משומד
משומד או יהודי מומר הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת. במרוצת הדורות, בעקבות הצנזורה הנוצרית על ספרי הקודש היהודיים, הומר הכינוי "משומד", שהובן על ידי הנוצרים כגנאי לנצרות, ותחתיו נכתב בכל מקום "מומר", במובן של המרת דת. המילה "משומד" קשורה לשורש ש.מ.ד ולהשמדה.[2] יש שטענו כי היא צורת "שפעל" של הפועל "עמד" או "אמד" במשמעות של טבילה או צלילה (בדומה למילה "אמודאי"), ומקורה בארמית של ארץ-ישראל.[3]
סוגים ומעמדם בהלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהלכה משמש המושג 'משומד', או בעקבות הצנזורה, 'מומר', לא רק לציון מי שהמיר את דתו במוצהר לדת אחרת, אלא גם למי שעובד עבודה זרה, או שמחלל שבת בפרהסיה.
'משומד' הוא אדם שאינו שומר מצווה מסוימת או שאינו שומר מצוות כלל. מבחינים בין משומד לדבר מסוים, "משומד לדבר אחד", לבין משומד לכל המצוות, "משומד לכל התורה כולה". כמו כן קיימת הבחנה בין משומד שעובר על המצוות בגלל תאוותו, "משומד לתיאבון", לבין משומד שעובר על המצוות מכיוון שהוא כופר בהם, "משומד להכעיס".[1]
על השאלה אם המשומד הוא יהודי או שאינו יהודי, הייתה מחלוקת במשך דורות רבים. לפי שיטת רש"י, המשומד הוא יהודי,[4] ולפיה נפסק בשולחן ערוך: ”ישראל מומר שקידש, קידושיו קידושין גמורים”.[5] זו הייתה גם עמדתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג שאמר שהמשומדים נשארים בקדושתם, אך הם "בעלי מומים ויהודים רעים".[6] לעומת זאת, דעת הרדב"ז שמעיקר הדין המשומד נחשב כגוי לכל דבר,[7] ויש שכתבו שאינו בכלל 'אחיך' האמור בתורה. לפי כל הדעות, אם המשומד יחזור בתשובה, הוא יחזור להיות יהודי ללא צורך בגיור.
ברכת למשומדים (למינים)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ברכת המינים
בתפילת שמונה עשרה נאמר "לַמְּשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה...". במרבית נוסחי התפילה היום השתרש שינוי שנערך מאימת הצנזורה הנוצרית, ובמקום "משומדים" מופיעות המילים "מינים" או "מלשינים" ולעיתים שתיהן. המילים המקוריות מופיעות רק בנוסח התימני הבלדי.
חזרה בתשובה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתבו כמה ראשונים, שיש לקבל באהבה מומר שמבקש לשוב בתשובה, ואין להכביד עליו ולדרוש ממנו להרבות בסיגופים, מפני שעצם בחירתו לשוב בתשובה אחרי היא מאמץ וסיגוף גדול עבורו, ועוד שאם נקשה עליו יש חשש שיוותר על תהליך התשובה.[8]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה ברוך לזבניק, המשֻמד, מסורת עם, ורשה: הוצאת לוין אפשטין, תרע"ד.
- יוסף ארן, "דיוקנו של יהודי משומד", מאזניים סז [10] (תשנ"ג), עמ' 55–59.
- נפתלי בן מנחם, "יחזקאל הוגה", סיני ס (תשכ"ז), עמ' 182–183.
- אסף תא-שמע ויחיאל שילה, "משומד לכל התורה ברמב"ם", גלֻת ד (תשנ"ו), עמ' 291–295.
- "תשובות גדולי אשכנז בעניין גט של משומד", מוריה ו [י-יא] (תשל"ו), עמ' 4–12.
- "תשובת רבינו ישראל מברונא בעניין גט של משומד", מוריה ו [יב] (תשל"ו), עמ' 5–8.
- פרופ' נחום רקובר, תקנת השבים, מינוי משומד שחזר בתשובה לתפקיד שליח ציבור, 266. הוצאת ספרית המשפט העברי; משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, 2007
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סוגיית מומר להכעיס מאמרים ושיעורים באתר 'שפע'
- כפירה - apostasy - יהדות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אל הקורינתיים א', 8:15
- ^ מילון אבן-שושן, הערך: משֻמד. אנציקלופדיה מאיר נתיב, הערך: מומר [או משמד].
- ^ כלומר, הפועל "שמד" במשמעות של המרת-דת נגזר מהצורה המוקדמת "שעמד", "להטביל, לגרום למישהו לצלול". על פי ארנסט קליין, מילון אטימולוגי של השפה העברית.
- ^ מיהו לא יהודי? - להגדרת יהודי "בן דת אחרת" בחוק השבות, 21 באוקטובר 2010, משרד המשפטים, המחלקה למשפט עברי
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן מ"ד, סעיף ט'
- ^ משה חיים אפרים בלאך, הנחשב המשומד ליהודי, המאור, חשון תשי"ח, עמ' 24-27.
- ^ שו"ת רדב"ז חלק א' סימן שנא: "דקדושי מומר לאו דאורייתא נינהו אלא משום חומרת אשת איש אמרו מומר שקדש חוששין לקדושיו דמדין תורה הרי הוא כעכו"ם לכל דבריו"
- ^ תרומת הדשן סי' קצח; בנימין זאב סי' עב.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.