אפרים חמיאל

אפרים חמיאל

לידה	17 בינואר 1946 (בן 78) ירושלים, פלשתינה (א"י)
מדינה
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
מקצוע	חוקר מחשבת ישראל של העת החדשה
בת זוג	גולי חמיאל (לבית שווייג)
מספר צאצאים	4

אפרים חמיאל (נולד בט"ז בשבט ה'תש"ו, 17 בינואר 1946) הוא חוקר מחשבת ישראל של העת החדשה. מתמקד בהגות הדתית המודרנית ובמיוחד בסתירה בין ההתגלות והתבונה. חבר הוועד המנהל של האופרה הירושלמית.

תולדות חייו

אפרים חמיאל נולד בירושלים לאביו ד"ר חיים יצחק חמיאל (בנו של אפרים כמיעל מאוסטרולנקה שבפולין שנספה בשואה) ולאמו חוה בת יעקב תנחום הרץ, שעלה מהמבורג לפני השואה והתיישב בשדה יעקב שבעמק יזרעאל. בשכונת בית וגן בירושלים בה גדל לא היה בית ספר, ואביו דחף להקמת בית הספר 'נווה עציון' שם למד אפרים שש שנים. בכיתה ז' עבר ללמוד בבית ספר דוגמה-עוזיאל שבעיר. לאחר שנה בתיכון 'דוגמה' המליצו מחנכיו הרב מן ההר ואברהם זלקין להעבירו לישיבה תיכונית והוא נשלח לשלוש שנים לפנימית מדרשיית נעם בפרדס חנה. עם סיום לימודיו התיכוניים עבר לישיבת כרם ביבנה ביבנה ולמד מפי הרבנים גולדוויכט והדרי.

חמיאל מתפלל תפילת שחרית בסיני, בעת ששימש כקצין דת במילואים בחטיבה 274 במלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973

את שירותו בצה"ל מילא כקצין דת בשריון בחטיבה 7 והשתתף כחייל סדיר במלחמת ששת הימים ובמילואים במלחמת יום הכיפורים. השתחרר ממילואים בדרגת רס"ן. למד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים כלכלה ומדע המדינה וסיים בשנת 1972 ולתואר שני לימודי תעודה במנהל עסקים וסיים בשנת 1974.

בשנת 1969 נישא לגולי בת ברוך ועדינה לבית שווייג ונולדו להם ארבעה בנים. באותה שנה החל לעבוד בבנק לאומי וסיים שם 37 שנות עבודה. בתפקידו האחרון היה נציג הבנק באוסטרליה ודרום אפריקה.

בשנת 1992 החל ללמוד מחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וסיים תואר שני בשנת 1996 ותואר שלישי בשנת 2007. בין מוריו הפרופסורים שלום רוזנברג, סילבר, פול מנדס-פלור, רחל אליאור, יהודה ליבס, משה אידל, אביעזר רביצקי, יהוידע עמיר, אליעזר שביד, בנימין איש-שלום ואחרים. אחרי קבלת הדוקטורט המשיך לעסוק במחקר מחשבת ישראל בעת החדשה ואף לימד שלוש שנים בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

מחקריו

חמיאל עוסק בעיקר במחקר הדתיות המודרנית. עבודת הדוקטור שלו עסקה בתגובות דתיות למודרנה בהגות של מהר"ץ חיות, רש"ר הירש ושד"ל. הוא בדק את התייחסותם של השלושה לתופעות כמו ביקורת המקרא, התפתחות ההלכה, הרפורמה, לימודי חול, חזרה לארץ ישראל, שיפור במעמד האישה וסובלנות לדתות אחרות. הוא מצא שהשלושה שייכים לזרם אמצע מיוחד במחצית הראשונה של המאה ה-19, בין מבקרי המקרא והרפורמים לבין האורתודוקסים, זרם שביקש לשלב את תרבות אירופה עם המסורת, ייחס חשיבות ללימודי חול וראה בחיוב את השיפור במעמד האישה וביחס לדתות מונותאיסטיות אחרות, בעיקר לנצרות. כל אחד מהשלושה הציע דרך שילוב משלו. זרם זה התפצל בהמשך לשניים: הנאו-אורתודוקסי והקונסרבטיבי. על בסיס המודלים של שלום רוזנברג ומשה הלברטל מסווג חמיאל את העמדות של השלושה בתחום התפתחות ההלכה, ועל פי המודל של שלום רוזנברג הוא מסווג את העמדות של השלושה בתחום היחס בין התבונה וההתגלות, בין התורה לפילוסופיה ובין המדע והדת. בנושא התפתחות ההלכה מציב חמיאל את חיות בעמדה הלוגיציסטית של ר"י אלבו, את רש"ר הירש בעמדת הגאונים – עמדת השיחזור, ואת שד"ל בעמדת הרמב"ם – עמדת הקודקס המצטבר – עמדת החקיקה, המטרימה את ראשוני הקונסרבטיבים – האסכולה ההיסטורית הפוזיטיבית.

בנושא התבונה וההתגלות הוא מציע שחיות החזיק בעמדת הזהות המגבילה הפונדמנטליסטית, הירש החזיק בעמדת הזהות המגבילה הנאו-פונדמנטליסטית, ושד"ל החזיק בעמדת האמת הכפולה – העמדה הדיאלקטית הבלתי פתירה. לפי עמדה זו קיימות שתי אמיתות סותרות, זו של ההתגלות וזו של התבונה, ולא ניתן לאחותן אלא לחיות בשלום עם שתיהן.

בהמשך דרכו במחקר בדק חמיאל את השפעות שלושת גיבוריו על ההגות היהודית במאה העשרים. לאחר מכן אימץ חמיאל לעצמו את עמדת האמת הכפולה אותה גילה אצל שד"ל ובדק את ההוגים הדיאלקטיים במאה העשרים והעשרים ואחת, אותם הוא מיין בין הדוגלים בעמדה שהסתירה פתירה בדרך זו או אחרת, ובין אלה הסוברים שהמתח בין התבונה לאמונה אינו ניתן לאיחוי בעולמו של האדם אלא רק אצל אלוהים או בזמן אוטופי שמעבר להיסטוריה. במקביל הוא בחן את עמדותיהם של המתנגדים לאפשרות הסתירה הדוגלים בהרמוניה או סינתזה וטוען שזו עמדה אפולוגטית ואשלייתית שמתחמקת מהתמודדות עם הסתירות השונות וביניהן אלו שבין ההלכה והמוסר המערבי. במקביל עסק חמיאל גם בפרשנות התורה ופרסם פירוש מודרני משלו על חמשת חומשי התורה. זוהי סוגה חדשה המציגה קריאת פשט שוטפת ופרפראזה על כל האמור בתורה בכתיבה אישית פופולרית ולא אקדמית. לדעת חמיאל מגמת התורה להדריכנו להיות אנשים טובים יותר על ידי סיפורים חינוכיים על האבות ובאמצעות קביעת נורמות מוסריות.

ספריו

עבודת הדוקטור של חמיאל עובדה לספר בידי עשהאל אבלמן ויצאה לאור בשנת 2011 בהוצאת כרמל תחת הכותרת "הדרך הממוצעת": ראשית צמיחת הדתיות המודרנית, תגובות למודרנה בהגות של מהר"ץ חיות, רש"ר הירש ושד"ל.

בשנת 2013 הוציא חמיאל לאור פירוש על חמשת חומשי התורה בהפקת מנדלי מוכר ספרים ברשת תחת הכותרת לדעת תורה: להבין את פרשת השבוע, קריאה מודרנית בפשט התורה וברעיונותיה, בשני כרכים בעריכת דורון ליבנה.

בשנת 2016 כינס חמיאל מאמרים שפרסם והרצאות שנשא לספר נוסף שיצא לאור גם הוא בהוצאת כרמל בעריכת חננאל גולדברג בכותר "האמת הכפולה: עיונים בהגות הדתית המודרנית במאה התשע עשרה ובהשפעתה על ההגות היהודית במאה העשרים".

בשנת 2018 הוציא חמיאל לאור ספר נוסף בהוצאת כרמל בעריכת דנה שילר בכותר בין דת לדעת חלק א': העמדה הדיאלקטית בהגות היהודית בת זמננו מהרב קוק עד הרב שג"ר.

בשנת 2019 יצא לאור בהוצאת כרמל בעריכת עמרם פטר חלקו השני של ספר זה בכותר בין דת לדעת חלק ב': עמדת ההתנגדות לסתירה בין התבונה להתגלות בהגות היהודית בת זמננו מאליעזר גולדמן עד יונתן זקס.

תרגומים לספריו

• הדרך הממוצעת – תורגם לאנגלית על ידי ג'פרי גרין ויצא לאור בשנת 2014 בברייטון, בוסטון, ארצות הברית בהוצאת Academic Studies Press בשם "The Middle Way": The Emergence of Modern-Religious Trends in 19^th Century Judaism, Responses to Modernity in the Philosophy of Z.H. Chajes, S.R. Hirsch, and S.D. Luzzatto".
• האמת הכפולה – תורגם לאנגלית על ידי אבי קלנבך מחברת Language Experts ויצא לאור בשנת 2019, בהוצאת Academic Studies Press.
• בין דת לדעת חלק א' – תורגם לאנגלית בידי אבי קלנבך ויצא לאור בשנת 2020 בארצות הברית בהוצאת Academic Studies Press בשם "Between Religion and Reason Part I: The dialectical Position in Contemporary Jewish Thought from Rav Kook to Rav Shagar".
• לדעת תורה תורגם לאנגלית על ידי אותה חברת תרגום ויצא לאור בהפקת מנדלי מוכר ספרים ברשת בשנת 2018 בחמישה כרכים בשם "To Know Torah: To Understand the Weekly Parasha, Modern Reading in the Peshat of the Torah and its Ideas".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אפרים חמיאל בוויקישיתוף

• ספריו ומאמריו של אפרים חמיאל באתר הספרייה הלאומית
• האתר אישי של אפרים חמיאל
• חננאל מאק, מאמר ביקורת באתר הארץ על "הדרך הממוצעת" ו"האמת הכפולה"
• משה מילר, Moshe Y. Miller, Review Essay: The Middle Way by Ephraim, בכתב העת Tradition
• https://traditiononline.org/review-essay-the-middle-way/

ערבי השקה מוסרטים

• ערב השקת הספר "הדרך הממוצעת – ראשית צמיחת הדתיות המודרנית" בבית הכנסת הרמב"ן, ירושלים, ר"ח כסלו התשע"ב, 27 בנובמבר 2011
• ערב עיון להשקת הספר "לדעת תורה" בבית הכנסת הרמב"ן, ירושלים, כ"ד אדר ב' תשע"ד, 26 במרץ 2014
• ערב עיון להשקת הספר "האמת הכפולה – עיונים בהגות הדתית המודרנית במאה התשע עשרה ובהשפעתה על ההגות היהודית במאה העשרים" בבית הכנסת הרמב"ן, ירושלים, כ"א אייר תשע"ו, 29 במאי 2016
• ערב עיון להשקת הספר "בין דת לדעת – העמדה הדיאלקטית בהגות היהודית בת זמננו מהרב קוק עד הרב שג"ר" בבית הכנסת הרמב"ן, ירושלים, ח' תמוז תשע"ח, 21 ביוני 2018