אפרים חמיאל
 | |
| לידה |
17 בינואר 1946 (בן 78) ירושלים, פלשתינה (א"י)   |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מקצוע | חוקר מחשבת ישראל של העת החדשה |
| בת זוג | גולי חמיאל (לבית שווייג) |
| מספר צאצאים | 4 |
  | |
אפרים חמיאל (נולד בט"ז בשבט ה'תש"ו, 17 בינואר 1946) הוא חוקר מחשבת ישראל של העת החדשה. מתמקד בהגות הדתית המודרנית ובמיוחד בסתירה בין ההתגלות והתבונה. חבר הוועד המנהל של האופרה הירושלמית.
תולדות חייו
אפרים חמיאל נולד בירושלים לאביו ד"ר חיים חמיאל שעלה מאוסטרולנקה שבפולין לפני השואה, ולחוה לבית הרץ שעלתה מהמבורג. בשכונת בית וגן בירושלים שבה גדל לא היה בית ספר, ואביו דחף להקמת בית הספר 'נווה עציון' שבו למד אפרים שש שנים. בכיתה ז' עבר ללמוד בבית ספר דוגמה-עוזיאל שבעיר. לאחר שנה בתיכון 'דוגמה' המליצו מחנכיו הרב מן ההר ואברהם זלקין להעבירו לישיבה תיכונית והוא נשלח לשלוש שנים לפנימיית מדרשית נעם בפרדס חנה. עם סיום לימודיו התיכוניים עבר לישיבת כרם ביבנה ביבנה ולמד מפי הרבנים גולדוויכט והדרי.
את שירותו בצה"ל מילא כקצין דת בשריון בחטיבה 7 והשתתף כחייל סדיר במלחמת ששת הימים ובמילואים במלחמת יום הכיפורים. השתחרר ממילואים בדרגת רס"ן. למד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים כלכלה ומדע המדינה וסיים בשנת 1972 ולתואר שני לימודי תעודה במנהל עסקים וסיים בשנת 1974.
בשנת 1969 נישא לגולי בת ברוך ועדינה לבית שווייג ונולדו להם ארבעה בנים. באותה שנה החל לעבוד בבנק לאומי וסיים שם 37 שנות עבודה. בתפקידו האחרון היה נציג הבנק באוסטרליה ודרום אפריקה.
בשנת 1992 החל ללמוד מחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וסיים תואר שני בשנת 1996 ותואר שלישי בשנת 2007. בין מוריו הפרופסורים שלום רוזנברג, מיכאל סילבר, פול מנדס-פלור, רחל אליאור, יהודה ליבס, משה אידל, אביעזר רביצקי, יהוידע עמיר, אליעזר שביד, בנימין איש-שלום ואחרים. אחרי קבלת הדוקטורט המשיך לעסוק במחקר מחשבת ישראל בעת החדשה ואף לימד שלוש שנים בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. חמיאל הוא חבר הוועד המנהל של האופרה הירושלמית וכן נמנה עם קהילות יהודה הלוי ורמב"ן בשכונת קטמון.
מחקריו
חמיאל עוסק בעיקר במחקר הדתיות המודרנית. עבודת הדוקטור שלו עסקה בתגובות דתיות למודרנה בהגות של מהר"ץ חיות, רש"ר הירש ושד"ל. הוא בדק את התייחסותם של השלושה לתופעות כמו ביקורת המקרא, התפתחות ההלכה, הרפורמה, לימודי חול, חזרה לארץ ישראל, שיפור במעמד האישה וסובלנות לדתות אחרות. הוא מצא שהשלושה שייכים לזרם אמצע מיוחד במחצית הראשונה של המאה ה-19, בין מבקרי המקרא והרפורמים לבין האורתודוקסים, זרם שביקש לשלב את תרבות אירופה עם המסורת, ייחס חשיבות ללימודי חול וראה בחיוב את השיפור במעמד האישה וביחס לדתות מונותאיסטיות אחרות, בעיקר לנצרות. כל אחד מהשלושה הציע דרך שילוב משלו. זרם זה התפצל בהמשך לשניים: הנאו-אורתודוקסי והקונסרבטיבי. על בסיס המודלים של שלום רוזנברג ומשה הלברטל מסווג חמיאל את העמדות של השלושה בתחום התפתחות ההלכה, ועל פי המודל של שלום רוזנברג הוא מסווג את העמדות של השלושה בתחום היחס בין התבונה וההתגלות, בין התורה לפילוסופיה ובין המדע והדת. בנושא התפתחות ההלכה מציב חמיאל את חיות בעמדה הלוגיציסטית של ר"י אלבו, את רש"ר הירש בעמדת הגאונים – עמדת השיחזור, ואת שד"ל בעמדת הרמב"ם – עמדת הקודקס המצטבר – עמדת החקיקה, המטרימה את ראשוני הקונסרבטיבים – האסכולה ההיסטורית הפוזיטיבית.
בנושא התבונה וההתגלות הוא מציע שחיות החזיק בעמדת הזהות המגבילה הפונדמנטליסטית, הירש החזיק בעמדת הזהות המגבילה הנאו-פונדמנטליסטית, ושד"ל החזיק בעמדת האמת הכפולה – העמדה הדיאלקטית הבלתי פתירה. לפי עמדה זו קיימות שתי אמיתות סותרות, זו של ההתגלות וזו של התבונה, ולא ניתן לאחותן אלא לחיות בשלום עם שתיהן.
בהמשך דרכו במחקר בדק חמיאל את השפעות שלושת גיבוריו על ההגות היהודית במאה העשרים. לאחר מכן אימץ חמיאל לעצמו את עמדת האמת הכפולה אותה גילה אצל שד"ל ובדק את ההוגים הדיאלקטיים במאה העשרים והעשרים ואחת, אותם הוא מיין בין הדוגלים בעמדה שהסתירה פתירה בדרך זו או אחרת, ובין אלה הסוברים שהמתח בין התבונה לאמונה אינו ניתן לאיחוי בעולמו של האדם אלא רק אצל אלוהים או בזמן אוטופי שמעבר להיסטוריה. במקביל הוא בחן את עמדותיהם של המתנגדים לאפשרות הסתירה הדוגלים בהרמוניה או סינתזה וטוען שזו עמדה אפולוגטית ואשלייתית שמתחמקת מהתמודדות עם הסתירות השונות וביניהן אלו שבין ההלכה והמוסר המערבי. במקביל עסק חמיאל גם בפרשנות התורה ופרסם פירוש מודרני משלו על חמשת חומשי התורה. זוהי סוגה חדשה המציגה קריאת פשט שוטפת ופרפרזה על כל האמור בתורה בכתיבה אישית פופולרית ולא אקדמית. לדעת חמיאל מגמת התורה להדריכנו להיות אנשים טובים יותר על ידי סיפורים חינוכיים על האבות ובאמצעות קביעת נורמות מוסריות.
ספריו
- "הדרך הממוצעת": ראשית צמיחת הדתיות המודרנית, תגובות למודרנה בהגות של מהר"ץ חיות, רש"ר הירש ושד"ל, עיבוד (בידי עשהאל אבלמן) של עבודת הדוקטור של חמיאל, הוצאת כרמל, 2011.
- לדעת תורה: להבין את פרשת השבוע, קריאה מודרנית בפשט התורה וברעיונותיה (שני כרכים), פירוש על התורה, ערך דורון ליבנה, בהפקת מנדלי מוכר ספרים ברשת, 2013.
- האמת הכפולה: עיונים בהגות הדתית המודרנית במאה התשע עשרה ובהשפעתה על ההגות היהודית במאה העשרים, כינוס מאמרים והרצאות, ערך חננאל גולדברג, הוצאת כרמל, 2016.
- בין דת לדעת חלק א': העמדה הדיאלקטית בהגות היהודית בת זמננו מהרב קוק עד הרב שג"ר, ערכה דנה שילר, הוצאת כרמל, 2018.
- בין דת לדעת חלק ב': עמדת ההתנגדות לסתירה בין התבונה להתגלות בהגות היהודית בת זמננו מאליעזר גולדמן עד יונתן זקס, ערך עמרם פטר, הוצאת כרמל, 2019.
- "הויית החכמה וגידולה" - פרקי מחקר ופרשנות, הוצאת כרמל, 2021.
תרגומים לספריו
- הדרך הממוצעת – תורגם לאנגלית על ידי ג'פרי גרין ויצא לאור בשנת 2014 בברייטון, בוסטון, ארצות הברית בהוצאת Academic Studies Press בשם "The Middle Way": The Emergence of Modern-Religious Trends in 19th Century Judaism, Responses to Modernity in the Philosophy of Z.H. Chajes, S.R. Hirsch, and S.D. Luzzatt.
- האמת הכפולה – תורגם לאנגלית על ידי אבי קלנבך מחברת Academic Language Experts בשם The Dual Truth' Studies on Nineteenth-Century Modern Religious Thought and its Influence on Twentieth-Century Jewish Philosophy ויצא לאור בבוסטון ארצות הברית בשנת 2019, בהוצאת Academic Studies Press.
- בין דת לדעת חלק א' – תורגם לאנגלית בידי אבי קלנבך מחברת Academic Language Experts ויצא לאור בשנת 2020 בארצות הברית בהוצאת Academic Studies Press בשם "Between Religion and Reason Part I: The dialectical Position in Contemporary Jewish Thought from Rav Kook to Rav Shagar".
- בין דת לדעת חלק ב' - תורגם לאנגלית בידי מיכאל קראסיק מחברת Academic Language Expert ויצא לאור בשנת 2021 בבוסטון ארצות הברית בהוצאת Academic Studies Press בשם Between Religion and Reason Part II: the Position Against Contradiction Between Reason and Revelation in Contemporary Jewish Thought from Eliezer Goldman to Jonathan Sacks
- לדעת תורה תורגם לאנגלית על ידי אותה חברת תרגום ויצא לאור בהפקת מנדלי מוכר ספרים ברשת בשנת 2018 בחמישה כרכים בשם "To Know Torah: To Understand the Weekly Parasha, Modern Reading in the Peshat of the Torah and its Ideas".
קישורים חיצוניים
- ספריו ומאמריו של אפרים חמיאל באתר הספרייה הלאומית
- האתר אישי של אפרים חמיאל
- חננאל מאק, מאמר ביקורת באתר הארץ על "הדרך הממוצעת" ו"האמת הכפולה"
- משה מילר, Moshe Y. Miller, Review Essay: The Middle Way by Ephraim, בכתב העת Tradition https://traditiononline.org/review-essay-the-middle-way/
- מאמרים של אפרים חמיאל באתר אקדמיה https://huji.academia.edu/ephraimchamiel
- תפילות הימים הנוראים וחגי ישראל מושרים מפיו של אפרים חמיאל בנוסח פולין-ארץ ישראל: https://www.youtube.com/playlist?list=PLjZ2be4OszkvSB_coYNZHgYujnO1iH3vb
ערבי השקה והרצאות מוסרטים
- ערב השקת הספר "הדרך הממוצעת – ראשית צמיחת הדתיות המודרנית" בבית הכנסת הרמב"ן, ירושלים, ר"ח כסלו התשע"ב, 27 בנובמבר 2011
- ערב עיון להשקת הספר "לדעת תורה" בבית הכנסת הרמב"ן, ירושלים, כ"ד אדר ב' תשע"ד, 26 במרץ 2014
- ערב עיון להשקת הספר "האמת הכפולה – עיונים בהגות הדתית המודרנית במאה התשע עשרה ובהשפעתה על ההגות היהודית במאה העשרים" בבית הכנסת הרמב"ן, ירושלים, כ"א אייר תשע"ו, 29 במאי 2016
- ערב עיון להשקת הספר "בין דת לדעת, חלק א – העמדה הדיאלקטית בהגות היהודית בת זמננו מהרב קוק עד הרב שג"ר" בבית הכנסת הרמב"ן, ירושלים, ח' תמוז תשע"ח, 21 ביוני 2018
- ערב עיון להשקת הספר "בין דת לדעת, חלק ב - עמדת ההתנגדות לסתירה בין התבונה להתגלות בהגות היהודית בת זמננו מאליעזר גולדמן עד יונתן זקס" בבית הכנסת הרמב"ן, ירושלים, י"ט סיון תשפ"א, 30 במאי 2021
- הרצאה בזום של בית כנסת רמבן בירושלים 19.01.22 על הנושא: הניסיונות של הוגי היהדות בכל הדורות ליישב את הסתירות בין ההתגלות לתבונה. https://youtu.be/6THNs_8xIgU
הערות שוליים
- ^ "תפילת נעילה", ידיעות אחרונות גיליון מיוחד "מלחמה והיום" – התמונות של אוקטובר 73 מתעוררות לחיים, חן קוטס, 27 בספטמבר 2020, עמודים 8–9