הצגת המקור של הדף "מבצע חומת מגן"

{{סכסוך צבאי
| שם = מבצע חומת מגן
| מערכה =
| מלחמה = [[האינתיפאדה השנייה]]
| תמונה = [[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Standing Guard in Nablus.jpg|300px]]
| כיתוב = חיילי צה"ל ב[[שכם]] במהלך מבצע חומת מגן
| סוג העימות = מבצע צבאי
| תאריך התחלה =
| תאריך סיום = <!-- | קרב לפני=אין -->
| קרב לפני = [[מבצע ענבי זעם]]
| קרב אחרי = [[מבצע קשת בענן]]
| מקום = הערים הפלסטיניות ב[[יהודה ושומרון]]
| עילה = [[פיגועי התאבדות בישראל]] ובפרט [[טבח ליל הסדר]]
| תוצאה = ניצחון ישראלי שהוביל למפנה במערכה
| טריטוריות =
| קואורדינטות =
| צד ראשון = '''{{דגל|ישראל||+}}'''
*{{סמל|צה"ל||+}}
*{{סמל|שב"כ||+}}
*{{ללא גלישה|{{סמל|משטרת ישראל||+}}}}
**{{סמל|משמר הגבול||+}}
**{{סמל|ימ"מ|40|+}} ([[היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור]])
| צד שני = '''{{דגל|הרשות הפלסטינית||+}}'''
* {{סמל|אש"ף||+}}
* {{דגל|פת"ח||+}}
** {{סמל|גדודי חללי אל-אקצא||+}}
* {{דגל|חמאס||+}}
* {{דגל|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני||+}}
* [[המשטרה הפלסטינית]]
| מפקד ראשון = {{סמל|משרד הביטחון}} [[בנימין בן אליעזר]] ([[משרד הביטחון|שר הביטחון]]) {{ש}}{{סמל|צה"ל||+}}:
* {{דגל|המטה הכללי של צה"ל}} [[שאול מופז]] (ה[[רמטכ"ל]])
* {{סמל|פיקוד המרכז}} [[יצחק איתן]] (אלוף [[פיקוד מרכז]])
* {{סמל|אוגדת איו"ש}} [[יצחק גרשון]] (מפקד [[אוגדת איו"ש]])
{{סמל|שב"כ}} [[אבי דיכטר]] (ראש ה[[שב"כ]])
{{סמל|משטרת ישראל}} [[שלמה אהרונישקי]] ([[מפכ"ל המשטרה]])
| מפקד שני = {{סמל|אש"ף}} [[יאסר ערפאת]] (ראש [[אש"ף]] ויו"ר ה[[הרשות הפלסטינית|רש"פ]]) {{ש}} {{סמל|פת"ח}} [[מרואן ברגותי]] (מזכ"ל ה[[פת"ח]] ומפקד ה[[תנזים]]) {{ש}} {{סמל|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני}} [[מחמוד טואלבה]] (מפקד הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי)
| כוח ראשון = {{סמל|צה"ל||+}}
*[[קובץ:זרוע-היבשה-חדש.png|קישור=זרוע היבשה|24px]] [[זרוע היבשה]] סדירים:
{{סמל|חטיבת גולני|15}} [[חטיבת גולני]]
{{סמל|אוגדת אזור יהודה ושומרון|15}} [[אוגדת אזור יהודה ושומרון|אוגדת איו"ש]],
{{סמל|חטיבת הצנחנים|15}} [[חטיבת הצנחנים]],
{{סמל|חטיבת הנח"ל|15}} [[חטיבת הנח"ל]]
חטיבת ביסלמ״ח
{{סמל|גדוד חרב|15}} [[גדוד חרב]],
{{סמל|יחידת דובדבן}} [[יחידת דובדבן]],
{{סמל|יחידת עוקץ}} [[יחידת עוקץ]],
{{סמל|שייטת 13}} [[שייטת 13]],
[[יחידת הניוד]]
{{סמל|חיל ההנדסה הקרבית|20}} [[חיל ההנדסה הקרבית]]
* {{סמל|מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית||+}}
* {{סמל|יהל"ם|15}} [[יהל"ם]],
* {{סמל|גדוד 605|15}} [[גדוד 605]].

{{סמל|חיל השריון|15}} [[חיל השריון|כוחות שריון]].

מילואים:
* {{סמל|עוצבת עידן|15}} [[אוגדה 340]], [[חטיבה 5]], [[חטיבה 408]], [[חטיבה 55]], [[חטיבת ירושלים]], [[חטיבת יפתח]], [[חטיבה 656]], {{סמל|גדוד מבקיעי המרכז}} [[מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית|גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז]]
*{{סמל|חיל האוויר הישראלי||+}}
**[[מסוק קרב|מסוקי קרב]]
**[[UH-60 בלק הוק|מסוקי סער וחילוץ]]
**[[מערך ההגנה האווירית|גדודי נ"מ]]-[[מחבט (נשק)|וולקן]]
| כוח שני = {{סמל|פת"ח|15}} [[פת"ח]],
{{סמל|פת"ח|15}} [[גדודי חללי אל-אקצא]],
{{סמל|פת"ח|15}} ה[[תנזים]],
{{סמל|חמאס|15}} [[חמאס]],
{{סמל|הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני|15}} [[הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני]],
{{סמל|אש"ף|15}} [[כוח 17]] וחמושים של [[הרשות הפלסטינית]].
| צד ראשון-אבדות = '''הרוגים''': 30 חיילים {{ש}}'''פצועים''': 127
| צד שני-אבדות = '''הרוגים''': 497 פלסטינים (לפי נתוני [[האו"ם]]). 244 פלסטינים (מחבלים ואזרחים לפי ארגון [[בצלם]]) {{ש}}'''פצועים''': 1,447 {{ש}} '''עצורים:''' כ־7,000 חשודים בטרור, מתוכם כ־1,500 שנאסרו לתקופות ארוכות. כמה עשרות מחבלים הוגלו לארצות זרות.
| הערות =
|מנהיג ראשון={{סמל|משרד ראש הממשלה}} [[אריאל שרון]] ([[ראש ממשלת ישראל]])
|מנהיג שני={{דגל|הרשות הפלסטינית}} [[יאסר ערפאת]] (יו"ר [[הרשות הפלסטינית]])}}
'''מִבְצָע חוֹמַת מָגֵן''' ([[29 במרץ]] [[2002]] – [[10 במאי]] 2002) היה [[מבצע צבאי|מבצע]] רחב היקף של [[צבא ההגנה לישראל|צה"ל]] ו[[שירות הביטחון הכללי]] בשטחי [[יהודה ושומרון]], שהתרחש בעקבות רצף [[פיגוע]]ים קטלניים כמעט מדי יום, ששיאם [[הפיגוע במלון פארק]] ב[[נתניה]], בו נרצחו 30 [[אזרח (דיני מלחמה)|אזרח]]ים [[ישראלים]] בעת [[ליל הסדר]]. מטרתו העיקרית הייתה לפגוע בתשתיות [[טרור פלסטיני|הטרור הפלסטיני]] ולעצור את גל הפיגועים, שהתעצם במסגרת [[האינתיפאדה השנייה]]. בפועל, הצליח צה"ל להגיע להישג חסר תקדים, שבסופו מיגר את ה[[טרור]] באופן משמעותי, והרס את רוב התשתית הארגונית של [[הרשות הפלסטינית]] וארגון ה[[חמאס]] ביו"ש. המבצע היה נקודת המפנה באינתיפאדה השנייה, נקודה שלאחריה פחתו מאוד פיגועי הטרור, כמו גם מספר האבדות בישראל.{{דרוש מקור}}

מבצע זה היה המבצע הצבאי הגדול ביותר מאז [[מלחמת לבנון הראשונה]], ובמסגרתו הופעלו 5 [[אוגדה|אוגדות]] במקביל,{{הערה|[http://www.avot-meyasdim.co.il/media/השריון_במבצע_חומת_מגן_.doc השריון במבצע חומת מגן], אל"ם [[בני מיכלסון]]}} וגויסו 20,000 [[חייל]]י [[מילואים]]. במהלך המבצע השתלט צה"ל על כל העיירות והערים הפלסטיניות ב[[יהודה ושומרון]] (למעט אזור [[חברון]]), אך פעילות מקבילה לא הופעלה ב[[רצועת עזה]].

השם "חומת מגן" נבחר על ידי [[אלוף-משנה]] [[גל הירש]], על פי מילות [[פזמון חוזר|פזמון]] השיר "[[בין גבולות]]", של המשורר [[חיים חפר]].{{הערה|שם=מחנך הדור|{{nrg|חן קוטסבר|מחנך הדור|436/931|21 בפברואר 2003|archive|}}.}}

==הרקע למבצע==
בחודש [[מרץ]] [[2002]] ספגה ישראל את מספר האבדות הגבוה ביותר מבין כל חודשי [[האינתיפדה השנייה|האינתיפאדה השנייה]]: ב[[יהודה ושומרון|יהודה, שומרון]] ו[[חבל עזה]] נרצחו למעלה מ־30 חיילים ואזרחים ישראלים, ובתחומי [[הקו הירוק]] נערכו 11 [[פיגועי התאבדות בישראל|פיגועי התאבדות]], שבהם נרצחו 81 ישראלים נוספים (לשם השוואה, בכל שלוש שנותיה של [[האינתיפאדה הראשונה]] נהרגו 90 ישראלים). כמעט לא חלף יום בחודש זה ללא פיגוע קטלני, ובסך הכל נרצחו 105 אזרחים ו-26 חיילים ישראלים בחודש זה. שיאם של הפיגועים היה [[הפיגוע במלון פארק]] – פיגוע התאבדות שנערך במלון פארק ב[[נתניה]] בעיצומו של [[ליל הסדר]] (ב־[[27 במרץ]] 2002), ובו נרצחו 30 חוגגים. יש המכנים את חודש מרץ 2002 בכינוי "מרץ השחור".

במהלך החודש פתחה ישראל במתקפה חסרת תקדים על [[טרור פלסטיני|ארגוני הטרור הפלסטיניים]] וב־[[10 במרץ]] הודיע ה[[רמטכ"ל]] [[שאול מופז]] כי כ־200 פלסטינים נהרגו על ידי ישראל. ניסיון של [[אריאל שרון]] למנוע את התדרדרות המצב על ידי ויתור על הדרישה ל"שבעת ימי השקט" ב־[[8 במרץ]] לא הצליח למנוע את ההסלמה המהירה, וכן לא מנעה זאת גם הגעתו של [[אנתוני זיני]], השליח האמריקאי לאזור, ב־[[14 במרץ]].

הפיגועים בפברואר ומרץ 2002 התרחשו כשנה לאחר כניסתו של אריאל שרון לתפקיד [[ראש ממשלת ישראל]], בתום מסע בחירות שבו הבטיח לעם בישראל "שלום וביטחון". שנה זו התאפיינה בהסלמה הדרגתית, שבצד הישראלי הובילו ראש הממשלה שרון, [[שר הביטחון]] [[בנימין בן אליעזר]] וה[[רמטכ"ל]] שאול מופז, כשמהצד הפלסטיני הובילו אותה [[יאסר ערפאת]], [[מרואן ברגותי]] ו[[מחמוד טואלבה]]. התדרדרות המצב הביטחוני הובילה את ממשלתו של אריאל שרון לצאת למבצע צבאי נגד הטרור הפלסטיני.

מעט קודם לאירועי חודש זה הכין [[גל הירש]], שהיה אז [[קצין אג"ם]] של [[פיקוד המרכז]], תוכנית להשתלטות נרחבת על שטחי [[יהודה ושומרון]] בכח של 5 [[אוגדה|אוגדות]], במקביל לתוכניות מטכ"ליות שונות שהיו מצומצמות בהרבה. הפיגוע הקשה במלון פארק בליל הסדר הוביל להסכמה רחבה ב[[ממשלת ישראל העשרים ותשע|ממשלת ישראל]] בדבר הצורך להשתלטות רחבה על שטחי הרשות הפלסטינית, לאחר שלגיטימציה אמריקאית לפעולות רחבות הושגה עוד קודם, לאחר תפיסה אוניית הנשק [[קארין איי]], שהייתה יוזמה פלסטינית רשמית לרכישת [[אמצעי לחימה]] מ[[איראן]] לצורך פעולות [[טרור]].{{הערה|שם=מילשטיין|{{מעריב אונליין|ד"ר אורי מילשטיין|תחקיר: כך הצליח צה"ל למנוע מעורבות איראנית בשטחים באינתיפאדה השנייה|news/israel/Article-533081|26 במרץ 2016}}}}

==ההחלטה לצאת למבצע חומת מגן==
בישיבה שנערכה במוצאי החג (28–29 במרץ) החליטה הממשלה על יציאה למבצע שכונה "'''מבצע חומת מגן'''".{{הערה|שם=מחנך הדור}} כל שרי הממשלה תמכו ביציאה למבצע למעט שניים שנמנעו: [[שמעון פרס]] ו[[מתן וילנאי]]. הצעת ראש הממשלה שרון לגירוש ערפאת לא נתמכה והוסרה לבסוף מההחלטה.{{הערה|שם=מילשטיין}} החלטת הממשלה זכתה לתמיכה כמעט מוחלטת של הציבור היהודי בישראל. ההסכמה הרחבה השתקפה בהיענות גבוהה לכעשרים אלף צווי ה[[שירות המילואים בישראל|מילואים]] ששלח צה"ל ובמוטיבציה הגבוהה ששררה בקרב המגויסים.

מטרותיו של המבצע הוצגו על ידי ראש הממשלה, אריאל שרון, בהודעה מדינית שמסר ל[[הכנסת|כנסת]] ב־[[8 באפריל]] [[2002]]:
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=לחיילי צה"ל ולמפקדיו ניתנו הוראות ברורות: להיכנס לערים ולכפרים שהפכו מקלט לטרוריסטים; לתפוס ולעצור מחבלים, ובעיקר את שולחיהם ואת אלה המממנים אותם ונותנים להם חסות; לתפוס ולהחרים נשק ואמצעי לחימה שמיועדים לפגוע בישראל; לחשוף ולהשמיד מתקני טרור, מעבדות חבלה, מפעלי ייצור נשק ומתקני מסתור. הפקודות הן ברורות: לפגוע בכל מי שיאחז בנשק ולשתק כל מי שינסה להתנגד לפעולת הכוחות ולסכן אותם, ולהימנע מפגיעה באוכלוסייה האזרחית.
}}

==מוקדי המבצע==
[[קובץ:טנקים במוקטעה (cropped).jpg|ממוזער|272x272 פיקסלים|[[טנק]]ים ו[[נגמ"ש]] [[אכזרית]] ליד [[המוקטעה]] ב[[רמאללה]] בזמן המבצע]]

===רמאללה===
[[קובץ:חומת מגן 8.jpg|ממוזער|275x275 פיקסלים|לוחמי צה"ל בפעילות מבצעית ב[[מוקטעה]] ב[[רמאללה]]]]
[[קובץ:חומת מגן 5.jpg|ממוזער|274x274 פיקסלים|חיילי צה"ל בפעילות מבצעית ב[[רמאללה]]]]
[[קובץ:חומת מגן 2.jpg|ממוזער|276x276 פיקסלים|חיילי צה"ל בפעילות מבצעית ב[[ג'נין]]]]
[[קובץ:חומת מגן 3.jpg|ממוזער|279x279 פיקסלים|פעילות מבצעית של חיילי צה"ל ב[[ג'נין]].]]
[[קובץ:Defensive Shield 2002 - IDF D9 in Jenin.jpg|ממוזער|275x275px|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפור D9N משוריין]] [[הריסת מבנים כחלק מפעילות מבצעית |הורס מבנה]] ששימש ל[[טרור]] במהלך [[הקרב בג'נין 2002]], מבצע חומת מגן. הדחפורים המשוריינים הכריעו את הקרב בג'נין לטובת צה"ל.]]
המבצע התחיל בבוקר [[29 במרץ]] ב[[סיכול טרור]] משטחה של העיר [[רמאללה]] - הבירה השלטונית והמרכז הכלכלי של הרשות הפלסטינית, בה ישב [[יאסר ערפאת]], יו"ר הרשות. כוחות רגליים ומשוריינים של צה"ל, בפיקוד מפקד [[אוגדת אזור יהודה ושומרון|אוגדת איו"ש]] [[יצחק גרשון]], מפקד חטיבת בנימין [[אילן פז]] (פיצי) ומח"ט [[חטיבת גולני|גולני]] [[משה תמיר]],{{הערה|1={{הארץ|עמוס הראל|לחנך את צ'יקו|1.1558854|1 באוגוסט 2005}}.}} כבשו מתחמים מרכזיים בעיר, תוך כדי לחימה בכוחות האבטחה של ערפאת. תא"ל פז פיקד על כוחות מיחידת דוכיפת, [[יחידת דובדבן]], [[יחידת אגוז]]{{הערה|1=[[עמוס הראל]], [[אבי יששכרוף]], "'''המלחמה השביעית'''", תל אביב: [[ידיעות ספרים]], [[2004]], עמוד 241, תמיר ידעי: "בשלב הזה, אחרי הפגועים של מרס, החיילים שלי היו מוכנים לכבוש את המוקטעה גם עם [[M16|אם-16]] ומחסנית".}} ו[[סיירת גולני]],{{הערה|1={{הארץ|עמוס הראל|ככל שהתקרבו החיילים למתחם של ערפאת גברה ההתנגדות|1.783170|31 במרץ 2002}}}} שנכנסו לעיר והטילו מצור על ה"[[מוקטעה]]", בנייני השלטון ומקום מושבו של ערפאת.{{הערה|1={{nrg|חן קוטס-בר|"דווקא בגלל שאני כהנא"|646/437|12 בפברואר 2004|archive|}}.}} בנייני המוקטעה שבהם לא ישב ערפאת נהרסו על ידי [[חיל ההנדסה הקרבית]] על מנת לצמצם את אזור הלחימה לתא שטח קטן ככל האפשר, וערפאת הסתגר בלשכתו עם אחדים מעוזריו, שהוגדרו כמבוקשים על ידי ישראל, בשל השתתפותם בפעולות טרור. לאחר מצור ממושך{{הערה|1={{ynet|רועי מנדל|"מבצע סבתא" במוקטעה, מעבר לקיר של ערפאת|4206759|23 במרץ 2012}}.}} התערבו האמריקאים ויצרו הסדר בו יוסר הכתר והלחץ על ערפאת תוך שהוא מצידו יסגיר את המבוקשים ב[[רצח רחבעם זאבי]] שתפסו מחסה אצלו והם יועברו ל[[כלא]] ב[[יריחו]] תחת פיקוח בריטי. ערפאת, אשר חיפש דרך לצאת מהמצב אליו נקלע הסכים. פרט לאירוע זה, ברמאללה נתפסו מבוקשים רבים ו[[אמצעי לחימה]] רבים אשר שימשו ללחימה, וכך למעשה נפל מערך הלחימה של ארגוני הטרור ברמאללה; לכן הגדיר צה"ל משימה זאת כמוצלחת מאד.{{הערה|1={{הארץ|עמוס הראל|ככל שהתקרבו החיילים למתחם של ערפאת גברה ההתנגדות|1.783170|31 במרץ 2002}}.}} לקראת סיום הלחימה ברמאללה נתפס מפקד ה[[תנזים]] [[מרואן ברגותי]], הובא למשפט בישראל ונשפט לחמישה [[מאסר עולם|מאסרי עולם]] בעוון מעשי [[רצח]] ו[[טרור]].

נושא רמאללה עלה לדיון ב[[מועצת הביטחון של האו"ם]] והתקבלה [[החלטה 1435 של מועצת הביטחון של האו"ם|החלטה מס' 1435]].

בעיירה [[ביתוניא]] הסמוכה הוטל מצור על מפקדתו המשוכללת של [[ג'יבריל רג'וב]], ראש המודיעין המסכל בגדה, שחלש על כוח שמנה 4,000 חמושים, שלא השתתף בפיגועים. המצור הוטל בשל מידע (שהתברר כמוטעה) כי ברגותי נמצא במקום ובשל נוכחותם של מבוקשים אחרים. במהלך היומיים שארך המצור נוהל משא ומתן עם רג'וב, שלא היה במפקדה, ולבסוף נאלצו החמושים הפלסטינים במקום להיכנע והמפקדה נהרסה על ידי כוחות צה"ל.{{הערה|{{הארץ|דני רובינשטיין|סופו של מנגנון הביטחון המסכל|1.784777|7 באפריל 2002}}.}} במסמכים שנתפסו במקום נמצא חומר מפליל רב, ובו בין היתר ניסיון של רג'וב לגייס חיילות ישראליות לשירותי המודיעין שלו.{{הערה|{{ynet|אפרת וייס ופליקס פריש|הותר לפרסום: הפלסטינים פעלו לגייס חיילות ישראליות|2095994|2 בספטמבר 2002}}.}}

משיקולים טקטיים, נדחתה ההתקפה המתוכננת על [[שכם]] בכמה ימים במקביל להתקפה על רמאללה, כדי שמחבלים ינסו להימלט מרמאללה לשכם (אותה יראו בטעות כעיר שצה"ל נמנע מלפעול בה), וילכדו ב[[מארב]]ים שהוצבו סביב העיר.

===שכם===
{{הפניה לערך מורחב|קרב שכם (2002)}}
[[שכם]] נחשבה לאחד ממעוזי הטרור הפלסטיני (בעיר היו יותר מ־8,000 חמושים מלבד כוחות הביטחון הפלסטינים) ו[[הקסבה של שכם]] נחשבה לעוינת במיוחד לישראלים. במהלך הקרב, שהחל ב־[[5 באפריל]] ונמשך 3 ימים, נמלטו מרבית המחבלים משטחי העיר השונים אל הקסבה. המעבר של חיילי צה"ל בין בתים במהלך הלחימה בקסבה נעשה דרך הקירות, על ידי פריצה קרה או חמה (כלומר - בעזרת [[פטיש]]ים או [[חומר נפץ]], בהתאמה) ופתיחת תעלות מאובטחות לאורכה של הקסבה. לוחמי גולני יחד עם [[חטיבת הצנחנים|כוחות הצנחנים]] שפעלו בעיר הצליחו לכבוש את העיר במספר מועט יחסית של נפגעים. קצין צנחנים (רס"ן {{יזכור|516266|אסף אסולין}}) נהרג מאש כוחות צה"ל בשכם, לאחר שזוהה בטעות על ידי [[קלע סער]] כחמוש פלסטיני. יותר מ־70 חמושים פלסטינים נהרגו באותה פעולה בשכם. בנוסף לחיסול המחבלים, עצרו כוחות הצנחנים עשרות מבוקשים בכירים. [[כלי נשק]] רבים ואמצעי לחימה נתפסו והוחרמו על ידי הכוחות. בנוסף לכלי הנשק נתפס בכלא גניד ציוד מגוון, כדוגמת ספרי דת יהודיים ו[[מדי צה"ל]].

בכיבוש שכם השתתפו שלוש חטיבות: חטיבת הצנחנים שבאה ממערב, [[חטיבת גולני]] שבאה מדרום למרכז העיר ו[[חטיבת יפתח]] שכבשה את החלק המזרחי של העיר ובכלל זה את מחנות הפליטים העוינים - [[בלאטה]], [[עסכר]] (חדש וישן) ומסכאן א-שעבייה. חטיבת יפתח גם כבשה את [[קבר יוסף]] ואת השכונה שסביבה. חטיבה זו, עליה פיקד אל"ם [[אורן בן ג'ויה]], הייתה חטיבת המילואים היחידה של [[חיל השריון]] שנלחמה במשימה חטיבתית במבצע חומת מגן.

במהלך קרב ההשתלטות על החלק המזרחי של העיר נתקלה החטיבה בעשרות [[מטען חבלה|מטענים]] שהונחו על הצירים, בתוך משאיות תופת ובמעבירי מים שעל הכביש. את המטענים נטרלו כוחות של [[חיל ההנדסה הקרבית]]. עשרות חמושים ירו על הכוחות הפורצים, אולם לא הצליחו לעצור את התקדמות הכוחות וגם לא הצליחו לגרום לנפגעים בקרב הכוחות. חמושים רבים נהרגו ונפצעו ותוך מספר שעות הצליחה החטיבה לכבוש את מזרח העיר שכם. לאחר מכן לכדה החטיבה מבוקשים ואמצעי לחימה והשמידה מעבדות נפץ וטרור. בהשתלטות וכיבוש העיר השתתפו [[חיל רגלים|חטיבות החי"ר]] גולני, צנחנים ויפתח ולצידם כוחות שריון וכוחות הנדסה קרבית בסיוע ה[[לוחמה בשטח בנוי|לחימה בשטח הבנוי]] שבעיר.

לאחר ההשתלטות המהירה על העיר, הוחל בסריקה שיטתית של הקסבה לאיתור מחבלים, מעבדות נפץ ואמצעי לחימה.{{הערה|שם=מילשטיין}}

===ג'נין===
==== הקרב בג'נין ====
{{הפניה לערך מורחב|הקרב בג'נין (2002)}}
<!--[[קובץ:IDF-D9L001.jpg|ממוזער|250px|[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי די-9 משוריינים]] מדגמי D9L (ימין) ו-D9N (שמאל) ששימשו להכרעת הקרב בג'נין.]]-->

הקרב הקשה ביותר במבצע ניטש ב[[מחנה הפליטים ג'נין]]. ארגוני הטרור, בראשות [[מחמוד טואלבה]], מלכדו את המחנה ב[[מטען חבלה|מטעני חבלה]] רבים והכינו [[מארב]]ים בסמטאות הצרות של ג'נין. כוחות צה"ל נכנסו לג'נין ב־[[2 באפריל]] ולחמו מבית לבית, תוך סיוע לא סדיר של [[מסוק קרב|מסוקי קרב]], [[טנק]]ים ו[[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]] שניקו מטענים ופתחו דלתות ממולכדות. ההתקדמות הייתה איטית ולוותה במספר אבדות לא מבוטל. בעקבות הקושי הראשוני שהתגלה בכיבוש העיר הועבר גדוד 51 של חטיבת גולני משכם לג'נין.{{הערה|שם=מילשטיין}}

ביום השביעי של הפעולה, ב־[[9 באפריל]], נתקלה קבוצת לוחמי מילואים מ[[חטיבה 5#גדוד 7020 נחשון|גדוד נחשון]] של צה"ל ב[[מארב]], שבו נהרגו 13 מאנשיה. המאמץ לחלץ לוחמים אלה ולאחר מכן להכריע את המחבלים שהתרכזו במרכז מחנה הפליטים הביא לנפגעים רבים בקרב חיילי צה"ל. חלקם קיבלו [[צל"ש]]ים על גבורתם. אחרי המארב הקטלני הוחלט להרוס כל בית שבו יש חשש להסתתרות מחבלים באמצעות דחפורי D9 משוריינים, שהיו ממוגנים היטב מפני ירי ומטעני חבלה. נוהל הריסת הבית, שפותח על ידי סא"ל [[אופק בוכריס]], כלל כריזת אזהרה לפינוי הבניין ומתן הזדמנות למבוקשים להסגיר את עצמם לפני שה[[דחפור]] החל לטלטל את הבית עם [[כף (ציוד מכני הנדסי)|כף ה"סכין"]] שלו. טקטיקה זו גרמה לעשרות מחבלים (כולל בכירים) להסגיר את עצמם לכוחות צה"ל. במהלך הפעולה נהרג בכיר [[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני|הג'יהאד האיסלאמי]] ומפקד המחבלים במחנה מחמוד טואלבה, אחרי שדחפור D9 משוריין מוטט עליו את אחד מקירות המבנה שבו הטמין מארב לכוחות צה"ל.{{הערה|לפי כתבה ב[[מגזין טיים]]. טואלבה ניסה להטמין [[מטען חבלה]] על רכב משוריין של צה"ל שיחלוף בסמוך למבנה. מפעיל D9 ראה את טואלבה וריסק עליו קיר.}}

שיא ההרס נגרם בשכונת חאוואשין, שנהרסה ונפגעה קשות על ידי הדחפורים המשוריינים, בעקבות הערכות ששם מצויים רוב המחבלים ורוב מלכודות הנפץ שהכינו המחבלים. הקרב בג'נין הסתיים אחרי שמרבית המחבלים נכנעו בעקבות חוסר יכולתם לפגוע בדחפורי ה־D9 המשוריינים של צה"ל ולעוצרם.

בישראל נמתחה ביקורת חריפה על ההתנהלות שהובילה למספר קורבנות רב בקרב לוחמי צה"ל (23 הרוגים ו־75 פצועים).

==== הטענות על טבח בג'נין ====
סגירתו המוחלטת של המחנה בפני התקשורת במהלך המבצע ואחריו גרמו להפצת שמועות שקריות על [[טבח]] בתושבי מחנה הפליטים. הפלסטינים אף נקבו במספרים של כ־500 עד 3,000 הרוגים. שר ההסברה הפלסטיני, [[יאסר עבד רבו]] אף האשים שישראל חופרת קברי אחים ל־900 פלסטינים שרצחה בג'נין. בהתחלה, התקשורת העולמית דיווחה על הטבח בג'נין ללא פקפוק בהאשמות הפלסטינים, דבר שגרם לעלייה חדה בהתקפות ה[[אנטישמיות]] כנגד [[יהודים]] ב[[אירופה]] - בייחוד ב[[צרפת]], [[אנגליה]] ו[[בלגיה]]. ישראל טענה שלא היה טבח והאשימה את הפלסטינים ב"[[עלילת דם]]" שנועדה להסית כנגד ישראל.

[[כתבת תחקיר]] שפרסם השבועון "[[טיים]]" הפריכה את ההאשמה הפלסטינית על טבח. ועדת חקירה של ה[[או"ם]] שהגיעה במיוחד קבעה שלא היה טבח ושמספר ההרוגים עומד על 56. ועדות חקירה של [[ארגוני זכויות אדם]] כגון [[אמנסטי אינטרנשיונל|אמנסטי]] ו־[[Human Rights Watch]] קבעו אף הן שלא היה כל טבח בג'נין והורידו את מספר ההרוגים ל־56, מתוכם 27 חמושים. צה"ל דיווח שמצא רק 46 גופות, מתוכן 5 היו ממולכדות. לטענת צה"ל - הרוב המוחלט של ההרוגים היו חמושים. על אף שארגוני [[זכויות האדם]] ניקו את ישראל מאשמת הטבח, הם מתחו ביקורת קשה על שימוש מופרז ולא מידתי בכוח, בייחוד על ההפעלה הנרחבת של הדחפורים והריסת כל שכונת חאוואשין. בנוסף, טענו כי הופרו זכויות אדם באורח יסודי, נמנע סיוע רפואי מנפגעי המחנה, בוצעו מעצרים המוניים, ונהרס רכוש אזרחי רב. בצה"ל השיבו שהם עשו מעל ומעבר כדי לא לפגוע באזרחים, כולל הימנעות מהפצצה אווירית, ושההרס הרב שגרמו הדחפורים היה הכרחי. כמו כן, טענו בצה"ל שחלק מההרס נגרם בגלל המטענים וחומרי הנפץ שהניחו המחבלים הפלסטינים ברחבי המחנה. טענה זו זכתה לחיזוק מחמוש פלסטיני שהתראיין למגזין "טיים".{{הערה|[http://web.archive.org/web/20110629032725/http://www.time.com/time/2002/jenin/story.html The Battle of Jenin], [[טיים מגזין]]}}

למעלה מעשרה מחיילי צה"ל, בסדיר ובמילואים, נהרגו בפריצה לאזור הממולכד. אף שצה"ל ידע על המלכוד ועל כך שיש חמושים בבתים בעלי יכולת ירי מעמדות עדיפות על החיילים, כוחות נכנסו רגלית במטרה שלא לפגוע באזרחים. רק לאחר הקרב הקשה ב־9 באפריל ומותם של שלושה עשר לוחמי מילואים בו, הוחלט על שינוי טקטיקה ומעבר לשימוש בדחפורים.
[[קובץ:חומת מגן 6.jpg|ממוזער|251x251 פיקסלים|פעילות לוחמים של צה"ל ברחובות [[בית לחם]]]]

===בית לחם===
[[קובץ:חומת מגן 1.jpg|ממוזער|253x253 פיקסלים|חייל צה"ל בפעילות מבצעית ב[[ג'נין]]]]
העיר [[בית לחם]] נכבשה על ידי [[חטיבה 310]], חטיבת חי"ר מילואים בפיקוד אל"ם רמי חכם, בסיוע גדוד שריון במילואים 445 בפיקודו של חיים בר סלע מ[[חטיבה 576|חטיבת יפתח]], שהתפרס בחלק הצפוני והמערבי של העיר וגדוד 195 של [[חטיבה 500]] נכנס מדרום. העיר טוהרה על ידי חטיבה 310 וגדוד 21 של [[חטיבת עציון]]. במקביל נכבשה העיירה הסמוכה אל-עובידייה על ידי [[חטיבת הנגב]] של [[פיקוד הדרום]]. לאחר כניסת צה"ל לעיר ומעצר של עשרות מבוקשים, התבצרה ב־[[2 באפריל]] [[2002]] קבוצה של 39 מבוקשים חמושים ב[[רובה סער|רובי סער]] ובמטעני חבלה ב[[כנסיית המולד]].{{הערה|{{ynet|פליקס פריש|צה"ל השתלט על בית לחם; כנסיית המולד מכותרת|2265995|23 בנובמבר 2002}}.}} הקבוצה, שבראשה עמד הקולונל עבדאללה דאוד,{{הערה|{{ynet|ynet|אחרון "מתבצרי כנסיית המולד" יצא מקפריסין|2274973|26 בנובמבר 2002}}.}} ראש המודיעין הפלסטיני בבית לחם, לקחה כבני ערובה את 46 הנזירים ששהו ב[[כנסייה]] ובנוסף כמאתיים אזרחים בהם נערים וילדים. המשא ומתן איתם עורר הד רחב ועניין רב ברחבי העולם, ואף גינויים לישראל. ה[[וותיקן]] הזהיר את ישראל שלא לפגוע בכנסייה בה על פי אמונת הנוצרים נולד [[ישו]]. ב־[[2 במאי]] התפרצו למתחם כעשרה פעילי [[שמאל רדיקלי]] שאינם תושבי ישראל שהביאו לנצורים אוכל ותמיכה מורלית.{{הערה|{{ynet|פליקס פריש ועלי ואקד|פעילי שמאל מחו"ל פרצו לכנסיית המולד|1869569|2 במאי 2002}}.}}

לאחר שבועות ארוכים ומורטי עצבים, שבהם ניסה צה"ל להתיש את המתבצרים באמצעים שונים כמו הרעבה ויצירת רעשים,{{הערה|{{nrg|יוני שדמי וברק רביד, מוסף סופשבוע|היחידה שתשגע לאויבנו את המוח|020/638|17 בדצמבר 2005|1|1}}.}} ולאחר שנכשל ניסיון חילוץ של ה[[ימ"מ]], הושג ב־[[9 במאי]] הסכם על ידי צוות משא ומתן בכיר, והחל פינוי מדורג של אזרחים והגליית 26 מבוקשים מדרג הביניים ל[[עזה]]. פרשת ההתבצרות הסתיימה ב־[[23 במאי]] [[2002]], לאחר שישראל הסכימה להגליית 13 המבוקשים הבכירים לחו"ל, לאחר שנוצרה נכונות בינלאומית לקלוט אותם בשש מדינות [[האיחוד האירופי]] ה[[קתוליות]] ברובן: [[איטליה]], [[יוון]], [[אירלנד]], [[בלגיה]], [[פורטוגל]] ו[[ספרד]].{{הערה|{{ynet|אי.פי.|מבוקשי כנסיית המולד החלו את גלותם באירופה|1903276|23 במאי 2002}}.}} בשל הרגישות הבינלאומית הגבוהה, כוחות צה"ל נכנסו למקום כדי לפרוק את מטעני החבלה שמלכדו את המקום רק לאחר שהקליטו את ראשי הכנסייה מבקשים מהם לעשות כן. במהלך ההתבצרות נהרגו לפחות שישה פלסטינים, חמושים, מבוקשים, ואנשי הרשות.
[[קובץ:חומת מגן 7.jpg|ממוזער|254x254 פיקסלים|חיילי צה"ל ו[[כלבנות|כלב]]יהם בפעילות מבצעית ב[[ג'נין]]]]
מסמכי שלל שנתפסו במהלך המבצע, חשפו כי בשנים שקדמו להתבצרות סבלו תושבי בית לחם, בעיקר תושביה ה[[נוצרים]], מהתנכלויות של כנופיות של מיליציות חמושות, שבתוכן בולטים אנשי ה[[פת"ח]] על זרועותיו וכינוייו השונים ("[[תנזים]]-פת"ח", "[[גדודי חללי אל אקצה]]").

===חברון===
צה"ל פסח במבצע חומת מגן על העיר חברון וסביבתה, פעילי ה[[חמאס]] (בראשות [[עבדאללה קוואסמה]]) וה[[הג'יהאד האיסלאמי|גא"פ]] (בראשות [[מוחמד סידר]]) המשיכו לפעול בה ולשלח ממנה מתאבדים. במאי [[2003]] פתחו צה"ל וה[[שב"כ]] במבצע נגד פעילי הטרור בעיר, מה שהביא לפגיעה קשה בתשתיות הטרור בחברון וסביבתה. במהלך החודשים אוגוסט וספטמבר 2003 התגברו המאמצים עקב קריסת הפסקת האש, ופעילות צה"ל, ה[[ימ"מ]] והשב"כ באזור הוביל לחיסול הנהגת החמאס בעיר ולמעצר מחבלים רבים, ביניהם פעילי טרור בכירים.

===טול כרם===
כוח מ[[חטיבה 55|חטיבת צנחנים במילואים 55]] בסיוע כוח שריון כבש את העיר בהתקפה מהירה, כוחות המחבלים שהתבצרו בעיר הוכו בהלם ומרביתם נטמעו באוכלוסייה המקומית תוך הפקרת נשקם. בניין המשטרה הבריטי ששימש כמרכז לכוחות המחבלים נהרס עד היסוד בהתקפת מטוסי [[חיל האוויר הישראלי]], ולמעשה ההגנה על העיר התמוטטה עם תחילת הפעולה. בקרב נהרגו 9 מחבלים. בהמשך כבשו הכוחות גם את הכפרים הסמוכים וטיהרו את מחנות הפליטים תוך מעצר מאות מבוקשים. לאחר המבצע נעצרה בכפר הסמוך לטול כרם [[פיגוע התאבדות|המחבלת המתאבדת]] הראשונה שאפה שנלכדה בבית הוריה בערב טרם יציאה לפיגוע. כוח מהחטיבה המשיך וכבש בקלות רבה את [[קבטיה]], שנחשבה טרם המבצע למעוז בלתי חדיר. לכוחות צה"ל לא היו אבדות בנפש בכל מהלך המבצע בקרבות אלו. על החטיבה פיקד אל"ם [[יוסי בכר (קצין)|יוסי בכר]].

===קלקיליה===
עיר נוספת שבה פעלו כוחות צה"ל הייתה העיר [[קלקיליה]], בה פעלו כוחות חי"ר, שריון והנדסה בליווי כוחות נוספים. כניסת הכוחות בוצעה בלילה שבין ה־[[31 במרץ]] ל־[[1 באפריל]]. הכוחות שהו בעיר עד ה־[[9 באפריל]]. רוב המבוקשים שהתגוררו בקלקיליה עזבו את העיר טרם כניסת הכוחות, ובעיר התנהלה לחימה מועטת. במהלך המבצע ביצעו הכוחות סריקות מבית לבית ועצרו מספר מבוקשים.
חטיבת ביסלמח כבשה את קלקיליה

===יריחו===
גדודי [[חטיבת הבקעה]] במילואים נערכו לכיבוש [[יריחו]], אולם מאמצי תיווך של אנשי עסקים פלסטינים הוביל לכניעת העיר ללא קרב. במהלך המבצע לוחמי המילואים של החטיבה סייעו בכתרים על שכם וג׳נין.

==לחצים מדיניים==
העובדה כי המבצע הגיע לאחר "מרץ השחור" שבו נהרגו ישראלים רבים ובמיוחד לאחר הטבח בליל הסדר הקלה על ישראל את העברת המבצע בדעת הקהל העולמית. עם זאת, ישראל הותקפה בצורה חמורה על ידי הערבים לגבי כניסתה לתחומי שטחי A ועל ידי ה[[אירופה|אירופאים]] וה[[או"ם]] בקשר ל"טבח" בג'נין. גם [[ארצות הברית]], על אף שגילתה הבנה למרבית פעולות ישראל, פעלה נגד המבצע, כך הכריז הנשיא [[ג'ורג' בוש הבן|בוש]] ב־[[5 באפריל]] כי "מספיק זה מספיק" ולאחר שבוע הגיע [[קולין פאוול]] לאזור במטרה להרגיע את השטח. באופן מעשי לא היו ללחצים אלו השפעה ממשית על המבצע וישראל, שהכריזה כי היא צריכה חודש על מנת להשלים אותו, זכתה לחודש זה.

==אבדות==
במהלך המבצע נהרגו 30 חיילים ישראלים ו-127 נפצעו.{{הערה|שם=א|{{דיומא|יגיל הנקין|בחזרה לקרב בג'נין – האינתיפאדה השנייה ומבצע "חומת מגן"|חוץ-וביטחון/988-בחזרה-לקרב-בג-נין-–-האינתיפאדה-השנייה-ומבצע-חומת-מגן|1 בדצמבר 2021}}.}}

על פי הנתונים שפרסם ה[[או"ם]], נהרגו 497 פלסטינים בין [[1 במרץ]] ל-[[7 במאי]], אך היות שמבצע "חומת מגן" החל רק ב-[[29 במרץ]] ונמשך עד [[10 במאי]], נתונים אלו אינם מספקים. על פי נתוני ארגון "[[בצלם]]" נהרגו 244 פלסטינים בתקופת המבצע. פרסומי האו"ם ו"בצלם" לא מציינים כמה מההרוגים הפלסטינים היו לוחמים וכמה אזרחים (ארגון "בצלם" מציין, לפחות ביחס לחלק מהפלסטינים, אם ההרוגים היו מעורבים או לא מעורבים בלחימה כאשר נהרגו).{{הערה|שם=א}}

על פי נתוני [[משרד הבריאות הפלסטיני|שירותי הבריאות הפלסטיניים]] ו[[הצלב האדום הפלסטיני]] {{אנ|Palestine Red Crescent Society}} כ-1,447 פלסטינים נפצעו, מתוכם 538 פלסטינים נפצעו בתחמושת חיה.{{הערה|שם=א}}

==תוצאות המבצע==
[[קובץ:חומת מגן 9.jpg|ממוזער|261x261 פיקסלים|[[נגמ"ש]] [[M-113]] של צה"ל בפעילות מבצעית ברחובות [[טולכרם]]]]
מבצע חומת מגן היה הצלחה צבאית ברורה. ישראל הצליחה תוך זמן קצר, במחיר דמים לא גדול יחסית לנפגעים ב[[פיגועי התאבדות בישראל|פיגועי ההתאבדות]], לבלום את גל ה[[טרור]], להפסיק את אווירת הטרור ששלטה ברחובות ישראל, ולמוטט עד היסוד את כוחם הצבאי של ארגוני הטרור ברחבי יהודה ושומרון, אגב פגיעה קשה בכוחה הצבאי של הרשות הפלסטינית. במבצע נכבשו חמש מתוך שש הערים הפלסטיניות הגדולות ביהודה ושומרון, ועוד מספר רב של כפרים, ונשבר המחסום הפסיכולוגי שעצר את צה"ל מלהיכנס לשטחי הרשות.

בתקופת המבצע ישראל עצרה כשבעת אלפים חשודים בטרור, מתוכם כאלף חמש מאות שנאסרו לתקופות ארוכות. בנוסף, ישראל הרגה או עצרה בכירים רבים בארגוני הטרור: ב־[[5 באפריל]] נהרג [[קייס עדואן]], מחבל בכיר ב[[חמאס]] ומתכנן [[הפיגוע במלון פארק]] ("טבח ליל הסדר"), אחרי [[מצור]] על ביתו שבכפר [[טובאס]], יחד איתו נהרגו עוד 5 מחבלים מירי [[צליפה בימ"מ|צלפי]] ה[[ימ"מ]] ולוחמי [[צה"ל]] ועל ידי דחפור ה־D9 המשוריין שהרס את הבית; ב־[[15 באפריל]] לכד כוח של לוחמי [[יחידת דובדבן]] ו[[פלס"ר שריון|סיירת שריון 500]] את [[מרואן ברגותי]], ראש ה[[תנזים]] ואחד מבין המבוקשים הפלסטינים הבכירים ביותר; ב[[ג'נין]] הרג דחפור D9 משוריין את [[מחמוד טואלבה]], מפקד הזרוע הצבאית של [[הג'יהאד האסלאמי]] ומפקד המחבלים הפלסטינים במחנה; במהלך הקרב בג'נין נעצרו סגניו של טואלבה, [[תאבת מרדאווי]] וה[[שייח']] [[עלי ספורי]].

את התפישה המקובלת בציבור בהקשר לסיבה לירידת מספר פיגועי ההתאבדות בשטחי ישראל בעשרות אחוזים בשנת [[2003]] לעומת [[2002]]{{הערה|{{עדכן אסטרטגי|[[גבי סיבוני]]|הבסת טרור המתאבדים ביהודה ושומרון 2002–2005|הבסת-טרור-המתאבדים-ביהודה-ושומרון-2005-2002}}}} ייצגו אנשים כמו האלוף (מיל') [[יעקב עמידרור]], האלוף (מיל') [[אורן שחור]],{{הערה|{{NFC|אורן שחור|הוואקום בעקבות מבצע חומת מגן|003-D-989-00|7 באפריל 2002}}.}} והפרשן הצבאי [[רון בן ישי]] שזקפו עובדה זו לכניסה הקרקעית: למיטוט תשתיות החמאס ביו"ש, שהיו אחראיים למרבית פיגועי ההתאבדות הקשים,{{הערה|1={{ynet|פליקס פריש|השב"כ: מוטטנו את תשתית החמאס בשומרון|1928134|4 ביוני 2002}}.}} לתפיסת מבוקשים, לפרישת מחסומים, כתרים וסגרים שהקשו על ניוד מחבלים וחומרי חבלה, וגרמו לתפיסתם, ואכן, ב[[מחסום חווארה]] נתפסו במהלך השנים מספר רב של מחבלים (בהם קטינים) וחומרי נפץ שתכננו להגיע לערים ישראליות בתחומי [[הקו הירוק]].{{הערה|1=ראו למשל {{ynet|אפרת וייס|פלסטיני שנשא 6 מטענים נתפס במחסום חווארה|3553197|8 ביוני 2008}}.{{ש}}{{ynet|אפרת וייס ועלי ואקד|נער פלסטיני נתפס במחסום חווארה עם 5 מטענים|3071732|12 באפריל 2005}}.{{ש}}{{nrg|אורי גליקמן ואיתמר ענברי|בן 15 נתפס במחסום עם פצמ"ר|997/722|20 באוקטובר 2005|1|}}.{{ש}}{{ערוץ7|חגי הוברמן|מחסום חווארה: פלסטיני נעצר עם מטען|160221|7 במרץ 2007}}.{{ש}}{{NFC|איציק וולף|פיגוע תופת סוכל במחסום חווארה|144596|1 בנובמבר 2007}}.{{ש}}{{וואלה||חווארה: נתפס פלסטיני שנשא 2 מטעני חבלה|1055473|10 בפברואר 2007}}.{{ש}}{{NFC|[[גל ברגר]]|ילד בן 12 אמור היה להתפוצץ במחסום צה"ל בשכם|42273|15 במרץ 2004}}.{{ש}}ואת פרשת [[חוסאם עבדו בילאל]], ילד מחבל מתאבד.}}

הפרשן [[עפר שלח]] כתב ב־[[2008]]:
{{ציטוט|תוכן=אחרי "חומת מגן" אמרו אנשי תנזים לחוקריהם מהשב"כ, שעד שלא נתקלו בחיילי צה"ל פנים אל פנים לא הייתה להם תחושה אמיתית של עוצמת ישראל. הפצצות ממטוסים נתפסו בעיניהם לא רק כהוכחה שהישראלים חוששים להילחם, אלא גם כלגיטימציה לפיגועי התאבדות: אתם פוגעים בנו בכלים שאין לנו מה לעשות נגדם, גם אנחנו נשתמש בכאלה.
|מקור=עפר שלח, '''כשיתבהר מזג האוויר''', מוספשבת של "[[מעריב]]", 26 בדצמבר 2008.}}

=== הישגים מבצעיים-צבאיים ===
במבצע עצמו [[הרשות הפלסטינית]] עצמה פורקה מנשקה, סמלי שלטונה כולל ה"[[מוקטעה]]" נהרסו, [[יאסר ערפאת|ערפאת]] הושם במצור ובבידוד, תשתיות ה[[חמאס]] נהרסו, נתפס מספר רב של מבוקשים ואנשי טרור, נתפסו כמויות גדולות של [[חומר נפץ|חומרי נפץ]] ו[[כלי נשק]], והופסק ירי הצלפים על שכונת [[גילה]] בדרום ירושלים ועל היישוב [[פסגות]] שמצפון לעיר.

כמו כן, תוצאה עיקרית של המבצע, הייתה הגברת חופש הפעולה של צה"ל בשטחי יהודה ושומרון. אם בתקופה שקדמה למבצע כל כניסה לשטחי הרשות הפלסטינית הייתה כרוכה באישור ממשלה, הרי שלאחריו כל מג"ד יכול להחליט לפי שיקול דעתו המבצעי על כניסה לשטחי הרשות. בנוסף, בעקבות המבצע התשתית המרכזית של הטרור נפגעה קשות ואיומי המטענים, [[טיל נ"ט|טילי הנ"ט]] ו[[רקטה נגד טנקים|רקטות]] ה־[[RPG-7]] צומצמו באופן משמעותי. חודש אחרי "חומת מגן" פתח צה"ל ב[[מבצע דרך נחושה|מבצע "דרך נחושה"]] - סדרת פעולות אינטנסיבית שנועדה להמשיך את הישגי מבצע חומת מגן ולפגוע בתשתית הטרור המוכה והחבולה. עד לשנת 2021, צה"ל נכנס ל[[שטח A|שטחי A]] באופן כמעט חופשי מדי לילה כדי לעצור מבוקשים; לערים כמו [[שכם]], [[בית לחם]] ו[[ג'נין]] - שפעם אפשר היה להיכנס אליהן רק בליווי [[טנק]]ים ו[[רכב קרבי משוריין|כלים כבדים]] - נכנסו מדי לילה כוחות [[חיל הרגלים|חי"ר]] בג'יפים ממוגנים או ברגל. נכון לנובמבר [[2023]] כניסת צה"ל לעיר [[שכם]], ועוד יותר מכך לעיר [[ג'נין]] כרוכה במבצע קצת יותר מורכב, לאור התבססות מחדש של הטרור שם, אך הכניסה לערים ושטחי A נותרה עניין יומיומי.

בעקבות המבצע, שכלל צה"ל את [[טקטיקה צבאית|טקטיקות]] ה[[לש"ב]] (לוחמה בשטח בנוי) וה[[לוחמה בטרור]] שלו והפיק לקחים מבצעיים רבים. חלק מהלקחים יושמו על ידי [[צבא ארצות הברית]] ב[[מלחמת עיראק]], בשנת [[2003]].

מפקד [[חטיבת גולני]] במבצע "חומת מגן", [[תא"ל]] [[משה (צ'יקו) תמיר]], כתב בספרו '''[[מלחמה ללא אות]]''', כי החברה בישראל הפגינה חוזקה נוכח אירועי הטרור באינתיפאדה השנייה ותמכה בפעולות צה"ל, דבר שאפשר ליחידות השדה שלו לבצע פעולות התקפיות רבות כנגד תשתיות הטרור ב[[איו"ש]],{{הערה|1=[[משה תמיר|משה (צ'יקו) תמיר]], '''מלחמה ללא אות''', הוצאת [[מערכות|מערכות - משרד הביטחון]], [[2005]], עמוד 271, "מתקפת הטרור חשפה במלוא העצמה את התלות שלנו בכוח המגן של צה"ל. בניגוד לבולט ללחימה בלבנון, זכה צה"ל לתמיכה רחבה מהציבור, ומאז אפריל 2002 הוסרו למעשה כל המגבלות המדיניות לפעולתו והתוצאות לא איחרו לבוא. בסדרת פעולות חסרות תקדים במורכבותן השתלטו כוחות צה"ל, ובראשם חטיבות חיל הרגלים הסדירות, על מעוזי המחבלים במחנות הפליטים ובקסבות הצפופות של הערים הפלסטיניות".}} פעולות שהיו לשיטתו של תמיר מורכבות ונועזות ומעידות על יכולתן הגבוהה של יחידות השדה של צה"ל בשדה הקרב.{{הערה|1=משה (צ'יקו) תמיר, '''מלחמה ללא אות''', הוצאת [[מערכות|מערכות - משרד הביטחון]], 2005, עמוד 272, "החלטות המטה הכללי להשתלט על מעוזי המחבלים בלב השטח הבנוי התבססו לא מעט על המוטיבציה לפעולה של יחידות השדה הסדירות ועל הפגנת יכולת הביצוע הגבוהה שלהן. אין בלבי ספק באשר לרוח הלחימה וליכולת הביצוע הגבוהה של יחידות השדה".}} תא"ל תמיר, יחד עם קבוצת מפקדים נוספים מיחידות השדה, ובהם מח"ט ה[[חטיבת הנח"ל|נח"ל]] [[יאיר גולן]] ומח"ט ה[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] [[אביב כוכבי]] וכן מפקדי [[חטיבה מרחבית|החטיבות המרחביות]] באיו"ש [[גל הירש]] ו[[נעם תיבון]], היה מהדוחפים לפעול כנגד מקורות הטרור הפלסטיני באינתיפאדה השנייה, בקסבות ובמחנות הפליטים, למרות היותם מרחבים עירוניים צפופים ומסובכים ללחימה, וזאת למרות היסוסי הפיקוד הבכיר של צה"ל.{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|יאיר גולן, אלוף פיקוד העורף, חושף שישראל מצויה בהיערכות למגננה רבתי לקראת שנת 2010|0000017f-db09-dee4-a9ff-ff7b2a950000|31 בדצמבר 2008}}}}{{הערה|{{ynet|רון בן ישי|אלוף גולן: יכולנו, אבל הפיקוד העליון בלם אותנו. אלוף רוטברג: החמצנו חיסול האחראים למלון פרק. אלוף מוסקוביץ': לפני ג'נין באתי למופז הביתה. אלוף תיבון: שרון אמר והוכחנו - ניתן להכניע טרור|4208073|30 במרץ 2012}}.}}

=== השגים מדיניים ===
במהלך המבצע נתפסו מסמכים רבים מהם עלה כי ערפאת קשור לטרור ומממן אותו, וכי [[ערב הסעודית]] מממנת פעילות טרור פלסטינית ותומכת במשפחות המחבלים המתאבדים.

בעקבות התוצאות ההרסניות של מבצע זה כלפי הטרור הפלסטיני, היו גורמים פלסטינים שביקרו את דרכי התנהלותו השלטונית של ערפאת וקראו לעשות חשבון נפש. ברם, ערפאת המשיך בעידוד הטרור כאשר הוא נצור ב[[מוקטעה]].

בעקבות החומר המודיעיני שנתפס בחומת מגן, שלל הנשק הבלתי חוקי שנמצא במוקטעה, מעורבות ערפאת בפרשת אוניית הנשק [[קארין איי]] ומסמכים של הרשות הפלסטינית שיירט המודיעין הישראלי הקושרים אותו לפעילויות טרור, ובהם הוראות של ערפאת לתשלום 20,000 דולר ל[[גדודי חללי אל-אקצא]] ([[ארגון טרור]] המסונף ל[[פת"ח]]), השתכנע [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ורג' ווקר בוש]] שערפאת אינו פרטנר והחליט להחרימו. הבידוד המדיני של ערפאת (שאילץ אותו למנות שני ראשי ממשלה, [[מחמוד עבאס]] ו[[אחמד קריע]], שאת כהונתם הוא ניסה לטרפד) נמשך עד למותו ב־[[11 בנובמבר]] [[2004]].[[קובץ:חומת מגן 4.jpg|ממוזער|393x393 פיקסלים|חייל צה"ל עם נשקו מתבונן מפתח חלון, ב[[בית לחם]]]]

=== צל"שים ===

לאחר המבצע קיבלו מספר [[לוחם|לוחמים]] ויחידות של צה"ל [[צל"ש]]ים על לחימתם. חלק מהצל"שים הוענקו ללוחמים שהותקלו במארב הקטלני ב[[מחנה הפליטים ג'נין]] וחילצו תחת אש את חבריהם. [[אופק בוכריס]], שפיקד על [[גדוד 51]] של חטיבת גולני בקרבות ב[[הקרב בג'נין 2002|ג'נין]] וב[[קרב שכם (2002)|שכם]] זכה ל[[צל"ש הרמטכ"ל]]. בין היחידות שקיבלו צל"ש רמטכ"ל נמנים גדוד הנדסה קרבית 605 ([[גדוד המח"ץ]]), [[יהל"ם]] וגדוד 932 של [[חטיבת הנח"ל]]. יחידות נוספות קיבלו [[צל"ש אלוף]], בהן [[מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית|יחידת הצמ"ה]] של [[אוגדה 340]], שהפעילה את דחפורי ה-D9 בג'נין, והפלוגה המסייעת של גדוד נחשון, שנלחמה אף היא בג'נין.

== לקריאה נוספת ==
* עופר סגל-עז-כאריאל, '''"חומת מגן" שלי''', תל אביב: [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], [[2006]].
* [[משה יעלון]], "'''[[דרך ארוכה קצרה]]'''", [[ידיעות ספרים]], [[2008]], פרק י'.
*[[עמוס הראל]] ו[[אבי יששכרוף]], "'''המלחמה השביעית'''", תל אביב: ידיעות ספרים, [[2004]].
* [[רביב דרוקר]], [[עפר שלח]], "'''בומרנג: כישלון המנהיגות באינתיפאדה השנייה'''", ירושלים: [[כתר הוצאה לאור|כתר]], [[2005]].
* [[חגי סגל]], '''מבצע שפוך חמתך''', בתוך: '''שטחים תמורת חלום''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 2013.
* דור דני, '''מאחורי חומת מגן''', [[הוצאת בבל]] (עוסק בסיקור התקשורתי של המבצע).
* [[שאול מופז]], '''המסע הישראלי שלי''', [[ידיעות ספרים]], 2022, עמודים 287–305
* {{אתר צה"ל||מחקר|47320|1 בפברואר 2022}}
* {{אתר צה"ל||הקרב על מחנה הפליטים ג'נין במבצע "חומת מגן"|56841|14 באפריל 2022}}
* {{אתר צה"ל||ההסלמה בגבול לבנון במהלך מבצע "חומת מגן" - תהליך קבלת ההחלטות בצה"ל|56934|14 באפריל 2022}}
* {{אתר צה"ל||חומת מגן - הסקירה המלאה|81071|1 בפברואר 2022}}
* '''הקרב במחנה ג'נין: מהפסד למיתוס; לידתו מחדש של מחנה ג'נין''' - אורי זינגר \ [https://www.idf.il/אתרי-יחידות/המחלקה-להיסטוריה/יסודות/יסודות-4-4/נרטיב-הקרב-במחנה-ג-נין/ אתר מחלקת היסטוריה]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר צה"ל||חומת מגן - הסקירה המלאה|81071|1 בפברואר 2022}}
* {{אתר צה"ל||ההסלמה בגבול לבנון במהלך מבצע "חומת מגן" - תהליך קבלת ההחלטות בצה"ל|56934|14 באפריל 2022}}
* [https://www.idf.il/אתרי-יחידות/המחלקה-להיסטוריה/מלחמות-ישראל/חומת-מגן/ מבצע חומת מגן] באתר צה"ל
* מבצע חומת מגן בבית לחם בסרט הדוקומנטריים "[https://youtu.be/cpKyYUWVOyA שלום פלוגה א]"
*{{הווידאופדיה|rr6BBowyO48}}
* [http://www.mako.co.il/pzm-israel-wars/operation-defensive-shield מבצע חומת מגן], באתר [http://www.mako.co.il/pzm פז"ם] מבית [http://www.mako.co.il mako]
* {{ynet|פליקס פריש, עלי ואקד ודיאנה בחור|הרמטכ"ל: 200 פלסטינים נהרגו מאז תחילת המבצע|1815269|7 באפריל 2002}} - לקט ידיעות מיום הלחימה החמישי
* {{קישור כללי|כתובת=http://content.time.com/time/subscriber/article/0,33009,1002406,00.html|הכותב=מאט ריס|כותרת=Untangling Jenin's Tale|מידע נוסף=כתבה של המגזין "טיים" על הקרב בג'נין|תאריך=13 במאי 2002}}
* [[צדוק יחזקאלי]] וענת טל-שיר, '''עד עפר''', [[ידיעות אחרונות]], [[10 במאי]] [[2002]] - ריאיון עם מפקדי ומפעילי ה-D9 בקרב בג'נין ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=3026204&postcount=66 לקריאה]).
* [http://www.herzliyaconference.org/_Articles/Article.asp?ArticleID=1640&CategoryID=230 נאום של הרמטכ"ל משה יעלון המנתח את הישגי מבצע חומת מגן], בכנס הרצליה החמישי, 2004
* {{ynet|רועי מנדל|"מבצע סבתא" במוקטעה, מעבר לקיר של ערפאת|4206759|23 במרץ 2012}}
* {{ynet||עשור ל"מבצע חומת מגן": צפו בתמונות השיא של המבצע|4209942|29 במרץ 2012}}{{וידאו}}
* {{ישראל היום|[[יואב לימור]]|עלילות הקומנדו הימי בסמטאות ג'נין|15807|30 במרץ 2012}}
* {{ynet|רון בן ישי|עשור לחומת מגן|4208073|30 במרץ 2012}}
* {{דובר צה"ל|עיתון "במחנה"|האם הבסנו את הטרור הפלסטיני?|1613-15489|1 באפריל 2012}}
* {{וואלה|אמיר בוחבוט|"הצלחנו לעצור את טרור המתאבדים בישראל"|2737694|14 באפריל 2014}}.
* {{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=pADwPM44kbc ישראל היום - עשור למבצע חומת מגן], [[יוטיוב]]
* {{מעריב אונליין|ד"ר [[אורי מילשטיין]]|תחקיר: כך הצליח צה"ל למנוע מעורבות איראנית בשטחים באינתיפאדה השנייה|news/israel/Article-533081|26 במרץ 2016}}
* {{דיומא|יגיל הנקין|בחזרה לקרב בג'נין – האינתיפאדה השנייה ומבצע "חומת מגן"|חוץ-וביטחון/988-בחזרה-לקרב-בג-נין-–-האינתיפאדה-השנייה-ומבצע-חומת-מגן|1 בדצמבר 2021}}
* {{וואלה|[[שאול מופז]]|20 שנה לחומת מגן: שאול מופז נזכר במלחמה על הבית|3493908|11 במרץ 2022}}
* {{יוטיוב|a7DMqSvHkF4|שם=20 שנה אחרי: מאחורי הקלעים של היציאה למבצע "חומת מגן"|אורך=14:03|ערוץ=כאן חדשות}}
* {{יוטיוב|omUROqBfKKw|שם=מארב קטלני בסמטאות ג'נין: המילואימניקים חוזרים לקרב המדמם של חומת מגן|אורך=13:57|ערוץ=כאן חדשות}}
* {{mako|שי לוי|20 שנה אחרי: סיפורו של מערך הנ"מ במבצע חומת מגן נחשף|f51d8290abdbf71027|pzm-magazine|25 במרץ 2022}}
* {{יוטיוב|OrzlT5xdNxk|שם=סיפורו של הרמטכ״ל בזמן המבצע, רב-אלוף (מיל׳) שאול מופז|אורך=25:28|ערוץ=את"צ - אתר צה"ל החדש}}
* {{יוטיוב|cDof6JZURhw|שם=מח״ט הצנחנים בזמן המבצע, הרמטכ״ל רא״ל אביב כוכבי|אורך=24:22|ערוץ=את"צ - אתר צה"ל החדש}}
* {{אתר צה"ל|אתר צה"ל החדש|20 שנה למבצע חומת מגן|אתרי-יחידות/מבצע-חומת-מגן/}}
* 20 שנה למבצע חומת מגן, באתר [[N12]], אפריל 2022 | {{תמונה}} {{סרטונים}} {{הקלטה}} [https://makospecial.co.il/homat_magen?makoOpenChromeTabs=1 מצגת] | [[ניר דבורי]], [https://www.mako.co.il/news-columns/2022_q2/Article-80981ab61781081027.htm המבצע שהרס את קלפי המיקוח של הפלסטינים] | [[אוהד חמו]], [https://www.mako.co.il/news-columns/2022_q2/Article-083d1ab61781081027.htm הפלסטינים הלכו בעיניים פקוחות למלחמה - והיום הם מתחרטים] | {{סרטונים}} [[אביב כוכבי]]: [https://www.mako.co.il/news-military/security/Article-af78db343368f71026.htm הקרבות הקשים האלה אפשריים גם היום] |
* {{אתר צה"ל||הקרב על מחנה הפליטים ג'נין במבצע "חומת מגן"|56841|14 באפריל 2022}}
* {{חדשות 13||מלחמה על הבית|news/war-for-home/|29 במרץ 2022}}
* {{ynet|[[גל הירש]]|המלחמה שלי {{!}} 20 שנה לחומת מגן|61026610|31 במרץ 2022}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{האינתיפאדה השנייה}}
{{היסטוריה של מדינת ישראל}}{{אריאל שרון}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מבצע חומת מגן|*]]
[[קטגוריה:מבצעים באינתיפאדה השנייה|חומת מגן]]
[[קטגוריה:2002 בישראל]]
[[קטגוריה:מבצעי צה"ל ללחימה בטרור|חומת מגן]]
[[קטגוריה:ישראל: היסטוריה]]
[[קטגוריה:ישראל: היסטוריה צבאית]]
[[קטגוריה:ג'נין]]
[[קטגוריה:רמאללה]]