הצגת המקור של הדף "ירושלים"

<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירן. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה.-->
{{פירוש נוסף|נוכחי=בירת מדינת ישראל}}{{מפנה|י־ם|משמעות אחרת|ים (פירושונים)}}{{בוט יישובים/3000||
|שם=ירושלים
|שם בערבית=الْقُدْس/أُورُشَلِيم
|סמל=<div style="display:table; width:100%; background:none;"><div style="display:table-row"><div class="divTableCell" style="display:table-cell;vertical-align:middle; text-align:center;">[[קובץ:Emblem_of_Jerusalem.svg|100x75px|סמל עיריית ירושלים]]</div><div class="divTableCell" style="display:table-cell;vertical-align:middle; text-align:center;">[[קובץ:Flag of Jerusalem.svg|110x70px|דגל עיריית ירושלים]]</div></div><div style="display:table-row"><div class="divTableCell" style="display:table-cell;vertical-align:middle; text-align:center; width:50%;">[[סמל העיר ירושלים|סמל]]</div><div class="divTableCell" style="display:table-cell;vertical-align:middle; text-align:center; width:50%;">[[סמל העיר ירושלים#דגל העירייה|דגל]]</div></div></div>
|תמונה=[[קובץ:Jerusalem infobox image.JPG|280px]]
|כתובית=ממראות העיר
|מקור קואורדינטות=תבנית|
|ראש העיר=[[משה ליאון]]
|מפת עיר=[[קובץ:Jerusalem location map with titles2.png|250px]]|
|אתר אינטרנט=[https://www.jerusalem.muni.il/ jerusalem.muni.il]}}
'''יְרוּשָׁלַיִם''' ({{שמע|קובץ=He-Jerusalem.ogg}}; {{שם בשפת המקור|שם=الْقُدْس|שפה=ערבית|קובץ=ArAlquds.ogg}}, נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין '''أُورُشَلِيم''', אוּרֻשַׁלִים) היא [[עיר הבירה|בירתה]] של [[ישראל|מדינת ישראל]],<ref>{{סחפ|חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל|}}</ref> והעיר הגדולה בה.<ref>{{עכשיו 14||ירושלים: הגדולה ביותר, המתויירת ביותר – ואחת העניות בארץ {{!}} כל הנתונים|ירושלים-הגדולה-ביותר-המתוירת-ביותר-ו|[[17 במאי]] [[2023]]}}</ref>{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|שומרת על מעמדה: ירושלים עדיין העיר הגדולה בישראל|news/israel/Article-1007361|16 במאי 2023}}}} ירושלים מוזכרת בהבלטה בסידור התפילה היהודי, כגון בברכת המזון הנאמרת מדי יום, וכן בתפילת שמונה-עשרה. בירושלים שוכנים על פי חוק מוסדות [[הממשל בישראל|הממשל של ישראל]]: [[הכנסת]], [[בית המשפט העליון]], [[משכן הנשיא]], [[בית אגיון|בית ראש הממשלה]], [[המטה הארצי של משטרת ישראל|המטה הארצי]] של המשטרה ורוב [[משרדי הממשלה]]. ירושלים שוכנת ב[[הרי יהודה]], על [[קו פרשת המים]] הארצי של [[ארץ ישראל]], בין [[הים התיכון]] ו[[ים המלח]], ברום של 570{{הערה|הגובה 570 מטר נמצא בקואורדינטות {{Coord|31|47|33.82|N|35|10|01.07|E|display=inline|type:landmark}} בשכונת [[מוצא]] לפי [[Google Earth]].}} עד 857{{הערה|הגובה 857 מטר בקואורדינטות {{Coord|31|43|52.31|N|35|11|12.05|E|display=inline|type:landmark}} בשכונת [[גילה]] לפי Google Earth.}} מטר מעל [[גובה פני הים|פני הים]]. נכון ל[[אפריל]] [[2023]] מתגוררים בה קרוב ל[[מיליון]] תושבים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/pages/2022/לקט-נתונים-לרגל-יום-ירושלים-2022.aspx|הכותב=למ"ס|כותרת=לקט נתונים לרגל יום ירושלים, 2022|אתר=[[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]|מידע נוסף='''"ביום ירושלים עומד מספר התושבים בה על
כ-971,800 נפש."'''|תאריך=[[26 במאי]] [[2022]]}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/he/city/dashboard/|הכותב=עיריית ירושלים|כותרת=המספרים של השכונות - אוכלוסיית ירושלים|אתר={{סמל|ירושלים}} [[עיריית ירושלים]]|מידע נוסף='''"סה"כ תושבים: 1,040,972"'''|תאריך=[[13 במאי]] [[2022]]}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=למ"ס|שם=אוכלוסייה בישובים שבהם 2,000 תושבים ויותר - אומדנים ארעיים לסוף אפריל 2023|מו"ל=[[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]|שנת הוצאה=[[2023]]|קישור=https://www.cbs.gov.il/he/publications/LochutTlushim/2020/אוכלוסייה2020.xlsx}}</ref>

העיר [[עיר קודש|מקודשת]] לשלוש ה[[דתות אברהמיות|דתות האברהמיות]]: ה[[יהדות]], ה[[נצרות]] וה[[אסלאם]]. היא הייתה המרכז הדתי והמדיני של חיי [[העם היהודי]] בימי קדם, וכן מושא כמיהתו וכיסופיו ב[[גלות (יהדות)|גלות]]. משום חשיבותה הדתית לשלוש הדתות המונותאיסטיות, לאורך ההיסטוריה היוותה העיר מוקד של מאבקים וסכסוכים.

העיר הוקמה ב{{ה|תקופה הכלכוליתית}} על יד מעין ה[[גיחון]], באתר המכונה [[עיר דוד]]. היישוב התמקד בגבעה זו במשך כששת אלפים שנה, עד לאמצע [[ירושלים בתקופת בית שני|תקופת הבית השני]], בה הוסט המוקד העיקרי של העיר לאזורים הנמצאים כיום בתחומי [[העיר העתיקה]]. העיר העתיקה הייתה המוקד העיקרי של העיר עד לסוף [[המאה ה-19|המאה ה־19]], בה התפתחו סביב [[העיר העתיקה]] [[היציאה מהחומות|שכונות העיר החדשה]], והן משכנות בתוכן, נכון לתחילת [[המאה ה-21|המאה ה־21]], את הרוב המוחלט של תושביה. ב־[[1981]] הוכרזה [[העיר העתיקה של ירושלים]] כ[[אתר מורשת עולמית]] על ידי ארגון [[אונסק"ו]],{{הערה|ירושלים באתר אונסק"ו: http://whc.unesco.org/en/list/148}} וב־1982 היא נכנסה לרשימת ה[[אתר מורשת עולמית#אתרים הנתונים בסכנה|אתרים בעולם הנמצאים בסיכון]]{{הערה| [https://whc.unesco.org/en/list/148/indicators/ באתר אונסק"ו]}} בשל מה שהארגון מכנה כ"חשש מאובדן משמעותי של אותנטיות היסטורית ומשמעות תרבותית, העדר מדיניות שימור והשפעות של תכנון העיר".{{הערה|[https://whc.unesco.org/archive/1982/clt-82-conf015-8e.pdf המסמך המתעד את הבקשה. פיסקאות 28–35]}}

== אטימולוגיה ==
{{הפניה לערך מורחב|שמות ירושלים}}
{{חרטומים|ꜣwšꜣmm (ירושלים במצרית, "אוּרוּסַלִים")<ref>M. Vygus. Middle Egyptian dictionary, p. 547</ref>|<hiero>F40*G43*M8*G1*G17*G17*N25</hiero>|תקופה=מצרים|יישור=שמאל}}[[קובץ:EA-287_end.jpg|ממוזער|אורוסלם (ú-ru-sa-lim) ב[[מכתבי אל-עמארנה]], [[המאה ה-14 לפנה"ס|המאה ה־14 לפנה"ס]]. מכתב 287, שורה 61, מאת [[עבדיחפה|עַבְּדִ-חֶבָּה]], מלך ירושלים]]
התעודות הראשונות שבהן נזכר שמהּ של ירושלים היו ב[[כתבי המארות]], ב[[המאה ה-20 לפנה"ס|מאה ה-20 לפנה"ס]] ב[[מצרים העתיקה]], בהם מופיעה העיר תחת השם "אושאמם" (ꜣwšꜣmm), אשר נהגה ככל הנראה כ-"אוּרוּסַלִים" (ú-ru-sa-lim). מחקרים עדכניים טוענים כי השם "אוּרוּסַלִים" מתבסס על [[שלם (אל)|האל שלם]], אל השקיעה הכנעני ("אוּרוּסַלִים" מתורגם ל-"ביתו של שלם" מ[[מצרית קדומה]]).<ref>{{צ-ספר|שם=Jerusalem in Bible and Archaeology: The First Temple Period|קישור=https://books.google.co.il/books?id=yYS4VEu08h4C&pg=PA21&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Society of Biblical Lit|שנת הוצאה=2003|ISBN=978-1-58983-066-0|מחבר=Andrew G. Vaughn, Ann E. Killebrew|שפה=en}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=ירושלים לדורותיה, מעיר יבוסית לבירת עם ישראל|קישור=https://books.google.co.il/books?id=WU1ltl2ZoqkC&pg=PP26&lpg=PP26&dq=%22רושלימום%22&source=bl&ots=xRRpnEydkc&sig=ACfU3U2CR7wkzUqBgzYJmhfq7tyamz0W7g&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwjPytOw88eFAxUYVKQEHR2XDYUQ6AF6BAgIEAM#v=onepage&q=%22רושלימום%22&f=false|מו"ל=Open University of Israel|ISBN=978-965-06-1074-6|שפה=iw}}</ref>{{הערה|שם=קדם וערב|{{צ-ספר|מחבר=[[ע. ג. חורון]]|שם=קדם וערב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=2000|עמ=153}}}}

ב[[המאה ה-19 לפנה"ס|מאה ה-19 לפנה"ס]], נחרט שם העיר על קערה, "רושלימום" (Ru-ša-lim-um), שמתורגם גם ממצרית עתיקה ל-"ביתו של שלום". עם זאת, יש מחלוקת על האם הכוונה באל הכנעני "שלם" או במילה "שלום" ככוונה לעיר שבה "הושכנה שלום".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://newjerusalem12.wordpress.com/2022/11/04/jerusalem-the-foundation-of-peace/|כותרת=Jerusalem—the Foundation of Peace|אתר=New Jerusalem - the Consummation|תאריך=2022-11-04|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-04-17}}</ref>

ב[[מכתבי אל-עמארנה]] מן [[המאה ה-14 לפנה"ס]], הופיע שמהּ של העיר כ"אוּרוּסַלִים".<ref>א"ע 287 שו' 61, ראו {{צ-ספר|מחבר=Jörgen A. Knudtzon|שם=Die El-Amarna-Tafeln, mit Einleitung und Erläuterungen|מקום הוצאה=Leipzig|מו"ל=Hinrichs|שנת הוצאה=1915|עמ=864|קישור=https://archive.org/details/dieelamarnatafel01knud/page/866}}</ref> אזכור [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] של המילה '''ירושלים''' בכתיב זה נמצא ב[[חפירה ארכאולוגית|חפירות]] ליד [[בנייני האומה]] בכניסה לעיר המודרנית, על [[עמוד]] [[סלע|אבן]] [[גליל (גאומטריה)|גלילי]] משלהי [[תקופת בית שני]] ([[המאה ה-1|המאה ה־1]] לספירה), שם הוא מופיע ב[[כתב עברי]] הדומה לזה של ימינו,{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|נחשפה כתובת בת 2,000 שנה המציינת לראשונה את שמה המלא של ירושלים|5366380|9 באוקטובר 2018}}}} וכן ב[[מגילת המלחמה]], אחת מ[[מגילות מדבר יהודה]], אשר מתוארכת לאותה תקופה.{{הערה|{{האקדמיה ללשון העברית - רשומה|על כתובת חנניה מירושלים|2018/10/22}}}}

שמה של העיר ירושלים נגזר מהמילה '''שָׁלֵם''', שהיא אחד משמותיה הקדומים של העיר, כפי שכתוב במקרא: {{ציטוטון|וַיְהִי '''בְשָׁלֵם''' סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְ[[ציון (ירושלים)|צִיּוֹן]]|{{תנ"ך|תהילים|עו|ג|קצר=כן}}}}. בהתאם מקובל לפרש ש[[מלכי-צדק]], הנזכר ב[[בראשית|ספר בראשית]] כמלך שָׁלֵם,{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יד|יח}}}} היה למעשה מלך ירושלים. ב[[תנ"ך]] מופיע שם העיר כמעט תמיד בכתיב חסר, '''ירושלם''', הרומז להגייה קדומה לשם, ''ירושלֵם''; אך כאשר המילה [[ניקוד טברני|מנוקדת]], מופיע באופן חריג [[חיריק]] בין הלמ"ד למ"ם ('''יְרוּשָׁלִַם'''), המצביע על ההגייה המודרנית. הכתיב ירושל'''י'''ם מופיע בתנ"ך בארבעה מקומות בלבד,{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|כו|יח}}; {{תנ"ך|דברי הימים א|ג|ה}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|כה|א}}; {{תנ"ך|אסתר|ב|ו}}.}} אך נעשה לדומיננטי ב[[לשון חז"ל]], והוא המקובל ב[[עברית|שפה העברית]] מאז ועד היום.

התחילית "יְרוּ" לקוחה מן השורש ה[[שפות שמיות|שמי]] י-ר-ה, שפירושו בעברית בת ימינו "ייסד", על פי הפסוק: {{ציטוטון|מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ|{{תנ"ך|איוב|לח|ו|קצר=כן}}}}. לפיכך, על פי חקר המקרא, משמעות השם המקורית היא "ייסד שלם" או "הוליד שלם".{{הערה|שם=קדם וערב}} על פי [[מדרש]] שמתבסס על הפסוק {{ציטוטון|וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה|{{תנ"ך|בראשית|כב|יד|קצר=כן}}}}, השם "ירושלים" הוא הלחם בסיסים של '''יִרְאֶה''', השם שנתן לה [[אברהם]], ושל '''שָׁלֵם''', השם הקדום שנודעה בו העיר בימי מלכי-צדק.{{הערה|{{מדרש רבה|בראשית|נו|י}}.}}

לירושלים שמות רבים: על פי המדרש והמסורת היהודית – לעיר שבעים שמות שונים, המבטאים את חשיבותה ומעלותיה. בין הידועים שבהם: יְרוּשָׁלַיִם, שָׁלוֹם, יִרְאֶה, יְבוּס, [[ציון (כינוי לירושלים)|צִיּוֹן]], חֶפְצִיבָהּ, מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל, יְפֵה נוֹף, קִרְיַת מֶלֶךְ רָב, וְעִיר דָּוִד. בדומה לארץ ישראל, המכונה בשם "הארץ", ו[[בית המקדש]], המכונה "הבית", גם ירושלים נזכרת במקורות בשם "העיר" עם [[ה"א הידיעה]]. כך למשל: {{ציטוטון|חמשה דברים אירעו את אבותינו ב[[שבעה עשר בתמוז]]... נשברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר...|[[גמרא]], [[מסכת תענית]], כ"ו}}.

=== בשפות אחרות ===
[[קובץ:Hadrian_founder_Aelia_Capitolina.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|מטבע המציין את ייסוד '''COL'''onia '''AEL'''ia '''CAPIT'''olina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי. בצד השני של המטבע טבועה דמותו של [[אדריאנוס]]]]
ב[[תרגום השבעים]], תרגום התנ"ך ל[[יוונית עתיקה]], תועתק שם ירושלים ל-"''Ιερουσαλήμ''" (יֶרוּסַלִים), ובמקורות יווניים עתיקים אחרים קיים גם הכתיב Ἱεροσόλυμα (הִייֶרוֹסוֹלִימָה). פירוש המילה "הִייֶרוֹס" (''ἱερός'') ב[[יוונית]] הוא "קדוש", ובשל מעמדה הדתי של ירושלים שמה פורש לעיתים קרובות בדרך זו. ב[[וולגטה]], תרגום המקרא ל[[לטינית]], תועתק השם ל"הִייֶרוּסַלֶם" (''Hierusalem''), ובתרגום ה[[פשיטתא]] ל[[סורית|ארמית סורית]] נקראת העיר "אוּרִשְׁלֶם" (ܐܽܘܪܺܫܠܶܡ). שמהּ של ירושלים ברוב לשונות אירופה העכשוויות נגזר מהשם היווני או הלטיני, בשינויים פונטיים, המשתקפים גם בכתיב.

בשנת [[130]], לאחר שירושלים היהודית חרבה ב[[המרד הגדול|מרד הגדול]], הקים [[קיסר רומא|הקיסר הרומי]] [[אדריאנוס]] על חורבותיה עיר רומית, לה נתן את השם הלטיני [[איליה קפיטולינה|'''אַיְלִיָה קַפִּיטוֹלִינָה''']] (Aelia Capitolina): "איליה" - על שם משפחתו, בית אַיְלִיָה (''Gens Aelia''), ו"קפיטולינה" מלשון קַפִּיטוֹלִינוּס (''Capitolinus''), אחד מתאריו של [[יופיטר (מיתולוגיה)|האל יופיטר]]. השם הלטיני היה בשימוש במשך כל [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]], ואף שהקיסר הנוצרי [[קונסטנטינוס]] החיה את שם ירושלים בצורתו היוונית (''Ιερουσαλήμ''), ב[[ירושלים בתקופה הביזנטית|ירושלים הביזנטית]] שימשו שני השמות זה לצד זה. אף בשנים הראשונות לאחר [[הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל|הכיבוש המוסלמי]] אף היה מקובל להשתמש בגרסה הערבית "איליא" (إيلياء), אך בחלוף הזמן השימוש בשם זה נעלם. השם "אוּרְשַלִים" (أُورْشَلِّيم), שהוא שערוב של השם הארמי "אורשלם", ממשיך להתקיים בעיקר במגזר ה[[ערבים נוצרים|ערבי-נוצרי]], וכך גם בתרגומי המקרא וכתבי הקודש הנוצריים לערבית.

השם הנפוץ ביותר לירושלים ב[[ערבית]], בעיקר בקרב מוסלמים, הוא '''אַל-קֻדְס''' (القُدْس), שפירושו המילולי הוא "הקדושה". שם זה התקבע ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]].{{הערה|[[ברוך קימרלינג]] ו[[יואל שמואל מגדל]], '''פלסטינים: עם בהיווצרותו''', עמ' 66.}} בהקשרים דתיים אסלאמיים, מכונה ירושלים בערבית: القدس الشريف ("אַל-ק֫וּדְס אַ-שַׁרִ֫יף"), כלומר "ירושלים הנכבדת" או "ירושלים הנעלה". במסמכים רשמיים של מדינת ישראל בערבית, בשילוט דרכים ובשידורי הרדיו והטלוויזיה הישראלים בערבית מוזכרים שני השמות האמורים יחד: "אורשלים אל-קדס" (أورشليم القدْس).<ref>{{צ-ספר|מחבר=ניר חסון|שם=אורשלים: ישראלים ופלסטינים בירושלים 1967–2017|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=2017}}</ref> במקורות אסלאמיים מוקדמים מוזכרת העיר בשם "בַּ֫יְת אַלְמֻקַ֫דָס" (بيت المقدس), הנגזר מ"בית המקדש" העברי.{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|כתובת ערבית קדומה: אל-אקצא - "בית אלמקדס"|4873025|1 בנובמבר 2016}}|שם=כתובת ערבית}}{{הערה|[[זאב וילנאי]], שמות ערביים של מקומות בארץ-ישראל בספרות העברית של ימי הבינים. ציון; חוברת א'- ה, (תשרי ת'ש), עמ' 76|שם=וילנאי 76}}{{הערה|{{ynet|טלי פרקש|תעלומת המנורה: סמלים יהודיים על חפצים מוסלמיים|5052321|5 בדצמבר 2017}}|שם=:2}}

בשפה ה[[אנגלית]] נקראת העיר "Jerusalem" (נהגה "גֶ'רוּזַלֶם"), בהתבסס על הכתיב הלטיני ''Ierusalem'', וברוב לשונות מערב אירופה העכשוויות מקובל כתיב דומה (אם כי ההגייה משתנה בהתאם לשפה). ב[[יוונית מודרנית]] שם העיר הוא "Ιεροσόλυμα" (הִייֶרוֹסוֹלִימָה), ב[[רוסית]]: "Иерусалим" (יֶרוּסַלִים), וב[[ארמנית]]: "Երուսաղեմ" (יֶרוּסַגֶֿם).

==היסטוריה==
<!-- כשמתקנים משהו בחלק זה יש לוודא שמתקנים גם בערך המורחב. אם מוסיפים – יש קודם כל להוסיף בערך המורחב, ופה רק תמציתי, אם בכלל. -->
{{ערך מורחב|היסטוריה של ירושלים}}

{| class="toccolours mw-collapsible mw-collapsed" align="left" width="330"
! colspan="3" |לוח תקופות היסטוריות של ירושלים
|-
|[[קובץ:Blank_flag_large.PNG|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[כנען]]
|[[האלף השני לפנה"ס]] – 879 [[לפנה"ס]]
|-
|[[קובץ:Blank_flag_large.PNG|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[ממלכת ישראל המאוחדת]]
|879 [[לפנה"ס]] – 796 לפנה"ס
|-
|[[קובץ:Blank_flag_large.PNG|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[ממלכת יהודה]]
|[[המאה ה-8 לפנה"ס|המאה ה־8 לפנה"ס]] – [[586 לפנה"ס]]
|-
|[[קובץ:Blank_flag_large.PNG|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[האימפריה הנאו-בבלית]]
|[[586 לפנה"ס]] – [[539 לפנה"ס]]
|-
|[[קובץ:Blank_flag_large.PNG|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[הממלכה האחמנית]]
|[[539 לפנה"ס]] – [[332 לפנה"ס]]
|-
|[[קובץ:Blank_flag_large.PNG|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[הממלכה הסלאוקית]]
|[[332 לפנה"ס]] – [[167 לפנה"ס]]
|-
|[[קובץ:Emblem of the Hasmonean dynasty.svg|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[ממלכת החשמונאים]]
|[[140 לפנה"ס]] – [[67 לפנה"ס]]
|-
|[[קובץ:Nova_Roma_Flag.svg|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[פרובינקיה יודיאה]]
|[[6]] – [[135]]
|-
|[[קובץ:Nova_Roma_Flag.svg|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[סוריה פלשתינה]]
|[[136]] – [[395]]
|-
|[[קובץ:Palaiologos dynasty flag.svg|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[האימפריה הביזנטית]]
|[[395]] – [[637]]
|-
|[[קובץ:Blank_flag_large.PNG|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[בית אומיה]]
|[[637]] – [[750]]
|-
|[[קובץ:Blank_flag_large.PNG|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[בית עבאס]]
|[[750]]–[[1055]]
|-
|[[קובץ:Blank_flag_large.PNG|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[השושלת הסלג'וקית]]
|[[1055]]–[[1099]]
|-
|[[קובץ:Vexillum Regni Hierosolymae.svg|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[ממלכת ירושלים]]
|[[1099]]–[[1291]]
|-
|[[קובץ:Mameluke Flag.svg|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[הסולטנות הממלוכית]]
|[[1291]]–[[1517]]
|-
|[[קובץ:Ottoman flag.svg|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[האימפריה העותמאנית]]
|[[1517]]–[[1922]]
|-
|[[קובץ:Flag of the United Kingdom.svg|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[המנדט הבריטי]]
|[[1922]]–[[1948]]
|-
|[[קובץ:Flag of Israel.svg|גבול|מרכז|26x26 פיקסלים]]
|[[ישראל]]
|[[1948]] – הווה
|-
|}

===מהתקופה הכלקוליתית ועד תקופת הברונזה===
{{ערך מורחב|ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה}}
על-פי [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]], תחילת תקופת ההתיישבות בירושלים מתוארכת ל[[התקופה הכלקוליתית|תקופה הכלקוליתית]], סביבות האלף ה-5 לפנה"ס. בחפירות שנערכו ב-2009 בשכונות בקצה העיר, התגלו ממצאים ארכאולוגיים קדומים אף יותר, המתוארכים ל[[תקופה נאוליתית בארץ ישראל|תקופה הנאוליתית]]{{מקור|נושא=היסטוריה|נושא2=יהדות}}. ממצאים אלה מעידים על התיישבות בעת העתיקה, באזור השוכן על הגבעה המכונה "[[עיר דוד]]". ההתיישבות במקום זה נסמכה על הקרבה ל[[מעיין הגיחון]], ששימש מקור מים לתושבי המקום, ונקודת ציון אסטרטגית החולשת על השטח הסובב אותה. עם הפיכת העיר ליישוב קבע, ניצלו תושביה את תנאי השטח הטופוגרפיים ההרריים, הקשים לטיפוס, להגנה טבעית מפני כובשים.

[[קובץ:City of David.jpg|ממוזער|שמאל|250px|עיר דוד – שחזור מתוך [[דגם ירושלים בסוף ימי בית שני]]]]
ב־1909 התגלו באזור מעיין הגיחון, במחקר ארכאולוגי בראשות [[מונטגיו פארקר]], שברי [[חרס]] שתוארכו ל[[תקופת הברונזה]] הקדומה. ממצאים אלה היוו עדות למגורים בסמוך למקום. הפיכת ירושלים מ[[יישוב ארעי]] ל[[עיר קבע]] התרחשה, ככל הנראה, במהלך [[המאה ה-19 לפנה"ס|המאה ה־19 לפנה"ס]].

ב[[תקופת הברונזה המאוחרת]], במהלך [[המאה ה-14 לפנה"ס|המאה ה־14 לפנה"ס]], ביססה ירושלים את מעמדהּ כעיר-מדינה כנענית מבוצרת וחשובה. על כך מעידים [[מכתבי אל-עמארנה]], שבהם מוזכרת ירושלים פעמיים.

===העת העתיקה===
{{ערך מורחב|ערכים=[[ירושלים בתקופת בית ראשון]], [[שיבת ציון]], [[ירושלים בתקופת בית שני]]}}

{{הערה|{{צ-מאמר|שם=The Name Jerusalem in a Late Second Temple Period Jewish Inscription|קישור=https://www.academia.edu/44484716/The_Name_Jerusalem_in_a_Late_Second_Temple_Period_Jewish_Inscription|כתב עת=Tel Aviv|שנת הוצאה=2020-01-01|עמ=108|כרך=47|מחבר=Yuval Baruch, Danit Levi, Ronny Reich}}}}על פי המסופר ב[[מקרא]], הייתה ירושלים עיר [[יבוסים|יבוסית]] עד ל[[כיבוש ירושלים בידי דוד|כיבושהּ]] בידי [[דוד המלך]], שקבע בה את מרכז שלטונו.

בנו, [[שלמה המלך]], בנה בה את [[בית המקדש הראשון]]. ירושלים שכנה תחילה על הגבעה המזוהה כ"[[עיר דוד]]", ומאוחר יותר התפשטה משם צפונה ל[[הר הבית]]. ב-[[המאה ה-6 לפנה"ס|598 לפנה"ס]] נכבשה [[ממלכת יהודה]] על ידי [[האימפריה הנאו-בבלית]]. אחרי ניסיון התמרדות של המלך [[צדקיהו]] כנגד אדוניו הבבלים, הטיל [[נבוכדנצר השני|נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי]] מלך בבל מצור על העיר, וב-[[586 לפנה"ס]] כבש אותה. כעבור כחודש החריב [[נבוזראדן|נְבוּזַרְאֲדָן]], [[שר צבא]]ו, את ירושלים וחולל את [[חורבן בית המקדש הראשון]].

עם יציאת היהודים ל[[גלות בבל]] מלאה ירושלים בני עמים מקומיים, בעיקר [[שומרונים]] (או [[כותים|כּוּתִים]]). כשבעים שנה לאחר חורבן בית המקדש הראשון, עם עליית [[הממלכה האחמנית|האימפריה הפרסית]] ופרסום [[הכרזת כורש]] ב-[[המאה ה-6 לפנה"ס|538 לפני הספירה]], שוקמה והוכרזה ירושלים מחדש כבירת ה[[פחווה]] ביהודה. רבים מגולי בבל [[שיבת ציון|שבו]] אליה והקימו בה את [[בית המקדש השני]]. גם לאחר השיבה המשיכו לשבת בה לא־יהודים, כמו ה[[פיניקים]].<ref>{{ציטוטון|וְהַצֹּרִים יָשְׁבוּ {{מונחון|בָהּ|בירושלם}} מְבִיאִים [[דג|דָּאג]] וְכָל מֶכֶר.|{{תנ"ך|נחמיה|יג|טז|קצר=כן}}}}<!--מקורות אקדמיים והרחבה בנושא ניתן למצוא בערך המורחב "ירושלים בתקופת בית שני"--></ref>

{{ערך מורחב|ערכים=[[איליה קפיטולינה|ירושלים בתקופה הרומית]], [[ירושלים בתקופה הביזנטית]]}}

ב-[[המאה הרביעית לפני הספירה|332 לפנה"ס]] כבש [[אלכסנדר מוקדון]] את יהודה ללא קרב והשליט בירושלים [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|משטר כיבוש הלני (יווני)]]. משטר זה התאפיין בחקיקת חוקים דרקוניים ובאכיפתם על היהודים, בכללם כאלה הסותרים את עיקרי הדת היהודית, דוגמת הניסיון לכפות עליהם [[המרת דת|להמיר את דתם]] ולאכול [[כשרות|מזונות שאינם כשרים]]. כפייה זאת הובילה לפריצת [[מרד החשמונאים]], ב־1[[המאה ה-2 לפנה"ס|67 לפני הספירה]]. בתום מרד זה, כבשה משפחת [[החשמונאים|בית חשמונאי]] את יהודה מידי השלטון ההלני, ושלטה בירושלים עד כיבושהּ בשנת [[המאה הראשונה לפני הספירה|63 לפני הספירה]], בידי צבא [[רומא העתיקה|האימפריה הרומית]].

ב-37 לפני הספירה מינו הרומאים את [[הורדוס]] למלך יהודה מטעמם. הורדוס הרחיב ופיאר את העיר ובנה בה את [[מקדש הורדוס]]. ב-[[66]] לספירה פרץ "[[המרד הגדול]]" נגד הרומאים. מרד זה דוכא ביד קשה ב-[[69]], עם הגעתו של [[טיטוס|טִיטוּס]] לשערי ירושלים, בראש צבא רומי גדול. טיטוס כבש את העיר בשנת [[70]], שרף אותה וחולל את [[חורבן בית המקדש השני]].

במהלך דיכוי המרד הגדול נהרגו וגורשו יהודים רבים. העיר עברה טלטלה דמוגרפית והפכה למרכז שלטון רומי. היא אוכלסה בעיקר בחיילי לגיונות הצבא הרומי ובבני לאומים אחרים. מעט היהודים שנותרו בה התגוררו ב[[הר ציון]]. באותה עת החלה ה[[נצרות]] להתפשט ברחבי ארץ ישראל, ובפרט בירושלים. לאחר [[מרד בר כוכבא]], שהתרחש בין השנים 132–135, התרוקנה ירושלים באופן כמעט מוחלט מתושביה היהודים, ומפרק זמן של כ-500 שנים לא הגיעו לידי החוקרים כמעט עדויות לקיום קהילה יהודית בה.

[[קובץ:Madaba map.jpg|ממוזער|250px|תיאור ירושלים הביזנטית ב[[מפת מידבא]]]]

ירושלים עמדה בחורבנהּ עד תקופתו של הקיסר [[אדריאנוס]], שהחל לבנותה מחדש ב־1[[130|30]] לספירה. העיר נשאה צביון רומי, וכונתה [[איליה קפיטולינה|אַיְלִיָה קַפִּיטוֹלִינָה]]. השלטון הרומי בעיר אסר בהוראת הקיסר אדריאנוס על כניסת יהודים לתחומהּ. ב־1[[133|33]] השתלטו מורדים יהודים בראשותו של [[בר כוכבא]] על ירושלים, בניסיון להפיל את השלטון הרומי. המרד דוכא באכזריות בידי חיילי הצבא הרומי והעיר שבה לשליטה רומית ב־1[[136|36]] לספירה.

מעמדהּ הרם של העיר החל לדעוך החל מאמצע [[המאה השלישית]], עם פינויו ההדרגתי של [[הלגיון העשירי פרטנסיס]], שהיה מוצב בעיר. החל מ-[[324]] לספירה, עם הפיכת [[האימפריה הרומית]] לנוצרית (בתחילת [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל]]), מלאה ירושלים אנשי דת ונזירים נוצְרים, במשך כ-300 שנה ויותר.

מימי הקיסר [[קונסטנטינוס]], בראשית התקופה הביזנטית, עלתה קרנה של ירושלים כקדושה ל[[נצרות]], והיא הפכה למרכז דתי חשוב במהלך [[המאה הרביעית]] לספירה. בהקשר זה נבנתה בעיר [[כנסיית הקבר]] וכנסיות נוספות אחרות. [[כיבוש ירושלים בידי הפרסים]] ב-[[614]], קטע זמנית את השלטון הנוצרי-ה[[ביזנטי]] בעיר. ב-[[628]] שבו הביזנטים לשלוט בירושלים למשך עשר שנים נוספות בלבד, עד [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|לכיבושהּ הסופי בידי הערבים]].

=== ימי הביניים ===
{{ערך מורחב|ערכים=[[ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת]], [[ירושלים בתקופה הצלבנית]], [[ירושלים בתקופה הממלוכית]]}}

ב-[[636]], לאחר המפלה הביזנטית ב[[קרב הירמוך]], הגיעו הערבים-מוסלמים לשערי ירושלים, שנפלה לידם לאחר מצור של שישה חודשים. במסגרת הסכם הכניעה שנערך בין הכובשים הערבים לבין אזרחי העיר באותה העת, הובטח שלומם של הנוצרים וכן שלמות כנסיותיהם. הח'ליף [[עבד אל-מלכ]] בנה ב-[[691]] את [[כיפת הסלע]] על הר הבית. ירושלים עברה לשלטון חליפות [[בית אומיה]] עד שנת [[750]], ולאחריו – ל[[ח'ליפה|ח'ליפות]] [[בית עבאס]], עד [[969]]. בשנה זאת, עברה ירושלים לידי ה[[השושלת הפאטמית|פאטימים]].

המזרח התיכון וארץ ישראל בתוכו נכנסו לתקופה של אי יציבות, אותה ניצלו ב־1[[1071|071]] ה[[סלג'וקים]], אשר כבשו את ירושלים והחזיקו בה במשך תקופה קצרה. הכיבוש הערבי-מוסלמי חולל בירושלים מהפך דמוגרפי: היישוב הנוצרי בה הצטמצם מאוד, והתרבו בה הן המוסלמים שהיגרו אליה מ[[חצי האי ערב]], והן היהודים, אשר הורשו לשוב אליה לאחר שנים ארוכות.

ב־1033 החריבה [[רעידת אדמה]] את [[חומות ירושלים]] הדרומיות. בעטייה צומצם רכיב ההגנה של החומה, דרום העיר ננטש ותושביו היהודים נאלצו להעתיק מגוריהם לחלקהּ הצפוני של העיר.

עד 1099 הייתה רוב אוכלוסיית העיר ערבית, ובמקביל חיו בה קהילות יהודיות ונוצריות גדולות. היישוב היהודי בירושלים התרכז בעיקר בהר ציון.

[[ממלכת ירושלים|עם נפילת העיר בידי הצלבנים]] ב־1099, שבה ירושלים לשליטת הנוצרים למשך כמאה שנים, בשני פרקי זמן נפרדים: בין השנים 1099–1187, ושוב בשנים: 1229–1244.

במהלך שלטון הכיבוש הצלבני בירושלים נטבחו רוב יושביה היהודים והמוסלמים, והיא הפכה חלקית ל[[עיר רפאים]]. הצלבנים התקשו למלאהּ במאמינים נוצרים, ולשם כך עודדו עולי רגל נוצרים מארמניה ומ[[מזרח אירופה]] להגר אל העיר הנטושה. הצלבנים פיתחו את מערך השווקים בעיר, ובהמשך חל גידול במספר תושביה הנוצריים. מוסלמים ויהודים לא הורשו לגור בה, והם ביקרו שם לעיתים נדירות בלבד.

[[קובץ:1581 Bunting clover leaf map.jpg|ממוזער|250px|[[מפת בינטינג|מפת העולם בצורת תלתן]], אותה יצר [[היינריך בינטינג]] ב־1594, בה מוצגת ירושלים כמרכז העולם]]
ב־1[[1187|187]] כבש [[צלאח א-דין]] את ירושלים, ורוב האוכלוסייה הנוצרית סולקה ממנה, מלבד קהילה נוצרית-מזרחית קטנה. העיר קיבלה צביון מוסלמי למשך 700 השנים הבאות. חלק ממשפחות האצולה המוסלמיות בירושלים, שהתיישבו בה באותה תקופה, שרדו עד ימינו אלה: משפחות [[משפחת חוסייני|חוסייני]], [[משפחת נשאשיבי|נשאשיבי]], [[משפחת ח'אלידי|ח'אלידי]], [[משפחת דג'אני|דג'אני]], [[משפחת נוסייבה|נוסייבה]] ואחרות.

באביב 1219 חרבו [[חומות ירושלים]],{{הערה|[[נתן שור]], מדוע בנה סולימאן המפואר את חומות ירושלים, '''[[זאב וילנאי]]''', הוצאת ספרים אריאל, 1987.}} והעיר נותרה ב-316 השנים הבאות ללא חומות.{{הערה|'''חדשות ארכאולוגיות''', נ"ז, נ"ח, ירושלים ניסן תשל"ו; נתן שור, '''קרדום''', 23-21, (יוני 1982), עמ' 40.}}

לאחר [[מסע הצלב השישי]] שבה העיר לשליטת הצלבנים, והם החזיקו בה עד שחרבה שוב ב־1244, הפעם מידי ה[[ח'ווארזם|ח'וואריזמים]].

ב־[[1260]], בתום שלטון הח'וואריזמים, נפלה העיר בידי ה[[ממלוכים]], [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|שהשתלטו על הארץ]] והחזיקו בה עד 1516. בתקופת [[האימפריה הממלוכית]] הפכה ירושלים לעיר חסרת חשיבות אסטרטגית, המרוחקת מ[[דרך הדואר]]. הממלוכים בנו בה מבני שלטון ודת רבים, ביניהם [[ארמון|ארמונות]] ומבנים מפוארים, ששימשו מרכזי לימוד לכתבי [[הקוראן]].
תושבי ירושלים בעת ההיא היו ברובם עניים. אף ליהודים, אשר הורשו לשוב לירושלים בראשית הכיבוש הממלוכי, לקח זמן רב להתבסס בה. תיאורו של ה[[רמב"ן]], שביקר בירושלים ב־[[1267]], מלמד כי הוא מצא בה כ-2,000 תושבים, מתוכם כ-300 נוצרים, ואילו היהודים היו מתי מעט: {{ציטוטון|ואין ישראל בתוכה, כי אם שני אחים צבעים, קונים צביעה מאת השלטון.|איגרת הרמב"ן, 1267}}. בהמשך גדלה האוכלוסייה היהודית בעיר, ובהשפעת הספרות הערבית של התקופה החלה העיר להיקרא על שם [[בית מקדש]]: "בית אלמקדס".{{הערה|שם=וילנאי 76}}{{הערה|שם=כתובת ערבית}}

בתקופה זאת נתקבע מעמדהּ של ירושלים בתודעה האסלאמית כעיר קודש, השלישית ברמת קדושתהּ, אחרי [[מכה]] ו[[אל-מדינה]].{{הערה|קביעה זו היא הנפוצה והמקובלת במחקר. ראו למשל: [[יוסף דרורי]], '''ירושלים בתקופה הממלוכית''', '''[[אריאל (כתב עת)|אריאל]]''', עמודים 84-83.}}

=== העת החדשה ===
{{הפניה לערך מורחב|ירושלים בתקופה העות'מאנית}}
במהלך [[המאה ה-15|המאה ה־15]] החלה העיר העתיקה להתגבש בפורמט ארבעת הרבעים המוכרים לנו כיום. רוב תושביה בעת ההיא היו מוסלמים. [[מפקד אוכלוסין|מפקדי אוכלוסין]] שנערכו בעיר במאות ה-18 וה-19 ([[ירושלים#דמוגרפיה וסטטיסטיקה|ראו טבלה מצורפת]]), העידו על גידול האוכלוסייה היהודית בעיר, בעוד חלקהּ של האוכלוסייה הנוצרית בה הלך ופחת.

[[קובץ:Ben_Zakai.jpg|ממוזער|250px|בית-הכנסת [[עליית מגורשי ספרד|הספרדי]] "רבי יוחנן בן-זכאי", [[העיר העתיקה]], 1893]]
ב־[[1517]] נכבשה והארץ בידי [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|האימפריה העות'מאנית]]. ה[[סולטאן]] [[סולימאן המפואר]] בנה סביב העיר את [[חומות ירושלים]] ובהן את [[שערי ירושלים]] ושיפץ בין היתר גם את [[מגדל דוד]]. עם זאת, במהלך שקיעתהּ הממושכת של [[האימפריה העות'מאנית]], התדרדר גם מצבהּ הכלכלי והדמוגרפי של ירושלים וחלקים גדולים של [[העיר העתיקה]] הפכו שוממים. לאורך [[המאה ה-18|המאה ה־18]] ו[[המאה ה-19|המאה ה־19]] החל היישוב היהודי להתעצם, ולקראת סוף המאה הוא מנה כ-11,000 נפש – הקהילה הגדולה ביותר בעיר.{{הערה|[[מאיר בן דב|מאיר בן דוב]], '''ירושלים בראי הדורות – מסע בירושלים לתולדותיה''', [[כרטא]] – החברה הישראלית למפות ולהוצאה לאור, 2008.}}

חבורת רבי [[יהודה החסיד (ירושלים)|יהודה החסיד]], בני [[יהדות אשכנז]], אשר [[עלייה לארץ ישראל|עלתה לארץ ישראל]] ב־1700, סולקה מן העיר עקב חוב כספי גדול לבנאים מוסלמים. במקביל, מצבם הכלכלי של יהודי העיר השתפר בראשית המאה ה־19 הודות ל[[עליית תלמידי הגר"א]]{{הבהרה|כיצד הם תרמו לשיפור המצב הכלכלי?}}, בראשות רבי [[מנחם מנדל משקלוב]], ובעיקר הודות לסיוע מצד [[משפחת רוטשילד]]; האחרונה פרעה את חובותיה של חבורת רבי יהודה החסיד, ואיפשרה לחבריה לשוב ולגור בירושלים בבטחה.

==== המאה ה־19 ====
[[קובץ:-Jerusalem- - Johann Daniel Herz Senior invent. delin. sculpsit et excudit ., -ca.1735- (cropped).jpg|ממוזער|טקסט=מפה דמיונית של ירושלים מן המאה ה־18, דניאל הרץ|מפה דמיונית של ירושלים מן המאה ה־18, דניאל הרץ]]
במאה ה-19 החלו [[קולוניאליזם בארץ ישראל במאה ה-19|המעצמות הקולוניאליות האירופאיות]] לגלות עניין בארץ ישראל בכלל, ובירושלים בפרט. מחקרים ופרסומים שונים אודותיהן ראו אור והעלו את המודעות אליהן, בקשר לחשיבותן הדתית, התרבותית וההיסטורית. בהמשך החלו המעצמות לבנות בעיר מוסדות דת ותרבות, חינוך, מחקר, בריאות ותיירות, וכן להציב בה קונסולים ואנשי דת מטעמן. בתחילה בנו המעצמות את מבניהן בשטחים שבין החומות, ולאחר זמן מה גם מחוצה להן. במחצית השנייה של [[המאה ה-19|המאה ה־19]] גברה עוד יותר ההשפעה האירופאית.

הציבור הנוצרי בירושלים כלל [[ערבי]]ם, ילידי אירופה, [[תושב ארעי|תושבים ארעיים]], ואנשי כמורה ודת.

[[היציאה מן החומות]] הקיפה גם את הציבור היהודי. ב־[[1860]] נוסדה השכונה היהודית [[משכנות שאננים]] בידי [[משה מונטיפיורי]], והייתה לשכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות בירושלים. אחריה נבנו שכונות יהודיות נוספות, בהן "[[שכונת חצר|שכונות חצר]]", השוכנות כיום במרכז העיר והיו אבני יסוד עבור העיר החדשה; בין היתר נבנו [[שכונת הבוכרים]], [[מחנה ישראל]], [[נחלת שבעה]], [[בית דוד (שכונה)|בית דוד]] ו[[מאה שערים]].

בכתבה "בניינים ופרוורים חדשים", אשר התפרסמה בעיתון "[[המליץ]]", בי"ט באב תר"מ (1880), דווח כי "בירושלים הושלש מספר הבתים", והוצג בה תיאור מפורט אודות פלאי הבנייה:{{ציטוט|תוכן=האדון ל. שיק איש אשכנזי אדריכל חכם משגיח על בניני העיר (בוי-אינספעקטור) בירושלים כותב: בירושלים יסדו היהודים אגודות שותפים ויבנו בניינים רבים, ארוכים בתבניתם כאוהלים ומסוגלים לישיבת משפחות רבות, מספר הבתים בירושלים גדל במשך כ"ה השנים האחרונות על אחת שתים או גם על אחת שלוש.|מקור=המליץ, "בנינים ופרברים חדשים", י"ט אב תר"מ, (1880), מתוך: '''"ארץ ציון ירושלים"''', [[שלמה שבא]], [[דן בן אמוץ]], הוצאת זמורה, ביתן, מודן, 1973, שער ראשון: ארץ חמדת אבות (1857–1882), פרק: ערים ומושבות, עמוד 30|מרכאות=כן}}

==== המאה ה־20 ====
{{ערך מורחב|ערכים=[[ירושלים בתקופת המנדט הבריטי]], [[המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות]], [[ירושלים המחולקת]], [[הכרזת ירושלים כבירת ישראל]], [[מערב ירושלים]]}}

ב־1917 עברה ירושלים לידי [[כיבוש ירושלים בידי הבריטים|שלטון המנדט הבריטי]], שקבע אותה כבירת [[ארץ ישראל]] וריכז בה את מוסדות שלטונו, בכללם: מקום מושבו של [[הנציב העליון]], [[משרדי הממשלה]], [[בית המשפט העליון]] ו[[בית הסוהר המרכזי בירושלים|בית הסוהר המרכזי]].

בעת ההיא, שימשה ירושלים כמרכז המדיני של היישוב היהודי והתנועה ה[[ציונות|ציונית]], ובה שוכנו המוסדות הלאומיים: [[ועד הצירים]], [[הסוכנות היהודית לארץ ישראל]], [[הוועד הלאומי]], [[הקרן הקיימת לישראל]] ו[[קרן היסוד]]. נוסף על מוסדות אלה נבנתה גם [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], השוכנת על [[הר הצופים]].

[[קובץ:Split_jerusalem_map.jpg|ממוזער|250px|מפת [[הקו העירוני]] בשנים 1948–1967]]

ב[[כ"ט בנובמבר]] 1947, לאחר ההכרזה על חלוקת ארץ ישראל בעצרת [[האומות המאוחדות|האו"ם]], פרצה [[מלחמת העצמאות]]. על פי [[תוכנית החלוקה]] של האו"ם, אמורות היו ירושלים ו[[בית לחם]] להיכלל ב[[אזור נייטרלי]], תחת שליטה בינלאומית. אולם, שני הצדדים – הן היהודי והן הערבי – התעלמו ממנה, וחתרו כל אחד [[המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|להגיע למצב של שליטה על העיר ועל סביבתהּ]].

כוחות הלוחמים הערביים בעיר הורכבו מתושבים מקומיים, כמו גם מכוחות עזר של מתנדבים, שנשלחו אליה מ[[מדינות ערב]]. כוחות אלה כללו את "[[הלגיון הערבי]]", "[[האחים המוסלמים]]" וצבא סדיר מ[[מצרים]]. הערבים הטילו מצור על העיר, והפסיקו את אספקת ה[[מים]] לתושביה. ההגנה על העיר ועל היישובים סביבה הופקדה בידי [[חטיבת עציוני]], ואילו על ה[[פרוזדור ירושלים|פרוזדור לירושלים]] הייתה אמונה [[חטיבת הראל]] של [[הפלמ"ח]]. לאחר קרבות עזים ועקובים מדם, השכילו [[השיירות לירושלים|שיירות המשוריינים]] היהודיים לפרוץ את המצור שהוטל על העיר, תוך כדי שפילסו אליה דרך, באמצעותה סיפקו לתושביה מזון, מים וציוד.

ב[[לטרון]] התנהלו בין הצדדים קרבות כבדים. במסגרת [[מבצע נחשון]] נכבשו כפרים ערביים בדרך לירושלים, אך חרף זאת נחסמה הגישה לעיר הרמטית החל מסוף חודש אפריל, והעיר הייתה נתונה במצור.

במאי 1948 עזבו הבריטים את העיר והארץ, והמלחמה התעצמה. העיר העתיקה נפלה בידי הלגיון הירדני, שהשתלט על מזרחהּ של העיר. בד בבד, השתלט הכוח היהודי על השכונות הערביות במערבה של העיר, בכללן [[קטמון]], [[טלביה]] ו[[בקעה (שכונה)|בקעה]]. המצור על העיר נמשך עד פילוס [[דרך בורמה (ישראל)|דרך בּוּרְמָה]] החדשה, ביולי 1948, ומאז יכלו שיירות אספקת מזון וציוד לתושבי העיר, לנסוע אליה ברציפות ובביטחון יחסי.

בנובמבר 1948 הוכרזה [[הפסקת אש]] בעיר והמלחמה תמה. שנה לאחר מכן, ב-5 בדצמבר 1949, [[הכרזת ירושלים כבירת ישראל|הכריז]] [[דוד בן-גוריון]] על ירושלים כבירת ישראל.{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/docs/heb/bengurspeech.htm ראש הממשלה דוד בן-גוריון מודיע בכנסת כי ירושלים היא בירת ישראל], אתר [[הכנסת]].}}

בין השנים 1948–1967 הייתה העיר חצויה. [[הקו העירוני]] ("קו התפר") היה קו [[שביתת נשק|שביתת הנשק]], כפי שסוכם ב[[הסכמי רודוס]], כקטע של [[הקו הירוק]]. אורכו היה שבעה קילומטרים, והוא חילק את העיר בין [[מזרח ירושלים]], שהייתה אז חלק מ[[הממלכה הירדנית ההאשמית]], ובין מערב ירושלים, שהייתה בשליטת מדינת ישראל. משני צידי הקו פרסו הצדדים ביצורים ומכשולים, ובניינים שונים לאורכו שימשו כ[[בסיס צבאי|עמדות צבאיות]]. כל [[העיר העתיקה]], השכונות שמצפון לה, ו[[הר הזיתים]] נכללו בתחום השליטה הירדני. מערב העיר, וכן [[מובלעת]] על [[הר הצופים]] בצפון-מזרחהּ של העיר – נכללו בתחום השליטה הישראלי. באזור [[ארמון הנציב]] היה [[אזור מפורז|שטח מפורז]], בשליטת האו"ם, והארמון עצמו נקבע כמטה משקיפי האו"ם. [[שער מנדלבאום]] הפריד בין שני חלקי העיר, ודרכו ניתן היה לעבור מחציה האחד של העיר למשנהו. המעבר נוהל על ידי אנשי [[מכס]] ישראליים וירדניים, שימש בעיקר למעבר [[דיפלומט]]ים ואנשי או"ם, וכן למעבר [[צליין|צליינים]] [[נצרות|נוצריים]] ב[[חג המולד]]. משער זה יצאה שיירת חיילים ושוטרים, דו-שבועית, לשם הגנה על [[הר הצופים#מובלעת הר הצופים|המובלעת הישראלית בהר הצופים]].

שכונות ירושלים המערבית שלאורך הקו היו לשכונות סְפָר, שאליהן צלפו מפעם לפעם חיילים ירדניים; על כן הן הפכו ל[[שכונת מצוקה|שכונות מצוקה]] והתאפיינו ב[[עוני]]. עם שכונות אלה נמנו: [[שמואל הנביא (שכונה)|שמואל הנביא]], [[מאה שערים]], [[מוסררה]], [[ממילא]] ו[[ימין משה]].

===== אחרי 1967 =====
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Defense Minister Moshe Dayan, Chief of staff Yitzhak Rabin, Gen. Rehavam Zeevi (R) And Gen. Narkis in the old city of Jerusalem.jpg|250px|ממוזער|[[מלחמת ששת הימים]], 7 ביוני 1967. בכירי [[צה"ל]] ב[[הר הבית]].]]
{{ערך מורחב|ערכים=[[הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים]], [[ירושלים המאוחדת]]}}

עם פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] ב-[[5 ביוני]] [[1967]], הפגיז [[הלגיון הערבי]] את ירושלים. [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] הגיב בהשתלטות על מזרח העיר.

מאז מלחמת ששת הימים, נבנו שכונות רבות בשטח שנוסף לעיר (חלקן היו יישובים יהודיים אשר ננטשו במהלך מלחמת העצמאות). כיום, חלק ניכר מהאוכלוסייה היהודית בירושלים מתגורר בשכונות אלה.{{הערה|עד סוף שנת 1985 חיו בשכונות אלו כ-106,000 תושבים ({{מטח|ישראל קמחי|התפתחות דמוגרפית, כלכלית ומטרופולינית|5234}}).}}

מאז [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90 של המאה ה־20]] ניכרת מגמת [[התחרדות]] בירושלים. מדי שנה, החל מאמצע שנות ה־90, יורד באופן עקבי מספר ילדיה היהודים החילונים, בעוד שאחוז ילדי האוכלוסייה החרדית עולה בהתמדה במהלך שנים אלה. בשנת 2010 נרשמו לחינוך הממלכתי-חילוני 13% מכלל הנרשמים לכיתות א' בעיר, יהודים וערבים.{{הערה|{{ynet|רונן מדזיני|ירושלים מתחרדת: רק אחד מכל שמונָה תלמידים - חילוני|3883353|2 במאי 2010}}}} חלקהּ היחסי של האוכלוסייה הערבית-נוצרית בעיר יורד בשל הגירת תושבים ממנה, בפרט למדינות אחרות.

בעיר ניטש מאבק על צביונה הדתי. בין המאבקים הבולטים בתחום זה: ההפגנות ב[[רחוב בר-אילן|כביש בר-אילן]], ההתנגדות לבניית [[אצטדיון טדי]] בצפון העיר, פתיחת [[חברת קרתא|חניון קרתא]] בשבת וקיום אירועים בו.

במהלך [[האינתיפאדה הראשונה]], אשר פרצה בשנת 1987, אירעו במזרח ירושלים ובשכונות על [[קו התפר]] ניסיונות חבלה והצתות כלי רכב. במהלך [[האינתיפאדה השנייה]], אשר פרצה בראשית המאה ה־21, אירעו בה [[פיגוע התאבדות|פיגועי התאבדות]], בהם: [[הפיגוע במסעדת סבארו]], [[הפיגוע בקפה מומנט]], [[הפיגוע ברחוב בן-יהודה (2001)|הפיגוע במדרחוב בן-יהודה]], [[הפיגוע בשוק מחנה יהודה (2002)|הפיגוע בשוק מחנה יהודה]], [[הפיגוע בקפה הלל]] ו[[הפיגוע בקו 32א]].

====המאה ה־21====
ב[[העשור הראשון של המאה ה-21|עשור הראשון של המאה ה־21]] פחתה הבנייה הפרברית בשולי העיר ו[[המשולש (ירושלים)|מרכז העיר]] שופץ. נוסף על אלה, הוקמה בה [[הרכבת הקלה בירושלים|הרכבת הקלה]], המשרתת עשרות אלפי אנשים מדי יום.

במהלך [[מבצע עמוד ענן]], ב-[[2012]], שוגרו לראשונה [[ארטילריה רקטית|רקטות קרקע-קרקע]] מ[[רצועת עזה]] לכיוון ירושלים, נשמעו בה אזעקות והתושבים נאלצו להיכנס ל[[מקלט (מיגון)|מקלט]]ים. מציאות זאת חזרה על עצמה גם במהלך [[מבצע צוק איתן]], ב-[[2014]], ו[[מבצע שומר החומות]], ב-[[2021]], שנפתח ב-7 רקטות שנורו אל עבר העיר עקב [[המהומות בירושלים (2021)]] באותה תקופה.
החל מסוף שנת [[2015]] ועד סוף [[2016]] פקד את העיר, כמו מקומות נוספים בישראל, [[גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)|גל טרור]]. גל זה התאפיין בתקיפת עוברי אורח ואנשי כוחות הביטחון בידי ערבים, בפרט בחלקה המזרחי של העיר, תוך שימוש ב[[פיגוע ירי|ירי]], ב[[פיגוע דקירה|דקירה]] וב[[פיגוע דריסה|דריסה]].

==קדושתהּ של ירושלים==
===ביהדות===
{{ערך מורחב|ירושלים בהלכה}}
[[קובץ:הכותל המערבי - מבט מישיבת הכותל.jpg|טקסט=הכותל המערבי|ממוזער|260px|[[הכותל המערבי]]]]
[[קובץ:Jews-pray-in-the-Western-Wall-1.jpg|ממוזער|260px|יהודים מתפללים ב[[כותל המערבי]]]]
ירושלים היא העיר הקדושה ביותר ליהדות.{{הערה|{{משנה|כלים|א|ו}} ומשנה ח'.}} קדושתה נובעת מהמבואר ב[[מקרא]]{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|כד|יח}}}}{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|ג|א}}}} שהיא המקום שבו בחר הבורא לשכן את [[שכינה|שכינתו]] ושמו (ועל כן היא נקראת ב[[תהילים]] '''עיר האלוהים'''), כמו גם מהעובדה ההיסטורית שבירושלים שכן [[בית המקדש#בית המקדש הראשון|בית המקדש הראשון]] בתחילת [[האלף הראשון לפני הספירה]], ו[[בית המקדש#בית המקדש השני|בית המקדש השני]] שהתקיים בירושלים מן [[המאה ה-6 לפנה"ס|המאה השישית לפני הספירה]] עד [[המאה הראשונה לספירה]]. בזמן שבית המקדש היה קיים, היו [[קורבן שלמים|קורבנות]] שהיו מותרים באכילה רק בין [[חומת ירושלים|חומות העיר]]. במסורת היהודית נאמר גם ש[[אבן השתייה]], שהייתה מתחת ל[[קודש הקודשים]], היא הסלע שממנו הושתת כל העולם,{{הערה|{{תלמוד בבלי|יומא|נד|ב}}.}} ומקום [[עקידת יצחק]].

ירושלים אינה מופיעה בחמשת [[חומש (יהדות)|חומש]]י [[תורה]] בשמה המפורש, אלא כ{{ציטוטון|הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם}} <small>({{תנ"ך|דברים|יב}})</small>, אם כי יש השערה לפיה העיר "שָלֵם" הנזכרת בספר [[בראשית]] ({{תנ"ך|בראשית|יד|יח|ללא=ספר|קצר=כן}}) היא ירושלים. עם זאת, מוזכרת העיר פעמים רבות בשאר ספרי התנ"ך (667 פעמים), ומספר דומה גם ב[[משנה]], ב[[תלמוד]] ובתפילות. כמו כן, היא מופיעה בשם "ציון". רבים הם המייחסים את "[[הר המוריה]]", מקום עקידת יצחק, ל[[הר הבית]].

המקרא וה[[הלכה]] מציינים כמה [[מצווה|מצוות]] הכרוכות בירושלים, וכולן סובבות סביב [[ריכוז הפולחן]] ובניית בית המקדש. המצווה המרכזית הקשורה בה היא ה[[עלייה לרגל]], שלוש פעמים בשנה ("[[שלוש רגלים|שלוש רְגָלִים]]"): בחג ה[[פסח]], בחג ה[[שבועות]] ובחג ה[[סוכות]].{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יז}}}} בזמן שבית המקדש היה קיים חלה על העולים לירושלים מצוות הקרבת [[קורבן (יהדות)|קרבנות]], לשם התרת נדרים או בקשת כפרה על [[חטא]]ים. מצוות נוספות הן הבאת [[ביכורים]] לירושלים החל [[חג השבועות]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כג|יט}}}} וכן מצווה להביא את [[פרי|פירות]] השנה הרביעית לנטיעת [[עץ]] – ולאוכלם בירושלים ("[[נטע רבעי]]"). בשנים מסוימות ישנה מצווה להביא [[מעשר שני]] ולאוכלו בירושלים. כאשר ישנן בעיות משפטיות חמורות, מצווה להגיע ל[[סנהדרין|בית הדין הגדול]] בירושלים, כדי לבררן בפניו.{{הערה|{{תנ"ך|דברים|יז|ח}}}}

במהלך [[תפילה (יהדות)|תפילה]] נהוג להפנות את הפנים לכיוון ירושלים (ובירושלים עצמה – לכיוון הר הבית), על פי הנאמר בתפילת [[שלמה המלך]], בחנוכת [[בית המקדש הראשון]]:
{{ציטוט|כָּל תְּפִלָּה, כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל הָאָדָם, לְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ, וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל '''הַבַּיִת הַזֶּה'''...{{ש}}כִּי יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבוֹ, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם, וְהִתְפַּלְלוּ אֶל ה' דֶּרֶךְ '''הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִתִי לִשְׁמֶךָ'''. וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם.{{ש}}כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ, כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא, וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב, וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם אֶל אֶרֶץ הָאוֹיֵב, רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה. וְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם, וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שֹׁבֵיהֶם, לֵאמֹר חָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ, רָשָׁעְנוּ. וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם, וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ '''אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ'''.|מירכאות=כן|{{תנ"ך|מלכים א|ח}}}}

על פי המסורת היהודית, חל איסור לקבור מתים בתוך העיר, מתוך חשש שהמת יטמא את פירות המעשר שעוברים לירושלים והקורבנות המוקרבים בירושלים. לכן, נהוג היה לקבור את המתים מחוץ לעיר, באתרים כמו [[הר הזיתים]], [[עמק יהושפט]], [[גיא בן הינום]] וגבעות רבות נוספות המקיפות את העיר הקדומה, המוקפת חומה (אזור [[העיר העתיקה]] ו[[עיר דוד]]). עם זאת, ב[[ספר מלכים]] וב[[ספר דברי הימים]] נכתב, כי מלכי [[בית דוד]] נקברו בתוך תחומי העיר. בחפירות ארכאולוגיות נמצאו קברים של בני [[אצולה]] מ[[ימי בית שני]] בתוך תחומי החומה אז. עם קברים אלה נמנה גם קברו של [[דוד המלך]], שיש הסוברים כי מקום קבורתו נמצא ב"[[קבר דוד]]" שב[[הר ציון]].

===בנצרות===
[[קובץ:Catholic_monks_in_Jerusalem_2006.jpg|ממוזער|250px|נזירים ב[[כנסיית הקבר]]]]

בראשית ה[[נצרות]] ([[המאה ה-4|המאה ה־4]]), היה היחס לירושלים דואלי. בירושלים, על פי המסורת הנוצרית, שוכנים האתרים במהלכם חי ומת [[ישו]], דוגמת [[ויה דולורוזה]] ו[[כנסיית הקבר]]. חורבנהּ של ירושלים ב[[המרד הגדול|מרד הגדול]] נתפש כעונש לעם ישראל, על כך שדחה את ישו כ[[משיח]]. ב[[התקופה הביזנטית|תקופה הביזנטית]], נבנתה ירושלים מחדש כעיר נוצרית, אולם [[הר הבית]] הושאר שומם, כסמל לחורבן העיר.

חשיבותהּ של ירושלים עבור הדת הנוצרית עלתה עם כיבושהּ מידי המוסלמים, במיוחד בתקופת [[מסעי הצלב]] ([[המאה ה-11|המאה ה־11]]). עם כיבוש הארץ בידי [[הצלבנים]], הפכה ירושלים בירת [[ממלכת ירושלים הצלבנית]]. עם זאת, קיימות בנצרות גישות, המתייחסות לירושלים הנזכרת בתנ"ך ובברית החדשה באופן [[מטפורה|מטפורי]] כסמל למקום קדוש או טהור באשר הוא. לכן, מדובר בנצרות על "ירושלים של מעלה" (הרוחנית) כנגד ירושלים הגשמית (הפיזית). גישה זאת התפתחה, כנראה, משום שירושלים מרוחקת מרוב המדינות הנוצריות וגם משום שמרכז הנצרות הקתולית נמצא ב[[קריית הוותיקן]].

===באסלאם===
ירושלים היא אחת מהערים הקדושות ל[[אסלאם]]. ב[[אסלאם סוני|אסלאם הסוני]] נחשבת ירושלים האתר השלישי בחשיבותו הדתית, לאחר [[מכה|מֶ֫כָּה]] ו[[אל-מדינה|אַל-מַדִ֫ינָה]]; לפיכך היא מכונה: "תַ֫'אלִת' אַל-חַ'רַמָ֫יְין" (ثالث الحرمين) – השלישי מבין המקומות הקדושים. ב[[אסלאם שיעי|אסלאם השיעי]] מהווה ירושלים את המקום הרביעי בחשיבותו, אחרי [[מסגד אימאם עלי]] ב[[נג'ף]] ו[[מקדש אימאם חוסיין]] ב[[כרבלה]].{{הערה|[http://www.explorefaith.org/neighbors/key/places_i.html Holy places of Islam], explorefaith.org website|כיוון=שמאל}}

אחד מתאריה של ירושלים באסלאם הוא "א֫וּלָא אַל-קִיבְּלַתָ֫יְין" (أولى القبلتين) – הראשונה מבין שני [[קיבלה|כיווני התפילה]]. מקור הכינוי הוא במסורת המוסלמית שבראשית האסלאם [[מוחמד]] הורה להתפלל לכיוון ירושלים, ומאוחר יותר שינה את כיוון התפילה אל [[הכעבה|הכַּעְבָּה]] שבמֶ֫כָּה. השינוי בכיוון התפילה משתקף בסורה 2, [[אל-בקרה]] / פסוקים 136–144. זכר לשני כיווני התפילה ניתן למצוא במסגד באַל-מַדִ֫ינָה המכונה "ד'וּ אַל-קִיבְּלַתָ֫יְין" (ذو القبلتين), היות שיש בו שתי [[מחראב|גומחות תפילה]] – האחת פונה לכיוון ירושלים, והאחרת – לכיוון מֶ֫כָּה.

[[קובץ:Dome of the Rock, Jerusalem 2007.jpg|ממוזער|250px|[[כיפת הסלע]]]]

הסיבה לשינוי כיוון התפילה אינה ברורה, וב[[חדית'|מסורת המוסלמית]] ניתנים לכך הסברים שונים. מסופר, למשל, כי מוחמד התפלל לכיוון ירושלים כדי לרצות את היהודים, אך הם לעגו לו ולכן פנה לכיוון הכַּעְבָּה. לפי גרסה אחרת התפלל מוחמד לכיוון ירושלים, עד שגילה שזהו כיוון התפילה של היהודים; לפיכך, פנה להתפלל לכיוון הכַּעְבָּה. הסברים אחרים נסובים סביב מעמדהּ הקדוש של מֶ֫כָּה ב[[חצי האי ערב]] עקב עליית האסלאם, בניגוד לירושלים, שהייתה מוכרת ומקודשת פחות באותה התקופה. על פי הסבר אחר, הכַּעְבָּה במֶ֫כָּה הייתה מוקד של [[עבודת אלילים]], על כן מלכתחילה לא ניתן היה לפנות לעברה בעת התפילה, ובמקומה נבחרה ירושלים לשמש ככיוון התפילה. לאחר שמוחמד סילק כל זכר לעבודת אלילים מהכַּעְבָּה, שוב לא הייתה מניעה להתפלל לכיוונהּ.

[[קובץ:Israel-2013-Jerusalem-Temple Mount-Al-Aqsa Mosque (NE exposure).jpg|250px|ממוזער|[[מסגד אל-אקצא]]]]

מקור קדושתהּ של ירושלים באסלאם שנוי במחלוקת בקרב חוקרי האסלאם והמזרחנים. עיקר המחלוקת נסוב סביב השאלה האם נחשבה ירושלים לקדושה באסלאם כבר מראשיתו, או שמא קדושתהּ התפתחה בתקופה מאוחרת יותר. שורש המחלוקת נעוץ בכך שירושלים אינה מוזכרת ב[[הקוראן|קוראן]] בשום שם משמותיה המקובלים: "בַּ֫יְת אַל-מֻקַ֫דָס" (بيت المقدس), "אִ֫ילִיַאא'" (إيلياء, על שם [[איליה קפיטולינה|אַיְלִיָה קַפִּיטוֹלִינָה]]), "אַל-ק֫וּדְס" (القدس). הכינוי "אַל-מַ֫סְגִ'ד אַל-אַ֫קְצָא" (المسجد الأقصى), המוזכר ב[[סורת אל-אסראא|סורה 17, אַלְאִ֫סְרַאא']] / פסוק 1, עורר פרשנויות שונות, הן בקרב המלומדים המוסלמים הקדומים והן בקרב חוקרים מודרניים. היו שזיהו אותו עם ירושלים או עם [[מסגד אל-אקצא|מסגד אַל-אַ֫קְצָא]] שבירושלים; לפי המסורת המוסלמית, זהו יעדו של [[המסע הלילי של מוחמד]] (الإسراء, "אַלְאִסְרַ֫אא'") ומקום עלייתו השמימה (المعراج, "אַלְמִעְרַ֫אג'"). ה[[חדית']] מספר, כי כדי להוכיח לבני [[שבט קורייש]] שאכן ביקר במסע הלילה בירושלים, תיאר להם מוחמד את העיר כש[[אללה]] מציג לפניו חיזיון שלה.{{הערה|[http://www.gowister.com/sahihbukhari-5-226.html צחיח אל-בח'ארי], ספר 58, חדית' 226 (תרגום אנגלי).}} לעומת זאת, מסורת מוסלמית קדומה פירשה שהמסגד המדובר נמצא בשמים,{{הערה|"המערכה על ירושלים", [[דורי גולד]], בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 95.}} אחרים ראו בו כינוי למסגד שנמצא בדרך בין מֶכָּה ובין [[טאיף]]. החוקר [[אורי רובין]] טוען, כי הפרשנות של "אַל-מַ֫סְגִ'ד אַל-אַ֫קְצָא" כמסגד שמימי היא פרשנות שיעית, אשר מטרתהּ להפחית ממעמדהּ של ירושלים ב[[בית אומיה|תקופה האומיית]], וכי פסוק 1 בסורה 17 תיאר במקור את [[המסע הלילי של מוחמד]].{{הערה|"Uri Rubin, Muhammad’s Night Journey (isra’) to al-Masjid al-Aqsa: Aspects of the Earliest Origins of the Islamic Sanctity of Jerusalem, '''al-Qantara''', 2008, [http://www.urirubin.com/downloads/articles/aqsa.pdf available here].|כיוון=שמאל}} לעומת רובין, סבור המזרחן [[מרדכי קידר (מזרחן)|מרדכי קידר]], שקדושתהּ של ירושלים עבור דת האסלאם החלה רק כמה עשרות שנים לאחר מותו של הנביא מוחמד, ושמאחורי קדושת ירושלים עמדו מאז ומתמיד אינטרסים פוליטיים, החל מהמאה השביעית ועד ימינו אלה.{{הערה|[http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3596681,00.html The Myth of al-Aqsa, ynetnews],September 15, 2008.|כיוון=שמאל}}

חשיבותהּ של ירושלים באסלאם החלה לעלות במאות ה-[[המאה ה-7|7]] וה-[[המאה ה-8|8]], עם הקמת מבני התפילה המוסלמיים על [[הר הבית]]. התהליך נמשך במאות ה-[[המאה ה-11|11]] וה-[[המאה ה-12|12]], והגיע לשיאו בתקופת [[מסעי הצלב]] ו[[ממלכת ירושלים]]. על רקע הכיבוש הצלבני של ירושלים, התפתחה ספרות של "[[שבחי ירושלים]]" (فضائل بيت المقدس, فضائل القدس, פַצַ֫'אאִיל בַּ֫יְת אַלְמֻקַ֫דָס, פַצַ֫'אאִיל אַלְקֻ֫דְס), אשר חיזקה את מעמדהּ של ירושלים באסלאם.{{הערה|עופר לבנה-כפרי [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_44.6.pdf על קדמותם של חיבורים המוקדשים לירושלים בספרות הערבית], [[יד יצחק בן-צבי]], 2000.}}

== אזכור שבחה של ירושלים בתלמוד ==
[[קובץ:Niddlework on a Paryer Book - Image of Jerusalem C SR 020.jpg|200px|רקמה על מחזור לראש השנה, ובה ציור של ירושלים. תחילת המאה העשרים. מאוספי הספרייה הלאומית.|ממוזער|רקמה על מחזור לראש השנה, ובה ציור של ירושלים. תחילת המאה העשרים. מאוספי [[הספרייה הלאומית]].]]
{{ציטוט|תוכן=עֲשָׂרָה קַבִּין יֹפִי יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה נָטְלָה יְרוּשָׁלַיִם וְאֶחָד כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.|מקור={{בבלי|קידושין|מט|ב}}|מירכאות=כן}}

== ירושלים בתרבות ==
==== שירים ====
ירושלים מוזכרת בהקשרים שונים בשירים רבים, החל מה[[המנון]] הלאומי, [[התקווה]], ועד ללהיטים פופולריים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://shironet.mako.co.il/searchSongs?q=ירושלים&type=lyrics|כותרת=שירים המכילים את המילה "ירושלים"|אתר=שירונט|תאריך=}}}}

שיר שזכה למעמד מיוחד בהקשר זה והפך למזוהה עם העיר, הוא [[ירושלים של זהב]]. השיר נכתב לכבוד [[פסטיבל הזמר והפזמון]] של [[יום העצמאות]] [[תשכ"ז]] ([[1967]]), כאשר התבקשה [[נעמי שמר]] לכתוב שיר לכבוד ירושלים על ידי [[גיל אלדמע]] לבקשתו של [[טדי קולק]]. לפיכך כתבה והלחינה שיר בן שלושה בתים – ירושלים של זהב. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ושחרורה של ירושלים כתבה בית נוסף כמשלים לבתים הקודמים המקוננים על מצבה של ירושלים השוממה הכבושה בידי הערבים.

השיר [[ירושלים של ברזל]] חובר על ידי [[מאיר אריאל]] ויצא לאחר [[מלחמת ששת הימים]], כמעין תגובה לשיר "ירושלים של זהב" ומתנגן באותו הלחן. השיר מתאר את הקרבות על ירושלים, את האווירה ששרתה בזמן המלחמה, וכן את שחרור העיר העתיקה וההגעה להר הבית.

שירים רבים נוספים נכתבו על ירושלים, בהם [[ירושלים (שיר של עומר אדם)|ירושלים]] של [[עומר אדם]], השיר באמהרית 'ירוסלם קדוסה קטמה' ("ירושלים עיר הקודש") שחובר בידי יהודי אתיופיה, [[ירושלים שבלב]] של [[אברהם פריד]], [[ירושלים (שיר)|ירושלים]] של [[ויליאם בלייק]] (ההמנון לא רשמי של אנגליה), [[ירושלים (אלבום)|אלבום ירושלים]] של להקת [[הפה והטלפיים (להקה)|הפה והטלפיים]].

=== סרטים ===
[[ירושלים הקטנה]] {{אנ|Little Jerusalem (film)}} – סרט [[דרמה]] צרפתי (2005), [[ירושלים, ירושלים (סרט)]] – סרט קולנוע בבימויו של [[אלי שוראקי]] (2006), המבוסס על הספר באותו שם, [[ירושלים: הסרט]] – סרט של [[נשיונל ג'יאוגרפיק]] משנת 2013 [[ג'רוזלם (סרט)]] – [[סרט אימה]] ישראלי משנת 2016.

כמו כן קיימת סדרת טלוויזיה בשם [[ירושלים (סדרת טלוויזיה)|ירושלים]] המשודרת ב-[[HOT]].
=== ספרים ===
[[ירושלים (ספר)|ירושלים]] – ספר מאת [[משה מנדלסון]], [[ירושלים (רומן)|ירושלים]] – [[רומן]] מאת [[סלמה לגרלף]] [[ירושלים, ירושלים]] – ספר המתאר את המאבק לעצמאות של מדינת ישראל. הסופר [[עמוס עוז]] מיקם בירושלים את כמה מעלילות ספריו (ובהם [[מיכאל שלי]], [[המצב השלישי]], [[סיפור על אהבה וחושך]], [[הבשורה על-פי יהודה (ספר)|הבשורה על-פי יהודה]]).
=== דברים נוספים ===
[[ירושלים (אופרה)|ירושלים]] אופרה מאת [[ג'וזפה ורדי]], [[ירושלים (משחק)|ירושלים]] משחק קופסה של איסוף בולים בעיר ירושלים.

==גאוגרפיה==
[[קובץ:Jerusalem_from-space.JPG|ממוזער|200px|[[צילום אוויר|תצלום אוויר]] של ירושלים מ[[תחנת החלל הבינלאומית]], 2008]]
[[קובץ:העיר העתיקה בירושלים בלבן.jpg|ממוזער|250px|[[העיר העתיקה]] מכוסה שלג]]
ירושלים שוכנת על רצועת ההר המרכזית של [[ארץ ישראל]] המערבית, ועל קו פרשת המים שלה, בין [[הים התיכון]] ו[[ים המלח]], ברום של 570–857 מטרים מעל [[גובה פני הים]]. הנקודה הגבוהה ביותר בעיר היא פסגת שכונת [[גילה]], המתנשאת לגובה של 857 מטרים מעל פני הים. העיר שוכנת ב[[הרי ירושלים]], חבל הרים השייך ל[[הרי יהודה]].

מרכז העיר, הממוקם בחלקהּ הצפוני של העיר, בנוי על אזור מישורי יחסית. מרבית שכונות העיר בנויות על הגבעות, כאשר ביניהן נפרשים עמקים וואדיות, דוגמת [[עמק יהושפט]], [[גיא בן הינום]], [[עמק רפאים]], [[נחל קדרון]], [[נחל שורק]] ו[[עמק הצבאים]].

=== מקורות מים ===
{{הפניה לערך מורחב|אספקת המים לירושלים}}
בשנים הראשונות לקיומה, הסתפקה העיר במי המעיינות [[מעיין רוגל|רוגל]] ו[[מעיין הגיחון|הגיחון]]. מעיין הגיחון בוצר כמה פעמים לאורך ההיסטוריה, ובנוסף לו אגרו התושבים מים [[בור מים|בבורות מים]] בתוך העיר.

[[חזקיהו]] היה הראשון שהקים מערכת אספקת מים מוסדרת בעיר, באמצעות חציבת [[נקבת השילוח|נקבת]] ו[[בריכת השילוח]]. בתקופת ה[[חשמונאים]], סופקו לעיר ול[[בית המקדש]] מים באמצעות [[אמת מים]] ארוכה. אמת מים זאת קישרה בין העיר ובין [[עין עיטם]], השוכנת דרומית לה. אמות נוספות נבנו בתקופת [[הורדוס]], ובימי השליטים הרומיים אשר שלטו בה – לאחר בניית העיר "איליה קפיטולינה"{{מקור|נושא=היסטוריה|נושא2=יהדות}}. אמות מים קטנות יותר נבנו מצפון לעיר, והובילו מים ל[[בריכות הצאן]].

לאורך השנים, ננטשו ונהרסו אמות ובורות המים, עד ששופצו בתקופות ה[[ממלוכים|ממלוכית]] וה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנית]].

[[הבריטים]] הם שהקימו בעיר מערכת הובלת מים מודרנית, בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת. מערכת זאת שאבה מים ממעיינות [[נחל פרת]] ו[[מקורות הירקון|ראש העין]].

כיום חברת [[מקורות]] מובילה מים לעיר, וחברת הגיחון אחראית לאגירתם וחלוקתם לבתים.

[[אקוויפר ההר]] הוא ממקורות המים העיקריים של העיר. בעבר נדלו ממנו מים דרך [[בור מים|בורות המים]] שהיו בשימוש נרחב [[שכונת חצר|בשכונות]]. כיום תחנות השאיבה המודרניות (של [[מקורות]] ו[[חברת הגיחון]]) שואבות ומספקות ממנו מים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar.asp?cur=2401&lv=cc&main_id=401&code_name=@A_maim0152|כותרת=מים|אתר=www.amalnet.k12.il}}{{קישור שבור|30.11.2021}}}}

=== חקלאות ===
בשל היותה של ירושלים עיר הררית ותלולה, היה קשה להתיישב בה ולעסוק ב[[חקלאות]]. ה[[טופוגרפיה]] הגבילה את החקלאות לשימוש ב[[טרסות]] או לעיבוד העמקים המתונים בלבד. הגידול המרכזי באזור היה מאז ומתמיד ה[[זיתים]]. מלבדם נשתלו גם עצי [[תפוח]] (בין השאר ב[[עמק הצבאים]]) ועצי פרי אחרים. כיום נשארו מעט חלקות מעובדות בעיר, בעיקר על יד [[רמת רחל|קיבוץ רמת רחל]], ובין [[גילה]] ל[[בית לחם]].

===אקלים===
ירושלים שוכנת על קו הגבול בין [[האזור הים-תיכוני]] ובין [[ספר המדבר בארץ ישראל|סְפָר המדבר]]. הקיץ בה חם ויבש, והחורף קר וגשום. כמות ה[[משקעים]] הממוצעת בה עומדת על כ-554 מילימטרים בשנה. ממוצע ה[[לחות]] השנתי בה עומד על כ-60%. לעיתים יורד בעיר [[שלג]], בעיקר בשכונותיה הגבוהות, דוגמת [[גילה]] (859 מטרים מעל פני הים), [[רמות אלון]] (850 מטרים מעל פני הים), [[רוממה]] ו[[בית וגן]]. אחת ל-3–5 שנים, יורד בעיר שלג כבד, המצטבר לגובה של כעשרים סנטימטרים, ואשר גורם לשיבושי תנועה בכבישים, לשיבושים באספקת החשמל לתושביה ולנפילת עצים.

"[[ירושמיים]]" הוא אתר [[אינטרנט]] ייעודי, המתעד והסוקר את מזג האוויר הייחודי של העיר.
{{-}}
{{אקלים
|שנה_מקס=21.5
|שנה_מינ=13.5
|שנה_משק=554.1
|ינו_מקס=11.8
|פבר_מקס=12.6
|מרץ_מקס=15.4
|אפר_מקס=21.5
|מאי_מקס=25.3
|יונ_מקס=27.6
|יול_מקס=29
|אוג_מקס=29.4
|ספט_מקס=28.2
|אוק_מקס=24.7
|נוב_מקס=18.8
|דצמ_מקס=14
|ינו_מינ=6.4
|פבר_מינ=6.4
|מרץ_מינ=8.4
|אפר_מינ=12.6
|מאי_מינ=15.7
|יונ_מינ=17.8
|יול_מינ=19.4
|אוג_מינ=19.5
|ספט_מינ=18.6
|אוק_מינ=16.6
|נוב_מינ=12.3
|דצמ_מינ=8.4
|ינו_משק=133.2
|פבר_משק=118.3
|מרץ_משק=92.7
|אפר_משק=24.5
|מאי_משק=3.2
|יונ_משק=0
|יול_משק=0
|אוג_משק=0
|ספט_משק=0.3
|אוק_משק=15.4
|נוב_משק=60.8
|דצמ_משק=105.7
|מקור=[[השירות המטאורולוגי הישראלי]].{{הערה|[http://www.ims.gov.il/IMS/CLIMATE/LongTermInfo השירות המטאורולוגי הישראלי]}}
|מיקום=ירושלים}}

==דמוגרפיה וסטטיסטיקה==
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של ירושלים לאורך ההיסטוריה}}
{| class="wikitable" style="max-width:450px;float:left;clear:left;" border="1"
|+'''אוכלוסיית ירושלים בתקופות שונות:'''
|-
! style="background:#efefef;" | שנה !! style="background:#efefef;" | יהודים !! style="background:#efefef;" | מוסלמים !! style="background:#efefef;" | נוצרים !! style="background:#efefef;" | סה"כ
|-
| 1525 || 1,194 || 3,704 || 714 || 5,612{{הערה|שם=CandL|1={{cite book | author = [[אמנון כהן (מזרחן)|Amnon Cohen]] and [[ברנרד לואיס|Bernard Lewis]] | title = Population and Revenue in the Towns of Palestine in the Sixteenth Century | publisher = Princeton University Press | year = 1978 | pages = 14–15, 94 | isbn = 0-691-09375-X}}.|כיוון=שמאל}}
|-
| 1538 || 1,363 || 7,287 || 884 || 9,534{{הערה|שם=CandL}}
|-
| 1553 || 1,958 || 12,154 || 1,956 || 16,068{{הערה|שם=CandL}}
|-
| 1577-96 || אין מידע || 8,740 || אין מידע || ?{{הערה|שם=CandL}}
|-
| 1838 || 3,000 || 4,500 || 3,500 || 11,500{{הערה|[[אדוארד רובינסון|Edward Robinson]], [http://books.google.co.uk/books?id=08UuAAAAQAAJ&pg=PA86&dq=robinson+1838+10,000+jerusalem&hl=en&ei=SqkZTva0Ioat8gPjqL0P&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CCoQ6AEwAA#v=onepage&q&f=false Biblical Researches in Palestine, Mount Sinai and Arabia Petraea: a journal of travels in the year 1838, Volume 2, 1841, page 85].|כיוון=שמאל}}
|-
| 1846 || 7,515 || 6,100 || 3,558 || 17,173{{הערה|שם=Kark Oren-Nordheim|1={{cite book |last1= Kark|first1= Ruth|authorlink1= Ruth Kark|last2= Oren-Nordheim|first2= Michal|title= Jerusalem and its environs: quarters, neighborhoods, villages, 1800-1948|url= http://books.google.co.uk/books?id=KzOAxmHDzHUC&printsec=frontcover#v=onepage&q&f=false|accessdate= 14 July 2011|year= 2001|publisher= Wayne State University Press|isbn= 0-8143-2909-8|page= 28}}.|כיוון=שמאל}}
|-
| 1851 || 5,580 || 12,286 || 7,488 || 25,354{{הערה|שם=Kark Oren-Nordheim}}
|-
| 1862 || 8,000 || 6,000 || 3,800 || 17,800{{הערה|שם=Kark Oren-Nordheim}}
|-
| 1876 || 4,000 || 13,000 || 3,560 || 20,560{{הערה|שם=Kark Oren-Nordheim}}
|-
| 1882 || 9,000 || 7,000 || 5,000 || 20,560{{הערה|שם=Kark Oren-Nordheim}}
|-
| 1885 || 15,000 || 6,000 || 14,000 || 35,000{{הערה|שם=Kark Oren-Nordheim}}
|-
| 1905 || 13,300 || 11,000 || 8,100 || 32,400{{הערה|Usiel Oskar Schmelz, in Ottoman Palestine, 1800-1914: studies in economic and social history, '''page 35''', Gad G. Gilbar, Brill Archive, 1990 [http://books.google.co.uk/books?id=sdYUAAAAIAAJ&lpg=PA15&ots=BpmyjASAXj&dq=ottoman%20tax%20register%20jerusalem&pg=PP1#v=onepage&q=jerusalem%20city&f=false באתר גוגל בוקס].|כיוון=שמאל}}
|-
| 1922 || 34,000 || 13,400 || 14,700 || 62,600
|-
| 1931 || 51,200 || 19,900 || 19,300 || 90,500
|-
| 1944 || 97,000 || 30,600 || 29,400 || 157,000
|-
| 1948 || 100,000 || 40,000 || 25,000 || 165,000{{הערה|[[מנשה הראל|Manashe Harrel]], "The Jewish Presence in Jerusalem through the Ages", Jerusalem, John Day, 1974.|כיוון=שמאל}}
|-
| 1953 || 139,000 || אין מידע || אין מידע || 139,000{{הערה|הנתונים מתייחסים רק לחלק המערבי. "כל-מקום", פנקס כיס להכרת הארץ, הוצאת מטכ"ל, אוגוסט 1953.}}
|-
| 1967 || 195,700 || 54,963 || 12,646 || 263,307
|-
| 1980 || 292,300 ||אין מידע ||אין מידע || 407,100
|-
| 1985 || 327,700 ||אין מידע || אין מידע || 457,700
|-
| 1987 || 340,000 || 121,000 || 14,000 || 475,000
|-
| 1990 || 378,200 || 131,800 || 14,400 || 524,400
|-
| 1995 || 382,000 || 164,300 || 16,300 || 662,600
|-
| 2000 || 448,800 || 208,700 ||אין מידע || 657,500
|-
| 2004 || 458,000 || 225,000|| 15,000|| 706,000
|-
| 2007 || 489,480 || אין מידע || אין מידע|| 746,300{{הערה|{{ערוץ7|אורנית עצר|ירושלים: עלייה בפריון בקרב היהודים|175688|30 במאי 2008}}}}
|-
| 2011 || 497,000 || 281,000|| 14,000|| 801,000
|-
| 2014 || 534,000 || 316,000|| אין מידע|| 850,000{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201611163 לקט נתונים לרגל יום ירושלים], הלמ"ס, 31 במאי 2016.}}
|-
| 2016 || 550,100 || 332,600|| אין מידע|| 882,700<!--{{הערה|שם=למס 2018}} -->
|-
|2022
|590,600
|362,600
|12,900
|966,000
|-
! style="background:#efefef;" | שנה !! style="background:#efefef;" | יהודים !! style="background:#efefef;" | מוסלמים !! style="background:#efefef;" | נוצרים !! style="background:#efefef;" | סה"כ
|-
| colspan=5|
הערות:
* גבולות העיר השתנו מעת לעת, בעיקר מאמצע המאה ה־19 ואילך. השינוי המשמעותי האחרון חל ב־1967, במסגרתו הוכללו בשטח העיר כמה כפרים ועיירות שממזרח לה.
* תושבים חסרי סיווג דתי בירושלים: שיעורם עומד על כ-1% מאוכלוסיית העיר (נכון ל-2004).
|-
|}
<!--ההערות בדף זה נועדו לאפשר עדכון אוטומטי של נתונים. אנא אל תסירו אותם או תשנו אותם או את הטקסט שמופיע ביניהן -->
{{בוט יישובים/3000|2}}

ירושלים היא העיר הגדולה בישראל, גם כאשר מביאים בחשבון את תושביה היהודים בלבד.

אחוז התושבים היהודים בעיר ירד מאז שנת 1990, מכ-72% מכלל האוכלוסייה בירושלים – לכ-61%.{{הערה|שם=למס2021|[https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2021/155/11_21_155b.pdf לקט נתונים לרגל יום ירושלים], אתר ה[[למ"ס]], 2021}} אחוז תושביה הערבים עלה מכ-24% לכ-38%,{{הערה|שם=למס2021}} ונשאר יציב. בין השנים 2005–2017, גדלה האוכלוסייה הערבית-מוסלמית בירושלים מכ-245,000 לכ-341,000 תושבים: קצב גידול של כ-3.3% בשנה. לעומת הגידול באוכלוסייה זאת, עמד שיעור הגידול של תושבי שאר הדתות בירושלים על כ-1.3% בלבד בשנה, מכ-475,000 בשנת 2005 לכ-571,000 בסוף שנת 2020.

עיקר הגידול באוכלוסיית ירושלים נובע מ[[שיעור ילודה]] גבוה, שכן [[מאזן הגירה|מאזן ההגירה]] של העיר בשנים אלה היה שלילי: בין השנים 2008–2015, עזבו את העיר כ-18,000 תושבים בממוצע בשנה, והיגרו אליה כ-11,000 תושבים בלבד. עם זאת, 56% מה[[הגירה שלילית|הגירה השלילית]] חלה ביישובים השוכנים בעיקר ב[[מטרופולין]] ירושלים, ופחות בירושלים עצמה.{{הערה|'''פורום קהלת לכלכלה''' [https://kohelet.org.il/wp-content/uploads/2018/03/economic.chartbook2018.pdf דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי], עורכים: איתמר יקיר ומיכאל שראל, [[פורום קהלת]], אדר תשע"ח – מרץ 2018. עמודים 86-75.}}

האזור המטרופוליני של ירושלים, הכולל יישובים קרובים המקיימים זיקה ברורה לעיר מבחינת תעסוקה ושירותים, מנה ב-2018, על פי [[מכון ירושלים למחקרי מדיניות]], כ-1.31 מיליון נפש. זהו האזור המטרופוליני השני בגודלו בישראל, לאחר מטרופולין [[תל אביב-יפו]]<ref name="jerusaleminstitute23" />.

במסגרת סקר שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2019, נתבקשו תושביה היהודים של ירושלים להגדיר את מידת אדיקותם בדת היהודית. תוצאות סקר זה העלו, כי כ-35% מכלל היהודים בני 20 ומעלה הגדירו עצמם "[[יהדות חרדית|חרדים]]", כ-24% מהם הגדירו עצמם "[[מסורתיים]]", כ-20% מהם – "[[דתיים לאומיים|דתיים]]", וכ-19% מהם – "[[חילונים]]".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1217733|כותרת=הלמ"ס: המגזר החרדי בדרך להפוך לרוב בבירה|אתר=בחדרי חרדים|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-01-14}}</ref>

[[מזרח ירושלים|מזרח]] וצפון מזרח ירושלים מאוכלסים בעיקר על ידי ערבים. בשכונות שמצפון ל[[רחוב יפו]], בחלק משכונות [[רמות אלון|רמות]] ו[[נווה יעקב]], וכן בשכונות [[הר נוף]] ו[[בית וגן]] ועוד מתגוררת בעיקר אוכלוסייה חרדית. במרכז, מערב ודרום העיר, כמו גם ב[[פרבר]]י העיר, קיים רוב של יהודים חילונים, מסורתיים ודתיים לאומיים.

==מעמדהּ החוקי של ירושלים==
{{ערך מורחב|ערכים=[[מעמדה הבינלאומי של ירושלים]], [[הכרזת ירושלים כבירת ישראל]], [[חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל]]}}
[[קובץ:KnessetBuildingNov152022.jpg|ממוזער|240px|[[משכן הכנסת]] – בית המחוקקים של ישראל]]
מאז 1948, מעמדהּ החוקי והבינלאומי של ירושלים אינו מוסכם. תוכנית החלוקה קבעה כי ירושלים ו[[בית לחם]] תהיינה חלק מאזור בשליטה בינלאומית{{הערה|ב[[לטינית]]: "קורפוס ספרנדום".}} של מושל זר ונייטרלי, אשר ימונה על ידי האו"ם, לצד מועצה שתורכב מנציגי התושבים. [[שיטת ממשל]] זאת בעיר תארך עשר שנים, בסיומה יערך [[משאל עם]] אשר יקבע את עתיד העיר.{{הערה|[[המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית]] השלימה עם [[בינאום ירושלים]], "בידיעה שלאור הרוב היהודי המובהק בעיר, תושבי ירושלים יבקשו להסתפח למדינה היהודית העתידית במשאל שיערך כעבור עשור". מתוך [[דורי גולד]], [http://jcpa.org.il/2011/11/לקראת-כט-בנובמבר-נזכרו-בתוכנית-החלוקה/ לקראת כ"ט בנובמבר: נזכרו בתוכנית החלוקה], באתר [[המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה]], 27 בנובמבר 2011}}

במלחמת העצמאות חולקה ירושלים בין ישראל וירדן. כבר ב־16 במאי 1948 חקקה [[מועצת המדינה הזמנית]] את [[פקודת שטח נטוש]], תש"ח-1948, אשר {{סחפ|פקודת שטח נטוש|סעיף 2|בסעיף 2 שלה}} נקבע כי "כל שטח ומקום שנכבשו, נכנעו או נעזבו ייחשב כשטח נטוש, וככזה – רשאית הממשלה להטיל עליו בצו את החוק הקיים".

משום חשיבותה של ירושלים, מצאה מדינת ישראל לנכון להכריז על ירושלים המערבית כעל חלק משטחה ב־1[[17 ביולי|7 ביולי]] 1948, בנוסף ל'פקודת שטח נטוש' ממאי 1948. ההכרזה הרשמית על העיר כעל בירת המדינה נערכה רק בדצמבר [[1949]].

גורמים רבים בעולם, בייחוד נוצרים-קתוליים, פעלו לבנאום העיר, ושאפו לקבל בה הכרה. בדצמבר 1949, קיבלה [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|עצרת האו"ם]] החלטה, הקוראת לבנאום ירושלים.{{הערה|{{דבר||עצרת או"מ אישרה ב-38 נגד 14 את ההצעה האוסטרלית לבינאום ירושלים|19491211|1}}}}

ישראל התנגדה לבנאום ירושלים, אף על פי שהייתה חלק מתוכנית החלוקה שהתקבלה ביישוב. [[דוד בן-גוריון]] טען כי האו"ם לא טרח לפעול ליישומה של תוכנית החלוקה וכן לא פעל להצלת 100,000 יהודי ירושלים מהתקפות צבאותיהן של מצרים וירדן, אשר דחו מלכתחילה את התוכנית, למרות פניותיו החוזרות והנשנות של [[היישוב]] ולאחריו מדינת ישראל לאו"ם. לדבריו, לולא פרץ צה"ל את [[המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|הדרך לירושלים]] והשתלט על מערב העיר – היה גורל יהודי העיר כגורל [[הקרב על גוש עציון#הטבח בכפר עציון|יהודי גוש עציון]] [[הרובע היהודי במלחמת העצמאות|והרובע היהודי בעיר העתיקה]]. משום כך, לא היה זה מוסרי ליישם את החלטת עצרת האו"ם.{{הערה|"איננו יכולים עוד לראות בהחלטת האו"ם מ-29 בנובמבר כל כוח מוסרי. לאחר שהאו"ם לא מימש את החלטתו שלו, אנו רואים את ההחלטה מ-29 בנובמבר בקשר לירושלים כבטלה ומבוטלת", מתוך נאומו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון בדיון בכנסת ב-3.12.1949.}}

===מזרח ירושלים===
{{ערך מורחב|מזרח ירושלים}}
[[קובץ:AlIssawiyaDec032022 09.jpg|ממוזער|250px|שכונות [[עיסאוויה]] ו[[מחנה הפליטים שועפאט]] בצפון-מזרח ירושלים]]
[[קובץ:Gabbel1.jpg|ממוזער|250px|שכונת [[נוף ציון]] בדרום-מזרח ירושלים]]
שאלת הריבונות על [[מזרח ירושלים]] מהווה את אחת מסוגיות הליבה ב[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך הישראלי-פלסטיני]]. ב[[הסכם השלום בין ישראל לירדן|הסכם השלום שנחתם בין ישראל לירדן]] הוסכם, כי אין ל[[ירדן]] תביעות כלשהן על השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים.

מייד אחרי [[הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים|מלחמת ששת הימים]], החילה ממשלת ישראל את החוק הישראלי על מזרח ירושלים, על פי צו הממשלה, בהתאם ל{{סחפ|פקודת סדרי השלטון והמשפט|סעיף 11ב}}.{{הערה|בהמשך {{סחפ|פקודת שטח השיפוט והסמכויות, תש"ח-1948|סעיף 1}} - חקיקה של [[מועצת המדינה הזמנית]], שקבעה: "כל חוק החל על מדינת ישראל ייראה כחל על כל השטח הכולל גם את מדינת ישראל כולה וגם כל חלק מארץ-ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותו בצו כמוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל", מתוך ע"ר תש"ח, תוספת א', עמוד 61.}} החוק הישראלי הוחל על השטח שהרשויות הירדניות הגדירו כשטח המוניציפלי, ובנוסף על כפרים, עיירות ושטחים פתוחים הסמוכים לו. בזכות החלת החוק, כל תושביה הפלסטינים של מזרח העיר הם במעמד של [[תושב קבע]] נושאי [[תעודת זהות (ישראל)|תעודת זהות ישראלית]] אשר לאחר הגשת בקשה יכולים לזכות ב[[אזרחות ישראלית]] המקנה את הזכות ל[[דרכון]] ישראלי ו[[זכות בחירה]] ל[[הכנסת|כנסת]]. עם זאת, על פי ה[[משפט בין-לאומי פומבי|חוק הבין-לאומי]], שטח מזרח ירושלים נחשב לחלק מ[[יהודה ושומרון]], ולכן השכונות היהודיות שבו נחשבות ל[[התנחלויות]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://opiniojuris.org/2022/12/23/the-illegality-of-the-israeli-occupation-of-the-palestinian-west-bank-including-east-jerusalem-and-gaza-what-the-international-court-of-justice-will-have-to-determine-in-its-advisory-opinion-for-th/|כותרת=The Illegality of the Israeli Occupation of the Palestinian West Bank (including East Jerusalem) and Gaza: What the International Court of Justice Will Have to Determine in its Advisory Opinion for the United Nations General Assembly|אתר=Opinio Juris|תאריך=2022-12-23|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-03-18}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=East Jerusalem - OCHA|כתב עת=משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים|שנת הוצאה=2018|קישור=https://www.ochaopt.org/sites/default/files/wb_thematic_9_0.pdf}}</ref> לפי פסיקת [[בית המשפט העליון]], חוקי מדינת ישראל חלים במלואם גם על מזרח ירושלים כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, ולכן דין החלת החוק הישראלי כ[[סיפוח]]. ב־1[[1980|980]], חוקקה הכנסת את [[חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל]], הקובע כי "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל".

הפלסטינים רואים בירושלים המזרחית, בירתה של [[מדינה פלסטינית]] עתידית. ב[[מדינה פלסטינית#הכרזה על "מדינת פלסטין"|הצהרת העצמאות של אש"ף]] מ-[[1988]] ירושלים מוגדרת כבירת פלסטין. הרשות הפלסטינית אף העבירה בשנת 2000 חוק המגדיר את מזרח ירושלים כבירת פלסטין, והחוק אושרר ב-2002 על ידי [[נשיא הרשות הפלסטינית]], [[יאסר ערפאת]]. ממשלות ישראל ניסו למנוע נוכחות של מוסדות פלסטיניים רשמיים במזרח העיר. כך בשנת [[2001]] בצו של [[שר הביטחון]] הוחלט לסגור את [[אוריינט האוס]] ששימש ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80]] וה-90 כמטה של [[אש"ף]] בעיר.

===יום ירושלים===
{{הפניה לערך מורחב|יום ירושלים}}
[[קובץ:Menorah44.jpg|ממוזער|250px|[[מנורת הכנסת]]]]
לאחר מלחמת ששת הימים, קבעה הממשלה את [[כ"ח באייר]], יום [[איחוד ירושלים]], כיום חג. בשנת 1998, הפך יום ירושלים חג לאומי רשמי, באמצעות "[[חוק יום ירושלים]]". ביום זה מתקיימים אירועים חגיגיים דוגמת טקסי זיכרון, עצרות ותהלוכות וטקס ממלכתי ב[[גבעת התחמושת (אתר הנצחה)|גבעת התחמושת]]. בבתי הכנסת ה[[דתיים לאומיים]] מקובל לומר [[הלל (תפילה)|תפילת הלל]] ביום זה.

===מוסדות המדינה בירושלים===
[[הכנסת הראשונה]] שהתכנסה בתחילת 1949 קיימה את ארבע ישיבותיה הראשונות ב[[בית המוסדות הלאומיים|בניין הסוכנות היהודית]] בירושלים ולאחר מכן באותה שנה התכנסה בתל אביב. ב-26 בדצמבר 1949 עלתה הכנסת לירושלים ומאז היא מתכנסת שם. תחילה קיימה את ישיבותיה בבניין [[הסוכנות היהודית]], והחל מ-13 במרץ 1950 ישבה ב[[בית פרומין]] שבמרכז העיר. היא עברה ל[[משכן הכנסת| משכנה]] הנוכחי ב־1966.

לאחר קום המדינה בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה־50]], הוקמה [[קריית הממשלה]] במערב העיר, ולאחר 1967 הוקמה [[קריית הממשלה (מזרח ירושלים)|קריית הממשלה במזרח העיר]], כחלק מתוכנית [[אכיפת החוק]] והשלטון באזור. בתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70]], הוקם במזרח העיר [[בניין המטה הארצי של משטרת ישראל]] בקריית הממשלה, ובתחילת שנות ה־80 הוקם המבנה הנוכחי של [[בנק ישראל]] ששכן קודם לכן ב[[רחוב יפו]]. בתחילת שנות ה־90, הוקם בסמוך אליו [[בית המשפט העליון]] בקריית הממשלה, השוכנת במערב העיר. כמו כן, שוכן במערב העיר מושב [[בית הדין הרבני הגדול]] ו[[מועצת הרבנות הראשית]]. [[בית דין שרעי (ישראל)|בית הדין השרעי לערעורים]] שוכן ב[[רחוב הלל]].

בתחילת שנות ה־90, הוחלט להכין תוכנית מסודרת, לפיה ימוקמו כל משרדי הממשלה ומוסדות המדינה במערב העיר, ובמהלך שנות האלפיים החלה להבנות במרכז העיר "[[קריית הלאום]]", שתחבר את קריית הממשלה אל מרכז העיר ובה ירוכזו כל המוסדות הלאומיים של המדינה, בכללם [[משכן הכנסת]]. לצידה מוקם [[פרויקט הכניסה לעיר]], המרחיב את הכניסה העיקרית לעיר, מכיוון כביש מספר 1.

מעונו הרשמי של [[ראש ממשלת ישראל]] שוכן ב[[בית אגיון]], בשכונת [[רחביה]], ו[[משכן הנשיא]] שוכן בשכונת [[טלביה]].

ב[[הר חוצבים]] שוכן [[ארכיון המדינה]].

=== נציגויות זרות בירושלים ===
{{ערך מורחב|נציגויות דיפלומטיות בירושלים}}
במהלך השנים, קבעו שבע עשרה מדינות את מושב שגריריהן בירושלים, אולם באמצע העשור השני של המאה ה־21 לא נותרו מדינות כאלה. עם זאת, כל השגרירים הזרים מגישים את [[כתב האמנה|כתבי ההאמנה]] שלהם ל[[נשיא המדינה]] במשכן הנשיא בירושלים. היעדרן של שגרירויות בירושלים פסק במאי 2018, סמוך ל[[יום ירושלים]] התשע"ח, כאשר פתחה [[ארצות הברית]] את שגרירותה בעיר. בעקבותיה הלכו [[גואטמלה]], [[פרגוואי]] (שחזרה בה), [[קוסובו]], [[הונדורס]] ו[[פפואה גינאה החדשה]].

=== יחס ארצות הברית לירושלים ===
{{הפניה לערך מורחב|חוק שגרירות ארצות הברית בירושלים}}
[[ארצות הברית]] היא המדינה הגדולה והמשמעותית מבין מדינות [[המערב]]. מדינת ישראל נתמכת בה רבות, כלכלית ומדינית, ולעמדתה השפעה רבה על מעמדה הבינלאומי של ירושלים. מאז הקמת מדינת ישראל, נמנעו [[נשיא ארצות הברית|נשיאי ארצות הברית]] מהבעה מפורשת של עמדתם, בכל הנוגע למעמדה של ירושלים, מתוך רצון להשאיר את הסוגיה לדיונים בין ישראל ובין הפלסטינים וכדי להימנע מיצירת מתחים נוספים באזור רגיש זה.

בשנת 2002 קבע [[הקונגרס של ארצות הברית]], בתמיכתם של רוב חברי הבית הרפובליקניים, כמו גם של אלה הדמוקרטיים תומכי ישראל, כי בדרכונו האמריקאי של אזרח ארצות הברית שנולד בירושלים יש לרשום "ישראל" כארץ הלידה. החלטת הקונגרס באה בעקבות מדיניות השלטונות האמריקניים להשאיר את רישום המדינה ריק בדרכונם של אזרחים אמריקניים ילידי ירושלים, ולציין רק את שם העיר. עם זאת, בפועל, סירבה [[מחלקת המדינה של ארצות הברית]], האמונה על הנפקת דרכונים, לאמץ החלטה זאת, בנימוק שהיא מפרה את עקרון [[הפרדת הרשויות]].

ביוני 2015, נתקבלה [[זיבוטפסקי נגד קלינטון|החלטה תקדימית]] של [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]], אשר אימץ את עמדת מחלקת המדינה, לפיה קביעת הסמכות בעניין מעמדה של ירושלים נתונה לנשיא ולממשלתו, ולא לקונגרס.{{הערה|{{ynet|יצחק בן חורין|פסיקה בארצות הברית: יליד ירושלים - לא נולד בישראל|4408950|24 ביולי 2013}}}} פרשנים ראו בהחלטה זאת מכה הסברתית קשה לממשלת ישראל, ובעלת השפעה משמעותית על מעמדה של ירושלים המזרחית והמערבית.{{הערה|{{הארץ|חמי שלו|פסיקת בית המשפט העליון על ירושלים - מכה הסברתית|1.2655603|9 ביוני 2015}}}}

ב-6 בדצמבר 2017 הכריז [[נשיא ארצות הברית]], [[דונלד טראמפ]], על כך ש[[ארצות הברית]] מכירה רשמית בירושלים כבירתה של ישראל. טראמפ הוסיף, כי גבולותיה הסופיים של ירושלים ייקבעו במסגרת מתווה של הסכם עתידי, אשר ייחתם בבוא העת בין ישראל ובין [[הרשות הפלסטינית]].{{הערה|{{mako|כתבי חדשות 2|טראמפ: "החלטתי להכיר בי-ם כבירה"|5777e4ab08c2061004|news-military/israel-q4_2017|6 בדצמבר 2017}}}} בעקבות הצהרתו של טראמפ, הצהירה [[צ'כיה]] כי היא מכירה בירושלים המערבית כבירת ישראל.{{הערה|{{מעריב אונליין|מעריב אונליין|לאחר נאום טראמפ: צ'כיה הודיעה כי היא מכירה בירושלים המערבית כבירת ישראל|news/politics/Article-612925|6 בדצמבר 2017}}}} ימים מספר לאחר מכן, הצהירה גם [[גואטמלה]] על העתקת שגרירותה לירושלים. [[שגרירות ארצות הברית בישראל]], שוכנת החל ממאי 2018 בירושלים. שאר השגרירויות בישראל, מלבד ארצות הברית, גואטמלה, קוסובו, הונדורס ופפואה גינאה החדשה, שוכנות באופן רשמי ב[[תל אביב]], בפועל בתל אביב ובערים הסמוכות.

==עיריית ירושלים==
[[קובץ:בניין עיריית ירושלים מהחומה.jpg|250px|ממוזער|בנייני העירייה, [[כיכר צה"ל]], מול [[שער יפו]]]]
{{ערך מורחב|עיריית ירושלים}}
עיריית ירושלים היא גוף ה[[שלטון מקומי|שלטון המקומי]], במעמד של [[עירייה]], האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים. ככל [[רשות מקומית]], עוסקת עיריית ירושלים בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שרותי [[חינוך]], [[תרבות]], [[רווחה]], [[תשתית|תשתיות]], [[גהות|ניקיון]], [[תברואה]] וכדומה. עם זאת, מעמדה המיוחד של ירושלים ומאפייניה כבירת ישראל ומושב מוסדות השלטון שלה, כ[[עיר קדושה]] עבור [[דת]]ות אחדות, כמוקד של סכסוכים בינלאומיים ומתיחויות על רקע דתי, פוליטי ומדיני, וככרך בעל הרכב [[דמוגרפיה|דמוגרפי]] סבוך ומפולג במיוחד – מציבים בפני עיריית ירושלים אתגרים נוספים שאין דומה להם כמעט בערים אחרות.

עיריית ירושלים הוקמה ב־1[[1867|867]], כחלק מיוזמת השלטון העות'מאני להקים מערכת שלטונית ארצית מודרנית, המתבססת על מודל המשטר ה[[צרפת]]י, הכולל חלוקה אדמיניסטרטיבית ברורה של היררכיית השלטון המקומי. כלומר, כל גוף שלטוני היה אמון על שלטון בשטח מסוים של העיר; ככל ששטח מסוים של העיר היה חשוב יותר- הוא הופקד בידיו של פקיד ממשל בעל דרגה גבוהה יותר, ולהפך.

שלטון [[המנדט הבריטי]] פיזר את מועצת העיר העות'מאנית והקים מועצה משלו, תוך הנחלת סטנדרטים אירופיים של ניהול מערכות השלטון בעיר, אחזקתה ופיתוחה.

עם הקמת מדינת ישראל חולקה העיר לשתיים, וכך נתפצלה גם עיריית ירושלים לשתי רשויות מוניציפליות נפרדות לחלוטין – ישראלית וירדנית. עם איחוד העיר לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ([[1967]]), שבה ירושלים להיות רשות מוניציפלית אחת, אשר היוותה המשך ישיר של עיריית ירושלים המערבית (הישראלית).

ראש העירייה הנוכחי הוא [[משה ליאון]].

[[קובץ:Emblem of Jerusalem-04.jpg|ממוזער|200px|תבליט של סמל עיריית ירושלים]]

===סמל העיר===
{{ערך מורחב|סמל העיר ירושלים}}
בתקופת [[המנדט הבריטי]] לא היה לעיריית ירושלים סמל. [[סמל]]ה של ירושלים התקבל בשנת [[1949]], בעקבות [[מכרז]] שפרסמה "[[ועדת הסמל]]" של עיריית ירושלים. במכרז זכתה הצעתה של "[[אגודת הציירים הירושלמים לגרפיקה שימושית]]".

הסמל הנבחר כולל שלושה מרכיבים:
* עלי [[זית]] – מסמלים [[שלום]] בין בעלי הדתות והלאומים השונים החיים בעיר, כמו גם את עצי הזית הנפוצים באזור.
* [[חומות ירושלים]] – מסמלות את חומת [[העיר העתיקה]].
* [[גור אריה יהודה]] – מוצג ב[[תנ"ך]] כסמלו של [[שבט יהודה]], ומאוחר יותר גם כסמלה של [[ממלכת יהודה]] (ירושלים הייתה מאז ימי [[דוד המלך]] בירתו של שבט יהודה וממלכת יהודה).

==כלכלה==
מסוף [[המאה ה-20|המאה ה־20]] ובעשור הראשון של המאה ה־21 מתאפיינת כלכלת ירושלים בשיעור [[אבטלה]] גבוה, ובאחוז גבוה של תושבים החיים מתחת ל[[קו העוני]].

בשנת 1969 חיו כ־9.9% מהמשפחות בירושלים מתחת לקו העוני, לעומת 7.8% בתל אביב ובחיפה בפרט, ו-11.9% בישראל בכלל. לעומת זאת, על-פי דו"ח תחולת העוני של שנת 2003, כ-33.2% מהמשפחות חיו בירושלים מתחת לקו העוני, לעומת 10.9% בתל אביב, 17.5% ב[[חיפה]] ו-19.3% בישראל. ממוצע המשפחות החיות מתחת לקו העוני בישראל עלה לאורך השנים בכ-60%, ובירושלים עלה שיעור המשפחות העניות פי שלושה. בתקופה זאת עלה שיעור הילדים העניים בעיר בכמעט פי ארבעה, לעומת עלייה פי שניים בשיעור הילדים העניים בישראל.{{הערה|ד"ר דן קאופמן, אסף מלחי, נעמי סלומון, דן בנדל, [https://jerusaleminstitute.org.il/.upload/publications/heb/jris_jeru.pdf אסטרטגיית חדשנות אזורית לעידוד צמיחה בירושלים] באתר [[מכון ירושלים]], נובמבר 2007.}}

על פי נתוני [[מכון ירושלים למחקרי מדיניות]], בשנת 2021 חיו מתחת ל[[קו העוני]] בירושלים 39% מהמשפחות, 42% מהנפשות ו-51% מהילדים. שיעור הנפשות העניות עומד על 60% בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים, ו-43% בקרב האוכלוסייה החרדית. בקרב כלל האוכלוסייה היהודית שיעור הנפשות העניות הוא 31%.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://jerusaleminstitute.org.il/publications/facts-and-trends-2023/|הכותב=עומר יניב, יאיר אסף-שפירא, נטע חדד, אריאל גפן|כותרת=פרסומים – מכון ירושלים למחקרי מדיניות|אתר=מכון ירושלים למחקרי מדיניות|תאריך=17 במאי 2023}}|שם=jerusaleminstitute23}}

בשנת 2022 עמד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים בגילי העבודה העיקריים (25–64) על 67%, שיעור הנמוך באופן ניכר מהשיעור בכלל הארץ (82%).{{הערה|שם=jerusaleminstitute23}}

[[קובץ:Mahane Yehuda Market IMG 2618.JPG|270px|ממוזער|[[שוק מחנה יהודה]]]]

שיעור ההשתתפות הנמוך בירושלים בקרב גברים נובע בין היתר משיעור השתתפות נמוך יחסית של גברים חרדים, שעל פי [[המכון החרדי למחקרי מדיניות]] עומד על 42.2% בגילי העבודה (לעומת 73.8% בקרב הנשים החרדיות).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://machon.org.il/jewish-orthodox-jersusalem/|הכותב=ד"ר איתן רגב|כותרת=יום ירושלים 2023 {{!}} נתוני דמוגרפיה, תעסוקה ושכר של האוכלוסייה החרדית בעיר|אתר=המכון החרדי למחקרי מדיניות|תאריך=18 במאי 2023}}</ref> שיעור ההשתתפות הנמוך בקרב נשים בירושלים נובע בין היתר משיעור בהשתתפות נמוך במיוחד של נשים ערביות (27% לעומת 83% בקרב הנשים היהודית בירושלים).{{הערה|שם=jerusaleminstitute23}}

===תעסוקה===
בשנת 2018 ענפי הכלכלה העיקריים שבהם עבדו המועסקים בירושלים הם חינוך (17%), שירותי בריאות ורווחה (14%), מינהל מקומי וציבורי (11%) ומסחר (9%). בשל היותה בירת ישראל ומרכז מינהלי ושלטוני שבו מרוכזים [[משרדי הממשלה]] ו[[המוסדות הלאומיים|מוסדות הלאום]] – אחוז המועסקים בשירות הציבורי בירושלים גבוה ביחס לערים אחרות ונמצא במגמת עלייה עם השנים. לעומת זאת, חלקם של המועסקים בתעשייה בירושלים נמוך ביחס לערים אחרות, והוא נמצא במגמת ירידה לאורך השנים (5% בשנת 2018 לעומת 15% בשנת 1970).

[[אזור תעשייה|אזורי תעשייה]] הכוללים מפעלים אשר מייצרים מוצרי בסיס בירושלים הם: [[אזור התעשייה עטרות]], [[אזור התעשייה תלפיות|תלפיות]] ו[[גבעת שאול]]. שני האזורים האחרונים הפכו עם השנים אזורי [[מסחר]] ומשרדים.
[[הר חוצבים]] ו[[מלחה (שכונה)|מלחה]] הם אזורי תעשייה מתקדמת ([[היי-טק בישראל|היי-טק]]).{{הערה|[http://jerusaleminstitute.org.il/.upload/yearbook/2015/graph_08_H1515.png משרות ותמורה למשרות באזורים נבחרים בירושלים, 2011], מכון ירושלים.}}

===היי-טק===
בירושלים יש כ–500 חברות [[הזנק|סטארט־אפ]] נכון לשנת 2017, ומדי שנה מוקמות בה חברות רבות נוספות. בעיר נמצאים מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות גדולות, כגון [[אינטל]], [[מובילאיי]], [[NDS]], [[סיסקו מערכות|סיסקו]], [[יבמ]] ואחרות. בירושלים ריכוז חברות ה[[ביוטק]], דוגמת [[טבע תעשיות פרמצבטיות|טבע]], הגבוה בישראל.

ירושלים נבחרה לאחת מ–25 הערים המובילות בעולם מבחינת האקו־סיסטם היזמי־טכנולוגי שלה, לפי הדירוג הבינלאומי [[Startup Genome]].{{הערה|{{TheMarker||אל תטעו: ירושלים היא מעצמת היי־טק|1.4180790|19 ביוני 2017}}}} ירושלים גם מהווה אכסניה לכ-15 [[קרן הון-סיכון|קרנות הון-סיכון]], שהידועה בהן היא [[JVP]].

פעילות ההיי-טק מפוזרת על פני חמישה אזורי תעשייה עיקריים: [[הר חוצבים]], [[אזור התעשייה עטרות|עטרות]], פארק הביו-מד ב[[עין כרם]], [[גבעת שאול]] ואזור ההיי-טק ב[[גבעת רם]]. בכל האזורים האלה עובדים כ-16 אלף איש.{{הערה|{{NFC|יהודה קונפורטס|ירושלים של היי-טק|0024-D-120275-00|25 במאי 2017}}}}

==תיירות==
בשנת 2009, נרשמו ב[[בית מלון|בתי המלון]] בישראל 8.1 מיליוני לינות [[תיירות|תיירים]], מתוכן 2.6 מיליון היו בירושלים, לעומת 1.9 מיליון ב[[תל אביב]]. מספר לינות התיירים הישראליים באותה השנה היה גבוה אף הוא יותר בירושלים מאשר בתל אביב: 639,000 אלף לעומת 435,000, אף על פי שהשתיים לא היו המובילות ברשימה.{{הערה|"התיירות לישראל 2009 – דו"ח סטטיסטי" מטעם [[משרד התיירות]].}} מספר חדרי המלון בירושלים נכון לשנת 2020 עומד על כ-11,000 חדרים,{{הערה|{{גלובס|צוות המשרוקית של גלובס|האם ירושלים היא בירת המלונות בארץ, והאם היא התרוקנה בסגר?|1001348160|4 בנובמבר 2020}}}} ובתוכניות העירייה להגדילו בכ-8,000 חדרים נוספים, עד שנת 2020.

[[מלון המלך דוד]], השוכן ב[[רחוב המלך דוד]], משמש בית הארחה רשמי של מדינת ישראל- עבור ביקורים רשמיים של אח"מים ממדינות זרות. במלון מתארחים, בין היתר: דיפלומטים, ראשי מדינות ובעלי תפקידים ממשלתיים בכירים אחרים, וכן אנשים מפורסמים, לרבות אמנים בינלאומיים, המגיעים להופיע בישראל.

[[קובץ:Jerusalem_Holy_Sepulchre_BW_22.JPG|ממוזער|230px|התחנה התשיעית ב[[ויה דולורוזה|וויה דולורוזה]], על רקע [[כנסיית הקבר]]]]

בשנת 2010, דורגה ירושלים במקום הראשון ברשימת "הערים הטובות ביותר לטיולים ולפנאי" של המגזין "[[Travel + Leisure]]", בקטגוריית "[[אפריקה]] ו[[המזרח התיכון]]".{{הערה|{{cite web|url=http://www.travelandleisure.com/worldsbest/2010/cities/africa-middle-east-cities/15|title=World's Best Awards 2010 - Africa and the Middle East|archiveurl=https://web.archive.org/web/20100712140230/http://www.travelandleisure.com/worldsbest/2010/cities/africa-middle-east-cities/15|archivedate=2010-07-12|url-status=dead}}|כיוון=שמאל}} באותה השנה, דורגה ירושלים על ידי המדריך המקוון "[[TripAdvisor]]" במקום השביעי ברשימת הערים הטובות בעולם, בקטגוריית "תרבות וביקור באתרים תיירותיים".{{הערה|{{cite web|url=http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3956579,00.html|title=Jerusalem ranked among the best cities in the world}}|כיוון=שמאל}} העיר נבחרה לשמש [[בירת התרבות הערבית]] לשנת 2009.

בכל שנה, במהלך [[חול המועד|חול המועד סוכות]], מתקיימת בעיר [[צעדת ירושלים]], במהלכה רבבות בני אדם, ישראלים ותיירים, צועדים ברחובותיה.

===תיירות נוצרית===
בנצרות קיימת מסורת ארוכת שנים של [[עלייה לרגל]] למקומות הקדושים ב[[ארץ הקודש]] בכלל, ולירושלים בפרט. על אתרי התיירות הנוצרית נמנים, בין היתר: [[כנסיית הקבר]] ו[[ויה דולורוזה]] בעיר העתיקה, [[הר ציון]], עליו ממוקם [[חדר הסעודה האחרונה]], ו[[גת שמנים]], השוכן על מורדות [[הר הזיתים]]. הר זה כולל גם את [[כנסיית כל העמים]] ואת [[קבר מרים]], [[מרים, אם ישו|אם ישו]]. [[עין כרם]] נחשבת אף היא מקום מקודש לנצרות, כמו גם אתר צליינות, בשל הסברה, על פי הדת הנוצרית, כי זהו מקום הולדתו של [[יוחנן המטביל]]. במקום מספר כנסיות ו[[מנזר]]ים, שאותם פוקדים תיירים.

===תיירות מוסלמית===
בירושלים שוכנים שני מקומות קדושים למוסלמים – [[כיפת הסלע]] ו[[מסגד אל-אקצא]]. על פי דת האסלאם, מסגד אל-אקצא הוא אחד משלושה מסגדים, בהם שמותר לבקר לשם [[זיארה]] (מסורת מוסלמית של ביקור באתרים מקודשים לשם תפילה). עשרות אלפי מוסלמים, המגיעים משטחי [[הרשות הפלסטינית]] ומרחבי ישראל פוקדים אתר זה, בעיקר בעת [[תפילת יום השישי]].

===תיירות יהודית===
על פי [[ההלכה]], הייתה קיימת בתקופת בית המקדש מצוות [[עלייה לרגל]] לירושלים, שלוש פעמים בשנה: ב[[חג הפסח]], ב[[חג השבועות]] וב[[חג הסוכות]]. בנוסף, נהוגה הייתה מצוות הבאת [[ביכורים]] לבית המקדש, בזמן שהיה קיים, מ[[חג הקציר]] עד [[חג האסיף]]. בשל הרצון לשמר מצוות אלה גם בימינו, רבים הם המטיילים היהודיים הפוקדים את העיר במועדים אלה, במיוחד באתרים: [[הכותל המערבי]], [[הרובע היהודי]], [[עיר דוד]] ו[[:קטגוריה:קברי צדיקים בירושלים|קברי צדיקים]]. במסגרת מנהג "[[ברכת כהנים בכותל המערבי|ברכת הכהנים]]", הנערך פעמיים בשנה, בחול המועד סוכות ופסח, פוקדים את רחבת הכותל המערבי עשרות אלפי מתפללים.

===אתרי תיירות===
[[קובץ:Jerusalem IMG 4618 (5172243260).jpg|ממוזער|280px|[[שער הרחמים]] ו[[עמק יהושפט]]]]

[[תוכנית מתאר מקומית 2000 ירושלים|תוכנית המתאר של ירושלים]] מציינת מספר מוקדים, המכונים "מרחבי תיירות". על מוקדים תיירותיים אלה נכללים: הכניסה לעיר, מתחם הרכבת, [[ממילא]] ו[[מגרש הרוסים]], אזורים היסטוריים דוגמת [[העיר העתיקה]], [[ליפתא]], [[עין כרם]],{{הערה|[http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/publish/HtmlFiles/13029/results_pub_id=13094.html מלונאות ותיירות] אתר העירייה.}} מרכז העיר ומתחם המוזיאונים.{{הערה|דן גבעון, פיתוח תיירותי בירושלים כעיר פוסט תעשייתית, גור עופר (עורך), '''חזון לירושלים – תוכנית לשיקום ירושלים''', [[מכון ירושלים לחקר ישראל]].}}

על האתרים ההיסטוריים הבולטים בעיר, המהווים [[אטרקציות תיירותיות]] אטרקטיביות, נמנים, בין היתר:
* [[הר הבית]] – המקום המקודש ביותר עבור העם היהודי, שבו שכנו [[בית המקדש הראשון]] ו[[בית המקדש השני]]. כיום בנויים עליו [[כיפת הסלע]] ו[[מסגד אל-אקצא]].
*[[הכותל המערבי]] – אחד משרידי קירות התמך והחומה שהקיפו את הר הבית ואת בית המקדש; התבסס כמקום תפילה מרכזי עבור העם היהודי במאות השנים האחרונות.
* [[מנהרות הכותל]] – המקום הקרוב ביותר כיום ל[[קודש הקודשים]] (מחוץ להר הבית).
* [[כיפת הסלע]] – תחתיה נמצאת [[אבן השתייה]].
* [[מסגד אל-אקצא]] – אליו הגיע [[מוחמד]] מ[[מכה]], לפי חלק ממסורות ה[[אסלאם]].
* [[עיר דוד]] – נקודת תחילת צמיחתה של העיר ירושלים.
* [[מגדל דוד]] – המצודה אשר הגנה על העיר.
* [[כנסיית הקבר]] – מכילה על-פי מסורת [[נצרות|נוצרית]] את מערת קבורתו של [[ישו]].
* [[ויה דולורוזה]] – המסלול בו צעד ישו מבית המשפט בדרכו אל אתר [[צליבת ישו|צליבתו]].
* [[טיילת ארמון הנציב]] – תצפית על העיר העתיקה מכיוון דרום.

בשנת 2006, נפתח [[שביל ירושלים]]: שביל הליכה באורך של כ-38 קילומטרים, העובר בדרכו באתרים היסטוריים ותרבותיים, בתוך העיר ומחוצה לה. [[קו 99]] ("סובב ירושלים") עבר אף הוא בדרכו בסמוך לאתרי תיירות פופולריים בעיר.

==אדריכלות==
{{הפניה לערך מורחב|אדריכלות בירושלים}}
[[קובץ:Tankizia2.JPG|ממוזער|240px|קמרון הכניסה ל[[אל-מדרסה א-תנכיזיה]] ("המחכמה")]]

בשל קדושתה לדתות השונות ושפע הכוחות ששלטו עליה ופעלו בה, משופעת ירושלים בסגנונות אדריכליים רבים.

=== העיר העתיקה ===
בהר הבית, בעיר העתיקה ובקברים בסביבותיה ניתן לראות שרידים ל[[אדריכלות רומית|אדריכלות הרומית]] המונומנטלית – מבנה הר הבית, קבר בני חזיר ועוד, [[אדריכלות ביזנטית|והביזנטית]] – הקארדו והכנסיות העתיקות ברובע הנוצרי ובהר הזיתים.

השלטון המוסלמי שבא לאחר מכן השאיר את חותמו בדמות [[כיפת הסלע]] ו[[מסגד אל-אקצא|מסגד אל אקצא]], המאופיינים בערבסקות, בשימוש בקרמיקה ובצורניות המאפיינת את [[אדריכלות אסלאמית|האדריכלות המוסלמית]].

[[אדריכלות ימי הביניים|האדריכלות הצלבנית]] נותרה בכנסיות הרבות ובמבני הציבור ששופצו ונבנו בתקופת שליטתם בעיר, ביניהן [[כנסיית הקבר]], [[קתדרלת יעקב הקדוש]] ומצודת מגדל דוד.

[[ירושלים בתקופה הממלוכית|בתקופת השלטון הממלוכי]] נשלחו לירושלים הקדושה והנידחת פקידים ואנשי מעשה שסרחו או שאיימו על המשטר, ובה נדרשו לתקן את מעשיהם, לרוב בעזרת הקדשת מבנה דתי כלשהו – [[מדרסה|מדרסות]], שחלקן פועלות עד ימינו, ראבאטים – בתי הארחה לצליינים מוסלמים, קברי קדושים ובתי תמחוי. דבר זה הוביל לנוכחות הגבוהה של ה[[אדריכלות ממלוכית|אדריכלות הממלוכית]] בעיר העתיקה, הרבה מעבר לצרכים של תושבי העיר. מלבד מבני ההקדש ניתן למנות על הבניה הממלוכית בעיר גם את [[ארמון הגבירה טונשוק]], [[שוק הכתנים]] על בתי המרחץ שבו, [[שיפוץ]] השווקים, צריחי חומת הר הבית, [[חאן אל-סולטאן|חאן אל סולטאן]] ועוד. המדרסות הבולטות שנבנו הן [[אל-מדרסה א-תנכיזיה]] וה[[מבני הר הבית|אשרפיה]].

האדריכלות הממלוכית כוללת מספר מצומצם של מאפיינים ייחודיים. מבנה ממלוכי טיפוסי מאופיין בחזית מפוארת עם כניסה שמעליה [[גומחה (אדריכלות)|גומחה]] מעוטרת בנטיפי אבן – "[[מוקרנס]]", ספסלי אבן ולוח הקדשה לבונה. כמו כן נעשה שימוש ב[[אבלק]] – שילוב של אבנים מצבעים שונים, לרוב לבן ואדום או שחור. מוטיבים ממלוכיים שימשו מאות שנים לאחר מכן אדריכלים שניסו לתת מראה "מזרחי" או "ירושלמי" למבנים.

ב 1517 נכבשה העיר בידי [[האימפריה העות'מאנית]] ותחת שלטונו של [[סולימאן הראשון|סולימאן המפואר]] חלה בה תנופת בנייה, שהתבטאה בעיקר בבניית [[חומות ירושלים|חומות העיר]], [[שערי ירושלים|השערים]] ומגדל דוד. בשלהי התקופה העות'מאנית החלה העיר מתפתחת אל מחוץ לחומות. בעיר העתיקה נבנו כמה מבנים של גורמים ממדינות אירופה באזור שער יפו וברובע הנוצרי.

לאחר מלחמת ששת הימים שוקם ונבנה מחדש הרובע היהודי, תוך ניסיון לשמור על המראה הישן של "[[בנייה ורנקולרית|אדריכלות ללא אדריכלים]]".

[[קובץ:Styles22.jpg|מרכז|ממוזער|500px|סגנונות אדריכלות שונים במרכז העיר בירושלים]]

===אבן ירושלמית===
[[קובץ:RNB 0457.jpg|ממוזער|220px|חזית [[מלון ענבל]] בירושלים, המשובצת [[אבן ירושלמית]]]]
{{ערך מורחב|אבן ירושלמית}}
[[חוק עזר עירוני]] של ירושלים מחייב [[אבן לבנייה|לחַפּוֹת]] כל קיר חיצוני בעיר ב"אבן ירושלמית" (בלוק אבן [[סיתות|מסותת]]). חוק זה חוקק עוד בשנת 1918, והוא נמצא בתוקף עד היום. מטרתו של החוק היא שימור אופייהּ וצביונהּ הייחודי של העיר. עם זאת, נבנו בכמה מקרים בתים בלא ציפוי אבן, בעיקר בשכונות שאוכלסו על ידי עולי [[העלייה ההמונית]], בשנותיה הראשונות של המדינה.

בשל ה[[עיור]] הרב באזור [[ירושלים רבתי]], הפכה האבן הירושלמית נדירה יותר להשגה, וכיום ניתן להשיגהּ רק ב[[מחצבה|מחצבות]] ספורות בצפון ירושלים. את מקומה בחיפוי מבנים ובריצוף שטחים ציבוריים תפסו סוגים שכיחים וזולים יותר של אבן, כגון [[אבן נסורה]]. למרות השימוש בתחליפים אלה, חוק זה עודנו מייקר את עלויות הבנייה בירושלים ובסביבתהּ.

===בנייה לגובה===
בירושלים לא נבנו, באופן מסורתי, בניינים גבוהים, אף על פי שלא קיים חוק האוסר זאת. עם תחילת תקופת השלטון הבריטי ב־1918, הוצגה לראשונה תוכנית מתאר לבנייה בעיר. במסגרת תוכנית זאת נקבע, כי אופי הבנייה בירושלים יתבסס בעיקרו על מבנים נמוכים; זאת, כדי להדגיש את התבליט המיוחד של העיר ואת [[קו הרקיע]] הטבעי שלה, כמו גם כדי לא לגמד את [[העיר העתיקה]]. תוכניות מתאר שונות הגבילו את גובה הבנייה ואת צפיפות המבנים בשכונות שונות בעיר, בהתאם למרחק מהעיר העתיקה.{{הערה|[http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/publish/HtmlFiles/13029/results_pub_id=13165.html ההתייחסות לגובה הבניה ולתבנית הבניה], באתר עיריית ירושלים.}} עם זאת, מספר בניינים גבוהים נבנו בתקופות שונות באזור מרכז העיר.

הפרויקט הראשון של בנייה לגובה בירושלים היה "[[מגדל ירושלים]]" (17 קומות), השוכן ב[[רחוב הלל]], שהחל להיבנות בשנת 1965. אחריו נבנו "[[מגדלי וולפסון]]" (כ-20 קומות) מול [[הכנסת]], בשכונת [[קריית וולפסון]]. ב־1977, נבנה סמוך ל[[גן העצמאות (ירושלים)|גן העצמאות]] "[[מלון לאונרדו פלאזה ירושלים|מלון לאונרדו פלזה]]", בן 22 קומות. בהמשך שנות ה־70, נבנו "[[מגדל העיר]]", בן 21 קומות, ב[[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|רחוב המלך ג'ורג']], ו"[[מרכז כלל]]", בן 15 קומות, ב[[רחוב יפו]]. ב־1980, הוקם "[[בית רג'ואן]]" (12 קומות), במקום [[בית יתומים|בית היתומים]]: "[[בית טליתא קומי]]". בכניסה המערבית לעיר נבנה "[[מלון קראון פלזה ירושלים|מלון קראון פלזה]]" (21 קומות), שהיה הבניין הגבוה בירושלים עד שנת 2010, וכן מספר בתי מלון בגובה של כ-12 קומות, באזור [[גן פעמון הדרור]]. מאז, נבנה מספר מועט של מבנים גבוהים בעיר, באזורים שונים. על מבנים אלה נמנים "[[מגדל המשרדים]]", בן 18 הקומות, של [[הגן הטכנולוגי מלחה|גט"י]], השוכן בשכונת [[מלחה (שכונה)|מלחה]], ו"[[מגדל דונה]]", בן 15 הקומות, השוכן בשכונת [[גבעת שאול]]. החל משנת 2010, הבניין הגבוה ביותר בירושלים הוא "[[מגדל 1 (ירושלים)|מגדל 1]]" (המכונה גם: "הולילנד טאואר") במתחם ה[[הולילנד]], המתנשא לגובה של 32 קומות.

במאה ה-21 מתבצעת בנייה לגובה בכל רחבי העיר, בעיקר בשכונות החדשות, ומתוכננת בנייה של מקבץ [[גורד שחקים|גורדי שחקים]] בכניסה אליה,{{הערה|{{גלובס|מיכל מרגלית|12 גורדי שחקים ייבנו בכניסה לירושלים ויכילו מיליון מ"ר|1000773747|13 באוגוסט 2012}}}} כמו גם במרכזהּ.{{הערה|{{הארץ|נועם דביר|עשרות מגדלים עומדים לצמוח בשנים הקרובות במרכז ירושלים|1.1165273|6 במרץ 2011}}}}

==מוסדות דת מרכזיים==
בירושלים מספר מוסדות דת מרכזיים לדתות שונות: [[הפטריארכיה הלטינית]], הממונה מטעם ה[[אפיפיור]] על הקהילה ה[[נצרות|נוצרית]]-[[קתולית]] בישראל, ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]], ב[[ירדן]] וב[[קפריסין]]. הפטריארכיה שוכנת במבנה ענק ב[[הרובע הנוצרי|רובע הנוצרי]]. [[הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים]], שוכנת ברחוב הפטריארכיה היוונית ברובע הנוצרי משני צדדיו. היא ממונה על כל כהני הדת ו[[נצרות אורתודוקסית|המאמינים האורתודוקסים]] בישראל, ב[[הממלכה הירדנית ההאשמית|ממלכת ירדן]] ובחצי האי [[סיני]]. [[הפטריארכיה הארמנית]], המכונה בארמנית "הכס האפוסטולי של יעקב קדוש בירושלים", שוכנת במבנה גדול ב[[הרובע הארמני|רובע הארמני]] ברחוב הנקרא על שמה. היא ממונה על המקומות הקדושים בירושלים ועל הכנסיות ברחבי ישראל, [[יהודה ושומרון]] וירדן. הו[[וקף]] הוא הגוף האדמיניסטרטיבי המוסלמי האחראי על [[הר הבית]]. וכן [[הרבנות הראשית לישראל]], ראו למעלה.

== גנים וטבע עירוני ==
[[קובץ:Emekatzvaiim3.jpg|ממוזער|250px|[[צבי ארץ ישראלי]] בעמק הצבאים]]
[[קובץ:HaMifletzetGardenNov102022 02.jpg|ממוזער|250px|[[גן רבינוביץ'|גן המפלצת]] ב[[קריית היובל]], מסמליה המודרניים של ירושלים]]
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[טבע עירוני בירושלים]]}}

במסגרת "[[תוכנית מתאר מקומית 2000 ירושלים]]", נבחרו{{הבהרה|על ידי מי?}} חמישה אתרים, הראויים להיכלל במסגרת ההגדרה של "אתר טבע עירוני":

# [[בריכת ממילא]] – בריכת אגירה, הממוקמת במזרחו של [[גן העצמאות (ירושלים)|גן העצמאות]], בתחומו של [[בית הקברות ממילא]], בין [[רחוב הלל]] ו[[רחוב אגרון]].
# [[גבעת התנ"ך]] – אחת משש הגבעות האחרונות בעיר, עליהן לא נבנו עדיין מבנים. גבעה זאת ממוקמת בסמוך ל[[תיאטרון החאן]], מול [[תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים|תחנת הרכבת ירושלים]]. הגבעה נמצאת על קו פרשת המים של ירושלים: מצדה האחד זורם לו [[נחל עמק רפאים]], הנשפך לים התיכון, ומצדה השני זורמים להם [[נחל גיא בן הינום]] ו[[נחל קדרון]], הנשפכים ל[[ים המלח]]. במורד הגבעה שוכנת [[כנסיית סנט אנדרוז]], המשקיפה לעבר [[גיא בן הינום]] ו[[הר ציון]].
# [[עמק הצבאים|עמק פרי הר]] ("עמק הצבאים") – [[עמק]] פתוח, המשתרע על פני שטח של כ-205 [[דונם|דונמים]], והממוקם בלב ירושלים, בין השכונות [[גבעת מרדכי]], [[צומת פת]] ו[[כביש בגין]].
# [[חורשת הירח]] – חורשת [[אורן|אורנים]] בשכונת [[טלביה]], מול [[תיאטרון ירושלים]]. החורשה משמשת אתר טיול פעיל לתושבי העיר, ומתקיימות בה פעולות של בתי ספר ותנועות נוער.
# [[יער גילה]] – אתר הטבע העירוני הגדול בשטחו. היער גולש משולי שכונת [[גילה]] לכיוון [[נחל כוס]]. היער הוא תוצאה של פעולות נטיעה אינטנסיביות, מעשה ידי אדם.
בירושלים [[:קטגוריה:ירושלים: גנים ופארקים|גנים ופארקים]] ציבוריים רבים. על החשובים שבהם נמנים: [[גן סאקר]], [[גן העצמאות (ירושלים)|גן העצמאות]], [[פארק המסילה (ירושלים)|פארק המסילה]] ו[[גן פעמון הדרור]].

כמו כן, קיימים בעיר שלושה [[גן בוטני|גנים בוטניים]]: [[הגנים הבוטניים האוניברסיטאיים בירושלים|הגן הבוטני האוניברסיטאי]], הממוקם בשכונת [[ניות]], [[הגן הבוטני הלאומי]], הממוקם בהר הצופים ו[[גן החיות התנ"כי]], הממוקם בסמוך לשכונת מלחה. גנים אלה יוצרים בירושלים [[ריאה ירוקה|ריאות ירוקות]]. נוסף על כל אלה, שוכן בשכונת [[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]] [[מוזיאון הטבע (ירושלים)|מוזיאון הטבע והסביבה]].

==תרבות==
[[קובץ:Billy Rose Art Garden (14755133799).jpg|ממוזער|250px|מתחם [[היכל הספר]] ב[[מוזיאון ישראל]]]]

===מוזיאונים ומוסדות לאומיים===
ירושלים היא מקום משכנם של מוסדות תרבותיים והיסטוריים לאומיים רבים, כגון [[מוזיאון ישראל]], הכולל את [[היכל הספר]], בו שמורים [[מגילות מדבר יהודה]] ו[[כתר ארם צובא]], ו[[מוזיאון רוקפלר]] לארכאולוגיה המסועף אליו. בסמוך למוזיאון ישראל נמצאת [[הקריה הלאומית לארכאולוגיה של ארץ ישראל]], בה מצויים משרדי [[רשות העתיקות]]. ב[[הר הרצל]] מצוי בית הקברות הצבאי וחלקת גדולי האומה, כמו גם [[מוזיאון הרצל]], המספר את תולדות חייו של [[בנימין זאב הרצל]] והסוקר את תולדות חזון ה[[ציונות]]. בסמוך אליו שוכן מוזיאון [[יד ושם]], מוזיאון השואה הלאומי. כמו כן, שוכנים בעיר [[הספרייה הלאומית]] ו[[סינמטק ירושלים]], אשר מתפקד גם כארכיון הסרטים הלאומי של ישראל. על יד קריית הממשלה שוכן [[מוזיאון המדע בירושלים|מוזיאון המדע]].

בעיר שוכנים מוזיאונים ואתרים רבים, הסוקרים והמציגים פנים ונקודות מבט שונות של העיר, במגוון תחומים:
* מוזיאונים ואתרים המוקדשים ל'''תרבות ולאמנות''', כמו גם ל'''הצגת תערוכות''': [[בית טיכו|בית אנה טיכו]], [[מוזיאון על התפר]], [[מוזיאון מגדל דוד]], [[המוזיאון לאמנות האסלאם]], [[בית האמנים בירושלים]], [[בית אות המוצר הירושלמי]], [[היכל שלמה]], בית [[דוד פלומבו]] ועוד.
* מוזיאונים ואתרים המוקדשים לסקירת '''מיצגים ארכאולוגיים''', אשר נתגלו במהלך חפירות בעיר ובסביבותיה במהלך השנים: [[מוזיאון רוקפלר]], [[עיר דוד]], [[הגן הארכאולוגי ירושלים]], [[מוזיאון ארצות המקרא ירושלים|מוזיאון ארצות המקרא]], [[הבית השרוף]], [[הרובע ההרודיאני]], [[אריאל, המרכז לתולדות ירושלים בימי הבית הראשון|מרכז אריאל]], [[בית זיבנברג]] ומוזיאון מגדל דוד. המיצגים המוצגים במוזיאונים אלה נוסכים נופך והצדקה ויזואליים- למאורעות היסטוריים עתיקים, אשר התרחשו בעיר לאורך כל שנות קיומה, בפרט מתקופת ה[[מקרא]].
* מוזיאונים ואתרי '''היסטוריה ומורשת''': [[גבעת התחמושת (אתר הנצחה)|גבעת התחמושת]], [[מרתף השואה]], [[מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים|מוזיאון אסירי המחתרות]], [[מרכז מורשת מנחם בגין]], [[בית הרב קוק]], [[מוזיאון ידידי ישראל]] ו[[בית מורשת אצ"ג]].
* מוזיאונים ואתרים היסטוריים '''אתניים ועדתיים''': [[מוזיאון יהדות איטליה]], [[המוזיאון הארמני]] ו[[מוזיאון חצר היישוב הישן]].

=== מוזיקה ואמנות ===
[[קובץ:PikiWiki Israel 12696 Jerusalem Music Center.jpg|250px|ממוזער|[[המרכז למוזיקה ירושלים|המרכז למוזיקה]] ב[[ימין משה]]]]

ירושלים היא מקום מושבן של מספר רב של תזמורות ותיאטראות. ביניהן: [[תיאטרון ירושלים]], [[תיאטרון החאן]], [[התזמורת הסימפונית ירושלים]], [[הקאמרטה הישראלית ירושלים]], [[תזמורת הבארוק ירושלים]], [[תזמורת ירושלים מזרח ומערב]], [[תזמורת ירושלים החדשה]], [[קבוצת התיאטרון הירושלמי]], [[תיאטרון הקרון]] ו[[תיאטרון פסיק]].

הפעילות התרבותית של ירושלים מתקיימת במקומות רבים בעיר והיא מגוונת מאוד, אך העיר מתאפיינת במיוחד בירידים ובפסטיבלים אשר מתקיימים בה מדי שנה, למשל [[פסטיבל ישראל]], יריד [[חוצות היוצר]], ו[[פסטיבל הקולנוע ירושלים]] אשר מתקיים כל קיץ בסינמטק ירושלים ומארח קולנוענים מכל רחבי העולם ועוד.

בעיר קיימים בתי תרבות רבים כמו [[בית עגנון]], [[בית אבי חי]], [[בית הקונפדרציה]], [[מרכז שמשון-בית שמואל]], [[המרכז למוזיקה ירושלים]] ו[[ביתא ירושלים]].

אתרי תרבות עיקריים:
* '''בתי קולנוע:''' "[[לב סמדר]]" הוותיק והייחודי בשכונת [[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]], [[תיאטרון ירושלים]] בשכונת [[טלביה]], [[סינמטק ירושלים]] ששופץ והורחב בשנת [[2007]], השוכן בגיא בן הינום, מתחם [[סינמה סיטי ירושלים]] ו[[מרכז שרובר לתרבות]] – ה"[[יס פלאנט]]".
* '''תיאטראות ומופעים:''' [[קבוצת התיאטרון הירושלמי]], [[בית מזיא לתיאטרון]], תיאטרון ירושלים, [[תיאטרון החאן]], [[בית העם (ירושלים)|בית העם]], [[מרכז שמשון-בית שמואל|בית שמואל]], [[בית אגרון]], אולם קונצרטים ב[[ימק"א ירושלים|בית ימק"א]], המרכז למוזיקה ב[[משכנות שאננים]], [[הזירה הבין תחומית]] ועוד. כמו כן, מתקיימים מופעים של מוזיקה עכשווית במועדונים שונים בעיר וביניהם "[[הצוללת הצהובה]]" ו"[[המעבדה]]".

===מרכזי קניות, בילוי וחיי לילה===
[[קובץ:Old city walls and mamilla ave. at night - as seen from "Rooftop" restauran - Jerusalem, Israel.jpg|250px|ממוזער|[[שדרת אלרוב ממילא]], מרכז קניות סמוך לעיר העתיקה]]
בירושלים קיימים מספר מתחמי בילוי, בהם מרוכזים בתי הקפה, המסעדות וה[[פאב]]ים. על מתחמים אלה נמנים [[רחוב בן-יהודה (ירושלים)|מדרחוב בן-יהודה]] ורחוב [[נחלת שבעה]], השוכנים במרכז העיר, [[קניון מלחה]], [[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]] ו[[אזור התעשייה תלפיות]].

בקיץ 2007, נפתח מתחם בילויים וקניות חדש ויוקרתי בשם [[שדרות ממילא]], אשר נבנה בשכונת [[ממילא]] ההיסטורית, והפך במהירות אחד ממוקדי הקניות המרכזיים בעיר, בעיקר בזכות סמיכותו ל[[שער יפו]] ו[[מגדל דוד]]. כלל אזורים אלה שוקקים כל שעות היום, וחלקם, בעיקר אזור מרכז העיר, עמוסים בתיירים ובבליינים עד השעות הקטנות של הלילה.

ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] התרחבו חיי הלילה בירושלים אל [[רחוב שלומציון המלכה]] והרחובות המסתעפים ממנו. [[רחוב יפו]] ובן יהודה הפכו ל[[מדרחוב]]ים, עובדה אשר סייעה לשדרוג מעמדם כאזורי בילוי.

[[שוק מחנה יהודה]] מהווה אזור קניות מרכזי למוצרי מזון. מלבד היותו [[שוק (מסחר)|שוק]] פשוט לממכר מזון וביגוד, הפך בחלקו ל"שוק [[בוטיק]]", המציע מאכלי [[גורמה]] במסעדות מיוחדות, כמו גם [[בגדי מעצבים]] ו[[מזון אורגני|מזונות אורגניים]] ייחודיים. השוק הפך אף הוא מרכז חיי לילה בחודשי הקיץ.

בסמוך ל[[בנייני האומה]] פועל מתחם [[בית קולנוע|בתי הקולנוע]] "[[סינמה סיטי ירושלים]]", ובו אטרקציה המכונה "עיר התנ"ך". מלבד זאת, הוקמו במקום שני אולמות תיאטרון ו[[מוזיאון]] העוסק בקולנוע.{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|הסינמה סיטי הירושלמי יאפיל על בית המשפט העליון|1.2225459|24 בינואר 2014}}}} במקום פועל גם [[מרכז קניות]] הכולל יותר מחמישים עסקים.

במאי 2013, נפתח [[תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים|מתחם התחנה הראשונה]] בבניין תחנת הרכבת הישנה של ירושלים. המתחם סמוך לאזור [[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]], וכולל מתחם בילויים, בתי קפה ומסעדות. המקום מהווה חלק מפארק המסילה, על כן משלב אווירה ספורטיבית, ומציע שיעורי ספורט הפתוחים לקהל הרחב.

===אירועים שנתיים===
* '''פסטיבלים''' – מדי שנה, בחודשי הקיץ, נערך בעיר [[פסטיבל הקולנוע ירושלים]], הנחשב לאחד הפסטיבלים החשובים בישראל. בעיר נערכים פסטיבלים רבים נוספים, עליהם נמנים: [[פסטיבל ישראל]], יריד [[חוצות היוצר]], [[פסטיבל ג'אז|פסטיבל הג'אז]] השנתי, [[שבוע הספר העברי]], [[פסטיבל האור בירושלים]], [[הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה קאמרית בירושלים]] ו[[פסטיבל היין]] השנתי, הנערך ב[[גן האמנות ע"ש בילי רוז|גן הפסלים]].

[[קובץ:נחלת שבעה בשלג פברואר 2015.jpg|ממוזער|250px|שכונת [[נחלת שבעה]] בשלג, פברואר 2015]]
אירועים נוספים הנערכים בעיר:
* "[[wikt:שאון|שאון]] חורף" – פסטיבל בחודשי החורף, במהלכו מתקיימים אירועי תרבות ואמנות במספר מוקדים במרכז העיר. הפסטיבל מתקיים מזה עשור, ומנוהל על ידי המחלקה לאירועי צעירים שבאגף תרבות ואומנויות בעיריית ירושלים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://shaon-horef.co.il/אודות-שאון-חורף/|כותרת=אודות השאון|אתר=שאון חורף|תאריך_וידוא=2021-12-19|archive-date=2021-10-19|archive-url=https://web.archive.org/web/20211019074201/https://shaon-horef.co.il/אודות-שאון-חורף/|url-status=live}}</ref> שם זה מהווה משחק מילים עם הביטוי: "[[שעון חורף]]", ומשמעותו היא "המולת חורף".
* מדי שנתיים, נערך בעיר [[יריד הספרים הבינלאומי בירושלים|יריד הספרים הבינלאומי]].
* "[[מנופים]]" הוא אירוע [[אמנות עכשווית]], המתקיים מדי שנה, והמציין את פתיחת עונת התערוכות בירושלים.
* '''תהלוכות''' – בחול המועד פסח, חול המועד סוכות וב[[יום ירושלים]], נערכות בעיר תהלוכות. ביום ירושלים נערך גם [[ריקוד דגלים|ריקוד הדגלים]]. במועדים אלה, פוקדים את העיר עשרות אלפי מבקרים, מדי יום ביומו.
* '''[[מרתון ירושלים]]''' – התחרות התקיימה לראשונה בירושלים בשנת 2011, לאחר 18 שנים אשר במהלכן נערכה בעיר ריצת [[חצי מרתון]] בלבד. מאז, נערכת תחרות זאת מדי שנה, בחודש מרץ.
* אירועי [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] ו[[יום העצמאות]], המאורגנים, הממומנים והנערכים על ידי עיריית ירושלים, מדי שנה בשנה.

===תקשורת===
[[קובץ:Justy29.JPG|290px|ממוזער|מבנהו המקורי של בית החולים שערי צדק, אשר שימש בעבר את הנהלת [[רשות השידור]] שנסגרה בשנת 2017, רחוב יפו]]
ירושלים מהווה את מרכז השידורים הממלכתיים במדינת ישראל. בירושלים שוכנים משרדי [[רשות השידור]] ואולפני ה[[טלוויזיה]] וה[[רדיו]] שלה: [[הערוץ הראשון]] ואולפני [[קול ישראל]] שנסגרו בשנת 2017 והוחלפו ב[[תאגיד השידור הישראלי]]. בעיר נמצאים גם משרדי [[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו]], [[אולפני הבירה ירושלים]] המשמשים לאולפני טלוויזיה וחלק מאולפני הרדיו של [[גלי צה"ל]]. כמו כן, בעיר ממוקמים משרדי [[דואר ישראל]].

גופי תקשורת מקומית בעיר הם [[רדיו ירושלים]], מקומונים כגון [[ידיעות ירושלים]], [[זמן ירושלים]] (במקור "כל הזמן", יצא בשנים 1999–2013), [[כל העיר]], ו[[עיתון ירושלים]]. כמו כן, בירושלים נמצאים משרדים של מספר עיתונים ושבועונים כגון [[מקור ראשון]], [[המודיע]], [[המחנה החרדי]], [[משפחה (שבועון)|משפחה]], [[מוצש]] ומקומונים שכונתיים שונים.

בנוסף לעיתונות העברית, מתפרסמים בעיר העיתונים [[ג'רוזלם פוסט]] ו-[[Jerusalem Christian Review]] ב[[אנגלית]] וכן [[אל-סבאר]] ב[[ערבית]].

=== עברית ירושלמית ===
חלק מתושבי ירושלים משתמשים ב[[עגה]] ירושלמית. בעגה זאת, בין היתר, אומרים מָאָתַיִם במקום מָאתַיִם{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=רוני הפנר|כתובת=https://www.safa-ivrit.org/dialects/jerusalem.php#_ftnref1|כותרת=מילים של מגזרים - ירושלים|אתר=באתר שפה עברית}}}}; המילה "חתולה" נהגית ב[[מלעיל]] ומהווה את [[ברירת מחדל|ברירת המחדל]] ל[[חתול]] שמינו לא ידוע; בעגה הירושלמית ישנן גם מילים ייחודיות, למשל:{{הערה|1={{סרוגים|טל נתנאל|תכירו את הסלנג הירושלמי: אבו יו-יו, במבליק ואש תנור|197689-תכירו-את-השפה-הירושלמית-אבו-יו-יו-במבל|24 במאי 2017}}}}
* מציצה – [[סוכרייה על מקל]]
* אשתנור – [[לאפה]]
* אג'ואים / אג'וקים – [[גוגואים]]
* במבליק – הממתק [[שוש (ממתק)|שוש]] (ליקריץ)
* אבו יויו – "שק קמח" (נשיאת אדם על הגב)
* אבן ג'וק – [[אבן, נייר ומספריים]]

==חינוך ואקדמיה==
===מוסדות אקדמיים===
[[קובץ:HebrewU-Mandelinstitute.jpg|ממוזער|250px|בניין המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] ב[[הר הצופים]]]]

בירושלים פועלת [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], אשר דורגה ב-2012 בין מאה האוניברסיטאות{{הערה|ב-2012 דורגה לפי [[דירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם|דירוג שנחאי]] במקום ה-53 בעולם: [http://www.shanghairanking.com/ARWU2012.html דירוג שנגחאי 2012].}} המובילות בעולם בתחום המחקר, כמו גם [[האקדמיה ללשון העברית]]. לאוניברסיטה שלושה קמפוסים ברחבי העיר: [[קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים|הר הצופים]], אדמונד י' ספרא גבעת רם ועין כרם. זאת, בנוסף לקמפוסים ולמעבדות במקומות שונים בישראל, המהווים שלוחות מטעם האוניברסיטה העברית והמתופעלים על ידה.

ל[[אוניברסיטת אל-קודס]] היו בעבר מספר שלוחות אקדמיות, אשר היו פזורות ברחבי ירושלים וסביבתה, עד איחודן בין השנים 1984–1995. כמו כן, פועלת בעיר שלוחה של [[אוניברסיטת בריגהאם יאנג]] (האוניברסיטה ה[[מורמונים|מורמונית]]).

בעיר קיימים מוסדות נוספים להשכלה גבוהה, עליהם נמנים: בית הספר הגבוה לאמנויות "[[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים]]", המשמש כאקדמיה הישראלית הלאומית לאמנויות, [[בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה]], [[מעלה (בית ספר לקולנוע)|בית הספר "מעלה" לקולנוע]], [[המרכז האקדמי לב]], [[מכללת ליפשיץ]], [[מכללת אפרתה]], [[מכללה ירושלים]], [[האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים|האקדמיה למוסיקה ולמחול]] ו[[מכללת הדסה]]. ב[[היכל שלמה]] ממוקם קמפוס של [[המכללה האקדמית הרצוג]].

כמו כן, משמשת ירושלים מקום משכנם של מכוני מחקר רבים, עליהם נמנים: [[מכון ירושלים למחקרי מדיניות]], [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], [[מכון ון ליר בירושלים|מכון ון ליר]], [[מכון שלום הרטמן]], [[מכון הנרייטה סאלד]] ו[[מכון שלם]].

ברחבי ירושלים ממוקמים כ-20 [[כפר סטודנטים|כפרי סטודנטים]] מטעם ארגונים שונים ([[בני עקיבא]], [[שעלי תורה|שעלים]] ו[[החלוץ (תנועה להגשמה משותפת)|תנועת החלוץ]]). הכפרים ממוקמים בשכונות רבות, ובהן [[גוננים|קטמונים-ח'-ט']], [[פסגת זאב]], [[גילה]], [[ארמון הנציב]] ועוד.{{הערה|{{קישור כללי|אתר=JLM_YC_Student_Villages|כתובת=https://www.coing.co/jlmyc/JLM_YC_Student_Villages|כותרת=עמוד ראשי - מלגת כפרי הסטודנטים בעיר|שפה=he|תאריך_וידוא=2024-05-05}}}}

===מוסדות תורניים===
[[קובץ:Hebron_yeshiva_1.jpg|ממוזער|250px|[[ישיבת חברון (ירושלים)|ישיבת חברון]] בשכונת [[גבעת מרדכי]], אחת הישיבות הגדולות והחשובות בציבור החרדי.]]

בירושלים פועלות [[ישיבה|ישיבות]] ו[[:קטגוריה:ירושלים: ישיבות|מוסדות תורניים רבים]]. בהן הישיבה הגדולה בעולם – [[ישיבת מיר]], ישיבת הדגל החרדית [[ישיבת חברון]], [[מרכז הרב|ישיבת מרכז הרב]] המכונה ספינת הדגל של הציונות הדתית וכן [[ישיבת הר המור]] הנחשבת לישיבת הדגל של ישיבות הקו. בירושלים פועלות גם מספר רב של [[מדרשה תורנית לנשים|מדרשות תורניות לנשים]] ובהן [[מדרשת נשמת]], [[מדרשת לינדנבאום]], [[מת"ן - מכון תורני לנשים|מת"ן]] ו[[מדרשת הרובע]].

[[היכל שלמה]] שימש בעבר מקום משכנה של [[הרבנות הראשית לישראל]] (עברה לבית יהב בשכונת [[רוממה]]). כיום, משמש המבנה מוזיאון ל[[אמנות יהודית]] ואולם הופעות.

===בתי ספר===
החינוך העירוני בירושלים מתנהל לרוב על פי תוכנית הלימודים של [[משרד החינוך]], למעט [[בתי ספר]] ומוסדות חינוך [[ערביי ישראל|ערביים]], כמו גם מוסדות חינוך [[חרדים|חרדיים]], המסרבים לאמץ תוכנית זאת. נכון לשנת 2010, 61% מתלמידי כיתה א' היהודיים היו חרדים. בתי ספר וגני ילדים חילוניים שנעזבו, לרבות בניינים נטושים, שופצו ונבנו מחדש, ומשמשים כיום מוסדות חינוך חרדיים. מערכת החינוך הערבית בירושלים פועלת ברובה בשטחה של ירושלים המזרחית. כמו כן, שוכנים בעיר מוסדות חינוך [[נוצרים בישראל|נוצריים]], עליהם נמנים בתי ספר ממלכתיים ופרטיים, הפועלים והממומנים בחלקם בחסות [[כנסייה|כנסיות]]. חלק מבתי הספר בעיר, רובם ככולם במזרח ירושלים, פועלים על פי התוכניות הפדגוגיות של [[הרשות הפלסטינית]].

בעשור השני של [[המאה ה-21|המאה ה־21]] ביצע [[ראש עיריית ירושלים]] רפורמה במערכת [[חינוך ממלכתי|החינוך הממלכתי]], [[חינוך ממלכתי דתי|החינוך הממלכתי דתי]] והחינוך הערבי שבניהול עירוני בעיר. במסגרת הרפורמה נפתחו אזורי הרישום בעיר, ובמטרה לאפשר להורים בחירה מושכלת פיתחה העירייה "עץ ערכים" שמודד כל בית ספר לפי שלושה פרמטרים: חברתי-ערכי, סביבה פדגוגית והישגים.{{הערה|שם=ברקת|{{השילוח|[[ניר ברקת]]|"תשעה קבין של יד מאפשרת"|תשעה-קבין-של-יד-מאפשרת|4, מאי 2017}}}}

===מועצת הנוער העירונית===
"מועצת הנוער העירונית ירושלים" פועלת בעיר במתכונת דמוקרטית משנת 2010. נציגיה נבחרים בבחירות דמוקרטיות בחלק מבתי הספר בעיר.{{הערה|{{ערוץ7|נתנאל כ"ץ|העיר י-ם צריכה את הנוער שלה פעיל|246342|5 בנובמבר 2012}}}} על הפרויקטים הבולטים שארגנה והוציאה לפועל המועצה, ניתן למנות את כרטיס "נוער ירושלמי",{{הערה|[http://www.yerushalmi.org.il כרטיס נוער ירושלמי], באתר עיריית ירושלים.}} את אירועי "בירת הנוער" ואת יריד התעסוקה ב[[קניון מלחה]]. המועצה משתייכת למועצה המחוזית של ירושלים, ובתור מועצה מטעם עיר הבירה- שמורים לה, באופן אוטומטי- שלושה מקומות לנציגים ב[[מועצת התלמידים והנוער הארצית]].

==בריאות==
מערך הבריאות והרפואה בירושלים נחשב לאחד מהגדולים, המפותחים והחשובים בישראל, וקנה לעצמו אף שם עולמי בזכות בתי החולים מהחשובים במדינה, מכוני מחקר ופיתוח בתחום הרפואי, והפקולטות לרפואה השוכנים בעיר. מערכת הבריאות הירושלמית משרתת יותר ממיליון תושבי ירושלים והסביבה ואף מטופלים מרחבי הארץ שבאים אליה. ירושלים היא העיר היחידה בישראל בה כל המוסדות הרפואיים (בתי חולים ומרפאות) הם בבעלות פרטית (עמותות וארגונים) ולא קיים בה מערך רפואי ממשלתי.

[[המרכז הרפואי שערי צדק]] הוא [[בית חולים|בית החולים]] הגדול בירושלים, ונמנה עם בתי החולים הגדולים במדינה, מבחינת מספר מטופלים שאושפזו בו ומספר ימי האשפוז. בשנת 1980, עבר בית החולים למשכנו בשכונת [[בית וגן]]. בדצמבר 2012, סופח אליו [[בית החולים ביקור חולים]].

המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית חולים אוניברסיטאי הקשור לפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, והפקולטה למדעי הבריאות של [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]].
מאפיין ייחודי של בית החולים שערי צדק נקבע עוד בעת היווסדו. אז הוחלט כי בית החולים יהיה מודרני בגישתו הרפואית, אך יתנהל על פי חוקי ההלכה היהודית. גם כיום ממשיך בית החולים להתנהל במתכונת זאת.

[[מרכז רפואי הדסה]] הוא המוסד הרפואי השני בגודלו בירושלים, גם הוא נמנה עם בתי החולים הגדולים והחשובים במדינה. המרכז כולל שני בתי חולים אוניברסיטאיים ([[בית החולים הדסה עין כרם]] ו[[בית החולים הדסה הר הצופים]]), וכן בתי ספר ל[[רפואה]], [[רפואת שיניים]], [[ריפוי בעיסוק]], [[מדעי הרוקחות|רוקחות]] ו[[סיעוד]], המשותפים הן ל[[ההסתדרות הציונית הדסה|הדסה]] והן ל[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]], ומרפאות חוץ.

בנוסף למרכזים הללו, פועלים בעיר מספר בתי חולים כלליים נוספים: [[בית החולים אל-מקאסד]] ב[[הר הזיתים]] ו[[בית חולים אוגוסטה ויקטוריה]], השוכן במתחם כנסייתי מפואר (גם הוא בהר הזיתים) – שניהם משמשים את האוכלוסייה הערבית, ובית החולים [[משגב לדך]], הממוקם בשכונת [[קטמון]]. כמו כן, קיימים בעיר בתי חולים ייעודיים: [[בית החולים סנט ג'ון]] ל[[רפואת עיניים]], [[בית חולים אלי"ן|בית החולים השיקומי אלי"ן]] לילדים, בית החולים ה[[גריאטריה|גריאטרי]] [[בית חולים הרצוג|הרצוג]] ו[[מרכז לבריאות הנפש ירושלים|המרכז לבריאות הנפש]], המאחד את שני [[בית חולים פסיכיאטרי|בתי החולים הפסיכיאטריים]]: [[בית החולים כפר שאול]] ו[[בית חולים איתנים|בית החולים איתנים]].
במהלך [[המאה ה-19|המאה ה־19]] נבנו בעיר מספר בתי חולים על ידי המעצמות האירופאיות, שבעבר פעלו בה וכיום חלקם כבר לא פועלים בה, אלא המבנה בו שכנו הוסב לשימושים אחרים, וחלקם סופחו לבתי החולים הקיימים (דלעיל) שאף להם היסטוריה ארוכה שראשיתה מאותה תקופה: [[בית החולים האיטלקי (ירושלים)|בית החולים האיטלקי]] עד שנת 1939, [[בית החולים של המיסיון האנגלי]] עד 1948, [[בית החולים הגרמני (ירושלים)|בית החולים הגרמני]] עד 1918, [[המתחם הצרפתי בירושלים]] ו[[בניין אביחיל]]. מוסדות נוספים שפעלו בעבר היו [[בית היולדות סדובסקי]], אשר פעל בין השנים 1933–1948, ו[[בית הנסן]], אשר שכן בשכונת [[טלביה]].

לכל [[קופת חולים|קופות החולים]] הפועלות במדינה יש מרפאות וסניפים בכל רחבי העיר וכן מרפאות מומחים מיוחדות, כמו כן בעיר נוסדה רשת המרפאות ל[[רפואה דחופה]] [[טרם]] וכיום היא מפעילה כמה סניפים ברחבי העיר ונותנת מענה [[24/7]]. בעיר שוכנים מספר מטות של ארגונים ועמותות שונים בתחום הרפואי כגון [[איחוד הצלה]] ו[[יד שרה]]. נוסף למערך האמבולנסים של [[מגן דוד אדום|מד"א]], במזרח העיר פועל מערך [[אמבולנס]]ים של [[הסהר האדום]].

<gallery widths="140px" heights="140px">
קובץ:Davidson Tower 2012.jpg|ממוזער|מגדל האשפוז בקריית הדסה עין כרם
קובץ:PikiWiki Israel 12179 hadassah mount scopus hospital.jpg|[[בית החולים הדסה הר הצופים]]
קובץ:מתחם אַוּגוּסְטֶה ויקטוֹריה.jpg|[[בית החולים אוגוסטה ויקטוריה]]
קובץ:Yad Sarah.jpg|בניין יד שרה ב[[שדרות הרצל (ירושלים)|שדרות הרצל]] בירושלים בלילה
קובץ:Share-Tzedek Hospital Star of David (2444860043).jpg|בית החולים שערי צדק
</gallery>
{{-}}

==תחבורה==
{{ערך מורחב|תחבורה בירושלים}}
{{מפת תחבורת ירושלים}}
בהיותה העיר הגדולה בישראל ומרכז [[מטרופולין|מטרופוליני]] ותיירותי חשוב, ירושלים מתמודדת עם עומסי תחבורה רבים שגדלים משנה לשנה, ותופעת ה[[יוממות]] הולכת וגדלה כאשר מדי שנה מספר כלי הרכב הנכנסים אל העיר והיוצאים ממנה עולה בהתמדה ועומד על עשרות אלפי כלי רכב שנכנסים אל העיר מדי יום מסביבתה ומשאר חלקי הארץ.

לאחר שנים שתשתיות התחבורה בעיר לא התפתחו כיאה לעיר גדולה ולא עמדו בקצב גידול אוכלוסייתה, וכדי להתמודד עם המצב, החלו גורמי התכנון העירוניים והממשלתיים תיקון ארוך שנים באמצעות שורת השקעות ממשלתיות ופרויקטי תחבורה גדולים בהיקפם. תכנון זה אמור להפוך את ירושלים למרכז תחבורתי חשוב וחדשני במישור הארצי, לחזק את מעמדה כעיר מובילה ולהפחית את עומסי התחבורה.

בנוסף לכך, ירושלים מתמודדת עם מפגעי [[זיהום אוויר]] ורעש שמקורם ברכבים המזהמים, וכן עם מצוקת חניה הולכת וגוברת – וכדי להתמודד עם בעיות אלה, בעירייה בעידוד הממשלה, הוחלט על צמצום הדרגתי של מספר כלי הרכב בעיר, על ידי השקעה מסיבית בפרויקטים לתחבורה ציבורית, פעילות הסברתית בנושא, שורה של תקנות שאמורות להחליף אוטובוסים ישנים באוטובוסים חדישים ופחות מזהמים, הגבלת כניסת כלי רכב פרטיים למרכז העיר ועוד.

באזור בנייני האומה צפוי לקום המרכז התחבורתי המשולב הגדול ביותר בישראל שיכלול את התחנה המרכזית, תחנת רכבת ישראל, שתי תחנות של הקו האדום והקו הירוק של הרכבת הקלה, [[חניון]] עם מאות מקומות, מנהרה למעבר כלי רכב, שבילי [[אופניים]] ומרחבים גדולים להולכי רגל.

במשרד התחבורה הוחלט על הקמת רשות תחבורה מטרופולינית בארבע הערים הגדולות של ישראל (ירושלים, תל אביב, חיפה ו[[באר שבע]]), שתנהל את מערך התחבורה בכל מטרופולין. במסגרת תוכנית זאת ירושלים נבחרה להיות הראשונה בה תקום רשות זאת.

===תשתיות כבישים===
[[כביש 50|כביש בגין]] הוא ציר התנועה המרכזי בעיר החוצה את העיר מצפון לדרום ומאפשר נסיעה רציפה ומהירה ללא צמתים ו[[רמזור]]ים. הכביש מחבר בין כל צירי התנועה המרכזיים של המטרופולין הירושלמי. לעיר יש כמה כניסות מארבעת רוחותיה כאשר הכניסה המרכזית והעיקרית היא מכיוון מערב דרך [[כביש 1]]. אומנם מקובל לכנות את אזור בנייני האומה "ככניסה לעיר", אך הדבר אינו נכון משום שהכניסה לעיר מתחילה ב[[מחלף מוצא]] מספר קילומטרים מערבית לאזור זה, שם מתחיל התחום המוניציפלי של העיר.
כבישים נוספים המובילים לעיר:
*מכיוון צפון: [[כביש 443]] (אף על פי שהכביש מקשר את העיר לאזור [[מישור החוף]] במערב, ביחס לי-ם הוא צפוני לה) הוא ציר התנועה השני בחשיבותו לאחר כביש 1 המקשר את ירושלים לכיוון מערב המדינה. הכביש מקשר את [[מודיעין-מכבים-רעות]] לירושלים.
*מכיוון צפון-מערב: [[כביש 436]] מהווה כניסה נוספת לעיר מכיוון צפון-מערב דרך שכונת [[רמות אלון]] (שהופך לשדרות גולדה מאיר) ומקשר את העיר ל[[גבעת זאב]] וסביבתה.
*מכיוון מערב: [[כביש 16]] שנפתח בספטמבר 2022 ומנקז תנועה לשכונות דרום העיר דרך מנהרות ומחלפים מאזור מוצא. הכביש מתחיל בעיקול מוצא, ממשיך במנהרה למחלף גבעת שאול וממשיך דרך מנהרה נוספת עד לרחוב בייט בין שכונת בית וגן לרמת בית הכרם.
*מכיוון צפון-מזרח: בשכונה הצפונית [[פסגת זאב]] קיימת גישה נוחה לכיוון צפון מזרח, ל[[כביש 437]], וליישובים [[גבע בנימין|אדם]], [[כוכב יעקב]], [[בית אל]], [[עופרה]] ו[[פסגות]].
*מכיוון מזרח: הגישה לירושלים מכיוון מזרח ([[מעלה אדומים]] וסביבתה, [[ים המלח]] ומזרח המדינה) מתבצעת באמצעות כביש 1, כאשר ב[[מחלף הזיתים]] הדרך מתפצלת לכיוון מרכז העיר והר הצופים דרך מנהרת [[הר הצופים]] (ע"ש [[נעמי שמר]]), או דרך נסיעת המשך בכביש 1 לכיוון [[צומת הגבעה הצרפתית]].
*מכיוון דרום: הגישה לירושלים מכיוון דרום מתבצעת באמצעות [[כביש 60]], אשר מכונה גם "כביש המנהרות"- כביש זה מקשר את ירושלים עם דרום המטרופולין ([[גוש עציון]], [[ביתר עילית]] ו[[קריית ארבע]]).

צירי תנועה אחרים בתוך העיר הם: [[דרך עוזי נרקיס|דרך האלוף נרקיס]] ו[[דרך חברון]] המהווים את המשכו של כביש 60, [[כביש 20 (ירושלים)|כביש 20]] המקשר את פסגת זאב דרך בית חנינא עם כביש בגין, דרך [[מנהרת הארזים]] (המשכו של כביש 1 הנכנס לתוך העיר ככביש מס' 9 עירוני), דרך בר-אילן-לוי אשכול (שהם קטע מ[[כביש 417]]) ועוד.

===תחבורה ציבורית===
====אוטובוסים====
[[התחנה המרכזית בירושלים]] היא אחת התחנות העמוסות ביותר בישראל, ויוצאים ממנה אוטובוסים כמעט לכל חלקי הארץ. מ-1931 ועד 1967 פעלה בעיר חברת אוטובוסים בשם "[[המקשר]]".

בתוך ירושלים קיים מערך אוטובוסים ענף, המופעל על ידי חברות [[אגד]] ו[[סופרבוס]]. העיר מקושרת באמצעות קווי אוטובוסים בינעירוניים של חברות אגד, [[אגד תעבורה]], סופרבוס, [[אפיקים]], ו[[קווים]] כמעט לכל יעד ברחבי הארץ. בעבר הייתה ביקורת ציבורית גדולה על הגורמים העירוניים והממשלתיים, וכן על חברת אגד שהייתה המפעילה הבלעדית של מערך האוטובוסים בעיר, על שירות לקוי ומונופול של חברת אגד על הפעלת התח"צ בעיר. כתוצאה מכך, הוחלט על ידי משרד התחבורה להכניס עוד חברות אוטובוסים לשירות התח"צ העירוני כדי לשפר את השירות לתושבי העיר ולהפעיל מנגנוני לחץ על חברת אגד לשיפור השירות שלה עבור התושבים, כך שבעתיד עוד חברות תח"צ יפעילו קווים עירוניים ובכך תוגבר התחרות בין החברות ויחול שיפור במערך האוטובוסים.
כמו כן, קיימות תוכניות לסלילת [[נתיב (כביש)|נתיב]]י תח"צ בלעדיים בצירים מרכזיים בעיר כדי לשפר את מערך התח"צ.

ב[[מזרח ירושלים#תחבורה ציבורית|מזרח ירושלים]], פועלת חברת אוטובוסים נפרדת (בפיקוח ממשלתי של [[משרד התחבורה]]) הנותנת שירות לתושבי מזרח ירושלים ומקשרת את השכונות הללו אף ליעדים מחוץ לעיר, בתחום הרשות הפלסטינית.

מתחילת יולי 2007, פועלים בעיר [[קווי לילה]].

====שירות מוניות, כלי רכב שיתופיים ואופניים====
בעיר פועלים שירותי [[מוניות בישראל|מוניות]] "ספיישל". מוניות שירות פועלות בקווים בין עירוניים בלבד, ולאחר דרישת הציבור להפעלתם גם בתוך העיר, הוחלט על פתיחת קווי מוניות שירות עתידיים גם בתוך העיר{{מקור|נושא=היסטוריה|נושא2=יהדות}}. קווים אלה יאפשרו אלטרנטיבה לנסיעות באוטובוסים ויקלו על העומס ב[[תחבורה ציבורית|תחבורה הציבורית]] בעיר.
השימוש באופניים בעיר ככלי תחבורה אלטרנטיבי הוא מועט, מכיוון [[טופוגרפיה|שהטופוגרפיה]] של ירושלים והפרשי הגבהים בין השכונות אינם מאפשרים שימוש נוח ומהיר באופניים. השימוש כיום באופניים נעשה בעיקר לצורכי פנאי ולכן העירייה יצאה בתוכנית גדולה בהיקפה לסלילת שבילי אופניים ברחבי העיר שיקשרו בין השכונות למוקדים מרכזיים. תוכנית זאת מתווספת לתוכנית אחרת של העירייה אשר במסגרתה הוקם פרויקט להשכרת אופניים רגילים וחשמליים ברחבי העיר בשם "[[ירופאן]]" בדומה ל[[תל אופן]] בתל אביב. במסגרת פרויקטים אלה העירייה מבקשת לעודד את הפיכתם של האופניים גם לכלי תחבורה אלטרנטיבי מעבר לפעילות פנאי.
בעיר גם קיים מערך שיתופי להשכרת כלי רכב, שנקרא "CAR2GO", ביוזמת ואחריות העירייה.

====מערכת להסעת המונים במטרופולין ירושלים====
הקו האדום בפרויקט [[הרכבת הקלה בירושלים]] נחנך בקיץ 2011, והוא קו הרכבת העירוני הראשון בישראל. מספר הנוסעים ביום בקו האדום מגיע ליותר מ-100,000 איש. בסיום בניית מערך הרכבות, ישרתו את העיר 8 קווי [[רכבת קלה]]. כמו כן, מתוכננים עוד חמישה קווי רכבת מטרופוליניים שיקשרו את העיר אל פרווריה.{{הערה|{{mako|עמליה דואק|פרסום ראשון: רכבת להתנחלויות|ffeb285c3112851004|news-military/israel-q4_2016|1 בנובמבר 2016}}}} מערכת זאת תהיה אמצעי התחבורה הציבורית העיקרי של העיר.

====רכבת ישראל====
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מסילת ירושלים - גנות]]}}
על בסיס [[מסילת הרכבת יפו–ירושלים|קו הרכבת הראשון]] ב[[ארץ ישראל]], שהושק ב־1892, בימי השלטון העות'מאני, עובר גם כיום, בחפיפה כמעט מלאה, תוואי מסילת הרכבת יפו–ירושלים, אולם על תוואי זה רכבות אינן נכנסות לעיר.

שירות הרכבות בקו: [[תל אביב]] – [[בית שמש]] – [[תחנת הרכבת ירושלים – מלחה]] שודרג בשנת 2005, והחל לפעול מחדש, לאחר שבע שנים במהלכן לא פעל. קו זה נחשב ליפה מבין מסלולי הרכבת בארץ, בשל נופו המרהיב של [[נחל שורק]] – לאורכו מתפתלת המסילה. ביחס לכמות הנוסעים בקווים האחרים, מעטים הנוסעים אשר עשו שימוש בקו זה. הדבר נבע, ככל הנראה, מזמן הנסיעה הארוך (כ-110 דקות) מתחנת תל אביב ועד תחנת מלחה בירושלים, כמו גם מתוואי נסיעתה של הרכבת, העוצרת בתחנות המרוחקות ממרכז העיר. סיבות אלה הפכו את השימוש בקו רכבת זה למשתלם פחות מדרך החלופה שלו: [[כביש 1]]. בשנת 2020, עקב [[מגפת הקורונה בישראל|התפרצות נגיף הקורונה בישראל]] הוחלט להשבית קו כשאר קווי הרכבת בישראל, כשחזרה תנועת הרכבות בארץ הוחלט שהוא לא ישוב לפעול. נכון לשנת 2023 אין תכנון לחדש את תנועת הרכבות לירושלים על מסילה זו.

בשלהי [[העשור השני של המאה ה-21|העשור השני של המאה ה־21]] התבצעו עבודות לבניית [[תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון]]. בשלהי שנת 2018, נפתח קו הרכבת המהיר, אשר מקשר בין תל אביב ותחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון, הממוקמת בסמוך ל[[התחנה המרכזית של ירושלים|תחנה המרכזית]] של ירושלים. התחנה ממוקמת כשמונים מטרים מתחת לפני הקרקע. הרכבת המהירה מקשרת בין ירושלים ובין תל אביב, בנסיעה שאורכת כ-32 דקות.{{הערה|{{ישראל היום|שלומי דיאז|28 דקות: הרכבת המהירה לי-ם תחל לפעול במארס|527003|9 בינואר 2018}}}} בעתיד תוארך מסילת רכבת ישראל אל תוך העיר במסלול תת-קרקעי{{הערה|{{ynet|עופר פטרסבורג|תחנת הכותל: לצד החומות או מתחת לעיר העתיקה תחנת הכותל:|4912365|24 בינואר 2017}}}} לשתי תחנות חדשות, [[תחנת הרכבת ירושלים מרכז|ירושלים מרכז]] וחתנה שתיבנה סמוך [[תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים|לתחנת הרכבת הישנה]] סמוך לתיאטרון החאן.

<gallery widths="270" heights="210" perrow="4">
קובץ:תחנת בנייני האומה - 1.jpg|תחנת הרכבת יצחק נבון, מכיוון רחוב יפו
קובץ:Train in Yitzhak Navon Station Jerusalem.jpg|נוסעים ממתינים לרכבת בקומת הרציפים
קובץ:Jerusalem CBS.JPG|התחנה המרכזית בירושלים, אחת התחנות הגדולות והעמוסות בישראל
קובץ:P1010860 Rame près de City-Hall.JPG|הרכבת הקלה על רקע חומות העיר העתיקה
</gallery>
{{-}}

===תחבורה אווירית===
כיום, נמל התעופה היחיד המשרת את העיר הוא [[נמל התעופה בן-גוריון|נמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון]], הממוקם כחמישים קילומטרים צפונית מערבית לעיר, והגישה אליו מכיוון ירושלים מתבצעת באמצעות [[כביש 1]]. בשנת 2018 נחנך [[מסילת ירושלים - גנות|הקו המהיר של רכבת ישראל]], כאשר בין היתר הקו מחבר את העיר לנמל התעופה ומאפשר נסיעה מהירה של כ-20 דקות בין היעדים.

[[שדה התעופה עטרות]] הוא [[שדה תעופה]] לא פעיל, השוכן בצפון ירושלים, ליד [[אזור התעשייה עטרות]], בסמוך למחנה הפליטים [[קלנדיה]]. שדה התעופה זה היה בעבר נמל התעופה הבינלאומי של ירושלים וסביבתהּ, אך נסגר בעקבות מאורעות [[האינתיפאדה השנייה]], במהלכם בוצע ירי מכיוון הכפרים הפלסטיניים הסמוכים על מטוסים שנחתו בו והמריאו ממנו.

===פרויקטים בתכנון והקמה===
{{מיזם עתידי|ישראל|פסקה=כן}}
* [[פרויקט הכניסה לעיר]], הכולל הקמת מרכז תחבורתי גדול בסמוך לכניסה לעיר. מרכז זה צפוי לחבר את התחנה המרכזית, [[תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון]] של [[רכבת ישראל]], ושתי תחנות של הרכבת הקלה – תחנת בנייני האומה ותחנה בצמוד לתחנה המרכזית. נוסף על הקמת הכניסה החדשה, צפוי להיבנות מתחת ל[[רחוב שז"ר]] חניון תת-קרקעי,{{הערה|{{גלובס|גיא נרדי|אלקטרה תבנה חניון בכניסה לבירה ב-320 מיליון שקל|1001314571|12 בינואר 2020}}}} אשר יאכלס בשעות השיא שלו כ-1,400 מכוניות. כמו כן, ישנה מנהרה חדשה לרכבים.
* [[כביש 45]] – סלילת כביש גישה נוסף לירושלים, מכיוון מערב. הכביש מתוכנן להיסלל במקביל ל[[כביש 443]], מ[[מחלף בן שמן]], דרך [[גבעת זאב]], עד לחיבור עם [[כביש 50|כביש בגין]].
*[[הרכבל לכותל|רכבל הכותל]] – הקמת רכבל באורך של 1.4 ק"מ עם כ-73 קרונות היחבר את מתחם החאן, גבעת התנך ומתחם הכותל.{{הערה|{{ynet|רועי רובינשטיין ויעל פרידסון|תוכנית הרכבל לכותל הועברה לאישור הממשלה|5519632|3 ביוני 2019}}}}
*שדרוג כביש המנהרות בכניסה הדרומית לעיר – הקמת 2 מנהרות, אחת באורך של 350 מטר והשנייה באורך של כ-900 מטר וגם כן יוקם גשר מעל [[נחל גילה]].{{הערה|{{כיפה|יהונתן קליין, חדשות כיפה|הרחבת כביש המנהרות יוצאת לדרך|חדשות/התיישבות/943473-הכפלת-כביש-המנהרות---יוצאת-לדרך/|08 ביולי, 2019 17:11}}}}
* במסגרת פרויקט שדרוג הרכבת הקלה, צפויים להיסלל חמישה קווים נוספים בשנים הקרובות – הקו הסגול, [[הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים|הקו הירוק]], [[הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים|הקו הכחול]], [[הקו החום של הרכבת הקלה בירושלים|הקו החום]] ו[[הקו הצהוב של הרכבת הקלה בירושלים|הקו הצהוב]].{{הערה|{{ynet|עופר פטרסבורג|עוד 3 קווים לרכבת הקלה בירושלים|4876959|9 בנובמבר 2016}}}}

==ספורט==
ירושלים נחשבת לאחד ממרכזי הספורט החשובים בישראל. חלק ניכר מקבוצות העיר בענפי ספורט שונים ובראשם כדורגל, כדורסל ושחיה מייצגים את העיר בליגת העל הישראלית. מדי שנה מתקיימים בעיר שלל אירועי ספורט מקומיים ובינלאומיים שונים כגון [[מרתון ירושלים]], מרוצי האופניים [[ג'ירו ד'איטליה 2018]] וה-[[GFNY]], [[מרוץ]] האופניים סובב ירושלים, אירועי [[המכביה]] ה-16 ה-19 וה-20, [[אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 21 - 2013]], העיר מארחת את אירועי גמר גביע המדינה בכדורגל וכדורסל, ושלל תחרויות ארציות ובינלאומיות בענפי ספורט שונים (בנוסף לכדורגל ול[[כדורסל]]). ירושלים אף הייתה מועמדת בעבר לאירוח משחקי [[יורו 2020]] אך לא העפילה לשלב הגמר ועל כן לא נבחרה בסופו של דבר. בתחום המוטורי אירחה ירושלים בעבר את ה[[פורמולה 1]].
[[נבחרת ישראל בכדורגל]] משתמשת ב[[אצטדיון טדי]] כמגרשה הביתי.
[[קובץ:Giro d'Italia 2018 - Jerusalem 08.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיום הקטע הראשון במירוץ הג'ירו ד'איטליה 2018 ברקע כיכר צה״ל.]]

===קריית הספורט מלחה===
קריית הספורט הירושלמית שבשכונת [[מלחה (שכונה)|מלחה]], בדרום העיר, נחשבת לאחת הגדולות בישראל. בקריית הספורט ממוקם [[אצטדיון טדי]], המכונה על שמו של ראש העירייה לשעבר, [[טדי קולק]], והוא רשמית [[אצטדיון]] הכדורגל הגדול ביותר בישראל (לאחר ש[[אצטדיון רמת גן]] הוגבל ל-13,370 מקומות ישיבה). האצטדיון מכיל 31,733 מושבים וקיימות תוכניות להרחיב אותו בעתיד.

צפונית אליו ממוקם [[המרכז לטניס בישראל - ירושלים|מרכז הטניס]] של העיר ובו כ-20 מגרשים וכן אצטדיון ל-2,000 צופים. היכל הספורט [[פיס ארנה ירושלים]] (שהוא אולם רב-תכליתי), ממוקם גם הוא בסמוך. האולם מכיל 11,000 מושבים (כאשר ניתן להרחיב אותו אף ל-15,000 מושבים באירועים שונים), והוא הגדול ביותר בישראל. האולם משמש את קבוצות ה[[כדורסל]] בעיר ומלבד זה גם משמש לאירוח אירועי [[ספורט]] ובידור שונים וכמרכז כנסים. בחלל מתחת לאולם עתיד לקום מרכז [[החלקה על הקרח]] חצי-אולימפי, שיהיה הגדול בישראל. עוד עתידה לקום במתחם הקריה [[הבריכה האולימפית של ירושלים]], חניה תת-קרקעית שתכיל מאות מקומות חניה לבאי המתחם בין הארנה לאצטדיון טדי, ומעליה יקום מתחם מסחרי גדול ומלון שיכיל 240 חדרים בעבור אירוח ספורטאים.

====מתקני ספורט נוספים ברחבי העיר====
[[קובץ:GivatRamStadiumJan052023 03.jpg|240px|ממוזער|[[אצטדיון גבעת רם]]]]
*אצטדיון נוסף בעיר הוא אצטדיון גבעת רם, שאירח בין היתר את מופע [[פעמוני היובל]]. לאחרונה הוא עבר שיפוץ, ומארח בעיקר את תחרויות האתלטיקה בעיר. האצטדיון ברוב ימות השנה משמש גם כמגרש אימונים.
*[[היכל הספורט מלחה]] המכיל כ-3,000 מושבים, שימש בעבר את קבוצות הכדורסל הירושלמיות לפני הקמת הארנה, לקראת משחקי המכביה ה-20 האולם עבר שיפוץ וכיום משמש את תושבי העיר, ואירוח תחרויות שונות.
*מתחם הספורטק בפארק [[עמק הארזים]] ממוקם בצפון העיר ובו שני מגרשי כדורגל ומגרש [[פוטבול]] שמשמשים כמגרשי אימונים ופנאי, ואף לעיתים לאירוח תחרויות. כל מגרש כולל טריבונות ל-350 צופים. המתחם נבנה לקראת אירוח משחקי [[המכביה]] ה-20.

עוד פועלים בעיר אולמות ספורט שונים כגון אולם דנמרק בשכונת [[קטמון]], מגרשי פנאי ואימונים לכדורגל ולכדורסל ומתחמים לענפי ספורט נוספים, כמו כן, בעיר פועלת שלוחה של [[מכון וינגייט]] להכשרת מדריכים בענפי ספורט שונים.

===כדורגל===
[[קובץ:Teddy Stadium, Jerusalem (cropped).jpg|ממוזער|280px|[[אצטדיון טדי]]]]
מועדוני הכדורגל המרכזיים בירושלים הם:
* [[בית"ר ירושלים]] – אחת הקבוצות המובילות והאהודות ביותר ב[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]] הישראלית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://newmedia.calcalist.co.il/seker/|כותרת=כלכליסט: סקר הספורט הגדול|אתר=newmedia.calcalist.co.il|שפה=אנגלית}}}} לזכותה 6 אליפויות: ([[עונת 1986/1987 בליגה הלאומית|1986/1987]], [[עונת 1992/1993 בליגה הלאומית|1992/1993]], [[עונת 1996/1997 בליגה הלאומית|1996/1997]], [[עונת 1997/1998 בליגה הלאומית|1997/1998]], [[עונת 2006/2007 בליגת העל בכדורגל|2006/2007]], [[עונת 2007/2008 בליגת העל בכדורגל|2007/2008]]), 8 [[גביע המדינה בכדורגל|גביעי מדינה]] ([[גביע המדינה 1975/1976|1975/1976]], [[גביע המדינה 1978/1979|1978/1979]], [[גביע המדינה 1984/1985|1984/1985]], [[גביע המדינה 1985/1986|1985/1986]], [[גביע המדינה 1988/1989|1988/1989]], [[גביע המדינה 2007/2008|2007/2008]], [[גביע המדינה 2008/2009|2008/2009]], [[גביע המדינה 2022/2023|2022/2023]]), מתוכם עונת [[דאבל (ספורט)|דאבל]] אחת (2007/2008). כמו כן לזכות הקבוצה 3 [[גביע הטוטו|גביעי טוטו]] (1997/1998, [[גביע הטוטו 2009/2010|2009/2010]], [[גביע הטוטו 2019/2020|2019/2020]]).
* [[הפועל ירושלים (כדורגל)|הפועל ירושלים]] – קבוצה בעלת מסורת ארוכת שנים. הקבוצה זכתה פעם אחת בגביע המדינה, בשנת [[1973 בספורט|1973]]. כיום מתנהל כ[[קבוצת ספורט בבעלות אוהדים|מועדון בבעלות אוהדים]]. המועדון בנוי על תשתיתו של מועדון הכדורגל "הפועל קטמון ירושלים" אשר הוקם ב-[[2007 בספורט|2007]] על ידי אוהדי הקבוצה שמאסו באופיו הניהולי של המועדון. בשנת [[2020]] הפועל קטמון ירושלים רכשה את השם "הפועל ירושלים". המועדון מקיים פעילות חברתית ענפה במערב העיר ובמזרחה. מקדם כדורגל מקצועי כמו גם מסגרות שונות ל[[ילדים]] וילדות. המועדון מפעיל גם קבוצות נשים. קבוצת הגברים הבוגרת משחקת כיום ב[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]].
*[[בית"ר ירושלים (כדורגל חופים)|בית"ר ירושלים בכדורגל חופים]] – קבוצת [[כדורגל חופים]] של ירושלים. בשנת 2008 הייתה סגנית האלופה, ושנה לאחר מכן ירדה ל[[הליגה הישראלית בכדורגל חופים|ליגת כדורגל החופים השנייה]].

כמו כן במזרח העיר קיימות מספר קבוצות כדורגל ערביות, המשחקות ב[[ליגת העל הפלסטינית]]:
* [[ג'בל מוכאבר (כדורגל)|ג'בל מוכאבר]], שהייתה אלופה ב-2009/2010.
* [[הילאל אל-קודס]], שזכתה ב-4 אליפויות הליגה: 2011/2012,{{הערה|[http://www.soccerway.com/national/palestine/west-bank-league/archive/ תוצאות הליגה באתר soccerway.com].}} 2016/2017, 2017/2018, 2018/2019.
מועדוני כדורגל אחרים:
* [[מכבי חשמונאי ירושלים]] – קבוצת עבר בכדורגל שפעלה בעיר מ-1911 עד 1961. קבוצה זאת העפילה בזמנו לשני משחקי גמר של [[גביע ארץ ישראל בכדורגל|גביע ארץ ישראל]].
*[[בית"ר נורדיה ירושלים]] – הוקמה על ידי קבוצת אוהדים שפרשו מבית"ר ירושלים בשנת [[2014 בספורט|2014]], לאחר שמאסו באווירת ה[[גזענות בישראל|גזענות]] השוררת, לטענתם, בקרב הקבוצה ואוהדיה. כיום, משחקת הקבוצה ב[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה ב']].
* מועדון כדורגל ירושלים (מ.כ. ירושלים) – קבוצת כדורגל שהוקמה בשנת 2019 והחלה את דרכה בליגה ג'. משחקת כיום בליגה ב'.

===כדורסל===
[[קובץ:Basketball game in Jerusalem Israel`s new Pais Arena.jpg|ממוזער|פיס ארנה]]
בירושלים פועלים מספר מועדוני כדורסל:
* [[הפועל ירושלים (כדורסל)|הפועל ירושלים]] המשחקת ב[[ליגת העל הישראלית בכדורסל]] וב[[ליגת האלופות בכדורסל]]. במישור הארצי, זכתה הקבוצה שבע פעמים בגביע המדינה (1996, 1997, 2007, 2008, 2019, 2020, 2023), העפילה לתשעה גמרים וזכתה לראשונה בתואר "אלופת המדינה" בשנת 2015. לאחר שנתיים, זכתה שנית בתואר זה. במישור הבינלאומי, זכתה הקבוצה בשנת 2004 ב[[יורוקאפ (יול"ב)|גביע יול"ב]], לאחר שגברה במשחק הגמר של המפעל על קבוצת [[ריאל מדריד (כדורסל)|ריאל מדריד]].
* [[בית"ר ירושלים (כדורסל)|בית"ר ירושלים]] המשחקת ב[[הליגה הארצית בכדורסל|ליגה א']] דרום. בתחילת שנות השבעים שיחקה הקבוצה בליגה הראשונה, אך התפרקה בתום עונת {{בספורט|1975|1976}}. רק בעונת {{בספורט|2012|2013}}, הוקמה הקבוצה מחדש. הקבוצה העפילה פעם אחת לגמר [[גביע המדינה בכדורסל|גביע המדינה]], בעונת {{בספורט|1972|1973}}.
* [[הפועל פסגת זאב (כדורסל)|הפועל פסגת זאב]] המשחקת בליגה א' דרום.
* בתחום [[כדורסל נשים|כדורסל הנשים]], משחקת קבוצת [[אס"א ירושלים (כדורסל נשים)|אס"א ירושלים]] ב[[ליגת העל בכדורסל נשים]].

===ענפי ספורט נוספים===
* '''[[כדורעף]]''': [[הפועל ירושלים (כדורעף)|הפועל ירושלים]] משחקת ב[[ליגת העל בכדורעף]] לגברים, ואולמהּ הביתי נמצא ב[[חוות הנוער הציוני]] בשכונת [[קטמון]].
* '''[[שחייה תחרותית|שחייה]]''': בירושלים פועלות שתי אגודות שחייה מובילות: [[הפועל ירושלים (שחייה)|הפועל ירושלים]] – אגודת השחייה הגדולה בארץ ואלופת המדינה, ברצף מאז שנות התשעים, [[ירושלים רבתי (שחייה)|ירושלים רבתי]] – בשיאה הגיעה למקום השני בארץ.
* '''[[שחייה צורנית]]''': בעיר פעילה קבוצת "[[מכבי יובלים]]".
* '''[[כדורמים]]''': בעיר פעילה קבוצת "[[הפועל "איתן" ירושלים]]".
* '''[[הוקי קרח]]''': [[ירושלים ברס]] משחקת בליגת העל של [[ליגת ההוקי רולר הישראלית]]. [[Jerusalem Capitals]] היא קבוצת העבר של ירושלים, ששיחקה ב[[ליגת ההוקי קרח הישראלית]].
* '''[[פוטבול אמריקאי]]''': בעיר פועלות שתי קבוצות, המשחקות פוטבול אמריקאי, במסגרת [[ליגת הפוטבול הישראלית]]: [[ירושלים ליונס]] ו[[ירושלים קינגס]].
* '''[[רוגבי]]''': קבוצת רוגבי גברים, [[האריות ירושלים]], פעילה מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה־70]] בעיר, וקבוצת נשים, [[הלביאות ירושלים]], הוקמה ופעילה מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90]]{{הערה|שם=רוגבי|[http://www.rugby.org.il אתר איגוד הרוגבי הישראלי].}}
* '''[[לקרוס]]''': [[מועדון לקרוס ירושלים]] הוא אחת משתי קבוצות לקרוס, הפעילות בישראל.{{הערה|[http://www.lacrosse.co.il באתר] אגודת לקרוס ישראל.}}
* '''[[ריצה]]''': בירושלים פעילים שני מועדוני ריצה גדולים: "הסוללים ירושלים"{{הערה|[http://www.hasolelim.com/ מועדון ריצה "הסוללים ירושלים"].}} ו"מועדון ארוחת הבוקר".{{הערה|[http://www.bc-running.com "מועדון ארוחת הבוקר"].}}
*'''[[טאקוונדו]]:''' בירושלים פועל הסניף המרכזי של [[מועדון טאקוונדו אחי יהודה]], מועדון הטאקוונדו הגדול{{הערה|מונה אלפי ספורטאים פעילים}} והמעוטר ביותר בישראל אשר זוכה מזה 21 שנים במקום הראשון באליפות ישראל.

== רחובות על שם ירושלים ברחבי ישראל ==
שמות רחובות על שם העיר ירושלים הונצחו ברחובות רבים ברחבי ישראל בשמות שונים וב-55 יישובים כדלהלן;
*'''שדרות ירושלים''', בערים: אשדוד, אשקלון, באר שבע, תל אביב-יפו, גבעתיים, חולון, יבנה, רמלה, לוד, מעלות תרשיחא, קריית ים, קריית מוצקין, קריית מלאכי, רמת גן.
*'''דרך ירושלים''', בערים: הרצליה, קרית עקרון, רחובות, רעננה.
*'''רחוב ירושלים''', בערים: אזור, אופקים, אור יהודה, אור עקיבא, אריאל, בת ים, בני ברק, [[גבעת שמואל]], דימונה, הרצליה, חיפה, חדרה, חולון, חצור הגלילית, טבריה, טירת הכרמל, ירושלים, כפר סבא, פרדס חנה-כרכור, נס ציונה, נתיבות, נתניה, עכו, עפולה, ערד, פתח תקווה, צפת, קריית אונו, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית ים, קריית מוצקין, ראשון לציון, רחובות, רמת גן, רעננה, תל אביב-יפו.
*רחוב '''ירושלים הבירה''': בעיר; בית שאן.
*רחוב '''ירושלים השלמה''': בערים; אילת, ראש העין.
*רחוב '''אלקודס''' (ב[[ערבית]]; '''القدس''') שתרגומו מהשפה הערבית הוא '''ירושלים''' ב-17 יישובים ערביים, ביישובים: [[אום אל-פחם|אום אל פאחם]], [[באקה אל-גרבייה|באקה אל ע'רביה]], [[זרזיר (יישוב)|בית זרזיר]], [[ג'סר א-זרקא|ג'יסר א-זרקא]], [[ג'ת]], [[חורה]], [[טייבה]], [[טובא-זנגרייה|טובא-זנגריה]], [[טורעאן]], [[טירה (עיר)|טירה]], [[טמרה]], [[כפר ברא]], [[כפר קאסם]], [[לקייה]], [[משהד (מועצה מקומית)|משהד]], [[עראבה]], [[ריינה]].

==שכונות ירושלים==
{{מפת שכונות ירושלים|רוחב=450|ממוזער|שמאל|כיתוב=מפת ירושלים על שכונותיה, אחרי שנת 1967{{ש}}{{ש}}(הקליקו על שם השכונה כדי להגיע לערך אודותיה)}}

=== המינהלים הקהילתיים של ירושלים, בחלוקה לפי הרבעים התפעוליים של עיריית ירושלים ===
[[קובץ:רובעי ירושלים.png|ממוזער|477x477 פיקסלים|בירוק בהיר (1) – רובע צפון, בכתום (2) – רובע אלונים, בירוק כהה (3) – רובע מערב, בתכלת (4) – רובע אורנים, בורוד (5) – רובע מרכז, בצהוב (6) – רובע דרום, באפור (7) – רובע מזרח. נלקח מ[https://www.jerusalem.muni.il/he/residents/community-in-jerusalem/quarters/ אתר עיריית ירושלים]]]
1.רובע צפון -
{| class="wikitable"
|[[מנהלה מקומית#מנהלים קהילתיים בירושלים|מנהל קהילתי]] פסגת זאב
|[[פסגת זאב]]
|-
|מנהל קהילתי נווה יעקב
|[[נווה יעקב]]
|-
|מנהל קהילתי בית חנינא
|[[בית חנינא]], [[שועפאט]]
|-
|מנהל קהילתי עוטף ירושלים
|[[כפר עקב]], [[קלנדיה]], [[דאחיית א-סלאם]], [[מחנה הפליטים שועפאט]], [[ראס ח'מיס]], [[ראס שחאדה]], [[סמיראמיס]], [[אלמטאר]]
|}
2. רובע אלונים -
{| class="wikitable"
|מנהל קהילתי רוממה
|[[קריית מטרסדורף]], [[קריית צאנז (ירושלים)|קריית צאנז]], [[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]], אזור תעשייה [[רוממה]],
אזור התעשייה [[הר חוצבים]], [[תל ארזה]], [[מחניים (שכונה בירושלים)|מחניים]], [[עזרת תורה]], [[קריית בלז]]
|-
|מנהל קהילתי רמות
|[[רמות אלון|רמות]]
|-
|מנהל קהילתי צור באהר
|[[צור באהר]], [[ג'בל מוכאבר]]
|-
|מנהל קהילתי רמת שלמה
|[[רמת שלמה]]
|}
3. רובע מערב -
{| class="wikitable"
|מנהל קהילתי יובלים
|[[קריית יובל]], [[מלחה (שכונה)|מלחה]], [[רמת דניה]], [[רמת שרת]], [[בית וגן]], [[עין כרם]]
|-
|מנהל קהילתי גנים
|[[קריית מנחם]], [[עיר גנים (שכונה)|עיר גנים]], [[גבעת משואה]]
|-
|מנהל קהילתי בית הכרם
|[[בית הכרם]]
|-
|מנהל קהילתי הר נוף
|[[הר נוף]]
|-
|מנהל קהילתי מיתרים
|[[גבעת שאול]], [[קריית משה]], [[גבעת מרדכי]], [[רמת מוצא]], [[בית וגן#דמוגרפיה|מורדות בית וגן]]
|}
4. רובע [[גבעת אורנים (ירושלים)|אורנים]] -
{| class="wikitable"
|מנהל קהילתי גינות העיר
|[[רחביה]], [[טלביה]], [[ימין משה]], [[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]], [[המושבה היוונית]],
[[קטמון הישנה]], [[קריית שמואל (ירושלים)|קריית שמואל]], [[ניות]]
|-
|מנהל קהילתי בקעה רבתי
|[[בקעה (שכונה)|בקעה]], [[מקור חיים (שכונה)|מקור חיים]], [[ארנונה (שכונה)|ארנונה]], [[תלפיות#צפון תלפיות|צפון תלפיות]], שיכוני [[תלפיות]], [[אבו תור]]
|-
|מנהל קהילתי דרום
|[[גוננים]] א' – ו', [[רסקו (שכונה)|רסקו (גבעת הוורדים)]], קטמון ח' – ט', [[פת (שכונה)|פת]]
|-
|מנהל קהילתי בית צפאפא שרפאת
|[[בית צפאפא]], [[שרפאת]]
|-
|[[אזור התעשייה תלפיות]]
|
|}
5. רובע מרכז -
{| class="wikitable"
|מנהל קהילתי [[נחלאות|לב העיר]]
|[[נחלאות]], [[מחנה יהודה (ירושלים)|מחנה יהודה]], [[זיכרון יוסף]], [[שערי חסד]], [[קריית וולפסון]], [[מוסררה|מורשה (מוסררה)]], [[עץ חיים (שכונה)|עץ חיים]], [[שלוחת הרובע]], [[הרובע היהודי]], [[בית דוד (שכונה)|בית דוד]]
|-
|מנהל קהילתי בוכרים
|[[שכונת הבוכרים]], [[גאולה (שכונה)|גאולה]], [[כרם אברהם]], [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]], [[מאה שערים]],
[[זיכרון משה]], [[מקור ברוך#רוחמה|רוחמה]], [[מקור ברוך]], [[שמואל הנביא (שכונה)|שמואל הנביא]], [[מסעודיה (שכונה)|מסעודיה]]
|-
|מנהל קהילתי [[אלענאיה אלאהליה]]
|[[שיח' ג'ראח]], [[ואדי אל-ג'וז]], [[המושבה האמריקאית בירושלים|המושבה האמריקאית]], [[באב א-זהרה]]
|-
|[[קריית הלאום]]
|[[קריית הממשלה]], [[גבעת רם]], [[קריית מנחם בגין]] (קריית הממשלה במזרח ירושלים)
|-
|מנהל קהילתי אבנאא אלקודס
|[[הרובע המוסלמי]], [[הרובע הנוצרי]]
|}
6. רובע דרום -
{| class="wikitable"
|מנהל קהילתי [[הר חומה]]
|[[חומת שמואל]]
|-
|מנהל קהילתי [[תלפיות מזרח]]
|[[ארנונה החדשה]], [[תלפיות מזרח|ארמון הנציב]]
|-
|מנהל קהילתי צור באהר
|[[צור באהר]], [[ג'בל מוכאבר]]
|-
|מנהל קהילתי גילה
|[[גילה]]
|}
7. רובע מזרח -
{| class="wikitable"
|מנהל קהילתי [[א-טור (ירושלים)|א-טור]]
|לב/ מרכז השכונה –[[אל-ח'לה]], [[א-סהל אלג'דיד]], [[אל-חרדוב]],
[[ח'לת אל-עין]], [[א-שייח' (שכונה)|א-שייח']], [[ואדי קדום]], [[ראס אל-עמוד]],

[[עין א-לוזה]]/[[סילוואן]], [[אבו תור]], [[שכונת פארוק]]
|-
|מנהל קהילתי הגבעה הצרפתית
|[[הגבעה הצרפתית]], [[גבעת המבתר]], [[מעלות דפנה]], [[הר הצופים]],
[[רמות אשכול]]
|-
|מנהל קהילתי עיסוויה
|[[עיסוויה]]
|-
|מנהל קהילתי שמואל הנביא
(שמונה השכונות)
|[[סנהדריה]], [[סנהדריה המורחבת]], [[שמואל הנביא (שכונה)|שמואל הנביא]], [[מעלות דפנה#הקמת השכונה|ארזי הבירה]],
[[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]], [[החומה השלישית (שכונה)|החומה השלישית]], [[מעלות דפנה]], [[רמות אשכול]]
|}

==ערים תאומות==
* {{עיר תאומה|ניו יורק|ארצות הברית|מתאריך=1993}}{{הערה|[http://www.nyc.gov/html/unccp/scp/html/partner/partner.shtml ערים שותפות], אתר עיריית ניו יורק.{{קישור שבור|20.4.2019}}}}
* {{עיר תאומה|פראג|צ'כיה}}{{הערה|ללא הסכם רשמי, באתר [http://www.praha.eu/jnp/en/city_hall/foreign_activities/partner_cities/index_1.html הפורטל של פראג].{{קישור שבור|20.4.2019}}}}
* {{עיר תאומה|איאבה|יפן|מתאריך=2000}}{{הערה|[http://www.pref.kyoto.jp/en/01-04-03.html באתר של מחוז קיוטו].}}
* {{עיר תאומה|ריו דה ז'ניירו|ברזיל}}

===הסכמי שיתוף פעולה===
* {{עיר תאומה|מרסיי|צרפת|מתאריך=2006}}{{הערה|[http://archive.wikiwix.com/cache/?url=http://www.marseille.fr/sitevdm/document?id=1128%26id_attribute=48&title=Accords%20de%20coopération מאורכב מאתר עיריית מרסיי].}}

==גלריית תמונות==
<gallery mode="packed" heights="150">
קובץ:Jerusalem wall 9291m.jpg|[[הכותל המערבי]]
קובץ:The Meeting Room at the President of Israel Residence.jpg|[[משכן הנשיא]] – משמש כמעונו הרשמי הנוכחי של [[נשיא מדינת ישראל]]
קובץ:Supcourt22.jpg|[[בית המשפט העליון]]
קובץ:Israel-2013-Aerial-Mount of Olives.jpg|[[הר הזיתים]]
קובץ:547.Walls.Jerusalem (cropped).jpg|חומת העיר העתיקה הנוכחית, במקטע שבין [[מגדל דוד]] ו[[שער ציון]]
קובץ:BankIsrael01 ST 06.jpg|[[בנק ישראל]]
קובץ:Police HQs 1347 (518203126).jpg|[[בניין המטה הארצי של משטרת ישראל]]
קובץ:Mahane Yehuda Market ap 031.jpg|[[שוק מחנה יהודה]]
קובץ:Здание академии искусств Бецалель.jpg|בניין "[[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים|בצלאל]]", השוכן ב[[קמפוס הר הצופים]]
קובץ:NationalLibraryofIsraelJan052023 - 2.jpg|בניין [[הספרייה הלאומית]]
קובץ:Julius Jacobs house.jpg|"[[בית לוי אשכול]]" – היה מעון [[ראש ממשלת ישראל]]
קובץ:Mount Herzl IMG 1149.JPG|[[הר הרצל]] – בית הקברות הלאומי בו קבורים גדולי האומה
קובץ:Yad Vashem-children's monument.jpg|מוזיאון "[[יד ושם]]" מוזיאון השואה הלאומי
קובץ:Rue mea shearim1.JPG|שכונת "[[מאה שערים]]"
קובץ:גנזךהמדינה.JPG|[[ארכיון המדינה]]
קובץ:Israel Museum, Jerusalem P1110175 (5888408952).jpg|[[מוזיאון ישראל]]
קובץ:Academy of the Hebrew Language.JPG|[[האקדמיה ללשון העברית]]
קובץ:AlbertEinsteinStatue-InIsraelAcademyOfSciencesAndHumanities-ByRobertBerks.JPG|[[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]
קובץ:Jerusalem Great Synagogue05.jpg|[[היכל שלמה]] ו[[מוזיאון העם היהודי – בבית התפוצות|מוזיאון העם היהודי]]
קובץ:Jerusalem Zoo lake.jpg|[[גן החיות התנ"כי]]
קובץ:Binyanei-HaUmah.JPG|[[בנייני האומה]] – מרכז הקונגרסים הבינלאומי
קובץ:Filmfestival2009.jpg|[[סינמטק ירושלים]] – ארכיון הסרטים הישראלי הלאומי
קובץ:Gethsemane Garden (Mount of Olives) (3272135786).jpg|[[גת שמנים]]
קובץ:IBA office.jpg|בניין "[[רשות השידור]]" (כבר אינו שם)
קובץ:Calatrava Bridge in Jerusalem (18995810918).jpg|[[גשר המיתרים]]
קובץ:פנים בית הכנסת החורבה.JPG|[[בית הכנסת החורבה|בית הכנסת "החורבה"]]
קובץ:מכון ירושלים למחקרי מדיניות.jpg|[[מכון ירושלים למחקרי מדיניות]]
</gallery>

==ראו גם==
[[קובץ:Channel 2 - Jerusalem.webm|ממוזער|330px|{{סרטונים}} ירושלים – וידאו]]

=== אתרים בירושלים ===
* [[:קטגוריה:ירושלים: בתי חולים|בתי חולים בירושלים]]
* [[:קטגוריה:ירושלים: גנים ופארקים|גנים בירושלים]]
* [[:קטגוריה:ירושלים: כיכרות|כיכרות בירושלים]]
* [[:קטגוריה:ירושלים: כנסיות ומנזרים|כנסיות ומנזרים בירושלים]]
* [[:קטגוריה:ירושלים: מוזיאונים|מוזיאונים בירושלים]]
* [[:קטגוריה:ירושלים: רחובות|רחובות בירושלים]]
*[[:קטגוריה:ירושלים: תיאטראות|תיאטראות בירושלים]]

=== נושאים שונים ===
* [[יום ירושלים]]
* [[תיירות צליינית לארץ ישראל]]
* [[תוכנית מתאר מקומית 2000 ירושלים]]
* [[קרטוגרפיה של ירושלים]]
* [[מנהלה מקומית|#מנהלים קהילתיים בירושלים]]

==לקריאה נוספת==
{{תקציר פורטל|ירושלים}}

===ספרי הדרכה===
{{הפניה לספר ויקיפדיה|ירושלים}}
* [[מרדכי נאור]] (עורך), '''ירושלים עיר ועם – מדוד המלך עד ימינו''', תל אביב: [[הוצאת ידיעות אחרונות]].{{ULI|003900573}}
* [[מאיר בן דב]], '''אדם ואבן בירושלים''', [[מודן הוצאה לאור]], 1989.{{ULI|003744907}}
* [[דוד קרויאנקר]], '''ירושלים – מבט ארכיטקטוני''', ירושלים: [[כתר הוצאה לאור]], 1996.{{ULI|004372433}}
* דוד קרויאנקר, '''אדריכלות בירושלים הבנייה בעיר העתיקה''', ירושלים, 1993.{{ULI|001366138}}
* [[אייל מירון]] (עורך), '''ירושלים וכל נתיבותיה – לסייר עם יד בן צבי''', ירושלים: הוצאת [[יד בן צבי]].{{ULI|003942057}}
* מאיר בן-דב, '''ביצורי ירושלים, החומות השערים והר הבית''', תל אביב, 1983.{{ULI|003670868}}
* [[אמנון רמון]] (עורך), '''עיר בסבך – לקסיקון ירושלים בת זמננו''', בהוצאת [[מכון ירושלים לחקר ישראל]].{{ULI|001756927}}
* אליהו וגר, '''סיורים בירושלים''' – מדריך למטייל, בית הוצאה כתר, ירושלים, 1988.{{ULI|003717114}}

===ספרי הלכה===
* הרב [[יחיאל מיכל טוקצינסקי]], '''עיר הקודש והמקדש''' חמישה חלקים על נושאים הלכתיים רבים הקשורים לירושלים ול[[בית המקדש]], ירושלים [[תש"ל]].

===מחקרים===
* [[בנימין זאב קדר]], (עורך), עורך-משנה צבי ברס, '''פרקים בתולדות ירושלים ב[[ימי הביניים]]''', [[הוצאת יד יצחק בן-צבי]], ירושלים, תשל"ט, 1978.{{ULI|004205345}}
* {{עיר בראי תקופה|א}}.
* {{עיר בראי תקופה|ב}}.
* [[ישראל ברטל]], [[חיים גורן]] (עורכים), '''ספר ירושלים: בשלהי התקופה העות'מאנית 1914-1800''', ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תש"ע, 2010.{{ULI|010302003}}
* ישראל קמחי (עורך), '''אגן נחל קדרון, המרחב החזותי של העיר העתיקה בירושלים, מדיניות שימור ופיתוח''', ירושלים, 2009.{{ULI|009150036}}
* [[שבתי זכריה]], '''ירושלים הבלתי נודעת, פרקים בתולדות היישוב היהודי בעיר העתיקה בדורות האחרונים''', 1998.{{ULI|003988129}}
* [[זאב וילנאי]], '''ירושלים, העיר העתיקה וסביבתה''', א-ב, ירושלים, 1972.{{ULI|007634235}}
* [[סיימון סבאג מונטיפיורי]], '''ירושלים: הביוגרפיה''', [[אור יהודה]]: דביר, 2013.{{ULI|011326772}}

===מפות ואטלסים===
* [[דן בהט]], '''אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים''', [[הוצאת כרטא]], 1989.{{ULI|003744579}}
* [https://jergisng.jerusalem.muni.il/baseWab/?config=../gisviewerngsupport/api/InjectingConfig&locale=he מפה דינאמית רשמית] של עיריית ירושלים.
* [https://web.nli.org.il/sites/nlis/he/maps מפות עתיקות של ירושלים] באתר [[הספרייה הלאומית]].
* [http://jerusalem.com/map מפת ירושלים]{{קישור שבור|17 במאי 2021}} – מפה אינטראקטיבית של העיר העתיקה בירושלים, הכוללת את המסגדים, הכנסיות ובתי הכנסת בעיר.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Jerusalem|שם ויקישיתוף=ירושלים|ויקימילון=ירושלים|ויקיציטוט=ירושלים|ויקימסע=ירושלים}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
{{פרופילי אנציקלופדיות}}
* {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}
'''הספרייה הלאומית'''
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007562169605171|ירושלים (ישראל)}}
* {{מרחב}}
* [http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/itemPage.aspx?ItemID=NNL03_EDUSP5196 ירושלים: פריטי מקור ומשאבי הוראה], ב[http://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/default.aspx אתר החינוך] של [[הספרייה הלאומית]]
* [http://www.nli.org.il/he/topic/jerusalem ירושלים: תמונות, מפות, ספרים, מאמרים, ועוד], באתר הספרייה הלאומית
'''היסטוריה'''
* [https://web.archive.org/web/20171204035752/http://www.jerusalem-library.org/ ספריית ירושלים הווירטואלית] – מאגר אקדמי של [[האוניברסיטה העברית]] ו[[אוניברסיטת אל-קודס]].
* [http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2016/06/blog-post_3.html שמות רבים לירושלים], בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך.
* {{רשות העתיקות||2}}.
* {{ynet|ynet|התמונות הראשונות שצולמו בירושלים|4486000|8 בפברואר 2014}}
* [[הלל כהן]], [https://web.archive.org/web/20110721144547/http://www.jiis.org.il/.upload/kikar.pdf כיכר השוק ריקה – עלייתה ונפילתה של ירושלים הערבית 1967–2007], מכון ירושלים לחקר ישראל, 2007.
* [[אורה אחימאיר]] ו[[יעקב בר סימן טוב]], [https://jerusaleminstitute.org.il/wp-content/uploads/2019/05/PUB_jerusalem_40yrs_heb-min.pdf 40 שנה בירושלים], בהוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל.
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 271 – ירושלים|2018/08/16|פרק-271-ירושלים}}
* {{סרטונים}} [https://earth.google.com/web/@31.75190818,35.32118251,417.53345014a,49437.15636963d,35y,7.05662512h,0t,0r/data=CjISMBIgNTQ0MGExNzMxYzI1MTFlYTk0NDM4YmI2ODk0NDUyOTciDG1haW5Ob1JhbmRvbQ צילום אווירי של ירושלים] ב[[הילוך מהיר|דילוגי זמן]] '''על פני 37 שנים''' (1984 עד 2020), באתר [https://www.youtube.com/channel/UC2zHjOF9Womes-SEjdzTleA Google Earth]
'''תמונות'''
* [[ישראל ברדוגו]], [http://www.kikarhashabat.co.il/67884.html?gview=photoblog ירושלים של מעלה] – פרויקט צילום ממעוף הציפור, [[כיכר השבת (אתר אינטרנט)|כיכר השבת]]. {{תמונה}}
* [http://jerusalem.com Jerusalem.com] – ירושלים בתמונות, קטעי וידאו וסיורים וירטואליים {{אנגלית}}
* {{עונג שבת|דנצ'וּ ארנון|שישו את ירושלים|2023/10|27}}

'''נתונים סטטיסטיים'''
* [https://www.cbs.gov.il/he/pages/search/SearchResultsMain.aspx?k=ירושלים ירושלים], באתר [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]].
{{בוט יישובים/3000|פרופיל}}

'''אחר'''
* {{TheMarker|נעמה ריבה|אומרים שישראל היא המדינה המתוכננת בעולם. ירושלים מדגימה למה זו לא מחמאה|00000185-3992-d498-ab8d-ff93d5ff0000|1 בינואר 2023}}
* {{יוטיוב|שם=מדינת ירושלים מול מדינת תל אביב: סימני האזהרה מהעתיד של ישראל|ערוץ=כאן {{!}} חדשות - תאגיד השידור הישראלי|אורך=4.5 ד'|תאריך=18 במאי 2023}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ניווטים
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|כותרת=ירושלים - תבניות ניווט
|יישור טקסט=ימין
|תוכן=
{{שכונות ירושלים}}
{{ראשי עיריית ירושלים}}
{{מחוז ירושלים}}
{{בירות המזרח התיכון}}
{{בירות מדינות אסיה}}
{{ארבע ערי הקודש}}
{{אתרי עלייה לרגל באסלאם}}
}}

{{הערים הגדולות של ישראל}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:ירושלים|*]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים]]
[[קטגוריה:יישובי המקרא]]
[[קטגוריה:אתרי עלייה לרגל (יהדות)]]
[[קטגוריה:אתרי עלייה לרגל (אסלאם)]]
[[קטגוריה:נצרות: אתרי עלייה לרגל]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: היסטוריה]]
[[קטגוריה:יישובים יהודיים-ערביים בישראל]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: ערים עתיקות]]
[[קטגוריה:המזרח התיכון: ערי בירה]]
[[קטגוריה:ויקיפדיה - ערכים מומלצים לשעבר]]
[[קטגוריה:ישראל: ערים קדושות]]
[[קטגוריה:ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון]]
[[קטגוריה:ערים במחוז ירושלים]]
[[קטגוריה:אסיה: ערי בירה]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: ערי בירה לשעבר]]
[[קטגוריה:הערים המאוכלסות ביותר במדינתן]]
[[קטגוריה:רשויות מקומיות מאוחדות בישראל]]
[[קטגוריה:מקבלי נס הקוממיות]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו באלף ה-2 לפנה"ס]]