מקס ומוריץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Orenky (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 11265009 של 46.246.218.126 (שיחה) פרסומת
שורה 63: שורה 63:
|ויקישיתוף=Category:Max und Moritz (Busch)
|ויקישיתוף=Category:Max und Moritz (Busch)
}}
}}
* [http://www.wilhelm-busch.de/49_Max__Moritz.html מקס ומוריץ] מתוך [[פרוייקט גוטנברג]].
* {{אלי אשד|שם=צמד חמד חלק א: 140 שנה למקס ומוריץ|id=15294}}
* {{אלי אשד|שם=צמד חמד חלק א: 140 שנה למקס ומוריץ|id=15294}}
* {{ynet|[[אריאנה מלמד]]|טראומה לטף|2937033|25.06.04|}}
* {{ynet|[[אריאנה מלמד]]|טראומה לטף|2937033|25.06.04|}}

גרסה מ־23:05, 30 באוקטובר 2011


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר

פרמטרים [ שנת הוצאה, מחבר, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מקס ומוריץ
Max und Moritz
מידע כללי
מאת וילהלם בוש עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור גרמנית
סוגה ספרות ילדים
סאטירה
הוצאה
תאריך הוצאה 1865 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
תרגום אהרן לובושיצקי (1898)
חווה כרמי (1938)
אנדה עמיר פינקרפלד (1939)
אורי סלע (1965)
אוריאל אופק (1983)
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002474816, 002208450, 002679821, 003483805, 001839763, 002565555, 001200350, 001839750, 001840929, 002779622, 001840910, 001840923, 001840895
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקס ומוריץ הוא סיפור בחרוזים שנכתב בשפה הגרמנית. סיפור רב תושייה זה, בעל הומור מרושע, מסופר כולו בצמדי חרוזים. הספר נכתב ואויר בידי הסופר והמאייר וילהלם בוש, הוא נמנה על יצירותיו המוקדמות ויצא לאור לראשונה בשנת 1865.

העלילה

שני הילדים מקס ומוריץ הם מרושעים וזדוניים ומבצעים שבעה תעלולים אכזריים באנשי כפרם עד שהם מצליחים לתופסם ולהיפרע מהם.

  • תעלול ראשון: האלמנה

הילדים קושרים מספר קרומי לחם יחד בחוט, מניחים את המלכודת בחצר התרנגולות של אלמנה זקנה וכך גורמים לכל התרנגולות להיחנק למוות.

  • תעלול שני: שוב האלמנה

הטבח של האלמנה מבשל את התרנגולות, והשובבים מתגנבים לגג. כשהאלמנה עוזבת לרגע את המטבח הם דגים את העופות עם חכה וכשהכלב נובח עליהם הם מתחמקים וגורמים לאלמנה לחשוד בכלב ולהכותו.

  • תעלול שלישי: החייט

הילדים מנסרים גשר מלפני ביתו של החייט. הם מציקים לו כך שהוא רץ החוצה לתפוס אותם אך הגשר מתמוטט והוא כמעט טובע במים הקפואים. שני אוזים מצילים אותו מטביעה.

  • תעלול רביעי: המורה

כשמורם המסור נמצא בכנסייה, הילדים מתגנבים לביתו וממלאים את מקטרתו באבק שריפה. כשהוא מדליקה כדי לעשן, הפיצוץ גורם לעלפונו, חורך את עורו ושורף את שיערו.

  • בתעלול חמישי: הדוד

הילדים אוספים שקים מלאים בחיפושיות וממלאים את המיטה של הדוד בעודו ישן. הוא מתעורר בהרגשה שהחיפושיות מטיילות עליו ונכנס לאמוק של חיסול החרקים.

  • תעלול שישי: האופה

הילדים מתגנבים למאפיה כדי לגנוב ביגלה. הם נופלים לתוך דוד בצק. האופה נכנס למאפיה, תופס אותם ואופה אותם בתנור. הם מצליחים לברוח תוך כירסום הבצק האפוי סביבם.

  • תעלול שביעי: האיכר

הילדים מתחבאים במחסן התבואה של איכר וחותכים את שקי התבואה. האיכר נכנס למחסן וישר מבין מה קרה. הוא תופס אותם ומכניס אותם לשקים ולוקח אותם לטחנת הקמח, שם הם נטחנים לחתיכות קטנות ומאכילים בהם את האווזים. בחלק מהתרגומים העבריים מדלגים על עונש המוות האכזר והם מקבלים עונש חינוכי וכך לומדים לקח.

הסגנון

הסיפורים הקצרים מוצגים בצורה מחורזת במשקל פנטמטר יאמבי מושלם, היוצר תחושה של עליצות, גם כאשר מתוארים מעשי נבלה חמורים ביותר. הדבר יוצר הזרה וניתוק של התוכן הקשה ומאפשר לעכל אותו ואף לראותו כמשעשע.

השפעה תרבותית

סיפורו של בוש על שני בני-בליעל אלו היווה מוקד של גאווה בקרב תרבויות דוברות גרמנית, אולם משך שנאה יתרה בקרב תרבויות דוברות אנגלית. גם כיום בגרמניה ובאוסטריה הסיפור מוכר בקרב רבים. שני פרצופי הנערים הפכו לסמל של שובבות ונעשה בהם שימוש בסמלילים פרסומיים ואף בכתובות גרפיטי. בנוסף, כמה משפטים מתוכו הפכו לאמרות כנף בשפה הגרמנית. רבים מהעוסקים בהיסטוריית הקומיקס משערים כי ספר זה שימש כהשראה לקומיקס האמריקאי ילדי קאצניאמר (The Katzenjammer Kids) שיצר המאייר רודולף דירקס (Rudolph Dirks).

התרגומים לעברית

הספר במהדורה העברית בתרגומו של אורי סלע

קישורים חיצוניים