גדוד העבודה – הבדלי גרסאות
קבלו -> קיבלו (דרך WP:JWB) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
עיקרי התקנון היו: |
עיקרי התקנון היו: |
||
{{ציטוט| |
{{ציטוט|תוכן= |
||
#ארגון החברים בקיבוצים בעלי משמעת הנמצאים ברשות ההסתדרות הכללית לכל ענייני העבודה וההגנה. |
#ארגון החברים בקיבוצים בעלי משמעת הנמצאים ברשות ההסתדרות הכללית לכל ענייני העבודה וההגנה. |
||
#קופה כללית המספקת את צורכי החברים. |
#קופה כללית המספקת את צורכי החברים. |
||
#תוצר� |
#תוצר�}} |
||
== הערות שוליים == |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
גרסה מ־15:23, 14 ביוני 2020
גדוד העבודה וההגנה על־שם יוסף טרומפלדור, או בשמו המקוצר גדוד העבודה, היה ארגון חלוצים שיתופי. חברי גדוד העבודה דגלו במנעד רעיונות סוציאליסטי וקומוניסטי, לאומי וציוני. "פלוגות" גדוד העבודה עבדו ברחבי ארץ ישראל בשנים 1920–1929. כאשר הוקם חשבו להכליל בשמו את המילה: "הגנה", אך זו הוסרה, או הוסתרה, בשל החשש משלטונות המנדט הבריטי.
ראשיתו
הגדוד הוקם על ידי מנהיגי החלוץ ואנשי "השומר": מניה וישראל שוחט, יצחק שדה ויהודה אלמוג, אשר גייסו כשמונים ושמונה מייסדים, רובם מחניכיו של יוסף טרומפלדור בתנועת "החלוץ" ברוסיה. ההכרזה הרשמית על הקמת הגדוד הייתה בי"א באלול תר"פ 25 באוגוסט 1920, במלאת חצי שנה למותו של יוסף טרומפלדור, במחנה העבודה של סוללי כביש טבריה-צמח[1]. לאחר מכן, הצטרפו מאות חלוצים וחלוצות. בין ראשי הגדוד נמנו יצחק שדה, יהודה אלמוג, ישראל שוחט ומנחם אלקינד.
במרץ 1921 הוקמה פלוגה שנייה של גדוד העבודה, בפתח תקווה. ביוני 1921 היו בפלוגה בפתח תקווה כ-330 חברים[2] שעבדו בסלילת מסילת ברזל לפתח תקווה[3] ובפלוגה בטבריה כ-270 חברים[2]. באוגוסט 1921 מנה הגדוד יותר מ-650 חברים בפלוגות שנמצאו ביישובים שונים[4]. במחצית השנייה של 1921 הקימו כ-250 מחברי הגדוד את עין חרוד ותל יוסף[5].
במהלך כל שנות קיומו (עד דצמבר 1929) היו חברים בגדוד העבודה כ-2,500 איש ואישה, ובשיא כוחו, שנת 1925, מנה 660 איש. מדיניות הגיוס המקלה של הגדוד אפשרה לרבים לחבור אליו, ללמוד מקצוע, ואז לעזבו. על הקמת הגדוד השפיעו שני מאורעות היסטוריים: הצהרת בלפור (1917), שגרמה לרבים לצפות להגשמה מהירה של הציונות, ומהפכת אוקטובר בנובמבר 1917 ברוסיה, שהביאה לעליית הקומוניסטים הבולשביקים לשלטון ברוסיה לאחר מלחמת אזרחים עזה.
מטרות ויעדים
מטרות מנהיגי הגדוד היו שיתופיות, התיישבות והגנה, כל זאת בכפיפות להסתדרות העובדים העבריים בארץ ישראל. על פי תקנון גדוד העבודה מטרתו הייתה[6]: ”בניין הארץ על-ידי יצירת קומונה כללית של העובדים העבריים בארץ-ישראל”
עיקרי התקנון היו:
- ארגון החברים בקיבוצים בעלי משמעת הנמצאים ברשות ההסתדרות הכללית לכל ענייני העבודה וההגנה.
- קופה כללית המספקת את צורכי החברים.
- תוצר�
הערות שוליים
- ^ אזכרה על הכביש לטרומפלדור, הארץ, 7 בספטמבר 1920
יצחק יעקובסון, הפועל הצעיר, 10 בספטמבר 1920 - ^ 1 2 גדוד העבודה בפתח תקווה, הארץ, 21 ביוני 1921
- ^ עבודת הרכבת, דואר היום, 11 ביולי 1921
- ^ מועצת פלוגות גדוד העבודה, הצפירה, 14 באוגוסט 1921
- ^ התקדמות העבודות בנוריס, הארץ, 7 בפברואר 1922
- ^ חוברת א' של "גדוד העבודה על-שם יוסף טרומפלדור בארץ-ישראל, גדוד העבודה" בהוצאת הוועד הפועל המרכזי של גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור, ירושלים, תרפ"ה.