נחם אילן – הבדלי גרסאות

נחם אילן
לידה	1954 (בן 70 בערך); ישראל
ענף מדעי	היסטוריה, ספרות
עיסוק	מרצה, עורך מדעי
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית
מנחה לדוקטורט	חגי בן שמאי
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב, יד יצחק בן-צבי, אוניברסיטת חיפה, מכון לנדר, מרכז יעקב הרצוג, טורו קולג', מכללת גבעת וושינגטון, אוניברסיטת בר-אילן, האקדמית חמדת.

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:29, 15 במאי 2024

נחם אילן (נולד ב-1954) הוא פרופסור אמריטוס במכללה האקדמית חמדת, חוקר היצירה היהודית בערבית יהודית בימי הביניים ובעת החדשה, מחברם של מספר ספרים ועשרות מאמרים.

ביוגרפיה

נחם אילן נולד ב-1954 ולמד במכון "כרם" - מכון לחינוך הומינסטי-יהודי, בשנים 1980–1999 למד לתואר ראשון, שני, ושלישי, באוניברסיטה העברית במסגרת החוג לשפה וספרות ערבית. את עבודת הגמר ועבודות הדוקטור שלו כתב בהנחיית פרופסור חגי בן-שמאי, נושא עבודת הדוקטור הוא: "רדיפת האמת' ו'דרך לרבים' – עיונים במשנת ר' ישראל ישראלי מטולדו".

בשנים 1978–1997 שירת כקצין בחיל המודיעין ביחידה 8200 ופרש בדרגת סגן אלוף.

הוראה אקדמית

אילן החל בקריירה אקדמית כמורה מן החוץ בחוג לערבית באוניברסיטת תל אביב (1998-2001), לאחר מכן שימש כמורה מן החוץ בחוג המשולב למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן (2002–2004), כמורה מן החוץ בחוג לערבית באוניברסיטת חיפה (2002–2003), כמרצה בטורו קולג' (2004), כמרצה במכון לנדר (2005–2014), כמרצה במכון שכטר (2009–2010), מאז 2019 מלמד במכללה האקדמית חמדת.

בהוראה לא אקדמית שימש כמורה במכון כרם (1997–2001), כמורה במכון מרכז הרצוג (1998), וכיועץ לתורה והדרכה במשטרת ישראל (2004–2005).

מנהל אקדמי

אילן שימש כמנהל אקדמי במספר מקומות כך בין השנים 1998–2001 במכון בן-צבי, החל מ-2006, במועצה האקדמית של מכון לנדר, והחל מ-2009 כחבר במועצה האקדמית של מכללת גבעת וושינגטון.

אילן שימש בתפקיד דיקן הפקולטה למדעי הרוח וראש תוכנית לתואר שני בתרבות יהודית המכללה האקדמית חמדת. בסוף אוגוסט 2023 פרש לגמלאות מההוראה במכללת חמדת ומתפקיד דיקן הפקולטה למדעי הרוח שם.

אילן עומד מאז 2008 בראש הקרן להנצחת קדושי קהיר.

כיווני מחקר

נחם אילן חוקר את היצירה היהודית בערבית-יהודית בימי הביניים ובעת החדשה, בתחום הלשוני, הספרותי, ההיסטורי וההגותי.

כך חקר את הספרות הערבית-יהודית, הפרשנית והדרשנית, בהקשר היהודי פנימי ובהקשר הכללי המוסלמי, את צורת העיבוד של ספרות זו אשר מיוסדת בעיקרה על דרשות בעל פה ולא בדרשות כתובות.

אילן גם חקר את הספרות הצופית היהודית, את תולדות יהודי מצרים וסודאן, וסוגיות שונות בתולדות הספרות היהודית במזרח.

פרסים

פרס על שם נחמיה אלוני מכון בן צבי, 1997.
פרס עמינח למחקר מורשת קהילות ישראל (2003).
פרס הצטיינות על שם ש"ד גויטיין מטעם המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית (1992).

אילן זכה במספר מלגות ממכונים שונים.

חיבוריו

ספרים שפיטים

פירוש מצח אהרן לר' אהרן גריש, יד בן צבי, ירושלים תשנ"ו.
פנקס הקהילה של יהודי סודאן, מכון בן צבי ירושלים תשס"ז.
בלב ובנפש יחד עם אליהו סמואל, הוצאת כרמל ירושלים תשע"ט.
נוה שלום : פירוש על תפסיר רב סעדיה גאון / מאת הרב עמרם קרח ; הקדים מבוא, ההדיר והעיר נחם אילן. ירושלים : מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשפ"ב.

ספרים שפיטים בעריכתו

עין טובה – דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל, ספר יובל למלאת עי"ן שנים לטובה אילן,^[1] הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ"ט, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר".
תרבות יהודית בעין הסערה: ספר יובל לכבוד יוסף אחיטוב, הקיבוץ המאוחד ומרכז יעקב הרצוג תשס"ב, (יחד עם אבי שגיא).
האסלאם ועולמות השזורים בו: ספר זיכרון לפרופ' חוה לצרוס יפה ז"ל, האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון בן צבי ומוסד ביאליק, ירושלים תשס"ב.
יהודה רצהבי, מוטיבים שאולים בספרות ישראל, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן תשס"ז.
'מצרים' (בסדרת קהילות ישראל במזרח במאות התשע עשרה והעשרים) הוצאת מכון בן צבי, והאוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ח.
מנחם בן ששון וירחמיאל ברודי, כתאב אלשהאדאת ואלותאיק: והוא ספר העדויות והשטרות לרבי סעדיה גאון, הוצאת האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים, ירושלים תשע"ב.
דורש טוב לעמו הדרשן, הדרשה וספרות הדרוש בתרבות היהודית, יחד עם קימי קפלן וכרמי הורוביץ, מרכז זלמן שזר, ירושלים תשע"ג, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר".
כרמי שלי: מחקרים באגדה ובפרשנותה מוגשים לפרופסור כרמי הורוביץ, יחד עם מספר עורכים, טורו קולג', ניו יורק, 2012.
צרור החיים לרבי אברהם סבע: פירוש לפרקי אבות, יד בן צבי והאוניברסיטה העברית, ירושלים 2015.

ספרים לא שפיטים בעריכתו

יהודה אריאל, דרכי אבות, ירושלים נהריה תשנ"ה.
יהודה אריאל, עוד סיפורי סבא, בית אל תשנ"ה.
יהודה אריאל, מלחמת ששת הימים: מיומנו של עיתונאי דתי, ירושלים תשנ"ט.
וזאת ליהודה, לביא תש"ס.
יהודה אריאל, סיפורי סבא נוספים, בית אל תש"ס.
יהודה אריאל, הסיפורי סבא מהגליל, בית אל תשס"א.
יהודה אריאל, מיטב סיפורי סבא, בית אל תשס"ב.

כמו כן אילן פרסם למעלה משבעים מאמרים בבמות שפיטות דוגמת קריית ספר, ספונות, פעמים, תעודה, בית מקרא, תימא, אקדמות, קתדרה, ובבמות לא שפיטות דוגמת שדמות, מקור ראשון, ידיעות אחרונות, ביטאון שבת שלום ועוד רבים.

קישורים חיצוניים

עליו

ממאמריו

סיפור צרעת נעמן – עיון ספרותי בפאראפראזה בערבית-יהודית, כתב העת תעודה, כרך יד עמ' 34–45.
הקנוניזציה הכפולה של מסכת אבות: טקסט, פרשנות ופולמוס, כתב העת נטועים, גיליון יז, עמ' 57–72.
מהפכנות ושמרנות: עמדתו של הרב שלמה מלכה בשאלת מקומן של הנשים בחברה היהודית בסודאן, פעמים, גיליון 91, אביב תשס"ב, עמ' 123-151, באתר JSTOR
למי נועדה הגדת פרחי?, לדמותם של יהודים במצרים במחצית הראשונה של המאה העשרים, JSIJ. גיליון 4 2005, 35-39.

סרטונים

הגניזה הקהירית, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 24:19)
הקהילה היהודית בסודאן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 34:26)
תוי הפנים המיוחדים של קהילת יהודי מצרים בעת החדשה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 12:49)
המנהיג כמחנך, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 39:56)
ביקורי אברהם אצל ישמעאל במקרא, במדרש ובספרות החדית', סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:16:58)
על תורה ודרך ארץ במדרש, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 33:59)
מרכיב ה"ציונות" בזהות של יהודי מצרים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 22:20)
אלף שנות תפסיר - פירוש ״נווה שלום״ על תפסיר ר׳ סעדיה גאון מאת מארי עמרם קרח, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ דודתו של נחם

[1] דודתו של נחם

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מדען
-| שם =
 | תמונה = נחם אילן.JPG
-| תאריך לידה = [[1954]]
+| מקום לידה = ישראל
-| מקום לידה = {{דגל|ישראל||+}}
-| מקום לימודים = [[האוניברסיטה העברית]]
-| תאריך לידה עברי =
-| מנחה לדוקטורט = [[חגי בן שמאי]]
 | ענף מדעי = [[היסטוריה]], [[ספרות]]
 | עיסוק = מרצה, עורך מדעי
+| מקום לימודים = [[האוניברסיטה העברית]]
-| מוסדות = אוניברסיטת תל אביב, יד יצחק בן-צבי, אוניברסיטת חיפה, מכון לנדר, מרכז יעקב הרצוג, טורו קולג', מכללת גבעת וושינגטון, אוניבסיטת בר-אילן, האקדמית חמדת.
+| מנחה לדוקטורט = [[חגי בן שמאי]]
-}}'''נחם אילן''' (נולד ב-[[1954]]) הוא [[פרופסור מן המניין]] במכללה [[האקדמית חמדת]], חוקר היצירה היהודית ב[[ערבית יהודית]] ב[[ימי הביניים]] ובעת החדשה, מחברם של מספר ספרים ועשרות מאמרים.
+| מוסדות = אוניברסיטת תל אביב, יד יצחק בן-צבי, אוניברסיטת חיפה, מכון לנדר, מרכז יעקב הרצוג, טורו קולג', מכללת גבעת וושינגטון, אוניברסיטת בר-אילן, האקדמית חמדת.
+}}'''נחם אילן''' (נולד ב-[[1954]]) הוא [[פרופסור אמריטוס]] במכללה [[האקדמית חמדת]], חוקר היצירה היהודית ב[[ערבית יהודית]] ב[[ימי הביניים]] ובעת החדשה, מחברם של מספר ספרים ועשרות מאמרים.
 == ביוגרפיה ==
 נחם אילן נולד ב-1954 ולמד במכון "כרם" - מכון לחינוך הומינסטי-יהודי, בשנים [[1980]]–[[1999]] למד ל[[תואר ראשון]], [[תואר שני|שני]], ו[[תואר שלישי|שלישי]], ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] במסגרת החוג לשפה וספרות ערבית. את עבודת הגמר ועבודות ה[[דוקטורט|דוקטור]] שלו כתב בהנחיית פרופסור [[חגי בן-שמאי]], נושא עבודת הדוקטור הוא: "רדיפת האמת' ו'דרך לרבים' – עיונים במשנת ר' ישראל ישראלי מטולדו".
-את שירותו הצבאי עשה בשנים [[1978]] – [[1997]] ב[[חיל המודיעין]] ביחידה [[8200]] ופרש בדרגת [[סגן אלוף]].
+בשנים [[1978]]–[[1997]] שירת כקצין ב[[חיל המודיעין]] ביחידה [[8200]] ופרש בדרגת [[סגן אלוף]].
 == הוראה אקדמית ==
-אילן החל בקריירה אקדמית כ[[מורה מן החוץ]] בחוג לערבית ב[[אוניברסיטת תל אביב]] (1998-2001), לאחר מכן שימש כמורה מן החוץ בחוג המשולב למדעי היהדות ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] (2002-2004), כמורה מן החוץ בחוג לערבית ב[[אוניברסיטת חיפה]] (2002-2003), כ[[מרצה]] ב[[טורו קולג']] (2004), כמרצה ב[[מכון לנדר]] (2005-2014), כמרצה ב[[מכון שכטר]] (2009-2010), מאז [[2019]] מלמד במכללה האקדמית חמדת.
+אילן החל בקריירה אקדמית כ[[מורה מן החוץ]] בחוג לערבית ב[[אוניברסיטת תל אביב]] (1998-2001), לאחר מכן שימש כמורה מן החוץ בחוג המשולב למדעי היהדות ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] (2002–2004), כמורה מן החוץ בחוג לערבית ב[[אוניברסיטת חיפה]] (2002–2003), כ[[מרצה]] ב[[טורו קולג']] (2004), כמרצה ב[[מכון לנדר]] (2005–2014), כמרצה ב[[מכון שכטר]] (2009–2010), מאז [[2019]] מלמד במכללה האקדמית חמדת.
-בהוראה לא אקדמית שימש כמורה ב[[מכון כרם]] (1997-2001), כמורה במכון [[מרכז הרצוג]] (1998), וכיועץ לתורה והדרכה ב[[משטרת ישראל]] (2004-2005).
+בהוראה לא אקדמית שימש כמורה ב[[מכון כרם]] (1997–2001), כמורה במכון [[מרכז הרצוג]] (1998), וכיועץ לתורה והדרכה ב[[משטרת ישראל]] (2004–2005).
 == מנהל אקדמי ==
 אילן שימש כמנהל אקדמי במספר מקומות כך בין השנים 1998–2001 ב[[מכון בן-צבי]], החל מ-2006, במועצה האקדמית של [[מכון לנדר - מרכז אקדמי ירושלים|מכון לנדר]], והחל מ-[[2009]] כחבר במועצה האקדמית של מכללת [[גבעת וושינגטון]].
-אילן הוא [[דיקן]] הפקולטה למדעי הרוח וראש תוכנית לתואר שני בתרבות יהודית המכללה [[האקדמית חמדת]].
+אילן שימש בתפקיד [[דיקן]] הפקולטה למדעי הרוח וראש תוכנית לתואר שני בתרבות יהודית המכללה [[האקדמית חמדת]]. בסוף אוגוסט [[2023 בישראל|2023]] פרש לגמלאות מההוראה במכללת חמדת ומתפקיד דיקן הפקולטה למדעי הרוח שם.
 אילן עומד מאז 2008 בראש הקרן להנצחת קדושי קהיר.
@@ שורה 34: / שורה 31: @@
 כך חקר את הספרות הערבית-יהודית, הפרשנית והדרשנית, בהקשר היהודי פנימי ובהקשר הכללי המוסלמי, את צורת העיבוד של ספרות זו אשר מיוסדת בעיקרה על דרשות בעל פה ולא בדרשות כתובות.
-אילן גם חקר את הספרות ה[[צופיזם|צופית]] היהודית, את תולדות יהודי מצרים וסודאן, וסוגיות שונות בתולדות הספרות היהודית במזרח.
+אילן גם חקר את הספרות ה[[צופיזם|צופית]] היהודית, את תולדות [[יהדות מצרים|יהודי מצרים]] ו[[יהדות סודאן|סודאן]], וסוגיות שונות בתולדות הספרות היהודית במזרח.
 == פרסים ==
@@ שורה 45: / שורה 42: @@
 == חיבוריו ==
 === ספרים שפיטים ===
-* '''פירוש מצח אהרן לר' אהרן גריש''', מכון בן צבי, ירושלים תשנ"ו.
+* '''פירוש מצח אהרן לר' אהרן גריש''', [[יד בן צבי]], ירושלים תשנ"ו.
 * '''פנקס הקהילה של יהודי סודאן''', מכון בן צבי ירושלים תשס"ז.
 * '''בלב ובנפש''' יחד עם אליהו סמואל, [[הוצאת כרמל]] ירושלים תשע"ט.
-אילן עומד להוציא לאור מהדורה לספר, "'''<nowiki/>'נוה שלום': פירוש על תפסיר רב סעדיה גאון מאת הרב עמרם קֺרח'''", מכון בן-צבי ירושלים תשפ"ב.
+*'''נוה שלום''' : פירוש על תפסיר רב סעדיה גאון / מאת הרב [[עמרם קורח|עמרם קרח]] ; הקדים מבוא, ההדיר והעיר נחם אילן. ירושלים : [[מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח]], תשפ"ב.
 === ספרים שפיטים בעריכתו ===
-* '''עין טובה – דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל''', ספר יובל למלאת עי"ן שנים לטובה אילן,{{הערה|דודתו של נחם}} הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ"ט, {{כותר|62937121}}.
+* '''עין טובה – דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל''', ספר יובל למלאת עי"ן שנים ל[[טובה אילן]],{{הערה|דודתו של נחם}} הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשנ"ט, {{כותר|62937121}}.
 * '''תרבות יהודית בעין הסערה: ספר יובל לכבוד יוסף אחיטוב''', הקיבוץ המאוחד ומרכז יעקב הרצוג תשס"ב, (יחד עם [[אבי שגיא]]).
 * '''האסלאם ועולמות השזורים בו: ספר זיכרון לפרופ' חוה לצרוס יפה ז"ל''', האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון בן צבי ומוסד ביאליק, ירושלים תשס"ב.
-* יהודה רצהבי, '''מוטיבים שאולים בספרות ישראל''', [[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]], רמת גן תשס"ז.
+* [[יהודה רצהבי]], '''מוטיבים שאולים בספרות ישראל''', [[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]], רמת גן תשס"ז.
 *''''מצרים'''<nowiki/>' (בסדרת קהילות ישראל במזרח במאות התשע עשרה והעשרים) הוצאת מכון בן צבי, והאוניברסיטה העברית, ירושלים תשס"ח.
 * מנחם בן ששון וירחמיאל ברודי, '''כתאב אלשהאדאת ואלותאיק: והוא ספר העדויות והשטרות לרבי סעדיה גאון''', הוצאת האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים, ירושלים תשע"ב.
@@ שורה 70: / שורה 67: @@
 * יהודה אריאל, '''מיטב סיפורי סבא''', בית אל תשס"ב.
-כמו כן אילן פרסם למעלה משבעים מאמרים בבמות שפיטות דוגמת [[קריית ספר]], [[ספונות]], [[פעמים]], [[תעודה (כתב עת)|תעודה]], [[בית מקרא]], [[תימא (כתב עת)|תימא]], [[אקדמות]], [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]], ובבמות לא שפיטת דוגמת [[שדמות]], [[מקור ראשון]], [[ידיעות אחרונות]], ביטאון שבת שלום ועוד רבים.
+כמו כן אילן פרסם למעלה משבעים מאמרים בבמות שפיטות דוגמת [[קריית ספר]], [[ספונות]], [[פעמים]], [[תעודה (כתב עת)|תעודה]], [[בית מקרא]], [[תימא (כתב עת)|תימא]], [[אקדמות]], [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]], ובבמות לא שפיטות דוגמת [[שדמות]], [[מקור ראשון]], [[ידיעות אחרונות]], ביטאון שבת שלום ועוד רבים.
-אילן השתתף בעשרות כנסי מחקר ונשא בהם את הרצאותיו, אילן כתב מספר ערכים אינצקלופדיים.
 == קישורים חיצוניים ==
 ===== עליו =====
+* {{פרופילי מדענים}}
 * [https://www.ono.ac.il/wp-content/uploads/nachem-ilan-cv-20151.pdf נחם אילן] דף קורות חיים
 * [https://www.makorrishon.co.il/writer/נחם-אילן/ מאמרי נחם אילן] באתר [[מקור ראשון]]
@@ שורה 82: / שורה 79: @@
 *{{רמב"י|נחם אילן}}
-===== מאמריו =====
+===== ממאמריו =====
 * [https://humanities.tau.ac.il/sites/humanities.tau.ac.il/files/media_server/Jewish%20History/Teuda/Teuda-%20vol%2014-%20English/Teuda-%20Vol%2014-%2003-%20Ilan.pdf סיפור צרעת נעמן – עיון ספרותי בפאראפראזה בערבית-יהודית], כתב העת [[תעודה (כתב עת)|'''תעודה''']], כרך יד עמ' 34–45.
 * [http://www.herzog.ac.il/vtc/tvunot/netuim17_ilan.pdf הקנוניזציה הכפולה של מסכת אבות: טקסט, פרשנות ופולמוס], כתב העת '''נטועים''', גיליון יז, עמ' 57–72.
@@ שורה 96: / שורה 93: @@
 *{{יוטיוב|DWq8A4raP7s|שם=על תורה ודרך ארץ במדרש|אורך=33:59}}
 *{{יוטיוב|NqqFllay0pA|שם=מרכיב ה"ציונות" בזהות של יהודי מצרים|אורך=22:20}}
+*{{יוטיוב|ryiu9FigZKw|שם=אלף שנות תפסיר - פירוש ״נווה שלום״ על תפסיר ר׳ סעדיה גאון מאת מארי עמרם קרח}}
 == הערות שוליים ==
@@ שורה 102: / שורה 100: @@
 {{בקרת זהויות}}
 {{מיון רגיל:אילן, נחם}}
-[[קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים]]
 [[קטגוריה:זוכי פרס עמינח]]
-[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1954]]
 [[קטגוריה:סגני-אלופים בצה"ל]]
 [[קטגוריה:חיילי יחידה 8200]]
+[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]
+[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1954]]