מאד – הבדלי גרסאות
מ ←פתיח: , קישורים פנימיים |
|||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
|סוג יחידה שלטונית שנייה=[[מחוזות הונגריה|מחוז]] |
|סוג יחידה שלטונית שנייה=[[מחוזות הונגריה|מחוז]] |
||
|יחידה שלטונית שנייה=[[בורשוד-אבאוי-זמפלן]]}} |
|יחידה שלטונית שנייה=[[בורשוד-אבאוי-זמפלן]]}} |
||
'''מאד''' (ב[[הונגרית]]: '''Mád''', במקורות היהודים נקראת לעתים '''מאדע'''{{הערה|ב[[שו"ת]] [[נודע ביהודה]] דן מחברו בשאלה האם גט שנכתב בו '''מאד''' כשר, כיוון שרוב היהודים כותבים את שם הכפר '''מאדע''', [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_1447_354.pdf ראה את התשובה כאן]}}), הינו כפר בצפון מזרח [[הונגריה]], ב[[מחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן]]. הכפר נמצא באזור הידוע בתעשיית ה[[יין]] של [[חבל טוקאי|טוקאי]]. עד לימי [[השואה]] הייתה בכפר קהילה יהודית שנודעה בשל רבנים ידועי שם שכיהנו בה. |
'''מאד''' (ב[[הונגרית]]: '''Mád''', במקורות היהודים נקראת לעתים '''מאדע'''{{הערה|ב[[שו"ת]] [[נודע ביהודה]] דן מחברו בשאלה האם גט שנכתב בו '''מאד''' כשר, כיוון שרוב היהודים כותבים את שם הכפר '''מאדע''', [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_1447_354.pdf ראה את התשובה כאן]}}), הינו כפר בצפון מזרח [[הונגריה]], ב[[בורשוד-אבאוי-זמפלן|מחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן]]. הכפר נמצא באזור הידוע בתעשיית ה[[יין]] של [[חבל טוקאי|טוקאי]]. עד לימי [[השואה]] הייתה בכפר קהילה יהודית שנודעה בשל רבנים ידועי שם שכיהנו בה. |
||
== הקהילה היהודית== |
== הקהילה היהודית== |
||
גרסה מ־00:55, 11 באוקטובר 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים ריקים [ מחוז, נפה, שנת צפיפות, שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ כתובית, שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| |||
 | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | צפון הונגריה | ||
| מחוז |
 בורשוד-אבאוי-זמפלן | ||
| שטח | 31.86 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בכפר | 2,187 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 48°11′23″N 21°16′36″E / 48.18981°N 21.27653°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.mad.info.hu/ | |||
מאד (בהונגרית: Mád, במקורות היהודים נקראת לעתים מאדע[1]), הינו כפר בצפון מזרח הונגריה, במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן. הכפר נמצא באזור הידוע בתעשיית היין של טוקאי. עד לימי השואה הייתה בכפר קהילה יהודית שנודעה בשל רבנים ידועי שם שכיהנו בה.
הקהילה היהודית
היסטוריה
תעודות מראות על הימצאות יהודים באזור כבר במאה ה-17. מהמאה השמונה עשרה ידוע על קהילה יהודית מסודרת בכפר. היהודים עסקו בעיקר בתעשיית היין, שהייתה מפותחת באזור. מקצתם היו בעלי כרמים ומקצתם עסקו בייצור ומסחר ביין.
בית כנסת מפואר נבנה במאד בסוף המאה ה-18 והוא קיים עד היום. בשנת 1890 הגיע הקהילה לשיא גודלה והיא מנתה 890 יהודים.
ערב השואה הקהילה מנתה רק 304 יהודים שהיוו כעשירית מתושבי הכפר. עם פרוץ שואת יהודי הונגריה, רוכזו היהודים בבית הכנסת המקומי, ומשם הועברו לעיר שאטוראליאויהיי, ומשם נשלחו ברכבות לאושוויץ שם נספו רובם. לאחר המלחמה חזרו מעט יהודים לכפר אך לאחר זמן קצר עזבוהו.
רבני הקהילה
עם כל היותה של קהילת מאד קהילה קטנה, היא נודעה ברבנים ידועי שם, שלחלקם יצא שם ברחבי הונגריה כולה ואף מעבר לה.
רבה של הקהילה בין השנים 1842 ל-1861 היה הגאון רבי נתן פייטל רייניטץ (אבי משפחת הרבנים לבית רייניץ, ומחותנו של בעל המנוחת אשר מטשענגער).
לאחריו, בין השנים 1861 ל-1881 פעל במקום הרב עמרם בלום, מחבר השו"ת בית שערים. הוא גם עמד בראש הישיבה שהייתה במקום עוד מתקופת רבנותו של סבו – ר' עמרם חסידא – שעלה להתיישב בצפת.
לאחריו נתקבל כרב יליד המקום – הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ[2], מחבר שו"ת קול אריה. הוא היה רב המקום עד פטירתו בשנת 1883. לאחריו שימש ברבנות בנו, גם הוא יליד מאד – ר' נפתלי הכהן שוורץ, מחבר שו"ת בית נפתלי. גם הוא כאביו עמד בראש הישיבה במקום עד פטירתו הפתאומית בשנת 1897.
אחריו היה רב המקום – הרב מרדכי יהודה ליב וינקלר, מחשובי הרבנים במרכז אירופה באותה תקופה. בימיו הגיעה הישיבה במאד לשיא גדולתה. הוא שימש כרב המקום וכראש הישיבה עד פטירתו בהיותו זקן מופלג בשנת 1932.
לאחריו היה רב המקום הרב חיים צבי אהרנרייך, מחבר שו"ת קב חיים, עד פטירתו בשנת 1936. החליף אותו בנו הרב משה לייב אהרנרייך שנספה בשואה.
קישורים חיצוניים
- הקהילה היהודית של מאד, ירושלים תשל"ד. גרסה מקוונת מאתר הספריה הציבורית של ניו יורק.
- בית הכנסת במאד באתר YouTube
- תמונות מבית הכנסת במאד
- תרגום לאנגלית של הערך על מאד מתוך פנקס הקהילות בהוצאת יד ושם
- רשימת חללי השואה בני קהילת מאד.
הערות שוליים
- ^ בשו"ת נודע ביהודה דן מחברו בשאלה האם גט שנכתב בו מאד כשר, כיוון שרוב היהודים כותבים את שם הכפר מאדע, ראה את התשובה כאן
- ^ בפנקס הקהילות בערך על הקהילה לא מוזכר הרא"י שוורץ ובנו