מיזוג חברות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־22:09, 11 במרץ 2024

ערך זה עוסק במיזוג בין תאגידים, שלאחריו אחד מהם חדל מלהתקיים. אם התכוונתם לתחום הרחב יותר של שינויי מבנה ושליטה תאגידיים, ראו מיזוגים ורכישות.

מיזוג חברות מוגדר בישראל כ"העברה של כלל הנכסים והחיובים, לרבות חיובים מותנים, עתידיים, ידועים ובלתי ידועים, של חברת יעד לחברה קולטת, אשר כתוצאה ממנה מתחסלת חברת היעד".^[1] אם כן, פעולת מיזוג, בצורתה הפשוטה ביותר, מערבת שתי חברות: אחת הממשיכה להתקיים (החברה הקולטת) ואחרת הנקלטת בחברה הראשונה ומפסיקה להתקיים (חברת היעד). לאחר המיזוג, חברת היעד מחוסלת במרשמי רשם החברות^[2] והמיזוג מתועד במרשם המתנהל לגבי החברה הקולטת.^[3]

מבחינה כלכלית ועסקית, חברות מתמזגות כדי ליהנות מהיתרונות והרווחים העתידיים שעשויים לנבוע, לדעתן, מאיחוד הפעילות והמבנה התאגידי שלהן. החברה הקולטת סבורה שחברת היעד אוחזת בנכסים שיפיקו רווח בעתיד. כן סבורים, שאותם נכסים יתפתחו ויניבו תשואה כלכלית רבה יותר דווקא במסגרת החברה הקולטת. דוגמה לכך היא חברת תרופות בינלאומית גדולה, הממזגת לתוכה חברה מקומית קטנה שפיתחה תרופה חדשנית למחלה מסוימת. החברה הקולטת (הבינלאומית) סבורה שנכסי חברת היעד (בעיקר הקניין הרוחני שלה, כגון הפטנט על התרופה החדשה) יוכלו לייצר רווחים. בו בזמן, אנשי חברת היעד זקוקים ל"מטריה" של חברה גדולה ומבוססת כדי לקבל גישה להון נוסף (שיאפשר את המשך הפיתוח) ולמנגנון הפצה הפועל ברחבי העולם. במקרה כזה, עשוי להיות כדאי לשתי החברות להתמזג. מידת הנטייה לאשר את המיזוג תהיה תלויה גם בגובה התשלום שמוכנה החברה הקולטת להעביר לבעלי המניות הנוכחיים של חברת היעד (מיזוג משול לרכישת 100% מהמניות של חברת היעד). שתי תמורות המיזוג הנפוצות הן מזומן ומניות (או ניירות ערך אחרים) של החברה הקולטת או חברה שלישית.

מיזוג שונה מרכישה. במקרה של רכישת חברה, החברה הנרכשת מוסיפה להתקיים ולא מתחסלת. כיום, מיזוגים פחות נפוצים מרכישות. זאת, בעיקר עקב היתרונות הנובעים מהמשך קיום האישיות המשפטית של החברה הנרכשת. בישראל, בחברות גדולות (בפרט חברות ציבוריות), מיזוגים של ממש נדירים למדי ומרבית הפעולות המדווחות כ"מיזוג" אינן מיזוג אמיתי, אלא מיזוג משולש הופכי, שהוא למעשה סוג של רכישה.

הליך המיזוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל תוצאותיו הדרמטיות של המיזוג, המשפיעות על קהלים שונים (החברות המתמזגות עצמן, בעלי מניותיהן ונושיהן), מיזוג דורש שורה של אישורים. אלו צריכים להינתן על ידי הגופים המושלים בחברות המתמזגות: הדירקטוריון והאסיפה הכללית.

השלב הראשון בדרך למיזוג הוא אישור של כל אחד מהדירקטוריונים של החברות המתמזגות. אסור לדירקטוריון לאשר מיזוג אם הוא סבור שבעקבותיו, החברה הקולטת לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה לנושים.^[4] לאחר שכל דירקטוריון אישר בנפרד את המיזוג, שניהם יחד מנסחים וחותמים על הצעת מיזוג.^[5] מסמך זה עומד בבסיסו של הליך המיזוג. בהצעת המיזוג מפורטות, בין השאר, תמורות המיזוג – מה יקבלו בעלי המניות הנוכחיים בחברת היעד.

השלב הבא הוא הבאת הצעת המיזוג לאישורן של האסיפות הכלליות, בכל אחת מן החברות המתמזגות.^[6] עם זאת, החוק מוותר על הדרישה לכנס אספה כללית בחברת יעד הנמצאת בשליטתה המלאה של החברה הקולטת ושכל מניותיה בבעלות החברה הקולטת; לפיכך, חברה המחזיקה 100% ממניותיה של חברה אחרת יכולה למזג אותה לתוכה בקלות רבה יחסית.^[7] כמו כן, אין צורך לכנס אספה בחברה הקולטת, כאשר מתקיימים שלושה תנאים במצטבר: המיזוג אינו כרוך בשינוי התקנון של החברה הקולטת; החברה הקולטת אינה מקצה למעלה מ-20% מזכויות ההצבעה (קרי, המניות) שלה, ואף אדם לא יהפוך לבעל שליטה בה, במסגרת המיזוג; ועסקת המיזוג אינה סוג של עסקת בעלי עניין.^[8] אישור המיזוג בכל אחת מהאסיפות הכלליות צריך להתבצע ברוב רגיל, שהוא רוב פשוט מבין הנוכחים בהצבעה.^[9] מסיבה זו, פעמים רבות עדיף לחברה קולטת "לרכוש" חברה אחרת בדרך של מיזוג ולא בדרך של הצעת רכש, הדורשת היענות רחבה יותר. על הצעת מיזוג, לעומת זאת, מכריעים רק בעלי המניות המתעניינים בה מספיק כדי להגיע להצבעה, וברוב נמוך יותר.

לאחר 30 יום מקבלת ההחלטה (המאוחרת מבין השתיים) באספה הכללית, יבוצע המיזוג עצמו. הוא כולל את הפעולות המשפטיות הבאות: "כל הנכסים והחיובים של חברת היעד, לרבות חיובים מותנים, עתידיים, ידועים ובלתי ידועים, יועברו ויוקנו לחברה הקולטת" (זה לב-לבו של ההליך); יראו את החברה הקולטת כאילו הייתה חברת היעד בכל הליך משפטי; רשם החברות יעביר את פנקס השעבודים של חברת היעד לזה של החברה הקולטת; חברת היעד תחוסל ותימחק ממרשמי החברות; הרשם ימסור לחברה הקולטת תעודת מיזוג וירשום את דבר המיזוג במרשם לגבי החברה הקולטת.^[10]

כאשר חברה מתחסלת, מובן מאליו שגם הון המניות שלה חדל מלהתקיים. מבחינה מעשית, פירוש הדבר הוא שבעלי המניות מקבלים לידיהם (באופן אוטומטי, שלא כמו בהצעת רכש, בה הם מתבקשים לאשר באופן פעיל את מכירת מניותיהם) את תמורת המיזוג, בעוד המניות שהיו להם – נמחקות. החיובים הנובעים מניירות ערך אחרים של חברת היעד, כגון אג"ח, ימשיכו להתקיים ולעיתים גם להיסחר באופן ציבורי, אך ני"ע אלו או חלופיהם יהיו כעת חלק ממצבת ניירות הערך של החברה הקולטת.^[11]

לעיתים, מיזוג מעורר סוגיות של הגבלים עסקיים. חברה הפועלת בענף מסוים יכולה לשאוף למזג לתוכה חברה אחרת, המתחרה בה, רק כדי לבטל את האיום על מעמדה בשוק. חברות, המתכוונות להתמזג, עשויות ליפול בגדרם של תנאים מסוימים^[12] המחילים על המיזוג את דיני ההגבלים. במקרה כזה, קיים צעד מקדים לכל שלבי המיזוג שצוינו לעיל (עוד לפני הצעת המיזוג), והוא קבלת אישור מהממונה על ההגבלים העסקיים. החברות צריכות להמציא לממונה הודעת מיזוג.^[13] הממונה יאשר או ידחה את המיזוג, לפי השאלה האם הציבור או התחרות באותו ענף יפגעו.^[14] רק אם ניתן האישור, רשאיות החברות להתמזג.^[15] בית הדין להגבלים עסקיים רשאי להורות על פיצול חברה שהיא תוצאה של מיזוג בלתי-חוקי.^[16]

מיזוגים מורכבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזוג משולש הופכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמים רבות, חברה מעוניינת לרכוש חברת מטרה, מבלי שזו האחרונה תתחסל. הדרך הרגילה לביצוע המהלך היא רכישה פשוטה של המניות (כאשר חברת המטרה היא פרטית), או הצעת רכש מלאה (כאשר חברת המטרה היא ציבורית). אולם, הצעות רכש מחייבות אחוזי היענות גבוהים מצד בעלי המניות הנוכחיים של החברה הנרכשת – נדרשים 95% כדי לאפשר רכישה מלאה.^[17] מיזוג, לעומת זאת, דורש רוב פשוט. לכן, פותח מנגנון, העושה שימוש בכלי המיזוג כדי לבצע רכישה: המיזוג המשולש ההופכי (reverse triangular merger).

במיזוג כזה פועלות שלוש חברות: חברה רוכשת (שאינה מהווה חברה קולטת או יעד); חברה נרכשת (החברה הקולטת) וחברת יעד. המיזוג נעשה במספר צעדים. ראשית, החברה הרוכשת מקימה חברה-בת. זו מוקמת רק לצורך המיזוג, והיא מהווה את חברת היעד. שנית, החברה הנרכשת ממזגת לתוכה את חברת היעד; בתור תמורת המיזוג, בעלת המניות הנוכחית של חברת היעד – שהיא החברה הרוכשת – מקבלת מניות של החברה הנרכשת. שלישית, חברת היעד מתחסלת, והחברה הרוכשת נותרת עם המניות של החברה הנרכשת. התוצאה הסופית זהה לזו שהייתה מתקבלת ברכישה.^[18]

מיזוג משולש הופכי מעורר בעייתיות מסוימת: מנגנון הצעת הרכש (אותו המיזוג עוקף) עוצב כדי להגן על בעלי המניות בחברה הנרכשת, מפני רכישת חלקם במחיר נמוך מדי. לכן, נדרש שהחוק יספק לפחות הגנה דומה לבעלי המניות בחברה הקולטת במיזוג משולש הופכי (החברה הנרכשת). החוק אכן מספק הגנה מסוימת, בדמות הקביעה שבית המשפט יאשר מיזוג הסכמי (במקרה בו זה הגיע לבית המשפט) רק אם שוכנע שהתמורה לבעלי המניות היא הוגנת וסבירה.^[19] למרות ההכרה בבעיית עקיפת הצעת הרכש, בית המשפט בישראל אישר רכישת חברה על דרך של מיזוג משולש הופכי וקבע כי אין בכך סתירה להוראות חוק החברות ולכוונתו.^[20] נותר עדיין צורך לקבוע הגנות ראויות לבעלי מניות החברה הנרכשת במיזוג מעין זה.^[21]

מיזוג לפי סעיף 350 לחוק החברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברה יכולה לסיים את חייה (חיסול) בשתי דרכים: במיזוג או בפירוק. כשם שפירוק יכול להתבצע בידי בית המשפט או מרצון, הרי שבדומה לכך, מיזוג, אף שלרוב הוא נעשה בצורה הסכמית, ניתן לביצוע בהוראת בית המשפט. זה הוא המיזוג הנובע מ"הסדר בין חברה לבין [...] בעלי מניותיה" לפי סעיף 350 לחוק החברות. תוצאותיו של מיזוג כזה קבועות בסעיף 351 לחוק החברות:

351. שינוי מבנה ומיזוג
(א) הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור פשרה או הסדר כאמור בסעיף 350, והוכח לבית המשפט שהפשרה או ההסדר הוצעו לשם תוכנית בדבר שינוי מבנה של חברה או מיזוגן של חברות, ושלפי התוכנית יש להעביר מפעל או נכסים של אחת החברות (בפרק זה – החברה המעבירה) לחברה אחרת (בפרק זה – החברה הנעברת), רשאי בית המשפט, בצו המאשר את הבקשה או בצו שניתן לאחר מכן, להורות בדבר –

(1) העברת המפעל, הנכסים או החיובים כולם או מקצתם של החברה המעבירה לחברה הנעברת;

(2) הקצאה של מניות, איגרות חוב, פוליסות או טובות הנאה דומות אחרות שבחברה הנעברת, אשר היא חייבת להקצותן לאדם על פי ההסדר או הפשרה;

(3) המשך מטעם החברה הנעברת או נגדה של הליך משפטי התלוי ועומד מטעם החברה המעבירה או נגדה;

(4) חיסול החברה המעבירה ללא פירוק;

(5) הסעד לאנשים המתנגדים לפשרה או להסדר בתוך הזמן ובדרך שיורה בית המשפט;

(6) כל עניין שבשגרה הדרוש כדי להבטיח ששינוי המבנה או המיזוג יבוצע בשלמות וביעילות.

(ב) ניתן צו כאמור להעברת נכסים או חיובים, יועברו הנכסים מכוח הצו ויוקנו לחברה הנעברת, וישוחררו, אם הורה על כך הצו, מכל שעבוד שפקע תוקפו מכוח הפשרה או ההסדר, ואילו החיובים יועברו לחברה הנעברת ויהיו לחיוביה שלה.
(ג) ניתן צו לפי סעיף זה, תעביר כל חברה שעליה חל הצו העתק מאושר שלו לרשם בתוך שבעה ימים מיום שניתן; חברה שהפרה הוראה זו, דינה ודין כל נושא משרה בה שאישר או התיר את ההפרה, קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

מיזוג כזה עושה שימוש בהליכים של פשרה או הסדר, הקבועים בסעיף 350 לחוק החברות. אלו מיועדים הן לחברות הנמצאות במצבי חדלות פרעון והן לחברות אחרות, המבקשות לבצע שינוי במערך זכויותיהן וחיוביהן כלפי נושיהן או בעלי מניותיהן, כאשר אותו שינוי מצריך שיינתן לו אישור בית המשפט, בעיקר בשל אלמנט הכפייה המעורב בו (האפשרות לגרום לכך שגם בעלי מניות שאינם מסכימים למיזוג יהיו כפופים לו). אותו אלמנט כפייה נמצא גם במיזוג הסכמי רגיל לפי סעיפים 314–327 לחוק החברות, אלא שבכל זאת קיימים מקרים בהם מיזוג כאמור אינו ההליך המתאים ונדרשת מעורבותו של בית המשפט. סעיף 351 מיועד להסדיר את התוצאות של מיזוג חברה לפי סעיף 350, כך שיהיו זהות לאלו המתקבלות במיזוג רגיל (כל נכסי וחיובי החברה המעבירה עוברים לחברה הנעברת והראשונה מתחסלת).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ סעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999
^ סעיף 323(4) לחוק החברות
^ סעיף 323(5) לחוק החברות
^ סעיף 315 לחוק החברות
^ סעיף 316 לחוק החברות
^ סעיף 320(א) לחוק החברות
^ סעיף 320(א1)(1) לחוק החברות
^ סעיף 320(א1)(2) לחוק החברות
^ סעיף 85 לחוק החברות
^ סעיף 323 לחוק החברות
^ החלפת ניירות ערך של חברת יעד, שנסחרו בבורסה, בניירות ערך של חברה קולטת נעשתה, לדוגמה, במסגרת המיזוג של לאומי חברה למימון בע"מ (חברת היעד) לתוך בנק לאומי לישראל בע"מ (החברה הקולטת). חברת היעד הייתה תאגיד מדווח (חברת איגרות חוב) אשר תשע סדרות אג"ח שלו נסחרו בבורסה. עם חיסול חברת היעד, האג"ח שהנפיקה חדלו מלהתקיים. לאחר המיזוג, התחילו להיסחר בבורסה חלופיהם של ניירות ערך אלו, בדמות תשע סדרות אג"ח חדשות, בעלות תנאים זהים לאלו של הסדרות המוחלפות. ניירות הערך החדשים נמנים עם מצבת ניירות הערך של החברה הקולטת. יצירתם של ניירות ערך אלו לא היוותה "הנפקה" אלא רק החלפה של ניירות ערך קיימים, בעקבות שינוי זהות התאגיד המנפיק. ראו דיווחים לבורסה מיום 02.11.2014, מיום 31.12.2014 ומיום 04.01.2015.
^ סעיף 17 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (להלן: חוק התחרות הכלכלית)
^ סעיף 20 לחוק התחרות הכלכלית
^ סעיף 21(א) לחוק התחרות הכלכלית
^ סעיף 19 לחוק התחרות הכלכלית
^ סעיף 25 לחוק התחרות הכלכלית
^ סעיף 337 לחוק החברות
^ אפרת נוימן, כל מה שצריך לדעת על מיזוג הפוך, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2006
^ סעיף 321(ב) לחוק החברות
^ ה"פ 786/07 (מחוזי ת"א) נפתלי שני נ' מלם מערכות בע"מ (לא פורסם, 21.10.2007).
^ פרופ' עומרי ידלין וד"ר שרון חנס, ‏חופש המיזוג, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2007

[1] סעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999

[2] סעיף 323(4) לחוק החברות

[3] סעיף 323(5) לחוק החברות

[4] סעיף 315 לחוק החברות

[5] סעיף 316 לחוק החברות

[6] סעיף 320(א) לחוק החברות

[7] סעיף 320(א1)(1) לחוק החברות

[8] סעיף 320(א1)(2) לחוק החברות

[9] סעיף 85 לחוק החברות

[10] סעיף 323 לחוק החברות

[11] החלפת ניירות ערך של חברת יעד, שנסחרו בבורסה, בניירות ערך של חברה קולטת נעשתה, לדוגמה, במסגרת המיזוג של לאומי חברה למימון בע"מ (חברת היעד) לתוך בנק לאומי לישראל בע"מ (החברה הקולטת). חברת היעד הייתה תאגיד מדווח (חברת איגרות חוב) אשר תשע סדרות אג"ח שלו נסחרו בבורסה. עם חיסול חברת היעד, האג"ח שהנפיקה חדלו מלהתקיים. לאחר המיזוג, התחילו להיסחר בבורסה חלופיהם של ניירות ערך אלו, בדמות תשע סדרות אג"ח חדשות, בעלות תנאים זהים לאלו של הסדרות המוחלפות. ניירות הערך החדשים נמנים עם מצבת ניירות הערך של החברה הקולטת. יצירתם של ניירות ערך אלו לא היוותה "הנפקה" אלא רק החלפה של ניירות ערך קיימים, בעקבות שינוי זהות התאגיד המנפיק. ראו דיווחים לבורסה מיום 02.11.2014, מיום 31.12.2014 ומיום 04.01.2015.

[12] סעיף 17 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (להלן: חוק התחרות הכלכלית)

[13] סעיף 20 לחוק התחרות הכלכלית

[14] סעיף 21(א) לחוק התחרות הכלכלית

[15] סעיף 19 לחוק התחרות הכלכלית

[16] סעיף 25 לחוק התחרות הכלכלית

[17] סעיף 337 לחוק החברות

[18] אפרת נוימן, כל מה שצריך לדעת על מיזוג הפוך, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2006

[19] סעיף 321(ב) לחוק החברות

[20] ה"פ 786/07 (מחוזי ת"א) נפתלי שני נ' מלם מערכות בע"מ (לא פורסם, 21.10.2007).

[21] פרופ' עומרי ידלין וד"ר שרון חנס, ‏חופש המיזוג, באתר גלובס, 28 באוקטובר 2007

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{פירוש נוסף|נוכחי=מיזוג בין תאגידים, שלאחריו אחד מהם חדל מלהתקיים|אחר=תחום הרחב יותר של שינויי מבנה ושליטה תאגידיים|ראו=מיזוגים ורכישות}}
-'''מיזוג חברות''' מוגדר בישראל כ"העברה של כלל הנכסים והחיובים, לרבות חיובים מותנים, עתידיים, ידועים ובלתי ידועים, של חברת יעד לחברה קולטת, אשר כתוצאה ממנה מתחסלת חברת היעד".{{הערה|1=סעיף 1 ל[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/139_002.htm חוק החברות, תשנ"ט-1999, ס"ח 189] (להלן: חוק החברות).}} אם כן, פעולת מיזוג, בצורתה הפשוטה ביותר, מערבת שתי חברות: אחת הממשיכה להתקיים (החברה הקולטת) ואחרת הנקלטת בחברה הראשונה ומפסיקה להתקיים (חברת היעד). לאחר המיזוג, חברת היעד מחוסלת במרשמי רשם החברות{{הערה|1=סעיף 323(4) לחוק החברות.}} והמיזוג מתועד במרשם המתנהל לגבי החברה הקולטת.{{הערה|1=סעיף 323(5) לחוק החברות.}}
+'''מיזוג חברות''' מוגדר בישראל כ"העברה של כלל הנכסים והחיובים, לרבות חיובים מותנים, עתידיים, ידועים ובלתי ידועים, של חברת יעד לחברה קולטת, אשר כתוצאה ממנה מתחסלת חברת היעד".{{הערה|{{סחפ|חוק החברות, התשנ"ט-1999|סעיף 1}}}} אם כן, פעולת מיזוג, בצורתה הפשוטה ביותר, מערבת שתי חברות: אחת הממשיכה להתקיים (החברה הקולטת) ואחרת הנקלטת בחברה הראשונה ומפסיקה להתקיים (חברת היעד). לאחר המיזוג, חברת היעד מחוסלת במרשמי [[רשם החברות]]{{הערה|{{סחפ|חוק החברות|סעיף 323(4)}}}} והמיזוג מתועד במרשם המתנהל לגבי החברה הקולטת.{{הערה|{{סחפ|חוק החברות|סעיף 323(5)}}}}
 מבחינה כלכלית ועסקית, חברות מתמזגות כדי ליהנות מהיתרונות והרווחים העתידיים שעשויים לנבוע, לדעתן, מאיחוד הפעילות והמבנה התאגידי שלהן. החברה הקולטת סבורה שחברת היעד אוחזת בנכסים שיפיקו רווח בעתיד. כן סבורים, שאותם נכסים יתפתחו ויניבו תשואה כלכלית רבה יותר דווקא במסגרת החברה הקולטת. דוגמה לכך היא חברת תרופות בינלאומית גדולה, הממזגת לתוכה חברה מקומית קטנה שפיתחה תרופה חדשנית למחלה מסוימת. החברה הקולטת (הבינלאומית) סבורה שנכסי חברת היעד (בעיקר ה[[קניין רוחני|קניין הרוחני]] שלה, כגון ה[[פטנט]] על התרופה החדשה) יוכלו לייצר רווחים. בו בזמן, אנשי חברת היעד זקוקים ל"מטריה" של חברה גדולה ומבוססת כדי לקבל גישה להון נוסף (שיאפשר את המשך הפיתוח) ולמנגנון הפצה הפועל ברחבי העולם. במקרה כזה, עשוי להיות כדאי לשתי החברות להתמזג. מידת הנטייה לאשר את המיזוג תהיה תלויה גם בגובה התשלום שמוכנה החברה הקולטת להעביר ל[[בעל מניות|בעלי המניות]] הנוכחיים של חברת היעד (מיזוג משול לרכישת 100% מהמניות של חברת היעד). שתי תמורות המיזוג הנפוצות הן [[מזומן]] ו[[מניה|מניות]] (או ניירות ערך אחרים) של החברה הקולטת או חברה שלישית.
@@ שורה 8: / שורה 9: @@
 בשל תוצאותיו הדרמטיות של המיזוג, המשפיעות על קהלים שונים (החברות המתמזגות עצמן, בעלי מניותיהן ונושיהן), מיזוג דורש שורה של אישורים. אלו צריכים להינתן על ידי הגופים המושלים בחברות המתמזגות: הדירקטוריון והאסיפה הכללית.
-השלב הראשון בדרך למיזוג הוא אישור של כל אחד מהדירקטוריונים של החברות המתמזגות. אסור לדירקטוריון לאשר מיזוג אם הוא סבור שבעקבותיו, החברה הקולטת לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה לנושים.{{הערה|1=סעיף 315 לחוק החברות.}} לאחר שכל דירקטוריון אישר בנפרד את המיזוג, שניהם יחד מנסחים וחותמים על '''הצעת מיזוג'''.{{הערה|1=סעיף 316 לחוק החברות.}} מסמך זה עומד בבסיסו של הליך המיזוג. בהצעת המיזוג מפורטות, בין השאר, תמורות המיזוג – מה יקבלו בעלי המניות הנוכחיים בחברת היעד.
+השלב הראשון בדרך למיזוג הוא אישור של כל אחד מהדירקטוריונים של החברות המתמזגות. אסור ל[[דירקטוריון]] לאשר מיזוג אם הוא סבור שבעקבותיו, החברה הקולטת לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה ל[[דיני חיובים|נושים]].{{הערה|{{סחפ|חוק החברות|סעיף 315}}}} לאחר שכל דירקטוריון אישר בנפרד את המיזוג, שניהם יחד מנסחים וחותמים על '''הצעת מיזוג'''.{{הערה|{{סחפ|חוק החברות|סעיף 316}}}} מסמך זה עומד בבסיסו של הליך המיזוג. בהצעת המיזוג מפורטות, בין השאר, תמורות המיזוג – מה יקבלו בעלי המניות הנוכחיים בחברת היעד.
-השלב הבא הוא הבאת הצעת המיזוג לאישורן של האסיפות הכלליות, בכל אחת מן החברות המתמזגות.{{הערה|1=סעיף 320(א) לחוק החברות.}} עם זאת, החוק מוותר על הדרישה לכנס אסיפה כללית בחברת יעד הנמצאת בשליטתה ובבעלותה המלאה של החברה הקולטת (חברה, המחזיקה ב-100% מהמניות של חברה אחרת, יכולה למזג אותה לתוכה בקלות רבה יחסית).{{הערה|1=סעיף 320(א1)(1) לחוק החברות.}} כמו כן, אין צורך לכנס אסיפה בחברה הקולטת, כאשר מתקיימים שלושה תנאים במצטבר: המיזוג אינו כרוך בשינוי ה[[מסמכי התאגדות|תקנון]] של החברה הקולטת; החברה הקולטת אינה מקצה למעלה מ-20% מזכויות ההצבעה (קרי, המניות) שלה, ואף אדם לא יהפוך לבעל שליטה בה, במסגרת המיזוג; ועסקת המיזוג אינה סוג של עסקת בעלי עניין.{{הערה|1=סעיף 320(א1)(2) לחוק החברות.}} אישור המיזוג בכל אחת מהאסיפות הכלליות צריך להתבצע ברוב רגיל, שהוא רוב פשוט מבין הנוכחים בהצבעה.{{הערה|1=סעיף 85 לחוק החברות.}} מסיבה זו, פעמים רבות עדיף לחברה קולטת "לרכוש" חברה אחרת בדרך של מיזוג ולא בדרך של [[הצעת רכש]], הדורשת היענות רחבה יותר (במיזוג, לעומת זאת, מכריעים רק בעלי המניות המתעניינים בו מספיק כדי להגיע להצבעה, וברוב נמוך יותר).
+השלב הבא הוא הבאת הצעת המיזוג לאישורן של האסיפות הכלליות, בכל אחת מן החברות המתמזגות.{{הערה|{{סחפ|חוק החברות|סעיף 320(א)}}}} עם זאת, החוק מוותר על הדרישה לכנס אספה כללית בחברת יעד הנמצאת בשליטתה המלאה של החברה הקולטת ושכל מניותיה בבעלות החברה הקולטת; לפיכך, חברה המחזיקה 100% ממניותיה של חברה אחרת יכולה למזג אותה לתוכה בקלות רבה יחסית.{{הערה|{{סחפ|חוק החברות|סעיף 320(א1)(1)}}}} כמו כן, אין צורך לכנס אספה בחברה הקולטת, כאשר מתקיימים שלושה תנאים במצטבר: המיזוג אינו כרוך בשינוי ה[[מסמכי התאגדות|תקנון]] של החברה הקולטת; החברה הקולטת אינה מקצה למעלה מ-20% מזכויות ההצבעה (קרי, המניות) שלה, ואף אדם לא יהפוך לבעל שליטה בה, במסגרת המיזוג; ועסקת המיזוג אינה סוג של עסקת בעלי עניין.{{הערה|{{סחפ|חוק החברות|סעיף 320(א1)(2)}}}} אישור המיזוג בכל אחת מהאסיפות הכלליות צריך להתבצע ברוב רגיל, שהוא רוב פשוט מבין הנוכחים בהצבעה.{{הערה|{{סחפ|חוק החברות|סעיף 85}}}} מסיבה זו, פעמים רבות עדיף לחברה קולטת "לרכוש" חברה אחרת בדרך של מיזוג ולא בדרך של [[הצעת רכש]], הדורשת היענות רחבה יותר. על הצעת מיזוג, לעומת זאת, מכריעים רק בעלי המניות המתעניינים בה מספיק כדי להגיע להצבעה, וברוב נמוך יותר.
-לאחר 30 יום מקבלת ההחלטה (המאוחרת מבין השתיים) באסיפה הכללית, יבוצע המיזוג עצמו. הוא כולל את הפעולות המשפטיות הבאות: "כל הנכסים והחיובים של חברת היעד, לרבות חיובים מותנים, עתידיים, ידועים ובלתי ידועים, יועברו ויוקנו לחברה הקולטת" (זה לב-לבו של ההליך); יראו את החברה הקולטת כאילו הייתה חברת היעד בכל הליך משפטי; רשם החברות יעביר את פנקס השעבודים של חברת היעד לזה של החברה הקולטת; חברת היעד תחוסל ותימחק ממרשמי החברות; הרשם ימסור לחברה הקולטת תעודת מיזוג וירשום את דבר המיזוג במרשם לגבי החברה הקולטת.{{הערה|1=סעיף 323 לחוק החברות.}}
+לאחר 30 יום מקבלת ההחלטה (המאוחרת מבין השתיים) באספה הכללית, יבוצע המיזוג עצמו. הוא כולל את הפעולות המשפטיות הבאות: "כל הנכסים והחיובים של חברת היעד, לרבות חיובים מותנים, עתידיים, ידועים ובלתי ידועים, יועברו ויוקנו לחברה הקולטת" (זה לב-לבו של ההליך); יראו את החברה הקולטת כאילו הייתה חברת היעד בכל הליך משפטי; רשם החברות יעביר את פנקס השעבודים של חברת היעד לזה של החברה הקולטת; חברת היעד תחוסל ותימחק ממרשמי החברות; הרשם ימסור לחברה הקולטת תעודת מיזוג וירשום את דבר המיזוג במרשם לגבי החברה הקולטת.{{הערה|{{סחפ|חוק החברות|סעיף 323}}}}
-כאשר חברה מתחסלת, מובן מאליו שגם [[הון מניות|הון המניות]] שלה חדל מלהתקיים. מבחינה מעשית, פירוש הדבר הוא שבעלי המניות מקבלים לידיהם (באופן אוטומטי, שלא כמו בהצעת רכש, בה הם מתבקשים לאשר באופן פעיל את מכירת מניותיהם) את תמורת המיזוג, בעוד המניות שהיו להם – נמחקות. החיובים הנובעים מניירות ערך אחרים של חברת היעד, כגון [[אג"ח]], ימשיכו להתקיים ולעתים גם להיסחר באופן ציבורי, אך ני"ע אלו או חלופיהם יהיו כעת חלק ממצבת ניירות הערך של החברה הקולטת.<ref>החלפת ניירות ערך של חברת יעד, שנסחרו בבורסה, בניירות ערך של חברה קולטת נעשתה, לדוגמה, במסגרת המיזוג של לאומי חברה למימון בע"מ (חברת היעד) לתוך בנק לאומי לישראל בע"מ (החברה הקולטת). חברת היעד הייתה תאגיד מדווח (חברת אגרות חוב) אשר תשע סדרות אג"ח שלו נסחרו בבורסה. עם חיסול חברת היעד, האג"ח שהנפיקה חדלו מלהתקיים. לאחר המיזוג, התחילו להיסחר בבורסה חלופיהם של ניירות ערך אלו, בדמות תשע סדרות אג"ח חדשות, בעלות תנאים זהים לאלו של הסדרות המוחלפות. ניירות הערך החדשים נמנים עם מצבת ניירות הערך של החברה הקולטת. יצירתם של ניירות ערך אלו לא היוותה "הנפקה" אלא רק החלפה של ניירות ערך קיימים, בעקבות שינוי זהות התאגיד המנפיק. ראו דיווחים לבורסה [http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=927940 מיום 02.11.2014], [http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=941022 מיום 31.12.2014] ו[http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=941765 מיום 04.01.2015].</ref>
+כאשר חברה מתחסלת, מובן מאליו שגם [[הון מניות|הון המניות]] שלה חדל מלהתקיים. מבחינה מעשית, פירוש הדבר הוא שבעלי המניות מקבלים לידיהם (באופן אוטומטי, שלא כמו ב[[הצעת רכש]], בה הם מתבקשים לאשר באופן פעיל את מכירת מניותיהם) את תמורת המיזוג, בעוד המניות שהיו להם – נמחקות. החיובים הנובעים מ[[נייר ערך|ניירות ערך]] אחרים של חברת היעד, כגון [[אג"ח]], ימשיכו להתקיים ולעיתים גם להיסחר באופן ציבורי, אך ני"ע אלו או חלופיהם יהיו כעת חלק ממצבת ניירות הערך של החברה הקולטת.{{הערה|החלפת ניירות ערך של חברת יעד, שנסחרו בבורסה, בניירות ערך של חברה קולטת נעשתה, לדוגמה, במסגרת המיזוג של לאומי חברה למימון בע"מ (חברת היעד) לתוך בנק לאומי לישראל בע"מ (החברה הקולטת). חברת היעד הייתה [[תאגיד מדווח]] ([[חברת איגרות חוב]]) אשר תשע סדרות אג"ח שלו נסחרו בבורסה. עם חיסול חברת היעד, האג"ח שהנפיקה חדלו מלהתקיים. לאחר המיזוג, התחילו להיסחר בבורסה חלופיהם של ניירות ערך אלו, בדמות תשע סדרות אג"ח חדשות, בעלות תנאים זהים לאלו של הסדרות המוחלפות. ניירות הערך החדשים נמנים עם מצבת ניירות הערך של החברה הקולטת. יצירתם של ניירות ערך אלו לא היוותה "הנפקה" אלא רק החלפה של ניירות ערך קיימים, בעקבות שינוי זהות התאגיד המנפיק. ראו דיווחים לבורסה [http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=927940 מיום 02.11.2014], [http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=941022 מיום 31.12.2014] ו[http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=941765 מיום 04.01.2015].}}
-לעתים, מיזוג מעורר סוגיות של [[הגבלים עסקיים]]. חברה הפועלת בענף מסוים יכולה לשאוף למזג לתוכה חברה אחרת, המתחרה בה, רק כדי לבטל את האיום על מעמדה בשוק. חברות, המתכוונות להתמזג, עשויות ליפול בגדרם של תנאים מסוימים{{הערה|1=סעיף 17 ל[http://www.nevo.co.il/law_html/law01/083_001.htm חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988, ס"ח 128] (להלן: חוק ההגבלים העסקיים).}} המחילים על המיזוג את דיני ההגבלים. במקרה כזה, קיים צעד מקדים לכל שלבי המיזוג שצוינו לעיל (עוד לפני הצעת המיזוג), והוא קבלת אישור מהממונה על ההגבלים העסקיים. החברות צריכות להמציא לממונה הודעת מיזוג.{{הערה|1=סעיף 20 לחוק ההגבלים העסקיים.}} הממונה יאשר או ידחה את המיזוג, לפי השאלה האם הציבור או התחרות באותו ענף יפגעו.{{הערה|1=סעיף 21(א) לחוק ההגבלים העסקיים.}} רק אם ניתן האישור, רשאיות החברות להתמזג.{{הערה|1=סעיף 19 לחוק ההגבלים העסקיים.}} [[בית הדין להגבלים עסקיים]] רשאי להורות על פיצול חברה שהיא תוצאה של מיזוג בלתי-חוקי.{{הערה|1=סעיף 25 לחוק ההגבלים העסקיים.}}
+לעיתים, מיזוג מעורר סוגיות של [[הגבלים עסקיים]]. חברה הפועלת בענף מסוים יכולה לשאוף למזג לתוכה חברה אחרת, המתחרה בה, רק כדי לבטל את האיום על מעמדה בשוק. חברות, המתכוונות להתמזג, עשויות ליפול בגדרם של תנאים מסוימים{{הערה|{{סחפ|חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988|סעיף 17}} (להלן: חוק התחרות הכלכלית)}} המחילים על המיזוג את דיני ההגבלים. במקרה כזה, קיים צעד מקדים לכל שלבי המיזוג שצוינו לעיל (עוד לפני הצעת המיזוג), והוא קבלת אישור מהממונה על ההגבלים העסקיים. החברות צריכות להמציא לממונה הודעת מיזוג.{{הערה|{{סחפ|חוק התחרות הכלכלית|סעיף 20}}}} הממונה יאשר או ידחה את המיזוג, לפי השאלה האם הציבור או התחרות באותו ענף יפגעו.{{הערה|{{סחפ|חוק התחרות הכלכלית|סעיף 21(א)}}}} רק אם ניתן האישור, רשאיות החברות להתמזג.{{הערה|{{סחפ|חוק התחרות הכלכלית|סעיף 19}}}} [[בית הדין להגבלים עסקיים]] רשאי להורות על פיצול חברה שהיא תוצאה של מיזוג בלתי-חוקי.{{הערה|{{סחפ|חוק התחרות הכלכלית|סעיף 25}}}}
 ==מיזוגים מורכבים==
 ===מיזוג משולש הופכי===
-פעמים רבות, חברה מעוניינת לרכוש חברת מטרה, מבלי שזו האחרונה תתחסל. הדרך הרגילה לביצוע המהלך היא רכישה פשוטה של המניות (כאשר חברת המטרה היא פרטית), או הצעת רכש מלאה (כאשר חברת המטרה היא ציבורית). אולם, הצעות רכש מחייבות אחוזי היענות גבוהים מצד בעלי המניות הנוכחיים של החברה הנרכשת – נדרשים 95% כדי לאפשר רכישה מלאה.{{הערה|1=סעיף 337 לחוק החברות.}} מיזוג, לעומת זאת, דורש רוב פשוט. לכן, פותח מנגנון, העושה שימוש בכלי המיזוג כדי לבצע רכישה: המיזוג המשולש ההופכי (reverse triangular merger).
+פעמים רבות, חברה מעוניינת לרכוש חברת מטרה, מבלי שזו האחרונה תתחסל. הדרך הרגילה לביצוע המהלך היא רכישה פשוטה של המניות (כאשר חברת המטרה היא פרטית), או הצעת רכש מלאה (כאשר חברת המטרה היא ציבורית). אולם, הצעות רכש מחייבות אחוזי היענות גבוהים מצד בעלי המניות הנוכחיים של החברה הנרכשת – נדרשים 95% כדי לאפשר רכישה מלאה.{{הערה|{{סחפ|חוק החברות|סעיף 337}}}} מיזוג, לעומת זאת, דורש רוב פשוט. לכן, פותח מנגנון, העושה שימוש בכלי המיזוג כדי לבצע רכישה: המיזוג המשולש ההופכי (reverse triangular merger).
-במיזוג כזה פועלות שלוש חברות: חברה רוכשת (שאינה מהווה חברה קולטת או יעד); חברה נרכשת (החברה הקולטת) וחברת יעד. המיזוג נעשה במספר צעדים. ראשית, החברה הרוכשת מקימה חברה-בת. זו מוקמת רק לצורך המיזוג, והיא מהווה את חברת היעד. שנית, החברה הנרכשת ממזגת לתוכה את חברת היעד; בתור תמורת המיזוג, בעלת המניות הנוכחית של חברת היעד – שהיא החברה הרוכשת – מקבלת מניות של החברה הנרכשת. שלישית, חברת היעד מתחסלת, והחברה הרוכשת נותרת עם המניות של החברה הנרכשת. התוצאה הסופית זהה לזו שהייתה מתקבלת ברכישה.
+במיזוג כזה פועלות שלוש חברות: חברה רוכשת (שאינה מהווה חברה קולטת או יעד); חברה נרכשת (החברה הקולטת) וחברת יעד. המיזוג נעשה במספר צעדים. ראשית, החברה הרוכשת מקימה חברה-בת. זו מוקמת רק לצורך המיזוג, והיא מהווה את חברת היעד. שנית, החברה הנרכשת ממזגת לתוכה את חברת היעד; בתור תמורת המיזוג, בעלת המניות הנוכחית של חברת היעד – שהיא החברה הרוכשת – מקבלת מניות של החברה הנרכשת. שלישית, חברת היעד מתחסלת, והחברה הרוכשת נותרת עם המניות של החברה הנרכשת. התוצאה הסופית זהה לזו שהייתה מתקבלת ברכישה.{{הערה|{{הארץ|אפרת נוימן|כל מה שצריך לדעת על  מיזוג הפוך|1.1135110|7 בספטמבר 2006}}}}
-מיזוג משולש הופכי מעורר בעייתיות מסוימת: מנגנון הצעת הרכש (אותו המיזוג עוקף) עוצב כדי להגן על בעלי המניות בחברה הנרכשת, מפני רכישת חלקם במחיר נמוך מדי. לכן, נדרש שהחוק יספק לפחות הגנה דומה לבעלי המניות בחברה הקולטת במיזוג משולש הופכי (החברה הנרכשת). החוק אכן מספק הגנה מסוימת, בדמות הקביעה שבית המשפט יאשר מיזוג הסכמי (במקרה בו זה הגיע לבית המשפט) רק אם שוכנע שהתמורה לבעלי המניות היא הוגנת וסבירה.{{הערה|1=סעיף 321(ב) לחוק החברות.}} למרות ההכרה בבעיית עקיפת הצעת הרכש, בית המשפט בישראל אישר רכישת חברה על דרך של מיזוג משולש הופכי וקבע כי אין בכך סתירה להוראות חוק החברות ולכוונתו.{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/m07000786-366.htm ה"פ 786/07 (מחוזי ת"א) '''נפתלי שני נ' מלם מערכות בע"מ''' (לא פורסם, 21.10.2007)].}} נותר עדיין צורך לקבוע הגנות ראויות לבעלי מניות החברה הנרכשת במיזוג מעין זה.{{הערה|1=עומרי ידלין ושרון חנס "[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000268339 חופש המיזוג]" '''גלובס''' 28.10.2007.}}
+מיזוג משולש הופכי מעורר בעייתיות מסוימת: מנגנון הצעת הרכש (אותו המיזוג עוקף) עוצב כדי להגן על בעלי המניות בחברה הנרכשת, מפני רכישת חלקם במחיר נמוך מדי. לכן, נדרש שהחוק יספק לפחות הגנה דומה לבעלי המניות בחברה הקולטת במיזוג משולש הופכי (החברה הנרכשת). החוק אכן מספק הגנה מסוימת, בדמות הקביעה שבית המשפט יאשר מיזוג הסכמי (במקרה בו זה הגיע לבית המשפט) רק אם שוכנע שהתמורה לבעלי המניות היא הוגנת וסבירה.{{הערה|{{סחפ|חוק החברות|סעיף 321(ב)}}}} למרות ההכרה בבעיית עקיפת הצעת הרכש, בית המשפט בישראל אישר רכישת חברה על דרך של מיזוג משולש הופכי וקבע כי אין בכך סתירה להוראות [[חוק החברות]] ולכוונתו.{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/psika_html/mechozi/m07000786-366.htm ה"פ 786/07 (מחוזי ת"א) '''נפתלי שני נ' מלם מערכות בע"מ''' (לא פורסם, 21.10.2007)].}} נותר עדיין צורך לקבוע הגנות ראויות לבעלי מניות החברה הנרכשת במיזוג מעין זה.{{הערה|{{גלובס|פרופ' עומרי ידלין וד"ר שרון חנס|חופש המיזוג|1000268339|28 באוקטובר 2007}}}}
 ==מיזוג לפי סעיף 350 לחוק החברות==
-חברה יכולה לסיים את חייה (חיסול) בשתי דרכים: במיזוג או בפירוק. כשם ש[[פירוק חברות|פירוק]] יכול להתבצע בידי בית המשפט או מרצון, הרי שבדומה לכך, מיזוג, אף שלרוב הוא נעשה בצורה הסכמית, ניתן לביצוע בהוראת בית המשפט. זה הוא המיזוג הנובע מ"הסדר בין חברה לבין [...] בעלי מניותיה" לפי סעיף 350 לחוק החברות. תוצאותיו של מיזוג כזה קבועות בסעיף 351 לחוק החברות:
+חברה יכולה לסיים את חייה (חיסול) בשתי דרכים: במיזוג או בפירוק. כשם ש[[פירוק חברות|פירוק]] יכול להתבצע בידי בית המשפט או מרצון, הרי שבדומה לכך, מיזוג, אף שלרוב הוא נעשה בצורה הסכמית, ניתן לביצוע בהוראת בית המשפט. זה הוא המיזוג הנובע מ"הסדר בין חברה לבין [...] בעלי מניותיה" לפי {{סחפ|חוק החברות|סעיף 350}}. תוצאותיו של מיזוג כזה קבועות ב{{סחפ|חוק החברות|סעיף 351}}:
-{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן='''351. שינוי מבנה ומיזוג'''<br>(א) הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור פשרה או הסדר כאמור בסעיף 350, והוכח לבית המשפט שהפשרה או ההסדר הוצעו לשם תוכנית בדבר שינוי מבנה של חברה או מיזוגן של חברות, ושלפי התוכנית יש להעביר מפעל או נכסים של אחת החברות (בפרק זה – החברה המעבירה) לחברה אחרת (בפרק זה – החברה הנעברת), רשאי בית המשפט, בצו המאשר את הבקשה או בצו שניתן לאחר מכן, להורות בדבר –<br>
+{{ציטוט|מירכאות=לא|תוכן='''351. שינוי מבנה ומיזוג'''<br>(א) הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור פשרה או הסדר כאמור בסעיף 350, והוכח לבית המשפט שהפשרה או ההסדר הוצעו לשם תוכנית בדבר שינוי מבנה של חברה או מיזוגן של חברות, ושלפי התוכנית יש להעביר מפעל או נכסים של אחת החברות (בפרק זה – החברה המעבירה) לחברה אחרת (בפרק זה – החברה הנעברת), רשאי בית המשפט, בצו המאשר את הבקשה או בצו שניתן לאחר מכן, להורות בדבר –<br>
 : (1) העברת המפעל, הנכסים או החיובים כולם או מקצתם של החברה המעבירה לחברה הנעברת;<br>
 : (2) הקצאה של מניות, איגרות חוב, פוליסות או טובות הנאה דומות אחרות שבחברה הנעברת, אשר היא חייבת להקצותן לאדם על פי ההסדר או הפשרה;<br>
@@ שורה 36: / שורה 37: @@
 : (6) כל עניין שבשגרה הדרוש כדי להבטיח ששינוי המבנה או המיזוג יבוצע בשלמות וביעילות.
 (ב) ניתן צו כאמור להעברת נכסים או חיובים, יועברו הנכסים מכוח הצו ויוקנו לחברה הנעברת, וישוחררו, אם הורה על כך הצו, מכל שעבוד שפקע תוקפו מכוח הפשרה או ההסדר, ואילו החיובים יועברו לחברה הנעברת ויהיו לחיוביה שלה.<br>
-(ג) ניתן צו לפי סעיף זה, תעביר כל חברה שעליה חל הצו העתק מאושר שלו לרשם בתוך שבעה ימים מיום שניתן; חברה שהפרה הוראה זו, דינה ודין כל נושא משרה בה שאישר או התיר את ההפרה, קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
+(ג) ניתן צו לפי סעיף זה, תעביר כל חברה שעליה חל הצו העתק מאושר שלו לרשם בתוך שבעה ימים מיום שניתן; חברה שהפרה הוראה זו, דינה ודין כל [[נושא משרה]] בה שאישר או התיר את ההפרה, קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
 }}
-מיזוג כזה עושה שימוש בהליכים של פשרה או הסדר, הקבועים בסעיף 350 לחוק החברות. אלו מיועדים הן לחברות הנמצאות במצבי חדלות פרעון והן לחברות אחרות, המבקשות לבצע שינוי במערך זכויותיהן וחיוביהן כלפי נושיהן או בעלי מניותיהן, כאשר אותו שינוי מצריך שיינתן לו אישור בית המשפט, בעיקר בשל אלמנט הכפיה המעורב בו (האפשרות לגרום לכך שגם בעלי מניות שאינם מסכימים למיזוג יהיו כפופים לו). אותו אלמנט כפיה נמצא גם במיזוג הסכמי רגיל לפי סעיפים 314-327 לחוק החברות, אלא שבכל זאת קיימים מקרים בהם מיזוג כאמור אינו ההליך המתאים ונדרשת מעורבותו של בית המשפט. סעיף 351 מיועד להסדיר את התוצאות של מיזוג חברה לפי סעיף 350, כך שיהיו זהות לאלו המתקבלות במיזוג רגיל (כל נכסי וחיובי החברה המעבירה עוברים לחברה הנעברת והראשונה מתחסלת).
+מיזוג כזה עושה שימוש בהליכים של פשרה או הסדר, הקבועים ב{{סחפ|חוק החברות|סעיף 350}}. אלו מיועדים הן לחברות הנמצאות במצבי חדלות פרעון והן לחברות אחרות, המבקשות לבצע שינוי במערך זכויותיהן וחיוביהן כלפי נושיהן או בעלי מניותיהן, כאשר אותו שינוי מצריך שיינתן לו אישור בית המשפט, בעיקר בשל אלמנט הכפייה המעורב בו (האפשרות לגרום לכך שגם בעלי מניות שאינם מסכימים למיזוג יהיו כפופים לו). אותו אלמנט כפייה נמצא גם במיזוג הסכמי רגיל לפי {{סחפ|חוק החברות|314|סעיפים 314–327 לחוק החברות}}, אלא שבכל זאת קיימים מקרים בהם מיזוג כאמור אינו ההליך המתאים ונדרשת מעורבותו של בית המשפט. סעיף 351 מיועד להסדיר את התוצאות של מיזוג חברה לפי סעיף 350, כך שיהיו זהות לאלו המתקבלות במיזוג רגיל (כל נכסי וחיובי החברה המעבירה עוברים לחברה הנעברת והראשונה מתחסלת).
 ==ראו גם==
@@ שורה 46: / שורה 47: @@
 ==לקריאה נוספת==
-*שרון חנס ו[[עמרי ידלין]] [http://www.nevo.co.il/books/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%20%D7%A2%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%20%D7%A2%D7%AA/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%98/%D7%9B%D7%A8%D7%9A%20%D7%9E%D7%96/haperaklit-47-1-104.pdf "על מיזוג, מיזוג הופכי ורכישה בחוק החברות"] '''[[הפרקליט]]''' מז 104 (2003).
+*שרון חנס ו[[עמרי ידלין]], [http://www.nevo.co.il/books/כתבי%20עת/כתבי%20עת/הפרקליט/כרך%20מז/haperaklit-47-1-104.pdf "על מיזוג, מיזוג הופכי ורכישה בחוק החברות"], '''[[הפרקליט]]''' מז 104 (2003)
-*[[רון חריס]] [http://www.nevo.co.il/books/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%20%D7%A2%D7%AA/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%20%D7%A2%D7%AA/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%20%D7%95%D7%A2%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%A8%D7%9A%20%D7%97/business-law-8-2.pdf "המיזוגים הגדולים הראשונים בהיסטוריה"] '''[[משפט ועסקים]]''' ח 105 (2008).
+*[[רון חריס]], [http://www.nevo.co.il/books/כתבי%20עת/כתבי%20עת/משפט%20ועסקים/כרך%20ח/business-law-8-2.pdf "המיזוגים הגדולים הראשונים בהיסטוריה"], '''[[משפט ועסקים]]''' ח 105 (2008)
+* [[רשות התחרות]], [https://www.gov.il/BlobFolder/policy/mergers-guidlines/he/Mergers%20Guidelines.pdf הנחיות הממונה על הגבלים עסקיים לגבי הליכי הדיווח והבדיקה של מיזוגי חברות לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח 1988]
 ==הערות שוליים==
-{{הערות שוליים}}
+{{הערות שוליים}}{{ניירות ערך והשקעות}}
 [[קטגוריה:דיני תאגידים]]
 [[קטגוריה:מנהל עסקים]]

ניירות ערך והשקעות בשוק ההון
ניירות ערך הוניים	הון מניות • מניה • מניה רגילה • כתב אופציה • כתב זכויות • מניות הטבה • כתב זכויות • מניית בכורה • מניית שליטה • מניות באוצר • יחידת השתתפות • בעל מניות
ניירות ערך התחייבותיים	איגרת חוב (איגרת חוב קונצרנית • איגרת חוב ממשלתית • איגרת חוב מוניציפלית) • אג"ח אופציה
ניירות ערך אחרים	קרן נאמנות • קרן מחקה • תעודת סל • תעודת סל בחסר • קרן סל • נייר ערך המיר • המירות • אג"ח להמרה
קבוצות ניירות ערך	שטר הון • מניית בכורה
השקעות שאינן נייר ערך	מוצר מובנה • פיקדון • חיסכון • חשבון בנק • קרן הון סיכון • קרן גידור • קרן השקעות פרטיות • מימון המונים • הלוואת בעלים • קרן נדל"ן
חסכונות פנסיוניים	קופת גמל (קרן פנסיה • קרן השתלמות) • קופת גמל להשקעה • ביטוח מנהלים • קופת גמל בניהול אישי
נגזרים	אופציה • חוזה עתידי • אופציה אקזוטית (אופציה בינארית • אופציה אסייתית) • CDO • CDS • חוזה החלף
סחורות נפוצות	סחורה • זהב • כסף (יסוד) • נפט
מטבעות דיגיטליים	הצעת מטבע ראשונית • מטבע מבוזר • ביטקוין
ניתוח ניירות ערך	ניתוח טכני • מודל בלק ושולס • בטא (מדד) • ארביטראז' • רווח למניה
בורסות מרכזיות	הבורסה לניירות ערך בתל אביב • נאסדאק • הבורסה לניירות ערך בניו יורק • הבורסה לניירות ערך בלונדון • יורונקסט
מדדים מרכזיים	ת"א 35 • דאו ג'ונס • S&P 500 • FTSE • מדד נאסד"ק 100
תאגידים	מיזוגים ורכישות • הערכת שווי • בדיקת נאותות • הצעת רכש • השתלטות עוינת • רכישה ממונפת • מנוף פיננסי • דיבידנד • מיזוג חברות • פירוק חברות • דיני תאגידים • שליטה
דוחות כספיים	יחסים פיננסיים • דוחות כספיים • רואה חשבון • תקן דיווח כספי בינלאומי • תשקיף • הערת עסק חי
רגולציה וגופים רגולטוריים	רשות ניירות ערך • רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון • הפיקוח על הבנקים • חוק ניירות ערך • הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית) • מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות • הבנק הפדרלי • חוק גלאס-סטיגל • רפורמת בכר • חוק החברות
היסטוריה	השפל הגדול • משבר הסאבפריים • משבר מניות הבנקים
תחומים אקדמיים קשורים	מימון • חשבונאות • כלכלה • מנהל עסקים
דירוג אשראי	דירוג אשראי • דירוג אג"ח • מודי'ס • פיץ' • סטנדרד אנד פורס
ערכים נוספים	הנפקה • ערך נקוב • הנפקה ראשונה לציבור • השוק הראשוני • השוק המשני • בנק השקעות • חיתום • רכישה עצמית • בורסה לניירות ערך • ניירות ערך • ברוקר • דילר • חוזה הפרשים • מסלקת הבורסה • נייר ערך מגובה משכנתה • איגוח • עושה שוק • מעבר לדלפק • ספר הפקודות • מכירה בחסר • שורט סקוויז • קסטודיאן • שוק המעו"ף • בקדייטינג • מידע פנים • Dark Pool • הרצת מניות • ויסות שערי ניירות ערך • סיכון אשראי • נזילות פיננסית • EBITDA • אמות מידה פיננסיות • פירמידת שליטה • עקום התשואה • אזהרת רווח