נשימה – הבדלי גרסאות
מראה
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הורדתי קטע לא נכוו תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה ביישום אנדרואיד |
הוספת קישור חיצוני תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גלי וינרב, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001444947 מחקרים מגלים: זו הבעיה עם איך שאנחנו נושמים]. גלובס, 28 באפריל 2023{{מיזמים|ויקימילון=נשימה}} |
|||
{{מיזמים|ויקימילון=נשימה}} |
|||
{{בקרת זהויות}} |
{{בקרת זהויות}} |
גרסה מ־07:04, 16 באוגוסט 2023
נשימה היא שם כללי לתהליך ביולוגי של חילופי גזים המאפשר קליטת חמצן ופליטת פחמן דו -חמצני.
המושג נשימה מתייחס לשני תהליכים עיקריים:
- נשימה פיזיולוגית: בבעלי חיים זהו תהליך קליטת האוויר וחילוף הגזים. במסגרת הנשימה הפיזיולוגית עובר החמצן מהאוויר או מהמים אל כל אחד מתאי הגוף. במקביל, משתחרר מהתאים פחמן דו-חמצני הנפלט מהריאות ונפלט אל הסביבה. השימוש הרגיל במושג נשימה מתייחס בדרך-כלל לתהליך זה. גם צמחים, פטריות, פרוטיסטים וחיידקים מחליפים גזים עם הסביבה, אך הם עושים זאת לרוב באמצעות דיפוזיה של הגזים דרך קרומי התאים ולא באמצעות מערכת סבוכה של איברים ורקמות, כפי שנעשה בבעלי חיים. המונח נשימה במשמעות הפיזיולוגית מתייחס, אם כן, לבעלי חיים בלבד.
- ערך מורחב – מערכת הנשימה
- נשימה תאית: זהו תהליך הפירוק של מולקולות עתירות אנרגיה בתא, והשימוש באנרגיה זו לייצור חומרים אחרים (חומרי הבניין של התא, למשל) ולהנעת תהליכים בתא. בעוד שנשימה פיזיולוגית מתייחסת בהכרח לקליטת חמצן מהסביבה, בתהליך הנשימה התאית לא תמיד מעורב חמצן (חיידקים רבים מבצעים נשימה אל-אווירנית). נשימה תאית, באופן זה או אחר, מתרחשת בכל התאים ובכל היצורים החיים, ללא יוצא מן הכלל.
למרות שיש להקפיד על ההבחנה בין נשימה פיזיולוגית ונשימה תאית, הרי שבבעלי חיים הקשר בין שני התהליכים הדוק: החמצן הנקלט מועבר אל כל תאי הגוף; התאים משתמשים בחמצן כקולט האלקטרונים הסופי בתהליך הנשימה התאית, שבמהלכו הם מפרקים מולקולות מהמזון ומייצרים מולקולות של הנוקלאוטיד ATP, המשמש כ"מטבע אנרגיה" ובעזרתו מתאפשרת בניית חומרים בתא והנעת תהליכים ביולוגיים. לפירוט עיקרון זה ראו: מטבוליזם
- ערך מורחב – נשימה תאית
.
ראו גם
קישורים חיצוניים
גלי וינרב, מחקרים מגלים: זו הבעיה עם איך שאנחנו נושמים. גלובס, 28 באפריל 2023