הצגת המקור של הדף "קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה"

{{מבנה
|שם= קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה
|שם בשפת המקור= The Jewish community in Kędzierzyn-Koźle
|תמונה= [[קובץ:SynagogaKozle.JPG|מרכז|250 פיקסלים]]
|כיתוב= בית הכנסת של קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה
|סוג= בית כנסת
|עיר= קנדז'ז'ין-קוז'לה
|מדינה= {{דגל|פולין||+}}
|תאריך התחלה= ספטמבר 1877
|תאריך סיום= ספטמבר 1896
|תאריך פירוק= 10 בנובמבר 1938 (ליל הבדולח)
|חומרי בנייה= לבנים
|סגנון אדריכלי= אדריכלות נאו-רומנסקית
|זרם= רפורמי
|מפה= {{מפה דינמית | אורך= 18.150028|רוחב=50.331972|זום=9 |טקסט=המיקום המדויק בית הכנסת הגדול |יישור=center }}
}}

'''קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה''' חיה בתחומי אזור '''[[קנדז'ז'ין-קוז'לה]]''' (ב[[פולנית]]: '''Kędzierzyn-Koźle''', {{אודיו|קובץ=Kedzierzyn Kozle pronounciation.ogg}}; שמה לשעבר ב[[גרמנית]]: קנדרזין-קוזל, '''Kandrzin-Cosel''') היא [[עיר]] הנמצאת בדרום [[פולין]] על גדות ה[[נהר]] [[אודר]] שאוחדה לעיר רק בשנת 1975 על בסיס מספר כפרים ועיירות ששכנו בשכנות באזור. אוכלוסיית העיר נכון לסוף שנת 2019 מונה 93,880 תושבים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://demografia.stat.gov.pl/BazaDemografia/StartIntro.aspx|כותרת=Baza Demografia - Główny Urząd Statystyczny|אתר=demografia.stat.gov.pl|תאריך_וידוא=2021-06-03}}</ref>

יהודים החלו להתיישב בקוז'לה לפני שנת 1373<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://sztetl.org.pl/pl/miejscowosci/k/78-kedzierzyn-kozle/99-historia-spolecznosci/137455-historia-spolecznosci|כותרת=Historia społeczności {{!}} Wirtualny Sztetl|אתר=sztetl.org.pl|תאריך_וידוא=2021-06-03}}</ref>.

במלחמת העולם השנייה הנאצים הקימו רשת של למעלה מ־40 מחנות [[עבודת כפייה|עבודה בכפייה]] באזור קנדז'ז'ין. בשנת 1944 חיל האוויר האמריקני, שפעל מבסיסים באיטליה, ביצע הפצצת שטיח על מחנות העבודה ומפעלי התעשייה המקומיים.

ב־21 בינואר 1945 חיסלו הגרמנים את מחנות העבודה בכפייה ופינו כ־56 אלף אסירים מהם. כ־1,000 אסירים מתו במהלך "[[צעדת המוות]]". המחנות שוחררו על ידי הצבא הסובייטי ב־26 בינואר 1945.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הקהילה היהודית בקוז'לה לא הצליחה להיבנות מחדש. יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה מיוצגים על ידי רבנות [[ורוצלב|קהילת יהודי ורוצלב]], שבראשה נכון לשנת 2019 עומד הרב דוד בסוק.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kk24.pl/w-kozlu-upamietniono-przedwojennych-zydowskich-mieszkancow-oraz-spalona-synagoge/|הכותב=kk24|כותרת=W Koźlu upamiętniono przedwojennych żydowskich mieszkańców oraz spaloną synagogę. ZDJĘCIA|אתר=KK24.pl Serwis informacyjny Kędzierzyna-Koźla. Portal Kędzierzyn-Koźle. Wiadomości, zdjęcia, filmy|תאריך=2019-11-12|שפה=pl-PL|תאריך_וידוא=2021-06-05}}</ref>

== היסטוריה ==
=== המאות ה-14 ועד ה-18 ===
האוכלוסייה היהודית החלה להתיישב בקוז'לה לפני שנת 1373<ref name=":1" />. קיים מסמך המתאר אירוע מתחילת המחצית השנייה של המאה ה-14, שבמהלכו שדד ה[[דוכס קונרד השני מאולשניצה]] {{אנ|Konrad I of Oleśnica}} כסף בכוח מאישה יהודייה מקוז'לה. בשנת 1356 התקיים משפטם של {{קישור שפה|פולנית|Przemysław I Noszak |פשמיסלב}}, הדוכס מקנדז'ז'ין, נגד הדוכס מ{{קישור שפה|פולנית|Olesno|אולסנו}} ו{{קישור שפה|פולנית|Koźle (Kędzierzyn-Koźle)|קוז'לה}}. מהחקירה עלה כי הכסף הגנוב שייך ליהודי מ{{קישור שפה|פולנית|Pyskowice|פיסקוביצה}}, שהיה בסמכותו של הדוכס מ[[צ'שין]].

היהודי המפורסם ביותר בקוז'לה היה אברהם מקוז'לה, שבתחילת המאה ה-15 ניהל אינטרסים פיננסיים ב{{קישור שפה|פולנית|Trzebnica|טרז'בניצה}} שמצפון לורוצלב<ref name=":0">Weltzel A., ''Geschichte des Stadt, Herrschaft und ehemaligen Festung Cosel'', Berlin 1995, pp. 78-79, 85, 88.</ref>.

ב־14 בספטמבר 1559 הוציא הקיסר פרדיננד הראשון צו קיסרי המגרש יהודים מארצות [[מלוכת הבסבורג|המורשה ההבסבורגית]]. מסמך זה חסם את המאמצים ליישב יהודים בקוז'לה לאחר המגפה בשנת 1559.

בשנת 1563, תושבי העיר קוז'לה ביקשו [[פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|מהקיסר פרדיננד]] לקיים את צוו אי-הסובלנות כנגד היהודים. ב־16 בספטמבר 1563 נתן הקיסר את הסכמתו.<ref>Kaczorowski W., ''Koźle under the Habsburg rule,'' ''Monograph of the town of Kędzierzyn-Koźle'', Opole 2001.</ref>

במאי 1713 הוציא [[קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|הקיסר קרל השישי]] צו של סובלנות (Toleranzpatent) חיובי כלפי היהודים, שאפשר להם להתיישב בשלזיה לאחר ששילמו מס סובלנות מיוחד. מסמך זה העניק ליהודים את הזכות לעסוק במסחר מדלת לדלת בשלזיה, הוחרגו מצוו זה הערים [[פרודניק]], גלוביצ'יץ, [[רטיבור]], [[קנדז'ז'ין-קוז'לה|קוז'לה]], [[אופולה]] ו[[ניסה (פולין)|ניסה]]. אם סוחר יהודי כלשהו, למרות האיסור, נסה לסחור בערים אלה, הוא אבד את כל סחורתו. אולם היהודים מצאו דרך לעקוף את הרגולציה והתיישבו בפרברי הערים האלה, שם הם פיתחו את המסחר.

בשנת 1750 התיישבו בקוז'לה שני הסוחרים היהודים הראשונים, סלומון ומרקוס ברוך. נוכחותם תרמה להתפתחות העיר שהייתה ממוקמת בסמוך לנתיב שיירות המלח. בשנת 1766 התגוררו בקוז'לה 30 יהודים. בשנת 1787 גרו בעיר 94 יהודים.<ref>Ładogórski T., ''General Statistical Tables of Silesia 1787'', Wrocław 1954, pp. 94, 120.</ref> מאמרים פרוסים כלליים משנת 1790 מתעדים את נוכחותם של 98 יהודים בעיר.

בשנת 1796 רכשו בני הקהילה היהודית מבנה מיורשי ברוך שטיינפידשן, ובו הוסדר בית תפילה (בית כנסת). באותה תקופה עמדו בראש יהודי קוז'לה: מאיר וולנטין פרידלנדר, יצחק איצינגר ושמעון יעקב קאופמן.

=== המאה ה-19 ===
במהלך המצור על הצבא הנפוליאני בשנת 1807 על מצודת קוז'לה, הורשו להישאר בתוך ביצורי קוז'לה רק חמש משפחות סוחרים (נתן ניקולאייר, איזאאש קאופמן, שמעון קאופמן, משה פרנקפורטר ופביאן שטייניץ). השאר נאלצו לעזוב את העיר.

באוקטובר 1813 עבר הרב שמואל מורגנשטרן מקהילת יהודי גליביצה לקוז'לה.<ref>Kubit B., ''Rabbis of Gliwice,'' ''Jews of Gliwice'', ed. B. Kubit, Gliwice 2006, p. 133.</ref>

בשנת 1814 הוקם בית קברות יהודי בקוז'לה. בשנת 1820 הוקמה בעיר קהילה יהודית עצמאית. [[מקווה]] הוקם בביתו של יוזף מטולאש בכפר הסמוך דנבובה-Dębowa (הבית נשרף ונבנה מחדש בשנת 1837). משנת 1820 היה לקהילה בית ספר משלה.

ב־21 במרץ 1825 קנתה הקהילה היהודית בקוז'לה מהרוקח שליבה מבנה בן שתי קומות במלשטראסה 28 (השם המעודכן רחוב סיינקייביצה-ul. Sienkiewicza). חדר תפילה אורגן בחדרים בקומה השנייה ושימש את הקהילה מעל 50 שנה. גבאי בית הכנסת היה הירש לובל זילברפלד.

בשנת 1828 התגוררו 210 יהודים בקוז'לה, שהיוו 0.6% מכלל האוכלוסייה.<ref>Janczak J., ''Distribution of denominations in Silesia in the first half of the 19th century,'' "The demographic past of Poland. Materials and Studies "1967 '','' vol. 1, pp. 20–21.</ref> על פי מפקד האוכלוסין משנת 1844 התגוררו בקוז'לה 160 יהודים, ומשנת 1845, 17 יהודים חיו בקלודניצה ו-5 יהודים בסלאביצ'יצה. בשנת 1861 התגוררו בקוז'לה 181 יהודים, כולל נוכחותם הראשונה שנרשמה של 14 יהודים שהתגוררו בקנדז'ז'ין.

בשנת 1872 הוקם איגוד קהילות בתי הכנסת בשלזיה העליונה (Oberschlesische Synagogen-Gemeinden), שכלל גם את קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה.

בספטמבר 1877 הקהילה היהודית בקוז'לה קנתה מגרש בכיכר רסיבורסקי-Raciborski ( השם המעודכן, כיכר רטיבורר-Ratiborer Platz, רחוב קווינטניה 24-Kwietnia). במקום זה, בשנת 1883, החלה בניית בית כנסת חדש. ליד בית הכנסת הייתה דירת הרב, ובית זקנים יהודי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.k-k.pl/dokumenty/pamietam.html|כותרת=Kędzierzyn-Koźle - artykuły - Pami9etam tamto Koźle|אתר=www.k-k.pl|תאריך_וידוא=2021-06-05}}</ref>

בשנת 1880 קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה הגיע לגודלה המקסימלי, 236 נפש.

=== המאה העשרים ===
ראשית המאה העשרים התאפיינה בהתגברות ההגירה היהודית השלילית מהעיר, למערב. על כן, מספר חברי קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה הצטמצם ל־119 בשנת 1910. ההגירה נבעה מכך שבתום [[מלחמת העולם הראשונה]] כוננה מחדש [[הרפובליקה הפולנית השנייה]], ב[[קונגרס וינה]] בשנת [[1815]] (המדינה הפולנית הוקמה מחדש בשנת 1918). בעקבות השינויים המדיניים הללו פרצו 3 התקוממויות בשלזיה, על כן, יהודים שלזיים רבים (שצדדו בעד הפרוסים) החליטו לעבור למערב, לרוב למרכזים עירוניים גדולים בגרמניה. תהליך זה השפיע גם על קוז'לה.

בפסק הדין ב־20 במרץ 1921, רוב הקהילה היהודית הצביעה שהעיר תישאר בגרמניה. בקוז'לה היו 74.9% מהקולות בעד שהעיר תישאר בגרמניה ו-25.1% מהקולות שהעיר תעבור לפולין. כתוצאה מההצבעה, העיר נותרה בגרמניה.

בשנת 1930 חיו בקוז'לה 84 יהודים. התקציב הכולל של הקהילה היהודית בקוז'לה בשנת 1930 היה 7,000 [[מארק גרמני|מארק]]ים, בעוד שהתקציב לצרכים דתיים (Kultusetat) היה 1,200 מארקים. בשנת 1932 מנתה הקהילה היהודית בעיר 80 נפשות. ד"ר פיינברג היה רב הקהילה, ובוועד הקהילה היו: ס. בוס, ש. שלזינגר, ברונו וולף, ארנסט פולק, מקס ברויאר וברונו שטיינר. ארבעה יהודים מקנדז'ז'ין השכנה השתייכו גם לקהילה היהודית בקוז'לה.

ב־6 במאי 1932, קבוצה של ספורטאים יהודים מקוז'לה לקחה חלק בעצרת גדולה של קבוצות ספורטאים יהודים משלזיה עילית, שהתארגנה בטאצ'ישוב. באירוע השתתפו נציגים מגליביצה, סטרצלצה אופולסקי, ביטום, אופולה, קוז'לה, ז'אברז'ה ורסיבורץ, כ־250 איש השתתפו בסך הכל. רגע השיא של העצרת היה נאומו של הרב של קהילת יהודי גליביצה, ד"ר אוכס, שדן במצב ההידרדרות של הנוער היהודי בגרמניה. הוא קרא לצעירים שלא לוותר על שאיפותיהם ולנסות להתגבר על כל הקשיים. במהלך העצרת, לכבוד המולדת הגרמנית, קראו שלוש פעמים הקריאה "תחי!". העצרת הסתיימה בשירת ההמנון הלאומי הגרמני דויטשלנד, דויטשלנד מעל הכל.<ref>Schmidt J., ''The participation of members of the Jewish community in the cultural life of Gliwice,'' ''Jews of Gliwice'', ed. B. Kubit, Gliwice 2006, pp. 101–102.</ref>

=== עליית היטלר והשואה ===
החרם האנטי-יהודי בקוז'לה התקיים, כמו בכל גרמניה, ביום שבת, 1 באפריל 1933.

במהלך "[[ליל הבדולח]]" הגיעה יחידה מיוחדת של ה[[אס אה|אס הא]] מהמפלגה הנאצית SA (Die Sturmabteilungen der NSDAP) לקוז'לה, כנראה מהעיר [[שצ'לצה אופולסקי]] {{אנ|Strzelce Opolskie}}. הנאצים השליכו רימונים לבית הכנסת. בניין בית הכנסת נשרף לחלוטין ונהרס. באותה תקופה חיו בקוז'לה 80 יהודים, שהונהגו על ידי הסוחר ליפמן.

על פי מפקד האוכלוסין מתאריך 17 במאי 1939, היו בקוז'לה 33 יהודים ו-21 הוכרו כתושבים יהודים (ממישלינגה-Mischlinge).<ref>Konieczny A., ''The Jewish population in Silesia in the light of the census of May 17, 1939,'' "Studies on fascism and Nazi crimes" 1992, vol. 15.</ref> הם נאלצו לעזוב את בתיהם בעיר ולגור בבית הלוויות שנמצא בבית העלמין היהודי בדנבובה-Dębowa.

במהלך מלחמת העולם השנייה, החיים הכלכליים באזור קנדז'ז'ין-קוז'לה השתנו במהירות. מרבית מפעלי התעשייה המקומיים שהיו, הוסבו לייצור חימוש. הרשויות בברלין הקדישו תשומת לב רבה לתעשייה הכימית, שהייתה רחוקה במזרח ובכך הייתה בטוחה מפני תקיפות אוויריות של בעלות הברית.

ביוני 1942 העבירו הנאצים כמעט את כל היהודים מקוז'לה לגליביצה הסמוכה, משם, ב"[[צעדת המוות]]" במשותף, עם יהודי גליביצה, הם הועברו לתאי הגזים במחנה הריכוז הגרמני אושוויץ-בירקנאו.

בשנת 1942 הקימו הגרמנים מחנה עבודות כפייה בבלכובניה סלנסקה-Blachownia Śląska (בתחומי קנדז'ז'ין-קוז'לה). בתחילה הובאו לשם [[עבודת כפייה|עובדי כפייה]] מכלל גרמניה, ואחר כך הובאו אסירים מפרוטקטורט, בוהמיה ומורביה, צרפת ואיטליה. הוקמו גם מחנות שבויי מלחמה-POW, בהם הוחזקו כמעט 2,500 נפש, שבויי מלחמה בריטים וצרפתים. הם עבדו במסרת גדודי עבודה של שבויי מלחמה (Bau - und Arbeitsbataillonen ). בסך הכל היו במתחם מחנות העבודה בכפייה כ־40 מחנות עם כ־45,000 איש. בין האסירים היו גם יהודים. כולם עבדו בבניית מפעל לייצור וזיקוק בנזין סינתטי Oberschlesische Hydrierwerke AG.

בחורף 1942–1943, אזור התעשייה לאורך הריין היה תחת הפצצה אדירה של בעלות הברית, בשלב זה החלה התעשייה הכימית של קנדז'ז'ין-קוז'לה, למלא תפקיד חשוב במערכה הגרמנית. הרשויות דרשו להגדיל את ייצור החימוש למרות המחסור בצוות העובדים. מסיבה זו הוקמו מחנות עבודה בכפייה בתוך מפעלי התעשייה. כתוספת למחנות הקיימים.

ב־17 ביוני 1942 הוקם מחנה לעבודת כפייה ליהודים בבלכוניה סלנסקה (יודנלגר-Judenlager). ב־4 בדצמבר 1942 בטרנספורט מספר XVIII / 3 הועברה קבוצה של 50 יהודים לגטו בטרזינשטט. היהודים בטרנספורט זה הגיעו מקוז'לה, רסיבורץ וביטום. מקבוצה זו שרדו 7 יהודים.<ref>State Archives in Opole, team: Gestapo Oppeln, drawer no. 12, kk. 237, 376, 555, 579.</ref>

בסוף 1943 ותחילת 1944 ביקשו מפעלי הבנזין הסינתטיים בבלכובניה סלוסקה להקים במפעל סניף של מחנה הריכוז [[אושוויץ-בירקנאו]]. ב־1 באפריל 1944 הפך המחנה למחנה משנה של אושוויץ-בירקנאו (Oświęcim). מחנה המשנה קבל את השם מחנה עבודה בלכהאמר-Arbeitslager Blechhammer, ומפקדו היה ה-SS-Hauptsturmfuhrer אוטו ברוסמן. המחנה הורכב משני מחנות משנה: מחנה נשים (200 נשים) ומחנה גברים (4,000 גברים). האסירים הועסקו בבניית המפעל הכימי IG Farben בבלכובניה. ההערכה היא כי לפחות 248 אסירים מתו במחנה.

בתאריכים 17–21 בינואר 1945 פונו האסירים למחנה הריכוז הנאצי אושוויץ-בירקנאו. בסך הכל פונו כ־56 אלף איש. אלפי אסירים עברו דרך קנדז'ז'ין-קוז'לה.

ב־21 בינואר 1945 חיסלו הגרמנים את מחנה ארבייט-לגר בלכהאמר ופינו את אסיריו. כ־1,000 אסירים מתו במהלך "צעדת המוות". המחנה בסלאבינצ'יצה שוחרר על ידי הצבא האדום הסובייטי ב־26 בינואר 1945.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הקהילה היהודית בקוז'לה לא הצליחה להיבנות מחדש.

==אוכלוסיית קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה==

{| class="wikitable"
|+התפלגות האוכלוסייה היהודית בקהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה בין השנים 1766–1939{{הערה|[https://sztetl.org.pl/pl/miejscowosci/k/78-kedzierzyn-kozle/100-demografia/20972-demografia האוכלוסייה היהודית בקהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה בין השנים 1766–1939 לפי אתר השטאטל הווירטואלי]}}<ref>The Encyclopedia of Jewish Life before and during the Holocaust (Vol. 1), p. 273</ref>
!שנה
!האוכלוסייה
הכללית
!מספר
היהודים
!אחוז היהודי
מהאוכלוסייה הכללית
|-
|1766
|956
|30
|3.1%
|-
|1787
|1710
|94
|5.5%
|-
|1790
|
|98
|
|-
|1845
|2515
|182
|6.3%
|-
|1861
|2851
|180
|6.4%
|-
|1880
|
|236
|
|-
|1910
|7832
|119
|1.5%
|-
|1930
|
|84
|
|-
|1932
|10,766
|80
|0.7%
|-
|1938
|
|80
|
|-
|1939
|13,321
|33
|0.3%
|-
|1942
|
|8
|
|}

== ארגונים בקהילה ==
בקוז'לה היו כמה אגודות יהודיות, בעיקר בעלות אופי דתי וצדקה. אחת הוותיקות ביותר הייתה אגודת הנשים העבריות (Israelitischer Frauenverein) שהוקמה בשנת 1835, האגודה טיפלה בחולים ובעניים והציעה עזרה לנשים צעירות עניות.<ref>Żabicki R., ''From the pages of the known and unknown history of Koźle'', Kędzierzyn-Koźle 2006, p. 56.</ref> בשנת 1872 הצטרפה קהילת קוז'לה לאיגוד בתי הכנסת בשלזיה העליונה (Oberschlesische Synagogen-Gemeinden). בשנת 1882 הוקמה בעיר החברה קדישא; אדולף אפט ומקס קוסלובסקי ניהלו אותה. במהלך תקופה זו, קרן שהוקמה על ידי היזם היהודי, פדור רינג, מימנה את הקמת בית הכנסת בקוז'לה בשנת 1883.<ref>Żabicki R., ''From the pages of the known and unknown history of Koźle'', Kędzierzyn-Koźle, 2006, p. 56.</ref> בקרבת מקום למקום בו עמד בית הכנסת שנהרס בליל הבדולח, ברחוב קווינטניה 24-Kwietnia, הוקמו מרפאת ילדים ובית אבות.

בתקופה שבין מלחמות העולם צעירי קוז'לה השתתפו, בחוגים והאירועי ספורט מטעם הקהילה היהודית. ב־6 במאי 1932, קבוצת ספורטאים יהודים מקוז'לה השתתפה בעצרת גדולה של קבוצות נוער יהודיות משלזיה עילית שהתארגנה ב[[טאצ'ישוב]] {{גר|Taciszów - }}Taciszów. בסך הכל השתתפו בעצרת כ־250 איש. הנאום שנשא הרב אוכס, רופא והרב של [[קהילת יהודי גליביצה]], שניתח את המצב המידרדר של הנוער היהודי בגרמניה, היה נקודת השיא של העצרת. הוא קרא לבני הנוער שלא לוותר על יעדי חייהם ודחק בהם להתגבר על כל הקשיים.<ref>J. Schmidt, ''Udział członków gminy żydowskiej w życiu kulturalnym Gliwic'', in: B. Kubita (ed.), ''Żydzi Gliwiccy'', (2006), 101-102.</ref> השתתפו באירוע גם נציגי קהילת יהודי גליביצה, סטרצלצה אופולסקי, [[קהילת יהודי ביטום (בויטן)|קהילת יהודי ביטום]], אופולה, ז'אברז'ה, רביבורז, [[ורוצלב]] ואפלו מ[[וינה|ווינה]].<ref>Schmidt J., ''The participation of members of the Jewish community in the cultural life of Gliwice'', ''Gliwice Jews'', ed. B. Kubit, Gliwice 2006, pp. 101–102.</ref>

== חינוך ==
בשנת 1799 פעל בקוז'לה בית הספר היהודי, בראשו עמד הרב אברהם, בן 53.<ref>Żabicki R., ''From the pages of the known and unknown history of Koźle'', Kędzierzyn-Koźle 2006, p. 54.</ref> לפני כן, התלמידים היהודים למדו בבית ספר נוצרי, בו למדו גם עברית ודת.

בהוראת השלטונות הפרוסיים, בשנת 1820 הקהילה הייתה מחויבת לארגן בית ספר יסודי. מורי בית הספר התחלפו לעיתים קרובות, כי הקהילה בקוז'לה הייתה קטנה. תלמידים רבים קבלו שיעורים פרטיים דבר שהיה נהוג ומקובל בעיר. על פי הנתונים הסטטיסטיים משנת 1834, 16 ילדים לא למדו באף בית ספר, 14 תלמידים למדו בבית הספר הצבאי של חיל המצב (הפרוסי), ושבעה תלמידים למדו בשיעורים פרטיים אצל היימן ברג.

בתקופה שבין המלחמות, מלבד ה"חדר", שפעל בחסות הקהילה היהודית בקוז'לה, למדו ילדים יהודים רבים בבית הספר התיכון בקוז'לה (בית הספר התיכון על שם הנריק סיינקייביץ' מס' 1). אחד התלמידים שלמדו בבית ספר התיכון מספר (תרגום מפולנית) <ref>Kopacki A., ''I Remember that Koźle'', Kędzierzyn-Koźle</ref>:

{{ציטוט| תוכן=בגימנסיה היו 9 כיתות רוב התלמידים היו בנים. מנהל בית הספר, מר פיטרס, היה פרופסור אמיתי. כמעט כל הכיתות היו מעורבות, כלומר שהשתתפו בהן קתולים, אוונגליסטים ויהודים. מכיוון שנערכו בבית הספר שיעורי דת בכל הכיתות, שהועברו על ידי שני כמרים קתוליים, ההשתתפות בשיעורים אלה, מסיבות מובנות, לא הייתה מלאה. בכיתה שלי שלי כולם היו קתולים חוץ ממני.|מקור=|מירכאות=כן}}

== כלכלה ==
אחד היהודים הראשונים מקוז'לה היה הסוחר אברהם מקוז'לה, ידוע שבתחילת המאה ה-15 הוא ניהל אינטרסים כספיים בטרז'בניצה שמצפון לורוצלב<ref name=":0" />.

לאחר הפסקה, שנגרמה כתוצאה מחוקי אי-הסובלנות כנגד היהודים, משנת 1563. בשנת 1750 התהפך המצב לטובת היהודים לאחר ששלזיה שולבה בפרוסיה, התיישבו בקוז'לה שני סוחרים יהודים, סלומון ומרקוס ברוך. התיישבותם בעיר הייתה כתוצאה מהעמדה של קוז'לה כלפי היהודים כשהעיר עמדה בנקודה חשובה במרכז נתיבי המסחר המובילים מצפון אירופה למערב דרך מה שנקרא [[שער מורביה]] {{אנ|Moravian Gate}}. אחד המוצרים החשובים היה מלח.<ref>Borkowski M., Kirmiel A., Włodarczyk T., ''In the footsteps of Jews: Lower Silesia, Opole region, Ziemia Lubuska'', Warsaw 2008, p. 118.</ref> בשנת 1807, חמשת הסוחרים המשפיעים ביותר על קהילת יהודי קוז'לה היו: נתן ניקולייר, ישעיה קאופמן, שמעון קאופמן, משה פרנקפורטר ופביאן שטייניץ. הם קיבלו אישור להישאר בתוך העיר המבוצרת במהלך המצור על העיר על ידי צבא נפוליאון; היו אחרים, שנאלצו לעזוב את העיר.

בסוף המאה ה-19 ובעשורים הראשונים של המאה ה-20, רוב היהודים בקוז'לה היו סוחרים. בשנת 1888 ייצגו את הקהילה היהודית, 5 סוחרים ושלושה בנקאים.<ref>Żabicki R., ''From the pages of the known and unknown history of Koźle'', Kędzierzyn-Koźle 2006, p. 51.</ref> בשנת 1930 הקים הסוחר היהודי היימן את חנות הכלבו הראשונה בקוז'לה.<ref>Rataj A., ''Religious and cultural life of the inhabitants of Kędzierzyn until 1945,'' Kędzierzyn-Koźle</ref> המתחם, שהקים כלל מספר חנויות, שנבנו ברחוב מטייקי-Matejki, מול קולנוע "מרזנה" לשעבר. כפי שמספר אלויזי קירשניאווי, תושב גלוגובק, לפני המלחמה <ref>Kopacki A., I ''remember that Koźle,'' Kędzierzyn-Koźle</ref>:
{{ציטוט| תוכן=כל קו הבניינים, מהבית בו נמצא בית המרקחת, וכלה בספרייה הציבורית העירונית, היה בבעלותו של היהודי היימן, שסחר בבגדים. במתחם נמצאו, בנק ספולדז'ילצ'י-Spółdzielczy והייתה חנות נעליים של היהודייה האנה.|מקור=|מירכאות=כן}}

בראשית שנות השלושים היהודים בקוז'לה, נהלו מספר חנויות כגון:
* באום - בית מרקחת,
* בלוך - חנות למכשירי כתיבה,
* בוס - חנות למוצרי עור,
* ליפמן (ליפמן) - זכוכית ופורצלן,
* טישאואר - קפה, תה, סוכריות,
* שלזינגר - אוכל,
* Sedeimann - מסעדה,
* שטיינר - מוצרים לאבלות,
* אורבך - מסעדה.

לפני 1933 היה הבעלים של טחנת הקמח בפוגורצל-Pogorzelec ממוצא יהודי.<ref>Żabicki R., ''From the pages of the known and unknown history of Koźle'', Kędzierzyn-Koźle 2006, p. 53.</ref>

בשנות השלושים של המאה העשרים התגברו בקוז'לה פעולות החרם האנטי-יהודיים. כמו בכל גרמניה, ב-1 באפריל 1933 יום שבת, בוצע חרם אנטי-יהודי בפריסה ארצית. שיאה של האנטישמיות היו אירועי ליל הבדולח בין 9–10 בנובמבר 1938. יחידה מיוחדת של ה[[אס אס|אס הא]], כנראה מ-Strzelce Opolskie, הגיעה לקוז'לה באותה העת. אירועים אלו תוארו על ידי יוזף גרוגר, תושב קנדז'ירין-קוז'לה והיסטוריון <ref>Kapica T., ''The History of Jews from Kędzierzyn-Koźle'', "Nowa Trybuna Opolska"</ref>:
{{ציטוט| תוכן=גילינו כי חנויות בבעלות יהודית נשדדות ובית הכנסת נהרס. ראינו את הנזקים הראשונים בחנות השייכת לליפמן. חלונות הראווה, שיכולנו לעמוד מולם שעות ולהתפעל מהצעצועים, נשברו והסחורה נגנבה, נשדדה או נהרסה. אותה תמונה נראתה בחנות הטקסטיל ממול. המשמעות של מה שקרה הייתה, סוף תקופה שתושבי קוז'לה לא יכלו לעצור.|מקור=|מירכאות=כן}}

== בתי הכנסת ==
ביוני 1796 קנו מנהיגי הקהילה: מאיר וולנטין פרידלנדר, יצחק איצינגר וסימון יעקב קאופמן מבנה, מיורשיו של ברוך שטיינפידשן, שהיה בית התפילה הראשון בקוז'לה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.k-k.pl/dokumenty/kozielskie.html|כותרת=kozielskie świątynie|אתר=www.k-k.pl|תאריך_וידוא=2021-06-03}}</ref> במאה ה-19 לאור התרחבות הקהילה, הנהלת הקהילה קבלה החלטה ב־20 באוגוסט 1820 למצא מקום מרווח יותר. ב־21 במרץ 1825, נרכש מבנה בן שתי קומות מהרוקח שליבה-Schliwa ברחוב סיינקייביצה-Sienkiewicza (בעבר רחוב סלודובה 28-Słodowa), במבנה זה הוקם בית כנסת השני של הקהילה, בקומת השנייה. הירש לובל סילברפלד <ref>Augustin Weltzel: Geschichte der Stadt, Herrschaft und Festung Cosel, p.307</ref> היה הגבאי<ref name=":2">Community history. In: ''POLIN Museum of the History of Polish Jews'' sztetl.org.pl.</ref>. בית כנסת זה שרת את הקהילה במשך יותר מ־50 שנה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://sztetl.org.pl/pl/miejscowosci/k/78-kedzierzyn-kozle/99-historia-spolecznosci/137455-historia-spolecznosci#footnoteref4_eooegx3|כותרת=Historia społeczności {{!}} Wirtualny Sztetl|אתר=sztetl.org.pl|תאריך_וידוא=2021-06-05}}</ref> בשל הגידול המהיר הנוסף של האוכלוסייה היהודית בקוז'לה, בית הכנסת החדש החל להיות קטן מכדי להכיל את כל המתפללים. לכן בספטמבר 1877{{הערה|שם=JOS|Josef Gröger: Churches, monasteries and chapels in the town and former stronghold Kozle: historical study. Heilbad Heiligenstadt: 2004. {{ISBN|3-935330-15-4}}. P. 92}} התקבלה החלטה נוספת לבנות בית כנסת חדש וגדול יותר<ref name=":2" />.<ref>Synagogue in Kędzierzyn-Koźle (24 Kwietnia Street). In: ''POLIN Museum of the History of Polish Jews''. sztetl.org.pl</ref>

בספטמבר 1877 נרכשה האדמה לבניית בית הכנסת החדש והגדול קוז'לה שברחוב קווינטניה 24-Kwietnia בכיכר רטיבורר ( השם המעודכן כיכר רסיבורסקי-Raciborski) בקוז'לה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://pl.mapy.cz/turisticka?vlastni-body&x=18.1499317&y=50.3320401&z=18&ut=Synagoga%20(nieistniejąca)&uc=9pgFBxZRQ6&ud=24%20Kwietnia%207|כותרת=Mapy.cz|אתר=Mapy.cz|תאריך_וידוא=2021-06-03}}</ref><ref>''POLIN Museum of the History of Polish Jews''</ref> עבודות ההכנה החלו ב־19 במאי 1882. ב־5 ביולי 1883 הונחה אבן הפינה<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://nto.pl/zydom-w-kozlu-latwo-nigdy-nie-bylo/ar/4644661|הכותב=Tomasz Kapica|כותרת=Żydom w Koźlu łatwo nigdy nie było|אתר=Nowa Trybuna Opolska|תאריך=2014-12-08|שפה=pl-PL|תאריך_וידוא=2021-06-04}}</ref>. עבודות הבנייה הוזמנו מהבנאי שוורצר.{{הערה|שם=JOS}} בית הכנסת נבנה בשנים 1877–1886, הודות לתרומות נדיבות. עלות בניית בית כנסת ובית הרב הסמוך נאמדה בכ - 52,000 מארקים<ref name=":3" />. מצידו הימני של בית הכנסת הייתה חלקת בית קברות קטנה שברוב הזמן הייתה סגורה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://explorator.com.pl/kozielska-synagoga/|הכותב=Arkadiusz Kałużyński|כותרת=Kozielska Synagoga – Explorator|תאריך_וידוא=2021-06-04}}</ref> בית כנסת הגדול והחדש נחנך ב־10 בספטמבר 1886 על ידי האורח המכובד, הרב דוקטור פרדיננד רוזנטל הרב של [[קהילת יהודי ביטום (בויטן)|קהילת יהודי ביטום]] <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jewishencyclopedia.com/articles/12865-rosenthal-ferdinand|כותרת=ROSENTHAL, FERDINAND - JewishEncyclopedia.com|אתר=www.jewishencyclopedia.com|תאריך_וידוא=2021-06-04}}</ref> והרב ארנולד קרוליק <ref>Augustin Weltzel: Geschichte der Stadt, Herrschaft und Festung Cosel. Berlin: 1866. p. 543</ref> שהיה רבה של קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה. בית הכנסת היה שייך ליהודי הזרם הרפורמי.<ref>Borkowski M., Kirmiel A., Włodarczyk T., ''In the footsteps of Jews: Lower Silesia, Opole region, Ziemia Lubuska'', Warsaw 2008, p. 119.</ref>

אוגוסטין ולטזל תיאר את הטקס כך <ref>Josef Gröger: Churches, monasteries and chapels in the town and former stronghold Kozle: historical study. Heilbad Heiligenstadt: 2004. {{ISBN|3-935330-15-4}}. P. 93</ref>:
{{ציטוט| תוכן=
Ze starej synagogi, gdzie urzędnik kulturalny, nauczyciel Krolik, pożegnał się w ciepłych słowach, pochód ruszył przez Rynek i dalej ulicą Raciborską w kierunku nowego gmachu. Na czele kroczyła młodzież szkolna, za nimi urzędnicy kulturalni ze zwojami Tory i zespół muzyczny, do którego dołączyli członkowie gminy i goście honorowi. Uroczystości uświetnił występ chóru z Gliwic. Drzwi zostały otwarte przez starostę powiatowego, a bytomski rabin dr Ferdinand Rosenthal wygłosił przemowę, która została także wydrukowana. Poczęstunek został przygotowany na godzinę piątą w Domu Niemieckim. Okrągłe kopuły synagogi sprawiają, że z zewnątrz prezentuje się ona wspaniale. Równie imponująco przedstawia się jej wnętrze, zwłaszcza wieczorną porą, gdy włączone jest jasne oświetlenie gazowe.
|אנגלית=כן|מקור=|מירכאות=כן}}

תרגום מפולנית:

"חנוכת בית הכנסת החדש.

בבית הכנסת הישן, נפרד לשלום הרב והמורה קרוליק במילים חמות, התהלוכה עברה דרך כיכר השוק ובהמשך רחוב Raciborska לכיוון הבניין החדש. בראשם עמדו תלמידי בית הספר, אחריהם מכובדי הקהילה עם ספרי התורה ולהקת המוזיקה אליהם הצטרפו יתר חברי הקהילה ואורחי הכבוד. בטקס הועלה מופע של מקהלת יהודי גליביצה. את הדלת בית הכנסת החדש פתח ראש העיר והרב של ביטום, ד"ר פרדיננד רוזנטל, נשא נאום. את המטעמים הגישו בשעה חמש בבית הגרמני. הכיפות המעגליות של בית הכנסת גורמו לו להראות נהדר מבחוץ. הפנים של בית הכנסת היה מרשים באותה מידה, במיוחד בשעות הערב כאשר תאורת הגז הבהירה דלקה".

התפילות נערכו בדרך כלל ביום שישי בשעה 16:00 בערב ובשבת בשעה 9:30 בבוקר.<ref name=":3"/>

=== מבנה בית הכנסת ===

בית הכנסת נבנה מלבנים בתוכנית מלבנית בסגנון אדריכלי [[אדריכלות רומנסקית|נאו-רומנסקי]]. הוא נחשב לאחד הבניינים המיוחדים והמקוריים ביותר בעיר. הרכיב המיוחד של הבניין הוא המגדל המתומן שמעליו כיפת נחושת גדולה שהסתיימה במגן דוד זהוב. על כל אחד משמונת קירותיו היו חלונות מסוגננים וחצי עגולים. בכניסה לבית הכנסת, שער משולש שבקוקודו העליון שני לוחות הברית עם כתובת מוזהבת בעברית <ref>Weltzel A., ''Geschichte der Stadt, Herrschaft und ehemaligen Festung Kosel'', 1888, Berlin 1995, p. 543.</ref>:

{{ציטוט| תוכן=זֶה־הַשַּׁ֥עַר לַיהֹוָ֑ה צַ֝דִּיקִ֗ים יָבֹ֥אוּ בֽוֹ |מקור= {{תנ"ך|תהילים|קיח|כ}}|מירכאות=כן}}

ב־9 בנובמבר 1938 במהלך [[ליל הבדולח]], הרסו מיליציות ה[[אס אס|אס הא]]-Sturmabteilung את בית הכנסת באמצעות השלכת רימונים לתוך האולם, דבר שגרם לשריפה <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://sztetl.org.pl/pl/miejscowosci/k/78-kedzierzyn-kozle/99-historia-spolecznosci/137455-historia-spolecznosci|כותרת=Historia społeczności {{!}} Wirtualny Sztetl|אתר=sztetl.org.pl|תאריך_וידוא=2021-06-04}}</ref> ולהריסת המבנה.

בתום [[מלחמת העולם השנייה]], בשנות השישים של המאה העשרים הוקמו באתר בו עמד בית הכנסת מרפאה אזורית (בית חולים) לילדים ובית אבות<ref name=":4">Żabicki R., ''From the pages of the known and unknown history of Koźle'', Kędzierzyn-Koźle 2006, p. 50.</ref>.

===הנצחת בית הכנסת והקהילה היהודית===
[[קובץ:Kędzierzyn-Koźle-1.jpg|ממוזער|שמאל|250 פיקסלים|הסרת הלוט מלוח הזיכרון בתאריך 12 בנובמבר 2019, באתר בו עמד בעבר בית הכנסת{{תמונה להחלפה}}]]
[[קובץ:Kędzierzyn-Koźle-2.jpg|ממוזער|שמאל|250 פיקסלים|הנחת זרים לאחר הסרת הלוט{{תמונה להחלפה}}]]
בסוף ינואר 2007 הצטרפה קבוצת בתי הספר של [[אמנסטי אינטרנשיונל]], לפרויקט בשם "בואו נחזיר את הזיכרון", שבוצע בחסות הקרן לשימור המורשת היהודית בפולין. המטרה העיקרית של הפרויקט הייתה לחפש עקבות של הקהילה היהודית בסביבת קנדז'ז'ין-קוז'לה וללמוד על התרבות היהודית ולהציג אותה לתלמידים ולקהל הרחב.

במהלך הפרויקט קבוצת הצעירים שהשתתפה בו ביקרה במוזיאון של אגודת הקרקעות "צומת" בקוז'לה, באתר בו עמד בית הכנסת של קוז'לה, והשתתפה בסדנאות מחול יהודיות ברובע [[קז'ימייז']] שב[[קרקוב]] וכו'.

ב-4 באפריל 2007 נפתחה באולם הכינוסים של בית הספר התיכון הראשון 'סיינקייביץ' בקנדז'ז'ין-קוז'לה תערוכה המוקדשת להיסטוריה והתרבות היהודים. התערוכה נמשכה עד 19 באפריל, ואז הועמדה לרשות הציבור במטה אגודת הקרקעות בקוז'לה. במקביל הופקו בורשורים ותיקית מאמרים שכותרתם "בואו נחזיר את הזיכרון".

ב-12 בנובמבר 2019, הודות למאמציהם של עמותת [[בלכהמר]]-1944 (Blechhammer-1944) ובני הנוער ממועדון בית הספר "אמנסטי אינטרנשיונל" שבבית הספר התיכון המקומי מספר 1, באתר בו עמד בית הכנסת, הוסר הלוט מלוח זיכרון מזכוכית, הכתוב בארבע שפות. הלוח מציין שבמקום עמד בית הכנסת של יהודי העיר. בטקס הסרת הלוט מלוח הזיכרון{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1N6nsvcnezObOHMrXltjRcDwTwW8tKl5v/view?usp=sharing RESOLUTION NO. XIII / 142/19 OF THE COUNCIL OF THE CITY OF KĘDZIERZYN-KOŹLE of September 26, 2019 on the erection of a monument commemorating the Jewish community of Koźle. '''(PDF) (בפולנית)''' ]}} אדוארד הדוך מאגודת בלכהמר-1944 תיאר את הטרגדיה של קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה ובית הכנסת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kk24.pl/w-kozlu-upamietniono-przedwojennych-zydowskich-mieszkancow-oraz-spalona-synagoge/|הכותב=kk24|כותרת=W Koźlu upamiętniono przedwojennych żydowskich mieszkańców oraz spaloną synagogę. ZDJĘCIA|אתר=KK24.pl Serwis informacyjny Kędzierzyna-Koźla. Portal Kędzierzyn-Koźle. Wiadomości, zdjęcia, filmy|תאריך=2019-11-12|שפה=pl-PL|תאריך_וידוא=2021-06-04}}</ref> הוא הוסיף שלאחר קבלת האישורים המתאימים לוח הזיכרון יוחלף באנדרטה מבטון.

הכיתוב בעברית הרשום על גבי לוח הזיכרון הוא:

{{ציטוט| תוכן=
לזכר היהודים שחיו בקולז'ה ונרצחו בזמן השואה.

בסמוך למקום זה עמד בית הכנסת

אשר נשרף על ידי הגרמנים

הנאצים בליל הבדולח בשנת 1938.

|מקור=|מירכאות=כן}}

אדוארד הדוך מאגודת בלכהמר - 1944, הודיע בטקס שלאחר קבלת האישורים הדרושים, תוקם אנדרטה מבטון במקום לוח הזיכרון הזמני העשוי מזכוכית.

בטקס חשיפת לוח הזיכרון השתתפות: מושל המחוז מלגורצאטה טודאג', סגן ראש עיריית קנדז'ז'ין-קוז'לה וויצ'יץ יג'ילו, נשיא מועצת העיר אירניאוש ווישניבסקי, מנהלת הספרייה הציבורית העירונית איזבלה מיגוץ, רב הקהילה היהודית מוורוצלב דייוויד בסוק, נוער מבית הספר התיכון מספר 1 ותושבים מן השורה בקנדז'ז'ין-קוז'לה.

== בית הקברות ==
{{מפה דינמית | אורך= 18.151|רוחב=50.318|זום=12 |טקסט=המיקום המדויק של שרידי בית הקברות היהודי העתיק |יישור=left }}

בית הקברות היהודי בקנדז'ז'ין-קוז'לה הוקם בנובמבר 1814 בכפר הסמוך בשם דנבובה-Dębowa (השם המעודכן, רחוב ריביבורסקה-Raciborska). מוקדם יותר קברו יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה את מתיהם, בבית העלמין של קהילת יהודי צילץ שבצילץ.<ref>M. Borkowski, A. Kirmiel, T. Włodarczyk, ''In the footsteps of Jews: Lower Silesia, Opole region, Ziemia Lubuska'', Warsaw 2008, p. 119.</ref>

בשנת 1822 הוקם בית לוויות בבית העלמין ובשנת 1864 הוגדל שטח בית העלמין.<ref>R. Żabicki, ''From the pages of the known and unknown history of the city of Koźle'', Kędzierzyn-Koźle 2006, p. 50.</ref> בשנת 1875 נבנתה הבאר.

בשנת 1933 סגרו הנאצים את בית העלמין, שהפך בשנת 1939 לנחלת האגודה היהודית בגרמניה (Reichsvereinigung der Juden ), ובמהלך מלחמת העולם השנייה בשנת 1943 בית הקברות נשלט על ידי ה[[גסטפו]] (Geheime Staatspolizei, המשטרה החשאית במדינה), שאנשיו הרסו את בית העלמין.

לאחר מלחמת העולם השנייה, ב־10 במרץ 1948, קיבלה הוועדה היהודית הפרובינציאלית, מהמועצת הפרובינציה צו לנקות את בית העלמין בקוז'לה ולהסיר ממנו כתובות גרמניות (כולל מצבות).

על פי הדוח של חוקר ההיסטוריה של אזור קוז'לה רומואלד סביקי,<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://muzeumkozle.pl/romuald-zabicki/|כותרת=Romuald Żabicki : Muzeum Ziemi Kozielskiej|אתר=muzeumkozle.pl|תאריך_וידוא=2021-06-04}}</ref> בשנת 1950 היו בבית הקברות מצבות גרניט שחור וגם משיש עם כתובות זהב,<ref>R. Żabicki, ''From the pages of the known and unknown history of Koźle'', Kędzierzyn-Koźle 2006, p. 52.</ref> נראה שכל המצבות נגנבו על ידי תושבי הכפרים הסמוכים.

בשנת 1980, רשויות העיר ניסו לסדר את בית העלמין שהיה מגודר. עם זאת, המיקום המבודד הקל על גניבת אלמנטים של הגדר ועל הרס נוסף של בית העלמין.

על שטח של 2.8 דונם השתמרו שברי 5 מצבות עם כיתובים בעברית ובגרמנית. נמצאו גם בסיסי מצוות פגומות. נראה שהמצבות נגנבו באופן שיטתי. אין מידע על קברי אחים בבית הקברות.

האזור מכוסה לחלוטין ביער וסבך צפוף. אין גדר כלשהי ואין שילוט או לוח זיכרון המציין שבמקום זה ממוקם בית קברות יהודי. הכניסה לבית הקברות היא מהיער. בית הקברות מבוקר באופן ספורדי. ונדליזם וצמחייה פראית מהווים איום חמור לקיומו.

==ראו גם==
* [[קהילת יהודי גליביצה]]
* [[קהילת יהודי ביטום (בויטן)|קהילת יהודי ביטום]]
* [[ליל הבדולח]]
* [[שואת יהודי פולין]]
* [[יהדות פולין]]

==לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr">
* Monograph of the City of Kędzierzyn-Koźle, edited by E. Nycz, S. Senft, Opole 2001.
* Ziemia Kozielska, edited by S. Popiołek, Koźle 1963.
* Borkowski M., Kirmiel A., Włodarczyk T., In the footsteps of Jews: Lower Silesia, Opole region, Ziemia Lubuska, Warsaw 2008.
* Cosel, Encyclopedia of Jewish Life Before & During Holocaust, ed. Sh. Spector, G. Wigoder, New York 2001, pp.&nbsp;273–274.
* Jonca K., Senf S., Under the rule of Prussia and the German Reich, Monograph of the city of Kędzierzyn-Koźle, Opole 2001, p.&nbsp;85.
* Jonca K., Outline of the social and economic history of Koźle and its surroundings until 1939, Ziemia Kozielska, Koźle 1963, p.&nbsp;45.
* Kisielewicz D., Nazi labor camps at the chemical plants in Kędzierzyn and Blachownia Śląska during World War II, "Szkice kędzierzyńsko-kozielskie" 1985, vol. 1.
* Monograph of the town of Kędzierzyn-Koźle, Opole 2001.
* Popiołek S. (ed.), Ziemia Kozielska, Koźle 1963.
* Probe H., Stadt und Landkreis Cosel in alten Ansichten, Huttenberg-Rechtenbach 1990.
* Rosenthal F., The oldest Jewish settlements in Silesia, "Bulletin of the Jewish Historical Institute" 1960, No. 34.
*Świerkosz K., Jews in Nazi camps in Opole Silesia during World War II, 45th anniversary of the Warsaw Ghetto Uprising (1943 - 1988). M ateriały session with popular science, Opole in 1988.
*Świtliński K., Wawialny G., Żydzi raciborscy, Naszraciborz.pl [online] https://www.naszraciborz.pl/site/art/5/14/83.html* [access: 17/04/2020].
* Triest F., Topographisches Handbuch von Oberschlesien, vol. 2, Breslau 1865, pp.&nbsp;892–893.
*Walerjański D., From the history of Jews in Upper Silesia until 1812, "Orbis Interior. Pismo Muzealno-Humanycznej "2005, vol. 5.
* Weltzel A., Geschichte der Stadt, Herrschaft und ehemaligen Festung Kosel, BMW 1888.
* Żabicki R., From the pages of the known and unknown history of the city of Koźle, Kędzierzyn-Koźle 2006.

</div>

==קישורים חיצוניים==
* {{יוטיוב|ROWBUpKrWdw|שם=שרידי בית הקברות של קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה |אורך=2:35}}
* [https://www.google.com/maps/@50.3321238,18.1493155,3a,25.7y,92.54h,95.33t/data=!3m7!1e1!3m5!1sx0t_FEope8WJ9GWYygNp-w!2e0!6shttps:%2F%2Fstreetviewpixels-pa.googleapis.com%2Fv1%2Fthumbnail%3Fpanoid%3Dx0t_FEope8WJ9GWYygNp-w%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D294.8554%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656?hl=iw המרפאה האזורית שהוקמה במקום בו עמד בית הכנסת כפי שצולם על ידי Google Street View באוגוסט 2017 ]
* [https://iajgscemetery.org/eastern-europe/poland/kedzierzyn-kozle-opolskie קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה, באתר הבינלאומי לשימור בתי הקברות יהודים] {{אנגלית}}
* [https://sztetl.org.pl/pl/miejscowosci/k/78-kedzierzyn-kozle/99-historia-spolecznosci/137455-historia-spolecznosci קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה באתר השטאטל הווירטואלי] {{פולנית}}
* [https://kk24.pl/w-kozlu-upamietniono-przedwojennych-zydowskich-mieszkancow-oraz-spalona-synagoge/ טקס הסרת הלוט מלוח הזיכרון לזכר קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה ובית הכנסת שנספו בשואה. לוח הזיכרון מוצב במקום בו עמד בית הכנסת הגדול בקוז'לה באתר החדשות של קנדז'ז'ין-קוז'לה kk24.pl] {{פולנית}}
* [http://opole.fotopolska.eu/foto/566/566448.jpg צילום בית הכנסת באתר opole.fotopolska]
* [https://polandsite.proboards.com/thread/3964/non-existent-great-synagogues-poland?page=2 בתי הכנסת הגדולים שלא קיימים יותר בפולין] {{שפת קישור|פולנית|אנגלית}}
* [https://www.xn--jdische-gemeinden-22b.de/index.php/gemeinden/c-d/90-cosel-oberschlesien קהילת יהודי קנדז'ז'ין-קוז'לה באתר ההיסטוריה של הקהילות היהודיות באזורים דוברי הגרמנית] {{גרמנית}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{מיון רגיל:קנדז'ז'ין-קוז'לה}}
[[קטגוריה:קהילות יהודיות בפולין]]
[[קטגוריה:קהילות יהודיות בגרמניה]]
[[קטגוריה:אופולה (פרובינציה)]]