אדית קראוס

אדית קראוס
**Edith Kraus**
לידה	16 במאי 1913; וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	3 בספטמבר 2013 (בגיל 100); ירושלים
מקום קבורה	הר המנוחות
מוקד פעילות	וינה, אוניברסיטת תל אביב

אדית קראוס (16 במאי 1913 – 3 בספטמבר 2013) הייתה פסנתרנית צ'כית-ישראלית ששהתה במחנה טרזין ומורה באקדמיה למוזיקה בתל אביב.

קורות חיים

אדית קראוס נולדה בקרלסבאד, צ'כיה. אביה, ניהל בית מסחר לבגדי כלות. היא החלה לנגן בפסנתר בגיל 7 ובגיל 11 ניגנה בעירה את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 3 של בטהובן. בגיל 14, בהמלצת אלמה מאהלר, קרובת משפחתה, החלה ללמוד אצל ארתור שנאבל בברלין. בתום לימודיה, ב-1930, עברה לפראג וניהלה קריירה מקצועית.

ב-1941 נכלאה במחנה טרזין יחד עם בעלה, קארל שטיינר. קראוס נדרשה לנגן שני רסיטלים בשבוע והיא ביצעה יצירות משל מלחינים במחנה: ויקטור אולמן, פאבל האס וגדעון קליין. בעלה נשלח מטרזין לאושוויץ ונרצח שם.

לאחרי המלחמה חזרה לפראג ובה פעלה כפסנתרנית וכמורה. היא הכירה שם את בעלה השני, ארפד בלודי וב–1949 עלו ארצה. קראוס לימדה באקדמיה למוזיקה בתל אביב בשנים 1957–1981.

ב-1986 החלה להדריך בכיתות האמן "היסטוריה מוזיקה וזיכרון" בבית טרזין בגבעת חיים בעקבות מחקרי המוזיקולוג דוד ריד בלוך. היא גם חזרה לנגן ולהופיע עם יצירות שנגנה בטרזין.

סרט תיעודי על חייה "התענג על המוזיקה" (Enjoy the Music) הוכן על ידי הבמאים הגרמנים וילהלם ומריתה רזינג.

קראוס נפטרה בגיל מאה ונקברה בהר המנוחות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אדית קראוס בוויקישיתוף

חגי חיטרון, מתה הפסנתרנית אדית קראוס, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2013
חגי חיטרון, אדית קראוס, הפסנתרנית שאולי החמצנו, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2014
יוכבד שוורץ, "ליהנות מהמוזיקה", הבלוג "קלידים ומיתרים", 4 באפריל 2013.