צייטגייסט (תנועה)

תנועת הצַיִיטְגַיִיסְט (The Zeitgeist Movement) היא תנועה שורשית עולמית שהוקמה בשנת 2008. התנועה שואפת לשינוי חברתי-כלכלי על ידי מעבר לכלכלה שאין בה שימוש בכסף, אין בעלות על רכוש, ואף אין בה שימוש בסחר חליפין. שיטה זו מכונה על ידי התנועה "מודל כלכלי מבוסס משאבים", והרעיון המרכזי בה הוא התבססות הכלכלה על המשאבים החומריים הזמינים בכל רגע נתון. פירוש המילה "צייטגייסט" (בגרמנית: Zeitgeist) הוא "הלך הזמן" או "רוח התקופה".

התנועה החלה כזרוע התקשורתית והאקטיביסטית של הארגון "פרויקט ונוס" אך השיוך בין הארגונים חדל לאחר כ-3 שנים של שיתוף פעולה. התנועה רואה את תפקידה כחינוכי בעיקר, ופועלת באמצעות עריכת הרצאות, מפגשים ודרכי הסברה נוספות^[1]. בשנת 2007, מייסדה הפיק את הסרט "צייטגייסט".

הקמת התנועה ופעילותה

התנועה הוקמה בארצות הברית בסוף 2008 על ידי האקטיביסט והתסריטאי האמריקאי פיטר ג'וזף (באנגלית: Peter Joseph, נולד ב-1978 בצפון קרוליינה, ארצות הברית), לאחר שהפיק את הסרטים הדוקומנטריים: "צייטגייסט, הסרט" (2007) ו"צייטגייסט: תוספת" (2008)^[2]^[3].

התנועה פועלת באמצעות הרצאות ופרסומים בעיתונים ומגזיני מדע וכלכלה^[4]^[5]. ב-2012, התנועה קיבלה חשיפה בישראל ומייסדה התראיין בכלי תקשורת מקומיים^[6]^[7].

ב-13 במרץ, מציינת התנועה את "יום צייטגייסט", שבו היא מקיימת אירועי הסברה וחינוך^[8]^[9].

עיקרי התנועה והשקפותיה

"חוקי הטבע"

אנשי תנועת צייטגייסט סוברים שתפיסות של לאום, גזע, דת, אמונה ומעמד הן הבחנות שקריות שעבר זמנן, והם טוענים כי רעיונות כאלה, המפרידים בין בני אדם, מפריעים להתקדמות חברתית ולהתפתחותה של החברה. לטענת התנועה, לא ניתן ליצור חברה בת-קיימא אם היא לא תתאים עצמה לחוקים הבאים:

"חוק הסימביוטיקה": על פי חוק זה ישנה תלות הדדית בין אדם לרעהו ובין החברה האנושית לביוספירה ולסביבה הפיזית, בדומה לסימביוזה הקיימת בין בעלי חיים מסוימים בטבע. לטענת התנועה, עד שהאנושות תכריז על משאבי כדור הארץ כמורשת משותפת, ותעלים את כל הגבולות המדיניים, יימשכו מעגלי המלחמה, המשברים הכלכליים והפגיעה בסביבה. לראיית התנועה, העולם הוא גוף אחד ודוגמאות אלה הן כמחלה אשר גורמת לאיברים שונים בגוף לתקוף אחד את השני.

"חוק ההתהוות": על פי חוק זה, כל המערכות (ידע, חברה, טכנולוגיה, פילוסופיה ועוד) יעברו שינוי וחידוש מתמיד, אם לא יפריעו להן. לראיית התנועה, כל רעיון מוחלף על ידי רעיון חדש בעתיד, ולכן מה שנחשב שגרתי בהווה, כגון תקשורת מודרנית ותחבורה מודרנית, היה בלתי נתפס בעבר. באותה מידה, לטענתם, העתיד צופן מבנים חברתיים וטכנולוגיה בלתי נתפסים היום. מסיבה זו מאמינה התנועה כי היעדר התאמה זו של המבנים החברתיים שלנו לחוק זה הוא הסיבה להיסטוריה האנושית הממושכת של מאבקים בין ממסדים לבין כוחות מהפכניים^[1]. במילים אחרות, כאשר החברה פועלת לפי חוק זה, החברה תצפה לשינוי ותשאף אליו, להבדיל מהחברה כיום המנסה להתנגד לשינוי ולהנציח תנאים המשמרים את כוחם של ממסדים.

תחום הכלכלה

ז'ק פרסקו, מייסד פרויקט ונוס, טוען כי כיום אין התעשייה מסוגלת לספק את צורכי האנושות כולה משום שהיא מתבססת על רווח כלכלי. לראייתו, מערכת זו מנציחה את בעיות המחסור עקב רווחיותן הכלכלית הנובעת מחוקי השוק החופשי המתבססים על היצע וביקוש. פרסקו טוען כי בידי האנושות המשאבים והידע הטכנולוגי הנדרש למנוע כל סוג של עוני ורעב ולספק רמת חיים גבוהה יותר משל עשירי החברה כיום לכל בני האדם, וכי השימוש בכסף מונע זאת. הוא מציע להפחית את שעות העבודה ולהעביר בהדרגה את העבודות לידי מכונות. כמו כן הוא מציע להקים "מרכזי גישה" שבהם אנשים יוכלו לקבל מזון, עזרים, טיפול רפואי, חינוך וכדומה - ללא תשלום. בדרך זו, לטענתו, יופחתו רוב הפשעים ומעשי השחיתות, הנוצרים לדעתו בשל הצורך ברווח כלכלי^[10]. פרסקו מכנה השקפה זו בכינוי "כלכלה מבוססת משאבים".

פרסקו מצדד באסכולה הביהביוריסטית הטוענת כי התנהגות האדם היא תוצר של הסביבה וכי הסביבה היא גורם מכריע יותר מגנטיקה. הוא טוען כי הדעה שבני האדם חמדנים מטבעם, עצלנים מטבעם, או נוטים לאלימות מטבעם היא שגויה, וכי אם תעוצב הסביבה בדרך שתמנע התנהגויות אלה, הן לא יתקיימו^[11].

פרסקו רואה את כוכב הלכת כמערכת הוליסטית ולכן מאמין שיש צורך בראייה מערכתית לניהול המשאבים של הפלנטה לצורך ייצור מוצרים ושירותים עבור בני האדם באופן היעיל ביותר, תוך שמירה על הסביבה. כחלק מתוכניתו לייעל את העולם ולמנוע בזבוז משאבים, פרסקו דוגל בביטול רוב המקצועות כיום, ביטול תחרות שוק והפחתה דרסטית של כמות החברות שמייצרות את אותו מוצר - במקום זאת ייצרו מוצר אחד בצורה איכותית, ייצרו רק מזון בריא ומזין, יעברו לטכנולוגיה ירוקה והערים והתחבורה יעוצבו מחדש^[10]^[12].

הפיצול בין צייטגייסט לפרויקט ונוס

החל מאפריל 2011, הארגון "פרויקט ונוס" הודיע על ניתוק מתנועת צייטגייסט, והודיע כי היא אינה מייצגת אותו עוד^[13].

ביקורת

יש הטוענים, כי חזונה של התנועה הוא חזון אוטופי^[14] קומוניסטי או כי יישום שיטתה יוביל להקמת חברה בה ישרור משטר דיקטטורי ושלטון המורכב ממדענים^[15]. מההיבט הכלכלי הועלה, כי תכנון מרכזי על ידי מערכת ממוחשבת אינו אפשרי בשל מחלוקת החישוב הכלכלי. עוד נטען כי "עריכת סקר" אשר ניתוח תוצאותיו יניב את כמות המשאבים בעולם, אינה ריאלית, כמו גם השימוש בסקרים תקופתיים להזנת רצונות הצרכן; ויתרה מכך, כי הטכנולוגיה, שלפיה לא יהיה על האדם לעבוד, רחוקה מלהיות זמינה כיום. עוד טוענים, כי בהיעדר תמריץ לעבוד, המלאכות הנדרשות לא יבוצעו^[16]. בנוסף יש הרואים בתנועה כת^[17] חילונית בדומה לכתות קומוניסטיות שונות שהיו בעבר . ^[^{דרוש מקור]}