(Translated by https://www.hiragana.jp/)
פרס סמי רוהר – ויקיפדיה לדלג לתוכן

פרס סמי רוהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־09:08, 18 באוקטובר 2023 מאת Mod (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
פרס סמי רוהר
Sami Rohr Prize for Jewish Literature
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניק המועצה למען הספר היהודי באמריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 2006–הווה (כ־18 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם סמי רוהר עריכת הנתון בוויקינתונים
www.samirohrprize.org//
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרס סמי רוהר לספרות יהודיתאנגלית: Sami Rohr Prize for Jewish Literature) הוא פרס שנתי בסך מאה אלף דולר. הפרס מוקיר את התרומה הייחודית של סופרים בני זמננו בכתיבה על נושאים יהודיים ערכיים ומיועד לעודד ולקדם כתיבה טובה במיוחד בנושאים הקשורים ליהדות. בכל שנה מוענק הפרס לסופר המתחיל שעבודתו הדגימה חשיבה מקורית והוכיחה כי הוא בעל פוטנציאל עתידי. הסופר חייב לכתוב ספר באיכות יוצאת דופן המעורר עניין ועוסק במובהק בנושאים יהודיים. בכל שנה מתחלף הפרס בין כתיבת ספר עיון וסיפורת.

הפרס חולק לראשונה ב-2007, לכבוד יום הולדתו ה-80 של סמי רוהר, נדבן יהודי, ונוסד על ידי ילדיו ונכדיו כהוקרה לאהבת חייו לספרות יהודית. בנוסף יסדה המשפחה גם את "Sami Rohr Jewish Literary Institute", מכון שמטרתו קידום ועידוד הכתיבה בנושאים יהודיים.

הזוכים נקבעים על ידי ועדת פרס עצמאית ונפרדת.

רשימת הזוכים בפרס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סופר/סופרת שם הספר הערות
2007 תמר ילין "הגניזה לבית שפר"
2008 לוסט לניאדו "האיש בחליפת עור הכריש הלבנה"
2009 סאנה קרסיקוב "עוד שנה אחת"
2010 שרה אברביה שטיין
קנת מוס
"Plumes: Ostrich Feathers, Jews, and a Lost World of Global Commerce"
"ימי המעשים"
בשנה זו זכו שני סופרים
2011 אוסטין ראטנר "The Jump Artist"
2012 גל בקרמן "כשיבואו לקחתנו לא נהיה שם"
2013 פרנצ'סקה סגל "אותה התמימות"
2014 מתי פרידמן "תעלומת הכתר"
2015 איילת צברי "המקום הכי טוב בעולם"
2016 ליזה לף "The Archive Thief: The Man Who Salvaged French Jewish History in the Wake of the Holocaust"
2017 אידרה נובי "Ways to Disappear"
2018 אילנה קורשן "ים של דיו"
2019 מיכאל דייוויד לוקאס "The Last Watchman of Old Cairo"
2020 בנג'מין באלינט "המשפט האחרון של קפקא"
2021 ניקול קראוס "להיות גבר"
2022 מנחם קייזר "ביזה: ממואר של רכוש משפחתי ואוצר נאצי"
2023 עידו גפן והמתרגמת דניאלה זמיר "חוף הים של ירושלים" פעם ראשונה שזוכה בפרס ספר שנכתב במקור בעברית[1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.