(Translated by https://www.hiragana.jp/)
קיר סטארמר – הבדלי גרסאות – ויקיפדיה לדלג לתוכן

קיר סטארמר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏חבר פרלמנט: קישורים פנימיים
שורה 73: שורה 73:
סטארמר נבחר בדצמבר 2014 להיות המועמד של מפלגת הלייבור למחוז הבחירה של הולבורן וסנט פנקראס, שבו זוכים חברי הלייבור באופן קבוע, בעקבות החלטתו של חבר הפרלמנט פרנק דובסון לפרוש.<ref>{{Cite news|title=Keir Starmer to stand for Labour in Holborn and St Pancras|url=https://www.theguardian.com/law/2014/dec/13/keir-starmer-stand-labour-mp-holborn-st-pancras|work=The Guardian|date=2014-12-13|access-date=2024-06-19|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Press|last=Association}}</ref> סטארמר נבחר בבחירות הכלליות של 2015 ברוב של 17,048 קולות.<ref>{{Cite news|title=Holborn & St Pancras parliamentary constituency - Election 2019 - BBC News|url=https://www.bbc.co.uk/news/politics/constituencies/E14000750|access-date=2024-06-19|language=en-GB}}</ref> הוא נבחר מחדש בבחירות הכלליות של 2017 ברוב גדול יותר של 30,509, ונבחר שוב בבחירות הכלליות של 2019 אך ברוב קטן יותר של 27,763.
סטארמר נבחר בדצמבר 2014 להיות המועמד של מפלגת הלייבור למחוז הבחירה של הולבורן וסנט פנקראס, שבו זוכים חברי הלייבור באופן קבוע, בעקבות החלטתו של חבר הפרלמנט פרנק דובסון לפרוש.<ref>{{Cite news|title=Keir Starmer to stand for Labour in Holborn and St Pancras|url=https://www.theguardian.com/law/2014/dec/13/keir-starmer-stand-labour-mp-holborn-st-pancras|work=The Guardian|date=2014-12-13|access-date=2024-06-19|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Press|last=Association}}</ref> סטארמר נבחר בבחירות הכלליות של 2015 ברוב של 17,048 קולות.<ref>{{Cite news|title=Holborn & St Pancras parliamentary constituency - Election 2019 - BBC News|url=https://www.bbc.co.uk/news/politics/constituencies/E14000750|access-date=2024-06-19|language=en-GB}}</ref> הוא נבחר מחדש בבחירות הכלליות של 2017 ברוב גדול יותר של 30,509, ונבחר שוב בבחירות הכלליות של 2019 אך ברוב קטן יותר של 27,763.
[[קובץ:Official portrait of Keir Starmer (cropped).jpg|ימין|ממוזער|תמונתו הרשמית של סטארמר, 2017]]
[[קובץ:Official portrait of Keir Starmer (cropped).jpg|ימין|ממוזער|תמונתו הרשמית של סטארמר, 2017]]
סטארמר נשא את נאום הבכורה שלו בבית הנבחרים ב-28 במאי 2015, שבו הודה לקודמו באומרו "הוא מכובד וזכה להערכה רחבה, הוא שירת את תושבי הולבורן וסנט פנקראס במשך 36 שנים, למרות שאני בספק אם אעשה זאת...".<ref>{{Citation|title=Sir Keir Starmer's maiden speech in the Commons|url=https://www.youtube.com/watch?v=t-nsAkb5YyA|date=2021-01-24|accessdate=2024-06-27|last=Westminster Watch}}</ref> כמי שהיה אז חבר אופוזיציה מהספסל האחורי {{אנ|Backbencher}} (הגדרה מסוימת בפוליטיקה הבריטית), סטארמר תמך בקמפיין הלא מוצלח של "Britain Stronger in Europe" {{אנ|Britain Stronger in Europe}}, כחלק מהקרב על משאל העם לחברות באיחוד האירופי ב-2016.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.birminghammail.co.uk/news/uk-news/how-keir-starmer-vote-brexit-21712777|כותרת=How did Keir Starmer vote on Brexit? - Birmingham Live|אתר=www.birminghammail.co.uk|תאריך_וידוא=2024-06-27}}</ref> הוא הפך לחבר בארגון ידידי ישראל במפלגת הלייבור {{אנ|Labour Friends of Israel}} ובידידי פלסטין והמזרח התיכון במפלגת הלייבור {{אנ|Labour Friends of Palestine and the Middle East}}.
סטארמר נשא את נאום הבכורה שלו בבית הנבחרים ב-28 במאי 2015, שבו הודה לקודמו באומרו "הוא מכובד וזכה להערכה רחבה, הוא שירת את תושבי הולבורן וסנט פנקראס במשך 36 שנים, למרות שאני בספק אם אעשה זאת...".<ref>{{Citation|title=Sir Keir Starmer's maiden speech in the Commons|url=https://www.youtube.com/watch?v=t-nsAkb5YyA|date=2021-01-24|accessdate=2024-06-27|last=Westminster Watch}}</ref> כמי שהיה אז חבר אופוזיציה מהספסל האחורי {{אנ|Backbencher}} (הגדרה מסוימת בפוליטיקה הבריטית), סטארמר תמך בקמפיין הלא מוצלח של "Britain Stronger in Europe" {{אנ|Britain Stronger in Europe}}, כחלק מהקרב על משאל העם לחברות באיחוד האירופי ב-2016.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.birminghammail.co.uk/news/uk-news/how-keir-starmer-vote-brexit-21712777|כותרת=How did Keir Starmer vote on Brexit? - Birmingham Live|אתר=www.birminghammail.co.uk|תאריך_וידוא=2024-06-27}}</ref> הוא הפך לחבר ב[[שדלנות|שדולה]] "[[ידידי ישראל במפלגת הלייבור]]" ובשדולה "ידידי פלסטין והמזרח התיכון במפלגת הלייבור" {{אנ|Labour Friends of Palestine and the Middle East}}.


מספר פעילים דחקו בסטארמר לעמוד בבחירות לראשות מפלגת הלייבור ב-2015 בעקבות התפטרותו של [[אד מיליבנד]] כמנהיג מפלגת הלייבור לאחר שהמפלגה הפסידה בבחירות הכלליות ב-2015. הוא שלל זאת, בהתייחס לחוסר הניסיון הפוליטי היחסי שלו. במהלך הבחירות למנהיגות, סטארמר תמך ב[[אנדי בורנהאם]], שסיים שני אחרי [[ג'רמי קורבין]].
מספר פעילים דחקו בסטארמר לעמוד בבחירות לראשות מפלגת הלייבור ב-2015 בעקבות התפטרותו של [[אד מיליבנד]] כמנהיג מפלגת הלייבור לאחר שהמפלגה הפסידה בבחירות הכלליות ב-2015. הוא שלל זאת, בהתייחס לחוסר הניסיון הפוליטי היחסי שלו. במהלך הבחירות למנהיגות, סטארמר תמך ב[[אנדי בורנהאם]], שסיים שני אחרי [[ג'רמי קורבין]].

גרסה מ־16:24, 5 ביולי 2024

קיר סטארמר
Keir Starmer
לידה 2 בספטמבר 1962 (בן 61)
סאת'ק, לונדון, אנגליה
שם לידה Keir Rodney Starmer עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
השכלה
מפלגה מפלגת הלייבור
בן או בת זוג ויקטוריה סטארמר עריכת הנתון בוויקינתונים
keirstarmer.com
ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
5 ביולי 2024 – מכהן
(כ־2,017 שנים)
מונרך בתקופה צ'ארלס השלישי
מנהיג מפלגת הלייבור
4 באפריל 2020 – 5 ביולי 2024
(4 שנים)
חבר בית הנבחרים הבריטי מטעם מחוז הוברן וסנט פנקראס
7 במאי 2015 – מכהן
(9 שנים)
→ פרנק דובסון
יושב ראש האופוזיציה
4 באפריל 2020 – מכהן
(4 שנים)
פרסים והוקרה
מסדר האמבט אביר מפקד במסדר האמבט
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר קיר רודני סטארמר (באנגלית: Keir Rodney Starmer; נולד ב-2 בספטמבר 1962) הוא פוליטיקאי ועורך דין בריטי המכהן כראש ממשלת בריטניה וכמנהיג מפלגת הלייבור. הוא חבר פרלמנט (MP) עבור הולבורן וסנט פנקראס מאז 2015.

סטארמר נולד בלונדון וגדל בסארי, שם למד בבית הספר הממלכתי סלקטיבי רייגייט, שהפך לבית ספר פרטי בעודו תלמיד. הוא סיים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת לידס בשנת 1985 וקיבל תואר ראשון במשפט אזרחי בסנט אדמונד הול באוניברסיטת אוקספורד בשנת 1986. לאחר שהתקבל ללשכת עורכי הדין, עסק סטארמר בעיקר בעבודות פרקליטות פלילית, והתמחה בענייני זכויות אדם. בשנת 2008 מונה למנהל התביעה הציבורית (DPP) ולראש שירות התביעה המלכותי, ומילא תפקידים אלה עד 2013. בסיום בכהונתו בת חמש השנים כ-DPP, מונה לאביר מסדר האמבט (KCB) ב-2014.

סטארמר נבחר לבית הנבחרים בבחירות הכלליות של 2015, ומונה לשר הצללים להגירה (אנ') על ידי מנהיג המפלגה החדש ג'רמי קורבין בספטמבר 2015. הוא התפטר ב-2016 כחלק מהתפטרות רחבה יותר בממשלת הצללים ביוני 2016 במחאה על הנהגתו של קורבין. הוא קיבל תפקיד חדש תחת קורבין מאוחר יותר באותה שנה כמזכיר הצללים (אנ') לענייני הברקזיט בעקבות משאל העם לחברות באיחוד האירופי. סטארמר תמך במשאל עם שני על ברקזיט, שבו הצהיר כי יצביע "להישאר"; מדיניות זו נכללה בסופו של דבר במצע הבחירות ללייבור לשנת 2019.

לאחר שמפלגת הלייבור הובסה בבחירות הכלליות של 2019, קורבין התפטר מתפקידו כמנהיג מפלגת הלייבור; באפריל 2020, סטארמר נבחר להחליף אותו. מנהיגותו התאפיינה בתנועה לעבר המרכז הפוליטי ונטישה של חלק גדול ממצע השמאל של המפלגה, כמו גם בהתנגדות לחלק מהתגובה הממשלתית למגפת הקורונה ולנושאים כמו פרשת המסיבות של בוריס ג'ונסון (פארטיגייט), ומשבר יוקר המחיה (אנ'). סטארמר הדגיש את החשיבות של חיסול האנטישמיות במפלגת הלייבור. בשנת 2023, הוא קבע חמש משימות לממשלת הלייבור, המתמקדות בנושאים כמו צמיחה כלכלית, בריאות, אנרגיה נקייה, פשע וחינוך.

שנותיו הראשונות והשכלתו

קייר רודני סטארמר נולד בסאות'וורק, לונדון, ב-2 בספטמבר 1962.[1][2] הוא גדל בעיירה הקטנה אוקסטד בסארי.[3][4] הוא היה השני מבין ארבעת ילדיהם של ג'וזפין, אחות, ורודני סטארמר, שהיה יצרן כלים. הוריו היו תומכי מפלגת הלייבור, וקראו לו על שם המנהיג הפרלמנטרי הראשון של המפלגה, קיר הארדי, למרות שאמר למראיין ב-2015 שהוא לא ממש בטוח בעניין.[5] הוא התקבל לבית ספר רייגייט, אז בית ספר תיכון ציבורי עיוני. בית הספר הוסב לבית ספר פרטי ב-1976, בעודו תלמיד.[6][7] הוא היה פטור מתשלום אגרות עד גיל 16, ודמי לימודיו מהשורה השישית שולמו על ידי מלגה שקיבל ממוסד הצדקה של בית הספר הפרטי. בין חבריו לכיתה היו המוזיקאי נורמן קוק, לצידו למד סטארמר שיעורי כינור; אנדרו קופר, שהמשיך והפך לעמית שמרני; והעיתונאי השמרני לעתיד אנדרו סאליבן. לפי סטארמר, הוא וסאליבן "רבו על הכל... פוליטיקה, דת ועוד".

בשנות העשרה שלו היה סטארמר פעיל פוליטי מטעם מפלגת הלייבור; הוא היה חבר במפלגת הלייבור במזרח סארי. הוא ניגן בחליל, פסנתר, חלילית וכינור.[8] סטארמר למד משפטים באוניברסיטת לידס, הפך לחבר במועדון הלייבור של האוניברסיטה וסיים את לימודיו לתואר ראשון בהצטיינות בשנת 1985, והפך לבן משפחתו הראשון שסיים את לימודיו. הוא המשיך ללימודים לתארים מתקדמים בסנט אדמונד הול, אוקספורד, וסיים את לימודיו באוניברסיטת אוקספורד בתואר ראשון במשפט אזרחי (BCL) בשנת 1986. מ-1986 עד 1987, שימש סטארמר בתור המנהל-עורך של Socialist Alternatives, מגזין רדיקלי טרוצקיסטי.[9][10]

חיים אישיים

קיר הכיר את אשתו לעתיד בשנת 2000, והם התחתנו שבע שנים לאחר מכן. לזוג שני ילדים, בן ובת. קיר נולד למשפחה נוצרית, אך עם השנים הפך לאתאיסט. אשתו, ויקטוריה לבית אלכסנדר, היא יהודייה, בת לאב שומר מצוות ממוצא אשכנזי-פולני, ולאם שהתגיירה. בני הזוג סטארמר מחנכים את ילדיהם לפי המסורת היהודית.

קריירה משפטית (1985–2013)

עורך דין

סטארמר הפך לעורך דין בשנת 1987 במידל טמפל. ב-1990 הצטרף ללשכת עורכי דין דוטי סטריט, ועסק בעיקר בנושאי זכויות אדם. הוא נשלח מטעם הלשכה בה עבד למספר מדינות בקריביים, שם הגן על מורשעים שנידונו לעונש מוות. הוא סייע להלן סטיל ודייוויד מוריס במשפט מקלייבל, במשפט ובערעור בבתי משפט באנגליה, וייצג אותם גם בבית המשפט האירופי. המקרה נתפס כמקרה של דוד וגוליית; צוות גדול של עורכי דין מובילים ייצג את מקדונלד'ס והחשבונות המשפטיים נאמדו ב-10 מיליון ליש"ט. לעומת זאת סטיל ומוריס לא זכו לסיוע משפטי מהמדינה; הם פעלו בעצמם בעזרת עורכי דין כולל סטארמר.[11]

סטארמר מונה ליועץ המלכה ב-9 באפריל 2002, בגיל 39. באותה שנה, הוא הפך לראש משותף של לשכת עורכי הדין דוטי סטריט. סטארמר שימש כיועץ לזכויות אדם במועצת השיטור של צפון אירלנד ובאיגוד השוטרים הראשיים, וכן היה חבר בפאנל הייעוץ לעונש מוות של משרד החוץ וחבר העמים משנת 2002 עד 2008. מאוחר יותר הוא ציטט את עבודתו בשיטור בצפון אירלנד כמשפיעה המרכזית על החלטתו להמשיך בקריירה פוליטית: "חלק מהדברים שחשבתי שצריך לשנות בשירותי המשטרה השגנו מהר יותר ממה שהשגנו בליטיגציה אסטרטגית... הבנתי טוב יותר איך אתה יכול לשנות על ידי להיות בפנים ולקבל את אמון האנשים". במהלך תקופה זו הוא גם צעד וחיבר חוות דעת משפטיות נגד מלחמת עיראק.

מנהל התביעה הציבורית

ביולי 2008, פטרישה סקוטלנד (אנ'), התובעת הכללית של אנגליה וויילס (אנ'), מינתה את סטארמר להיות הראש החדש של שירות התביעה המלכותי (CPS) ומנהל התביעה הציבורית. הוא החליף בתפקיד את קן מקדונלד ב-1 בנובמבר 2008. מקדונלד, בעצמו עורך דין לשעבר, בירך בפומבי על המינוי. סטארמר נחשב כמי שיביא דגש על זכויות אדם למערכת המשפט. במהלך תקופתו בתפקיד, סטארמר טיפל במספר מקרים מרכזיים, כולל סיוע בהבאת הדין עם שני גברים שהואשמו ברצח סטיבן לורנס.[12][13]

בפברואר 2010, הודיע סטארמר על החלטת ה-CPS להעמיד לדין שלושה חברי פרלמנט מהלייבור וחבר פרלמנט שמרני בגין עבירות הקשורות לחשבונאות כוזבת לאחר שערוריית ההוצאות הפרלמנטרית, אשר נמצאו כולם אשמים. במהלך המהומות באנגליה 2011, סטארמר תעדף העמדה מהירה לדין של מתפרעים על פני עונשים ארוכים, שלאחר מכן חשב שסייעו להחזיר את "המצב לשליטה".[14][15]

סטארמר כמנהל התביעה הציבורית, בשנת 2012

בפברואר 2012, הודיע סטארמר ששר המדינה לענייני לאנרגיה ושינויי אקלים (אנ'), כריס הון (אנ'), ואשתו לשעבר, ויקי פרייס, יועמדו לדין בגין שיבוש הליכי משפט. השר הון הפך לשר הקבינט הראשון בהיסטוריה של בריטניה שנאלץ להתפטר כתוצאה מהליך פלילי. ב-2013, הודיע סטארמר על שינויים באופן הטיפול בחקירות התעללות מינית בעקבות שערוריית ההתעללות המינית של ג'ימי סאוויל (אנ'), כולל ועדה לבחינת תלונות עבר.

סטארמר עזב את תפקידו בנובמבר 2013, והוחלף על ידי אליסון סונדרס. משנת 2011 עד 2014, סטארמר קיבל תוארי כבוד ממספר אוניברסיטאות, והוא מונה לאביר מפקד מסדר האמבט (KCB) על ידי הנסיך צ'ארלס ב-2014.

קריירה פוליטית

חבר פרלמנט

סטארמר נבחר בדצמבר 2014 להיות המועמד של מפלגת הלייבור למחוז הבחירה של הולבורן וסנט פנקראס, שבו זוכים חברי הלייבור באופן קבוע, בעקבות החלטתו של חבר הפרלמנט פרנק דובסון לפרוש.[16] סטארמר נבחר בבחירות הכלליות של 2015 ברוב של 17,048 קולות.[17] הוא נבחר מחדש בבחירות הכלליות של 2017 ברוב גדול יותר של 30,509, ונבחר שוב בבחירות הכלליות של 2019 אך ברוב קטן יותר של 27,763.

תמונתו הרשמית של סטארמר, 2017

סטארמר נשא את נאום הבכורה שלו בבית הנבחרים ב-28 במאי 2015, שבו הודה לקודמו באומרו "הוא מכובד וזכה להערכה רחבה, הוא שירת את תושבי הולבורן וסנט פנקראס במשך 36 שנים, למרות שאני בספק אם אעשה זאת...".[18] כמי שהיה אז חבר אופוזיציה מהספסל האחורי (אנ') (הגדרה מסוימת בפוליטיקה הבריטית), סטארמר תמך בקמפיין הלא מוצלח של "Britain Stronger in Europe" (אנ'), כחלק מהקרב על משאל העם לחברות באיחוד האירופי ב-2016.[19] הוא הפך לחבר בשדולה "ידידי ישראל במפלגת הלייבור" ובשדולה "ידידי פלסטין והמזרח התיכון במפלגת הלייבור" (אנ').

מספר פעילים דחקו בסטארמר לעמוד בבחירות לראשות מפלגת הלייבור ב-2015 בעקבות התפטרותו של אד מיליבנד כמנהיג מפלגת הלייבור לאחר שהמפלגה הפסידה בבחירות הכלליות ב-2015. הוא שלל זאת, בהתייחס לחוסר הניסיון הפוליטי היחסי שלו. במהלך הבחירות למנהיגות, סטארמר תמך באנדי בורנהאם, שסיים שני אחרי ג'רמי קורבין.

כחבר קבינט הצללים

סטארמר מונה לקבינט הצללים של קורבין כשר הצללים לענייני הגירה. ביוני 2016, סטארמר התפטר מתפקיד זה כחלק מההתפטרות הנרחבת של קבינט הצללים במחאה על מנהיגותו של קורבין; במכתב ההתפטרות שלו הוא כתב ש"המצב כעת פשוט בלתי נסבל, ואנו לא יכולים להבטיח שנוכל להציע אופוזיציה יעילה ללא שינוי מנהיג". בעקבות זכייתו של קורבין בבחירות להנהגת מפלגת הלייבור ב-2016 נגד אוון סמית' בספטמבר, סטארמר קיבל מינוי כמזכיר הצללים לענייני היציאה מהאיחוד האירופי (הברקזיט), במקום אמילי ת'ורנברי.[20][21]

סטארמר לצד יו"ר מפלגת הלייבור דאז, ג'רמי קורבין, 2019

בתפקידו כשר הצללים לענייני הברקזיט, סטארמר הטיל ספק ביעד הממשלה של פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי (EU), וכן קרא לפרסם את תוכניות הברקזיט. ב-6 בדצמבר 2016 אישרה ראש הממשלה תרזה מיי את פרסום תוכניות הברקזיט, במה שחלק מהציבור ראה כניצחון של סטארמר.[22] הוא טען שהממשלה תידרש להעביר מספר רב של חוקים חדשים במהירות, או להסתכן במה שהוא כינה "וואקום משפטי בלתי בר-קיימא", אם בריטניה תעזוב את האיחוד האירופי ללא הסכם.[23] בוועידת מפלגת הלייבור 2018 ב-25 בספטמבר, סטארמר תמך במשאל עם על הסכם הנסיגה מהברקזיט, ואמר כי "האפשרויות שלנו חייבות לכלול קמפיין להצבעה ציבורית, שבו אחד לא פוסל להישאר (באיחוד) כאופציה".[24]

בינואר 2017 קרא סטארמר לרפורמה בכללי התנועה החופשית של האיחוד האירופי בעקבות הברקזיט ול"מחשבה מחדש על כללי ההגירה מתחילתם ועד סופם".[25] בראיון הראשון שלו לאחר שמונה לקבינט הצללים, אמר סטארמר שיש להפחית את ההגירה לאחר שבריטניה עזבה את האיחוד האירופי.[26] סטארמר אמר לפוליטיקו בנובמבר 2016 כי המשא ומתן עם האיחוד האירופי צריך להתחיל מתוך הבנה שחייב להיות "שינוי כלשהו" בכללי חופש התנועה, בהתחשב בכך שההישארות בשוק האיחוד האירופי כבר אינה מציאותית.[27]

סטארמר היה תומך של משאל העם שני שהוצע על הברקזיט. עמדה זו נכללה כמדיניות מפלגת הלייבור במניפסט הבחירות הכלליות של המפלגה לשנת 2019. בבחירות הכלליות של 2019, ספגה הלייבור את התבוסה הרביעית ברציפות שלה בבחירות ואת התבוסה הגרועה ביותר בבחירות מאז 1935, כאשר המפלגה השמרנית השיגה רוב של 80 מושבים.[28] סטארמר החל להתרחק מהנהגתו של קורבין ומרבות מהמדיניות שהציג בבחירות, וחשף ב-2024 כי הוא "היה בטוח שנפסיד בבחירות של 2019".[29] לאחר תבוסתה של המפלגה בבחירות 2019, הודיע קורבין כי יתפטר כמנהיג מפלגת הלייבור.[30]

מנהיג מפלגת הלייבור

פריימריז להנהגה

לאחר כישלון הלייבור בבחירות הכלליות ב-2019 ופרישתו של מנהיגה ג'רמי קורבין, הודיע סטראמר ב-4 בינואר 2020 על מועמדותו לראשות המפלגה בפריימריז של 2020. עד 8 בינואר, דווח כי הוא השיג מספיק חתימות מחברי מפלגת הלייבור על מנת לעלות להצבעה, וכי האיגוד המקצועי יוניסון תומך בו. האיגוד, עם 1.3 מיליון חברים, אמר כי סטארמר היה המועמד המתאים ביותר לאחד את המפלגה ולהחזיר את אמון הציבור.[31] הוא גם זכה לתמיכה מראש הממשלה מטעם הלייבור לשעבר גורדון בראון וראש עיריית לונדון סאדיק חאן.[32]

במהלך הבחירות הוא מיצב את עצמו בהתנגדות לצנע. הוא ציין כי ימשיך במדיניות הלייבור של ביטול שכר הלימוד וכן הבטחת "בעלות משותפת" על חברות רכבת, דואר, אנרגיה ומים. סטארמר הוכרז כזוכה ב-4 באפריל 2020, תוך שהוא ניצח את היריבות רבקה לונג-ביילי וליסה ננדי, עם 56.2% מהקולות בסיבוב הראשון, ולאחר מכן הפך למנהיג האופוזיציה.[33][34] בנאום הפתיחה שלו, אמר סטארמר שזה "הכבוד והפריבילגיה של חיי" להיבחר למנהיג מפלגת הלייבור ואמר שהוא "יוביל את המפלגה הגדולה הזו לעידן חדש, בביטחון עצמי ובתקווה שבבוא הזמן נוכל לשרת את המדינה שלנו שוב בממשלה".[35][36]

כמנהיג האופוזיציה

סטארמר בפרלמנט הבריטי, 2024

לאחר שהפך למנהיג האופוזיציה על רקע מגפת הקורונה, אמר סטארמר בנאום הפתיחה שלו כי יימנע מ"לקלוע נקודות פוליטיות מפלגתיות" ויעבוד עם ממשלתו של ג'ונסון "למען האינטרס הלאומי".[37]  מאוחר יותר הוא נעשה ביקורתי יותר כלפי תגובת הממשלה למגיפה (אנ') בעקבות שערוריית פארטיגייט (אנ').[38] על רקע המספר ההיסטורי של שרים שהתפטרו מממשלתו של ג'ונסון ביולי 2022, הציע סטארמר הצבעת אי-אמון בממשלה, וקבע כי לא ניתן לאפשר לג'ונסון להישאר בתפקיד בהתחשב במרד רחב היקף של שריו שלו.[39][40] סטארמר גם מתח ביקורת על ממשלתו של ג'ונסון, כמו גם על ממשלות יורשיו ליז טראס ורישי סונאק, בנושאים כמו שערוריית כריס פינצ'ר (אנ') והמשבר הממשלתי שלאחר מכן (אנ'), המשבר הכלכלי שנבע מהמיני-תקציב של 2022 והמשבר ממשלתי שלאחריו (אנ'), משבר יוקר המחיה (אנ') ושביתות שירות הבריאות הלאומי (אנ') וסכסוכים ושביתות תעשייתיים אחרים (אנ').

מדיניות

כהונתו של סטארמר גרמה למפלגה להתקרב למרכז הפוליטי. בנאום בוועידה השנתית של מפלגת הלייבור בשנת 2021, הפעם הראשונה שסטארמר נאם בוועידה השנתית באופן אישי מאז שהפך למנהיג, הוא הציג את ההתמקדות שלו בכלכלה חזקה יותר ובעמדות קשיחות יותר נגד פשיעה, תוך מיקומה מחדש של המפלגה במפה הפוליטית. עד 2022, סטארמר הפסיק את רוב המדיניות הסוציאליסטית שבה דגל במהלך ריצת המנהיגות שלו, כולל הבטחות להלאמת מים ואנרגיה, לבטל את שכר הלימוד ולהגן על התנועה החופשית בתוך האיחוד האירופי. סטארמר הגיב לביקורת ב-2023 והצהיר שהם נותרו "הצהרות חשובות בעלות ערך ועקרוני", אך ציטט את מגפת ה-COVID-19, הפלישה הרוסית לאוקראינה והמשבר הכלכלי שנבע מהמיני-תקציב לשנת 2022 כמשמעותיים שבגללם היה צורך להתאים את ההבטחות הללו למציאות.

סטארמר ונשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין

תחת כהונתו של סטארמר, המפלגה עדיין תומכת בהלאמה מחדש של מסילות הברזל של בריטניה, והתחייבה להקים חברת אנרגיה בבעלות ציבורית, Great British Energy, כדי "להתחרות בתעשייה הפרטית ולקדם אנרגיה נקייה", בשונה מהלאמה מלאה של תעשיית האנרגיה כפי שהתחייבה בעבר. בפברואר 2023, קבע סטארמר חמש "משימות לאומיות" כבסיס למניפסט של הלייבור לבחירות הכלליות ב-2024: השגת הצמיחה המתמשכת הגבוהה ביותר ב-G7 עד סוף כהונתו הראשונה, ביסוס בריטניה כ"מעצמת אנרגיה נקייה" עם חשמל נקי מפחמן עד 2030; חקיקת רפורמת בריאות וטיפול, שיפור מערכת המשפט ופירוק מחסומי ההזדמנויות באמצעות רפורמות בחינוך ובטיפול בילדים.

הדו"ח של מפלגת הלייבור אותו ביקש סטארמר לפרסם מתוך מטרה לחפש שינויים הדרושים במדינה, פורסם ב-2022 ואושר וקודם על ידי סטארמר, והמליץ על ביטול בית הלורדים, הרחבת סמכויות מועצות מקומיות וראשי ערים, והאצלה עמוקה יותר למדינות הממלכה המאוחדת.[41]

תומכיו של סטארמר שיבחו אותו על הרפורמות שלו נגד אנטישמיות ועל כך שעזר לשפר את האמינות של הלייבור מול ציבור הבוחרים בעקבות ההנהגה הקודמת, בעוד שמבקריו האשימו אותו בהתייחסות לא הוגנת לחברי הלייבור מהשמאל הרדיקלי. באוקטובר ובנובמבר 2022 הואשם סטארמר בתכנון ושימוש בתהליך הבחירה החדש של הלייבור עבור מועמדים לפרלמנט כדי למנוע מחברי פרלמנט פוטנציאליים תומכי קורבין, שמאלנים או לא נאמנים, את האפשרות לעמוד בבחירות הכלליות ב-2024 שבסופן זכה ברוב קולות.[42][43][44]

רפורמה נגד אנטישמיות

בעקבות האשמות העבר באנטישמיות במפלגת הלייבור בדגש על תקופת כהונתו של קורבין, סטארמר התחייב להפסיק את האנטישמיות במפלגה במהלך נאום הזכייה שלו, ואמר כי "האנטישמיות הייתה כתם על המפלגה שלנו. ראיתי את הצער שהיא מביאה לכל כך הרבה קהילות יהודיות. בשם מפלגת הלייבור, אני מצטער ואעקור את הרעל הזה מהשורש ואשפוט את ההצלחה לפי חזרתם של חברים יהודים ואלה שחשו שהם לא יכולים עוד לתמוך בנו".[45]

באוקטובר 2020, לאחר פרסום הדו"ח של ועדת השוויון וזכויות האדם (EHRC) על אנטישמיות במפלגה, סטארמר קיבל את ממצאיה במלואם והתנצל בפני היהודים בשם המפלגה.[46][47] בדו"ח נאמר כי קיימת "תרבות בתוך המפלגה, שבמקרה הטוב, לא עשתה מספיק כדי למנוע אנטישמיות, ובמקרה הרע, ניתן לומר שהיא מקבלת אותה".[48] סטארמר הוסיף כי הממצאים "קשים לקריאה" וכי זה "היה יום של בושה למפלגת הלייבור".  מאוחר יותר באותו יום, אמר קורבין כי היקף האנטישמיות הוערך יתר על המידה מסיבות פוליטיות, ולאחר מכן הושעה מהמפלגה; מאוחר יותר גורש מהלייבור לאחר שעמד כמועמד עצמאי (אנ') לאיסלינגטון נורת' (אנ') בבחירות הכלליות ב-2024.

בפברואר 2023, רפורמות האנטישמיות של סטארמר הביאו לכך שהמפלגה לא הייתה עוד בפיקוח ה-EHRC.[49]

מלחמת חרבות ברזל

סטארמר כיו"ר האופוזיציה, לצד ראש הממשלה רישי סונאק, וראש ממשלת בריטניה לשעבר: ליז טראס, בוריס ג'ונסון ותרזה מיי

לאחר התקפות ה-7 באוקטובר שהחלו את מלחמת חרבות ברזל, הביע סטארמר תמיכה בישראל, גינה את הטרור של חמאס ואמר: "פעולה זו של חמאס אינה עושה דבר לפלסטינים. ולישראל צריכה תמיד להיות הזכות להגן על עמה". בראיון ל-LBC ב-11 באוקטובר 2023, נשאל סטארמר האם ראוי שישראל תנתק לחלוטין את אספקת החשמל והמים לרצועת עזה וסטארמר השיב כי "אני חושב שלישראל אכן יש זכות זו" וכי "ברור שהכול צריך להיעשות במסגרת החוק הבין-לאומי". ב-20 באוקטובר, לאחר ביקורת והתפטרות של חברי מועצת הלייבור, אמר סטארמר כי הוא רק מתכוון שלישראל יש את הזכות להגן על עצמה. סטארמר אמר שהפסקת אש רק תועיל לחמאס להתקפות עתידיות, במקום זאת קרא להפסקה הומניטרית כדי לאפשר לסיוע להגיע לעזה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיר סטארמר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Starmer, Rt Hon. Sir Keir, (born 2 Sept. 1962), PC 2017; KC; MP (Lab) Holborn and St Pancras, since 2015; Leader of the Labour Party and Leader of the Opposition, since 2020, WHO'S WHO & WHO WAS WHO (באנגלית)
  2. ^ Belize, Belize Government Gazette, Government Printery, 1997. (באנגלית)
  3. ^ Moss, Stephen (2016-04-09). "Labour's Keir Starmer: 'If we don't capture the ambitions of a generation, it doesn't matter who is leading the party'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-11.
  4. ^ Patrick Maguire, Keir Starmer: The sensible radical, New Statesman, ‏2020-03-31 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Sir Keir Starmer: ‘My mum’s health battles have inspired me’, Ham & High, ‏2015-03-27 (באנגלית)
  6. ^ אתר למנויים בלבד Tom Harris, ‏Lord Ashcroft’s unauthorised biography of Keir Starmer is as dry as the Labour leader, The Telegraph, 12 August 2021
  7. ^ אתר למנויים בלבד Camilla Turner, ‏Exclusive: 'Hypocrite' Keir Starmer benefited from private school charity, The Telegraph, 28 January 2023
  8. ^ Hello: MP Keir Starmer – On The Hill (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ Keir Starmer: Radical who attacked Kinnock in Marxist journal | News | The Times, web.archive.org, ‏2020-07-02
  10. ^ British Pabloism, web.archive.org, ‏2020-07-02
  11. ^ Baksi, Catherine (2019-07-08). "Landmarks in law: McLibel and the longest trial in British legal history". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-11.
  12. ^ Joint CPS and MPS statement on Stephen Lawrence case - CPS News Brief, web.archive.org, ‏2012-01-21
  13. ^ Bowcott, Owen; correspondent, legal affairs (2011-12-02). "Lawyers with laptops log on in cost-saving measure". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-18.
  14. ^ Bawdon, Fiona; Lewis, Paul; Newburn, Tim (2012-07-03). "Rapid riot prosecutions more important than long sentences, says Keir Starmer". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-18.
  15. ^ Bawdon, Fiona (2011-12-22). "England riots: all-night courts praised, but were they a publicity stunt?". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-18.
  16. ^ Association, Press (2014-12-13). "Keir Starmer to stand for Labour in Holborn and St Pancras". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-19.
  17. ^ "Holborn & St Pancras parliamentary constituency - Election 2019 - BBC News" (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-06-19.
  18. ^ Westminster Watch (2021-01-24), Sir Keir Starmer's maiden speech in the Commons, נבדק ב-2024-06-27
  19. ^ How did Keir Starmer vote on Brexit? - Birmingham Live, www.birminghammail.co.uk
  20. ^ Walker, Peter; correspondent, Peter Walker Political (2017-07-24). "Keir Starmer in talks for role with law firm that represented Gina Miller". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-28.
  21. ^ Jeremy Corbyn has appointed Sir Keir Starmer as Shadow Brexit Secretary and the Tories should be worried – politicalbetting.com, ‏2016-10-06 (באנגלית בריטית)
  22. ^ "Labour says MPs are entitled to Brexit plan details". BBC News (באנגלית בריטית). 2016-12-07. נבדק ב-2024-06-28.
  23. ^ Stewart, Heather; editor, Heather Stewart Political (2018-08-26). "No-deal Brexit thrusts UK into 'legal vacuum', warns Keir Starmer". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-28. {{cite news}}: |last2= has generic name (עזרה)
  24. ^ Guardian News (2018-09-25), Keir Starmer at Labour's Brexit debate: 'Nobody is ruling out remain as an option', נבדק ב-2024-06-28
  25. ^ Labour's Sir Keir Starmer says EU free movement rules 'have got to be changed', The Independent, ‏2017-01-01 (באנגלית)
  26. ^ Syal, Rajeev (2016-10-09). "Keir Starmer calls for immigration to be reduced". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-06-29.
  27. ^ Keir Starmer: Britain’s last Remaining hope, POLITICO, ‏2016-11-04 (באנגלית בריטית)
  28. ^ "Labour losses in 2019 election 'felt like slowest slap in the face'". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-12-12. נבדק ב-2024-06-29.
  29. ^ Starmer: 'I knew we'd lose 2019 election with Corbyn', BBC News, ‏2024-06-12 (באנגלית בריטית)
  30. ^ "Jeremy Corbyn: 'I will not lead Labour at next election'". BBC News (באנגלית בריטית). 2019-12-13. נבדק ב-2024-06-29.
  31. ^ "Labour leadership: Unison endorses Sir Keir Starmer". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-01-08. נבדק ב-2024-06-29.
  32. ^ "Labour leadership winner: Sir Keir Starmer". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-01-13. נבדק ב-2024-06-29.
  33. ^ "New Labour leader Keir Starmer vows to lead party into 'new era'". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-04-04. נבדק ב-2024-06-29.
  34. ^ "Labour leadership winner: Sir Keir Starmer" (באנגלית בריטית). 2020-01-13. נבדק ב-2024-06-29.
  35. ^ READ IN FULL: Sir Keir Starmer's victory speech after being named new Labour leader, Politics Home, ‏2020-04-04 (באנגלית)
  36. ^ Nick Duffy, Keir Starmer says Labour will 'play its part' in effort to tackle coronavirus, inews.co.uk, ‏2020-04-04 (באנגלית)
  37. ^ READ IN FULL: Sir Keir Starmer's victory speech after being named new Labour leader, Politics Home, ‏2020-04-04 (באנגלית)
  38. ^ Keir Starmer reveals how he 'set trap' for Boris Johnson over partygate scandal, Sky News (באנגלית)
  39. ^ Will a new no confidence vote see Boris Johnson ousted early?, The Independent, ‏2022-07-12 (באנגלית)
  40. ^ Diver, Tony (2022-07-07). "Keir Starmer's ultimatum: Go now, Boris, or I'll bring no confidence vote in Parliament". The Telegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. נבדק ב-2024-07-04.
  41. ^ Lords members would be forced to retire at 80 under Labour plans, www.bbc.com (באנגלית בריטית)
  42. ^ Starmer’s quiet purge of his would-be MPs | Comment | The Times, archive.ph, ‏2022-11-07
  43. ^ Keir Starmer accused of 'purging' Labour Left as Corbynite candidates…, archive.ph, ‏2022-11-05
  44. ^ Sam Tarry’s deselection is just one part of a bigger shakeup of the L…, archive.ph, ‏2022-10-11
  45. ^ "Labour leadership winner: Sir Keir Starmer". BBC News (באנגלית בריטית). 2020-01-13. נבדק ב-2024-07-05.
  46. ^ Walker, Peter; correspondent, Peter Walker Political (2020-10-29). "Keir Starmer: EHRC antisemitism report is day of shame for Labour". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-07-05.
  47. ^ Syal, Rajeev (2020-10-29). "Antisemitism in Labour: what did the report find and what happens next?". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-07-05.
  48. ^ "Luciana Berger rejoins Labour Party after antisemitism apology". BBC News (באנגלית בריטית). 2023-02-26. נבדק ב-2024-07-05.
  49. ^ Starmer rules out Jeremy Corbyn standing for Labour at next election as watchdog ends antisemitism probe, Sky News (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קיר_סטארמר&oldid=38973557"