שני (צבע) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־16:24, 20 במאי 2024

שָׁנִי הוא צבען אדום, ששימש בעולם העתיק לצביעת בדים.

השימוש בצבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכמה ממצוות התורה נדרשת תולעת השני: ביריעות המשכן, בבגדי כהונה, במצוות טהרת המצורע ובהכנת אפר פרה אדומה. כמו כן במהלך עבודת יום הכיפורים בבית המקדש נקשרה לשון של זהורית בראש השעיר המשתלח, והיא רצועת צמר צבועה בשני, שהייתה מלבינה בדרך נס כסימן לכפרת החטאים.^[1]

כמו התכלת והארגמן (ואף יותר מהם) היה השָׁנִי אחד הצבעים הנפוצים לצביעת צמר. בספר בראשית, בלידת תמר אשת יהודה תאומים, הבן שהוציא את ידו ונקשר עליה חוט שני נקרא זרח כזריחת צבע השני.^[2] רחב נדרשה על ידי המרגלים לקשור את "תקוות חוט השני" בחלון כסימן היכר.

הצבע וזיהויו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמות במקרא "תולעת שָנִי", או "תולע" או "שְנִי תולעת", הפכו לשמות נרדפים לצבע עצמו. אך שני תולעת הכוונה לצמר הצבוע באדום מסוג 'תולע'^[3] (וצמר הצבוע אדום נקרא ארגמן). דעת האבן עזרא היא שהכוונה לבד המשי, אך שיטתו מוקשית מאוד שכן מפורש בתוספתא שבגדי כהונה היו מצמר ופשתים בלבד.

בנוסף, בספר ישעיה מוזכרים שני המילים בנפרד במשמעות של גוני הצבע האדום: ”לְכוּ־נָ֛א וְנִוָּכְחָ֖ה יֹאמַ֣ר ה' אִם־יִהְי֨וּ חֲטָאֵיכֶ֤ם כַּשָּׁנִים֙ כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ אִם־יַאְדִּ֥ימוּ כַתּוֹלָ֖ע כַּצֶּ֥מֶר יִֽהְיֽוּ׃” (פרק א' פסוק י"ח). אם זאת, ניכר מהפסוק שהשני הוא גוון אדום בפני עצמו שהיפוכו הוא שלג, בעוד התולע הוא גוון אדום של צמר שהיפוכו הוא 'צמר' היינו הצמר הגולמי (לבן).

השָׁנִי נקרא גם כרמיל^[4]. הפרשנים זיהו את הכרמיל עם המילה הפרסית قِرْمِز (קִרְמִז) – מתולע. גם במקרא נקראו כך לובשי הבגד הצבוע אדום - אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים (נחום ב).

בלשון המשנה הצבע נקרא זהורית (לשון של זהורית).

יש הסבורים^[5] שמשמעות השם שני מורה על הצורך לצבוע פעם שניה את הצמר על מנת שיהיה זוהר. וכן ביוונית נקרא 'דיבא פַן', שמשמעו צבוע פעמיים.^[6]

גוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי השני כצבע אדום עולה בבירור מהפסוקים: אם יהי חטאיכם כשנים – כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע – כצמר יהיו.^[7] כחוט השני שפתותיך.^[8] אמנם לא סביר שהיה זהה לצבע הארגמן, שהרי "תכלת וארגמן ותולעת שני" נמנים תמיד כשלושה צבעים .

יש פרשנים שכתבו שצבעו צבע "אורנג'",^[9] במדרש^[10] מתואר צבע הארגמן כאדום לעומת תולעת השני שאינו לא אדום ולא ירוק^[11], וכך יש הסבורים שצבע השני נוטה לכתום. הרב יוסף קאפח^[12] מזהה את המילה 'כרמז' (כרמיל), המובאת בראשונים, עם צבע 'אדום דהה', שאינו עז. יוספוס פלביוס מתאר את הצבע כגוון האש. מרד"ק^[13] נראה שהצבע היה אדום, לעומת הארגמן שהיה אדום שנוטה לסגול.

במחקר שערך זהר עמר הסתבר שבישול כנימות אלון השני מפיק תמיסה אדומה כדם, אולם כאשר הצבען מתקבע בסיבי הצמר מתקבל גוון כתום. בהשריה ממושכת ניתן לקבל גוון כמעט אדום.

מקור הצבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם 'תולעת שני' מורה כי הצבע הופק ממין שרץ, בדומה לתכלת שהופקה מחילזון.^[14]

מפירוש הרמב"ם נראה שלא נעשה מיצור חי, אלא מגרגירי פרי אדום,^[15] כשבחלקיקי הצבען נראים כעין נקודות כמראה תולעים, ולכן נקרא תולע. כעין זה כתב רש"י^[16] "תולע: צבע שצובעים בו אדום, גרעינים הם, ויש תולעים בכל אחד ואחד". רבינו בחיי^[17] כותב שנעשה מגרגרים שהתולעת בתוכם, ולא מגופה. התפארת ישראל^[18] טוען שלא מסתבר שצבעו בגדי כהונה בדבר שאסור באכילה (תולעת - שרץ)^[19] אך מביא גם פירוש שנעשה הצבע מביצי תולעים שנמצאים בעלים של עץ הנקרא שְטֶכפַּלמֶה (שטאכלפלמע).

מחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' זהר עמר שערך מחקר היסטורי ומעשי מקיף הוכיח שהיו בעת העתיקה כמה מיני חרקים מהם הפיקו צבע. המקורות הקלאסים והערבים מתייחסים בעיקר לכנימה הארמנית או כנימת האלון האירופית שממנה הפיקו את הצבע, המצויה בעצי אלון באזור אגן הים התיכון כמו דרום צרפת וספרד. אולם עמר איתר בישראל מין אחר של כנימה בשם כרמיל מצוי (Kermes echinatus) הגדל על אלון מצוי בחבל ההררי של ארץ ישראל וממנה הפיק צבע איכותי. למחקר זה הקדיש מונוגרפיה נרחבת.^[20]^[21]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהר עמר,בעקבות תולעת השני הארץ ישראלית,ירושלים, 2007

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא שני בוויקישיתוף

כרמיל הקוצים באתר פורטל הדף היומי
התגלתה תולעת השני באתר סיינטיפיק אמריקן ישראל
גילוי: כנימת האלון היא "תולעת השני", באתר ערוץ 7, 31 בדצמבר 2002
יום ליקוט 'תולעת שני' בנחלת אפריים באתר מכון המקדש
זהר עמר, תקוות השני: תולעת השני של ארץ ישראל, בגיליון 247 של עת־מול
שני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ משנה, מסכת יומא, פרק ו', משנה ו'. משנה, מסכת שבת, פרק ט', משנה ג'. תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א, עמוד ב'
^ רש"י על בראשית, ל"ח, ל'
^ רמב"ם פ"ח מכלי המקדש
^ דברי הימים ב' פ"ב יג
^ התפארת ישראל בהקדמתו לסדר מועד מביא בשם הרמב"ם פיה"מ פרה פ"ג (ובדבריו לא נמצא)
^ תפארת ישראל שם
^ ישעיה א יח
^ שיר השירים ד
^ הרב מנחם מנדל כשר ב'תורה שלמה' מילואים לפר' כי תשא הביא כך בשם רד"ק ורד"ל
^ פסיקתא רבתי פיסקה כ'
^ ירוק בלשון חז"ל כולל את גווני הצהוב
^ פירושו לרמב"ם כלאיים פ"ט
^ דברי הימים ב פ"ב ו', וראה בישעיהו שכתב שארגמן-אדום ותולע-כרמי (כרמז?)
^ כך סוברים רבים ביניהם הרב יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה (תניינא או"ח ג) שהוכיח מכך היתר לצביעת תפילין בצבע האסור באכילה
^ פ"ג מהל' פרה אדומה גרגרים אדומים דומים לגרעיני החרובים והן כמו האוג, ותולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן
^ ישעיהו א יח
^ פרשת תרומה
^ בהקדמתו לסדר מועד, 'כללי בגדי קודש'
^ אך מיישב קצת שייתכן שבצבע שאינו ראוי כלל לאכילה אין בעיה
^ להרחבה: זהר עמר, בעקבות תולעת השני הארץ-ישראלית, ירושלים, תשס"ז
^ זהר עמר, גילויה של 'תולעת השני', חידושים בחקר ירושלים 8, 2002, עמ' 140-133

[1] משנה, מסכת יומא, פרק ו', משנה ו'. משנה, מסכת שבת, פרק ט', משנה ג'. תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א, עמוד ב'

[2] רש"י על בראשית, ל"ח, ל'

[3] רמב"ם פ"ח מכלי המקדש

[4] דברי הימים ב' פ"ב יג

[5] התפארת ישראל בהקדמתו לסדר מועד מביא בשם הרמב"ם פיה"מ פרה פ"ג (ובדבריו לא נמצא)

[6] תפארת ישראל שם

[7] ישעיה א יח

[8] שיר השירים ד

[9] הרב מנחם מנדל כשר ב'תורה שלמה' מילואים לפר' כי תשא הביא כך בשם רד"ק ורד"ל

[10] פסיקתא רבתי פיסקה כ'

[11] ירוק בלשון חז"ל כולל את גווני הצהוב

[12] פירושו לרמב"ם כלאיים פ"ט

[13] דברי הימים ב פ"ב ו', וראה בישעיהו שכתב שארגמן-אדום ותולע-כרמי (כרמז?)

[14] כך סוברים רבים ביניהם הרב יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה (תניינא או"ח ג) שהוכיח מכך היתר לצביעת תפילין בצבע האסור באכילה

[15] פ"ג מהל' פרה אדומה גרגרים אדומים דומים לגרעיני החרובים והן כמו האוג, ותולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן

[16] ישעיהו א יח

[17] פרשת תרומה

[18] בהקדמתו לסדר מועד, 'כללי בגדי קודש'

[19] אך מיישב קצת שייתכן שבצבע שאינו ראוי כלל לאכילה אין בעיה

[20] להרחבה: זהר עמר, בעקבות תולעת השני הארץ-ישראלית, ירושלים, תשס"ז

[21] זהר עמר, גילויה של 'תולעת השני', חידושים בחקר ירושלים 8, 2002, עמ' 140-133

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:Kermes - Neve Tzuf.jpg|ממוזער|[[צמר]] צבוע בשני]]
-'''שני''' הוא צבען [[אדום]], ששימש בעולם העתיק לצביעת [[בד]]ים.
+'''שָׁנִי''' הוא צבען [[אדום]], ששימש בעולם העתיק לצביעת [[בד]]ים.
 ==השימוש בצבע==
-בכמה ממצוות התורה נדרשת תולעת השני, ביריעות [[המשכן]], ב[[בגדי כהונה]], במצוות טהרת ה[[נגע הצרעת|מצורע]], ובהכנת אפר [[פרה אדומה]], כמו כן חכמים דרשו מהפסוקים לקשור לשון של זהורית בראש [[שעיר המשתלח]] והיא רצועת צמר צבועה בשני, שהייתה מלבינה בדרך נס כסימן לכפרת החטאים{{הערה|1=משנה, מסכת יומא ו',ו'. בבלי, מסכת ראש השנה, ל"א, ב'.}}.
+בכמה ממצוות התורה נדרשת תולעת השני: ביריעות [[המשכן]], ב[[בגדי כהונה]], במצוות טהרת ה[[נגע הצרעת|מצורע]] ובהכנת אפר [[פרה אדומה]]. כמו כן במהלך [[יום הכיפורים בבית המקדש|עבודת יום הכיפורים בבית המקדש]] נקשרה לשון של זהורית בראש ה[[שעיר המשתלח]], והיא רצועת צמר צבועה בשני, שהייתה מלבינה בדרך נס כסימן לכפרת החטאים.{{הערה|1={{משנה|יומא|ו|ו}}. {{משנה|שבת|ט|ג}}. {{בבלי|ראש השנה|לא|ב}}}}
+[[קובץ:Scarlet Ibis - Corocoro Colorado (Eudocimus ruber) (12462385423).jpg|ממוזער|[[מגלן שני]]. המגלן נקרא כך בשל צבעו האדום כשָׁנִי.]]
-כמו ה[[תכלת וארגמן בעולם העתיק|תכלת]] וה[[ארגמן]] (ואף יותר מהם) היה השָׁנִי אחד הצבעים הנפוצים לצביעת צמר, בספר [[בראשית]], בלידת [[תמר (אשת ער)|תמר]] אשת [[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]] [[תאומים]], הבן שהוציא את ידו ונקשר עליה '''חוט שני''', נקרא [[זרח]] כזריחת צבע השני{{הערה|רש"י על בראשית, ל"ח, ל'}}. [[רחב]] נדרשה על ידי המרגלים לקשור את "תקוות חוט השני" בחלון כסימן היכר.
+כמו ה[[תכלת וארגמן בעולם העתיק|תכלת]] וה[[ארגמן]] (ואף יותר מהם) היה השָׁנִי אחד הצבעים הנפוצים לצביעת צמר. בספר [[בראשית]], בלידת [[תמר (ספר בראשית)|תמר]] אשת [[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]] [[תאומים]], הבן שהוציא את ידו ונקשר עליה '''חוט שני''' נקרא [[זרח]] כזריחת צבע השני.{{הערה|רש"י על בראשית, ל"ח, ל'}} [[רחב]] נדרשה על ידי המרגלים לקשור את "תקוות חוט השני" בחלון כסימן היכר.
 ==הצבע וזיהויו==
 ===אטימולוגיה===
-השמות במקרא "תולעת שָנִי", או "תולע" או "שְנִי תולעת", הפכו לשמות נרדפים לצבע עצמו. אך שני תולעת הכוונה ל[[צמר]] הצבוע באדום מסוג 'תולע'{{הערה|רמב"ם פ"ח מכלי המקדש}}(וצמר הצבוע אדום נקרא ארגמן) דעת ה[[אבן עזרא]] היא שהכוונה ל[[בד]] ה[[משי]], אך שיטתו מוקשית מאוד שכן מפורש בתוספתא שבגדי כהונה היו מצמר ופשתים בלבד.
+השמות במקרא "תולעת שָנִי", או "תולע" או "שְנִי תולעת", הפכו לשמות נרדפים לצבע עצמו. אך שני תולעת הכוונה ל[[צמר]] הצבוע באדום מסוג 'תולע'{{הערה|רמב"ם פ"ח מכלי המקדש}} (וצמר הצבוע אדום נקרא ארגמן). דעת ה[[פירוש האבן עזרא|אבן עזרא]] היא שהכוונה ל[[בד]] ה[[משי]], אך שיטתו מוקשית מאוד שכן מפורש בתוספתא שבגדי כהונה היו מצמר ופשתים בלבד.
+בנוסף, ב[[ספר ישעיה]] מוזכרים שני המילים בנפרד במשמעות של גוני הצבע האדום: {{ציטוטון|לְכוּ־נָ֛א וְנִוָּכְחָ֖ה יֹאמַ֣ר ה' אִם־יִהְי֨וּ [[חטא|חֲטָאֵיכֶ֤ם]] כַּשָּׁנִים֙ כַּשֶּׁ֣לֶג יַלְבִּ֔ינוּ אִם־יַאְדִּ֥ימוּ כַתּוֹלָ֖ע כַּצֶּ֥מֶר יִֽהְיֽוּ׃|פרק א' פסוק י"ח}}. אם זאת, ניכר מהפסוק שהשני הוא גוון אדום בפני עצמו שהיפוכו הוא [[שלג]], בעוד התולע הוא גוון אדום של [[צמר]] שהיפוכו הוא 'צמר' היינו הצמר הגולמי (לבן).
-ה'''שָׁנִי''' נקרא גם '''כרמיל'''{{הערה|דברי הימים ב' פ"ב יג}} הפרשנים זיהו עם המילה ה[[פרסית]] '''قِرْمِز''' (קִרְמִז) – מתולע. גם במקרא נקראו כך לובשי הבגד הצבוע אדום, -'''אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים''' (נחום ב).
+ה'''שָׁנִי''' נקרא גם '''כרמיל'''{{הערה|דברי הימים ב' פ"ב יג}}. הפרשנים זיהו את הכרמיל עם המילה ה[[פרסית]] '''قِرْمِز''' (קִרְמִז) – מתולע. גם במקרא נקראו כך לובשי הבגד הצבוע אדום - '''אַנְשֵׁי חַיִל מְתֻלָּעִים''' (נחום ב).
 בלשון המשנה הצבע נקרא '''זהורית''' (לשון של זהורית).
-יש הסבורים{{הערה|ה[[תפארת ישראל (פירוש למשנה)|תפארת ישראל]] בהקדמתו לסדר מועד מביא בשם הרמב"ם פיה"מ פרה פ"ג (ובדבריו לא נמצא)}}שמשמעות השם '''שני''', מהצורך לצבוע ''' פעם שניה''' על מנת שיהיה זוהר. וכן ביוונית נקרא 'דיבא פַן' שמשמעו צבוע פעמיים{{הערה|תפארת ישראל שם}}.
+יש הסבורים{{הערה|ה[[תפארת ישראל (פירוש למשנה)|תפארת ישראל]] בהקדמתו לסדר מועד מביא בשם הרמב"ם פיה"מ פרה פ"ג (ובדבריו לא נמצא)}} שמשמעות השם '''שני''' מורה על הצורך לצבוע''' פעם שניה''' את הצמר על מנת שיהיה זוהר. וכן ביוונית נקרא 'דיבא פַן', שמשמעו צבוע פעמיים.{{הערה|תפארת ישראל שם}}
+===גוון===
+זיהוי השני כצבע [[אדום]] עולה בבירור מהפסוקים: '''אם יהי חטאיכם כשנים – כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע – כצמר יהיו'''.{{הערה|ישעיה א יח}} '''כחוט השני שפתותיך'''.{{הערה|שיר השירים ד}} אמנם לא סביר שהיה זהה לצבע ה[[ארגמן]], שהרי "תכלת וארגמן ותולעת שני" נמנים תמיד כשלושה צבעים .
+יש פרשנים שכתבו שצבעו צבע "אורנג'",{{הערה|הרב [[מנחם מנדל כשר]] ב'תורה שלמה' מילואים לפר' כי תשא הביא כך בשם רד"ק ורד"ל}} במדרש{{הערה|[[פסיקתא רבתי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14356&pgnum=174 פיסקה כ']}} מתואר צבע הארגמן כאדום לעומת תולעת השני שאינו '''לא אדום ולא ירוק'''{{הערה|ירוק בלשון חז"ל כולל את גווני הצהוב}}, וכך יש הסבורים שצבע השני נוטה ל[[כתום]]. הרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|פירושו לרמב"ם כלאיים פ"ט}} מזהה את המילה 'כרמז' (כרמיל), המובאת בראשונים, עם צבע 'אדום דהה', שאינו עז. [[יוספוס פלביוס]] מתאר את הצבע כגוון ה[[אש]]. מ[[רד"ק]]{{הערה|דברי הימים ב פ"ב ו', וראה בישעיהו שכתב שארגמן-אדום ותולע-כרמי (כרמז?)}} נראה שהצבע היה אדום, לעומת הארגמן שהיה אדום שנוטה ל[[סגול]].
-===הגוון===
-זיהויו כצבע [[אדום]] עולה בבירור מהפסוקים: '''אם יהי חטאיכם כשנים – כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע – כצמר יהיו'''{{הערה|ישעיה א יח}}. '''כחוט השני שפתותיך'''{{הערה|שיר השירים ד}}. אמנם לא סביר שהיה שווה לצבע ה[[ארגמן]] שהרי נמנים תמיד כשלשה צבעים "תכלת וארגמן ותולעת שני".
+במחקר שערך [[זהר עמר]] הסתבר שבישול כנימות אלון השני מפיק תמיסה אדומה כדם, אולם כאשר הצבען מתקבע בסיבי הצמר מתקבל גוון כתום. בהשריה ממושכת ניתן לקבל גוון כמעט אדום.
-יש פרשנים שכתבו שצבעו צבע "אורנג'"{{הערה|הרב [[מנחם מנדל כשר]] ב'תורה שלמה' מילואים לפר' כי תשא הביא כך בשם רד"ק ורד"ל}}, במדרש{{הערה|פסיקתא רבתי פיסקה כ'}} מתואר צבע הארגמן כאדום לעומת תולעת השני שאינו '''לא אדום ולא ירוק'''{{הערה|ירוק בלשון חז"ל הוא בין צבע הביצה לצבע הזהב ועד צבע ירוק בהיר}} וכך יש הסבורים שהצבע הוא נוטה ל[[כתום]], הרב [[יוסף קאפח]]{{הערה|פירושו לרמב"ם כלאיים פ"ט}} מזהה את המילה 'כרמז' (כרמיל) המובאת בראשונים, עם צבע 'אדום דהה', שאינו עז. [[יוספוס פלביוס]] מתאר את הצבע כגוון ה[[אש]]. מ[[רד"ק]]{{הערה|דברי הימים ב פ"ב ו', וראה בישעיהו שכתב שארגמן-אדום ותולע-כרמי (כרמז?)}} נראה שהצבע היה אדום, לעומת הארגמן שהיה אדום נוטה ל[[סגול]].
 ===מקור הצבע===
-השם 'תולעת שני' מורה כי הצבע הופק ממין שרץ, בדומה לתכלת שהופקה מחילזון{{הערה|כך סוברים רבים ביניהם ה[[נודע ביהודה]] (תניינא או"ח ג) שהוכיח מכך היתר לצביעת תפילין בצבע האסור באכילה}}.
+השם 'תולעת שני' מורה כי הצבע הופק ממין שרץ, בדומה לתכלת שהופקה מחילזון.{{הערה|כך סוברים רבים ביניהם הרב [[יחזקאל לנדא]] בעל ה[[נודע ביהודה]] (תניינא או"ח ג) שהוכיח מכך היתר לצביעת תפילין בצבע האסור באכילה}}
-מפירוש ה[[רמב"ם]] נראה שלא נעשה מיצור חי, אלא מגרגירי פרי אדום{{הערה|פ"ג מהל' פרה אדומה '''גרגרים אדומים דומים לגרעיני ה[[חרוב|חרובים]] והן כמו ה[[אוג (צמח)|אוג]], ותולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן'''}}, בחלקיקי הצבען נראים כעין נקודות כמראה תולעים, ולכן נקרא תולע. כעין זה כתב [[רש"י]]{{הערה|ישעיהו א יח}} "תולע: צבע שצובעים בו אדום, גרעינים הם, ויש תולעים בכל אחד ואחד" [[רבנו בחיי (אבן פקודה)|רבינו בחיי]]{{הערה|פרשת תרומה}}כותב שנעשה מגרגרים שהתולעת בתוכם ולא מגופה. ה[[תפארת ישראל (פירוש למשנה)|תפארת ישראל]]{{הערה|בהקדמתו לסדר מועד, 'כללי בגדי קודש'}} טוען שלא מסתבר שצבעו בגדי כהונה בדבר שאסור באכילה (תולעת - [[איסור אכילת תולעים|שרץ]]){{הערה|אך מיישב קצת שייתכן שבצבע שאינו ראוי כלל לאכילה אין בעיה}} אך מביא גם פירוש שנעשה הצבע מביצי תולעים שנמצאים בעלים של עץ הנקרא שְטֶכפַּלמֶה (שטאכלפלמע).
+מפירוש ה[[רמב"ם]] נראה שלא נעשה מיצור חי, אלא מגרגירי פרי אדום,{{הערה|פ"ג מהל' פרה אדומה '''גרגרים אדומים דומים לגרעיני ה[[חרוב|חרובים]] והן כמו ה[[אוג (צמח)|אוג]], ותולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן'''}} כשבחלקיקי הצבען נראים כעין נקודות כמראה תולעים, ולכן נקרא תולע. כעין זה כתב [[רש"י]]{{הערה|ישעיהו א יח}} "תולע: צבע שצובעים בו אדום, גרעינים הם, ויש תולעים בכל אחד ואחד". [[רבנו בחיי (אבן פקודה)|רבינו בחיי]]{{הערה|פרשת תרומה}} כותב שנעשה מגרגרים שהתולעת בתוכם, ולא מגופה. ה[[תפארת ישראל (פירוש למשנה)|תפארת ישראל]]{{הערה|בהקדמתו לסדר מועד, 'כללי בגדי קודש'}} טוען שלא מסתבר שצבעו בגדי כהונה בדבר שאסור באכילה (תולעת - [[איסור אכילת תולעים|שרץ]]){{הערה|אך מיישב קצת שייתכן שבצבע שאינו ראוי כלל לאכילה אין בעיה}} אך מביא גם פירוש שנעשה הצבע מביצי תולעים שנמצאים בעלים של עץ הנקרא שְטֶכפַּלמֶה (שטאכלפלמע).
 ===מחקרים===
+פרופ' [[זהר עמר]] שערך מחקר היסטורי ומעשי מקיף הוכיח שהיו בעת העתיקה כמה מיני חרקים מהם הפיקו צבע. המקורות הקלאסים והערבים מתייחסים בעיקר ל[[כנימות|כנימה]] הארמנית או כנימת האלון האירופית שממנה הפיקו את הצבע, המצויה בעצי אלון באזור אגן הים התיכון כמו דרום צרפת וספרד. אולם עמר איתר בישראל מין אחר של כנימה בשם כרמיל מצוי (Kermes echinatus) הגדל על [[אלון מצוי]] בחבל ההררי של ארץ ישראל וממנה הפיק צבע איכותי. למחקר זה הקדיש [[מונוגרפיה]] נרחבת.{{הערה|1=להרחבה: זהר עמר, '''בעקבות תולעת השני הארץ-ישראלית''', ירושלים, תשס"ז}}<ref>{{צ-מאמר|מחבר=זהר עמר|שם=גילויה של 'תולעת השני'|כתב עת=חידושים בחקר ירושלים|כרך=8|עמ=140-133|שנת הוצאה=2002}}</ref>
-לטענת פרופסור [[זהר עמר]], "תולעת השני", ממנה הפיקו את צבע השני, היא [[כנימת מגן|כנימה]] ממשפחת ה[[כרמיליים]] {{אנ|Kermes (insect)}}. צבע זה שימש בתקופת המקרא ובימי הבית השני למטרות קודש וחול. מכל המקורות שנבדקו עולה כי מדובר בצבען מוכר, יקר ערך ונחשב מאוד בעיני הבריות בעת ההיא{{הערה|1=להרחבה: זהר עמר, '''בעקבות תולעת השני הארץ-ישראלית''', ירושלים, תשס"ז}}. הוא הצליח לאתר את הכנימה, לאחר שזו נעלמה כמעט כליל, בעצי [[אלון]] ב[[גולן]] ולהפיק ממנה את הצבען.
+==לקריאה נוספת==
-כיום הכנימה ''Quercus coccifera שממנה הפיקו את הצבע, מצויה בעצי אלון בארצות המגרב, בספרד, בארצות הבלקן, באנטוליה, במערב סוריה, בלבנון, מעט באיטליה ולוב.''
+*זהר עמר,'''בעקבות תולעת השני הארץ ישראלית''',ירושלים, 2007
 ==קישורים חיצוניים==
 {{ויקישיתוף בשורה}}
-*[https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=20892 '''כרמיל הקוצים'''] באתר [[פורטל הדף היומי]]
+* [https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=20892 '''כרמיל הקוצים'''] באתר [[פורטל הדף היומי]]
-*[https://web.archive.org/web/20120503021049/http://sciam.co.il/archives/3262 '''התגלתה תולעת השני'''] באתר [[סיינטיפיק אמריקן]] ישראל
+* [https://web.archive.org/web/20120503021049/http://sciam.co.il/archives/3262 '''התגלתה תולעת השני'''] באתר [[סיינטיפיק אמריקן]] ישראל
-*{{ערוץ7||גילוי: כנימת האלון היא "תולעת השני"|41619|31 בדצמבר 2002}}
+* {{ערוץ7||גילוי: כנימת האלון היא "תולעת השני"|41619|31 בדצמבר 2002}}
-*[https://web.archive.org/web/20121214203833/http://www.temple.org.il/choen.asp '''יום ליקוט 'תולעת שני' בנחלת אפריים'''] באתר [[מכון המקדש]]
+* [https://web.archive.org/web/20121214203833/http://www.temple.org.il/choen.asp '''יום ליקוט 'תולעת שני' בנחלת אפריים'''] באתר [[מכון המקדש]]
-*[[זהר עמר]], [https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/amar.pdf תקוות השני: תולעת השני של ארץ ישראל], בגיליון 247 של [[עת־מול]]
+* [[זהר עמר]], [https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsArticles/amar.pdf תקוות השני: תולעת השני של ארץ ישראל], בגיליון 247 של [[עת־מול]]
+* {{בריטניקה}}
 ==הערות שוליים==

צבעים וייצוגם במחשב
גוני אפור	לבן • כסף • אפור • שחור
צבעי היסוד ב-RGB	אדום • ירוק • כחול
צבעים שניוניים	ציאן • צהוב • מג'נטה
צבעים שלישוניים	כתום • תרוג • ירוק אביב • תכלת • סגול • ורוד שושנה
פיגמנטי צביעה	אוכרה • ספיה • כחול פרוסי • וירידיאן • אולטראמרין
שונות	אינדיגו • ענבר • חום • זהב • נחושת • ארגמן • ורוד • שני • בורדו • בורגונדי • בז' • חאקי • טורקיז • ערמון • פנטון 448c • קרדינל • כתום בטיחותי • ירוק זית