יכולת ספיגת ידע
 |
 | |
| |
תיאורית יכולת ספיגת הידע - יכולת הארגון לזהות ערכו של ידע חדש, להעריך ולהשתמש בו ליצירת יתרון תחרותי. התיאוריה והמושגים נוסחו לראשונה בשנת 1990 על ידי החוקרים Wesley M. Cohen and Daniel A. Levinthal. כיום משתמשים בתיאוריה בכלל רמות מעבר הידע בארגון - החל מרמת הפרט (בין העובדים בארגון), רמת הקבוצה (ועדים, מחלקות) ועד רמת הארגון או החברה.
המודל של כהן ולוינטל
התיאוריה לספיגת הידע (Absorptive capacity) הוצגה ב- 1990 על ידי שני חוקרים - כהן ולוינטל [1][2] אשר חקרו את השאלה הבאה: "מה הארגון צריך לעשות בכדי ליצור לעצמו ערך מוסף בנוגע לחדשנות?". הנחת היסוד של החוקרים הינה שידע קודם מגדיל את היכולת לרכוש, לקלוט ולהשתמש בידע חדש. במאמרם מציינים שהחדשנות נוצרת ברובה כתוצאה מ"השאלות", כלומר אנו משפרים תהליכים או מוצרים קיימים על סמך הידע הקודם. תהליך הלמידה הוא תהליך אינקרמנטלי (תוספתי) - במאמר של כהן ולוינטל מציגים דוגמא לקושי בהבנת מאמר כלשהו ללא ידע קודם בנוגע למושגי היסוד בתחום. בעקבות צורת למידה זו, משתפרת היכולת לבצע את המשימה הבאה. דוגמה נוספת - קל יותר ללמוד חשבון דיפרנציאלי לאחר שלמדנו בבית הספר היסודי חשבון ובחטיבה אלגברה. החוקרים מתארים הבדלים בין שני מושגים - יכולת למידה ויכולת פתרון בעיות:
- יכולת הלמידה מאפשרת את היכולת להטמיע ידע קיים
- יכולת פתרון בעיות מייצגת את היכולת ליצירת ידע חדש
החוקרים ביססו את מחקרם על בסיס מאגרי נתונים המפורסמים ברשת, המכילים נתוני יחידות מחקר ופיתוח בחברות שונות. החוקרים בחרו להתמקד בתחום מחקר ופיתוח בחברות, מכיוון שבו נוצר ידע חדש, התורם ליכולת ספיגת הידע (AC) של הארגון. כהן ולוינטל פותחים את מאמרם בניתוח יכולת ספיגת הידע של הפרט, וממשיכים בניתוח ברמת הארגון. הם מציינים שרב הידע במחקר ופיתוח הוא "חבוי" – קשה ללמדו על ידי מסמכים ונהלים בלבד, ונדרשת הדגמה של התהליך אותו רוצים ללמד. ליכולת העברת הידע מאפיינים שונים ברמות השונות:
- ברמת הפרט הזיכרון הוא אסוציאטיבי, אירועים "מוקלטים" לזיכרון על ידי קישור לקונספטים קיימים.
- ברמת הארגון - לא מדובר בסכום פשוט של היכולות לספיגת הידע של כלל העובדים, אלא תלוי גם בטיב מעבר הידע בין תתי היחידות בארגון ומחוצה לו.
תהליך העברת הידע מתאפשר באמצעות ה- "- "Gatekeepers "שומרי הסף" שמתרגמים את הידע בין היחידות השונות לשפה ארגונית משותפת ואותה מתרגמים לסביבה החיצונית.
בנוגע לאופן קבלת החלטות, גורסים החוקרים שתהליך קבלת החלטות מבוסס תמיד על האופן בו התקבלו בעבר החלטות בארגון (אף אם מדובר על החלטות בתחומי פעילות שונים בארגון).
שלושת הגורמים בארגון שמשפיעים על רמת האינטנסיביות של מחקר ופיתוח בחברה
- DEMAND- (ביקוש) רמת מכירות וגמישות מחיר ביחס לדרישה
- APPROPRIABILITY-(אפשריות) יכולת החברה לנצל הזדמנויות רווחיות ולהימנע מבזבוז כספים
- TECHNOLOGICAL-(טכנולוגי) כמה יעלה לחברה להשיג התקדמות טכנולוגית בתחום מסוים בתעשייה
מסקנת החוקרים היא, שבכדי שחברה תשיג ותשתמש בידע (ללא קשר לפעילותה השוטפת) עליה לפתחאת יכולות ספיגת הידע .
המודל של זהרה וג'ורג'
מאמר נוסף העוסק בפיתוח התאוריה פורסם על ידי צמד החוקרים - Shaker A. Zahra and Gerard George [3] בשנת 2002, המציגים הרחבה להגדרת כהן ולוינטל, טוענים במאמרם שאין להתמקד רק ביחידות המחקר והפיתוח, אלא בארגון כולו. מגדירים את ה- AC בארגון כ - "סט של תהליכים ורוטינות על ידן החברה תוכל לרכוש, לקלוט, לעבד ולנצל את הידע לצורך יצירת יכולות דינמיות", אלו חיוניות להצלחת החברה. בעזרת היכולות הדינמיות יוכל הארגון לעמוד בקצב השינויים בענף ועל ידי כך ליצור לו יתרון תחרותי.
מחלקים את יכולת ספיגת הידע לשניים - פוטנציאלי ומציאותי (מה שקרה בפועל), בנוסף, יצרו 4 מימדים חדשים - קומבינציה מנצחת וניתנת למדידה:
- Potential Absorptive Capacity (PACAP)- פוטנציאלי
- Acquisition - (רכישה) השקעה מוקדמות, ידע קודם, עוצמה שבאה לידי ביטוי במהירות ומגוון.
- Assimilation - (הטעמה) התהליכים בארגון שתורמים להבנה.
- Realized Absorptive Capacity (RACAP)- מציאותי (בפועל)
- Transformation - (שינוי) התאמה לצרכים
- Exploitation - (ניצול) שימוש ויישום
במאמרם מוצג מודל קלט פלט, מורחב ומפורט יותר, כאשר שלושת העיגולים התחתונים הם גורמים מתערבים או משתנים. הקלט - ידע קודם וחיצוני, בין הקלט לתהליך ישנם תהליכי טריגר פעולה- מה מדרבן את הארגון לפעול.
התהליך מורכב משני החלקים שהוזכרו לעיל - הפוטנציאלי והמציאותי, ביניהם ישנם מנגנוני שיתוף ידע (קשר שלא תמיד קיים במלואו). בין התהליך לפלט יש את היכולת של הארגון לנכס לעצמו משאבים ומוצרים בצורה בלעדית, הפלט הוא היתרון התחרותי של הארגון שיתבטא בחדשנות, ביצועים פיננסים וגמישות אסטרטגית.
יישומי התאוריה בתחומים שונים
ביישומי התיאוריה במערכות מידע רוב המאמרים עוסקים ביישומי ERP, לדוגמא – המאמר הראשון [4] עוסק בבחינת שיפור התאמת ERP לתהליכים הארגוניים על ידי העברת ידע.
צוות חוקרים יפניים, העבירו 1000 שאלונים לחברות שהטמיעו ERP ביפן. השערות המחקר שלהם היו:
- קיים קשר חיובי בין AC למעבר ידע
- קיים קשר חיובי בין מעבר ידע להטמעת טובה של ERP בארגון
מתוך 1000 החברות, הורכב מדגם של 132 חברות, מתוכן 55% הטמיעו ERP לפני למעלה משנתיים ו 43% הטמיעו 45 מודולים, לאחר מבחנים סטטיסטים שביצעו נמצא ששתי ההשערות נכונות.
מחקר נוסף [5] שפורסם ב 2011, התבצע בתחום ה- BI – בינה עסקית, מטרתו הייתה לבדוק את השפעת ניהול הידע והמשאבים על הטמעת BI טובה יותר. המחקר התבצע באמצעות חלוקת שאלונים ל - 347 חברות מובילות באוסטרליה.
מממצאי המחקר נמצא קשר חיובי בין AC ברמה הביצועית לבין הטמעת BI וקשר חיובי בין AC ברמה הביצועית לרמת תחכום התשתית הטכנולוגית.
קיימים מחקרים נוספים הקשורים להתפתחות AC בנושאי משאבי אנוש, ניהול ידע, מבנים ארגונים ומתוכם מתקבלת תמונה המאפשרת לכל חברה למצוא את הכלים המתאימים לפיתוח יכולת ספיגת הידע.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Cohen and Levinthal (1990), "Absorptive capacity: A new perspective on learning and innovation", Administrative Science Quarterly, Volume 35, Issue 1 pg. 128-152.
- ^ Cohen and Levinthal (1989), "Innovation and learning: The two faces of R&D", The Economic Journal, Volume 99, September pg. 569-596.
- ^ Zahra and George (2002), "Absorptive Capacity: A Review,Reconceptualization,and Extension", Academy of Management Review,Volume 27, Issue 2,pg.185-203,
- ^ "Improving ERP fit to organizational process through knowledge transfer" E.T.G. Wang et al. International Journal of Information Management 27 (2007) 200–212,
- ^ The Role of Organizational Absorptive Capacity in Strategic Use of Business Intelligence to Support Integrated Management Control Systems” P. Collier, M. Bashir and S. Sutton. 2011.The Accounting Review 86: 155-184.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "יכולת ספיגת ידע".