הצגת המקור של הדף "תנינאים"

=== תמותה וטורפים ===
[[קובץ:Nasua nasua 01.jpg|ממוזער|שמאל|200px|[[חוטמן|חוטמנים]], כמו ה[[חוטמן אדום|חוטמן האדום]] שבתמונה, נעזרים בטפריהם ובזריזותם כדי לגנוב את ביצי התנינאים ולברוח מאמם.]]
[[קובץ:Eunectes murinus.jpg|ממוזער|200px|נחשי [[אנקונדה]] הם מבעלי החיים הבודדים המהווים איום לתנינאים בוגרים]]
התנינאים חשופים למוות במידה הרבה ביותר כשהם עוברים (בביצה) ובחודשים הראשונים לחייהם. ככל שהם גדלים הם חשופים פחות ופחות לטורפים - שיעור הטריפה של ה[[אבקוע]]ים הקטנים גבוה למדי, אולם כשהם בוגרים וכשגודלם מלא, רק טורפים מועטים (בעיקר [[אדם|בני אדם]] ותנינאים אחרים) מסוגלים לאכול אותם. בראשית חייהם, ביצי התנינאים נתונות תחילה לחסדי מזג האוויר: [[גשם|גשמים]] חזקים יכולים להביא לירידת הטמפרטורה מתחת לרמה הדרושה להישרדות ה[[עובר]]ים או לטביעתם, בעוד שגם היעדר גשם ורמות [[לחות]] נמוכות עלולות להביא להתייבשות העוברים ולגוויעתם. במרבית המקרים הקנים נבנים באתרים שעלולים להיפגע מתנאי מזג-אוויר קשים, כמו הצפות ו[[סופה|סופות]]. ביצי תנינאים אחרות נשברות בשל הרגלי קינון רשלניים של הנקבה, או בשל שימוש של [[צבים]] בקני תנינאים על מנת להטיל בהם את ביציהם שלהם, ובתוך כך ביצי התנינאים נפגעות ונשברות.

סכנה אחרת שאורבת לביצים ולתנינים הצעירים היא טריפה על ידי בעלי חיים אחרים. טריפת הביצים היא מנהג שנמצא בשגרתן של כל נקבות התנינאים. מגוון [[בעלי חיים]] נוהג לטרוף את הביצים, ביניהם [[ראקוניים|ראקון]], [[אופוסום|אופוסומים]], [[בואשיים]], [[חזיריים|חזירים]], [[דוביים|דובים]], [[לוטרה|לוטרות]], [[שועל]]ים, [[כלביים|כלבים]], [[לטאה|לטאות]], [[קופים]] ו[[חולדה|חולדות]]. במקומות מסוימים, הביצים מהוות חלק ניכר מתזונתם של מינים מסוימים. כך למשל, [[כוח הנילוס]], [[לטאות|לטאה]] הנפוצה ביבשת [[אפריקה]], אחראית לגנבתן של יותר ממחצית מכל הביצים המוטלות ביבשת בעונות קינון אחדות. בנוסף, נמצא ש[[נמליים|נמלים]] מהסוג ''Crematogaster'' מחפשות ביצי תנינים והורגות את העוברים. במספר מדינות באפריקה, בני אדם פוגעים גם הם בביצי התנינאים - אם בשל סגולות [[רפואה|רפואיות]] שמיוחסות להן, ואם לשם אכילתן. לאחר שהתנינאים בוקעים מהביצים ויוצאים לאוויר העולם, הם מהווים מקור מזון גם לבעלי החיים שניזונים מהביצים, וגם לבעלי חיים שחיים בסביבה מימית. כך למשל, תנינאים צעירים נאכלים גם על ידי [[חסרי זנב|צפרדעים]], [[נחשים]] ו[[צבים]]. חלקם נטרפים גם על ידי [[דגים]] ומיני עופות ([[קורמורן|קורמורנים]] ו[[חסידה|חסידות]] למשל). גורם תמותה נוסף של ה[[אבקוע]]ים הוא פגמים מולדים, כמו עיוורון, זנבות מסובבים או לא-מפותחים וגידולים ממאירים.

בהגיעם לאורך של [[מטר]] אחד, מספר הסיבות הטבעיות לתמותתם של התנינאים יורד באופן משמעותי. רק טורפים מעטים יכולים להורגם ולאוכלם. בעלי החיים היחידים בטבע המסוגלים להרוג [[תנין יאור]] בוגר הם [[היפופוטם|היפופוטמים]] ו[[פיל אפריקני|פילים]] המתקיפים והורגים תנינים בשל חשש לחיי גוריהם. ב[[אמריקה הדרומית]] [[יגואר]]ים, [[אנקונדה|אנקונדות]] ו[[חנקיים|נחשי חנק]] גדולים אחרים עלולים לתקוף ולצוד [[קיימנים]] קטנים ובינוניים למאכל. אך מלבדם אין לתנינאים חשש מטורפי-על אחרים החיים לצדם כדוגמת [[טיגריס]]ים, [[נמר]]ים, ו[[אריה|אריות]] ואף תועדו מקרים בהם תנינים טרפו חתולים גדולים שכאלה.