מאד – הבדלי גרסאות

**מאד** (כפר)
**Mád**
סמל מאד סמל מאד	דגל מאד דגל מאד
	בית הכנסת במאד (2010)
מדינה	הונגריה
חבל	צפון הונגריה
מחוז	בורשוד-אבאוי-זמפלן
שטח	31.86 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	2,187 (1 בינואר 2023)
קואורדינטות	48°11′23″N 21°16′36″E / 48.18981°N 21.27653°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.mad.info.hu/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הונגריה רגילה) בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. מאד

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־06:43, 3 בפברואר 2019

שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר
פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ שנת צפיפות, שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מאד (בהונגרית: Mád, במקורות היהודים נקראת לעיתים מאדע^[1]) הוא כפר בצפון-מזרח הונגריה, במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן. הכפר נמצא באזור הידוע בתעשיית היין של טוקאי. עד לימי השואה הייתה בכפר קהילה יהודית שנודעה בשל רבנים ידועי שם שכיהנו בה.

הקהילה היהודית

היסטוריה

תעודות מראות על הימצאות יהודים באזור כבר במאה ה-17. מהמאה השמונה עשרה ידוע על קהילה יהודית מסודרת בכפר. היהודים עסקו בעיקר בתעשיית היין, שהייתה מפותחת באזור. מקצתם היו בעלי כרמים ומקצתם עסקו בייצור ומסחר ביין.

בית כנסת מפואר נבנה במאד בסוף המאה ה-18 והוא קיים עד היום. בשנת 1890 הגיעה הקהילה לשיא גודלה ומנתה 890 יהודים.

ערב השואה הקהילה מנתה רק 304 יהודים שהיוו כעשירית מתושבי הכפר. עם פרוץ שואת יהודי הונגריה, רוכזו היהודים בבית הכנסת המקומי, ומשם הועברו לעיר שאטוראליאויהיי, ומשם נשלחו ברכבות לאושוויץ שם נספו רובם. לאחר המלחמה חזרו מעט יהודים לכפר אך לאחר זמן קצר עזבוהו.

רבני הקהילה

עם כל היותה של קהילת מאד קהילה קטנה, היא נודעה ברבנים ידועי שם, שלחלקם יצא שם ברחבי הונגריה כולה ואף מעבר לה.

רבה של הקהילה בין השנים 1842 ל-1861 היה הגאון רבי נתן פייטל רייניץ (אבי משפחת הרבנים לבית רייניץ, ומחותנו של בעל המנוחת אשר מטשענגער).

לאחריו, בין השנים 1861 ל-1881 פעל במקום הרב עמרם בלום, מחבר השו"ת בית שערים. הוא גם עמד בראש הישיבה שהייתה במקום עוד מתקופת רבנותו של סבו – ר' עמרם חסידא – שעלה להתיישב בצפת.

לאחריו נתקבל כרב יליד המקום – הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ^[2], מחבר שו"ת קול אריה. הוא היה רב המקום עד פטירתו בשנת 1883. לאחריו שימש ברבנות בנו, גם הוא יליד מאד – ר' נפתלי הכהן שוורץ, מחבר שו"ת בית נפתלי. גם הוא כאביו עמד בראש הישיבה במקום עד פטירתו הפתאומית בשנת 1897.

אחריו היה רב המקום – הרב מרדכי יהודה ליב וינקלר, מחשובי הרבנים במרכז אירופה באותה תקופה. בימיו הגיעה הישיבה במאד לשיא גדולתה. הוא שימש כרב המקום וכראש הישיבה עד פטירתו בהיותו זקן מופלג בשנת 1932.

לאחריו היה רב המקום הרב חיים צבי אהרנרייך, מחבר שו"ת קב חיים, עד פטירתו בשנת 1936. החליף אותו בנו הרב משה לייב אהרנרייך שנספה בשואה.

לקריאה נוספת

פנקס הקהילות הונגריה, יוסף שוויצר, עמוד 341-342
מאד, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 202-204. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מאד בוויקישיתוף

הקהילה היהודית של מאד, ירושלים תשל"ד. גרסה מקוונת מאתר הספרייה הציבורית של ניו יורק.
בית הכנסת במאד באתר YouTube
תמונות מבית הכנסת במאד
תרגום לאנגלית של הערך על מאד מתוך פנקס הקהילות בהוצאת יד ושם
רשימת חללי השואה בני קהילת מאד.

הערות שוליים

^ בשו"ת נודע ביהודה דן מחברו בשאלה האם גט שנכתב בו מאד כשר, כיוון שרוב היהודים כותבים את שם הכפר מאדע, ראה את התשובה כאן
^ בפנקס הקהילות בערך על הקהילה לא מוזכר הרא"י שוורץ ובנו

[1] בשו"ת נודע ביהודה דן מחברו בשאלה האם גט שנכתב בו מאד כשר, כיוון שרוב היהודים כותבים את שם הכפר מאדע, ראה את התשובה כאן

[2] בפנקס הקהילות בערך על הקהילה לא מוזכר הרא"י שוורץ ובנו

[1]

[2]

@@ שורה 41: / שורה 41: @@
 עם כל היותה של קהילת מאד קהילה קטנה, היא נודעה ברבנים ידועי שם, שלחלקם יצא שם ברחבי הונגריה כולה ואף מעבר לה.
-רבה של הקהילה בין השנים 1842 ל-1861 היה הגאון רבי נתן פייטל רייניטץ (אבי משפחת הרבנים לבית רייניץ, ומחותנו של בעל המנוחת אשר מטשענגער).
+רבה של הקהילה בין השנים 1842 ל-1861 היה הגאון רבי נתן פייטל רייניץ (אבי משפחת הרבנים לבית רייניץ, ומחותנו של בעל המנוחת אשר מטשענגער).
 לאחריו, בין השנים 1861 ל-1881 פעל במקום הרב עמרם בלום, מחבר השו"ת בית שערים. הוא גם עמד בראש הישיבה שהייתה במקום עוד מתקופת רבנותו של סבו – ר' עמרם חסידא – שעלה להתיישב ב[[צפת]].