הצגת המקור של הדף "מתן וילנאי"

{{מנהיג
|שם=מתן וילנאי
|מקום לידה=[[ירושלים]], [[המנדט הבריטי|פלשתינה (א"י)]]
|מקום פטירה=
|תמונה=[[קובץ:Matan photo (cropped).jpg|200px]]
|כיתוב=
|שם בשפת המקור=
|שם מלא=
|מדינה={{דגל|ישראל||+}}
|מקום קבורה=
|השכלה=
|סיעה=[[ישראל אחת]], [[העבודה-מימד]], [[מפלגת העבודה הישראלית|העבודה]], [[מפלגת העצמאות|העצמאות]]
|אתר אינטרנט=
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[משרד המדע, התרבות והספורט|שר המדע, התרבות והספורט]]
|למניין=13
|התחלת כהונה=[[5 באוגוסט]] [[1999]]
|סיום כהונה=[[2 בנובמבר]] [[2002]]
|הקודם בתפקיד=[[אהוד ברק]]
|הבא בתפקיד=[[אריאל שרון]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראשי הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[אהוד ברק]] ו[[אריאל שרון]]
}}
|תפקיד2={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[שר בלי תיק|שר במשרד ראש הממשלה]]
|התחלת כהונה=[[10 בינואר]] [[2005]]
|סיום כהונה=[[28 באוגוסט]] [[2005]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[אריאל שרון]]
}}
|תפקיד3={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה|שר המדע והטכנולוגיה]]
|למניין=13
|התחלת כהונה=[[28 באוגוסט]] [[2005]]
|סיום כהונה=[[23 בנובמבר]] [[2005]]
|הקודם בתפקיד=[[אריאל שרון]]
|הבא בתפקיד=[[אריאל שרון]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[אריאל שרון]]
}}
|תפקיד4={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[המשרד להגנת העורף|השר להגנת העורף]]
|למניין=1
|התחלת כהונה=[[19 בינואר]] [[2011]]
|סיום כהונה=[[15 באוגוסט]] [[2012]]
|הבא בתפקיד=[[אבי דיכטר]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[בנימין נתניהו]]
}}
|תפקיד5={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[חבר הכנסת]]
|התחלת כהונה=[[7 ביוני]] [[1999]]
|סיום כהונה=[[17 בנובמבר]] [[1999]]
|כנסות=[[הכנסת החמש עשרה|15]]
}}
|תפקיד6={{תפקיד מנהיג
|התחלת כהונה=[[17 בפברואר]] [[2003]]
|סיום כהונה=[[14 בפברואר]] [[2012]]
|כנסות=[[הכנסת השש עשרה|16]] - [[הכנסת השמונה עשרה|18]]
}}
|תפקיד7={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[שגרירות ישראל בבייג'ינג|שגריר ישראל בסין]]
|למניין=7
|התחלת כהונה=[[אוגוסט]] [[2012]]
|סיום כהונה=[[ינואר]] [[2017]]
|הקודם בתפקיד=[[עמוס נדאי]]
|הבא בתפקיד=[[צבי חפץ]]
}}
|תפקיד8={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=תפקידים נוספים
|פירוט= * סגן [[משרד הביטחון|שר הביטחון]]
}}
|תפקיד9={{תפקיד מנהיג|שם התפקיד=שירות ביטחוני}}
{{אישיות ביטחונית
| שם = -
| השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
| דרגה = {{דרגה|אלוף||+}}
| תפקידים אזרחיים =
| הנצחה =
| תאריך לידה = -
| תאריך פטירה = -
|מדינה=-
|השכלה=-
| סיווג = חייל
| תפקידים בשירות = *מפקד פלוגה ב' גדוד 202
* מפקד [[סיירת צנחנים]]
*[[קצין אג"ם]] [[חטיבת הבקעה]]
* [[סגן מפקד]] [[סיירת מטכ"ל]]
* [[מפקד גדוד|מג"ד]] [[גדוד 890|890]]
* מפקד [[חטיבה 55]]
* מפקד [[חטיבת הצנחנים]]
* מפקד [[בה"ד 1]]
* מפקד [[עוצבת חצי האש]]
* [[קצין חי"ר וצנחנים ראשי]] ומפקד [[עוצבת האש]]
* מפקד [[עוצבת געש]]
* ראש [[אכ"א]]
* [[מפקד פיקוד הדרום]]
* [[ראש אג"ם]]
* [[סגן הרמטכ"ל]]
| פעולות ומבצעים = [[פעולות התגמול]]{{ש}}{{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}{{ש}} [[פעולת כראמה]]{{ש}}{{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}{{ש}} [[מבצע אנטבה]]{{ש}}{{דרגה|מבצע שלום הגליל||+}}{{ש}} {{דרגה|המערכה ברצועת הביטחון||+}}{{ש}} [[האינתיפאדה הראשונה]]
| התחלת פעילות = [[1962]]
| סיום פעילות = [[יולי]] [[1998]]
}}
}}
'''מתן וילנאי''' (נולד ב-[[20 במאי]] [[1944]] ב[[ירושלים]]) הוא [[חייל|איש צבא]] ו[[פוליטיקאי]] [[ישראלים|ישראלי]]. השתחרר מ[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] בדרגת [[אלוף]], אחרי שבתפקידו האחרון שימש כ[[סגן ראש המטה הכללי|סגן הרמטכ"ל]]. אחר כך, כיהן כ[[חבר הכנסת]] מטעם [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] ו[[מפלגת העצמאות]], כ[[שר]] ב[[ממשלת ישראל|ממשלות ישראל]] וכן כ[[שגריר]] ישראל ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]].

מאז 2021 מכהן כנשיא האוניברסיטה הסינית הבינלאומית בישראל (UIBE-ISRAEL) וכיו"ר ארגון "[[מפקדים למען ביטחון ישראל]]".

==ביוגרפיה==
[[קובץ:Matan Vilnai (1).jpg|250px|ממוזער|שמאל|מתן וילנאי באירוע "[[שבתרבות]]" ב[[קריית אונו]] עם [[אבי בטלהיים]]]]
מתן וילנאי הוא בנו של חוקר ארץ ישראל [[זאב וילנאי]]. עשה את ילדותו בירושלים, למד ב[[הגימנסיה העברית רחביה|גימנסיה רחביה]] והיה חניך ב[[שבט מצדה - צופי ירושלים|שבט מצדה]] של [[הצופים העבריים|תנועת הצופים]]{{הערה|{{nrg|רוני מלול|שבט מצדה חוגג 70|738/812|5=54|6=1|26 במאי 2008}}}}. בכיתה י"א הצטרף אל [[הפנימייה הצבאית לפיקוד|הפנימייה הצבאית]] שליד [[בית הספר הריאלי]] ב[[חיפה]]{{הערה|[[#וילנאי ומגל|וילנאי ומגל]], עמ' 57.}}{{הערה|{{בהשקט ובבטחה|מתן-וילנאי|מתן וילנאי}}.}}. סיים בהצטיינות את [[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]] של צה"ל. סיים לימודים ב[[המכללה לביטחון לאומי|מכללה לביטחון לאומי]], שימש כעמית מחקר במרכז ללימודים בינלאומיים ב[[אוניברסיטת הרווארד]], כ[[עמית מחקר]] במרכז ללימודים אסטרטגיים ב[[אוניברסיטת ג'ונס הופקינס]] ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] - שם התמחה בנושא "המהפכה בארגון הצבאי לקראת שנת 2000" - ובארגון וניהול ארגונים גדולים. וילנאי בעל [[בוגר אוניברסיטה|תואר ראשון]] בהיסטוריה כללית.

===שירותו הצבאי===
בשנת [[1962]] [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]], התנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]], ושובץ ב[[גדוד 890]]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כ[[לוחם]] והשתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה, וכן עבר [[קורס מ"כים|קורס מ"כים חי"ר]] ושימש כמפקד כיתה בגדוד. לאחר מכן, יצא ל[[בית הספר לקצינים של צה"ל|קורס קציני חי"ר]] אותו סיים בהצטיינות{{הערה|1=[[יוסי יהושוע]] וראובן וייס, "'''הגדוד של המדינה'''", [[ידיעות אחרונות]] מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011, "התגייסתי ל[[גדוד 890|גדוד]] יחד עם [[אמנון ליפקין-שחק]]', נזכר וילנאי. 'עשינו בו את המסלול, היינו בו מפקדי כיתות ויצאנו ממנו לקורס קצינים. אני לא יכול לשכוח את טקס סיום קורס הקצינים. זה היה פשוט מדהים, כי כל החניכים המצטיינים היו מ-890'."}}. שרת כמפקד מחלקה בצנחנים ולאחר מכן פיקד על פלוגה ב' ב[[גדוד 202|גדוד 202 בחטיבת הצנחנים]]{{הערה|{{nrg|יהונתן גפן|הרשת החברתית שלי: מחזור פברואר שנת '65 נפגש ומתרגש|174/200|6 בנובמבר 2010|1|2}}}} במהלך הפעולות הראשונות מול ה"[[פת"ח]]" שהחל אז בבצוע פעולות חבלה במדינת ישראל{{הערה|1=גל פרל פינקל, [http://digital-edition.makorrishon.co.il/Olive/ODN/Makor/TranslateArticle.aspx?doc=MKR%2F2019%2F10%2F04&entity=ar11200&ts=20191004hhnnss&uq=20190903011940 שנהיה לראש], [[מקור ראשון]], {{כ}} 4 באוקטובר [[2019]]}}. במסגרת זו נפצע קשה כאשר נטל חלק ב[[פעולת סמוע]] – בדרום הר חברון - בנובמבר [[1966]]. לאחר התאוששות מהפציעה שב לחטיבת הצנחנים, הוא לחם ב[[מלחמת ששת הימים]] בסיני וב[[רמת הגולן]]. לאחר המלחמה מונה למפקד [[סיירת צנחנים]]. וילנאי פיקד על הסיירת ב[[פעולת כראמה|מבצע תופת]], שם נחת עם חייליו במסוקים בסמוך לעיירה כראמה שבירדן ולחם במחבלי הפת"ח{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|צה"ל חושף לראשונה את הכישלון בכראמה|1.1172039|22 באפריל 2011}}}}. עם סיום תפקידו בסיירת שירת כסגן מפקד גדוד 202. באוקטובר [[1968]] נקרא על ידי מח"ט הצנחנים [[דני מט]] לחזור ולפקד על הסיירת במבצע אחד{{הערה|מתן וילנאי ויניב מגל, ידעתי את ארצי, הוצאת ידיעות ספרים, 2019, פרק ראשון}} המבצע העמוק ביותר בשטח האויב עד לאותה עת - [[מבצע הלם|מבצע הלם 35]]{{הערה|1=[[אלישיב שמשי]], "'''ממני תראו וכן תעשו'''", [[הוצאת מודן]] ו[[הוצאת משרד הביטחון]], [[2016]], עמודים 183-200.}} לפיצוץ [[תחנת השנאה|תחנת שנאים]] במצרים עילית{{הערה|{{mako|במחנה|איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?|d98031aa246a231006|pzm-magazine|26 בספטמבר 2011}}.}}. לאחר מכן הועבר ל[[חטיבת הבקעה]] לתפקיד [[קצין אג"ם]] חטיבתי, על מנת להחליף חבר שנהרג, רס"ן {{יזכור|91983|יוסי קפלן}}. בחטיבת הבקעה השתתף בעשרות [[ארץ המרדפים|מרדפים]] ופעולות מיוחדות.

בשנת [[1970]], לאחר שסיים בהצטיינות לימודים ב[[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה|מכללה לפיקוד ולמטה]] של צה"ל מונה לסגן מפקד [[סיירת מטכ"ל]]. בסיומה של אותה שנה התמנה ל[[מפקד גדוד]] [[גדוד 890|890]] – הגדוד שבו החל את שרותו הצבאי בחטיבת הצנחנים{{הערה|1=פליאה קטנר ועדי חכמון, '''חמישים לשמונה מאות תשעים''', [[במחנה]], 20 ביוני 2003}}, ופיקד על שורה של פעולות מעבר לגבול, בתחומי [[לבנון]] ובהם מבצע "קנבוס 69" לפיצוץ בתי מחבלים בתנאי מזג אוויר קשים{{הערה|1= [http://www.zanhanim.org.il/Info/hi_show.aspx?id=32426 מבצע "קנבוס 69"], מבצע "קנבוס 69": ינואר 1972, בהמשך למגמה של התרעת המחבלים שבלבנון. פיצוץ שני בתים בכפר וברכת מים בסמוך לו הוטלה על מג"ד 890, סא"ל מתן וילנאי ששהה אותה עת עם הגדוד בתעסוקה מבצעית בקו התעלה. בעת מתן התדריך האחרון בוטלה משימת פיצוץ הברכה. המבצע הסתיים בהצלחה אף שבוצע בתאי מזג אוויר קשים. מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים.}}. ב-[[1972]] מונה לקצין אג"ם ב[[פיקוד המרכז]], תחת פיקודו של האלוף [[רחבעם זאבי]]. בקרבות [[מלחמת יום הכיפורים]] עמד בראש כוח משימה מיוחד שפעל בחזית המצרית. ב-[[22 באוקטובר]] עמד הכוח בפיקודו, אשר כלל את [[סיירת חרוב]] וכוח של [[שייטת 13]], לבצע [[פשיטה]] על [[פורט פואד]] אשר בוטלה בשל כניסת הפסקת האש הראשונה לתוקפה{{הערה|1=[http://www.484.co.il/pages/sipurim/plugat_koren1973.pdf סיפורה של פלוגת קורן במלחמת יום הכיפורים 1973], מתוך אתר עמותת סיירת חרוב, עמודים 3–9}}.

ב-[[1974]] מונה למפקד [[חטיבה 55]], חטיבת צנחנים במילואים וב-[[1975]] מונה למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה (חט' 35). השתתף ב[[מבצע יונתן|מבצע אנטבה]] כסגן מפקד המבצע וכמפקד כוח הצנחנים{{הערה|{{nrg|מתן שירם|וילנאי: "אנטבה לא היה שווה את מותו של יוני"|443/671|3 ביולי 2006|1|1}}}}. בשנים [[1976]]–[[1978]] פיקד על [[בית הספר לקצינים של צה"ל]]. ב-[[1977]] מונה להקים את [[עוצבת חצי האש]], חטיבת [[אמצעי לחימה נגד טנקים|נ"ט]] חדשה יבילת אוויר וזאת כחלק מבניית תפיסה רחבה של הפעלת כוחות מוטסים בעומק שטח האויב{{הערה|{{גלובס||מתן וילנאי - סגן שר הביטחון|1000438872|30 במרץ 2009}}.}}. בשנת 1978 סיים את לימודיו ב[[המכללה לביטחון לאומי|מכללה לביטחון לאומי]].

באוגוסט [[1978]], בגיל 34, מונה כ[[קצין חי"ר וצנחנים ראשי]] (קחצ"ר) והועלה לדרגת [[תת-אלוף]]{{הערה|1=[http://jpress.org.il/Default/Skins/TAUHe/Client.asp?Skin=TAUHe&Enter=True&Ref=TUFSLzE5NzgvMDgvMTgjQXIwMjEwMQ%3D%3D&Mode=Gif&Locale=hebrew-skin-custom&AW=1346018487809&AppName=2 התת-אלוף הצעיר בצה"ל], [[מעריב]], {{כ}} 18.08.1978.}}. לאחר שלוש שנים שבהן עסק בעיקר בהטמעת לקחי [[מלחמת יום הכיפורים]] במערך החי"ר והצנחנים{{הערה|1=[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1979%2F10%2F03&id=Ar00300&sk=7EABCCAE "מקרה פינטו חריג"], [[דבר (עיתון)|דבר]], {{כ}} 3 באוקטובר 1979.}}, מונה למפקד [[עוצבת געש]], בסיום הקרבות בביירות, ב[[מלחמת לבנון הראשונה|מלחמת שלום הגליל]], פיקד על מבצע פינוי כוחות צה"ל מ[[ביירות]].
[[קובץ:Hanukkah Celebrations in the IDF, 1987 I.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה [[יצחק שמיר]], שר הביטחון [[יצחק רבין]] הרמטכ"ל [[משה לוי]] וראש אכ"א מתן וילנאי, בהדלקת נר [[חנוכה]] עם נגדי צה"ל, 1986]]
[[קובץ:MatanJune2011.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתן וילנאי, השר להגנת העורף, בביקור במנהלת '''תרגיל נקודת מפנה 5''', 2011]]
[[קובץ:Making history Matan Vilnai and Shlomo Raz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שלמה רז]] ומתן וילנאי מקליטים פרק של הפודקסאט "שעת מלחמה", 2022]]
בדצמבר [[1985]], לאחר חופשת לימודים כעמית מחקר במרכז ללימודים בינלאומיים ב[[אוניברסיטת הרווארד]], הועלה לדרגת [[אלוף]] ושירת כראש [[אגף כוח האדם]] במטכ"ל{{הערה|{{חדשות|חיים רביה|האלופים מחליפים כיסאות|19860121|44}}}}, ומשנת [[1989]] כ[[פיקוד הדרום|מפקד פיקוד הדרום]]. בתפקיד זה שירת למעלה מחמש שנים בתקופת [[האינתיפאדה הראשונה]]. בתקופה זו פיקד על אזור הדרום ו[[רצועת עזה]] והתמודד עם פעולות טרור קשות עד לחתימה על [[הסכמי אוסלו]]. בעקבות זאת יזם וילנאי את הקמת יחידת המסתערבים [[מסתערבים|שמשון]]{{הערה|1=[[עמרי אסנהיים]], [http://www.yehida.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=200:2009-12-07-16-13-16&catid=25:2009-05-05-02-03-01&Itemid=162 מסתערבי שמשון], [[מעריב]], {{כ}} 16.09.2004, כפי שהועלה באתר "יחידה".}} שפעלה ברצועת עזה{{הערה|1={{nrg|עמרי אסנהיים|קרמבו האמיתי|880/957|11 במרץ 2005|1|}}.}}. כן יזם וילנאי את הקמת יחידת [[לוט"ר אילת]] כדי להתמודד עם פיגועי מיקוח במרחב אילת והערבה{{הערה|1=[http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=100817 "לוט"ר אילת השתלטו על העיר"], [[במחנה]], 4 בנובמבר 2010}}. כמפקד פיקוד הדרום הוביל מדיניות של "מינימום חיכוך" בין כוחות צה"ל לאוכלוסייה המקומית. מדיניות שצימצמה בנפגעים זמנית אך גם הותירה חלל ריק שאפשר לתנועת החמאס להתבסס בעזה<ref>{{צ-ספר|מחבר=יעקב סבג|שם=זכרונות אבו יוסוף|מו"ל=סלע מאיר|עמ=75, 115}}</ref>. בתפקיד זה היה וילנאי אחראי לביצוע הפריסה מחדש ברצועת עזה, על פי הסכמי אוסלו, ולבניית [[גדר המערכת סביב רצועת עזה]]. ב-[[1994]] מונה ל[[אגף המבצעים|ראש אג"ם]] ו[[סגן ראש המטה הכללי|סגן הרמטכ"ל]], תחילה תחת [[אהוד ברק]] ולאחר מכן תחת [[אמנון ליפקין-שחק]].

בנובמבר [[1995]], לאחר [[רצח יצחק רבין|רצח]] [[ראש ממשלת ישראל]] [[יצחק רבין]], הוביל את תכנון [[הלוויית יצחק רבין|ההלוויה]] מתוקף תפקידו כסגן הרמטכ"ל.

בקיץ [[1997]] נפגש עם שר הביטחון [[יצחק מרדכי]], אשר הציע לו לצאת לחופשת לימודים, ולאחר מכן להיכנס לתפקיד [[ראש המטה הכללי]]{{הערה|{{גלובס||הרמטכ"ל ביקש להאריך את כהונתו בשנה נוספת|121440|30 ביולי 1997}}}}. בנובמבר 1997 סיים וילנאי את תפקידו כסגן הרמטכ"ל, ובינואר [[1998]] יצא לחופשת לימודים ב[[ארצות הברית]] והיה עמית מחקר במרכז ללימודים אסטרטגיים ב[[אוניברסיטת ג'ונס הופקינס]] בוושינגטון. וילנאי התמחה בנושא "המהפכה בארגון הצבאי לקראת שנת 2000" - ובארגון וניהול ארגונים גדולים{{הערה|שם=גלובס2|{{גלובס||מתן וילנאי - סגן שר הביטחון|1000438872|30 במרץ 2009}}}}.

במועד מינוי הרמטכ"ל הודיע מרדכי לממשלה כי בחר ב[[שאול מופז]] לרמטכ"ל, בניגוד לצפוי{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|סופית: מופז הרמטכ"ל הבא|93582|11 במאי 1998}}}}. רבים, בהם וילנאי, טוענים שהסיבה לכך הייתה איבתו ארוכת השנים לווילנאי{{הערה|{{nrg|[[עפר שלח]]|אפור: כך נראה סבב המינויים הבא במטכ"ל|887/842|8 במאי 2009|1|1}}}}{{הערה|'''ידעתי את ארצי''', עמ' 260–262.}}. בעקבות זאת פרש וילנאי מצה"ל ביולי 1998, בתום 36 שנות שירות, ופנה לפעילות ציבורית.

=== פעילות ציבורית ופוליטית ===
את תפקידו האזרחי הראשון, עוד לפני הצטרפותו לפוליטיקה, הציע לו שר החינוך בממשלת [[הליכוד]], הרב [[יצחק לוי]], ומינה אותו לעמוד בראש הוועדה הציבורית למניעת אלימות בבתי הספר ('ועדת וילנאי' אשר הוקמה על ידי ד"ר [[יוסי בן-גל]]){{הערה|שם=גלובס2}}. מסקנות הוועדה אומצו על ידי שר החינוך יוסי שריד ומהוות מתווה מרכזי{{מקור|נושא=אישים|נושא2=ישראל}} לטיפול באלימות בבתי הספר. בנוסף, עוד בטרם נכנס לפוליטיקה, היה וילנאי שותף בהקמתו של בית ספר לממשל ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]]{{הערה|=גלובס2}}.

עם שחרורו מהצבא, הוזמן על ידי יו"ר הליכוד, [[בנימין נתניהו]], להצטרף לליכוד. הצעתו של נתניהו כללה את תפקיד [[משרד הביטחון|שר הביטחון]] בממשלה שהתכוון להקים לאחר [[הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה|בחירות שנת 1999]]{{הערה|שם=גלובס|{{גלובס|אורה קורן|וילנאי: "אני מאמין בתנועת העבודה והעומד בראשה; אם נפעל נכון ננצח"|82116|21 בינואר 1999}}}}. וילנאי דחה את ההזמנה ובחר בינואר 1999 להצטרף ל[[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]], כאשר הכריז "אני מאמין בתנועת העבודה והעומד בראשה אהוד ברק; אם נפעל נכון ננצח"{{הערה|שם=גלובס}}. אף על פי שהוגשו בפניו הצעות לשריון מקום ברשימת מפלגת העבודה לכנסת, בחר מתן וילנאי להתמודד ב[[בחירות מקדימות|בחירות המקדימות]] של המפלגה. בתום קמפיין של שלושה שבועות בלבד, נבחר וילנאי למקום השלישי ברשימת מועמדי המפלגה ל[[הכנסת החמש עשרה|כנסת ה-15]].

==== בממשלה ובכנסת ====
עם הקמת [[ממשלת ישראל העשרים ושמונה|הממשלה ה-28]] בראשותו של [[אהוד ברק]], בשנת [[1999]], מונה וילנאי ל[[משרד המדע, התרבות והספורט|שר המדע, התרבות והספורט]] (המת"ס). בממשלה זו כיהן גם כיו"ר הוועדה לטקסים וסמלים וכיו"ר ועדת השרים לענייני האזרחים הערביים, בה עיצב תוכנית כוללת לטיפול בבעיות המגזר הערבי - "תוכנית 4 מיליארד השקל" והיה חבר ב[[הקבינט המדיני-ביטחוני|קבינט המדיני-ביטחוני]]. בתפקידו כשר הביא בין השאר לחקיקתו של [[חוק הקולנוע]] והקמת מועצה לאומית לתרבות, לחקיקת חוק הספורט המוטורי וחוק למניעת אלימות בספורט בדגש על מגרשי ה[[כדורגל]]. בנוסף ביקש לפעול לביטול [[המועצה לביקורת סרטים ומחזות|הצנזורה על סרטים ומחזות]]{{הערה|{{גלובס|שרון קדמי|שר המדע, מתן וילנאי, שוקל ביטול הצנזורה על סרטים ומחזות|462715|9 בינואר 2001}}}}.

בשנת [[2001]], לאחר הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה, בהן ניצח [[אריאל שרון]], אשר הקים [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות לאומית]] ([[ממשלת ישראל העשרים ותשע|הממשלה ה-29]]), המשיך וילנאי לכהן בתפקיד שר המדע התרבות והספורט וכחבר בקבינט המדיני-ביטחוני{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|מתן וילנאי שוקל להכניס לישראל הימורים למירוצי סוסים|547967|25 בדצמבר 2001}}}}.

בשנת [[2003]], לקראת הבחירות ל[[הכנסת השש עשרה|כנסת ה-16]], נבחר וילנאי במקום הראשון בבחירות המקדימות של מפלגת ה"עבודה".

בשנת [[2005]] התמודד על ראשות מפלגת העבודה{{הערה|{{הארץ|מזל מועלם|וילנאי פתח את מסע הבחירות שלו בהתקפה על יריביו למירוץ|0000017f-e156-d7b2-a77f-e357afe20000|10 באוקטובר 2005}}}}, אך יומיים לפני הבחירות ויתר על התמודדותו ותמך במועמדותו של [[שמעון פרס]] מול [[עמיר פרץ]] ו[[בנימין בן אליעזר]]{{הערה|{{הארץ|מזל מועלם|וילנאי פרש והצטרף לפרס|0000017f-f5f6-d460-afff-fff6ab540000|6 בנובמבר 2005}}}}. עם כניסת העבודה ל[[קואליציה]] מונה וילנאי לתפקיד [[שר בלי תיק|שר במשרד ראש הממשלה]]. וילנאי כיהן בתפקיד זה במשך שמונה חודשים, ולאחר מכן כשר המדע והטכנולוגיה כשלושה חודשים, עד פרישת מפלגת העבודה מהקואליציה. עם חזרתו לשורות האופוזיציה בכנסת, החל וילנאי לכהן כממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון, עד הבחירות לכנסת ה-17 שהתקיימו מספר חודשים לאחר מכן.

בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה ל[[הכנסת השבע עשרה|כנסת ה-17]] נבחר וילנאי במקום השביעי. בכנסת ה-17 כיהן וילנאי כחבר ב[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ והביטחון]], יו"ר ועדת משנה לנושאי כוח אדם וחבר ב[[ועדת החוקה, חוק ומשפט|וועדת חוקה, חוק ומשפט]].

במהלך כהונתו בכנסת יזם, בין היתר, את [[חוק זכויות הסטודנט]] (יחד עם [[אלכס מילר]]), וכן תיקון בחוק התשלומים לפדויי שבי, המרחיב את תחולתו גם לגבי פעילי מחתרות שנאסרו לפני [[1947]] (יחד עם חברי כנסת נוספים). בנוסף, כיו"ר ועדת משנה לנושאי כוח-אדם של ועדת החוץ והביטחון החל וילנאי בקידום חוק המילואים אשר היה מונח שנים על שולחן הוועדה.

ב-[[2 ביולי]] [[2007]], עם מינויו של [[אהוד ברק]] לתפקיד שר הביטחון, מונה לסגן שר הביטחון ב[[ממשלת ישראל השלושים ואחת|ממשלה ה-31]]{{הערה|{{גלובס||מסתמן: מתן וילנאי - סגן שר הביטחון|1000222747|18 ביוני 2007}}}}. במסגרת תפקידו הוטלה על וילנאי, בין השאר, אחריות על מערך המילואים ומערך העורף של מדינת ישראל, בעקבות לקחי [[מלחמת לבנון השנייה]]. בתקופת כהונתו העביר וילנאי את [[חוק המילואים]] וכן הקים את רח"ל - [[רשות חירום לאומית]]{{הערה|{{הארץ|יובל אזולאי|הממשלה אישרה הקמת רשות חירום בראשות תא"ל|0000017f-db6d-df9c-a17f-ff7d92030000|16 בספטמבר 2007}}}}.

בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה ל[[הכנסת השמונה עשרה|כנסת ה-18]] נבחר וילנאי במקום החמישי. עם כניסת מפלגת העבודה לקואליציה הוצע לו תפקיד שר בממשלה, אך וילנאי העדיף להמשיך בתפקיד סגן שר הביטחון גם ב[[ממשלת ישראל השלושים ושתיים|ממשלה ה-32]].

ב-[[17 בינואר]] [[2011]] פרש ממפלגת העבודה יחד עם ארבעה חברי כנסת נוספים בראשותו של שר הביטחון, אהוד ברק, והקים אתם את [[מפלגת העצמאות|סיעת העצמאות]]{{הערה|{{גלובס|שירות גלובס|ברק מפלג את העבודה ומקים את מפלגת "עצמאות": "המוטו שלנו הוא 'מה שטוב ונכון למדינת ישראל'"|1000616107|17 בינואר 2011}}}}. בעקבות המהלך מונה וילנאי ל[[המשרד להגנת העורף|שר להגנת העורף]]{{הערה|{{גלובס|לי-אור אברבך|המלחמה על הכותרת: וילנאי מקים מערך לשליטה במידע בשעת חירום|1000678330|1 בספטמבר 2011}}}}.

בפברואר [[2012]] הוחלט למנותו כשגריר ישראל בסין{{הערה|{{וואלה!|טל שלו|שר החוץ אישר את מינויו של מתן וילנאי לשגריר בסין|2507036|7 בפברואר 2012}}}} וב-13 בחודש הגיש את [[התפטרות]]ו מהכנסת ונשאר לשמש כשר בממשלה עד היכנסו לתפקיד השגריר{{הערה|{{גלובס|לילך ויסמן|אושר מינוי השר וילנאי לשגריר בסין|1000723975|12 בפברואר 2012}}}}. ב-[[15 באוגוסט]] 2012 התפטר וילנאי מהממשלה.

בזמן כהונתו כשגריר, יצא וילנאי בביקורת קשה כלפי פקידי [[משרד האוצר]] על התנהלותם כלפי [[משרד החוץ]] ופגיעתם בתנאי השירות של שליחי המדינה ברחבי העולם, שאותה כינה "בריונות ושרלטנות"{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|פחות כסף לשליחים בסין, והשגריר וילנאי רותח: "בריונים ושרלטנים באוצר"|4663570|1 ביוני 2015}}}}.

ב-2019 פרסם את ספרו ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] "ידעתי את ארצי"{{הערה|{{הארץ|משה בן עטר|עבור מתן וילנאי, אהבת המולדת מעולם לא היתה מלה גסה|0000017f-f8bb-d044-adff-fbfb8aa00000|18 בפברואר 2020|מנויים=לא}}}}.

ב-2020 מונה ליו"ר הארגון "[[מפקדים למען ביטחון ישראל]]".

=== קשריו עם סין ===
בפברואר [[2012]] החל מתן וילנאי לשמש כשגריר ישראל ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. במסגרת כהונתו הועמקו היחסים בין המדינות והורחבה הפעילות הישראלית בסין.

וילנאי יצר וטיפח קשרים רבים עם הנהגת המדינה והמגזר העסקי בסין, מה שהוביל להגדלה משמעותית של היקף השקעות ההון מסין בישראל ולפיתוח תוכנית פעולה כוללת לקידום והרחבת הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות{{הערה|[http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2014/Pages/dec1687.aspx תוכנית לקידום והרחבת הקשרים הכלכליים בין ישראל וסין], [http://www.pmo.gov.il/MediaCenter/Spokesman/Pages/spokechina300315.aspx השקת פעילות צוות המשימה ישראל-סין במשרד ראש הממשלה], באתר [[משרד ראש הממשלה]]}}.

במסגרת הידוק הקשרים, וילנאי היה מעורב בהקמת נציגות משרד האוצר ב[[בייג'ינג]], בכתיבת פרוטוקול סחר מלא בין המדינות ולכניסת ישראל כחברה שותפה-מייסדת ב[[הבנק האסייני להשקעות בתשתיות|בנק ההשקעות האסייתי לפיתוח תשתיות לאומיות]]<ref>{{ynet||ישראל הצטרפה לבנק האסייתי להשקעות|4647498|15 באפריל 2015}}</ref>.

בנוסף, יזם תוכנית להקמת רפתות מתקדמות בטכנולוגיה ישראלית במחוז [[חיילונגג'יאנג|חיילונג-ג'יאנג]], הטמעת טכנולוגיות מים ישראליות בערים סיניות והקמת [[נציגות דיפלומטית]] חדשה בעיר [[צ'נגדו]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mfa.gov.il/MFAHEB/AboutUs/DiplomaticUpdates/Pages/New_Consulate-General_of_Israel_in_Chengdu_181114.aspx|כותרת=פתיחת קונסוליה ישראלית בצ'נגדו, בירת סצ'ואן}}</ref>.

וילנאי שם דגש רב על קידום התיירות הסינית בישראל, ובמהלך כהונתו כשגריר קידם הסכמי ויזות ארוכות טווח בין המדינות. במקביל, הוכפלו מספר קווי התעופה הישירים והיקף הטיסות בין סין לישראל ונפח התיירות גדל מכ-20,000 תיירים לכ-120,000 תיירים בשנה.

בתחומי המחקר והאקדמיה, פעל וילנאי להקמת קרן מלגות משותפת סינית-ישראלית לתמיכה בסטודנטים מסין וישראל, ופתיחה של שלוחת הטכניון בעיר [[שאנטואו]], בפרובינציית [[גואנגדונג]].

באוגוסט 2015 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להאריך את כהונתו של וילנאי כשגריר לתקופה נוספת{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|וילנאי יישאר השגריר בסין - עו"ד צבי חפץ ימונה לשגריר במוסקבה|4695604,00|29 באוגוסט 2015}}}}.

בינואר [[2017]] סיים את תפקידו כשגריר ושב לישראל. עם תום כהונתו כשגריר, מונה לשמש כמנהל תוכנית המחקר על סין ב{{ה|מכון למחקרי ביטחון לאומי}} וכנשיא "לשכת המסחר ישראל אסיה". שימש כנשיא הלשכה עד 2023 אז הוחלף על ידי [[ענת ברנשטיין-רייך]]{{הערה|{{וואלה!||עו"ד ענת ברנשטיין-רייך תשמש נשיאת לשכת המסחר ישראל-אסיה|3552000|16 בינואר 2023}}}}.

החל משנת 2021, הוא מכהן כנשיא האוניברסיטה הסינית הבינלאומית בישראל (UIBE-ISRAEL). האוניברסיטה היא שלוחה ישירה ועצמאית של [[האוניברסיטה הבינלאומית לכלכלה ולעסקים (UIBE)|אוניברסיטת UIBE בייג'ינג]]{{הערה|{{דבר ראשון|מיכל מרנץ|מתן וילנאי יעמוד בראש שלוחה ישראלית של אוניברסיטת UIBE הסינית|324472|1 באוגוסט 2021}}}}.

וילנאי מתגורר במושב [[שורש (מושב)|שורש]]. הוא נשוי לענת, [[עורך דין|עורכת דין]] במקצועה, ולזוג שלושה ילדים.

==לקריאה נוספת==
* [[אביגדור שחן]], '''מבצע כדור הרעם הוא מבצע אנטבה''', הוצאת "מסדה", [[1993]]
* [[יוסף ארגמן]], '''זה היה סודי ביותר: 30 פרשיות מודיעין וביטחון בישראל''', [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור|הוצאת משרד הביטחון]], [[1990]], עמ' 259–276
* {{עוגן|וילנאי ומגל|מתן וילנאי ו[[יניב מגל]], '''ידעתי את ארצי''', [[ידיעות ספרים]], [[2019]]}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=מתן וילנאי}}
* {{אתר רשמי}}
* {{קישורי ח"כ|204}}
* [[נחום ברנע]], [http://www.jpress.nli.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1969%2F08%2F01&id=Ar02400&sk=5423CA7B מתן], [[דבר (עיתון)|דבר]], {{כ}} 1 באוגוסט [[1969]]
* {{וואלה!|פנחס וולף|חמישי אישי עם מתן וילנאי|1746230|21 באוקטובר 2010}}
* {{nrg|רונית מזרחי|"ילד בן 67": בגובה העיניים עם מתן וילנאי|228/240|2 באפריל 2011|54|2}}
* {{מעריב אונליין|יעקב בר-און|מתן וילנאי פונה מזרחה: "גמרתי עם הפוליטיקה, אעסוק רק בסין"|news/politics/Article-575930|25 בפברואר 2017}}
* {{וואלה!|[[אמיר בוחבוט]], כתב לענייני צבא|וילנאי: אסון כמו התאומים יכול לקרות גם כאן|1858338|8 בספטמבר 2011}}
* {{מקור ראשון|[[מיכאל טוכפלד]]|מסע ומתן: תפקידו החדש של מתן וילנאי|news/162689|11 באוגוסט 2019}}
* פרופ' זאב דרורי, "[https://www.idf.il/אתרים/מערכות/בין-המערכות/ביקורת-ספר-מתן-וילנאי/ ביקורת ספר-"ידעתי את הארצי]" (ביקורת על ספרו של מתן וילנאי), "[https://www.idf.il/אתרים/מערכות/בין-המערכות/ביקורת-ספר-מתן-וילנאי/ בין המערכות]", "מערכות", אתר צה"ל, אפריל 2020
* [[אפרים לפיד]], [https://www.israeldefense.co.il/he/node/40213 על ספרו של וילנאי], [[ישראל דיפנס]], 2019
* {{ידיעות אחרונות|נווית זומר|"הסינים משוכנעים שכל אחד מאיתנו איינשטיין"|5971754|30 ביולי 2021}}
* {{70 פנים|NeEujdEhHjw}}
* {{All in|מתן וילנאי: אני זה שגרם לזה שגוש קטיף יישאר אז. ידעתי שרבין לא בנוי לפנות אותו|שלומי אלדר|מתן-וילנאי-אני-זה-שגרם-לזה-שגוש-קטיף-יי}}

'''מכּתביו''':
* [https://web.archive.org/web/20200222224130if_/http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/0/108980.pdf חיל הרגלים לקראת שנות השמונים], [[מערכות]] 270-271, אוקטובר 1979, עמ' 72–74
* {{הארץ||"פוליטיזציה של הצבא ומיליטריזציה של המדיניות"|1.928536|2 בדצמבר 2003}}
* {{הארץ||לקחי המלחמה ההיא|1.1140399|25 בספטמבר 2006}}
* {{כלכליסט||מתן וילנאי על המימייה כסמל לשורשיות ולטיילנות|3569170|25 באפריל 2012}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ש}}{{ניווטים
| רוחב = 100%
| יישור = ימין
| רקע =
| צבע = black
| כותרת = מתן וילנאי - תבניות ניווט
| יישור טקסט = ימין
| תוכן =
{{שרי החדשנות, המדע והטכנולוגיה}}
{{שרי התרבות והספורט}}
{{סגני שרי הביטחון}}
{{שרי הגנת העורף}}
{{שגרירי ישראל בסין}}
{{סגני הרמטכ"לים}}
{{ראשי אמ"ץ}}
{{ראשי אמ"ש}}
{{מפקדי פד"ם}}
{{מפקדי עוצבת געש}}
{{קציני חי"ר וצנחנים ראשיים}}
{{מפקדי בית הספר לקצינים של צה"ל}}
{{מפקדי חטיבת הצנחנים}}
{{מפקדי חטיבה 55}}
{{מפקדי חטיבה 551}}
}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:וילנאי, מתן}}
[[קטגוריה:אלופי צה"ל בוגרי הפנימייה הצבאית לפיקוד חיפה]]
[[קטגוריה:לוחמי סיירת מטכ"ל]]
[[קטגוריה:מפקדי סיירת צנחנים]]
[[קטגוריה:מפקדי בית הספר לקצינים של צה"ל]]
[[קטגוריה:בוגרי המכללה לביטחון לאומי]]
[[קטגוריה:מפקדי חטיבת הצנחנים]]
[[קטגוריה:קציני חיל רגלים וצנחנים ראשיים]]
[[קטגוריה:מפקדי פיקוד הדרום]]
[[קטגוריה:אלופי צה"ל]]
[[קטגוריה:חיילי צה"ל במלחמת יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:ראשי אגף כוח אדם]]
[[קטגוריה:ראשי אג"ם]]
[[קטגוריה:סגני רמטכ"ל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם ישראל אחת]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם העבודה-מימד-עם אחד]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם עבודה-מימד]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם העבודה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם העצמאות]]
[[קטגוריה:שרי הגנת העורף בממשלות ישראל]]
[[קטגוריה:שרי התרבות והספורט בממשלות ישראל]]
[[קטגוריה:שרי החדשנות, המדע והטכנולוגיה]]
[[קטגוריה:שגרירי ישראל בסין]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת החמש עשרה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת השש עשרה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת השבע עשרה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת השמונה עשרה]]
[[קטגוריה:מפקדי עוצבת האש]]
[[קטגוריה:מפקדי חטיבה 551]]
[[קטגוריה:מפקדי חטיבה 55]]
[[קטגוריה:מפקדי גדודים בחטיבת הצנחנים]]
[[קטגוריה:קציני אג"ם של פיקוד המרכז]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת בוגרי הפנימייה הצבאית לפיקוד]]
[[קטגוריה:בוגרי תנועת הצופים בישראל]]
[[קטגוריה:שורש (מושב): אישים]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל השלושים]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל השלושים ושתיים]]
[[קטגוריה:קציני צה"ל בכירים שכיהנו כשרים בממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1944]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת: אנשי צבא]]
[[קטגוריה:מפקדי פלוגות במלחמת ששת הימים]]
[[קטגוריה:חיילי חיל הרגלים במלחמת ששת הימים]]
[[קטגוריה:כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים]]
<!--
לדף זה ניתן להוסיף את התבנית:
{{יוזמות חקיקה|1067|1}}
-->