הדחקה – הבדלי גרסאות
מ רובוט מוסיף: sv:Bortträngning |
מ בוט החלפות: תאור\1 |
||
(47 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מחלה}} |
|||
'''הדחקה''' היא [[מנגנון הגנה]] [[נפש|נפשי]] שעליו מצביעה [[פסיכולוגיה|הפסיכולוגיה]] כאחראי לסילוקם של [[זיכרון|זיכרונות]], [[רגש|רגשות]], [[דחף (פסיכולוגיה)|דחפים]] או [[מחשבה|מחשבות]] מן ה[[מודע]] אל ה[[תת מודע]] בשל איומם על ה[[אני]] (ה[[אגו]]). |
|||
לפי הגישה הפסיכואנליטית, '''הדחקה''' היא [[מנגנון הגנה]] [[נפש]]י אשר מונע באופן פעיל מ[[זיכרון|זיכרונות]], [[רגש]]ות, [[דחף (פסיכולוגיה)|דחפים]] או [[מחשבה|מחשבות]] בלתי נעימים או מכאיבים, להגיע ל[[מודע]]<ref name=":0">{{צ-ספר|שם=Repression (Defense Mechanism)|קישור=http://link.springer.com/10.1007/978-3-319-28099-8_1423-1|מו"ל=Springer International Publishing|שנת הוצאה=2017|מקום הוצאה=Cham|ISBN=978-3-319-28099-8|עמ=1–4|מחבר=Simon Boag|שפה=en}}</ref>. ב[[פסיכואנליזה]], המושג הדחקה הוא מושג מרכזי המשמש כהסבר להפרעות [[פסיכיאטר]]יות<ref name=":0" />. בפסיכולוגיה המדעית, לעומת זאת, המנגנון מוטל בספק<ref name=":1" /><ref name=":2" />. |
|||
בציבור הרחב נעשה לעיתים קרובות שימוש שגוי במושג הדחקה במקום במושג [[הסטה קוגניטיבית|הסטת קשב]] או [[הסחת דעת]]. למשל, באמירה: "הדחקתי את זה". בעוד שהדחקה היא תהליך לא מודע,<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://dictionary.apa.org/repression|כותרת=repression|אתר=APA Dictionary of Psychology}}</ref> הסטת קשב והסחת דעת יכולות להיעשות באופן מודע. הבדל נוסף בין המושגים הוא שהדחקה היא מושג תאורטי הקשור באופן הדוק לתיאוריה הפסיכואנליטית,<ref name=":3" /> בעוד השניים האחרים תיאוריים. |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | [[זיגמונד פרויד]] הגדיר את ההדחקה כמנגנון חזק ויעיל מאוד, המאפשר לשלוט בדחפים חזקים שמנגנוני הגנה אחרים אינם מצליחים לשלוט בהם, לשיטתו הדחקה נעשית באופן חד-פעמי, אך בהמשך ישנה השקעה מתמדת של אנרגיה נפשית הנדרשת לשמירת התכנים במצבם המודחק, כיוון שהם ממשיכים לפעול בלא-מודע. רמז לקיומם של חוויות, רגשות, ומחשבות מודחקות אלו ניתן לגלות באמצעות [[חלום|חלומות]], [[פליטת פה|פליטות פה]] ו[[פליטת קולמוס]]. |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
כישלון עסקי, אישי או כנגד הציפיות יכול להיות מודחק בגלל איומו על ה"אני" ועל [[דימוי עצמי|הדימוי העצמי]] של האדם את עצמו כמוצלח, הוגן, ישר וכדומה. |
כישלון עסקי, אישי או כנגד הציפיות יכול להיות מודחק בגלל איומו על ה"אני" ועל [[דימוי עצמי|הדימוי העצמי]] של האדם את עצמו כמוצלח, הוגן, ישר וכדומה. |
||
ההדחקה פועלת לצדו של מנגנון הגנה פסיכולוגי נוסף, הנקרא "[[הכחשה]]". |
לפי הגישה הפסיכואנליטית, ההדחקה פועלת לצדו של מנגנון הגנה פסיכולוגי נוסף, הנקרא "[[הכחשה]]". |
||
למרות הפופולריות של רעיון ההדחקה בקרב פסיכואנליטיקאיים ובקרב הציבור הרחב, קיים ויכוח מחקרי בנוגע להדחקה ול[[זיכרון מודחק|זיכרונות מודחקים]], כאשר רוב החוקרים טוענים שאין להם תמיכה מחקרית<ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=Are the “Memory Wars” Over? A Scientist-Practitioner Gap in Beliefs About Repressed Memory|קישור=https://doi.org/10.1177/0956797613510718|כתב עת=Psychological Science|שנת הוצאה=2014-02-01|עמ=519–530|כרך=25|doi=10.1177/0956797613510718|מחבר=Lawrence Patihis, Lavina Y. Ho, Ian W. Tingen, Scott O. Lilienfeld}}</ref><ref name=":2">{{צ-מאמר|שם=A New Solution to the Recovered Memory Debate|קישור=http://journals.sagepub.com/doi/10.1111/j.1745-6924.2009.01112.x|כתב עת=Perspectives on Psychological Science|שנת הוצאה=2009-03|עמ=126–134|כרך=4|doi=10.1111/j.1745-6924.2009.01112.x|מחבר=Richard J. McNally, Elke Geraerts}}</ref>. |
|||
== קישורים חיצוניים == |
|||
== קריאה נוספת == |
|||
{{מיזמים|ויקימילון=הדחקה}} |
|||
*[http://www.betipulnet.co.il/lexicon/הדחקה/ הדחקה] בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט" |
|||
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007531630905171|הדחקה (פסיכולוגיה)}} |
|||
==הערות שוליים== |
|||
[http://www.notes.co.il/lir/23721.asp מי יטפל במטפל? על הדחקה בסדרת הטלוויזיה "בטיפול"] |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
{{קצרמר|פסיכולוגיה}} |
|||
{{בקרת זהויות}} |
|||
{{קצרמר|פסיכולוגיה}} |
|||
⚫ | |||
⚫ | |||
[[en:Psychological repression]] |
|||
[[ar:كبت]] |
|||
[[de:Verdrängung (Psychoanalyse)]] |
|||
[[es:Represión]] |
|||
[[fr:Refoulement]] |
|||
[[ja: |
|||
[[nl:Verdringing]] |
|||
[[pt:Repressão psicológica]] |
|||
[[ru:Вытеснение]] |
|||
[[sv:Bortträngning]] |
גרסה אחרונה מ־14:59, 1 באוגוסט 2024
קישורים ומאגרי מידע | |
---|---|
MeSH | D012094 |
לפי הגישה הפסיכואנליטית, הדחקה היא מנגנון הגנה נפשי אשר מונע באופן פעיל מזיכרונות, רגשות, דחפים או מחשבות בלתי נעימים או מכאיבים, להגיע למודע[1]. בפסיכואנליזה, המושג הדחקה הוא מושג מרכזי המשמש כהסבר להפרעות פסיכיאטריות[1]. בפסיכולוגיה המדעית, לעומת זאת, המנגנון מוטל בספק[2][3].
בציבור הרחב נעשה לעיתים קרובות שימוש שגוי במושג הדחקה במקום במושג הסטת קשב או הסחת דעת. למשל, באמירה: "הדחקתי את זה". בעוד שהדחקה היא תהליך לא מודע,[4] הסטת קשב והסחת דעת יכולות להיעשות באופן מודע. הבדל נוסף בין המושגים הוא שהדחקה היא מושג תאורטי הקשור באופן הדוק לתיאוריה הפסיכואנליטית,[4] בעוד השניים האחרים תיאוריים.
זיגמונד פרויד הגדיר את ההדחקה כמנגנון חזק ויעיל מאוד, המאפשר לשלוט בדחפים חזקים שמנגנוני הגנה אחרים אינם מצליחים לשלוט בהם, לשיטתו הדחקה נעשית באופן חד-פעמי, אך בהמשך ישנה השקעה מתמדת של אנרגיה נפשית הנדרשת לשמירת התכנים במצבם המודחק, כיוון שהם ממשיכים לפעול בלא-מודע. רמז לקיומם של חוויות, רגשות, ומחשבות מודחקות אלו ניתן לגלות באמצעות חלומות, פליטות פה ופליטת קולמוס. הדחקה היא מנגנון יעיל אך מסוכן, שכן הניתוק מן האני של חלקים שלמים מחיי הנפש, הרגש והיצר עלול לפגוע קשה בשלומה של האישיות ולהוות בסיס ליצירת מחלות נפש והגבלה בתפיסת המציאות.
השקעה של אנרגיה רבה בשמירת ההדחקה מגבילה את כמות האנרגיה הזמינה להתנהגויות יצירתיות ובונות. לדוגמה, אופיינית הדחקה של מאורעות, בני אדם ומקומות בעלי אסוציאציה רגשית שלילית. כישלון עסקי, אישי או כנגד הציפיות יכול להיות מודחק בגלל איומו על ה"אני" ועל הדימוי העצמי של האדם את עצמו כמוצלח, הוגן, ישר וכדומה.
לפי הגישה הפסיכואנליטית, ההדחקה פועלת לצדו של מנגנון הגנה פסיכולוגי נוסף, הנקרא "הכחשה".
למרות הפופולריות של רעיון ההדחקה בקרב פסיכואנליטיקאיים ובקרב הציבור הרחב, קיים ויכוח מחקרי בנוגע להדחקה ולזיכרונות מודחקים, כאשר רוב החוקרים טוענים שאין להם תמיכה מחקרית[2][3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הדחקה בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
- הדחקה (פסיכולוגיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Simon Boag, Repression (Defense Mechanism), Cham: Springer International Publishing, 2017, עמ' 1–4, ISBN 978-3-319-28099-8. (באנגלית)
- ^ 1 2 Lawrence Patihis, Lavina Y. Ho, Ian W. Tingen, Scott O. Lilienfeld, Are the “Memory Wars” Over? A Scientist-Practitioner Gap in Beliefs About Repressed Memory, Psychological Science 25, 2014-02-01, עמ' 519–530 doi: 10.1177/0956797613510718
- ^ 1 2 Richard J. McNally, Elke Geraerts, A New Solution to the Recovered Memory Debate, Perspectives on Psychological Science 4, 2009-03, עמ' 126–134 doi: 10.1111/j.1745-6924.2009.01112.x
- ^ 1 2 repression, APA Dictionary of Psychology