הצגת המקור של הדף "חבר הכנסת"

{{משרה
| שם = חבר הכנסת
| תמונה = [[קובץ:Knesset Building (South Side).JPG|250px]]
| איוש נוכחי = חברי [[הכנסת העשרים וחמש]]
| תאריך כניסה לתפקיד = 15 בנובמבר 2022
| דרכי מינוי = בחירות ארציות לכנסת
| תחום שיפוט = {{דגל|ישראל||+}}
| מושב המשרה = [[ירושלים]], [[ישראל]]
| משך כהונה קצוב = 4 שנים
| ייסוד המשרה = [[14 בפברואר]] [[1949]]
| איוש ראשון = [[האספה המכוננת]]
}}
[[קובץ:Knesset.jpg|שמאל|ממוזער|280px|משכן ה[[הכנסת|כנסת]], בו מכהנים 120 חברי הכנסת, הנבחרים בכל [[הבחירות לכנסת|מערכת בחירות]] ארצית]]
'''חבר הכנסת''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''ח"כ''', או '''חה"כ''') הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים ב[[הכנסת|כנסת]], לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי [[חוק האזרחות (ישראל)|אזרחי מדינת ישראל]] ב[[הבחירות לכנסת|בחירות]] [[דמוקרטיה|דמוקרטיות]].

כחלק מחברותם בכנסת, משמשים חברי הכנסת גם כחברים ב[[ועדות הכנסת|וועדות הכנסת]], ויכולים גם לכהן כ[[שר]]ים או כ[[סגן שר|סגני שרים]] ב[[ממשלת ישראל|ממשלה]]. [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ו[[ממלא מקום ראש הממשלה (ישראל)|ממלא מקומו]] חייבים לכהן גם כחברי הכנסת.

==הבחירות לכנסת==
{{הפניה לערך מורחב|הבחירות לכנסת}}
ב[[הבחירות לכנסת|בחירות לכנסת]] רשאי להצביע כל [[אזרחות|אזרח]] ישראל שמלאו לו 18 שנה. כל אזרח שמלאו לו 21 שנה רשאי להיות מועמד לכנסת, למעט [[עובד ציבור|עובדי מדינה]], [[שופט]]ים ואנשי צבא, וכן בעלי תפקידים נוספים. מבעלי תפקידים בכירים מסוימים (כגון [[קצין|קציני]] [[צה"ל]] בדרגת [[אלוף]] ומעלה) דורש החוק [[תקופת צינון]] של שלוש שנים.

==פעילות חברי הכנסת==
{{ערך מורחב|הכנסת}}
חברי הכנסת מקיימים את תפקידיה של הכנסת כבית המחוקקים של מדינת ישראל. פעילות זו כוללת:
*[[החקיקה בישראל|הגשת הצעות חוק]].
* דיון ו[[הצבעה]] על הצעות חוק שהוגשו על ידי חברי הכנסת או [[ממשלת ישראל|הממשלה]]. הליך זה מתבצע הן ב[[מליאת הכנסת]] והן ב[[ועדות הכנסת|וועדות הכנסת]], לשם גיבוש ההצעה לכלל [[חוק]] (לעיתים [[חוק יסוד]]) או דחייתה. הדיונים במליאת הכנסת מתועדים ב"[[דברי הכנסת]]", ודיוני הוועדות מתועדים ב[[פרוטוקול]]ים של דיונים אלה.
* פיקוח על פעילות הממשלה, ובכלל זה אישור [[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]], אישור [[חקיקת משנה]], [[הצעת אי-אמון|הצעות אי-אמון]], [[שאילתה (ממשל)|שאילתות]], דיונים ועוד.
* בחירת [[נשיא מדינת ישראל|נשיא מדינה]] ו[[מבקר המדינה]]. נציגי הכנסת משתתפים גם בהליך בחירת נושאי תפקידים ממלכתיים אחרים, בהם שופטים, [[דיין (הלכה)|דיינים]] ו[[קאדי]]ם.
* סמכות שיפוטית באמצעות: נטילת [[חבר הכנסת#חסינות חברי הכנסת|חסינות]] מחברי הכנסת, העברת [[נשיא המדינה]] מכהונתו, דיון בערעור על תוצאות הבחירות לכנסת ודיון בערעור על החלטות ועדת הכנסת.

הדיונים השונים נערכים במליאה ובוועדות הכנסת, המחולקות לפי נושאים, והחלטות מתקבלות ברוב קולות של הנוכחים בדיון. עבודת הכנסת נעשית לפי חוקים המסדירים אותה, [[תקנון הכנסת]], או "הנוהג והנוהל המקובלים". לשם ביצוע תפקידיהם, נעזרים חברי הכנסת במחלקות ובבעלי תפקידים שונים הפועלים בכנסת, כדוגמת [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת|מרכז המחקר והמידע]], [[היועץ המשפטי לכנסת|היועץ המשפטי]] ובעבר [[נציב הדורות הבאים]].

==חסינות חברי הכנסת==
{{הממשל בישראל}}
{{ערך מורחב|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם}}
בדומה למקובל בפרלמנטים אחרים בעולם, גם לחברי הכנסת יש '''[[חסינות פרלמנטרית|חסינות]]''', בהתאם ל[[חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם]],{{הערה|{{ויקיטקסט|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם|לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951}}}} מתוך תפישה שראוי להגן על פעילותו של חבר הכנסת מפני גורמים בשלטון שיבקשו להצר את צעדיו.

עד יולי [[2005]] הייתה החסינות אוטומטית והוענקה גם מבלי שהח"כ ביקש אותה, ואילו הסרתה דרשה החלטה של ועדת הכנסת והחלטה של המליאה ב[[הצבעה חשאית]]. מאז יולי 2005 על חבר הכנסת המעוניין בחסינות לבקש אותה, ואם ועדת הכנסת החליטה להיענות לבקשתו, החלטתה טעונה אישור של המליאה בהצבעה גלויה.

החסינות בישראל מחולקת לשני סוגים:
* '''חסינות מהותית/עניינית''' – חסינות על חבר הכנסת בפני סנקציות פליליות בגין פעולות שביצע במסגרת מילוי תפקידו כחבר הכנסת. חסינות זו היא מוחלטת ואינה ניתנת להסרה.
* '''חסינות דיונית''' – חבר הכנסת שהוגש נגדו [[כתב אישום]] רשאי לפנות לוועדת הכנסת ולבקש שתעניק לו חסינות מהנימוקים הבאים:
** העבירה נעשתה למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת
** כתב האישום הוגש שלא בתום לב ובחריגה ממדיניות התביעה
** הדין עם חבר הכנסת מוצה על ידי [[ועדת האתיקה]]
** ההעמדה לדין תפגע בתפקוד הכנסת ובייצוג ציבור הבוחרים ואי העמדה לדין לא תפגע באינטרס הציבורי.

ניתן לעצור חבר הכנסת אם הוא נתפס "בשעה שעשה מעשה פשע שיש עמו שימוש בכוח או הפרעת השלום" ({{סחפ|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם|סעיף 3(א)|סעיף 3(א) לחוק חסינות חברי הכנסת}}).

ניתן להעמיד חבר הכנסת לדין לאחר סיום כהונתו בגין מעשים שאינם מוגנים על ידי החסינות המהותית, בלי שיתאפשר לו לבקש הענקת חסינות.

==זכויות חברי הכנסת==
על מנת למלא את תפקידם, ניתנות לחברי הכנסת מספר הטבות בנוסף למשכורותיהם. הטבות אלו כוללות:
* זכות להעסיק שלושה עוזרים פרלמנטריים{{הערה|{{mako|דפנה ליאל|ועדת הכנסת אישרה: עוד עוזר פרלמנטרי לח"כים|18f544fc2b8a051004|news-military/politics-q4_2015|27 באוקטובר 2015}}}}
* תקציב לקשר עם הבוחר
* דרכון דיפלומטי
בעבר ניתנה לחברי הכנסת זכות למשלוח חינם של דברי דואר ללא הגבלה.

===שכר חברי הכנסת===
אופן קביעת [[שכר]]ם של חברי הכנסת הוסדר בעבר בחוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949,{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/knesset_laws.pdf#page=433 חוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949], באתר הכנסת}} אך חוק זה הוחלף ב-[[17 בפברואר]] [[2003]] בפרק ט' ל[[חוק הכנסת]].{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/knesset_laws.pdf#page=104 חוק הכנסת], באתר הכנסת}} עקרונות לתשלומים נוספים נקבעו בהחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס"א-2001.

בהתאם לחוק הוקמה [[ועדה ציבורית]] הממליצה על גובה שכרם של חברי הכנסת ועל תשלומים נוספים,{{הערה|[http://www.justice.gov.il/SitePages/OpenDocument.aspx?d=btfoGU%2fzRz98U4QZbe1n0tqYEJgBpD79uHYXb3wbAns%3d הודעת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשע"א-2011], ק"ת 6965 מיום 17 בינואר 2011}} כגון הוצאות נסיעה ולינה הכרוכות במילוי תפקידם של חברי הכנסת, וכן תשלומים ל[[קופת גמל]] או [[קרן השתלמות]]. שכר היסוד של חברי הכנסת מתעדכן מפעם לפעם (בדרך כלל בתחילת כל שנה) בהתאם לשינוי ב[[השכר הממוצע בישראל|שכר הממוצע במשק]]. המלצות הוועדה הציבורית מוגשות ל[[ועדת הכנסת|וועדת הכנסת]], וזו רשאית לקבל את ההמלצות ובכך להפוך אותן להחלטה מחייבת או לדחותן ולהחזירן לוועדה הציבורית לשם מתן המלצות חדשות. החלטות בעניין שכרם של חברי הכנסת מתפרסמות ב[[רשומות|קובץ התקנות]]. ביולי 2003 מונו לוועדה הציבורית פרופ' [[ראובן גרונאו]] – יושב ראש, עו"ד יוסף גילאור ורו"ח דניאל דורון.

גובה ה[[שכר ברוטו]] של חברי הכנסת משתנה אם הם אוחזים בתפקידים שונים במשכן:{{הערה|{{ישראל היום|[[זאב קליין]]|החל מחודש הבא: שכרם של חברי הכנסת יעלה|434561|9 בדצמבר 2016}}}}
{| class="wikitable"
|-
! תפקיד !! שכר יסוד{{הערה|{{ויקיטקסט|החלטת שכר חברי הכנסת|החלטת שכר חברי הכנסת, התשמ״ז–1987}}}}!! הערות
|-
| [[יושב ראש הכנסת|יו"ר הכנסת]] || 52,937 ש"ח || זהה לשכרו של ראש הממשלה
|-
| [[ראש האופוזיציה]] || 47,265 ש"ח || זהה לשכר שר
|-
|סגן יושב ראש הכנסת ויושב ראש [[ועדות הכנסת|ועדה בכנסת]]
|44,141 ש"ח
|
|-
| חבר הכנסת || 41,866 ש"ח ||
|}
לשכר זה מתווספת [[תוספת יוקר]] בהתאם לכללים הנהוגים בשירות המדינה.

עד לשנת [[1999]] זכו חברי הכנסת ל[[פנסיה תקציבית]]. מאז, ההפרשות של חברי הכנסת ל[[קרן פנסיה]] מתבצעות באופן הדומה לזה של רוב השכירים במשק הישראלי, לפי עקרון ה[[פנסיה צוברת|פנסיה הצוברת]], משמע בהתאם לשכרם החודשי.

==הגבלות על חברי הכנסת==
על חברי הכנסת חלות הגבלות אחדות, הקבועות ב{{סחפ|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951}}:
* {{סחפ|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם|סעיף 13א|סעיף 13א}} קובע "חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, למעט עיסוק בהתנדבות וללא תמורה". סעיף זה אינו חל בששת החודשים הראשונים לכהונתו של חבר הכנסת. סעיף זה נכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 1989, ותוקן מאז פעמים אחדות. עד לחקיקתו נהגו רבים מחברי הכנסת לעסוק בעיסוקים שונים (כגון [[עורך דין|עריכת דין]]), במקביל לחברותם בכנסת.
* {{סחפ|חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם|סעיף 13א1|סעיף 13א1}} קובע "חבר הכנסת לא יכהן כנבחר בגוף ציבורי, אף שלא בתמורה". סעיף זה נכנס לתוקף עם תחילת כהונתה של [[הכנסת הארבע עשרה|הכנסת ה-14]], ב-1996, והוא מונע, בין השאר, כהונה של חבר הכנסת כנבחר ב[[רשות מקומית]] או ב[[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|הסתדרות הכללית]], נוהג שהיה מקובל קודם לחקיקת סעיף זה.
* על חבר הכנסת לציית לכללי [[פילוסופיה של המוסר|אתיקה]]. ועדת האתיקה של הכנסת רשאית להטיל עונשים על חבר הכנסת שהפר את כללי האתיקה.
* אם המיועד לשמש חבר הכנסת מחזיק ב[[אזרחות]] של מדינה נוספת מלבד ישראל, הוא ייאלץ לוותר על האזרחות לאותה מדינה. זאת על פי הכתוב ב[[חוק יסוד: הכנסת|חוק יסוד הכנסת]]: "היה חבר הכנסת בעל אזרחות נוספת שאינה ישראלית, ודיני המדינה שהוא אזרח שלה, מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יצהיר אמונים אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה, והוא לא ייהנה מזכויותיו של חבר הכנסת כל עוד לא הצהיר".

==הפסקה כפויה של החברות בכנסת==
[[חוק יסוד: הכנסת]] מונה מצבים אחדים שבהם כהונתו של חבר הכנסת נפסקת, באופן זמני או מוחלט. מצבים אלה הם:
* בחירתו של חבר הכנסת לתפקיד שנושאו מנוע מלהיות מועמד לכנסת מביאה להפסקת חברותו בכנסת עם בחירתו או עם התמנותו לתפקיד זה. תפקידים אלה הם: [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]]; שני הרבנים הראשיים; [[שופט]]; [[דיין (הלכה)|דיין]] של בית דין דתי; [[מבקר המדינה]]; [[ראש המטה הכללי|הרמטכ"ל]]; רבנים וכוהני דתות אחרות, כשהם משמשים בכהונתם בשכר; [[עובד ציבור|עובדי מדינה]] בכירים וקצינים ונגדים בצבא בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק; [[שוטר]]ים ו[[סוהר]]ים בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק; עובדי [[תאגיד]]ים שהוקמו בחוק, בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק.
* הרשעה בעבירה פלילית:
** חבר הכנסת שהורשע ב[[קלון (משפט)|עבירה פלילית שיש עמה קלון]], יושעה מכהונתו בכנסת מיום קביעת בית המשפט ועד למועד שבו פסק הדין נעשה סופי. ביום שפסק הדין נעשה סופי תיפסק חברותו בכנסת.
** חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית ונידון ל[[מאסר]], יושעה מכהונתו בכנסת למשך הזמן שהוא נושא את עונש המאסר.
* ברוב של 90 חברי כנסת ניתן להדיח חבר כנסת, בשל שתיים מהעילות המנויות ב{{סחפ|חוק יסוד: הכנסת|סעיף 7א}} – [[הסתה]] לגזענות, או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל.

==ראו גם==
* [[:קטגוריה:חברי הכנסת|חברי הכנסת]]

==לקריאה נוספת==
*{{המשפט החוקתי|ב|פרק 9 - מעמדם של חברי הכנסת: חובות, זכויות וחסינות}}
*שילה הטיס רולף, '''תפקידו של חבר הכנסת - תפקיד ללא הגדרה''', המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
* שידורי וידאו של [https://www.knesset.tv/knesset-members/ חברי הכנסת], באתר [https://www.knesset.tv/ ערוץ הכנסת]
*[http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/mk_immunity.htm חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם], באתר הכנסת
* [http://www.knesset.gov.il/presence/heb/PresentList.aspx לוח חברי הכנסת הנוכחים במשכן ברגע זה], באתר הכנסת
* {{כתב העת פרלמנט||חקיקה חדשה: תיקון לחוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם|11163/11198|49, 12 בספטמבר 2005}}
* {{כלכליסט|[[שאול אמסטרדמסקי]]|ג'וב החלומות של חברי הכנסת: 5,000 שקל לכל יום עבודה|3213387|11 בפברואר 2009}}
* {{nrg|[[אריק בנדר]]|הכהונה הקצרה ביותר בכנסת: פחות מיממה|408/710|15 באוקטובר 2012|1|2}}
* {{כלכליסט|[[תומר אביטל]]|בדיקת כלכליסט מתי קיבלתם פקס מהכנסת בארבע השנים האחרונות?|3592206|6 בינואר 2013}}
* [https://www.nevo.co.il/law_word/Law01/190_053.doc החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), תשס"א-2001], אתר [[נבו (הוצאה לאור)|נבו]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{חברי הכנסת}}

[[קטגוריה:חברי הכנסת|*]]
[[קטגוריה:ישראל: פוליטיקה]]
[[קטגוריה:משרות פוליטיות בישראל]]