של כותב המאמר. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 07:47, 21 ביולי 2020 (IDT)
::::לא סביר להניח שהיו מזוכיסטים כאלה, אבל לך תדע. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 07:51, 21 ביולי 2020 (IDT)
:::: נראה לי כמות האנשים ששמחו ממעצר באשמת בגידה שווה פחות או יותר לכמות האנשים ששמחו מאונס. משפחותיהם של עצורים נחשבו ל[[אויב הציבור|אויבי העם]], לרבות ילדיהם ואפילו נכדיהם. בויקי רוסית {{רו|Список репрессированных высших командиров и начальников Вооружённых сил СССР (1935—1945)}} תוכל למצוא רשימה של קציני צבא בכירים שנכלאו באשמת בגידה בשנים 1937-1938. זה בערך שקול לכלוע ולהוציא להורג את כל הקצינים בצה"ל מדרגת אל"מ ומעלה כשהמדינה השכנה הולכת ומתחמשת. אף מפקד בר דעת לא חשב לרגע שמדובר מצבע הגיוני.  ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:33, 22 ביולי 2020 (IDT)

== איך להוסיף תבנית אישיות? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שלום רב, 
מבקשת להוסיף דף אישיות חדש. זקוקה להדרכה איך לבצע זאת. 
תודה
:המקום הוא בדלפק ייעוץ.  <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">  Diamond Magazine</span> • [[משתמש:מגזין יהלום|'''<span style="color:#1E90FF;"> מגזין יהלום</span>''']]  • [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|'''<span style="color:#000080;">שיחה</span>''']] 17:00, 20 ביולי 2020 (IDT)

== למה ליברליזם הפך למילה נרדפת לסובלנות? ==

בשפת הדיבור, כשאדם אומר שהוא ליברלי, הוא למעשה מתכוון לכך שהוא סובלני (ולא נניח שהוא אקטיבי להשוואת זכויות למיעוטים, שזה גם רק חלק מהמהות של המושג הזה). גם בארה"ב, מתייחסים לשתי גישות פוליטיות: שמרני וליברלי. איך זה קרה? כל מי שתומך בקיום של דמוקרטיה מודרנית (ליברלית) אמור להיות ליברלי, לפי הגדרה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:57, 20 ביולי 2020 (IDT)
: ליברל פירושו תומך חופש. כך הליברל יתמוך במתן חוםש רב יותר בנושאים כמו הפלות, מוסד הנישואין, צריכת סמים ועוד. כל אלה עומדים בניגוד לשמרנות, התומכת בסייגים רבים יותר. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 01:37, 21 ביולי 2020 (IDT)
::חופש ושוויון, אבל מבחינה פוליטית. במה מה שתיארת שונה מסובלנות כלפי דעות שונות, אורחות חיים שונים וקבוצות אוכלוסיה שונות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 02:52, 21 ביולי 2020 (IDT)
:::הליברליזם הקלאסי (בשונה ממובנו בארה"ב כיום) מאפשר חופש לא רק בדברים שמוסכמים על דעתו של הליברל, אלא גם בדברים שמנוגדים לעמדתו. כך יתכן שהליברל עצמו יתנגד להפלות, אבל יאפשר את הדבר הזה בגלל הסבלנות שהוא מפגין כלפי דעות אחרות. כי הרי קל לצדד בדבר שהאדם עצמו תומך בו. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 06:08, 21 ביולי 2020 (IDT)
::::זה עדיין מתיישב עם ההגדרה של סובלנות. יכול להיות שתקבל קבוצות ודעות מסוימות בגלל חיבה או הסכמה, או למרות שאינך מסכים איתם, שזה חלק יותר מהותי מההגדרה לסובלנות, שגם מקטר המילה מגיע ממשמעות של לסבול את האחר. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:23, 21 ביולי 2020 (IDT)
: מסכים איתך שיש קצת בלבול בין מונחים לא לגמרי חופפים. ליברל זה תומך חופש וסובלני זה המתנגד לכל אפליה של אנשים על סמך מאפיינים שונים. יש קשר בין השניים, כי אם אתה תמוך בחופש של האדם להיות מה שהוא (הומו, מוסלמי, מעריץ נלהב של מוזיקת פח, צועני, פרופסור למדעי התנהגות), אתה גם אמור לדעת לקבל בסובלנות את כל הביטויים של החופש הזה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 20:34, 21 ביולי 2020 (IDT)
::הבלבול קיים גם בין דמוקרטיה לליברליזם. לאחרונה מדברים הרבה על פגיעה בדמוקרטיה וצמצומה, כאשר הכוונה היא לעקרונות המנחים, שהם למעשה הליברליזם. המושג "דמוקרטיה", במקור, מתייחס להכרעה בהצבעה, אם כי גם בהקשר זה נלווים כל מיני עקרונות, כמו בחירות דמוקרטיות והכרעת הבוחר, קבלת החלטות בצורה דמוקרטית בפרלמנט ובממשלה ולא ע"י שליט יחד, ריבוי מפלגות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 04:51, 24 ביולי 2020 (IDT)

==באיזה בית משפט ניתן להגיש תביעה נגד משרד החוץ?==
עברתי על כתבות בנושא והבנתי שהכתובת היא בית המשפט המחוזי אך אולי אני טועה. {{לא חתם||אלמ}}
: אאל"ט – לפי נושא התביעה. ראה דוגמה [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5661140,00.html כאן]. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 08:14, 21 ביולי 2020 (IDT)

== 2 אבטיחים, אבל לא באותו ויקינתונים ==

לא ידעתי איפה לשאול, אבל מישהו הבין למה [[:d:Q38645|אבטיח]] אחד מופרד מ[[:d:Q17507129|אבטיח]] אחר? זה נראה בשבילי שזה אותו אבטיח. אותו דבר. רק לאחד הוסיפו "פשוט" ולאחר הוסיפו "תרבותי". [[משתמש:Euro know|Euro know]] - [[טיוטה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/סרטי קולנוע|מדיניות סרטי הקולנוע]] - [[טיוטה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/פורנוגרפיה|מדיניות הפורנוגרפיה]] - [[שיחת משתמש:Euro know|שיחה]] 15:55, 21 ביולי 2020 (IDT)
:לכאורה [[:d:Talk:Q38645|דף השיחה]] נותן את התשובה - שאחד מדבר על הפרי של הצמח והשני מדבר על הצמח עצמו, אבל שניהם בדיוק אותו הדבר... &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 19:52, 21 ביולי 2020 (IDT)
::בשאר המקרים, אין הבחנה ביניהם. הערך אודות פרי (או ירק) מתייחס לצמח שמניב אותו וגם לתוצרים שלו. כך שלחפש על פרי מסויים הרבה פעמים ייתן מידע גם על העץ עצמו ואופן הרבייה שלו, האקלים בו גדל ועוד, בנוסף על מאפיינים של הפרי. למה פה זה שונה? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:37, 21 ביולי 2020 (IDT)

== למה סרטים לא ישראליים יוצאים יום לפני בארץ? ==

תמיד רציתי לדעת (אם כי בתור ילד קטן נהנתי מאוד מהעובדה שאני אוכל לראות את הסרט בקולנוע הקרוב לביתי בהקדם האפשרי) מדוע סרטים שיוצאים לקולנוע תמיד יוצאים יום קודם לכן כאן? מה מיוחד במדינה שיחסית לשאר העולם (9 ורבע מיליון זו מדינה קיקיונית במובן של כמות הצפיות והאפשרות להרוויח מהסרט), למה וממתי הדבר ככה? בברכה [[משתמש:TheDesertboy|TheDesertboy - יום טוב]] - [[שיחת משתמש:TheDesertboy|שיחה]] 22:18, 21 ביולי 2020 (IDT)
:רוב הסרטים לא יוצאים קודם בישראל, חברת ההפצה מחליטה איפה ומתי משיקולים שונים, ייתכן שיש קשר לכך שבהוליווד פועלים יהודים רבים שמעריכים את ישראל, ישראל אכן מיוחדת ויש בה 10 מיליון איש, היא אינה קיקיונית, הקהל העיקרי כיום הוא סין ודיגיטל, בברכה, {{לא חתם||אלמ}}
:: ראה [[קדימה (סרט)|הסרט קדימה]], [[משפחת סופר-על 2]], [[מכוניות 2]], [[איירון מן 2]], [[דדפול 2]], [[‏עידן הקרח: מסלול התנגשות]], [[המבול (סרט)]], [[עידן הקרח 4: יבשת בתנועה]], [[ריו 2]], [[אקס-מן: אפוקליפסה]], [[אליס מבעד למראה]], [[לפגוש את הרובינסונים]], [[זה: חלק 2]] וכן הלאה. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5597466,00.html 10 מיליון זה ניפוח כי אני מעט הפרזתי בטעות ב9 ורבע]. ואני זלזלתי בנו לא במובן של קיקיונית נקודה (מבחינת צבאית אנחנו מעצמה מזרח תיכונית, מבחינת ממשל אנחנו המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, יש אפילו [[סילקון ואדי]] ואת המשרדים של אינטל לא רחוק מהבית שלי אבל מה עם [[צרפת]], [[איטליה]], [[הממלכה המאוחדת]], [[ספרד]], [[ארצות הברית]], [[אוסטרליה]], [[יפן]] והיד עוד נטויה? ואין קשר (ישראל היא לא מדינה שמוגדרת כתאוקרטיה או [[רפובליקה אסלאמית]] נוסח יהדות שהיהודים בחו"ל מחשיבים אותה כאומה מוערכת, עובדה שהם לא עלו עדיןי. וארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי לא מלאות ברבבות של יהודים (לצערנו האנטישמיות מביאה אותם לארץ שהם לא תמיד משתלבים כאן). בעיקרון מבחינת חשיפה לקהלי ידע ישראל היא עוד כמה אלפי דולרים מסכנים. אז עדיין אין לי תשובה. בברכה גם לך [[משתמש:TheDesertboy|TheDesertboy - יום טוב]] - [[שיחת משתמש:TheDesertboy|שיחה]] 21:29, 22 ביולי 2020 (IDT)
: אולי זו תופעה מדומה, שנובעת מכך שהשמש שוקעת בישראל לפני שהיא שוקעת באירופה ובארצות הברית? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:35, 22 ביולי 2020 (IDT)
::הסיבה שבישראל סרטים חדשים יוצאים לעיתים קרובות יום לפני שהם יוצאים במדינות אירופה ובארה”ב, היא שבדרך כלל סרטים חדשים יוצאים למסכים בערב שלפני סוף השבוע ובישראל סוף השבוע מתחיל יום לפני תחילת סוף השבוע במדינות אירופה ובארה”ב. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 20:45, 22 ביולי 2020 (IDT)
::: תודה על התשובה. אבל יש מקרים שזה עניין של שבוע ואפילו שבועיים, בעיקרון עניתם לי על רוב המקרים! תודה [[משתמש:TheDesertboy|TheDesertboy - יום טוב]] - [[שיחת משתמש:TheDesertboy|שיחה]] 21:29, 22 ביולי 2020 (IDT)
::::

== מה ההבדל בין ליברליזם לליברטאניזם? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה ההבדל בין ליברליזם לליברטאניזם?
:ראה בערכים. כעיקרון ליברליזם זה עקרון המנחה את המשטרים המערביים כיום, שמכיל בתוכו את ערכי זכויות האדם, חירות ושוויון, ועקרונות נוספים שמגנים על הדמוקרטיה ומקובלים כיום, כמו שלטון החוק והפרדת רשויות. ליברטריאניזם עוסק בהגברת חירויות הפרט על ידי הפחתת מעורבות המדינה בחיי הפרט, כמו על ידי הפחתת חסמים רגולטוריים. אני חושב שזה קרוב לאנרכיזם. בכל מקרה, זה לא נמצא על הקשת הפוליטית במקום ברור, יש שמחשיבים את זה שמאל ויש שימין. יש גם תיאור אחר של הנטייה הפוליטית כבעלת שני צירים, כדי למקם את התפיסה הזו, זה מופיע בערך. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:56, 23 ביולי 2020 (IDT)

==איך להגות את סלנג העברית עלאבאבעלנה?==
אם אני לא טועה בניסוח, הבנתי ש[[יצחק רבין]] היה אומר את זה בכדי לתאר חוסר סדר. {{לא חתם||אלמ}}

==מה ההבדל המקובל בין "תשלום" לבין "תקבול" בעברית?==
בכל הזדמנות בה נתקלתי בשתי המונחים יחדיו - "מה ששולם" ו"מה שהתקבל" חשבתי שיש איזה נוהג מוזר לכתובם יחדיו; למרות זאת, האם ישנו הבדל רשמי\מהותי בין "תקבול" לבין "תשלום" בעברית? {{לא חתם||אלמ}}
:אני מציע שתקרא כל ספר בסיסי בחשבונאות או בהנהלת חשבונות. שילם תשלום או קיבל תקבול. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 17:28, 24 ביולי 2020 (IDT)
::תודה על ההסבר הקולע. בחביבות, אני מעדיף לא להמר על איכותם של חומרי לימוד (וגם אם לי גישה נוחה לספרות קונקרטית בעברית או אנגלית) בנושא ; מצחיק שאפשר להפוך את "תקבול" דו צדדית בקלות אם נגיד שהלקוח קיבל מוצר או שירות כ"תקבול" במקום שנגיד כפי שתיארת שהמוכר\ת קיבל\ה את התשלום כ"תקבול". {{לא חתם||אלמ}}

== תקציב חד/דו שנתי. למה זה חשוב ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני לא מבין מה המהומה ולמה יש בכלל עניין ציבורי בנושא, עד לרמת משבר בקואליציה. מה זה משנה אם מאשרים תקציב דו שנתי או חד שנתי? אני מנסה להבין באמת על מה השיח. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 15:55, 23 ביולי 2020 (IDT)
:[[תקציב המדינה]] חשוב מאוד לפעולתה התקינה. בעקבות משברים קודמים שבהם התקציב לא עבר בזמן, נוסף לחוקת המדינה (חוקי היסוד) שוט: אם התקציב לא עובר בזמן, הכנסת מתפזרת. תקציב חד שנתי מספק לנתניהו נקודת יציאה מהממשלה לפני שגנץ יקבל את ראשות הממשלה. לעניין נימוקים ענייניים: נתניהו הוא כמעט היחיד שהשתמש בעבר בתקציבים דו שנתיים, גם מתי שרוב המומחים המליצו נגדם. הכנת התקציב מתחילה בשנה רגילה בקיץ, ולכן סביר שאם מדובר על תקציב שיעבור רק בסוף אוגוסט, אפשר להעביר את התקציב הבא בספטמבר. אם הממשלה הזו לא תצליח להעביר תקציב, הרי שאנחנו נהיה על תקציב טייס אוטומטי במשך יותר משנה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:40, 23 ביולי 2020 (IDT)
:: לא הבנתי למה יש קונפליקט בין כחול לבן לבין הליכוד בנושא. מה המחלוקת? למה אותה החלופה הצפויה בין בני לבין ביבי רלוונטית לשאלה של חד/דו שנתי? מה התסריט הרע עבור כל אחד מהם במקרה של קבלת  עמדת השני? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 17:10, 23 ביולי 2020 (IDT)
::זה לא מעביר אוטומטית את התפקיד לגנץ? הוחלט שבמקרה של הליכה לבחירות לפני מועד הרוטציה, הרוטציה תתקיים במועד ההחלטה על הליכה לבחירות. ולמה צריך את הסכמת הליכוד כדי להעביר תקציב אם זה עובר בכנסת? ולמה שירצה ללכת לבחירות? המצב לא מאפשר את זה, יודע שלא ממש אכפת לו לזרוק עוד 2 מיליארד על חשבון הציבור, אבל הסקרים לא ממש לטובתו בגלל המצב הכלכלי, חלק בגלל המגבלות וראייה של סכנה לדמוקרטיה, נניח עם חוקים שעוקפים את הכנסת. האופוזיציה עולה בסקרים עם כל יום שעובר. למה זו אפשרות בכלל ללכת לבחירות אחרי בחירות, ולא לקבל את הכרעת הבוחר? אני חושב שהאופוזיציה (כולל כחול לבן והעבודה) יכולה לחזור לאיים נגד הליכה לבחירות בהחזרת האפשרות של העברת חוק למניעת כהונה תחת משפט פלילי, שיחול מהכנסת הבאה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:46, 23 ביולי 2020 (IDT)
:::לא הייתה הכרעה של הבוחר בבחירות האחרונות. אולי נתניהו רוצה סיכוי אחרון להטלת הקוביות לפני שיתחיל שלב ההוכחות במשפטו. שלב של דיונים כמעט יום־יומיים בבית המשפט שידרשו הרבה מזמנו. וכמובן שנדרשת הסכמה של הליכוד (כמו של לפחות מכעט כל חברות הקואליציה) להעביר את התקציב בכנסת: צריכים רוב וקשה לקושש לכך קולות מהאופוזיציה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:20, 24 ביולי 2020 (IDT)
::::הכרעת הבוחר היא הרכב הכנסת, לא הממשלה והעומד בראשה. אני חושב שבעקבות המצב העגום שראינו שלא מקבלים את תוצאות הבחירות, שצריך לתקן את חוקי היסוד כך שכנסת לא תוכל להתפזר לתקופה מסויימת מעת השבעתה, גם אם לא כוננה ממשלה, נניח לשנתיים, אך לאפשר יותר הזדמנויות לנסות להקים ממשלה, ושלא מכל דבר קטן יהיה אפשר להגיע לבחירות (חוק התקציב, הפלת ממשלה בניסיון להקים חדשה שנכשל), זה מערער את היציבות, בטח שיש מי שמשתמש בזה כקלף מיקוח ומאיים בכל דבר להוביל לבחירות. איך יעזרו לו בחירות נוספות, ואיך בכלל ניתן לקיים בחירות במצב הנתון? הוא מעוניין בניסיון נוסף לחוקק חוקים שיגנו עליו, כמו החוק הצרפתי ופסקת התגברות? למה זה קשה יותר להשיג הסכמה על התקציב מהאופוזיציה? בד"כ אין הסכמה לכך? נכון לעכשיו רואים לפחות ש"יש עתיד" באותה דעה כמו "כחול לבן". הם לא יכולים להשיג את הרוב הנדרש? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:01, 24 ביולי 2020 (IDT)
:מבחינה מקצועית עדיף תקציב חד שנתי, בוודאי בתקופת משבר כמו כעת, שבה עוד יותר קשה לדעת מה יהיה בעתיד הרחוק. פוליטית תקציב דו שנתי מחזק את השרידות של הממשלה, מה שמשרת את כחול לבן ומגדיל את סיכויו של בני גנץ להיות ר"מ. תקציב חד שנתי מאיים על יציבות הממשלה, ולכן משרת פוליטית את נתניהו. לכן כחול לבן התעקשה על תקציב דו שנתי בהסכם הכניסה, ונתניהו מנסה להשתמש בקורונה כסיבה לבטל זאת. {{לא חתם||אלמ}}
::רק מוזר שמי שטוען את זה הוא מי שהעביר את התקציב הנוכחי (תקציב 2019, שעדיין בתוקף) במרץ 2018. בפעם הקודמת שהיה צורך ליצור תקציב למספר חודשים קטן, ב־2013, הומצא הרעיון של תקציב דו שנתי. וגם אז היה צורך לטפל במשבר כלכלי. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:20, 24 ביולי 2020 (IDT)
:::: העניין הוא גם האפקט שיוצרת הכניעה לכאורה לתקציב זה או אחר, הרי כפי שאנחנו יודעים להסכם קואליציוני אין תוקף משפטי והדבר הוכרע לא פעם בבגץ, טכנית זה הסכם המבוסס על אמון (דבר מאוד נדיר למציאה בביצה הפוליטית של ישראל) פעם ראש הממשלה שמיר אמר משהו בסגנון "מצדי, אתה יכול לתלות אותו על הקיר" על הסכם מסוג זה. [https://www.israelhayom.co.il/article/771071 כחול לבן נכנעה כבר בעניין שתחילה סוכם כי מי שמפזר את הכנסת מפסיד את ראשות הממשלה והיא מועברת ישירות לאדם השני אבל הדבר נגנז לאחר בקשת הליכוד], אחרי זה היה את העניין עם הפונדקאות והועדת חקירה לשופטים והכל נראה (הן בצדק והן לא בצדק) שנתניהו משחק עם כחול לבן ו"מתעלל" בהם בלי שהם יגנו (איך אומרים פרשנים?הקלפים כולם אצל נתניהו ולגנץ נגמרו הכדורים באקדח). לכן מלבד העובדה שאם לא יהיה תקציב מדינה עד סוף אוגוסט המדינה הולכת לבחירות (בנתיים נראה שאף אחד מהצדדים לא נלהב לרוץ לזה, נתניהו במשבר אמון חסר תקדים מצד הימין על אף שיש לגוש הימין מספר של 64 מנדטים לפחות יש את העניין שבנט כבר בשמיים של הסקרים (אם כי הוא דומה לשמעון פרס בעניין הסקרים אבל 11-15 מנדטים לימינה לא מתעכלים טוב בבטנו של נתניהו). לכן גם בלי רצונם של הצדדים לבחירות יהיו כאלו. תוסיף לזה את המשבר אמון הנוסף בין העם לממשלה (הטענות על היותה מנותקת,פחות יעילה ממשלת המעבר (אם כי זה בגלל שיש הפעם כנסת פעילה וממשלה דו ראשית) ועל המצב המשפטי של אחד העומדים בראשה). אסכם את החפירה שלי ואגיד שבחירות בנובמבר הם שפל מוסרי וזלזול בציבור שרעב ללחם ולא רוצה להצביע בפעם ה4 תוך פחות משנתיים, זוכרים שבבחירות במרץ היו בקושי 20 קלפיות לחולי קורונה בערך?הפעם היום הזה יגרום לעלייה חסרת תקדים (אם יהיו כמו בפעמים הקודמות בערך 60-70% הצבעה) זה יתגלגל למוות המוני של הציבור. בברכה ומקווה שקראת עד הסוף [[משתמש:TheDesertboy|TheDesertboy - יום טוב]] - [[שיחת משתמש:TheDesertboy|שיחה]] 15:33, 27 ביולי 2020 (IDT)
:::::בכלל, חלק מהצרות של ישראל, היא כי הגענו למגפה אחרי משבר פוליטי, שנתן את השפעתו. גם כלכלית זה לא תרם להוציא מיליארדים על 3 סבבי בחירות. המדינה בגירעון גם בלי ההוצאה המיותרת הזו, שהשאירה את המדינה ללא הנהגה מתפקדת יותר מידי זמן. אחרי כל הנזק מכך שלא היה תקציב מדינה, הוא עוד מעוניין למשוך את העניין ולהוסיף על זה גם בחירות. אין לי מושג איך ינהלו בחירות תחת קורונה. פתאום לא יהיה סגר? יתנו לכולם להידבק? או שהמשטרה בחסות ההתערבות הפסולה של אוחנה תברור אזרחים, כדי שנתניהו ישיג תוצאות שיהיה נאות בעיניו ואז יהיה אפשר להכתיר סופית שאנחנו לא דמוקרטיה? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:38, 28 ביולי 2020 (IDT)

== רווחי סרטים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שאלה אולי קצת מטומטמת, אבל... כשכותבים שסרט מסוים הכניס, למשל, 100 מיליון דולר ועלה 80, הכוונה ש 20 המיליון העודפים נכנסו ל...? חברת ההפקה? המפיצים? בתי הקולנוע? מי בעצם מתעשר מהצלחה של סרטים (פרט כמובן לשחקנים והיוצרים המשתכרים בלי קשר לכמה הסרט הספציפי הכניס). [[מיוחד:תרומות/89.139.216.236|89.139.216.236]] 00:01, 24 ביולי 2020 (IDT)
:בתי הקולנוע נשכרים ממכירת הכרטיסים. לא חושב שזה משפיע עליהם. אני חושב שהשאלה הזו די כללית, הכסף מרווחי החברה הולך כמו בכל עסק שמרוויח. אני חושב שהמפיצים הם נותני שירות לחברת ההפקה, בשונה מבטלוויזיה שהם הלקוחות והמזמינים של ההפקה (רפרנטים הם מי שעוסקים בגישור בין גופי הטלוויזיה לבין חברות הפקה והתוכן עצמו). זה גם מאוד הגיוני שהכסף מגיע אל חברת ההפקה, היא זו שהשקיעה והוציאה את הכסף על הפקת הסרט וצריכה לכסות את ההוצאה הזו. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 02:38, 24 ביולי 2020 (IDT)
:באופן אישי, אף פעם לא הבנתי למה צריך מפיצים לסרטי קולנוע - מה בדיוק תפקידם? למה חברת ההפקה לא מסוגלת להגיע אל בתי הקולנוע בעצמה? גם בארה"ב, המפיצים הם חברות שבעצמן עוסקות בקולנוע ובטלוויזיה, והן שולטות בשוק הזה. אולי כי יש להן יותר כוח, אולי הן בעלים של חלק מרשתות הקולנוע, או שחברות הפקה מעדיפות לעשות מיקור חוץ ללוגיסטיקה, להידברות עם בתי הקולנוע וליח"צ שנלווה לזה ולחברות האלה יש את האמצעים ואת המחלקות שעוסקות בשיווק הסרטים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 02:44, 24 ביולי 2020 (IDT)
:בתי הקולנוע מרוויחים בעיקר מפופ־קורן. יש להם גם רווחים קטנים הרבה יותר מכרטיסים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:23, 24 ביולי 2020 (IDT)
::מה לגבי פרסומות לפני שידור הסרט? ואם זה המצב, איך יש כל מיני הנחות דרך כל מיני גורמים שונים וימים של כרטיס ב-10 ש"ח? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:49, 24 ביולי 2020 (IDT)

== בניין גבוה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בניין גבוה?--[[מיוחד:תרומות/79.178.195.135|79.178.195.135]] 02:42, 24 ביולי 2020 (IDT)
:מה בדיוק השאלה? האם בניין הוא גבוה? בקשת דוגמה לבניין גבוה? [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 09:17, 24 ביולי 2020 (IDT)
אם זאת שאלת כן/לא, אז לדעתי כן. בניין הוא גבוה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:47, 24 ביולי 2020 (IDT)
: אם הבניין נמוך, אז הוא לא גבוה. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 18:49, 24 ביולי 2020 (IDT)
:::מסכים עם חזרתי, אם כי יש לציין שגם בניין נמוך הוא גבוה בהשוואה להוביט, גם כזה הנחשב גבוה. [[משתמש:לוגי יבש 5|לוגי יבש 5]] - [[שיחת משתמש:לוגי יבש 5|שיחה]] 18:11, 25 ביולי 2020 (IDT)

== שאלות על מושג החברה כפי שהוא מוגדר ברוב מדינות העולם כיום ==

ניסיתי לקרוא באתרי ארגונים ועסקים פרטיים על המושגים חברה וחברה בע"מ ויצאתי מבולבל מאד - כמעט כל אתר ניסח את הדברים בצורות עמומות או לא ברורות ובלי דוגמאות פרקטיות.

סיוע המומחה יוערך בעניין שאלות אלה:

# האם ברוב מדינות העולם כיום, '''כל''' 'חברה' היא 'חברה בע"מ'?
# האם ברוב מדינות העולם כיום, גם 'חברה פרטית' וגם 'חברה ציבורית' יכולות להיות 'בע"מ'?
# ברוב מדינות העולם כיום, שבהן כן יש הבחנה ברורה בין 'חברה' ל'חברה בע"מ', מה היא בכלל מהות ההבדל?
:לא כל חכרה היא חברה בע"מ. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 17:34, 24 ביולי 2020 (IDT)
::תודה לך, אני נשאר עם שאלה 2 ו-3. {{לא חתם||אלמ}}
:יש גם הבדלים באנגלית במשמעות של בע"מ, יש Inc, Ltd, אני חושב שיש גם עוד אחד. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:51, 24 ביולי 2020 (IDT)
::אענה על שאלה 3: בגדול ההבדל הוא שבחברה בע"מ רק נכסי החברה משועבדים לחובותיה, בעוד לבעל\י החברה או השליטה עצמו אין שום אחריות אישית. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 00:06, 26 ביולי 2020 (IDT)
:::תשובה נהדרת לשאלה 3, תודה לך ! {{לא חתם||אלמ}}

==האם כיום ברוב מדינות העולם מותר להעסיק עובדים בלי חברה?==
האם כיום ברוב מדינות העולם מותר להעסיק עובדים בלי חברה (פרטית\ציבורית וכן בע"מ או שלא בע"מ)? בתודה {{לא חתם||אלמ}}

== דתיים ותחבורה ציבורית בחו"ל ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם בחו"ל הדתיים משתמשים בתחבורה ציבורית ביום שבת? הרי הנהג הוא גוי והתחבורה פועלת ללא שיהודי יפעיל דבר או יסוגר מעגל חשמלי בעצמו, כמו מעלית שבת. מישהו יודע איך נהוג? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 15:52, 24 ביולי 2020 (IDT)
: ככל הידוע לי הפוסקים האורתודוקסים אוסרים זאת, בגלל בעיית ה[[גזירת מקח וממכר בשבת וחג|תשלום]], בגלל [[טלטול ברשות הרבים]] (ולפעמים גם [[תחום שבת]]) וכן בגלל [[מראית עין]] (שלא ידוע אם שילמת בשבת או לא), ו[[עובדין דחול|מעשה חול]]. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 16:13, 24 ביולי 2020 (IDT)
:: דתיים? אילו דתיים? אנגליקנים, פרסביטריאנים, רסטפארים? בוודאי שהם משתמשים בתחבורה ציבורית בשבת. אם אתה מתכוון ליהודים אורתודוקסים, הרבנים אוסרים כמובן, אך אומדנא דמוכח שה-Trainspotters רואים אורתודוקסים גם בשבתות. [[משתמש:AddMore-III|AddMore-III]] - [[שיחת משתמש:AddMore-III|שיחה]] 16:52, 24 ביולי 2020 (IDT)

== האם לכתוב המשך לסיפור נחשב הפרת זכויות? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

נגיד החלטתי לכתוב בעצמי ספר המשך להשיר של אש וקרח. 
האם זאת עבירה?
:fanfic נחשב הפרת זכויות יוצרים (לדוגמא doujinshi). בד"כ זה לא נאכף. אפילו תרגום יכול להיות הפרה. לעיתים זה כן נעשה בצורה חוקית, זה נקרא סופר צללים. זה גם תלוי עד כמה קיים דמיון ליצירה המקורית. יש גם יצירות שאינן באופן מוצהר קשורות ליצירה אחרת, אבל מהווים הפרת זכויות בגלל הדמיון. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 03:14, 25 ביולי 2020 (IDT)

== על כמה ערכים בויקיפדיה העברית הנוחו תבניות שכתוב, עריכה, ללא מקורות, מחפש מקורות ויתום? ==

תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:תבניות אלו מצרפות את הערך לקטגוריה שעוסקת בזה, כך שניתן לבדוק בקטגוריות המתאימות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:29, 28 ביולי 2020 (IDT)

== איך [[ספר חשבונות]] יכול לסייע גם בסנריו חשבונאי פשוט של יחס 1:1 בין הזמנות לקבלות? ==

דוגמה אחת לפחות מאד תעזור. {{לא חתם||אלמ}}

:אחרי נסיון ללמוד על הנושא הבנתי שהיחס לא באמת משנה (אם כי אולי עוזר להסביר איך ספר חשבונות מסייע):
:
:נניח באמת שיחס הזמנות-קבלות הוא 1:1; ספר חשבונות לא מתאר יחס זה אלא מתאר בעיקר '''כמה, מתי, איך ומדוע''' כסף נכנס דרך העסק ו\או יצא בגללו; רישום זה מטרתו התנהלות כספית סדורה עם העסק.
:
:ספר חשבונות יכול לתת תיאור מינימילי (רק "כמה") אך ככלל ייתאר לפחות "כמה מתי ומדוע".
:
:ייתכן שבעסק שיש בו רק צורת תשלום חוקית אחת כגון העברה בנקאית בבנק דיגיטלי לא היה צורך בספר חשבונות כי חשבון הבנק היה מתפקד כ"ספר חשבונות" אך ככלל אין עסקים כאלה וגם בעתיד תאורטי לפחות בו אין מזומן לא בהכרח תהיה רק צורת תשלום חוקית אחת.
:
:'''אשמח לדעת אם טעיתי במשהו בתשובה של עצמי לעיל'''. {{לא חתם||אלמ}}

== פרסית וצרפתית ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
כשצפיתי בסדרה [[טהרן (סדרת טלוויזיה)|טהרן]], שמתי לב שכשהאיראנים מאחלים "תודה" או "בתיאבון" הם אומרים "מרסי" ומילה שנשמעת מאוד דומה ל"בון א-פטיט" (בהתאמה). עכשיו, אי אפשר שלא לעשות הקבלה בין ה[[פרסית]] ל[[צרפתית]]. מדובר בשתי תרבויות שונות למדי, אז איך יכול להיות שמילים צרפתיות חדרו לשפה הפרסית העתיקה? צרפת מעולם לא כבשה את איראן, כך שאין באיראן דהיום השפעות קולוניאליות צרפתיות (בניגוד למדינות כמו [[אלג'יריה]] או [[מאלי]]). אתייג את {{בעלי ידע|תרגום ושפות}} ואת {{א|Eldad|אלדד}}. [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] 15:11, 25 ביולי 2020 (IDT)
:מרסי זה גם בטורקית. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 18:28, 25 ביולי 2020 (IDT)
::[[צרפתית]] היא השפה שחדרה הכי חזק ל[[פרסית]], אחרי [[ערבית]]. {{לא חתם||אלמ}}
::מהמעט שאני זוכר: במאה ה־19 צרפתית הייתה שפת התרבות המועדפת. החל מאמצע המאה ה־19 החלה להגיע השפעה מערבית לאיראן. אמנם המעצמות השכנות היו רוסיה ובריטניה, אך הצרפתית נחשבה לשפה המועדפת על האליטה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:48, 26 ביולי 2020 (IDT)
:אגב טהרן, המילה בפרסית לסרטן (המחלה) היא ״סרטן״... מניין? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 11:09, 26 ביולי 2020 (IDT)
::"סרטן" מערבית. {{לא חתם||אלמ}}
:::ומה מקור המילה בערבית? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 16:43, 26 ביולי 2020 (IDT)
::::גם אני שאלתי את עצמי כשראיתי את הסדרה. מתברר שבשפות רבות המקור הוא המילה "[[סרטנאים|סרטן]]", על שם החיה (המונח האנגלי, cancer, מקורו במילה היוונית לסרטן). מתוך הערך על המחלה: "גלנוס מציין שסרטן השד נקרא כך בשל הדמיון לצורה של סרטן, כאשר כלי הדם המקיפים את הגידול מזכירים את רגלי הסרטן". [[משתמש:שמזן|שמזן]] ([[שיחת משתמש:שמזן|שיחה]]) • [[ויקיפדיה:איך להקים אסם/ערכיו של משתמש:Bravo123|ערכי בראבו]] • 15:40, 2 באוגוסט 2020 (IDT)
:צרפת שלטה בסוריה ובלבנון מאז מלחמה"ע הראשונה. אך נראה שמדובר בתופעה קדומה יותר. וראו [[w:en:List of French loanwords in Persian|רשימת מלים שאולות מצרפתית]]  בויקיפדיה האנגלית. לדעתי כדאי לחפש כאן למרות החשש למזימות קשר ו"זייאוניסט פלוט" (חלקת אדמה ציונית) את ידה של [[חברת כי"ח]] והחברה היהודית הגבוהה והעשירה. פרס היתה מרכז מסחר גדול לתבלינים ולמרבדים וכלים עם יהודי הודו בקוצ'ין ומלבר ועם סין ודרומ"ז אסיה.  עשיתי בדיקה מהירה [https://www.iranicaonline.org/articles/alliance-israelite-universelle והנה התוצאה הראשונה בגוגל] - המדברת על 1873 כשנה בה החלה גישת ארגון זה אל פרס ופועלה שם. (האתר נקרא אירניקא אונליין, אל תשאלו אותי מה זה...) -- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • ה' באב ה'תש"ף • 16:35, 26 ביולי 2020 (IDT)
::צרפתית הייתה השפה של בני התרבות באותה התקופה שבה האליטה האיראנית החלה להיחשף למערב. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:00, 26 ביולי 2020 (IDT)

== ההתנתקות כעונש משמיים ==
האם בקרב הציונות הדתית יש קולות הרואים בהתנתקות עונש משמיים? ועל מה? ומה המצב בקרב זרמים שאינם שייכים לציונות הדתית? [[מיוחד:תרומות/2.52.75.203|2.52.75.203]] 20:42, 25 ביולי 2020 (IDT)
::[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3366372,00.html קללת ההתנתקות - צירוף מקרים או יד אלוהים?] וויי נט
::ומצד שני יש גם את שאלת ההתנתקות של שרון, שהוחזק חי ומאותרג עד לרגע האחרון [https://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3487312,00.html 58% מהדתיים - שרון נענש בגלל ההתנתקות]  (אין לי ספק שזה הפוך - העונש שלו היה ההתנתקות, והוא הוחזק חי כדי לבצעו. ...)
::אחי היה בחתונה חרדית בארה"ב, ומישהו אמר שמשיח כנראה מגיע. אחד מחסידי סאטמאר הגיב: כל פעם שמשיח מגיע דברים כאלו קורים!

::היחס החרדי אכן היה של עונש למתנחלים.
::עונש על הליכתם עם הציונים - כולל עמדותיהם האנטי חרדיות לעתים של הציונים הדתיים והתחברותם למערכת המשטרה והמשפט העוינות לעתים את החרדים, לפי תפישתם עד כדי אלימות נגד חרדים. 
::עונש על הליכתם עם הציונים - בדגש על קידוש האדמה והצבא על חשבון "לימוד התורה". 
::עונש על אי התבדלותם - בעיקר בנושא "צניעות" (ולעומתו "שחרור האישה") לבוש ומראה (גזיזת הזקן, תספורת מראה וביגוד מערבי) 
::עונש על עמדותיהם הפוליטיות נגד החרדים. 
::הנה [https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/10_BR-5-Inbari_Cat-161_LR.pdf מאמר על כך מיד יצחק בן צבי]. 
-- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • ה' באב ה'תש"ף • 16:54, 26 ביולי 2020 (IDT)

== מה זה עקרון האייקוניות ועיקרון ההטרוגניות? ==
יכולים להגדיר את עיקרון האייקוניות ועיקרון ההטרוגניות בבלשנות?  
<!-- אמור להיות ששני העקרונות האלו משמשים בבלשנות כדי להחליט מה השתלשל ממה בהתפתחות תופעות לשוניות. 
ושעיקרון אחד מוביל למסקנות אחרות מהאחר.  
מה שמותיהם באנגלית והאם יש להם שמות עבריים? 
לא מצאתי בחיפוש iconic או heterogeneous וברור לי שאין מדובר באייקוניסטיות - שפירושה דמיון מילה לצלילים במציאות.--> 
([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • ה' באב ה'תש"ף • 16:23, 26 ביולי 2020 (IDT)

== איך עובדת רתכת? ==
איך עובדת [[רתכת]]? ניסיתי לקרוא את הערך, אבל הוא לא אומר הרבה. אשמח לפירוט, [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 16:49, 26 ביולי 2020 (IDT).
:ר’ [[ריתוך]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:01, 26 ביולי 2020 (IDT)
::ראיתי, זה לא הסביר הרבה. אני מתכוון ספציפית לרתכת עם [[קשת חשמלית]]. [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 17:19, 26 ביולי 2020 (IDT)
:::עדכנתי עכשיו את [[רתכת]], מהערך באנגלית. מקווה שזה עוזר. -- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • ו' באב ה'תש"ף • 21:39, 26 ביולי 2020 (IDT)
::::תודה רבה! שאלה שנותרה לי - האם נסגר מעגל חשמלי? אם כן, מאיפה לאיפה? אם לא, איך זה עובד? [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 11:20, 27 ביולי 2020 (IDT)
:::::נסגר. אלקטרודה אחת היא אלקטרודת הריתוך והשנייה ידית הארקה (תפס) המחוברת לעוּּבּד המרותך או לשולחן ריתוך ממתכת עליו מונח העובד. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 12:29, 27 ביולי 2020 (IDT)

== אותיות אית"ן ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

באיזו כיתה אמורים ללמוד אותיות אית"ן ולמה לא מלמדים. [[מיוחד:תרומות/213.55.224.92|213.55.224.92]] 20:56, 26 ביולי 2020 (IDT)
:דוברי עברית לומדים את השימוש באותיות אית"ן בכיתה א', כמו שאר האותיות. תלמידים שאינם דוברי עברית אינם לומדים אותן כלל, כי הן כמעט תמיד אינן שימושיות בשפות שאינן עברית (פשט ליידיש ומספר שפות יהודיות אחרות). [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 22:08, 26 ביולי 2020 (IDT)
::אני מניח מהתשובה שלך שלא למדת את הנושא, אחרת היית מבין מיידית במה מדובר. אותיות אית"ן הוא נושא די חשוב בלשון העברית ואני רוצה לדעת באיזה גיל התלמידים אמורים ללמוד אותו, אם בכלל. יתכן שחוסר ההכרות שלך נובע מכך שלא למדת כלל את הפרק הזה בלשון? כי יש תחושה שאותיות אית"ן לא נלמדות כמו שצריך. [[מיוחד:תרומות/213.55.224.92|213.55.224.92]] 00:31, 27 ביולי 2020 (IDT)
:::לא בכיתה א' זה בטוח, אבל אני מניח שמלמדים אותן ביסודי, ביחד עם הזמנים וההטיות שלהם. אני לא זוכר כל כך (בכל זאת עבר עשור) אז אשמח אם תתקנו אותי. &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 00:38, 27 ביולי 2020 (IDT)
::::ממה שזכור לי זה כן נלמד ביסודי, אני מניח שבשיעורי לשון (או עברית), לא הבנת הנקרא, לא בכיתה א'. זה חוזר בהמשך בלימודי לשון בכיתות הגבוהות יותר, כשמעמיקים יותר לתוך מבנה השפה העברית. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 02:05, 27 ביולי 2020 (IDT)
:::::: אני אישית למדתי בכיתה ג' וכמו הנאמר למעלה הדבר חזר בהרחבה בתחילת חטיבת הביניים. [[משתמש:TheDesertboy|TheDesertboy - יום טוב]] - [[שיחת משתמש:TheDesertboy|שיחה]] 19:35, 27 ביולי 2020 (IDT)

== האם מאזן בוחן רלוונטי רק לעסק שהנהלת החשבונות שלו היא כפולה? ==

מכל הקריאה שערכתי כאן בויקיפדיה העברית ובאתרים אחרים, הגעתי למסקנה שמאזן בוחן רלוונטי רק לעסק שהנהלת החשבונות שלו היא כפולה; כלומר שבכל דף [[חשבון (הנהלת חשבונות)]] ב[[ספר חשבונות]] בהקשרו יש שני טורים או לחלופין שתי כרטיסיות (אחת ל"חובה" ואחת ל"זכות").

האם מאזן בוחן רלוונטי רק לעסק שהנהלת החשבונות שלו היא כפולה?

אני שואל כי זה לא צוין במוצהר בשום דף שקראתי בנושא ואני רוצה לוודא שאני לא טועה. {{לא חתם||אלמ}}

==האם עמים כנעניים התפתחו ישירות מתוך התרבות הנאטופית?==
או שמא הייתה תרבות ביניים מובחנת בין שני אלו? {{לא חתם||אלמ}}
:התשובה הקצרה - לא. הסבר: אני מניח שהכוונה ב"עמים כנעניים" היא לדוברי שפה שמית-מערבית (דומה לעברית) שחיו ברוב הלבנט החל מהאלף השני לפני הספירה לפחות, כפי שמראה התיעוד ההיסטורי. אנשי [[התרבות הנאטופית]] חיו כ-8,000 שנה לפניהם ולאחר מכן הופיעו בישראל תרבויות נאוליתיות וכלקוליתיות. השפה של כל הנ"ל איננה ידועה כמובן (תרבויות [[פרהיסטוריה|פרהיסטוריות]]) אז קשה לענות על השאלה בוודאות.  מבחינת התרבות החומרית והסמלית היו שינויים מרחיקי לכת בין סוף הנאטופית לתקופה ה"כנענית", לפעמים עם השפעות תרבויותיות שבבירור זרות ל[[לבנט]] ואולי מעידות על חדירה של אוכלוסייה אחרת והתערבבות חוזרת ונשנית עם יושבי הארץ (למשל [[כלי בית ירח]] שמקורם כנראה בקווקז). מחקר [[פלאוגנטיקה|פלאוגנטי]] של שלדי אדם מהתרבות הכלקוליתית המאוחרת הראה שיש בהם אלמנט נאוליתי מקומי (שאולי עבר מהנאטופית) לצד סמנים ברורים של אוכלסיות זרות, אולי מצפון הלבנט ומהקווקז. כלומר, סביר להניח שלא מדובר בהתפתחות ישירה מ-12,000 [[לפני זמננו]] עד 4000 לפני זמננו (כמו בכל מקום אחר בעולם, בעצם). {{לא חתם|Reuveny}}
::תודה רבה ראובני. {{לא חתם||אלמ}}
:::{{א|Reuveny}} הגיע הזמן לערך [[כלים = אנשים]]? {{לא חתם||אלמ}}
::::זה פולמוס חשוב בארכאולוגיה (האם ועד כמה שרידי הכלים מייצגים עממים או קבוצות מובחנות של אנשים) וכדאי שייכתב עליו ערך. לא בדקתי אם יש בוויקיפדיות האחרות - שאלת ה-pots vs. people.{{כ}} [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 17:08, 28 ביולי 2020 (IDT)
:::::נראה שיש קשר לערך הזה {{אנג|Migrationism and diffusionism}}. [[משתמש:שמזן|שמזן]] ([[שיחת משתמש:שמזן|שיחה]]) • [[ויקיפדיה:איך להקים אסם/ערכיו של משתמש:Bravo123|ערכי בראבו]] • 15:32, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

== האם "מקור" ו"נאמן למקור" הם מונחים תקפים בהנהלת חשבונות דיגיטלית? ==

האם "מקור" ו"נאמן למקור" הם מונחים תקפים בהנהלת חשבונות דיגיטלית (ואם כן אז איך מאששים את זה, אולי דרך סוג ספציפי מאד של [[חתימה דיגיטלית]])? {{לא חתם||אלמ}}

== זחלי זבוב פירות וכשרות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

כיום הפירות בסופר הם מן הסתם מרוססים בקוטלי חרקים. אבל פירות אורגניים, לרבות פירות יער אמתיים (כלומר לא מגידולים חקלאיים) מלאים בזחלים ותולעים. זבובי פירות אוהבים להטיל את ביציהם בפירות רכים. 

אז איך יהודי שומר כשרות אמור להגיב לכך, או איך הוא פתר את הבעיה בתקופה שלפני הריסוס ההמוני? האם מותר לפי ההלכה לאכול פטל מהיער, אם היתה בו תולעת? האם יין מלא בזבובים (מחזה רגיל לייצור יין)  יהיה פסול מבחינת כשרות? [[מיוחד:תרומות/213.55.221.35|213.55.221.35]] 22:01, 28 ביולי 2020 (IDT)
:מ[[דאורייתא]] אם רוב הפירות לא נגועים מותר לאכול ללא בדיקה, כיוון שהולכים אחר [[רוב (הלכה)|רוב]]. חז"ל הצריכו בדיקה במקרה של [[מיעוט המצוי]], דהיינו אם יש סיכוי סביר שתיתקל בתולעת. אבל צריך לזכור שחלק גדול מהחרקים יובאו לכאן יחד עם הפירות עם התקדמות היבוא . לגבי יין אם זה טחון ולא ניכר מותר, אלא שגם כאן חז"ל אסרו [[ביטול איסור לכתחילה]]. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 01:31, 29 ביולי 2020 (IDT)

== מה קרה לויקיפדיה? ==

למה התצוגה הפכה למשובשת? [[מיוחד:תרומות/213.55.221.35|213.55.221.35]] 22:16, 28 ביולי 2020 (IDT)
:אתה גולש ממחשב או מטלפון? נראה שהתצוגה במחשב הותאמה לטלפון. {{לא חתם||אלמ}}
::תראה בשיחת עמוד ראשי.  <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">  Diamond Magazine</span> • [[משתמש:מגזין יהלום|'''<span style="color:#1E90FF;"> מגזין יהלום</span>''']]  • [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|'''<span style="color:#000080;">שיחה</span>''']] 22:38, 28 ביולי 2020 (IDT)
::: @[[משתמש:213.55.221.35|213.55.221.35]] @[[משתמש:מגזין יהלום|מגזין יהלום]]: [[ויקיפדיה:חדשות#איך להסתיר את תפריט הצד, או וקטור צועד קדימה|ראו כאן]], והגיבו שם. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 23:32, 28 ביולי 2020 (IDT)
::::{{א|חזרתי}} אני הגבתי.  <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">  Diamond Magazine</span> • [[משתמש:מגזין יהלום|'''<span style="color:#1E90FF;"> מגזין יהלום</span>''']]  • [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|'''<span style="color:#000080;">שיחה</span>''']] 23:33, 28 ביולי 2020 (IDT)
::תתקנו בבקשה. עלתה לי גרסת מובייל במחשב נייד. [[מיוחד:תרומות/213.55.221.35|213.55.221.35]] 00:27, 29 ביולי 2020 (IDT)

== האם יש הגדרה גלובאלית למושג hook בתכנות? ==

האם יש הגדרה גלובאלית למושג hook בתכנות, כזו שתקפה לכל שפות התכנות ללא יוצא מן הכלל?

אישית הייתי מגדיר hook גלובאלית כך:

{{ציטוט|תגובה מסוימת לאיוונט מסוים, מבלי לשנות את [[שכבה (פיתוח תוכנה)|שכבת הקוד]] שגרמה לאיוונט להתרחש}}

אך אולי אני טועה. {{לא חתם||אלמ}}
:האמת שלא הכרתי את המושג, אך כן הכרתי יישומים שלו, אחרי שקראתי, כמו בווקטור הפסיקות ובזיהוי בדיבאגר. יש ערך על זה, [[Hooking]]. מזכיר קצת code injection. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:23, 29 ביולי 2020 (IDT)

== עתיד האנושות בעולם של מכונות ==

העולם הופך ליותר ויותר אוטומטי. מופעים רובוטים בכל מקום(מכונת כביסה, מדיח כלים ושואב אבק רובוטי רק דוגמאות זריזות). אנשים מקבלים כמובן מאליו שאנחנו מצבעים פחות ופחות פעולות פיזיות.
פעם במפעלים היו 50 איש שהרכיבו מכשיר אחד. היום יש 10 מכונות ו-2 אנשים שמפעילים אותם. פעם פועל טוב היה גבר שרירי שמסוגל להרים מאה קילו. היום כל העמסה כבדה נעשית על ידי מנופים, מגלזות וכדו'. כבר היום מופעים חניות אוטומטיות ללא מוכר. בארה"ב כבר יש רובוט שמסיע הזמנות מחנות אינטרנט לבית הלקוח.
שכאשר יפתחו סוף סוף רכב אוטונומי, אז כלל הנהגים יאבדו את העבודה שלהם.

כיום עבודות שנעשות על ידי אנשים ללא השכלה תיכונית היא לרוב עבודה שיכולה להיעשות על ידי מכונות אוטומטיות  תחשבו שרוב האנשים אין להם בגרות, או שגם אם יש, אז הם למעשה עסוקים במקצועות שהם ביצוע פעילות טכנית, כמו שטיפת כלים, הגשת מזון, תיקון, שיפוץ, פעילות שגרתית במפעל, ניקיון, העברת קניות בקופה. יש בחברה רוב שאין להם שום כישרון שהם יכולים להפוך למקצוע.

האם בעתיד צפויה אבטלה גבוהה ואנשים ללא השכלה לא יסתדרו כי אין להם תפקיד? מה אם זה יהיה רוב האוכלוסיה תהיה למעשה כמו היום: אנשים עם השכלה נמוכה, שאינם מסוגלים לתכנת, לעצב, להנדס, לחשב? הרי כישרונות לא יופיעו פתאום. תחשבו כמה זה מסוכן לחיות בעולם של העתיד. מה אנשים הללו יעשו? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 17:37, 29 ביולי 2020 (IDT)
:ממליץ לצפות בסרטון על אוטומציה של kurzgesagt, הוא עונה על השאלה וסוקר היסטורית למה המצב כעת שונה מבעבר. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:37, 29 ביולי 2020 (IDT)
:או שאולי ידרשו עבודות חדשות? עזרה בבניית אתרים, יעוץ בחיפוש מידע, ועוד. ר’ גם [[לודיטים]]. בעקבות המהפכה התעשייתית נוצרה מערכת חינוך שסיפקה את הידע שאפשר לילדי הפועלים לעסוק במקצועות המורכבים יותר של התעשייה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:31, 30 ביולי 2020 (IDT)
:מתקיים דיון ער בסוגיה, ורבים גורסים שהפתרון הוא מתן הכנסה בסיסית לכל האזרחים. ביל גייטס הציע שהכנסה זו תמומן ממיסוי על משתמשי הרובוטיקה. בפינלנד נערך ניסוי בחלוקת הכנסה בסיסית, ובשווייץ נעשה משאל עם בו שללו השווייצרים את ההצעה להנהיג זאת בשווייץ. בברכת השוויצרים אוהבים גבינה ויהודים, <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:56, 30 ביולי 2020 (IDT)
בהקשר זה, מעניין לראות איך המשבר הנוכחי משפיע על התעסוקה: העשירונים 3-6 נפגעים הרבה יותר מאשר שני העשירונים הנמוכים. [https://www.themarker.com/career/.premium-1.9031164]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 21:22, 30 ביולי 2020 (IDT)

== האם לשון הרע חייב להיות שקר? ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

נגיד פרסמתי הודעה שבה אני חושף התנהגות מאוד לא מוסרית של פוליטיקאי (לא באמת. סתם דגומה). ונושא הפרסום מגיש תלונה על לשון הרע. אם מתברר שהפרסום שלי נכון בהחלט, האם התביעה יכולה בכל זאת להאשים איתי בהפרת [[חוק איסור לשון הרע]]? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:52, 29 ביולי 2020 (IDT)
:זה מה שעיתונאים ועיתונות חוקרת עושים, לא? תמיד אומרים שאם האיומים והטענות לשקרים או הטייה של העובדות של הצד הנפגע נגמרים בתגובה לתקשורת וברשתות החברתיות, ולא בתביעת דיבה, כנראה שאין עילה והדבר הוא אמת, כי אמיתות הטענות צריכות להיבדק בביהמ"ש אם תוגש תביעה כזו. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:20, 29 ביולי 2020 (IDT)
: @[[משתמש:Corvus|Corvus]]: ראה את [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/019_002.htm#Seif15 ההגנות בסעיפים 14-15]. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 21:29, 29 ביולי 2020 (IDT)
::יש לציין שעל פי ה[[הלכה]] היהודית שממנה מגיע הביטוי "לשון הרע" '''רק''' דבר אמיתי נכלל בגדר "לשון הרע", כשהדבר שקר הוא נהפך ל"הוצאת שם רע". [[משתמש:דרדק|דרדק]] - [[שיחת משתמש:דרדק|שיחה]] 21:33, 29 ביולי 2020 (IDT)
:לא. חלה עליך הגנת [[הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע|"אמת דיברתי"]]. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   08:22, 31 ביולי 2020 (IDT)
::מתוך הערך [[הגנת "אמת דיברתי" בלשון הרע]] : "אם הפרסום הוא אמת '''וגם יש בו עניין ציבורי'''". (ההדגשה שלי). תצטרך להוכיח כנראה גם שאותה התנהגות מאד לא מוסרית יש בה עניין ציבורי. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 09:18, 31 ביולי 2020 (IDT)
:::במקרה של פוליטיקאי זה נראה לי טריויאלי, אבל אני לא עורך דין. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:20, 31 ביולי 2020 (IDT)

== העלאה חלקית של יישום לזיכרון ==

בד"כ כשרוצים לחסוך בהעלאה של המון קוד לזיכרון, כשזה לא נדרש, מחלקים אותו לספריות וטוענים אותן דינאמית, ואז יש ריבוי של קבצים. האם ניתן לעשות זאת על קבצי הרצה, כאשר הקובץ הוא יחיד? נדרשת התערבות של גורם חיצוני, כמו מערכת ההפעלה או מכונה וירטואלית, אך האם הם עושים זאת? נניח בקריאה של קבצים זה נעשה, כמו בארכיונים וסרטוני וידאו. בארכיון קוראים את מערכת הקבצים, וכאשר נדרש לחלץ קובץ מסויים, מבצעים פרוצדורה שמחלצת רק אותו, מבלי לקרוא את כל הקובץ. לא יודע איך זה עובד עם דחיסת הנתונים. אני יודע שב JVM, קבצי ה JAR הם למעשה ZIP, שמכילים קבצי class, שהם ספריות מקומפלות. אז האם הם נטענים דינאמית במהלך הריצה, באופן חסכוני, כדי לא להעלות את כלל התוכנית לזיכרון? גם מערכת ההפעלה לא מעלה הכול, אם אני זוכר נכון, יש שימוש בדפים (פייגינג), כדי להעלות באופן חלקי, ואם מנסים להגיע לחלק מסויים, נוצרת קריאת page fault ואז הוא מועלה, אבל זה לא לקבצים, אבל גם בקריאת קבצים, לא הכל מועלה בבת אחת. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:35, 29 ביולי 2020 (IDT)

== להגיע לאשוויץ  ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני רוצה לבקר במחנה ומוזיאון שם. לאיזו עיר בפולין צריך להגיע? מאיפה יש סיורים מאורגנים? [[מיוחד:תרומות/213.55.221.94|213.55.221.94]] 22:45, 29 ביולי 2020 (IDT)
:[https://he.wikivoyage.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A5 מתוך ויקימסע.] [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 01:31, 30 ביולי 2020 (IDT)
 זה נמצא בעיר אושוויצ'ים בדרום מערב פולין

::דרך העיר [[קרקוב]], שהיא עיר מעניינת בפני עצמה ומצדיקה טיול.  [http://www.pashoot-krakov.co.il/independent-visit-to-auschwitz/ לגבי ההגעה לאושוויץ, ראה בהסבר כאן]. בהצלחה [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 15:02, 2 באוגוסט 2020 (IDT)

== פלשתינה וארץ ישראל - מבלבל מאוד ==

נתקלתי בערך [[:en:Palestine (region)|הזה]] (בהתחלה, נתקלתי דווקא במקדונית). מה ההבדל בינו לבין [[ארץ ישראל]]? הרי הם אותו דבר, לא? הרי גם יכלתי לשאול את אותה שהאלה לגבי [[המנדט הבריטי]]. [[משתמש:Euro know|<span dir="ltr"><span style="color:red;">P</span><span style="color:orange;">R</span><span style="color:yellow;">I</span><span style="color:green;">D</span><span style="color:blue;">E</span><span style="color:purple;">!</span></span>]] - [[שיחת משתמש:Euro know|שיחה]] 01:41, 30 ביולי 2020 (IDT)
:המנדט הבריטי הוא שלטון, לא שטח גיאוגרפי. כנראה שההבדל הוא בהקשר, כנראה בעיקר היסטורי, ויש הבדלים באזורים, לפחות לפי המפות שמוצגות בערכים השונים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 03:03, 30 ביולי 2020 (IDT)
:המנדט הבריטי נקרא בכל השפות „מנדט על פלסטינה״, בפרט כך הוא גם נקרא באופן רשמי באנגלית ובערבית. רק בעברית התקבל השם „פלשתינה–א"י״ כשם הארץ הרשמי בעקבות דרישה מפורשת של התנועה הציונית. בפרט זהו גם השם של חבל הארץ ב[[הצהרת בלפור]]. זה היה השם המקובל, או לפחות אחד השמות המקובלים, של חבל הארץ הזה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:19, 30 ביולי 2020 (IDT)
::בשפות שונות יכול להיקרא חבל ארץ בשם שונה. צרפת, ספרד, יוון ומצריים בעברית ובאנגלית? [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 19:25, 31 ביולי 2020 (IDT)
:::לא מובנת השאלה. המילים צרפת, ספרד, יוון ומצריים (וכן פרס), הם שמות גיאוגרפיים שמופיעים כבר במקרא. איך הם אמורים להיות קשורים לשפה האנגלית? [[משתמש:סמי20|סמי20]] - [[שיחת משתמש:סמי20|שיחה]] 04:24, 3 באוגוסט 2020 (IDT) 
:גבולות "פלסטינה" - שהיא מונח שנטבע בתקופת השלטון הרומי בארץ - לפני כאלפיים שנה, שונים אפילו מגבולות פלסטינה המנדטורית; קל וחומר שהם שונים מגבולות "ארץ ישראל" - כמונח שקדם לזה הרומי - ושמוזכר כבר במקרא; רק כדי לשבר את האוזן: גבולות "ארץ ישראל" לא חרגו יותר מאשר מזרחה ל[[רבת עמון]] (לכן אגב העיר הירדנית [[זרקא (עיר)|זרקא]] איננה חלק מארץ ישראל המקראית) - ויותר מאשר צפונה לעיר [[עכו]] (לכן אגב [[נהריה]] איננה חלק מארץ ישראל המקראית) - ויותר מאשר דרומה ל[[אשקלון]] או מקסימום ל[[דימונה]] (ולכן אגב [[אילת]] איננה חלק מארץ ישראל המקראית). התלכדות הגבולות היחידה, היא בגבול המערבי - שהוא תמיד היה ונשאר [[הים התיכון]]. [[משתמש:סמי20|סמי20]] - [[שיחת משתמש:סמי20|שיחה]] 04:19, 3 באוגוסט 2020 (IDT)

==האם בחשבונאות, בדרך כלל, המונחים "חובה" ו"זכות" מקבילים באופן מוחלט למונחים "הוצאות" ו"הכנסות"?==
תודה. {{לא חתם||אלמ}}

==מי הנביא האחרון שדיבר עם ה'?==
ממש דיבר ("וידבר ה'"). לא כמו מלאכי "משא דבר ה'" וכיוצ"ב. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 12:09, 31 ביולי 2020 (IDT)
:לכאורה [[יחזקאל]]. ב[[זכריה]] מוזכר דו-שיח עם המלאך , אך לא עם ה'. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 13:30, 31 ביולי 2020 (IDT)
::תיקון: גם בזכריה מופיע "ויהי דבר ה' אלי". [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 14:38, 31 ביולי 2020 (IDT)
:::אין זה אומר שה' דיבר עימו, אלא שהוא מקריא את המסר. משפט דומה יש במלאכי. כך שזאת עדיין פרשנות. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 17:58, 31 ביולי 2020 (IDT)