מדע הדתות – הבדלי גרסאות
מ הוספת קטגוריה:מדעי החברה באמצעות HotCat |
מ הוספת קטגוריה:תרבות באמצעות HotCat |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
[[קטגוריה:מדעי הרוח]] |
[[קטגוריה:מדעי הרוח]] |
||
[[קטגוריה:מדעי החברה]] |
[[קטגוריה:מדעי החברה]] |
||
[[קטגוריה:תרבות]] |
|||
גרסה מ־14:00, 25 בדצמבר 2016
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
מדע הדתות, לימודי דתות או דת השוואתית הוא דיסציפלינה (תחום דעת) במדעי הרוח ומדעי החברה בעל אופי רב תחומי, החוקר את הדת כתופעה אנושית, חברתית ותרבותית, ללא קשר לדת מסויימת. התחום חוקר את האמונות, הטקסים, ההצדקות הרציונליות, הרגשיות והרוחניות של האמונה הדתית, הקהילה והמאמין הבודד ומנסה למצוא רכיבים משותפים כלליים, לתאר אותם, להסביר ולפרש אותם או להשוות את התופעה הנחקרת בהתבטאויותיה בדתות השונות על ציר היסטורי, גאוגרפי, אתני או אחר. בניגוד לתאולוגיה העוסקת בדת מסויימת "מבפנים", מדע הדתות חוקר את התופעה הדתית "מבחוץ" תוך שימוש בכלים מתחומי הפילוסופיה של הדת, הפילוסופיה של הלשון, ההיסטוריה של הדתות, הפסיכולוגיה, האנתרופולוגיה, חקר הפולקלור ועוד.
ההיסטוריה של התחום
התחום החל לצמוח במאה ה-19 עת התוודעו מלומדים באירופה לדתות דרום-מזרח אסיה בעקבות תרגומים של הספרות הדתית הבודהיסטית וההינדואיסטית לשפות המחקר המערביות (בעיקר גרמנית, צרפתית ואנגלית) ובעקבות התפתחות ביקורת המקרא, שחקרה לראשונה את דתות המערב (בעיקר נצרות ויהדות) מנקודת מבט חילונית, אך ללא הוקעת הדת והאמונה כהבלים. המלומד הראשון שעסק בתחום באופן מובהק והגדירו כ"דת השוואתית" היה מקס מילר. חוקר חשוב נוסף היה הפילוסוף ויליאם ג'יימס, שהספר שחיבר ב-1902, "החוויה הדתית לסוגיה" הביא לפריחת התחום בארצות הדוברות אנגלית. בארצות הדוברות צרפתית שימש פרנק אבוזי כמוביל התחום. מקס ובר, אמיל דורקהיים ומרסל מוס קידמו את התחום מנדוקת המבט הסוציולוגית וקלוד לוי-שטראוס הוסיף את נקודת המבט האנתרופולוגית. אחד מחוקרי הדתות המובילים היה מירצ'ה אליאדה, שפעל בין שנות החמישים לשנות השמונים. המונחים והעקרונות שטבע מעסיקים מאז רבות את העוסקים בתחום, אם ככלי ניתוחי ואם כמושגים אותם הם מנסים לקעקע במחקריהם החדשים.