הצגת המקור של הדף "תבנית:הידעת? 207"

<noinclude>
{{ניווט תאריכים
| פרויקט = [[ויקיפדיה:הידעת?|הידעת?]]
| הפניה = עברות
| הקודם= תבנית:הידעת? 206
| הבא= תבנית:הידעת? 208
}}
[[קטגוריה:תבניות הידעת?|207]]
[[קטגוריה:תבניות הידעת? - ספרות]]
[[קטגוריה:תבניות הידעת? - עברית]]
</noinclude>
[[קובץ:H Hoffmann Struwwel 03.jpg|120px|לא ממוסגר|שמאל|[[יהושע הפרוע]] או יפתח המלוכלך, הלא הוא Der Struwwelpeter (פטר הפרוע)]]
בתקופת [[תחיית הלשון העברית]] [[תרגום|מתרגמי]] [[ספרות]] עבריים רבים לא הסתפקו רק בתרגום תוכנן של יצירות. הם גם [[עברות|עברתו]] את שמות [[גיבור (ספרות ואמנות)|גיבוריהן]]. חלקם נתנו ל[[דמות|דמויות]] שמות [[עברית|עבריים]] עם צליל דומה לזה שבשפת המקור. למשל, בתרגומו של [[יצחק סלקינסון]] ל[[מחזה]]ו של [[ויליאם שייקספיר|שייקספיר]] [[רומיאו ויוליה]], כל הדמויות זכו לשמות עבריים [[עברית מקראית|מקראיים]], ושתי הדמויות הראשיות קיבלו ב"תרגום צלילי" את השמות רם ויעל. גם עליזה, הלא היא אליס, מ[[הרפתקאות אליס בארץ הפלאות]], קיבלה את שמה ב"תרגום צלילי". אחרים שמרו רק על [[חריזה]] שהייתה קיימת במקור בין שמותיהם של שתי דמויות. לדוגמה, הנזל וגרטל של [[האחים גרים]], קיבלו את השמות [[עמי ותמי]]. שיטת העברות השלישית הייתה שמירה על משמעות השמות. כך לוטכן, גיבורת הספר "Das doppelte Lottchen", [[אורה הכפולה]], קיבלה את שמה העברי, אורה (ב[[גרמנית]]: לוט - אור, כן - [[מוספית]] [[צורת הקטנה|הקטנה]]). עברות השמות לא נעצר בספרות, ובשנת [[1936]], עם המלכתו של [[המלך ג'ורג' השישי]], כתבה [[עיריית תל אביב-יפו]] איגרת ברכה "אל כבוד הוד-מלכותם המלך ג'ורג' השישי והמלכה אלישבע", הלא היא [[אליזבת, המלכה האם]]