חיים לאחר המוות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:36, 28 במאי 2024

חיים לאחר המוות הוא מונח כללי המתייחס להמשכיות או קיום, בדרך-כלל באופן רוחני, מעבר לעולם הקיים והמוכר, לאחר המוות. בדרך כלל מדובר על הישארות הנפש, אך בתרבויות קדומות מדובר לעיתים גם בקיום גופני לאחר המוות.

העיסוק בנושא הוא בעיקר בתחום הדת, הרוחניות והמיסטיקה. חיים לאחר המוות לא נצפו במחקרים מדעיים, אולם קיימות עדויות רבות של חוויות סף מוות (שנחקרו על ידי ריימונד מודי,^[1] פים ואן לומל,^[2] פני סרטורי^[3]^[4] ואחרים), שיש הרואים בהן הוכחה לקיום התופעה, ואילו אחרים מפרשים כתופעות סובייקטיביות או אשליות הנובעות מסיבות שונות.^[5]^[6]

התפיסה בתרבויות קדומות

האמונה בחיים שלאחר המוות קדמונית ומשותפת לרוב התרבויות הקדומות. היא באה לענות על שאלות ששאל את עצמו האדם בקשר להפסקת הקיום הגשמי, ומה קורה לגוף ולנפש אחרי מותו של אדם. בין הרעיונות הבאים לענות על שאלות אלו: רעיון גלגול הנשמות, תחיית המתים ורעיון העולם הבא.

הראשונים שתיעדו בכתב את אמונתם בחיים לאחר המוות היו המצרים הקדמונים. בהתאם לכך נמצאו במצרים העתיקה קבורים מפוארים וחניטה, שהיו יישום מעשי של אמונה זו. המת המצרי החשוב נקבר עם חפציו, אך גם עם ספינת שמש שהייתה אמורה להובילו לעבר החיים הנצחיים על פני השמש.

חיים לאחר המוות והדת

תגמול נצחי

מספר דתות ובהן היהדות, האסלאם והנצרות, ואף הדת המצרית העתיקה, מחזיקות באמונה כי רוח האדם נצחית ואחרי המוות כל אדם מתוגמל לפי מעשיו. לפי האמונה רוח האדם, או "הנפש", ממשיכה להתקיים אחרי המוות.

על פי תורות אזוטריות רבות, בהן הקבלה, הנפש מתפרקת אך הרוח נשארת בתוקף נצחיותה. קיימות דתות המניחות, באופן ראייה דיכוטומי, שישנו המשך ל"מסע" למקום שכולו טוב - גן העדן, או למקום שכולו עונש מתמשך - הגיהנום. תפיסה זו מעודדת את המאמינים בה לדבוק במעשים הראויים ולהתרחק מן המגונים וזאת על מנת להגיע, בהגיע זמנם, אל גן העדן ולא אל הגיהנום, תפיסה זו תורמת גם בהתמודדות מאמיניה עם מות הקרובים להם בכך שהם מאמינים שהם נמצאים בעולם שכולו טוב. אצל אפלטון מובעת דעה זו, למשל, בדיאלוג גורגיאס:

כל אדם שסיים חייו בצדק ובחסידות עובר אחרי מותו אל אי השלווים ושוכן באושר שלם... ומי (שסיים חייו) בעוול וברשע הולך לכלא השילום והדין הנקרא טארטרוס

— תרגום: יעקב ליבס

גלגול נשמות

ערך מורחב – גלגול נשמות

אמונה אחרת, שמחזיקות בה דתות כגון בודהיזם ו הינדואיזם, וכן מאמינים בה הדרוזים וזרמים קבליים ביהדות, היא גלגול נשמות. בבודהיזם, למשל, מהווים החיים שלאחר המוות חלק אינטגרלי של מצבי הקיום של האדם. האמונה הבודהיסטית מניחה כי לא הכול מוגבל לחיינו הנוכחיים: האדם (או נשמתו) הם סך ידע שהצטבר ממצבי קיום אחרים, לפני שנולד בגלגול הנוכחי. היות שהנשמה היא נצחית, היא תכיר עוד מצבי קיום אנושיים, אחרי סיום חייה הנוכחיים. אמונה זאת מניחה קיומו של רצף, זרם של תודעה, הנמשך לנצח.

לפי האמונה במזרח אסיה, הנשמה יכולה לעבור לבן אדם אחר, לבעל חיים, או אפילו ליצור רוחני כלשהו. לפי ההינדואיזם, הבודהיזם וזרמים קבליים ביהדות^[7] גם החיים הנוכחים שלנו הם תוצאה של חיים קודמים.

ביהדות

ערך מורחב – עולם הבא

תקופת התנ"ך

רעיון החיים שלאחר המוות מופיע בתנ"ך בפגישתו של שאול המלך עם שמואל הנביא שנפטר בתיווכה של בעלת האוב. שאול שומע אך אינו רואה את שמואל, ועל כן שואל את בעלת האוב הטוענת שראתה אותו כיצד הוא נראה. בעלת האוב נותנת לשאול תיאור המתאים למראהו של שמואל בחייו, ואז שאול מצליח לקבל תקשור שאינו חדש לו: "למה הרגזתני להעלות אותי?" שאול מצטדק ואומר כי מצבו המדיני והביטחוני קשה מאוד. בתום השיחה מבטיח שמואל לשאול כי הוא ימות למחרת והוא יהיה במחיצתו של שמואל, במילים אלו: "ומחר אתה ובניך עמי". על אף שהסיפור קובע במפורש ששאול לא ראה את שמואל אלא שמע אותו בלבד, ניתן להבין מהסיפור שלשאול לא היה ספק שאכן התקיימה שיחה בינו לבין שמואל, זאת לאור תגובתו הנואשת לאחר ששמע את המסר של שמואל.

עם זאת אין כל תיאור של החיים שלאחר המוות או הבטחה לחיי עולם הבא במקרא. מחבר ספר קהלת קובע:

כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים, שֶׁיָּמֻתוּ; וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְאֵין-עוֹד לָהֶם שָׂכָר כִּי נִשְׁכַּח זִכְרָם. גַּם אַהֲבָתָם גַּם-שִׂנְאָתָם גַּם-קִנְאָתָם, כְּבָר אָבָדָה; וְחֵלֶק אֵין-לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם, בְּכֹל אֲשֶׁר-נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.

— קהלת פרק ט' פסוקים ה-ו

וכן קובע:

וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה.

— י"ב פסוק ז'

.

יש המפרשים כי הרוח איננה בטלה אלא שבה לנותנה, ויש הרואים בפסוק זה ביטוי לתפיסה כי המוות הוא היעלמות מוחלטת. הרוח אינה נשמרת לאחר המוות אלא נמוגה במקום שממנו הגיעה, כשם שהגוף מתפורר לעפר.^[8] למתים אין עוד זכויות, הניתנות לאנשים החיים בעולם הזה עבור מעשיהם. ההתקדמות הרוחנית של האדם איננה קיימת בעולם הבא אלא דווקא בעולם הזה, בבחינת "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". כמו שנאמר:

לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ-יָהּ; וְלֹא, כָּל יֹרְדֵי דוּמָה.

— תהילים קט"ו פסוק י"ז

דוגמה נוספת:

אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן, וְדַעַת וְחָכְמָה, בִּשְׁאוֹל, אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה.

— קהלת ט' פסוק י'

ודעה דומה מביע הנביא ישעיהו:

כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ, מָוֶת יְהַלְלֶךָּ; לֹא יְשַׂבְּרוּ יוֹרְדֵי-בוֹר, אֶל-אֲמִתֶּךָ.

— ישעיהו ל"ח י"ח

.

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו מתאר את אמונת העולם הבא אצל האיסיים כאמונה שאיננה כורכת איתה את תחיית המתים (תחיית הגופות)

מושרשת אצלם הדעה שרק הגוף כלה... אבל הנפשות חיות לעולם וקיימות לעד... מיד כשהן משתחררות מכבלי הבשר, הן שמחות ועולות מעלה מעלה כאילו נעשו בנות חורין משעבוד ארוך. דעתם דומה לזו של בני יון כי מעון יש מעבר לאוקיינוס שהוא מזומן לנפשות נעלות.

— מלחמות היהודים

הפרושים, לפי אותו מקור, מאמינים בנוסף לכך בחזרת הנשמות אל תוך הגופות, וביחס לצדוקים, כוהני המקדש, הוא מעיד:

ובעניין קיום הנפש אחר המוות, עונש ושכר בעולם התחתון, אין להם עניין בכל אלה הדברים.

— שם

תפיסת חז"ל

חז"ל התייחסו לחיים בזמן הווה כאל תחנה זמנית בלבד בדרך לעולם הבא; תחנה זמנית שיש למצותה באופן הראוי, על ידי קיום המצוות והליכה בדרכי האל.
מעידה על כך, למשל, הפיסקה בפרקי אבות:

רבי יעקב אומר: העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין. הוא היה אומר: יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא. ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה.

— פרקי אבות, פרק ד', 16-17

תקופת הראשונים

ישנה מחלוקת בין הראשונים לגבי אופן התנהלות הדברים בעולם הבא:

לשיטת הרמב"ם וסיעתו: העולם הבא הוא עולם רוחני לחלוטין, ללא הגוף.

חיים אלו--לפי שאין עימהם מוות, שאין המוות אלא ממאורעות הגוף ואין שם גוף, נקראו צרור החיים, שנאמר "והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים". וזה הוא השכר שאין שכר למעלה ממנו, והטובה שאין אחריה טובה; והיא שהתאוו כל הנביאים.

— משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תשובה, פרק ח', הלכה ג'.

לשיטת רס"ג וסיעתו: בעולם הבא יתקיימו הגוף והנשמה, אך לאחר זיכוך רב של הגוף.

מעבר להישארות הנפש, אחת ממרכיבי האמונה בדת היהודית היא האמונה בקימת המתים לתחייה, בעתיד.

בנצרות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ישו, שעל דבריו נסמכים כל כתבי הנצרות, ממליץ בספר הבשורה על-פי יוחנן פרק ו', פסוק 40:

"וזה רצון שולחי אשר כל הרואה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון."

משמע, רצונו של האל האב, שולחו של ישו (האל הבן), הוא שמי שמאמין בבן האלוהי, כלומר בישו עצמו, יזכה לחיי נצח. ולא רק זאת, אלא שישו יעזור למאמין בו לצאת מגופו ולעבור לגן-עדן ("אקימנו ביום האחרון").

ברפואה המודרנית

המדע המודרני אינו מכיר בקיומה של "נשמה" הנפרדת מהגוף, ובהתאם לכך אינו מכיר ביכולתה לשרוד באופן עצמאי ללא גוף לאחר המוות.^[9]

עם זאת, הרפואה המודרנית מציגה שתי דרכים שיש בהן מימוש מסוים של חיים לאחר המוות:

השתלת איברים, במסגרתה איבר של אדם שמת נלקח מגופו, מושתל באדם חי וממשיך לתפקד.
הולדה לאחר המוות: שאיבת זרע מאדם שמת, לשם הפריה של אישה שתלד ילד למנוח,^[10] או שימוש בביצית של אישה שמתה לשם הריון באם פונדקאית, ובכך לאפשר למנוחים רבייה, המאפיינת יצורים חיים.^[11]

ראו גם

גורלם של הבלתי מלומדים

לקריאה נוספת

משה גרנות, המוות והנצח, הוצאת אור-עם, תל אביב, 1977
ריימונד א. מודי (הבן), החיים שאחרי החיים, הוצאת עדן, תל אביב, 1986
קיית קמפבל, גוף ונפש, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים, 1983
סוגיאל רינפוצ'ה, ספר המתים והחיים הטיבטי, הוצאת גל, הרצליה, 1996

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חיים לאחר המוות בוויקישיתוף

"חיים שכאלה", על החיים שלאחר המוות. מאת עמנואל דיאמנט, אתר nrg
יורם שורק, מהו "צרור החיים", במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר ארכיון האינטרנט (במקור, מאתר "nana10‏")
אחרי 120 - מה קורה אחרי המוות?, אתר he.chabad.org
החיים והמוות באתר הידברות
מעגל החיים והמוות, באתר "כנסיית האל הכול יכול"
חיים עתידיים, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ראו ממצאיו של ריימונד מודי, בערך חוויית סף מוות
^ Near-death experience in survivors of cardiac arrest: a prospective study in the Netherlands, The Lancet, 2001(הקישור אינו פעיל, 25.3.2020)
^ 'Nurse writes book on near-death', BBC News
^ www.drpennysartori.com
^ Near-Death Experiences From The Skeptic Encyclopedia of Pseudoscience.
^ There is Nothing Paranormal About Near-Death Experiences, Dr. Jan Holden Disagrees from skeptiko.com
^ ביהדות לפי הקבלה כל הנשמות היום זה נשמות קדומות
^ Roland E. Murphy, DEATH AND AFTERLIFE IN THE WISDOM LITERATURE
^ "מצטערים לאכזב: המדע קבע שאין שום סיכוי שיש חיים אחרי המוות", וואלה! בריאות, 20.05.2018
^ ליאור שדמי שפיצר, ביהמ"ש אישר להורים שבנם היחיד נהרג לעשות שימוש בזרעו להמשכיות משפחתם, באתר "תקדין", 26 בינואר 2016
בע"מ 7141/15 פלונית נ' פלונית ואחרים, ניתן ב־22 בדצמבר 2016
^ יעל השילוני דולב וצבי טריגר, ‏בין רצון המת לבין רצונם של הנותרים בחיים: שימוש בזרע לשם הולדה לאחר המוות, פטריארכייה, פרו נטליזם ומיתוס המשכיות הזרע, עיוני משפט לט(3), תשע"ז
ירון אונגר, הפריה לאחר המוות על פי המשפט העברי, באתר הכנסת, 10 במאי 2017

[1] ראו ממצאיו של ריימונד מודי, בערך חוויית סף מוות

[2] Near-death experience in survivors of cardiac arrest: a prospective study in the Netherlands, The Lancet, 2001(הקישור אינו פעיל, 25.3.2020)

[3] 'Nurse writes book on near-death', BBC News

[4] www.drpennysartori.com

[5] Near-Death Experiences From The Skeptic Encyclopedia of Pseudoscience.

[6] There is Nothing Paranormal About Near-Death Experiences, Dr. Jan Holden Disagrees from skeptiko.com

[7] ביהדות לפי הקבלה כל הנשמות היום זה נשמות קדומות

[8] Roland E. Murphy, DEATH AND AFTERLIFE IN THE WISDOM LITERATURE

[9] "מצטערים לאכזב: המדע קבע שאין שום סיכוי שיש חיים אחרי המוות", וואלה! בריאות, 20.05.2018

[10] ליאור שדמי שפיצר, ביהמ"ש אישר להורים שבנם היחיד נהרג לעשות שימוש בזרעו להמשכיות משפחתם, באתר "תקדין", 26 בינואר 2016
בע"מ 7141/15 פלונית נ' פלונית ואחרים, ניתן ב־22 בדצמבר 2016

[11] יעל השילוני דולב וצבי טריגר, ‏בין רצון המת לבין רצונם של הנותרים בחיים: שימוש בזרע לשם הולדה לאחר המוות, פטריארכייה, פרו נטליזם ומיתוס המשכיות הזרע, עיוני משפט לט(3), תשע"ז
ירון אונגר, הפריה לאחר המוות על פי המשפט העברי, באתר הכנסת, 10 במאי 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:Der_Weg_ins_Jenseits.jpg|ממוזער|ימין|ציור מאת הירונימוס בוש]]
-'''חיים לאחר המוות''' הוא מונח כללי המתייחס להמשכיות או קיום, בדרך-כלל באופן רוחני, מעבר לעולם הקיים והמוכר, או לאחר ה[[מוות]]. בדרך כלל מדובר על [[השארות הנפש]], אך בתרבויות קדומות מדובר לעיתים גם קיום גופני לאחר המוות.
+'''חיים לאחר המוות''' הוא מונח כללי המתייחס להמשכיות או קיום, בדרך-כלל באופן [[רוחניות|רוחני]], מעבר לעולם הקיים והמוכר, לאחר ה[[מוות]]. בדרך כלל מדובר על [[השארות הנפש|הישארות הנפש]], אך בתרבויות קדומות מדובר לעיתים גם בקיום גופני לאחר המוות.
-העיסוק בנושא הוא בעיקר בתחום ה[[דת]], ה[[רוחניות]] וה[[מיסטיקה]]. חיים לאחר המוות לא נצפו ב[[מחקר מדעי|מחקרים מדעיים]], אולם קיימות עדויות רבות של [[חוויית סף מוות|חוויות סף מוות]] (שנחקרו על ידי [[ריימונד מודי]],{{הערה|ראו [[חוויית סף מוות#ממצאיו של ריימונד מודי|ממצאיו של ריימונד מודי]], בערך [[חוויית סף מוות]]}} [[פים ואן לומל]],{{הערה|[http://www.pimvanlommel.nl/files/publicaties/Lancet%20artikel%20Pim%20van%20Lommel.pdf Near-death experience in survivors of cardiac arrest: a prospective study in the Netherlands], [[The Lancet]], 2001{{קישור שבור|25.3.2020}}}} [[פני סרטורי]]{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/1/hi/wales/7463606.stm 'Nurse writes book on near-death'], BBC News}}{{הערה|[http://www.drpennysartori.com www.drpennysartori.com]}} ואחרים) שיש הרואים בהן הוכחה לקיום התופעה, ואחרים מפרשים אותן כאשליות הנובעות מסיבות שונות.{{הערה|[http://www.susanblackmore.co.uk/Chapters/ShermerNDE.htm Near-Death Experiences] From The Skeptic Encyclopedia of Pseudoscience.}}{{הערה|[http://www.skeptiko.com/there-is-nothing-paranormal-about-near-death-experiences-jan-holden-disagrees There is Nothing Paranormal About Near-Death Experiences, Dr. Jan Holden Disagrees] from [http://www.skeptiko.com skeptiko.com]}}
+העיסוק בנושא הוא בעיקר בתחום ה[[דת]], ה[[רוחניות]] וה[[מיסטיקה]]. חיים לאחר המוות לא נצפו ב[[מחקר מדעי|מחקרים מדעיים]], אולם קיימות עדויות רבות של [[חוויית סף מוות|חוויות סף מוות]] (שנחקרו על ידי [[ריימונד מודי]],{{הערה|ראו [[חוויית סף מוות#ממצאיו של ריימונד מודי|ממצאיו של ריימונד מודי]], בערך [[חוויית סף מוות]]}} [[פים ואן לומל]],{{הערה|[http://www.pimvanlommel.nl/files/publicaties/Lancet%20artikel%20Pim%20van%20Lommel.pdf Near-death experience in survivors of cardiac arrest: a prospective study in the Netherlands], [[The Lancet]], 2001{{קישור שבור|25.3.2020}}}} [[פני סרטורי]]{{הערה|[http://news.bbc.co.uk/1/hi/wales/7463606.stm 'Nurse writes book on near-death'], BBC News}}{{הערה|[http://www.drpennysartori.com www.drpennysartori.com]}} ואחרים), שיש הרואים בהן הוכחה לקיום התופעה, ואילו אחרים מפרשים כתופעות [[סובייקטיביות]] או אשליות הנובעות מסיבות שונות.{{הערה|[http://www.susanblackmore.co.uk/Chapters/ShermerNDE.htm Near-Death Experiences] From The Skeptic Encyclopedia of Pseudoscience.}}{{הערה|[http://www.skeptiko.com/there-is-nothing-paranormal-about-near-death-experiences-jan-holden-disagrees There is Nothing Paranormal About Near-Death Experiences, Dr. Jan Holden Disagrees] from [http://www.skeptiko.com skeptiko.com]}}
 ==התפיסה בתרבויות קדומות==
-האמונה בחיים שלאחר המוות קדמונית ומשותפת לרוב התרבויות הקדומות. היא באה לענות על שאלות ששאל עצמו האדם בקשר להפסקת הקיום הגשמי, ומה קורה לגוף ולנפש אחרי מותו של אדם. בין הרעיונות הבאים לענות על שאלות אלו: רעיון [[גלגול נשמות]], [[תחיית המתים]] ורעיון [[העולם הבא]].
+האמונה בחיים שלאחר המוות קדמונית ומשותפת לרוב התרבויות הקדומות. היא באה לענות על שאלות ששאל את עצמו האדם בקשר להפסקת הקיום הגשמי, ומה קורה לגוף ולנפש אחרי מותו של אדם. בין הרעיונות הבאים לענות על שאלות אלו: רעיון [[גלגול נשמות|גלגול הנשמות]], [[תחיית המתים]] ורעיון [[העולם הבא]].
-הראשונים לתעד בכתב את אמונתם בחיים לאחר המוות היו ה[[מצרים העתיקה|מצרים]] הקדמונים. בהתאם לכך נמצאו במצרים העתיקה קבורות מפוארות ו[[חניטה]], שהיו יישום מעשי של האמונה הזו. המת המצרי החשוב נקבר עם חפציו אך גם עם ספינת שמש שהייתה אמורה להובילו לעבר החיים הנצחיים על פני [[השמש]].
+הראשונים שתיעדו בכתב את אמונתם בחיים לאחר המוות היו ה[[מצרים העתיקה|מצרים]] הקדמונים. בהתאם לכך נמצאו במצרים העתיקה קבורים מפוארים ו[[חניטה]], שהיו יישום מעשי של אמונה זו. המת המצרי החשוב נקבר עם חפציו, אך גם עם ספינת שמש שהייתה אמורה להובילו לעבר החיים הנצחיים על פני [[השמש]].
 ==חיים לאחר המוות והדת==
 ===תגמול נצחי===
-מספר דתות ובהן ה[[יהדות]], ה[[אסלאם]], וה[[נצרות]], ואף ה[[דת המצרית]] העתיקה, מחזיקות באמונה כי רוח האדם [[נצח]]ית ואחרי המוות כל אדם מתוגמל לפי מעשיו. לפי האמונה רוח האדם, או "ה[[נפש]]", ממשיכה אחרי המוות.
+מספר דתות ובהן ה[[יהדות]], ה[[אסלאם]] וה[[נצרות]], ואף ה[[דת המצרית]] העתיקה, מחזיקות באמונה כי רוח האדם [[נצח]]ית ואחרי המוות כל אדם מתוגמל לפי מעשיו. לפי האמונה רוח האדם, או "ה[[נפש]]", ממשיכה להתקיים אחרי המוות.
-על פי תורות אזוטריות רבות, בהן ה[[קבלה]], הנפש מתפרקת אך הרוח נשארת בתוקף נצחיותה. קיימות דתות המניחות, באופן ראייה דיכוטומי, שישנו המשך ל"מסע" למקום שכולו טוב - [[גן העדן]], או למקום שכולו עונש מתמשך - ה[[גיהנום]]. תפיסה זו מעודדת את המאמינים בה לדבוק במעשים הראויים ולהתרחק מן המגונים וזאת על מנת להגיע, בהגיע זמנם, אל גן העדן ולא אל הגיהנום, תפיסה זו תורמת גם בהתמודדות מאמיניה עם מות הקרובים להם בכך שהם מאמינים שהם נמצאים בעולם שכולו טוב. אצל אפלטון מובעת דעה זו, למשל, בדיאלוג גורגיאס {{ציטוט|תוכן=כל אדם שסיים חייו בצדק ובחסידות עובר אחרי מותו אל אי השלווים ושוכן באושר שלם... ומי (שסיים חייו) בעוול וברשע הולך לכלא השילום והדין הנקרא טארטרוס|מקור=תרגום: [[יוסף ליבס]]}}
+על פי תורות אזוטריות רבות, בהן ה[[קבלה]], הנפש מתפרקת אך הרוח נשארת בתוקף נצחיותה. קיימות דתות המניחות, באופן ראייה דיכוטומי, שישנו המשך ל"מסע" למקום שכולו טוב - [[גן העדן]], או למקום שכולו עונש מתמשך - ה[[גיהנום]]. תפיסה זו מעודדת את המאמינים בה לדבוק במעשים הראויים ולהתרחק מן המגונים וזאת על מנת להגיע, בהגיע זמנם, אל גן העדן ולא אל הגיהנום, תפיסה זו תורמת גם בהתמודדות מאמיניה עם מות הקרובים להם בכך שהם מאמינים שהם נמצאים בעולם שכולו טוב. אצל אפלטון מובעת דעה זו, למשל, בדיאלוג גורגיאס:
+{{ציטוט|תוכן=כל אדם שסיים חייו בצדק ובחסידות עובר אחרי מותו אל אי השלווים ושוכן באושר שלם... ומי (שסיים חייו) בעוול וברשע הולך לכלא השילום והדין הנקרא טארטרוס|מקור=תרגום: יעקב ליבס}}
 ===גלגול נשמות===
 {{הפניה לערך מורחב|גלגול נשמות}}
-אמונה אחרת, המוחזקת על ידי דתות כגון [[בודהיזם]], [[הינדואיזם]], ה[[דרוזים]] וכן בזרמים [[קבלה|קבליים]] ביהדות, היא גלגול נשמות. בבודהיזם, למשל, מהווים החיים שלאחר המוות חלק אינטגרלי של מצבי הקיום של האדם. האמונה הבודהיסטית מניחה כי לא הכול מוגבל לחיינו הנוכחיים: האדם (או נשמתו) הם סך ידע שהצטבר ממצבי קיום אחרים, לפני שנולד בגלגול הנוכחי. היות שהנשמה היא נצחית, היא תכיר עוד מצבי קיום אנושיים, אחרי סיום חייה הנוכחיים. אמונה זאת מניחה קיומו של רצף, זרם של תודעה, הנמשך נצחית.
+אמונה אחרת, שמחזיקות בה דתות כגון [[בודהיזם|בודהיזם ו]][[הינדואיזם]], וכן מאמינים בה ה[[דרוזים]] וזרמים [[קבלה|קבליים]] ביהדות, היא גלגול נשמות. בבודהיזם, למשל, מהווים החיים שלאחר המוות חלק אינטגרלי של מצבי הקיום של האדם. האמונה הבודהיסטית מניחה כי לא הכול מוגבל לחיינו הנוכחיים: האדם (או נשמתו) הם סך ידע שהצטבר ממצבי קיום אחרים, לפני שנולד בגלגול הנוכחי. היות שהנשמה היא נצחית, היא תכיר עוד מצבי קיום אנושיים, אחרי סיום חייה הנוכחיים. אמונה זאת מניחה קיומו של רצף, זרם של תודעה, הנמשך לנצח.
-לפי האמונה ב[[מזרח אסיה]], הנשמה יכולה לעבור לבן אדם אחר, לחיה, או אפילו ליצור רוחני כלשהו. לפי ה[[הינדואיזם]] ה[[בודהיזם]] וזרמים [[קבלה|קבליים]] ביהדות<ref>ביהדות לפי הקבלה כל הנשמות היום זה נשמות קדומות </ref> גם החיים הנוכחים שלנו הם '''תוצאה''' של חיים קודמים.
+לפי האמונה ב[[מזרח אסיה]], הנשמה יכולה לעבור לבן אדם אחר, לבעל חיים, או אפילו ליצור רוחני כלשהו. לפי ה[[הינדואיזם]], ה[[בודהיזם]] וזרמים [[קבלה|קבליים]] ביהדות<ref>ביהדות לפי הקבלה כל הנשמות היום זה נשמות קדומות </ref> גם החיים הנוכחים שלנו הם '''תוצאה''' של חיים קודמים.
 ===ביהדות===
 {{הפניה לערך מורחב|עולם הבא}}
 ====תקופת התנ"ך====
-רעיון החיים שלאחר המוות מופיע ב[[תנ"ך]] בעצם פגישתו של [[שאול המלך]] עם [[שמואל הנביא]] שכבר מת בתיווכה של [[העלאה באוב|המעלה באוב]]. שאול שומע ולא רואה את שמואל ועל כן שואל את בעלת האוב הטוענת שראתה כיצד נראה. בעלת האוב נותנת לשאול תיאור המתאים לפי הכרתו בחייו ואז שאול מצליח לקבל תקשור שאינו חדש לו לפי תורתו: "למה הרגזתני להעלות אותי?", שאול הצטדק כי מצבו המדיני והביטחוני קשה מאוד. בתום השיחה מבטיח שמואל לשאול כי הוא ימות למחרת והוא יהיה במחיצתו של שמואל במילים האלו:"ומחר אתה ובניך עמי". בהתאם לסיפור המקראי שאול יוצא למלחמה למרות דברי שמואל. ניתן להבין שגם שאול הבין או הטיל ספק שלא המת דיבר, ובמיוחד שהסיפור קובע במפורש ששאול לא ראה את שמואל אלא שמע בלבד.
+רעיון החיים שלאחר המוות מופיע ב[[תנ"ך]] בפגישתו של [[שאול המלך]] עם [[שמואל הנביא]] שנפטר בתיווכה של [[העלאה באוב|בעלת האוב]]. שאול שומע אך אינו רואה את שמואל, ועל כן שואל את בעלת האוב הטוענת שראתה אותו כיצד הוא נראה. בעלת האוב נותנת לשאול תיאור המתאים למראהו של שמואל בחייו, ואז שאול מצליח לקבל תקשור שאינו חדש לו: "למה הרגזתני להעלות אותי?" שאול מצטדק ואומר כי מצבו המדיני והביטחוני קשה מאוד. בתום השיחה מבטיח שמואל לשאול כי הוא ימות למחרת והוא יהיה במחיצתו של שמואל, במילים אלו: "ומחר אתה ובניך עמי". על אף שהסיפור קובע במפורש ששאול לא ראה את שמואל אלא שמע אותו בלבד, ניתן להבין מהסיפור שלשאול לא היה ספק שאכן התקיימה שיחה בינו לבין שמואל, זאת לאור תגובתו הנואשת לאחר ששמע את המסר של שמואל.
-עם זאת אין כל תיאור של החיים שלאחר המוות או הבטחה לחיי עולם הבא במקרא. מחבר ספר קהלת קובע: {{ציטוט|תוכן=כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים, שֶׁיָּמֻתוּ; וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְאֵין-עוֹד לָהֶם שָׂכָר כִּי נִשְׁכַּח, זִכְרָם.  גַּם אַהֲבָתָם גַּם-שִׂנְאָתָם גַּם-קִנְאָתָם, כְּבָר אָבָדָה; וְחֵלֶק אֵין-לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם, בְּכֹל אֲשֶׁר-נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ|מקור = [[קהלת]] פרק ט' פסוקים ה-ו}}
+עם זאת אין כל תיאור של החיים שלאחר המוות או הבטחה לחיי עולם הבא במקרא. מחבר ספר קהלת קובע: {{ציטוט|תוכן=כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים, שֶׁיָּמֻתוּ; וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה, וְאֵין-עוֹד לָהֶם שָׂכָר כִּי נִשְׁכַּח זִכְרָם.  גַּם אַהֲבָתָם גַּם-שִׂנְאָתָם גַּם-קִנְאָתָם, כְּבָר אָבָדָה; וְחֵלֶק אֵין-לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם, בְּכֹל אֲשֶׁר-נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.|מקור = [[קהלת]] פרק ט' פסוקים ה-ו}}
-וכן קובע: {{ציטוט|תוכן=וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה|מקור= י"ב פסוק ז'}}.
+וכן קובע: {{ציטוט|תוכן=וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה.|מקור= י"ב פסוק ז'}}.
-יש המפרשים כי הרוח איננה בטלה, אלא שבה לנותנה ויש הרואים בפסוק זה ביטוי לתפיסה כי המוות הוא העלמות מוחלטת, הרוח אינה נשמרת לאחר המוות אלא נמוגה במקום ממנו הגיע כשם שהגוף מתפורר לעפר{{הערה|Roland E. Murphy, DEATH AND AFTERLIFE IN THE WISDOM LITERATURE}} למתים אין עוד זכויות, הניתנות לאנשים החיים בעולם הזה עבור מעשיהם. ההתקדמות הרוחנית של האדם איננה קיימת בעולם הבא אלא דווקא בעולם הזה, בבחינת "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". כמו שנאמר:{{ציטוט|תוכן=לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ-יָהּ; וְלֹא, כָּל יֹרְדֵי דוּמָה|מקור=[[תהילים]] קט"ו פסוק י"ז}}
+יש המפרשים כי הרוח איננה בטלה אלא שבה לנותנה, ויש הרואים בפסוק זה ביטוי לתפיסה כי המוות הוא היעלמות מוחלטת. הרוח אינה נשמרת לאחר המוות אלא נמוגה במקום שממנו הגיעה,  כשם שהגוף מתפורר לעפר.{{הערה|Roland E. Murphy, DEATH AND AFTERLIFE IN THE WISDOM LITERATURE}} למתים אין עוד זכויות, הניתנות לאנשים החיים בעולם הזה עבור מעשיהם. ההתקדמות הרוחנית של האדם איננה קיימת בעולם הבא אלא דווקא בעולם הזה, בבחינת "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". כמו שנאמר:{{ציטוט|תוכן=לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ-יָהּ; וְלֹא, כָּל יֹרְדֵי דוּמָה.|מקור=[[תהילים]] קט"ו פסוק י"ז}}
-דוגמה נוספת: {{ציטוט|תוכן=אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן, וְדַעַת וְחָכְמָה, בִּשְׁאוֹל, אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה|מקור= קהלת ט' פסוק י'}}
+דוגמה נוספת: {{ציטוט|תוכן=אֵין מַעֲשֶׂה וְחֶשְׁבּוֹן, וְדַעַת וְחָכְמָה, בִּשְׁאוֹל, אֲשֶׁר אַתָּה הֹלֵךְ שָׁמָּה.|מקור= קהלת ט' פסוק י'}}
-ודעה דומה מביע הנביא ישעיהו {{ציטוט|תוכן=כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ, מָוֶת יְהַלְלֶךָּ; לֹא יְשַׂבְּרוּ יוֹרְדֵי-בוֹר, אֶל-אֲמִתֶּךָ|מקור=[[ספר ישעיהו|ישעיהו]] ל"ח י"ח}}.
+ודעה דומה מביע הנביא ישעיהו: {{ציטוט|תוכן=כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ, מָוֶת יְהַלְלֶךָּ; לֹא יְשַׂבְּרוּ יוֹרְדֵי-בוֹר, אֶל-אֲמִתֶּךָ.|מקור=[[ספר ישעיהו|ישעיהו]] ל"ח י"ח}}.
 ====יוסף בן מתתיהו====
-[[יוסף בן מתתיהו]] מתאר את אמונת העולם הבא אצל ה[[איסיים]] כאמונה שאיננה כורכת איתה את [[תחיית המתים]] (תחיית הגופות) {{ציטוט|תוכן=מושרשת אצלם הדעה שרק הגוף כלה... אבל הנפשות חיות לעולם וקיימות לעד... מיד כשהן משתחררות מכבלי הבשר, הן שמחות ועולות מעלה מעלה כאילו נעשו בנות חורין משעבוד ארוך. דעתם דומה לזו של בני יון כי מעון יש מעבר לאוקיינוס שהוא מזומן לנפשות נעלות|מקור= [[מלחמות היהודים]]}}
+[[יוסף בן מתתיהו]] מתאר את אמונת העולם הבא אצל ה[[איסיים]] כאמונה שאיננה כורכת איתה את [[תחיית המתים]] (תחיית הגופות) {{ציטוט|תוכן=מושרשת אצלם הדעה שרק הגוף כלה... אבל הנפשות חיות לעולם וקיימות לעד... מיד כשהן משתחררות מכבלי הבשר, הן שמחות ועולות מעלה מעלה כאילו נעשו בנות חורין משעבוד ארוך. דעתם דומה לזו של בני יון כי מעון יש מעבר לאוקיינוס שהוא מזומן לנפשות נעלות.|מקור= [[מלחמות היהודים]]}}
-ה[[פרושים]], לפי אותו מקור, מאמינים בנוסף לכך בחזרת הנשמות אל תוך הגופות, וביחס ל[[צדוקים]], כהני המקדש, הוא מעיד {{ציטוט|תוכן=ובעניין קיום הנפש אחר המוות, עונש ושכר בעולם התחתון, אין להם עניין בכל אלה הדברים|מקור=שם}}
+ה[[פרושים]], לפי אותו מקור, מאמינים בנוסף לכך בחזרת הנשמות אל תוך הגופות, וביחס ל[[צדוקים]], כוהני המקדש, הוא מעיד:{{ציטוט|תוכן=ובעניין קיום הנפש אחר המוות, עונש ושכר בעולם התחתון, אין להם עניין בכל אלה הדברים.|מקור=שם}}
 ====תפיסת חז"ל====
-[[חז"ל]] התייחסו לחיים בזמן הווה כאל תחנה זמנית בלבד, בדרך [[העולם הבא|לעולם הבא]]; תחנה זמנית שיש למצותה באופן הראוי, על ידי קיום [[מצווה|המצוות]] והליכה בדרכי האל.
+[[חז"ל]] התייחסו לחיים בזמן הווה כאל תחנה זמנית בלבד בדרך [[העולם הבא|לעולם הבא]]; תחנה זמנית שיש למצותה באופן הראוי, על ידי קיום [[מצווה|המצוות]] והליכה בדרכי האל.
 {{ש}}מעידה על כך, למשל, הפיסקה ב[[פרקי אבות]]:
 {{ציטוט|תוכן= רבי יעקב אומר: העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור, כדי שתכנס לטרקלין.
@@ שורה 45: / שורה 49: @@
 ישנה מחלוקת בין הראשונים לגבי אופן התנהלות הדברים בעולם הבא:
 * לשיטת [[הרמב"ם]] וסיעתו: העולם הבא הוא עולם רוחני לחלוטין, ללא הגוף.
-{{ציטוט|תוכן=חיים אלו--לפי שאין עימהם מוות, שאין המוות אלא ממאורעות הגוף ואין שם גוף, נקראו צרור החיים, שנאמר "והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים". וזה הוא השכר שאין שכר למעלה ממנו, והטובה שאין אחריה טובה; והיא שהתאוו כל הנביאים.|מקור={{רמב"ם|המדע|תשובה|ח|ג}}.}}
+{{ציטוט|תוכן=חיים אלו--לפי שאין עימהם מוות, שאין המוות אלא ממאורעות הגוף ואין שם גוף, נקראו צרור החיים, שנאמר "והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים". וזה הוא השכר שאין שכר למעלה ממנו, והטובה שאין אחריה טובה; והיא שהתאוו כל הנביאים.|מקור={{רמב"ם|תשובה|ח|ג|ספר=המדע}}.}}
-* לשיטת [[רס"ג]] וסיעתו: בעולם הבא יהיו הגוף והנשמה, אך לאחר זיכוך רב של הגוף.
+* לשיטת [[רס"ג]] וסיעתו: בעולם הבא יתקיימו הגוף והנשמה, אך לאחר זיכוך רב של הגוף.
 מעבר להישארות הנפש, אחת ממרכיבי האמונה בדת היהודית היא האמונה ב[[תחיית המתים|קימת המתים לתחייה]], בעתיד.
@@ שורה 52: / שורה 56: @@
 ===בנצרות===
 {{להשלים|נושא=מדעי החברה}}
-[[ישו]] שעל דבריו נסמכים כל כתבי הנצרות, ממליץ בספר [[הבשורה על-פי יוחנן]] פרק ו', פסוק 40:
+[[ישו]], שעל דבריו נסמכים כל כתבי הנצרות, ממליץ בספר [[הבשורה על-פי יוחנן]] פרק ו', פסוק 40:
-"וזה רצון שולחי אשר כל הרואה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון".
+"וזה רצון שולחי אשר כל הרואה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון."
 משמע, רצונו של [[האל האב (נצרות)|האל האב]], שולחו של [[ישו]] ([[האל הבן]]), הוא שמי שמאמין בבן האלוהי, כלומר בישו עצמו, יזכה ל[[חיי נצח]]. ולא רק זאת, אלא שישו יעזור למאמין בו לצאת מגופו ולעבור לגן-עדן ("אקימנו ביום האחרון").
 ==ברפואה המודרנית==
+המדע המודרני אינו מכיר בקיומה של "[[נשמה]]" הנפרדת מהגוף, ובהתאם לכך אינו מכיר ביכולתה לשרוד באופן עצמאי ללא גוף לאחר המוות.{{הערה|[https://healthy.walla.co.il/item/3156739 "מצטערים לאכזב: המדע קבע שאין שום סיכוי שיש חיים אחרי המוות"], [[וואלה!|וואלה! בריאות]], 20.05.2018}}
-הרפואה המודרנית מציגה שתי דרכים שיש בהן מימוש מסוים של חיים לאחר המוות:
+עם זאת, הרפואה המודרנית מציגה שתי דרכים שיש בהן מימוש מסוים של חיים לאחר המוות:
 * [[השתלת איברים]], במסגרתה איבר של אדם שמת נלקח מגופו, מושתל באדם חי וממשיך לתפקד.
-* [[הולדה לאחר המוות]]: שאיבת [[תא זרע|זרע]] מאדם שמת, לשם [[הפריה]] של אישה שתלד ילד למנוח,{{הערה|{{תקדין|ליאור שדמי שפיצר|ביהמ"ש אישר להורים שבנם היחיד נהרג לעשות שימוש בזרעו להמשכיות משפחתם|5229626|26 בינואר 2016}}{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=15071410.v14|סוג=בע"מ|עותר=פלונית|משיב=פלונית ואחרים|ניתן ב=22 בדצמבר 2016}}|כיוון=ימין}} או שימוש ב[[ביצית]] של אישה שמתה לשם הריון ב[[פונדקאות|אם פונדקאית]], ובכך לאפשר למנוחים [[רבייה]], המאפיינת יצורים חיים.{{הערה|{{עיוני משפט|יעל השילוני דולב ו[[צבי טריגר]]|בין רצון המת לבין רצונם של הנותרים בחיים: שימוש בזרע לשם הולדה לאחר המוות, פטריארכייה, פרו נטליזם ומיתוס המשכיות הזרע|39|3|iyunei39_3Hashiloni_Dolev_Triger|2016}}{{ש}}ירון אונגר, [https://main.knesset.gov.il/Activity/Info/LegalDepartmentSurveys/Survey040717_2.docx הפריה לאחר המוות על פי המשפט העברי], באתר [[הכנסת]], 10 במאי 2017|כיוון=ימין}}
+* [[הולדה לאחר המוות]]: שאיבת [[תא זרע|זרע]] מאדם שמת, לשם [[הפריה]] של אישה שתלד ילד למנוח,{{הערה|{{תקדין|ליאור שדמי שפיצר|ביהמ"ש אישר להורים שבנם היחיד נהרג לעשות שימוש בזרעו להמשכיות משפחתם|5229626|26 בינואר 2016}}{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=15071410.v14|סוג=בע"מ|עותר=פלונית|משיב=פלונית ואחרים|ניתן ב=22 בדצמבר 2016}}|כיוון=ימין}} או שימוש ב[[ביצית]] של אישה שמתה לשם הריון ב[[פונדקאות|אם פונדקאית]], ובכך לאפשר למנוחים [[רבייה]], המאפיינת יצורים חיים.{{הערה|{{עיוני משפט|יעל השילוני דולב ו[[צבי טריגר]]|בין רצון המת לבין רצונם של הנותרים בחיים: שימוש בזרע לשם הולדה לאחר המוות, פטריארכייה, פרו נטליזם ומיתוס המשכיות הזרע|lt-3/בין-רצון-המת-לבין-רצונם-של-הנותרים-בחיים%3A-שימוש-בזרע-לשם-הולדה-לאחר-המוות%2C-פטריארכייה%2C-פרו-נטליזם-ומיתוס-המשכיות-הזרע|לט(3), תשע"ז}}{{ש}}ירון אונגר, [https://main.knesset.gov.il/Activity/Info/LegalDepartmentSurveys/Survey040717_2.docx הפריה לאחר המוות על פי המשפט העברי], באתר [[הכנסת]], 10 במאי 2017|כיוון=ימין}}
+==ראו גם==
+* [[גורלם של הבלתי מלומדים]]
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 75: / שורה 84: @@
 * [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1020044 אחרי 120 - מה קורה אחרי המוות?], אתר he.chabad.org
 * [http://www.hidabroot.org/he/video/62248 החיים והמוות] באתר [http://www.hidabroot.org/#!/ הידברות]
-*[https://he.kingdomsalvation.org/gospel-categories/how-God-rules-spiritual-world.html מעגל החיים והמוות], באתר "[[כנסיית האל הכל-יכול|כנסיית האל הכול יכול]]"
+* [https://he.kingdomsalvation.org/gospel-categories/how-God-rules-spiritual-world.html מעגל החיים והמוות], באתר "[[כנסיית האל הכל-יכול|כנסיית האל הכול יכול]]"
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007555557005171|חיים עתידיים}}
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
+{{בקרת זהויות}}
 [[קטגוריה:חיים לאחר המוות|*]]
+[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
 [[קטגוריה:מוות: היבטים דתיים ופסיכולוגיים]]
 [[קטגוריה:על-טבעי]]